גם הרב-קו מתגייס למלחמה בקורונה.  הרשות הארצית לתחבורה ציבורית תפעיל שירות חדש שיאפשר לנוסעי התחבורה הציבורית לקבל מידע על היסטוריית הנסיעות שלהם. המידע  יכלול נתונים על  נסיעה עם אדם שנדבק בנגיף.

"נוסעים החוששים כי נסעו יחד עם חולה הקורונה באותה נסיעה, יוכלו מעתה לבדוק בעזרת היסטוריית הנסיעות שלהם, אם היו באותו קו אוטובוס ובאיזו שעה תיקפו את כרטיס הרב-קו", נמסר מהרשות הארצית לתחבורה ציבורית.

"השירות יינתן לכל כרטיסי הרב-קו. היסטוריית הנסיעות תינתן עד שבועיים אחורה. הנוסע יקבל את מספר הקו, שעת העלייה שלו לאוטובוס, ושעת העלייה של חולה הקורונה לאוטובוס".

השירות יינתן במוקד המידע של משרד התחבורה בטלפון *8787 או דרך מפעיל התחבורה הרלוונטי. הזיהוי של כל נוסע ייעשה באמצעות מסירת מספר כרטיס הרב-קו שלו ומספר תעודת הזהות.

ישראכרט תחליף את רב קו?

קורקינטים חשמליים – בקרוב גם דרך רב קו?

רב קו – איפה מטעינים, איך טוענים וכמה זה עולה?

הבוקר דווח כי אחוז האבטלה זינק פי 4 ל-16.5%, בעקבות יציאת עובדים רבים במשק לחל"ת וכן פיטורים. כמה מהכלכלנים המובילים בשוק מגיבים לכך:

לדברי אבי סלמה, מנכ"ל בנק ההשקעות השוויצרי היפוסוויס, ישראל: "המספרים מדאיגים, אך היו צפויים ופחות חמורים מאשר במדינות רבות. התפשטות נגיף הקורונה מציבה אתגר חברתי יוצא דופן כאשר לצד המאמץ הלאומי הממשלתי יש צורך בשיתוף פעולה ציבורי ואחריות אישית של כל פרט בחברה הישראלית. המחזור הכלכלי הארוך שהתחיל בסוף שנת 2008 הגיע לסיומו עם ברבור שחור בדמות וירוס שהפך למגפה עולמית. בעוד שמשבר הסאב-פריים בשנת 2008 התמקד בדיור ובבנקאות הפעם אנחנו עומדים בפני משהו רחב הרבה יותר שמקיף כמעט את כל הענפים במשק ולכן הפגיעה כל כך חריפה ונוגעת כמעט בכולם. אנו למדים מההיסטוריה שלאבטלה רחבה יש השלכות חברתיות פוליטיות ואחרות, הרבה מעבר לכלכלה ולכן עלינו כחברה לעשות כל מאמץ גדול לסייע למי שנקלע למשבר זמני זה כדי שנוכל לצאת מהמשבר מחוזקים. בסופו של דבר במאמץ מאוחד נצלח את המשבר"

רו"ח שוקי כהן שרת, שותף מייסד בפלטפורמת ההשקעות טוגדר, מוסיף: (Together)  "רק לפני כמה חודשים קראנו ששיעור האבטלה במהלך הרבעון האחרון של 2019 הציג שפל היסטורי הנמוך מ 3.5%, שפל חיובי היסטורי באבטלה שלא היה כמותו עשרות שנים, המשמעות כמעט אפס אחוזי אבטלה במשק. ולצערנו הרב כולנו קוראים בימים האחרונים את הכותרות הקשות על כך ששיעור האבטלה הנוכחי כבר מתקרב ל 17% עם מאות אלפי מובטלים ומגמה זו צפויה להמשיך ולעלות ככל שאי הוודאות ומשבר הקורונה יימשכו.

"אז איך שורדים את רכבת ההרים הזאת? חשוב כמובן לעשות הבחנה ברורה בין המצב המאקרו הכלכלי של המשק לבין האזרח הקטן שלצערו יושב עכשיו בבית ודואג. מחד, קשה מאוד לנחם או לעודד את אותו עובד או עובדת שקיבלו מכתב פיטורין או הודעה על חל"ת בניתוחים כלכליים כאלה ואחרים. מאידך, מבחינה כלכלית חשוב מאוד להתייחס למגמות מתמשכות ולא לפיקים, משמע עליות חדות מאוד או ירידות תלולות, במסילות הרכבת ההרים הכלכלית. כשמנתחים את מגמת שיעור האבטלה בשנים האחרונות בישראל ואת שיעורי הצמיחה שישראל הציגה בעשור האחרון אנחנו מגלים שמצבה של ישראל מצוין, כולל בהשוואה למדינות ה – OECD. מגמה המעידה על משק כלכלי בריא אשר ממשיך לצמוח  לאורך השנים. אף אחד כמובן לא יכול לנבא כמה זמן יימשך המשבר הנוכחי וכמה תיהיה עוצמתו, אבל סביר להניח שההיסטוריה הכלכלית המתמשכת לאורך שנים תגבר על ההיסטריה הזמנית ובסופו של דבר כלכלת מדינת ישראל תצא מכך מחוזקת ותחזור לרמות אבטלה סבירות למדינת מערבית מתקדמת".

ישראל אומן – זוכה פרס נובל שלימד את הכלכלנים את תורת המשחקים

כלכלני בנק לאומי: הריבית לא תשתנה

הכלכלן דיוויד קוהל "רמות הריבית בארצות הברית לא ישתנו"

בשנת 2020 קיבלנו את משבר הקורונה שהביא למפלה בשווקים. קשה להאמין אבל ב-2019  עלתה יתרת תיק הנכסים הפיננסיים של הציבור בכ-113 מיליארדי שקלים (9%) והסתכמה בכ-4.08 טריליוני שקלים.

