הרבעון האחרון של 2018 והראשון השנה התאפיינו בעלייה במספר עסקאות הנדל"ן, הסיבה היא מכירת דירות במסגרת תוכנית מחיר למשתכן. על רקע התעוררות זו, מעריכים בבנק לאומי כי בהמשך השנה מגמה זו תימשך, עקב יציאתן לשוק של עשרות אלפי דירות שמשווקות במסגרת מחיר למשתכן.
ראש אגף אשראי בבנק לאומי למשכנתאות, משה כהן. אמר בכנס השקת לשכת המתווכים בגוש דן – "במשך 3 השנים האחרונות, הממשלה הייתה הגורם הדומיננטי בשוק הדירות, באמצעות התוכנית 'מחיר למשתכן'. ברבעון האחרון של השנה שעברה וברבעון הראשון של השנה יש התעוררות, ואנו רואים את זה בגדול בביצוע המשכנתאות, והסיבה לכך היא בעיקר בגלל תוכנית מחיר למשתכן".
להערכת כהן, לא מדובר במגמה זמנית, אלא ממושכת. מחיר למשתכן תשפיע בצורה משמעותית בכל שנת 2019 ולהערכת לאומי בשנת 2019, תחזור רמת העסקאות לזו שהיתה ב-2016, בה היו 12% יותר עסקאות מאשר בשנתיים האחרונות.
רמ"י שיווקה קרקעות עליהן ניתן לבנות 130 אלף יחידות דיור (מהן כ-27 אלף משווקות כיום), במסגרת תוכנית מחיר למשתכן – מהן נרכשו על ידי קבלנים קרקעות לבניית כ-65 אלף דירות בלבד. כלומר כחצי מסך הקרקעות ששווקו. מתוך 65 אלף דירות של מחיר למשתכן, רק כ-12 אלף עסקאות בוצעו בפועל, כך שבעתיד, מסביר כהן, קיים פוטנציאל למכירת עוד 50 אלף יחידות דיור וזה צפוי להערכתו להתרחש בשנתיים הקרובות.
הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה אישרה להפקדה את תוכנית רשות מקרקעי ישראל ומנהלי "הגוש הגדול" לשטח שדה התעופה שדה דב.
מדובר בתוכנית ענק שממשתרעת על פני כ-2,500 דונם וכוללת 16 אלף יחידות דיור – מתוכן 6,900 יחידות עבור דיור בר השגה, דיור ציבורי, בתי גיל זהב ודירות לסטודנטים.
כמו כן, כוללת התוכנית 514 אלף מ"ר עבור מבני ציבור, 126 אלף מ"ר עבור מסחר, 323 אלף מ"ר עבור שטחי תעסוקה, 200 אלף מ"ר עבור מלונאות ו-385 דונם של שטחי פארק וגנים ציבוריים.
התוכנית כוללת הרחבה של שטחי מלונאות – 200 אלף מ"ר שבהם כ-3,700 חדרי מלון. מדובר בתוספת של כ-1,700 חדרי מלון ל-2,000 חדרי המלון שהוצעו בתוכנית המקורית.
התוכנית הופקדה להתנגדויות, אך יו"ר הוועדה המחוזית, האדריכלית דניאלה פוסק, הדגישה כי "עקרונותיה של התוכנית מבטאים רוח תכנונית שונה מהמוכר בשכונות הקיימות מצפון לירקון. לעומתן, הרובע החדש תוכנן כרובע עירוני למגורים, מסחר תעסוקה ומלונאות עם נגישות לאמצעי תחבורה ציבורית שונים, ובו מרחב ציבורי עשיר. זאת כדי ליצור איכות חיים מיטבית עבור התושב".
