מדד מחירי תשומות  בבנייה למגורים היה בחודש שעבר ללא שינוי אך כלכלני  הראל פיננסיים סבורים שבשלושת החודשים הבאים – (מדד יוני, יולי, אוגוסט) המדד יעלה בשיעור מצטבר של 0.2% – נמוך יחסית לתקופה מקבילה בשנים הקודמות. בשנה שעברה עלה המדד בחודשים אלו ב-1.5%.

למחשבון מדד תשומות הבנייה

עוד מעריכים בראל כי מדד המחירים לצרכן בתקופה זו יעלה ב-0.1% וכן הם מצפים כי סעיף הדיור במדד המחירים לצרכן (בעיקר מחירי השכירות) יעלה בשלושת החודשים הקרובים ב-1.5% – זו כמובן בשורה ממש לא מעודדת לשוכרים. המדד הזה מספק תובנה על עליית מחירי השכירויות בחוזים חדשים.

בנוסף, מעריכים בהראל כי מדד מחירי הדירות בבעלות דיירים יעלה בתקופה זו ב-0.2%

מדד תשומות הבנייה  מחושב ומפורסם מדי חודש (ב-15 בחודש) על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס). מדד תשומות הבנייה למגורים מודד את השינויים החלים במשך הזמן בהוצאה הדרושה לקניית "סל קבוע" של חומרים,  מוצרים ושירותים המשמשים לבניית בתי מגורים והמייצג את הרכב הוצאות הבנייה של קבלנים וקבלני משנה.  נוסף על מערכת המדדים המתייחסת לסל הכולל של הבנייה למגורים,  החל בפברואר 1992 מתפרסמת מערכת של תת-מדדים לפי פרקי בנייה.   המדד משמש בעיקר כבסיס להצמדת חוזי בנייה,  לניכוי שינויי מחירים מן השינויים בערך ההשקעות בבנייה וכמודד כללי של שינויי מחירים בענף הבנייה.

משקלות המדד  מבוססים על ממצאי סקר הוצאות בבניית בנייני מגורים שנערך בשנת 2003.  בסקר נחקר הרכב התשומות של כ-125 פרוייקטים שבנייתם החלה בספטמבר 1998 ונסתיימה עד סוף ספטמבר 2002.

מדגם מוצרים ושיטת איסוף מחירים  – במסגרת המדד נמדדים ישירות מחיריהם של חומרים ושירותים.  מחירי החומרים והשירותים נאספים ממדגם של סיטונאים ויצרנים, המספקים חומרים ושירותים לקבלנים בכל אזורי הארץ.  המחירים הנמדדים הם אלה שמשלמים הקבלנים הראשיים וקבלני המשנה למשווקים לסוגיהם.

עד כאן, ההגדרות והשיטה; ובקצרה – מדד תשומות הבנייה מודד כמה עולה לבנות; הסוקרים של הלמ"ס בודקים את המחירים יש להם את המשקולות של כל הרכיבים (125 רכיבים) ואז נקבע מחיר הסל. מחיר הסל הנוכחי ביחס למחירו בחודש הקודם מבטא את העלייה של המדד באחוזים ביחס לחודש קודם.

מדד תשומות הבנייה – עולה (לרוב) יותר מדד המחירים לצרכן

מדד מחירי תשומות הבנייה עלה היסטורית יותר מאשר מדד המחיירם לצרכן. בשנת 2014 עלה מדד תשומות הבנייה ב-0.8% בעוד שמדד המחירים לצרכן דווקא ירד, וגם בשנת 2015 בעוד מדד תשומות הבנייה עלה ב-1% מדד המחירים לצרכן ירד. גם בשנת 2016  נשמר הפער הזה בין מדד תשומות הבנייה  למדד המחירים לצרכן, וזה נמשך לתוך שנת 2017 – כאן תוכלו לבדוק את השינוי במדד תשומות הבנייה וכאן את השינוי במדד המחירים לצרכן.

ריבית המשכנתא ביולי רשמה ירידה בהמשך לירידה בחודש יוני. האם זו תחילתה של מגמה? או פשוט עצירה אחרי עלייה של כמעט 2% בשנתיים? נראה שהתשובה תלויה בראש וראשונה בשוק הדירות למגורים – בינתיים הוא בסוג של הקפאה ואפילו ירידה בהיקף העסקאות, אך עדיין לא במחירים. ככל שיש פחות עסקאות יש ירידה בביקוש למשכנתאות וההיפך. אך, צריך להסתכל על התמונה הכוללת (השנתית, ולטווח בינוני וארוך) ולא לחודש, חודשיים; ובתמונה הכללית מדובר בשוק שבו יש ביקושים קשיחים, והיצע שעדיין לא עונה על הביקוש, ולכן הסבירות היא דווקא להיקף עסקאות יציב וגבוה, וגם להמשך עלייה במחירים.

כמו כן, חשוב להדגיש כי העלייה בריבית המשכנתא בשנתיים החולפות מנותקת מריבית בנק ישראל האפסית (0.1%). אלא שכאשר ריבית בנק ישראל תעלה (צפוי במהלך 2018), ריבית המשכנתא צפויה להיות מושפעת בהתאמה.

הרחבה: ריבית המשכנתא לאן?

הריבית הצמודה הממוצעת – 3.69%

ריבית המשכנתא הצמודה הממוצעת לחודש יולי ( (נלקחה ביוני ולביצוע עד 11 ביולי)  ירדה ל-3.69%, לעומת 3.74% בחודש שעבר – כך עולה מנתוני בנק ישראל. הירידה בחודשיים האחרונים מיוחסת כאמור לירידה בהיקף העסקאות בשוק הדירות, וזאת בעיקר בשל המתנה של רוכשים פוטנציאליים שמחכים לתורם לרכוש דירה במסגרת מחיר למשתכן. בשבועות האחרונים נרשמו מעל 40 אלף משפחות  להגרלה הגדולה של מחיר משתכן לפרויקטים בהיקף של 15 אלף דירות. אותם 40 אלף משפחות  יקבלו תשובה בשבועות הקרובים, אך גם אלו שלא זכו עשויים לחכות למכרזים נוספים של מחיר למשתכן. כלומר, עצם ההודעה על מכרז גדול של התוכנית, גרם לעשרות אלפי משפחות לצאת משוק חיפושי הדירות – זה לא נעשה בבוקר בהיר, זה נעשה על פני התקופה האחרונה (תלוי במועד וקבלת הזכאות שלהם), אך בשורה התחתונה זה הוריד את הביקושים לדירות יד שנייה ודירות חדשות של קבלנים (שלא במסגרת תוכנית מחיר למשתכן). אז נכון שהדירות יתקבלו בעוד 3 או 4 שנים, אבל ציבור הזכאים  רואה את היתרונות של התוכנית (ובעיקר את ההנחה)  ומחכה בסבלנות. השאלה הגדולה היא האם התוכנית תצליח להגיע להיקפים מאוד גדולים, והאם היא גם תחלחל גם  למשפרי הדיור – 15 אלף דירות זה עדיין לא זה, בשוק שבו נעשות למעלה מ-100 אלף עסקאות בשנה.