במהלך הרבעון נרשמה עלייה במרבית הרכיבים בתיק, בלטו העליות ביתרות החזקת הציבור בהשקעות בחו"ל, במניות בארץ וברכיב המזומן והפיקדונות.

יתרת התיק המנוהל בידי המשקיעים המוסדיים עלתה ברבעון הרביעי בכ-78 מיליארדי שקלים (4.2%) ועמדה בסופו על 1.91 טריליוני שקלים.

שיעורי החשיפה של הגופים המוסדיים לנכסים זרים עלה בכ-0.9 נקודת אחוז ובמקביל, שיעור החשיפה למט"ח עלה בכ-0.2 נקודת אחוז.

היקף התיק המנוהל באמצעות קרנות נאמנות בארץ עלה ברבעון הרביעי של השנה בכ-11.4 מיליארדי שקלים (3.3%).

 משקל תיק הנכסים הפיננסיים של הציבור ביחס לתוצר עלה בכ-4.4 נקודות אחוז ועמד בסוף הרבעון  על 289.6%. עלייה זו נבעה מקצב עלייה גבוה יותר של תיק הנכסים ביחס לקצב עליית התמ"ג (1.3% במחירים שוטפים).

בלטו בעליות, ההשקעות בחו"ל (5%), המניות בארץ (3.7%) ורכיב המזומן והפיקדונות (3.1%).

יתרת ההחזקות במניות בארץ עלתה בכ-22.5 מיליארדי שקלים (3.7%), זאת כתוצאה מעליית מחירים ומהשקעות נטו, בהמשך למגמה מתחילת שנת 2019.

יתרת האג"ח החברות הסחירות בארץ עלתה בכ-8.8 מיליארדי שקלים (2.4%) ועמדה בסוף הרבעון על כ-365 מיליארדים, זאת כתוצאה מעליות מחירים במקביל להשקעות נטו.

יתרת האג"ח הממשלתיות (סחירות ולא-סחירות) והמק"ם עלתה בכ-8.1 מיליארדי שקלים (0.9%).

יתרת ההשקעות בחו"ל עלתה במהלך הרבעון ועמדה בסופו על כ-569 מיליארדי שקלים – המהווים 14% מסך תיק הנכסים:

יתרת המניות בחו"ל עלתה בכ-30.7 מיליארדי שקלים (8.7%) ועמדה בסוף הרבעון על כ-383 מיליארדי שקלים. עיקר העלייה נבעה מעליות מחירים משמעותיות לצד השקעות נטו בהיקף של כ-5 מיליארדי שקלים.

יתרת האג"ח הסחירות (חברות וממשלתיות) בחו"ל ירדה בכ-2.2 מיליארדי שקלים (1.1%-) ועמדה בסוף הרבעון על כ-186 מיליארדי שקלים, ירידה זו נבעה בעיקר ממימושים נטו.

כתוצאה מההתפתחויות במהלך הרבעון, חלה עלייה של כ-0.6 נקודת אחוז בשיעור הנכסים בסיכון ו-0.9 נקודת אחוז בשיעור הנכסים הנזילים.

המוסדיים עלו ב-4.2%

יתרת התיק המנוהל בידי המשקיעים המוסדיים עלתה ברבעון הרביעי של שנת 2019 בכ-78 מיליארדי שקלים (4.2%) לרמה של כ-1.91 טריליונים (46.8% מסך תיק הנכסים הפיננסים של הציבור). סה"כ עלייה של כ-275 מיליארדי שקלים (16.8%) בארבעת הרביעים האחרונים. עיקר העלייה ביתרת התיק, במהלך הרבעון, נבעה מעלייה ביתרת ההחזקה בהשקעות בחו"ל (33.6 מיליארדים, 8.5%) ובאג"ח הממשלתיות והמק"מ (19.1 מיליארדים, 2.5%).

חשיפת התיק המנוהל בידי המשקיעים המוסדיים לנכסים זרים ולמט"ח:

ברבעון הרביעי של שנת 2019 שיעור החשיפה של המשקיעים המוסדיים לנכסים זרים עלה לרמה של כ-29.1% מהתיק, זאת כתוצאה מעלייה גדולה יותר בסך הנכסים הזרים מאשר בסך נכסי ההשקעה. העליות המשמעותיות ביותר התרחשו אצל פוליסות ביטוח משתתפות ברווחים וקרנות הפנסיה החדשות שהגדילו את היקף חשיפתן לנכסים זרים בכ-1.9 ו-0.8 נקודות אחוז עד לרמה של כ-38.3% ו-34% בהתאמה.

ברבעון הרביעי של השנה עלה שיעור החשיפה למט"ח (כולל נגזרי שקלים/מט"ח) בכ-0.2 נקודת אחוז לרמה של כ-16.4%. כמו כן, הגופים המוסדיים רכשו נטו כ-0.9 מיליארדי דולר בנכסים נקובים וצמודים למט"ח (בעיקר במניות בחו"ל). מנגד, ירידה ביתרת העסקאות העתידיות למכירת מט"ח נטו באמצעות מכשירים פיננסים נגזרים של כ-3.7 מיליארדי דולרים.

הנכסים הפיננסיים של הציבור – 3.65 מיליארד שקל

הנכסים הפיננסיים שבידי הציבור – 3,340 מיליארד שקל – איך זה מסתדר עם ";לא גומרים את החודש";?