במסגרת התוכנית מתוכנן שילובן של יחידות דיור בבנייה נמוכה יחסית של 10-5 קומות לאורך הרחובות הראשיים, לצדם של 35 מגדלים בני 40 קומות לאורך ציריו המרכזיים של הרובע. באשר לגובה הבינוי בתוכנית, החליטה הוועדה להגביל את גובה הבינוי בחזית הראשונה לים ל-25 קומות. זאת, בהתאם לגובה שנקבע בתוכנית המתאר של תל אביב (תא/5000). הרובע המוצע יכלול גם שטחים ציבוריים רבים, לרבות שני פארקים במערב התוכנית (פארק המסלול והפארק החופי) וכן פארק נוסף החוצה את התוכנית ממזרח למערב.
לפי הוראות התוכנית, היצע תקני החנייה בשטח הרובע יהיה מצומצם, במטרה להפחית משמעותית את השימוש ברכב פרטי. זאת בשל מעברו המתוכנן של הקו הירוק של הרכבת הקלה בשטח הרובע.
תוכנית שדה דב: יוספו עוד 1700 חדרי מלון
ב-1 ביולי עומד להיסגר שדה דב, ישראייר וארקיע עדיין ממשיכות לשווק כרטיסים ממועד זה
ילין לפידות הוא בית ההשקעות הכי רווחי במערכת – ילין לפידות הוא הרווחי ביותר זה שלוש שנים, למרות שהוא לא הכי גדול בנכסים.
בית ההשקעות פסגות מוביל בהיקף הנכסים המובילים, אבל הוא לא מהגופים הרווחים.
אלטשולר שחם הוא הצומח ביותר בהיקף הנכסים, אבל הוא ירד ברווח הכולל בשנת 2018.
בהסתכלות כוללת על בתי ההשקעות ב-2018 הרי שלא נרשמה צמיחה בהכנסות וברווח. מדובר בשנה של קיפאון, אבל אפשר לכנות זאת קיפאון חיובי – התוצאות של בתי ההשקעות על פני זמן חיוביות, והתוצאות בשנים האחרונות הן שיא. אז נכון שיש תנודתיות בתוצאות וכאשר השווקים הפיננסים יהיו חלשים זה יתבטא במספרים של החברות, אבל בינתיים הם מרוויחות בצורה נאה, וגם – בסופו של דבר התחום כמכלול ימשיך לגדול מהסיבה הפשוטה – היקף הנכסים המנוהלים במגמת עלייה ולא צפוי שמגמה זו תשתנה. כמו כן, לראשונה אחרי שנים יש התייצבות בדמי הניהול בקרנות נאמנות, קרנות השתלמות ובגמל. עם זאת, בקרנות הפנסיה צפויה ירידה נוספת בדמי הניהול.
פסגות עם נכסים בסך 176 מיליארד שקל
בית ההשקעות פסגות מנהל נכסים בהיקף של 176 מיליארד שקל. מיטב דש אחריו עם קרוב ל-170 מיליארד שקל. שלישי בדירוג אלטשולר שחם, ורביעי – ילין לפידות.
ילין לפידות עם רווח של 152 מיליון שקל
ילין לפידות סיים את 2018 ברווח של 152 מיליון שקל. פסגות אחרי מס סיים כנראה עם רווח נמוך יותר, אבל בהינתן הרווח המייצג, ללא מחיקות חד פעמיות, נראה שהרווח המייצג של פסגות גבוה יותר משל ילין לפידות.
דירוג קופות גמל להשקעה – מנייתי – שנה אחרונה
קופת הגמל שלכם עם נכסים לא סחירים? זהירות, יש גם סיכונים!
ממחקר של חברת sleeprate עולה שישראלים ישנים פחות מבעולם ולכן פחות יעילים בעבדוה וגם פחות מרוצים
בישראל ישנים פחות, עייפים יותר , יעילים פחות ופחות מרוצים מהעבודה ביחס לעולם. כך לפי מחקר של חברת Sleeprate, חברת סטארט-אפ המתמחה בהערכת דפוסי שינה, הפרעות שינה ותיקונם שגילה כי הישראלים הולכים לישון בממוצע שעה מאוחר יותר מבשאר העולם (בשעה 00:30, כאשר בשאר העולם הולכים לישון ב-23:30 בממוצע); ישראלים ישנים רק כ-6:30 שעות, בהשוואה ל-6:58 שעות בשאר העולם.