כך או אחרת, ריבית המשכנתא הממוצעת הצמודה למדד לתקופה של 15 עד 20 שנה ירדה ביולי ל-3.97%, לעומת 4.06% בחודש יוני. הריבית על משכנתאות לתקופה של 20 עד 25 שנה ירדה ל-4.12% לעומת 4.22%  בחודש הקודם. הריבית הצמודה למדד מבטאת עלות כוללת של כ-5%-6% בשנה, שכן מדד המחירים לצרכן, בהתאם לתחזית הרשמית שהגדיר בנק ישראל, צפוי לעמוד על 1% עד 3% בשנה.

להלן טבלאות המרכזת את ריבית המשכנתא לטווחים שונים בשנתיים האחרונות:

ריבית שקלית מעל 20 שנה – 4.9%

ריבית המשכנתא השקלית ירדה ביולי ל-3.17% לעומת 3.23% בחודש הקודם.  ריבית המשכנתא לטווח של 15 עד 20 שנה ירדה ל-4.5% לעומת 4.53% בחודש הקודם, ולטווח של  20 עד 25 שנה ירדה הריבית 4.83%, בהשוואה ל-4.9%  בחודש שעבר. בטבלה ניתן לראות את כל הריביות לתקופות פירעון שונות:

חשוב להזכיר –  הריבית השקלית הממוצעת שמפרסם בנק ישראל היא ממוצע של ההלוואות שניתנו בריבית שקלית משתנה ובריבית קבועה. בפועל, לא באמת ניתן להשוות בין שני סוגי הריביות האלו – הריבית הקבועה יותר בטוחה לאורך זמן, אך מראש היא יקרה יותר; בעוד הריבית המשתנה אמנם יותר נמוכה, אך היא יותר מסוכנת כי קיימת חשיפה לעלייה בריבית.

הסיכון שבהלוואת גישור

משפרי דיור מתלבטים הרבה פעמים בשאלה – מה לעשות קודם? – לרכוש דירה ואז למכור את הדירה שבה מתגוררים כעת, או למכור ואז לקנות? זו שאלה קריטית, עם שיקולים מכיוונים שונים, אבל אם רוכשים דירה ועדיין לא מוכרים את הדירה הקודמת, נוצר במקרים רבים מצב שאין לרוכשים את מלוא הכסף לשלם על הדירה. הם לרוב מסתמכים על התמורה ממכירת הדירה, ואם זאת עדיין לא נמכרה, והם צריכים לשלם, אז רבים מהם לוקחים – הלוואת גישור.

הלוואת גישור היא בהגדרה יקרה. אז קחו את זה במכלול השיקולים כאשר אתם מחליטים לקנות לפני שאתם מוכרים את הדירה הקיימת, וזה נהיה בחודשים האחרונים מוחשי יותר ומסוכן יותר.

בתקופה האחרונה, על רקע הירידה בהיקף מכירת הדירות, רבים יושבים על הגדר ולא ממהרים לקנות דירה, והירידה בביקוש גורמת לתהליך המכירה להתארך.  המצב הזה גורם למוכרים פוטנציאלים, לחכות עם המכירה. הם מעדיפים, במקרים רבים, שלא  להתפשר, ובינתיים הם לוקחים מהבנקים הלוואות גישור.

הלוואות הגישור האלו כאמור יקרות. הבנקים למשכנתאות נותנים הלוואות כאלו בריבית של כ-2%-3% צמודה למדד או בריבית לא צמודה של 5%-6%. כלומר, לוקח ההלוואה מסתכן מאוד – העלויות שלו גבוהות, ואף אחד כמובן לא מבטיח לו שהוא יקבל על מחיר הדירה שלו (הדירה הקודמת) את הערך  שהוא מצפה לקבל. זה מסוכן בריבוע כי הוא עשוי לקבל ולהתפשר לבסוף על מחיר שהוא מתחת להצעות הנוכחיות, ואז ההפסד כפול – גם על הלוואת הגישור וגם בגלל ירידת המחירים.

ריבית משכנתא והקשר למדד תשומות הבנייה 

ריבית המשכנתא וליתר דיוק השינוי בריבית המשכנתא משפיעים על עיתוי התשלומים לקבלן (באם רוכשים דירה מקבלן). רוכשי דירות חדשות משלמים את התשלומים לקבלן  עם הצמדה למדד תשומות הבנייה. מדד תשומות הבנייה עלה בשנים האחרונות יותר ממדד המחירים לצרכן – זה לא מחייב שכך יהיה גם בהמשך, אבל אם אתם מעריכים שזה מה שיקרה גם בהמשך, כדאי לכם לנסות ולהתמקח  עם הקבלן, במקרים מסוימים זה עוזר וההצמדה מתחלפת למדד המחירים לצרכן.

ואם אתם (כמו הרוב) משלמים בהצמדה למדד תשומות הבנייה, כדאי לנסות ולמזער את ההצמדה בדרך הבאה – אם תקחו משכנתא מוקדם ותשלמו לקבלן את התשלומים מוקדם אתם תחסכו את מדד תשומות הבנייה. מצד שני אתם תשלמו את ריבית המשכנתא – ולכן, אם אתם צופים שמדד תשומות הבנייה יהיה גבוה מריבית המשכנתא, אז כלכלית עדיף לכם לשלם מוקדם.

כאן, תמצאו מידע על ריביות המשכנתא וכאן תמצאו מידע על מדד תשומות הבנייה לרבות תחזית.

תכנים נוספים מאתר הון:

רוכשים דירה? כך תחשבו את מס הרכישה

מחירי הדירות בתל-אביב – נתונים מעודכנים

מה עדיף – ריבית קבועה לא צמודה (קל"צ) או קבועה צמודה ?

למדריך מס רכישה

דירוג האשראי נועד לנבא את יכולת החזר ההלוואות, אלא שלאזרחים רבים – חלקם הגדול נורמטיבים והגונים – יש דירוג אשראי נמוך. איך זה יכול להשפיע עליכם וכיצד ניתן לשפר אותו?

באפריל 2019 החל לפעול בישראל מאגר נתוני האשראי החדש – שאמור להיות הבסיס לקפיצת מדרגה בתחרות בשוק האשראי למשקי הבית בישראל. עם עליית המאגר לאוויר נכנס לתוקף חוק נתוני אשראי החדש, המסדיר את פעולת המאגר.