ההטבה מיועדת ללקוחות קיימים וחדשים ■ מנכ"לית החברה: "מחובתנו להקל על לקוחותינו בסיטואציה הקש שנוצרה"

חברת הביטוח ליברה הודיעה כי תבטל את דמי ההשתתפות העצמית בביטוח לתקופה הקרובה, וזאת לנוכח המצב הקשה שנוצר במשק בשל הצעדים שננקטו למניעת התפשטות הקורונה. מהחברה נמסר כי ההחלטה נבעה מרצון לסייע ללקוחותיה, בעקבות המשבר, שהביא עימו אי וודאות בריאותית וכלכלית. חברת הביטוח ליברה, בבעלותה ובניהולה של אתי אלישקוב, תעניק את ההטבה לכלל לקוחותיה, שיהיה פטורים כליל מתשלום דמי ההשתתפות העצמית בתקופה זו.

ההטבה נכנסה לתוקף החל מ- 20.3.20, ולמעשה מיום זה כל לקוחות החברה, החדשים והוותיקים כאחד, שיגישו תביעה לא ישלמו את דמי ההשתתפות המחויבים בפוליסה.

מנכ"לית ומייסדת ליברה, אתי אלישקוב, מסרה: "מיום הקמתנו, אמרנו שאנחנו הולכים לשנות את סדרי ביטוח ולהפוך את לקוחותינו לשותפים לדרך. בשיחות שערכנו בימים האחרונים עם לקוחותינו הבנו את הקשיים שעימם הם מתמודדים וניסינו לחשוב איך נוכל להירתם ולסייע להם בסיטואציה הקשה שנוצרה. אנו מאמינים שדווקא בתקופה זו, בה העתיד הכלכלי לא בטוח, מחובתנו להקל על לקוחותינו, לפחות בביטוח".

בנק ישראל על המערכת הבנקאית בימי קורונה – שאלות ותשובות

העלייה ב-s&p בעיקר בגלל עיוותי שוק?

היום פרסם פעילים ניהול תיקי השקעות של בנק הפועלים את הסקירה השבועית שלו. לפיו קורונה משביתה את הפעילות הכלכלית ברוב העולם והשווקים לא רואים את האור בקצה המנהרה. אבל בפעילים אופטימים – לכל משבר יש סוף משבר.הגידול המהיר במספר החולים בקורונה בעולם והעלייה במספר המדינות שהטילו סגר כמעט מלא הובילו לירידות חדות ועלייה בתנודתיות בשווקים בשבוע שעבר. מתחילת השנה מדדי המניות העיקריים במרבית המדינות המפותחות במערב ירדו בסביבות 30%-35%, כאשר מדד הנסדק ירד "רק" ב-23%. מדד הדאו ג'ונס חזר לרמה של סוף 2016, ומדד ה-S&P500 חזר לרמה של תחילת 2017. מחיר חבית נפט מסוג ברנט ירד מתחילת השנה כ-60% וחזר לרמה ששררה ב-2002. מדד ה-VIX סיים את השבוע ברמה הגבוהה של 66 נקודות, לאחר שביום שני האחרון הוא נסחר ברמה גבוהה מזאת במשבר 2008. השבוע האחרון היה הטוב ביותר לדולר מ-2008 עם עלייה של 3.3% בדולר אינדקס.

בריחה מנכסים מסוכנים ובטוחים

הנזילות בשווקים נעלמה בן לילה. הבריחה של המשקיעים מנכסים פיננסיים עוברת כאש בשדה קוצים מקבוצת הנכסים המסוכנים יותר עד לאלו שנחשבו עד לא מזמן כבטוחים. ירידות המחירים במניות, עברו לאיגרות החוב בדירוג נמוך, לאחר מכן בדירוג השקעה ועתה גם לאיגרות החוב הממשלתיות. הבנקים המרכזיים בעולם הגיבו באגרסיביות והפחיתו את הריביות: הפד הגיע לריבית של 0.0%-0.25%, והבנק המרכזי של אנגליה הפחית את הריבית ל-0.1%. לבנק המרכזי של אירופה אין ממה להפחית, העמקה של הריבית השלילית עוד עשויה לפגוע ביציבות הבנקים המסחריים. מדיניות הבנקים המרכזיים מתמקדת במתן מענה לבעיות נזילות ולמניעה של מחנק אשראי – שני אלו יכולים להפוך את האירוע הבריאותי למשבר כלכלי מתמשך. הבנקים המרכזיים עברו לכן גם למעורבות ישירה בשוק האשראי של החברות, ונקטו בצעדים על מנת לאפשר לבנקים המסחריים להגדיל את האשראי.

התללה בעקומי התשואות של איגרות החוב. למרות הפחתות הריבית של הבנקים המרכזיים, התשואות לטווחים הארוכים עלו דווקא. התגובה משקפת יותר בעיות נזילות בשוק בתקופה של תנודתיות גבוהה, מאשר ציפייה לשינוי עתידי במדיניות המוניטרית. מרווחי הסיכון של איגרות החוב הקונצרניות עלו חדות – מרווח אג"ח בדירוג AA לדוגמה עלה ב-1.5 נקודות אחוז. עלייה נרשמה גם במחירי הגיוס של הבנקים. השווי הגדול שנמחק בשוקי המניות בעולם, יוצר תהליך של התאמה של התיקים הפיננסיים, והוא משליך בזמן הקצר גם על מחירי נכסים שאמורים להיות חסינים למשבר. בימים כתיקונם שחקנים פיננסיים מנצלים פתיחה של מרווחים מוגזמים. זה לא קורה עתה כי חלק מהשחקנים יצאו מהשוק, או שגם הם נמצאים במצוקת נזילות.