במחקרים אחרים דווח על קשר בין עייפות לחוסר שביעות רצון מהעבודה. לרוב מי שישן טוב פחות חיפש עבודה. מבחינה כלכלית נמצא כי מחסור בשינה עולה לאמריקאים יותר מ-410 מיליארד דולר בשנה ולהפסד של 604 ימי עבודה
בחזרה לישראלים, הישראלים מנסים לפצות על חוסר השינה בשנת צהריים. כ-24% מהישראלים דיווחו על שנת צהריים בהשוואה ל-19% בשאר העולם. נשים ישנות יותר, הגבר הישראלי ישן כ-14 דקות פחות מהאישה הישראלית, בממוצע. עם זאת, נשים ישראליות היו הרבה פחות מרוצות מאיכות השינה שלהם בהשוואה לגברים ישראליים, הסיבה לכך היא כנראה כי מבחינה ביולוגית נשים זקוקות ליותר שינה.
אם נחשוב על כך ששכיר במשרה מלאה בישראל עובדל כ-44.5 שעות, לעומת כ 38.6 שעות של עובד ממוצע בארצות הברית, נבין שלישראל חסרה המון מנוחה.
חוסר בשינה גורם לתפקוד לקוי, ירידת קשב וריכוז, שכחה והעדר יצירתיות. זה מתאים לממצאים קודמים שלפיהם הישראלים חיים בקצב מהיר, מדווחים על רמות לחץ גבוהות ולא מקצים מספיק זמן לשינה.
ביפן יותר ויותר חברות מאפשרות לעובדים לנמנם 30 דקות בעבודה ואף מקצים לשם כך חדרי שינה ייעודיים
נרדמתם בעבודה וחטפתם צעקות? חבל שאתם לא עובדים ביפן. שם מעסיקים מרשים לנמנם בעבודה, מתוך תפיסה כי המנוחה תעזור לפריון וכן להימנע מבעיות בריאות. לא מדובר בסתם היתר לנמנם אלא בהקצאת אזורים מיוחדים לשינה. דוגמה לכך היא חברת שירותי ה-IT נקסטביט מטוקיו שהקימה במשרדים שלה "חדרי שינה אסטרטגיים", אחד המיועד לגברים והשני לנשים.יתר על כן, בחדרים מכשיר שמנטרל רעשים מבחוץ והעובדים אינם מורשים להשתמש במחשבים או סמארטפונים בעת השהות בחדרים.
ביפן הסמארטפונים ומכשירים דיגיטליים אחרים הפכו לממכרים עד כדי כך שהם נוגסים בשעות השינה, ולכן החליטו מעסיקים על המהלך.
"נמנום במהלך היום יכול להשפיע לחיוב על היעילות בעבודה, בדיוק כפי שתזונה נכונה והתעמלות עושים", הסביר אמיקו סומיקאווה המכהן בדירקטוריון נקסטביט. נוסף על כך, החברה גם דורשת מהעובדים לצאת הביתה עד השעה 9 בערב, ולא להמשיך לעבוד לתוך הלילה. היא אף מחשיבה שינה של 30 דקות במהלך היום כחלק משעות העבודה.
חברה אחרת אפילו מתגמלת עובדים שישנו מספיק. עובדים שיוכיחו שישנו לפחות 6 שעות בכל לילה בימי השבוע יכולים לזכות בבונוס של 64 אלף ין (562 דולר). וחברת ביטוח אפילו סיפקה מכשיר שמודד את שעות השינה של העובדים.