על פי חוק נתוני האשראי שנכנס לתוקף באפריל 2019, ייסד בנק ישראל מאגר מרכזי שתכליתו שיתוף נתוני אשראי של לקוחות פרטיים. המאגר אליו מזרימות לשכות האשראי (BDI ו-B&D) מידע באופן תדיר, נועד לעודד תחרות בשוק האשראי הצרכני באמצעות שיתוף מידע כחלק משוק חופשי, ובכך למנוע ריכוז של כלל הנתונים על ידי הבנקים.

החוק החדש מבטל את חוק שירות נתוני אשראי מ-2002, שלפיו נאספו עד כה נתונים על אירועים שליליים העשויים לפגוע ביכולת החזר ההלוואות של משקי בית, כמו פשיטות רגל והליכי הוצאה לפועל.

מהו מאגר נתוני האשראי?

מאגר נתוני האשראי החדש מרכז נתונים חיוביים ושליליים על פעילותם הפיננסית של כמעט כל משקי הבית בישראל. נתונים אלה אמורים לשמש בעיקר לקבלת החלטות על מתן אשראי: כשאדם מבקש הלוואה בבנק או אצל נותן אשראי אחר, הוא יכול לתת את הסכמתו להעברת מידע עליו מהמאגר לנותן האשראי. המידע אמור לאפשר לספק האשראי לתמחר את האשראי בהתאם לאיכותו של הלווה ולסיכונים שבמתן ההלוואה ללווה זה.

דירוג אשראי אישי – מה זה ואיך זה ישפיע עליכם?

דירוג אשראי אישי הוא ציון שניתן לאנשים פרטיים, המבטא את יכולת ההחזר שלהם. הציון הזה בעצם מספק לבנקים ולגופי האשראי תובנות בקשר אליכם – האם כדאי לתת לכם אשראי, האם אתם מחזירים את החובות שלכם. כל המידע עליכם בעצם משתקלל לציון אשראי (Credit Score), ועל פי זה נותנים לכם אשראי וקובעים לכם את הריבית. ככל שאתם בטוחים ואמינים יותר בעיני הבנק, כך הריבית שתשלמו תהיה נמוכה יותר.

הדירוג הזה מסתמך בעיקר על ההיסטוריה הפיננסית שלכם, על ההון העצמי שלכם (נכסים והתחייבויות) ועל ההתנהלות הפיננסית שלכם מול רשויות שונות – האם אתם משלמים בזמן חשבונות, האם יש לכם חובות לא משולמים ועוד.

בנק ישראל נתן רישיונות לגופים שונים, שנקראים לשכות אשראי, שייקחו את המידע שנאסף במערכת נתוני האשראי של בנק ישראל, שבוחן את ההרגלים הפיננסיים של מבקש האשראי, יעבדו אותו וייתנו לכם ציון על בסיסו. ככל שהציון גבוה יותר, הדירוג טוב יותר, והסיכוי לקבל אשראי בריבית אטרקטיבית עולה. אחד הגופים שמשמשים כלשכת אשראי הוא Bdi, שסקאלת דירוג האשראי שלו נעה בין 300 ל-850. גוף נוסף הוא דן אנד ברדסטריט שמפעיל את אפליקציית קפטן קרדיט (ראו למטה). בעבר גם חברת קו מנחה שימשה כלשכת אשראי, אך הפסיקה לאחר שנכנסה לתחום האשראי החוץ־בנקאי באמצעות רכישת קרן מפרש פתרונות מימון, ובנק ישראל התנגד שתשמש הן כמדרגת אשראי והן כנותנת אשראי.

כאשר אנחנו רוצים להנפיק כרטיס אשראי חדש או לקחת הלוואה, הגופים המלווים מבקשים מאתנו אישור לפנות לחברת דירוג אשראי על מנת לקבל מידע נוסף.

אבל כמו בכל דירוג, גם בדירוג הזה יש חולשות – לא כל המידע זמין, לא כל המידע מעודכן, אנשים יכולים להעלים "התחייבויות" ובכלל להסתיר מצוקה פיננסית. קחו למשל את המקרה של איש העסקים אליעזר פישמן שהתנהל כך במשך שנים רבות. אתם סבורים שמישהו היה נותן לו דירוג אשראי נמוך? ממש לא. בפועל אף אחד לא באמת ידע מה מצבו. פשוט לא ידעו להעריך את נכסיו וגם את חובותיו; ומעבר לכך – לא תמיד ניתן לקשר בין אדם פרטי לבין חברה, אבל אם החברה במצב גרוע ולאדם הפרטי דווקא יש הון – איך ייראה הדירוג שלה? הרי מדובר בישויות נפרדות. אלא שבית המשפט כבר הראה לנו שהוא יודע להרים מסך ולחבר את החברה עם האדם הפרטי, ולחייב אותו להזרים כספים לחברה, במיוחד אם התברר שהיו הברחות של נכסים.

בקיצור, דירוג אשראי אישי זה בהחלט נחמד, אבל הציון הוא לא חזות הכול.

דירוג האשראי – סוגיה ותיקה

בפועל, דירוג האשראי האישי הוא סוגיה ותיקה, ש"מתבשלת" כבר כמה שנים טובות. במסגרת חוק נתוני האשראי שהוסדר בתחילת המילניום הייתה התייחסות להקמת מאגר נתונים עם מידע שלילי – כלומר על אנשים עם דירוג אשראי נמוך, אי עמידה בחובות ובתשלומים, צ'קים שחזרו, חשבונות מוגבלים וחסומים, חוסר תשלומים לרשויות ועוד. זה היה תקף ל-5% עד 10% מהאוכלוסייה, כי בכל זאת הרוב מתנהלים בצורה סבירה, או לפחות לא נמצאים בקטסטרופה כלכלית. עכשיו, כשהמאגר הושלם ופועל, לכל משתמשי האשראי יהיה דירוג, ולא רק דירוגים שליליים.

דירוג אשראי אישי – כמו באמריקה

מכיוון שדירוג אשראי אישי הוא חיקוי של מודל אמריקאי, שווה להתעכב ולהבין מה קורה בארצות הברית. בשוק האמריקאי קיימות שלוש סוכנויות דירוג בפיקוח ממשלתי המעדכנות נתונים ומידע, ובהתאמה דירוגים אישיים. המידע שהן מקבלות מגיע מכל חברות האשראי, הבנקים והמוסדות הפיננסיים. מדובר במידע שוטף שבעזרתו מייצרים בחברות הדירוג תיק לקוח שמתעדכן באופן רציף.

המידע הזה מתורגם לציון וחוזר בעצם לאותם גופי אשראי שבוחנים את יכולת ההחזר של הלקוחות. הלקוחות, ליתר דיוק הלווים, נבחנים בכל נקודת זמן שבה הם מבקשים הגדלת אשראי, הלוואה, כרטיס אשראי, הלוואה ייעודית לרכב, לשיפוץ, למשכנתה כמובן ועוד.