בסין עצירה במספר הנדבקים, על פי הנתונים הרשמיים

את האופטימיות אפשר לשאוב אולי מסין שדיווחה השבוע על עצירה מוחלטת במספר הנדבקים. עתה מתחילים להתפרסם הנתונים לחודשי הסגר בסין: בחודשים ינואר-פברואר חלה שם ירידה של 24.5% בהשקעות הריאליות בנכסים קבועים בהשוואה לאותה התקופה אשתקד. הייצור התעשייתי רשם ירידה שנתית של 13.5% והמכירות הקמעונאיות ירדו ב-20.5%. קיימות הערכות שונות לגבי שיעור הירידה בתמ"ג הסיני ברבעון הראשון השנה, ואלה נעות בין 5% ל-15%.

בישראל רשתות הזמון  כמעט היחידות העובדות בתפוקה מלאה 

בישראל רידה חסרת תקדים בפעילות הכלכלית – ענף המסחר, שירותי אוכל והארחה, שמהווה כ-11% מהתוצר נמצא בהשבתה כמעט כוללת. רשתות המזון הן היחידות, שמשתייכות לענף, ועדיין עובדות בתפוקה מלאה. בענפי השירותים חלק מהעבודה נעשית מהבית, אבל התפוקה היא נמוכה, ובוודאי שאין מיזמים חדשים. התעשייה פועלת בחלקה מתוקף תקנות החירום, אבל כנראה שהתפוקה רחוקה מימים רגילים. בסקטור הציבורי כ-70% מהעובדים לא מגיעים למקום עבודתם – כלומר פגיעה ניכרת בפעילות. זה כמעט חסר משמעות לדבר על עומק המיתון – במונחי צמיחה אפשר להגיד אולי ששליש עד חצי מהפעילות הכלכלית של המגזר העסקי אינו מתקיים עתה. סימן השאלה הגדול הוא לכמה זמן, וכאן ההערכה של כל אדם מן היישוב טובה כנראה לא פחות משל טובי המומחים. במשרדי הממשלה מעריכים כי לאחר חופשת הפסח ניתן יהיה לחזור בהדרגה לפעילות. בתרחיש זה החברות ומשקי הבית יוכלו לגשר על תקופה קצרה יחסית של פגיעה בהכנסות, וסביר שנראה עליה חדה בפעילות לאחר מכן, אם כי הצמיחה השנה עדיין תהיה כנראה שלילית.

הקלה בתנאי קבלת דמי אבטלה

עלייה חדה במקבלי דמי אבטלה. משרד התעסוקה מאפשר למעסיקים להוציא את העובדים לחופשה ללא תשלום, ובד בבד הקל את התנאים לקבלת דמי אבטלה לאלו שיצאו לחל"ת. מאות אלפי עובדים החלו לדרוש דמי אבטלה בתקופה זו. משקי בית אלו עדיין לא עונים להגדרה הרשמית של מובטלים על פי הלמ"ס, בין השאר כיוון שאינם מחפשים עבודה בפועל. בכל מקרה ההכנסה של משקי בית אלו צפויה להיפגע מכיוון שגובה דמי האבטלה הוא מוגבל לסכום של 422 שקל ליום. רוב מקבלי דמי האבטלה צפויים לחזור למעגל העבודה עם סיום המשבר, כך שהמספרים שאנו רואים היום הם זמניים. ככל שהמשבר מתארך עולה הסיכוי שעסקים יקלעו לקשיים וחלק מאותם עובדים בחל"ת אכן יהפכו למובטלים. בפעילים מעריכים כי עם סיום המשבר, כשהערפל יתפזר, סביר שנראה קפיצת מדרגה בשיעור האבטלה, אולם בסדרי גודל של עוד עשרות אלפי מובטלים ולא מאות אלפים.

זינוק צפוי בגירעון

לקראת זינוק הגירעון הממשלתי – ירידה חדה בהכנסות ממסים, עלייה בהוצאות הבריאות ושיפוי הביטוח הלאומי עבור תשלומי דמי האבטלה צפויים להגדיל את הגירעון. אין בידנו יכולת לאמוד את ההשפעה של תקופת המיתון על ההכנסות מסים, ולכן גם לא את גודל הגירעון. הממשלה תיאלץ להגדיל באופן ניכר את ההנפקות בכדי לממן את הגירעון. בנק ישראל החל לרכוש איגרות חוב של מדינת ישראל, אם כי רכישות אלו נועדו להתגבר על בעיות של נזילות בשווקים. רכישות אג"ח אלו אינן יכולות לשמש ככלי למימון הגירעון התקציבי, שכן זה נוגד את חוק אי-ההדפסה. הגדלה של הנפקות האוצר בשלב זה עשויה להביא לעלייה בתשואות, בעיקר בחלק הארוך של העקום. כפי שניתן לראות בגרף, חרף הפחתות הריבית בעולם, ורכישות אג"ח מסיביות של בנקים מרכזיים תשואות האג"ח דווקא עולות.