אצל היפנים יש תרבות של הרבה שעות עבודה וכך גם בשאר השווקים היצרניים באסיה, לכן מעט קשה לשכנע את היפנים לתפוס תנומה. ומה לגבי הישראלים? כאן לפי מחקרים אחרונים אנחנו ישנים פחות מבעולם, עייפים יותר ופחות יעילים. האם זה ישכנע את המעסיקים לתת לעובדים 30 דקות נמנום? עוד חזון למועד.
האם המסכים פוגעים בראייה של היפנים
מועצת שמאי המקרקעין מבקשת לשנות את התקנות כך שיוכלו לגבות שכר מקסימלי על הצלחה בכמה מקרים
מועצת שמאי המקרקעין מבקשת לשנות את תקנות האתיקה של השמאים, כך שיוכלו השמאים לגבות שכר טרחה על פי הצלחה. כדי שתיקון זה ייכנס לתוקף, יש לקבל את אישור שרת המשפטים.
על פי ההחלטה, גביית שכר טרחה על בסיס הצלחה תתאפשר בשלושה מקרים, שבכולם צפויה השומה להגיע להחלטת שמאי מכריע – המהווה ערכאה כמו שיפוטית. במקרה אחד, עריכת שומה נגדית לצרכי הליך גביית היטל השבחה על ידי הרשות המקומית. במקרה שני: הגשת השגות על שומות של רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) לצרכי גביית דמי הסכמה או דמי היתר (במקרים שכאלה מגיעה השומה להכרעת ועדת השגות שגם בה יושב שמאי מכריע). ובמקרה שלישי: שומות הנערכות במסגרת הפקעה מכח פקודת הקרקעות.
כך למשל אם במהלך ערעור על גובה היטל השבחה נחסכו לנישום 100 אלף שקלים, יזכה השמאי ב-10% שכר טרחה שהם 10,000 שקל.
על פי התיקון, בכל המקרים על השומה לכלול גילוי נאות של השמאי בגוף חוות הדעת, כי זו נערכה עבור שכר טרחה תלוי הצלחה. עוד על פי ההחלטה, ייקבע אחוז מקסימלי שיוכל השמאי לגזור מרווחי הלקוח בעקבות השומה, שטרם נקבע סופית. על פי ההחלטה, זה ינוע בין 13% ל־20%.
לשכת השמאים טוענת שמדובר במהפכה צרכנית, שתוביל לכך שגם אזרחים מהשורה, ולא רק חברות הנדל"ן הגדולות, יוכלו להשיג על שומות מצד הרשויות המקומיות ורמ"י. זאת, ללא חשש כי במקרה של הפסד בהשגה, ייאלצו להוסיף להיטל שיהיה עליהם לשלם גם את שכר טרחתו של השמאי.
ההתנגדות מגיעה מצד הייעוץ המשפטי של משרד המשפטים. אלו עשויים אף להוציא חוות דעת שתייעץ לשרת המשפטים איילת שקד שלא לחתום על ההחלטה, משום שחוות הדעת של השמאי צריכה להיות נטולת פניות.
חילוקי הדעותהם גם בקרב חברי המועצה, המונה עשרה חברים. ההחלטה עברה ברוב קולות עם שישה תומכים, שני מתנגדים, ושני חברים, שתמכו בגרסה מצומצמת יותר של השינוי – לפיו רק נישומים במצב סוציו־אקונומי קשה יוכלו להתקשר עם שמאי על בסיס הצלחה.
מלשכת שמאי מקרקעין נמסר כי "מדובר בתיקון צרכני ראשון במעלה אשר ינגיש את שירותי שמאי המקרקעין לציבור הרחב ותאפשר לנישומים לפעול להפחתת התשלום מסיבות מקצועיות ומבלי לחשוש מתשלום ביתר. שכר טרחה מותנה־תוצאה רק במקרים בהם יגיע המקרה אל שולחנו של שמאי מכריע הנו הגיוני ומתבקש. יודגש כי התיקון מהווה חלק משינוי כללי האתיקה משנת 1965, שינוי אשר בו קיימה המועצה מספר דיונים ואף פנתה לציבור לקבלת התייחסות. כולי תקווה כי השרה כמו הלשכה והמועצה – תראה גם היא בהמלצת המועצה בשורה צרכנית שיש לקדמה במהירות".