דירוג  האשראי נקבע על ידי החברות המדרגות בהתאם להיסטוריית התשלומים, חשבונות האשראי הפתוחים, השימוש באשראי מנוצל ואשראי פנוי, הוותק של תיק האשראי שלכם, הבקשות לאשראי בעיקר בשנה האחרונה, מצבים בעייתיים – פשיטות רגל, חובות שלא שולמו וכו'.

הציון שלכם גם מאפשר שיווק ייעודי של חברות האשראי. נניח לדוגמה שחברת האשראי מעוניינת לפנות לכל הלווים הבטוחים בהצעה להגדלת מסגרת בריבית מאוד נמוכה, היא יכולה לאתר את האנשים במאגר ולפנות אליהם.

כיצד נקבע הציון בארץ?

בדומה למצב בעולם – גם בארץ חברות הדירוג יקבעו את הציון שלכם על פי אלגוריתם מתמטי. מדובר בשחקנים פרטיים – כמו שמעלות ומידרוג הן חברות דירוג לחברות נסחרות בבורסה (דירוג לחוב שלהן/איגרות חוב שלהן), כך יהיו חברות דירוג גם לאנשים פרטיים, וסביר שחברות המידע שמספקות נתונים ומידע עסקי על חברות לרבות מצב עסקיהן, ייכנסו לתחום הזה (BDI, דן אנד ברדסטריט ועוד).

לצורך הכנת התיק והציון ישתמשו החברות הללו בכל הנתונים שקיימים אצל נותני האשראי – בנקים וחברות כרטיסי האשראי, וגם בגופים הציבוריים כמו בנק ישראל, ההוצאה לפועל, מידע מבתי המשפט ועוד.

הציון יינתן לגופי האשראי וללווים עצמם – כלומר תוכלו לדעת מה הציון שלכם. זה מתחיל להישמע כמו מבחן בבית ספר, וזה באמת מזכיר – אם הציון לא טוב, תצטרכו להתאמץ מאוד כדי לשפר אותו, ואם נכשלתם אז ממש אוי ואבוי.

הדירוג של כל לקוח ייקבע בלשכות האשראי, בכל אחת לפי המודל שפיתחה, שמשקלל מידע חיובי ושלילי שנאגר על הלקוח. המודלים של הלשכות אינם זהים זה לזה, כך שייתכן שלקוח יקבל דירוג אשראי שונה בלשכות שונות.

לשכות דירוג האשראי צפויות להתחשב בהיסטוריית האשראי של כל לקוח. החזר הלוואות במועד וללא פיגורים ישפיע לטובה על הדירוג. אירועים כמו אי-כיבוד צ'קים, פתיחת תיקים בהוצאה לפועל, חילוט של ערבויות או מחילות על חובות עבר – עלולים להשפיע על הדירוג לרעה.

האיסוף של פרטים על היסטוריית האשראי בפועל של כל לקוח אמור למנוע אפליה במתן אשראי לפי מאפיינים כגון לאום, גיל ומין. בבנק ישראל אומרים כי הבנק מפקח על פיתוח המודלים של הלשכות, ויוודא שאינם מפלים.

האם כבר יש עליי מידע במאגר?

גם אם לא ביצעתם כל פעולה אקטיבית עד כה, סביר שפרטיכם כבר שמורים במאגר. איסוף המידע כבר התחיל. במאגר נאספים נתונים על כל אדם בישראל מגיל 18 ומעלה – בתנאי שמקורות המידע, כגון הבנקים, העבירו עליו דיווח. איסוף המידע אינו מוגבל למי שנטלו הלוואות. למשל, מי שיש לו חשבון עו"ש בבנק ובו מסגרת אשראי מאושרת (המאפשרת "להיכנס למינוס"), פרטיו כנראה כבר הועברו למאגר, גם אם אינו מנצל את המסגרת, כלומר אם החשבון שלו ביתרת זכות. כך גם מי שיש בידיו כרטיס אשראי.

אילו נתונים מופיעים עליי במאגר?

המאגר אינו כולל נתונים על הכנסות או על נכסים, אלא אם מדובר בנכסים המשמשים כביטחונות לצורך הלוואות קיימות. לכן הוא אינו מכיל מידע על השכר החודשי או על שווי החיסכון לפנסיה, בהנחה שאינו משועבד. המידע הנכלל במאגר עוסק בעסקות אשראי ובהתחייבויות – כגון משכנתאות, הלוואות אחרות ועסקות אשראי שוטפות, למשל מסגרת האשראי בחשבון הבנק ובכרטיס האשראי.

המאגר מכיל נתונים על סך ההתחייבויות (למשל היתרה של כל הלוואה), מטרתן ככל שהיא ידועה למלווה, והתשלומים הכרוכים בכל עסקה – כגון ההחזרים החודשיים של המשכנתא. המידע על התשלומים יכול לפעול לטובת הלווה, אם הוא מחזיר את ההלוואות במועד; אבל גם לרעתו – אם הוא מפגר בתשלומים או מפזר צ'קים בלי כיסוי.

מי ישמור על הפרטים שלי?

הנתונים המלאים נמצאים במאגר, המנוהל בשרתי מחשב של בנק ישראל. בבנק מעדיפים את הכינוי "מערכת" על פני "מאגר" – אולי בגלל המטען השלילי שנקשר במאגר הביומטרי ובמאגרי מידע אחרים שנתונים תמיד בסכנת פריצה. לפי נתוני בנק ישראל, בהקמת מערכת נתוני האשראי הושקעו 162 מיליון שקל עד סוף 2018. בתקציב הבנק ל–2019 הוקצו עוד 166 מיליון שקל להקמת המערכת.

האם המידע משמש רק במתן ההלוואה? מהו "ניטור"?

ניטור הוא מעקב של נותן האשראי על נתוני האשראי של הלקוח במשך תקופת ההלוואה. נותן האשראי יקבל מהמאגר אינדיקציות על אירועים שליליים. הניטור יכול להיעשות למשך תקופה שלה הסכים הלקוח, או לכל אורך חייה של עסקת האשראי – הקצר בין השניים. הניטור מחייב קבלת הסכמה מהלקוח, בניגוד למצב עד כה, שבו נותני אשראי היו יכולים לקבל גם ללא הסכמה מראש מידע על אירועים כמו הגשת בקשה לפשיטת רגל.

האם נדרשת הסכמה שלי להעברת הנתונים מהמאגר לנותן האשראי?

כן, לצורך קבלת דוח אשראי או לצורך ניטור. לא, לצורך חיווי אשראי – שאותו מבקש נותן אשראי מלשכת אשראי, אם הוא מעוניין לקבלו לפני התקשרות עם לקוח. על נותן האשראי ליידע את הלקוח מראש על כוונתו לקבל חיווי.