אי אפשר למדוד את מדד מחירים

  חלק גדול מסעיפי מדד המחירים לצרכן הפך ללא מדיד – נסיעות לחו"ל, נופש והארחה, תרבות ובידור, ארוחות מחוץ לבית וכדומה. אנו לא יודעים כיצד הלמ"ס תתמודד עם בעיה זו, וזה עשוי להביא לתנודתיות גבוהה במדדי המחירים החודשיים. הירידה החדה בהכנסות משקי הבית עשויה לבוא לידי ביטוי בסעיף הדיור: רוב הסעיף נמדד בסקר של חוזי שכ"ד שחודשו באותו חודש. באופן תיאורטי, ובהנחה שחוזים מתחדשים אחת לשנה, והחוזים יחתמו באותו מחיר כמו לפני שנה  (להערכתנו במצב הנוכחי יתכן שגם בירידת מחיר), אנו עשויים לראות את סעיף הדיור במדד יורד בחודשים הקרובים. גורם נוסף שעשוי להשפיע זו הירידה החדה במחירי הנפט בעולם. במחירים הנוכחיים מחירי הדלק צפויים לרדת בחודש אפריל ביותר מ-10%, נתון שלבדו יגרע ממדד המחירים 0.3 נקודות אחוז. מנגד, אנו רואים לחץ לעלייה במחירי המזון, והפיחות בשער השקל משפיע אף הוא על חלק מסעיפי המדד. כתוצאה מהשפעות אלו, ובעיקר ההערכה מחודשת לגבי התפתחות סעיף הדיור במדד, אנו מפחיתים את תחזית האינפלציה לחודש אפריל לרמה של 0.0%, ואת תחזית האינפלציה ל-12 חודשים קדימה לרמה של 0.4%.

תנודתיות בשערי החליפין

שער השקל ביקר ברמות של 3.88 ולאחר מכן ירד ל-3.60. התנודתיות הגבוהה לאו דווקא משקפת נהירה למט"ח בשל חשש ממשבר הקורונה, אלא יותר גורמים טכניים, כמו עליית הצורך בביטחונות דולריים, והקטנת גידורי מט"ח מצד גופים מוסדיים. שניהם קשורים לירידות השערים החדות בשוקי המניות בעולם. בנק ישראל השתמש ביתרות שבידו על מנת לבצע עסקות החלף, כלומר הוא לא מכר מט"ח, אך סיפק לשוק נזילות במט"ח. פעילות זו בלמה את היחלשות השקל  והביאה לייסוף חד בימים האחרונים.

הצעדים שבנק ישראל נקט עד כה דומים לאלו של מקביליו בעולם, אולם במינון נמוך יותר. בדומה לרוב הבנקים המרכזיים בנק ישראל החל לרכוש אג"ח ממשלתיות, וכן החל לעשות עסקאות החלף של דולר שקל, בכדי להקל על מצוקת הנזילות בשוק המט"ח. בניגוד לבנקים מרכזיים אחרים בנק ישראל לא הפחית את הריבית ולא החל לרכוש אג"ח של חברות, אם כי אפשרות זו לא נפסלה. הריבית בישראל הייתה נמוכה מאוד עוד טרם המשבר, ובמצב השווקים הנוכחי אין בידה להשפיע באופן משמעותי על מחירי הגיוס של הסקטור העסקי, שמושפעים עתה בעיקר מעלייה בסיכונים, והיעדר נזילות. הממשלות והבנקים המרכזיים בעולם פועלים במרץ להנשים את שוקי האשראי, אם זה על ידי רכישות ישירות של איגרות, הקמה של קרנות בשיתוף עם הבנקים, הקלות בדרישות הון מהבנקים המסחריים וכדומה. אין להוציא מכלל אפשרות שנראה צעדים דומים מאומצים גם בישראל.

פעילים שוקי הון: מדד הוויקס ברמה של משבר 2008

רונן שטיין יחליף את חנה פרי-זן כיו"ר פעילים

 משרד התקשורת החליט שחברות התקשורת ימשיכו לשלוח חשבוניות מנייר. החודש פרסם משרד התקשורת שימוע בנושא הנדון והודיע  כי הוא שוקל אפשרות שליחת חשבונית באמצעים אלקטרוניים ללקוחות פרטיים במקום בדואר. המשרד בחן סוגייה זו בעקבות פנייה  של מספר חברות תקשורת בעניין.

לאחר בחינת ההתייחסויות שהתקבלו במסגרת הליך השימוע ומתוך התחשבות בפניות רבות שהתקבלו במשרד ובלשכת שר התקשורת, החליט שר התקשורת, חה"כ דוד אמסלם,  שלא לבצע שינוי בעת הזו, באופן משלוח החשבונית, עקב השלכות אפשריות של שינוי זה על אוכלוסיות המורגלות לקבל את החשבוניות באמצעות הדואר ואשר השינוי עלול להקשות עליהן. בכך קיבל את עמדת השרה גילה גמליאל.

בנוסף, המשרד לא מצא כי בעת הנוכחית קיים קושי מהותי בנושא של חלוקת החשבוניות  באמצעות חברות הדואר.

חריגות נוספות מהרישיון שעומדות לשימוע: שינוי בתפריט מערכת לניתוב שיחות לפיו כשמתקשרים לחברה יושמע פתיח שיעדכן לקוחות על השינויים בעקבות משבר הקורונה. בנוסף, החברות יקבלו הקלות בהקלטת שיחות ויוכלו לתעד אותן באופן שאינו הקלטה, בלבד שיהיה זאת בפורמט שמאפשר להעביר את תיעוד השיחה למשרד התקשורת בעת הצורך".

לצד זאת הודיע משרד התקשורת על הקלות נוספות לחברות, חלקן פוגעות בצרכנים. אמנם במוקד התמיכה הטכנית לא יחול שינוי מהשגרה וזמן המענה ימשיך לעמוד על שש דקות; אך יחד עם זאת, כדי לאפשר עמידה בהוראות משרד הבריאות מחד ומיקוד בנושאים הטכניים, יצומצמו שעות הפעילות במוקדים הטלפוניים לשמונה שעות ביממה וזמן מתן המענה המירבי יעלה ל-12 דקות, במקום שש דקות.