עיריית תל אביב מחייבת יזמים לעבוד עם שמאים במחיר הגבוה ממחיר השוק
לשכת השמאים – מחירי הדירות עלו ב-9% בשנה; ירידה של 10% ברכישת דירות בספטמבר
חברת החקלאות אבוג'ן הודיעה שתיכנס לתחום הקנאביס ומקווה שתובנותיה בתחום הגנטיקה של צמחים יעזרו לה בתחום
אבוג'ן הודיעה כי תיכנס לתחום הקנאביס ופירטה את התוכניות שלה לגביו. הפעילות תפוצל לחברה-בת בשם Cannonic. בעקבות ההודעה קפצה המניה.
אבוג'ן הוקמה במקור כספין-אוף של חברת הביולוגיה החישובית קומפיוג'ן, ופיתחה מערכות חישוביות לניתוח ביג דאטה לשם כריית תובנות לגבי גנטיקה ותפקוד של צמחים, ולכן יכולותיה מתאימות מאוד לתחום הקנאביס.
החברה מתכוונת גם למכור ידע לחברות קנאביס, אך היעד שלה הוא גם לפתח זנים ייחודיים באופן עצמאי (אם כי כנראה היא לא תהיה אחראית לשווק אותם). בעבר אבוג'ן ביססה את עסקיה על שיתופי-פעולה עם חברות זרעים, שאמנם הניבו הכנסות נאות לחברה, אך המוצרים לא התקדמו בצנרות הפיתוח של החברות הללו בקצב המתוכנן. מאז מעוניינת לקדם פעילות מלאה שבשליטתה ולהגיע לשוק מהר יותר, אף שאין לה עדיין מוצרים בשוק. החברה מקווה כי בתחום הקנאביס היא תוכל להביא מוצרים לשוק במהירות יחסית, בגלל הביקוש הרב, מיעוט התחרות מולה והקצב המהיר בו מתפתח התחום
לדברי עופר חביב, מנכ"ל אבוג'ן, "גדלתי בדור שבו הקנאביס נחשב למאוד שלילי, ולכן לקח לי זמן להחליט סופית להיכנס לתחום. בעבר סירבתי להיכנס לפעילות בטבק, והיה לי חשוב לבחון את התחום החדש לעומקו, כדי לוודא שאנחנו לא נכנסים לבעיה אתית, וגם שהפעילות הזו לא תשפיע על הקשר עם תאגידים שהם השותפים הפוטנציאליים שלנו".
"השוק הבין שבתחום הזה לא מספיק לגדל קנאביס ולשווק אותו, אלא מי שיצליח יהיה זה שיציע מוצר טוב ומבודל מן האחרים", אומר ד"ר ארנון היימן, מנכ"ל פעילות הזרעים של החברה.
לדברי היימן, "הקנאביס הוא צמח ששום גורם חקלאי לא ניסה לשפר אותו במשך המון שנים. בניגוד לתירס או סויה ששופרו ושופרו, והיום יותר קשה לחדש – הרי שהקנאביס הוא צמח כמעט בתולי בהקשר הזה".
אבוג'ן מקימה חברה בת נוספת – לביא שתתמחה בשיפור איכות המזון
תאגידי המים יצאו במבצע להסדרת החובות של צרכני המים, ובין התנאים המקלים פריסה ל-36 תשלומים וויותר על ריבית והצמדה
תאגידי המים יצאו במבצע למחיקת חובות ריבית והצמדה. ב-2017 חובות הצרכנים ל-56 תאגידי המים הסתכמו ב-2.7 מיליארד שקל – מהם 252 מיליון שקל רק לריבית. דו"חות 2018 של התאגידים טרם פורסמו.