לכמה זמן המידע יישמר במאגר?

שמירתו של כל פרט מידע במאגר מוגבלת לעשר שנים מיום יצירתו. עם זאת, המידע המועבר מהמאגר ללשכות האשראי, ומהן לנותני האשראי, יתייחס רק לשלוש השנים האחרונות.

האם אפשר לבקש להימחק מהמאגר?

לכל אדם יש זכות לבקש להפסיק את איסוף הנתונים עליו במאגר – ואת מחיקת המידע שכבר נאסף. היוצא מהכלל הזה הוא מי שנמצא ב"תקופת הגבלה", שמתחילה כשמתקבל במאגר נתון "בעייתי", לפי הגדרות שנקבעו. נתון כזה יכול להיות אינדיקציה על מתן צו כינוס, פתיחת הליך פשרה עם נושים או הסדר נושים, הכרזה על פשיטת רגל, פתיחת תיק בהוצאה לפועל בסכום של יותר מ-5,000 שקל (או כמה תיקים בסכום מצטבר של 4,000 שקל ויותר), הכרזה כלקוח מוגבל או מוגבל חמור, או פתיחת הליכים בבית משפט עקב חוב של יותר מ-10,000 שקל לבנק, לחברת כרטיסי אשראי או לנותן אשראי אחר המדווח למאגר. תקופת ההגבלה נמשכת שלוש שנים, ומסתיימת בתנאי שלא התקבלו נתונים בעייתיים נוספים.

מי שביקש שלא ייאסף עליו מידע במאגר עשוי להיתקל בהרמת גבה של נותני אשראי בבואו לבקש הלוואה, ואף בסירוב לתת אשראי. עם זאת, ייתכן שנותני אשראי יסכימו להעניק לו אשראי בכל זאת, במיוחד אם מבקש ההלוואה הוא לקוח ותיק שלהם, והם מכירים את התנהלותו הפיננסית.

האם אפשר לדעת מה דירוג האשראי שלי?

כן. למשל, אפליקציית קפטן קרדיט של דן אנד ברדסטריט, אחת מלשכות האשראי, מאפשרת לכם לדעת את דירוג האשראי שלכם, לפי מספר ההלוואות, מועד ההחזר, צ'קים חוזרים ועוד. האפליקציה מאפשרת גם לראות את היסטוריית הדירוגים של המשתמש ופירוט ממה מושפע הדירוג שלו.

דירוג האשראי שלכם שלילי – כיצד זה ישפיע עליכם והאם ניתן לשפרו?

דירוג אשראי שלילי הוא גורם בעל השלכות מרחיקות לכת, שבבסיסו חוסר אמון מצד המערכת הבנקאית או גוף מלווה כזה או אחר לספק לכם מימון. עם זאת, על פי תקנה מיוחדת שנכללת בחוק נתוני האשראי, במידה ותוכיחו כי התנהלתם נכון ברמה הפיננסית במשך 3 שנים, הרי שחיווי האשראי שלכם יהפוך באופן אוטומטי לחיובי.

במקרים אחרים, ייתכן כי חלה טעות בעת בדיקת חיווי האשראי שלכם. במצב שכזה רצוי לפנות אל גורם מקצועי ומוסמך, בעל היכרות מעמיקה עם עולמות הפיננסים והאשראי, אשר יוכל לבוא לעזרתכם.

צעדים פשוטים לשיפור דירוג האשראי

אמנם לא ברור אילו נתונים בדיוק מעבד כל אלגוריתם, אבל ישנן כמה דרכים בסיסיות לשיפור דירוג האשראי, באמצעות שיפור ההתנהלות הפיננסית לאורך זמן:

שמירה על אמינות ואחריות פיננסית

הנתונים שעליהם פיהם נקבע ציון דירוג האשראי מתבססים על הפעילות שלנו, ככל שהפעילות הפיננסית שלנו אחראית יותר כך הנתונים שלנו יהיו טובים יותר. ככל שנזרים יותר מידע חיובי בפעולות עכשוויות, כך השפעת מידע שלילי בהיסטוריה על דירוג האשראי האישי.

מידע חיובי לאורך זמן

לנתונים שליליים השפעה גדולה יותר מנתונים חיוביים – גם איחור בודד בתשלומים משפיע על דירוג האשראי, לכן חשוב שתקפידו לעמוד בהתחייבויות הפיננסיות שלקחתם על עצמכם, כמו החזרי הלוואות.

עמידה בזמנים

איחור בתשלומים משפיע לרעה, לכן חשוב מאוד שלא רק תעמדו בתשלומים אלא גם תשלמו אותם בזמן.

הישמרו מהמינוס

חריגה ממושכת ממסגרת האשראי פוגעת בדירוג האשראי, לכן במסגרת השינוי הפיננסי כדאי להקדיש תשומת לב לבניית תוכנית ליציאה מהמינוס.

הגדילו את מסגרת האשראי הבנק

חריגה ממסגרת האשראי היא נתון שלילי שיש לכם אפשרות להשפיע עליו. לכן הגדירו את מסגרת האשראי שלכם לרמה שתוכלו לעמוד בה ולא לחרוג ממנה.

למדריכי הלוואות

איך יעבוד מאגר נתוני האשראי החדש

האם אפשר לדעת מה דירוג האשראי שלי?

HON TV

השוואת מחירי סלולר 2019 – ככה תדעו איזו חברה לבחור (והמעבר פשוט)!

קופת גמל להשקעה – האם כדאי?

הלוואה מבנק או הלוואה מגוף חוץ בנקאי? לא מה שחשבתם

כרטיס משקארד מבית ישראכרט מיועד לחברי קיבוצים ומושבים בישראל, כאשר לדברי ישראכרט זהו המועדון היחידי בישראל המיועד לאוכלוסיה זו. הכרטיס מגיע באחת מארבע גרסאות, בכל אחת מהן התנאים ואופי השימוש נוטה להיות כמובן שונה. כרטיס ישראכרט משקארד מיועד לשימוש בישראל בלבד, בעוד שכרטיסי מאסטרקארד משקארד וגולד מאסטרקארד שקארד מתאימים לביצוע עסקאות בארץ ובחו"ל (כאשר עסקאות במטבע חוץ מחויבות באופן מיידי). הכרטיס הרביעי הוא פלטינה משקארד, בו ניתן להשתמש בישראל ומחוצה לה – החיוב על עסקאות מט"ח נעשה במועד החיוב של הכרטיס.

מחזיקי הכרטיס מקבלים פטור מתשלום דמי המנוי החודשיים למשך שנה, כאשר לאחר מכן התשלום יהיה בהתאם לתעריף של הכרטיס הספציפי. עבור קיבוצים הנמצאים בהסדר סליקה פנימית הפטור מדמי הכרטיס ניתן לתקופה של שלוש שנים.