כמו כן, השר הנחה להקפיא את יכולת הלקוחות לעבור בין חברות הסלולר, החל מיום ראשון 22 במרץ למשך שבועיים. "המהלך יאפשר לחברות לרכז מאמץ בתחום הכשירות הטכנית, יאפשר צמצום כוח אדם שבשגרה מופנה לגיוס ושימור לקוחות, וכן בטווח הנראה לעין, ייתן ודאות פיננסית מסוימת לחברות", כך נמסר ממשרד התקשורת".

משרד התקשורת עצר שיווק חבילת 500 מגה של הוט

נדחה ערעור בזק ותשלם 8.5 מיליון שקל למשרד התקשורת

לידר שוקי הון – עוד מכה לבזק; משרד התקשורת לא יאריך את הסדר שירותי הטלפוניה הסיטונאי

ההחלטה התקבלה בעקבות ההנחיות החדשות שכללו הרחבה של ההגבלות על פעילות עסקית ■ כל עובד שיצא לחל"ת יקבל מענק בסך 5,000 שקל

קבוצת הראל ביטוח ופיננסים מצמצמת את פעילות החברה: הקבוצה הודיעה כי ההנחיות החדשות של משרד הבריאות והממשלה בשבוע האחרון ואישור הצווים המרחיבים את ההגבלות על עסקים, הובילו להבנה כי אין מנוס מצמצום הפעילות. לכן החליטה החברה להוציא לחופשה ללא תשלום (חל"ת) כ-15% מהעובדים.

במסגרת ההחלטה הוסכם להוציא את העובדים הנ"ל לתקופה של 30 ימים לפחות, על מנת שיוכלו ליהנות מדמי האבטלה המגיעים להם בחוק. לאחר תקופה זו תעשה החברה כל מאמץ להחזיר את העובדים לעבודה סדירה, בכפוף להתפתחויות העסקיות עם תום המשבר.

במטרה להקל על העובדים שיצאו לחל"ת, החליטה הנהלת החברה להמשיך את הכיסויים הביטוחיים וההפרשות הסוציאליות שלהם. בנוסף, החברה תעניק לכל עובד שייצא לחל״ת מענק בסך 5,000 שקל, על מנת לסייע להם להתמודד עם המצב הקשה והמורכב.

בעקבות נגיף הקורונה: אמזון וגוגל מתרחקות מסין

הסקירה השבועית של הראל: השקיעו בישראל ובציוד רפואי

עקב צמצום פעילות סניפי הבנקים בעקבות התפשטות הקורונה  נוצר קושי עבור לקוחות המקבלים קצבאות שונות מהביטוח הלאומי שאין ברשותם כרטיס חיוב (כרטיס למשיכת מזומנים ולביצוע עסקאות מרחוק) ושנוהגים למשוך את הקצבאות באמצעות שירותי הקופה בסניף. לכן, המערכת הבנקאית מתחילה בימים אלו לשלוח בדואר ללקוחות אלו כרטיס חיוב, כדי לסייע להם למשוך את סכום הקצבאות מכל מכשיר בנקאי אוטומטי ללא צורך בהגעה לסניף. כך לפי הוראות הפיקוח על הבנקים..

צעד זה יכול אף לייתר או לצמצם את הצורך במשיכת מזומנים, היות שכרטיס החיוב המיידי  מאפשר, מעבר למשיכת מזומנים, גם תשלום ורכישת מוצרים ושירותים בדומה לכרטיס אשראי (כאשר חיוב חשבון הבנק של הלקוח בסכום העסקה נעשה באופן מיידי). כך, ולאור ההנחיות המעודכנות של משרד הבריאות על צמצום התנועה במרחב הציבורי, הלקוחות יוכלו להיעזר בכרטיס החיוב המיידי לביצוע עסקאות מרחוק (באמצעות הטלפון או האינטרנט), ככל שיידרשו לכך.

 יצוין, שהשימוש בכרטיס חיוב מיידי עבור לקוח שאין ברשותו כרטיס אשראי יכול שיהיה כרוך בעמלה חודשית של עד שקלים בודדים (גובה העמלה המדויק משתנה בין הבנקים). בכל אופן, אם לקוח לא יפעיל את הכרטיס שיישלח אליו הוא לא יחויב בעמלה.

הלקוחות מתבקשים להיות ערניים ולבדוק בימים הקרובים בתיבת הדואר הם התקבלו כרטיס החיוב והסכם ההצטרפות, ולפעול בהתאם להנחיות, כדי להפעיל את הכרטיס. ככל שהכרטיס לא הגיע עד ליום 29.3.20 (תאריך קבלת הקצבה הקרוב), מומלץ, ככל שהדבר אפשרי,  להתאזר בסבלנות עוד מספר ימים, ולא להגיע לסניפים. אם הכרטיס לא התקבל במהלך החודש הקרוב, יש ליצור קשר עם הבנק שבו מתנהל החשבון ולברר זאת.​ ​​

לאומי שולח ללקוחות מבוגרים כרטיס דביט עד הבית – ללא עלות

מחקר של הכנסת: כרטיסי דביט יכולים להעמיק את המינוס

בעקבות התפשטות נגיף הקורונה ובהתאם להנחיות משרד הבריאות, מועצת רואי חשבון מפרסמת מספר עדכונים והבהרות לציבור המתמחים בראיית חשבון וציבור מבקשי הרישיון.