הרקע למבצע להסדרת החובות הוא המאבק שמתחולל בין מרכז השלטון המקומי לרשות המים על החוק לצמצום כמות תאגידי המים. על פי התיקון לחוק שהתקבל, עד יולי השנה תצומצם כמות התאגידים מ-56 עד ללא יותר מ-30, ויוקמו תאגידים אזוריים שבהם ישתפו פעולה כמה ערים כדי לייעל ולחסוך עלויות.
מרכז השלטון המקומי מתנגד בתוקף למהלך ומבקש לפרק לחלוטין את תאגידי המים ולהחזיר לקדמותו את המצב שהיה עד 2008, ערב הקמת תאגידי המים, כאשר העיריות שלטו בניהול ותחזוקת המים.
בשבועות האחרונים הנחה מנכ"ל מרכז השלטון המקומי שלמה דולברג את הרשויות ותאגידי המים שלא לשתף פעולה עם רשות המים, ואיים שעם הקמת הממשלה יפעל לשינוי החוק. הממונה על תאגיד המים, אפי דביר, הגיב במכתב זועם ששלח ליושבי הראש של תאגידי המים, ובו טען כי ההנחיה של דולברג לא חוקית, וכי חובת הנאמנות שלהם היא לתאגיד ולא לעירייה.
יש תחושה של עליית מחירים באוויר; עכשיו גם המים מתייקרים ב-3%
חשבון המים שלכם – כל מה שצריך לדעת
כיום באמצעות שינוי מדיניות או מיזוג קרנות הנאמנות יכולות למחוק את היסטוריית הביצועים שלהן, כעת ענת גואטה, יו"ר הרשות לניירות ערך, דורשת שהנוהג ייפסק
הסוף לשיטת מצליח: ענת גואטה, יור רשות ני"ע, יוצאת נגד הנוהג למחוק היסטוריית ביצועים רעה של קרנות, כדי לא להגיע לתחתית מערכות הדירוג של הבנקים.
השיטה היא כזו: רגולטור פונה לגופים המפוקחים ומציע להם לאמץ את הנוהג על דעת עצמם, או לחשוף לציבור הרחב כי סירבו. והמשמעות היא למעשה סוג של שיימינג רגולטורי.
מנהלי הקרנות כמובן לא אוהבים את הדרישה, בעיקר אלה שמנהלים כיום המון קרנות נאמנות דומות מאוד זו לזו. הם מקווים שאחת מהן תציג ביצועים מעולים, ושלא תהיה להם בעיה למחוק ביצועים חלשים של קרנות אחרות באמצעות שינוי מדיניות השקעות מהותי, שאותו אפשר היה לבצע עד כה אחת לשנה. שינוי המדיניות מוחק את היסטוריית הביצועים, ובכך מוציא את הקרן מדירוג נמוך במערכת הבנקאית.
רק בשלוש השנים האחרונות נמחקו ביצועים כושלים של לא פחות מ־500 קרנות נאמנות. כלומר, מנהלי קרנות הנאמנות בחרו לבצע שינוי מדיניות או מיזוג לקרן אחרת עם כמות אדירה כזו של קרנות, לאחר שכשלו בניהול ההשקעות שלהם, וכך נמחקה ההיסטוריה ואיתה הדירוג. בסך הכל יש היום 1,149 קרנות נאמנות עם ניהול אקטיבי, כאשר רק ל־707 מהן יש ותק תשואות של שלוש שנים, 60%, לעומת 442 קרנות שאין להן ותק כזה.