ההטבות שמספק הכרטיס

כרטיס משקארד, כיאה למועדון לקוחות מבוקש יחסית, מעניק מספר הטבות ראויות לציון: חלק מהן ייחודיות למועדון בעוד חלקן הן הטבות כלליות יותר של ישראכרט. הכרטיס מספק הנחות קבועות בגובה של מספר אחוזים במעמד החיוב בכ-4,000 בתי עק ברחבי ישראל. כמו כן הוא מקנה הנחה על תחנות באחת מתחנות הדלק של דור אלון: 26 אגורות הנחה עבור ליטר בנזין 95, 8.6 שקלים הנחה לליטר סולר, 1.3 שקלים הנחה לליטר בנזין 98 ו-15 אגורות לליטר של גפ"מ לתדלוק בגז. ברשת חנויות הנוחות "אלונית" במתחמי דור אלון מקבלים חברי המועדון הנחה בגובה של 10%.

הכרטיס מעניק למחזיקים בו מבצעים והנחות על רכישות ואטרקציות בתחומים דוגמת אוכל, פנאי, תרבות, הצגות ועוד. ההטבות מפורטות באתר האינטרנט הרלוונטי ובחוברת המגיעה מדי תקופה לחברי המועדון. נכון לנקודת הזמן הנוכחית ההטבות כוללות שובר לארוחת בוקר זוגית ב-60 שקלים בבתי קפה שונים, כרטיסים לסרט ב-21 שקלים באמצע השבוע בסינמה סיטי, 30% הנחה ברכישת ביטוח מקיף לרכב וביטוח דירה (מבנה ותכולה) במסגרת פוליסות ביטוח מבית משקי החקלאים וביטוח חקלאי, רכישה של שוברים השווים 100 שקלים ברשתות ביקור שונות ב-75 שקלים, הנחה בגובה של על 17% בהשכרת רכב בחו"ל ועוד.  הטבות אחרות יכולות להינתן דרך הצטרפות לתכנית המסלולים של ישראכרט.

עבור מחזיקי הכרטיס הטסים לחו"ל (עד גיל 75) עומדת אפשרות להפעיל ביטוח נסיעות ללא תשלום, כאשר חובה להפעיל את הביטוח טרם הטיסה. הביטוח מקנה כיסוי על הוצאות רפואיות, טיפולים, תרופות, אובדן או גניבת כבודה, הטסות רפואיות ועוד. קחו בחשבון שבדומה לרוב הביטוחים החינמיים של חברות האשראי, גם במקרה הזה הביטוח הוא בסיסי יחסית ולא מתאים לכל סוג של נסיעה לחו"ל.

מידע נוסף על כרטיס משקארד של ישראכרט תמצאו באתר האינטרנט של החברה.

סקירות נוספות של כרטיסי אשראי תמצאו כאן

האם אפשר לקבוע שכר לפי הנטו? ואם אתם מקבלים שכר לפי הנטו אז איך תוכנית נטו למשפחה משפיעה עליכם? 

הנה סוגיה מעניינת – דוד הולך לראיון עבודה כשהמטרה שלו היא להרוויח בנטו 8 אלף שקל. זה גם מה שהוא מבקש ואחרי כמה ראיונות הוא מתקבל לעבודה וסוכם שהוא ירוויח 8 אלף שקל נטו. האם זה אפשרי?

ובכן – זה אפשרי. נכון שברוב הגדול של המקרים השכר נקבע לפי ברוטו – אתם מבקשים את השכר הכולל (לפני מיסים, ביטוח לאומי ביטוח בריאות והפרשות סוציאליות). ברירית המחדל על פי חוק היא קביעת השכר ברוטו ולא נטו, אבל בהינתן שהצדדים הסכימו על שכר נטו זה כמובן אפשרי.

השכר ברוטו הוא גם השכר המחייב לצורך חישוב הזכויות בעת סיום העסקה, כלומר הוא הבסיס   לפיצויי פיטורים, פדיון חופשה, ועוד.

הסוגיה הזו עלתה בבית הדין הארצי לעבודה וגם שם נקבע – "דרך המלך לקביעת שכרו של עובד היא שכר ברוטו" – יותר ברור מזה אין, ועדיין יש מצבים אחרים – קביעה לפי נטו, וזה קורה לרוב כשהעובד פשוט לא רוצה לשבור את הראש עם הניכויים ומבקש את מה שהוא רוצה לקבל אחרי ההוצאות.

הבעיה – מה עם הרכיבים האחרים בשכר?

תשלום בשכר נטו מעורר כמה בעיות. ראשית,  האם השכר נטו מגלם ניכויים של קופת גמל וקרנות שונות? צריך לקבוע את זה מראש. ומה עם שווי שימוש ברכב? והוצאות טלפון? אז חשוב להבין שמבחינה משפטית – התשלום ברוטו הוא הבסיס, ואם יש מחלוקת, אזי נטל ההוכחה על זה שטוען שהשכר נטו (מאחר והכלל הוא כי התשלומים נעשים בברוטו)

העניינים המשפטים כאן עשויים להיות סבוכים – לכאורה, אין חשיבות לסיכום עם העובד, שכן העובד אינו רשאי לוותר על זכויותיו, וגם לרוב בעניינים משפטיים בין עובד למעביד, אין חשיבות  לאופן התשלום בפועל, אבל במקרה של תשלום נטו יש חשיבות גדולה להסכם בין הצדדים, ואם התשלום בפועל אינו מנוגד לחוק, הרי האופן שבו התשלום שולם בפועל משקף את התנהגות הצדדים במהלך ההתקשרות, וזאת הוכחה להסכמה בין הצדדים. סבוך

מעבר לכך, יחולו על הטוען לתשלום נטו דיני ההוכחה הרגילים הנהוגים בבית הדין לעבודה (כך למשל, בית הדין לעבודה אינו קשור בדיני הראיות, כאשר הוא דן בנושא שאינו פלילי2 ויכול לקבל כראיה אפילו עדות מפי השמועה).

על כל פנים, בשכר נטו, חשוב להבין שיש הרבה עניינים פתוחים – ההפרשות השונות, הזיכויים – האם הם חלק מהנטו או לא? בפועל, ההתנהלות השוטפת היא סוג של הסכמה, אבל יש הרבה מקרים שהגיעו לבית משפט, והשפיטה תלויה בגופו של עניין.  ככלל – אם יש הבנה שהעובד התכוון לשורה התחתונה אז הנטו סכום מינימאלי מובטח ואין מחויבות להפרשות וניכויים. אם הכוונה בשכר נטו היתה לסכום כולל (כולל קופות גמל, הפרשות וכו') אז המעביד צריך להפריש את הסכומים האלו – כלומר, הכל תלוי במה היתה כוונת הצדדים, ואיך ניתן לפרש את הכוונה לאורך זמן.