 מתמחה שהוצאו לחל"ת:

מתמחים שהוצאו לחל"ת בעקבות המצב המיוחד במשק יוכלולבקש כי תקופה זו תיספר במסגרת ההיעדרויות המותרות בשנת התמחות, שהן, לעמדת המועצה, עד שישים ימי חופשה לתקופה של שנתיים.

מתמחים אשר לא יבקשו כי תקופת החל"ת תיספר כהתמחות על חשבון ימי החופשה, יגישו למועצה תעודת גמר התמחות, וכאשר יחזרו להתמחות יידרשו לבצע רישום להתמחות באמצעות הגשת כתב התחייבות.

בהמשך הדברים, ולאור ההתפתחויות, תמשיך מועצת רואי חשבון להידרש למציאת פתרונות לסוגיות אלו, וכל החלטה ומדיניות תפורסם באתר המועצה.

 מתמחה בבידוד:
מתמחה שחלה עליו חובת הימצאות בבידוד, ייזקפו ימי הבידוד על חשבון ההיעדרות המותרת בגין מחלה, שהם לעמדת המועצה עד שישים ימי מחלה לתקופה של שנתיים. זאת בכפוף להמצאת אסמכתאות בדבר חובת הבידוד.

 עבודה מהבית:
מתמחים שמקום התמחותם עבר לעבודה מהבית, ואשר מאמנם יצהיר בפני מזכירות המועצה כי הוא ערוך להעביר אליהם משימות עבודה בראיית חשבון באופן שוטף, ולפקח באופן ישיר על ביצוע משימות אלו על ידי המתמחים מביתם, וזאת בהיקף הימים והשעות העומד בדרישות ההתמחות, יהיו רשאים לבצע את ההתמחות מביתם, וזאת עד להנחיה אחרת של המועצה בנושא. על המאמן להצהיר על כך מראש, בדוא"ל [email protected] וכן לדווח על כך במסגרת תעודת גמר ההתמחות.

בחינות:
כפי שפורסם מוקדם יותר היום, המועצה הודיעה כי בהתאם להנחיות משרד הבריאות ולהערכת המצב, יו"ר המועצה הורתה על דחיית כל בחינות המועצה שנקבעו לחודש מאי 2020. נבחנים שנרשמו לבחינות אלו לא יידרשו לשלם אגרה בעת הרישום לבחינות החלופיות שייקבעו במועד אחר. באשר ליתר בחינות ההסמכה הקבועות מהחודשים יוני 2020 ואילך, הודעה מעודכנת מטעם המועצה תפורסם בהתאם להתפתחות הדברים ולהחלטת יו"ר המועצה.
לפרטים נוספים ולעדכונים שוטפים ניתן להיכנס לאתר מועצת רואי חשבון בכתובת https://www.gov.il/he/departments/topics/board_of_certified_public_accountants או לעמוד הפייסבוק של משרד המשפטים.

מיהו גרג אבל – רואה החשבון שצפוי לרשת את באפט

כמה מרוויח רואה חשבון?

תואר בחשבונאות – למי זה יכול להתאים?

טבע הצהירה כי תתרום 6 מיליון טבליות דרך סיטונאים לבתי חולים עד 31 במרץ, ויותר מ-10 מיליון תוך חודש

– טבע תעשיות פרמצבטיות  הודיעה היום (א') על תרומה מיידית של יותר מ-6 מיליון טבליות של הידרוקסיכלורוקווין גופרתי דרך סיטונאים לבתי חולים ברחבי ארה"ב כדי לעמוד בביקוש הדחוף לתרופה כמטרה ניסיונית לטיפול בנגיף הקורונה ((COVID-19. החברה בוחנת גם דרכים נוספות לתת מענה לצורך העולמי.

ייצור נוסף של טבליות הידרוקסיכלורוקווין גופרתי נבחן גם הוא ויוגבר תוך שילוב של חומרי גלם שיישלחו על ידי הספק. טבע תשלח 6 מיליון טבליות דרך סיטונאים לבתי חולים עד 31 במרץ, ויותר מעשרה מיליון בתוך חודש.

טבליות הידרוקסיכלורוקווין גופרתי המיוצרות על ידי טבע מאושרות על ידי מינהל המזון והתרופות האמריקני (FDA) לטיפול במלריה, זאבת אריתמטוס, ודלקת מפרקים שגרונית. אף על פי שהמוצר אינו מאושר כיום לשימוש בטיפול בנגיף הקורונה, הוא נמצא כעת בבדיקה של יעילות נגד נגיף הקורונה והתבקש על ידי גורמים בממשל האמריקני להעמידו לשימוש באופן מיידי. החברה בוחנת את ההיצע הגלובלי של הידרוקסיכלורוקווין וכלורוקווין כדי לקבוע אם קיימות הזדמנויות נוספות של אספקה ​​לחולים.

"אנו מחויבים לעזור לספק כמה שיותר טבליות, ללא עלות, בעת שהביקוש לטיפול זה ממשיך לגדול", אמר ברנדן או'גריידי, סמנכ"ל בכיר בטבע, חטיבה מסחרית לצפון אמריקה. "מיד לאחר שנודע לנו על היתרון הפוטנציאלי של ההיורוקסיכלורוקווין, טבע החלה לבחון את המלאי ​​ולרכוש בדחיפות חומרים נוספים כדי לייצר יותר מוצרים תוך הכנות להפצה מיידית של מה שכבר ברשותנו."

טבע בודקת באופן פעיל את המגוון הרחב של מוצריה כדי לקבוע אם החברה תוכל לעזור לספק מוצרים אחרים שעשויים להיות רלוונטיים במתן מענה לצרכים דחופים וחיוניים במהלך משבר נגיף הקורונה.