הסיבה שגוואטה מבקשת את השינוי היא פגישה עם ראשי מערכי הייעוץ בבנקים. בפגישה ניסתה גואטה להבין את הסיבה לתחלופה הגבוהה של קרנות נאמנות שבידי הציבור. כיום מייעצים הבנקים על קרנות עם היסטוריית תשואות של שנה ומעלה, ואחת ההצעות שעלו היתה שהם ימליצו רק על קרנות בעלות ותק של שלוש שנים.
לקרנות עם ותק קצר יותר יש סיכוי גדול יותר להיכשל, וכנראה ההיסטוריה שלהן תימחק באמצעות שינוי מהותי או מיזוג, שכן הן לא פעם מוקמות כחלק מ"שיטת מצליח" של מנהלי הקרנות. הבנקים הסבירו כי כדי לעבור לדירוג רק של קרנות בנות ותק של שלוש שנים יש להפסיק את תופעת המחיקה של תשואות עבר. זאת כיוון שכל עוד רק 60% מהקרנות מחזיקות בוותק כזה, מדובר במספר נמוך מדי שאינו מאפשר למערכת הדירוג להציע חלופות ללקוח, שכן הדירוג מבוסס על קטגוריות סיכון, וכשיש מיעוט קרנות עם ותק כזה, בחלק מהקטגוריות אין חלופות מספקות לבניית דירוג רציני. ההצעה שנולדה בעקבות הפגישה הזו היתה למנוע את האפשרות לבצע מחיקת היסטוריה.
התוכנית של גואטה כמובן כבר מעוררת התנגדויות. איגוד קרנות הנאמנות אף ניסח מכתב המזכיר דוגמאות לשלל קרנות נאמנות ענקיות הפועלות בחו"ל, שביצעו לאורך השנים שינוי מדיניות שמחקה היסטוריית ביצועים, ואין סיבה שישראל תהיה שונה.
לצד ההתנגדות הם מציעים גם בקשה לצעדים מתונים: אם בכל זאת ייצא המהלך לפועל, הם מבקשים, שהיו"ר תשמור על גמישות באישור שינויי המדיניות, ולא תייצר רשימת תנאים סגורה.
קרנות נאמנות – מגדל המגייסת הגדולה של 2018
דירוג קרנות נאמנות גמישות – מי המובילה ומי המאכזבת?
ניהול תיקים בקרנות נאמנות – מדריך
רוטשטיין גייסה מהמוסדיים באמצעות הנפקת סדרה ז' 61.8 מיליון שקל
רוטשטיין, חברת הנדל"ן, גייסה מהמוסדיים באמצעות הנפקת סדרה ז', 61.8 מיליון שקל. הריבית של איגרות החוב נקבעה על 5.5% והחברה תידרש לפרוע את החוב עד ליולי 2023. מתוצאותיה של רוטשטיין ל-2018 עולה כי סיכמה את השנה ברווח נקי של 19.5 מיליון שקל, כ-61% יותר מ-2017.
למחזיקים בסדרה ז' ניתן שעבוד ראשון על עודפי החברה בפרויקט פרדסיה, שבו 110 יחידות דיור עם היקף עודפים צפוי של 60 מיליון שקל; ועל פרויקט תש"י ברמת גן, שהוא פרויקט תמ"א 38 הכולל הריסה ובנייה מחדש של 47 יחידות דיור, כשחלק החברה בהן הוא 26 יחידות. לפי החברה, העודפים משני הפרויקטים צפויים להסתכם ב-82 מיליון שקל.
עוד עולה מתוצאותיה כי החברה מבצעת ומשווקת כ-1,000 יחידות דיור (כ-660 יחידות דיור חלק החברה), שמהן נמכרו כ-430 יחידות דיור בתמורה לכ-620 מיליון שקל. לחברה גם עתודות קרקע בתכנון בהיקף של כ-4,600 יחידות דיור (כ-2,200 יחידות דיור חלק החברה), לצד זכויות בקרקע לבניית כ-22 אלף מ"ר בשימוש עיקרי למסחר ומשרדים (חלק החברה).