הנה מקרה שהגיע לבית המשפט –   פומרנץ.  מקרה בו  סוכם על שכר נטו, אלא שהעובד הסתיר שיש לו פנסיה החייבת במס (הוא מקבל פנסיה ממקור אחר שחייבת במס). המשמעות היא שהגילום  של שכר הנטו יביא לברוטו הרבה יותר גבוה ממה שהמעביד לקח בחשבון. השופטים פסקו כי העובד יישא בהפרשי המס.

זהירות – הקלות מס לא מתגלגלות למקבלי שכר נטו

הנה מצב מוזר – הממשלה מנסה להקל במיסים על הציבור, ומעלה את נקודות הזיכוי למשפחה. אבל, מי שמקבל שכר לפי הנטו עשוי שלא לקבל! הרי הוא הסכים לדוגמה – לשכר נטו של 8 אלף שקל, אז נכון שאם הוא היה מקבל לפי הברוטו היה מגיע לו יותר (ואפילו משמעותית בעקבות תוכנית נטו למשפחה), אבל זה מה שהוא סיכם עם המעביד. אבל, כמה סייגים – ראשית מס הכנסה דורש משני הצדדים – המעביד והעובד, לדווח על כך.

בהסכם לתשלום נטו, שני הצדדים לוקחים סיכון מסוים. מצד אחד, כשנכנסת רפורמה טובה לציבור (רפורמה במס), המעביד מרוויח – הוא לא מעלה לעובד את שכר הנטו וגורף רווח (השכר ברוטו של העובד יורד). אבל, אם המס יעלה, למשל – כאשר עולה שיעור המס בגין זקיפת שווי שימוש ברכב, העובד לא נפגע, זה נופל על המעביד. כלומר, כשמדובר על שכר נטו מדובר על מצב שיכול להיות מסוכן לעובד, במיוחד בתקופה כמו בשנים האחרונות שהממשלה מנסה להפחית את נטל המס!

ככה זה עובד גם כשיש עדכון  מדרגות מס. במצב כזה, יש לבחון אם המעביד יספוג את התשלום, או יזכה בהפרש – לכאורה, עובד שהסכים וקבע עם מעבידו על שכר לפי הנטו, אינו אמור להיות מושפע בכלל משינויים במס הכנסה – זה כאמור יכול להיות טוב , וגם רע. עם זאת, אם מדובר בשינויים מהותיים כן יש מצב שהשכר אמור להשתנות.  לסיכום – כשמקבלים שכר לפי נטו יש כמה שאלות שצריך מראש להגדיר – האם זה כולל הפרשה לקופות, קרנות וכו';  מה קורה כאשר יש שינוי במדרגות מס הכנסה ועוד – בפועל, כאשר יש שינוי במיסים וזה רלבנטי גם בשינויים שקשורים לתוכנית נטו למשפחה, זה לכאורה אמור לחול על העובדים – כלומר הם לא מקבלים תוספת בעקבות ההקלה. אבל מכיוון שמדובר במהלך שאמור להקל על שכבת הביניים, עשוי להיות כאן מצב מעניין שאם מקרים כאלו יגיעו לפסיקה, בית המשפט יתחשב במהותיות של העניין.

מחשבון נקוודת זיכוי

מדריך נקודות זיכוי

מדריך נטו למשפחה 

קרנות היי-טק – מוצר חדש בשוק ההון, האם כדאי?

קרנות ההשקעה בהיי-טק יוצאות לדרך. מדובר במכשיר שאמור מצד אחד לעזור לתעשיית ההיי-טק – קרנות היי-טק  ישקיעו כספים בחברות היי-טק, ומצד שני המכשיר ייסחר בבורסה ויאפשר למשקיעים לקבל סל של חברות טכנולוגיה. חוץ מזה יהיו הקלות שונות, לרבות הקלות מיסוי ליזמים, למתפעלים ולמשקיעים, וכן תהיה רצפת הפסד למשקיעים.

משרד האוצר פרסם  מכרז להקמת ארבע קרנות היי-טק שיסחרו בבורסה. המשקיעים בקרנות יקבלו את הגנת המדינה מפני הפסדים וכן ערבויות לגיוס אשראי

שר האוצר, משה כחלון, אמר במקביל למכרZ על הקמת הקרנות  "קרנות הטכנולוגיה החדשות משלבות בין שני יעדים חשובים של משרד האוצר- פתיחת אפיק השקעה חדש לחוסכים לפנסיה, לצד מקור הון חדש לתעשיית ההי-טק הישראלית, הנשענת כיום ברובה על מקורות זרים. נמשיך לחזק את התעשייה הישראלית על ענפיה".

זה נכון, וזה מוצדק, רק חשוב להזכיר כי קיימות קרנות טכנולוגיה שהשקיעו בחברות ישראליות ונסחרות בבורסה המקומית, אבל מה לעשות – הם לא ממש הצליחו – היתה מופת שבסוף נמחקה ועברה לתחום פעילות אחר, היתה מרתון שזה אולי ישמע מצחיק אבל הפעילות שלה היום היא תמ"א 38, היתה תעוזה שעדיין קיימת, והיו עוד כמה. חלקן אגב הצליח במישור ההשקעות, אבל בסיכום הכולל התעשייה הזו לא המריאה. עכשיו זה שונה – ההטבות שניתנות עכשיו לא היו קיימות בעבר.

על פי המכרז שפורסם הקרנות החדשות  יסחרו בבורסה המקומית, ויקבלו הגנה (של המדינה – משמע הגנה חזקה!) מפני הפסדים של המשקיעים בקרנות וכן ערבויות לגיוס אשראי.

המכרז הוא יוזמה משותפת של אגף החשב הכללי ורשות ניירות ערך. במסגרת המכרז יבחרו עד ארבעה מנהלי קרנות נאמנות, אשר יעמדו בתנאי המכרז לצורך קבלת ההגנה וירשמו בבורסה לניירות ערך בת"א את יחידות ההשתתפות של הקרן בהיקף מינימלי של 400 מיליון שקל לקרן.

מרבית ההון המושקע בחברות ישראליות העוסקות במחקר ובפיתוח מקורו בהון זר, וחלק גדול מהחברות נרכשות בידי תאגידים זרים בשלבים מוקדמים יחסית של התפתחותן. כך, מסבירים באוצר – "נמנעת משוק ההון הישראלי האפשרות ליהנות מפירות הבשלת אותן חברות. הקרנות החדשות ישלבו השקעה במניות סחירות בתחום הטכנולוגיה, לצד השקעות בהיקף משמעותי (30% לפחות) בחברות טכנולוגיה המצויות בשלבים מוקדמים לחייהן (סטארט-אפים). בכך, יאפשרו למשקיעים בשוק ההון הישראלי, לרבות הגופים המוסדיים, ליהנות מפוטנציאל התשואה הגלום בתעשיית החדשנות הישראלית, וזאת במתווה בטוח יחסית באמצעות השתתפות המדינה בהפסדים, ככל שיהיו. עבור כל קרן אשר תעמוד בתנאי המכרז, תעמוד הגנת המדינה על סכום של עד 50 מיליון שקל".