חדשות רעות לטבע; אקספרס סקריפטס לא תכסה את התרופה שלה נגד מיגרנה

ההנחיות החדשות והמחמירות: בלי גינות ציבוריות, פארקים וים

הכלכלן לאו ליידרמן, המומחה בכלכלה בינלאומית, נשא הרצאה מקוונת  ביום שישי, 20 במרץ, בפני אגודת ידידי אוניברסיטת תל אביב. אלו עיקרי הדברים:

משבר של sudden stop, עצירה פתאומית וחדה בפעילות – זהו ניסוי חדש שהעולם וישראל נתונים בו "

"הכלכלה הגלובלית, וישראל בתוכה, נכנסה למיתון. משך המיתון יהיה תלוי באורך הזמן שיידרש לבלימת התפשטות הנגיף ומציאת פתרונות למחלה"

"משברים יוצרים הזדמנויות. העולם שאחרי הקורונה יהיה שונה מזה שלפניו. אין ספק שייווצרו הזדמנויות עסקיות חדשות בתחומי הטכנולוגיה, הרפואה והמדע, הפיננסיים, ואחרים"

"מניעת משבר חברתי על רקע העלייה באבטלה והמצוקה של אוכלוסיות מסוימות צריך להיות יעד לאומי עליון"

"אספקת נזילות נאותה  לשמירה על היציבות הפיננסית"

"בשווקים הפיננסיים התנודתיות תישאר ברמה גבוהה. קיימת אי ודאות גדולה לגבי כיצד ייראה העולם אחרי המשבר, כולל מצב החברות"

"הניסיון ממשברים קודמים מצביע שתגובות פזיזות ואמוציונליות של משקיעים בעתות של אי-ודאות גדולה אינן מועילות לביצועי תיקי הנכסים שלהם לאורך זמן"

"שוק ההון והמשקיעים הגלובליים יקבלו בהבנה עלייה זמנית בגרעון התקציבי של הממשלה. המשימה הראשונה והדחופה צריכה להיות הגדלת ההוצאות וההשקעות במערכת הבריאות, הקמת מרכזי טיפול, והשגת הציוד הרפואי החסר"

"זה גם הזמן להקל על המגזר העסקי, כולל עסקים קטנים ובינוניים, עצמאיים, וגורמים אחרים. הקלות במיסוי ובהיטלים שונים, ותמיכה ישירה והעמדת קווי אשראי צריכות להיות חלק של כל תכנית".

חברת אביסרור במבצע: שריינו דירה ושלמו רק לאחר משבר הקורונה

המשרות המבוקשות בזמן משבר הקורונה והחברות שמגייסות

הקלות חניה בתל אביב ובערים אחרות בעקבות משבר הקורונה

 התקנות קובעות כי מספר העובדים יצומצם ל-30% במגזר העסקי והציבורי. עם זאת, משרד האוצר מבקש להדגיש כי עסקים יוכלו להישאר פתוחים כל עוד יעמדו בכללים שנקבעו. משרד האוצר ימשיך לפעול כדי לאפשר למנועי הכלכלה הישראלית החזקה להמשיך לעבוד חרף המצב. המשק הישראלי ימשיך בפעילותו ומפעלים ועסקים חיוניים ישמרו על פעילותם הסדירה. 

הממשלה אישרה בסוף השבוע תקנות לשעת חירום שנועדו להגביל את מספר העובדים במקום העבודה בשל התפרצות נגיף הקורונה. על פי התקנות, המגזר הממשלתי עובר מהיום למתכונת חירום, שתאפשר אספקת שירותים חיוניים לאזרח אך תצמצם לכ-30% את מצבת כוח האדם המוגדרים חיוניים אשר ימשיכו לעבוד מהמשרד ומהבית. זאת, למעט גופים שיוכלו לעבוד ביותר מ-30% ובהם גופי הבריאות, הרווחה והביטחון.

מתכונת החירום תחול גם על גופים שאינם ציבוריים, שגם בהם תתאפשר עבודה מהבית. באשר לעסקים פרטיים קובעות התקנות כי יחול הכלל הרוחבי על פיו במקום העבודה לא ישהו בעת ובעונה אחת יותר מ-30% ממצבת כוח האדם או עד 10 עובדים (לפי הגבוה מביניהם).

כדי לוודא שהציבור לא יחוש מחסור במזון, בתרופות, בשירותים פיננסים, באיסוף אשפה, באספקת אנרגיה ועוד, הוגדרו גופים חיוניים שיכולים לחרוג מהכלל הרוחבי. גופים אלה יוכלו לפעול  עם יותר מ-30% ממצבת כוח האדם כדי להבטיח את מתן האספקה הסדירה והשירותים הנדרשים, תוך הקפדה על הנחיות משרד הבריאות. אמצעים אלה נועדו לאפשר לכמה שיותר עובדים לשהות בביתם, למזער את היקף ההדבקות ובמקביל לאפשר תפקוד חיוני של המשק.

רוצים לדעת אם מקום העבודה שלכם חיוני? ניתן לעיין בקובץ התקנות המופיע באתר משרד האוצר- www.gov.il/he/departments/ministry_of_finance

יש לכם שאלות נוספות בנושא? מוזמנים להיכנס לאתר פיקוד העורף בכתובת:

https://info.oref.org.il/

ההנחיות מחמירות: רק יציאות חיוניות יותרו, האכיפה תוגבר

מסתכנים יותר: ענף הבנייה הוכרז כחיוני למשק, יעבוד במתכונת מלאה

צה"ל בתגובה לקורונה: צמצום התפקידים העורפיים והשבתת העובדים הלא חיוניים