כמו כן הכנסותיה של החברה ב-2018 צמחו ב-20% ל-352 מיליון שקל. הרווח הגולמי ממכירות דירות עלה ל-75 מיליון שקל לעומת 50 מיליון שקל בשנה הקודמת. בשנה החולפת מכרה החברה 183 יחידות דיור, לעומת 173 יחידות דיור בשנה שלפני כן. הון החברה הסתכם בסוף תקופת הדו"ח ב-127 מיליון שקל, והיווה כ-21% מסך המאזן בניכוי מקדמות מרוכשי דירות והתחייבויות לבעלי קרקע.
לדברי אבישי בן חיים, מנכ"ל רוטשטיין נדל"ן: "כספי ההנפקה יאפשרו לחברה להרחיב את פעילותה העסקית בדגש על רכישת קרקעות במהלך השנים הבאות, לצד המשך פיתוח הפרויקטים הנמצאים כיום בשלבי תכנון מתקדמים – ברמת השרון, בית שמש, טירת הכרמל ובת-ים; וכן את המשך ההשקעה לשם העמקת הפעילות בתחום ההתחדשות העירונית".
מעודכן ל-04/2019
האוזניות של שיואומי מגיעות לישראל במחיר לא מפתה, כדאי לחכות לאוזניות רדמי איירדוטס
בעוד עבור אוזניות האיירפודס החדשות של אפל תצטרכו להיפרד מכ-1,000 שקל, שיאומי השיקה לאחרונה את המי איירדוטס פרו, התשובה שלה לאפל. בסך הכול מדובר באוזניות הדומות לאלו של אפל, הן בפיצ'רים והן בעיצוב, אבל זולות הרבה יותר. האוזניות הן כבר טרנד של ישראלים הרוכשים מסין, אבל כעת הן מגיעות בייבוא רשמי לישראל, מה שפחות משמח מבחינת מחיר לעומת המחיר בסין.
אוזניות האיירדוטס פרו הן אלחוטיות ונכנסות אל תוך תעלת האוזן. עיצוב האוזניות יותר ממזכיר את העיצוב של אפל. האוזניות מסוגלות להשמיע מוזיקה במשך 3 שעות רצופות, נטענות באמצעות קייס מגנטי, אשר יכול להוסיף עוד 10 שעות סוללה לאוזניות. הקייס מאובזר ביציאת USB-C, כך שלא תצטרכו להיסחב עם כבלים נוספים בשביל להטעין אותו.
בגזרת המחיר מי שרכש מסין ימשיך לרכוש מסין, משום ששם במחיר ההשקה האוזניות עלו רק כ-60 דולר (כ-220 שקלים), אבל בארץ הן יעלו 500 שקלים.
לצד ההגעה לישראל שיאומי הכריזה על השקת אוזניות אלחוטיות נוספות והרבה יותר זולות תחת המותג רדמי: אוזניות TWS נטולות חוטים מהמותג Redmi של החברה עם משטח מגע המשמש לשליטה, זמן שימוש של 4 שעות ומחיר זול של כ~50 שקלים בלבד. אלו נראות כמו אוזניות שיאומי אייירדוטס רק בצבע שחור.
האוזניות החדשות יגיעו בטכנולוגיית ה-TWS ( המספקת אות אודיו עצמאי לכל אוזניה בנפרד עם שבב RTL8763BFR בתקן Bluetooth 5.0 לחיבור האוזניות, כאשר כל אוזניה תכיל משטח מגע זעיר שיאפשר לשלוט על פעולות שונות במכשיר הסלולרי, דוגמת הפעלה של מוזיקה או מענה וסיום שיחות טלפון.
אוזניות ה-Redmi AirDots יהיו זמינות למכירה בסין החל מה-9 באפריל
אוזניות איירפודס החדשות – מה צפוי לנו
אוזניות – איך בוחרים, כמה עולה
אוזניות איירפודס – כדאי או מסוכן?