אבל, חשוב להזכיר – לצד ההצלחות הגדולות ביי-טק יש גם כישלונות. חשוב לזכור שאחת לכמה עשרות חברות הופכת להצלחה. יש הרבה כסף שנשפך ולא בטוח כלל שהתשואה המשוקללת עודפת. נכון, יש קרנות זרות שמצליחות להשיא תשואה מרשימה מההשקעה בחברות המקומיות, אבל זה גם בזכות הקרבה שלהם לבורסות בחו"ל, זה בזכות הקשרים שלהם לחברות הטכנולוגיה הגדולות, זה בזכות הניסיון והידע שלהם. האם לקרנות נאמנות יש את הידע הדרוש? ממש לא בטוח, אבל אולי הן יחברו לגופים החזקים ואז אכן עשויה להיות כאן הזדמנות.

באוצר מסבירים כי על פי  תנאי המכרז, יתאפשר לקרנות לגייס אשראי מגובה בערבות המדינה (עד 100 מיליון שקל לקרן), ובכך למנף את כספי המשקיעים בקרן ולהגדיל את התשואה הפוטנציאלית למשקיעים.

"אנו משתמשים בידע הרב שנצבר באגף החשב הכללי לטובת קידומם של כלי מימון חדשניים, התומכים במטרות האסטרטגיות של משרד האוצר, ובראשן הגדלת הצמיחה והפריון", אמר רוני חזקיהו, החשב הכללי באוצר, "הקרנות החדשות יאפשרו לחוסכים לפנסיה ליהנות מפירות ההצלחה של התעשייה הישראלית החדשנית".

"ההצעה שלנו נועדה ליצור עבור הציבור הרחב מכשיר השקעה שיאפשר לו לראשונה להשתתף בהצלחת חברות הטכנולוגיה הישראליות, תוך מתן הגנה על ידי המדינה", אמר שמואל האוזר, יו"ר רשות ניירות ערך, "מדובר בכלי חשוב נוסף שקידמנו על מנת לתמוך בחברות קטנות ובחברות טכנולוגיה".

מדריך השקעה במניות

מדריך השקעה באג"ח

מדריך השקעה בקרנות נאמנות

כספונט – תחליף לכרטיס אשראי; חיוב מידי מחשבון הלקוח  – האם זה טוב לבתי העסק האם זה טוב ללקוחות?

רובנו משתמשים בכרטיסי אשראי – אנחנו קונים חולצה ומשלמים בכרטיס אשראי, אוכלים ומשלמים בכרטיס אשראי – רוב הרכישות שלנו נעשות בכרטיסי אשראי – זה פשוט נוח יותר, מהיר יותר, ולא מצריך להחזיק מזומנים בכיס. עכשיו יש פתרון נוסף.

חברת כספונט השיקה פתרון שמאפשר  חיבור ישיר בין בתי עסק לבנקים, וכך בעצם לחייב בתשלומים את חשבון הבנק, ללא צורך בחברות כרטיסי האשראי. כלומר בדרך שעוקפת בעצם את חברות כרטיסי האשראי ואת העלויות (לרבות העמלות הצולבות) שיש בכרטיס האשראי. איך זה קורה בפועל? עדיין צריך להשתמש בכרטיס האשראי אלא שהחיוב יתבצע ישירות מחשבון הבנק, בלי קשר למצב החשבון בחברת כרטיסי האשראי, כלומר אין כאן את התיווך של חברת כרטיסי האשראי.

בפועל, כאשר אנו משלמים בכרטיס אשראי, החיבור לבנק של הלקוח לצורך החיוב, נעשה באמצעות התשתית המרכזית של שב"א (שירותי בנקאות אוטומטיים). מדובר בגוף שהו מונופול הנמצא בבעלות הבנקים – גוף שבעצם ושב בצומת העברת הכספים ובתמורה גובה עמלה על ההעברות הכספיות (החיובים השוטפים).

המוצר של כספונט  יאפשר ביצוע עסקאות דביט בלבד – עסקת חיוב מידי היורדת ישירות מחשבון הלקוח כשהתמורה מועברת למחרת לבית העסק. אגב, המצב כיום הוא שברוב עסקאות האשראי, הלקוח יכול לקבל 15 ימי אשראי ללא תשלום.

אז מבחינת בית העסק יש כאן יתרון גדול –  התשלום מועבר מהר לחשבון העסק (לעומת עד 30 יום בתשלום רגיל דרך כרטיס אשראי). מעבר לכך, העמלה הנגבית דרך כספונט היא נמוכה מזו שגובה חברת האשראי.

 הלקוח מרוויח?

הלקוח לא בהכרח מרוויח בשיטה הזו. הוא ירוויח באם בתי העסק יגלגלו ללקוח את ההנחה. אחרי הכל, הם – העסקים, מרוויחים דרך השימוש בכספונט, ואם הם יעבירו חלק מהרווחים שלהם  גם ללקוחות (דרך הוזלת המוצר) זה כמובן יכול להיות משתלם ללקוח. אבל במצב רגיל דווקא השימוש בכספונט, פחות  טוב ללקוחות. בחברות כרטיסי האשראי הם משלמים לאחר עד 30 יום, ודרך כספונט הם משלמים מיד. אז יהיו כאלו שיגידו כי כך יש שליטה על הכסף, אבל נראה שאם לא תהיה הנחה – המוצר הזה לא יהיה להיט.

בפועל, הלקוח יישאל אם הוא מעוניין בתשלום בדביט, כאשר כספונט (שנשלטת על ידי חברת וריפון) תציע את השירות בקופות החדשות התואמות את תקן ה- EMV. על פי הוראות בנק ישראל, ובהתאם לדרישת תקן ה EMV, הלקוח יקיש את הקוד הסודי, והוא יצטרך לאשר באם הוא מעוניין בעסקת דביט עם חיוב מידי.

"גורמים רגולטורים שונים ובראשם בנק ישראל נתנו רוח גבית וסיוע ישיר ועקיף למהלך של כספונט", אומרים בחברה, " מה שאפשר לחברה להקים את התשתית והחיבור לבנקים השונים". ובוריפון, החברה האם אמרו –  "פריצת הדרך של כספונט, מאפשרת לוריפון לעשות שימוש בתשתית זו בעשרות אלפי מסופי האשראי של וריפון בישראל, ובכך לאפשר כמעט לכל בית עסק בישראל אפשרויות סליקה אטרקטיביות".

מעודכן ל-04/2018

החיסכון הפנסיוני –  פחות תשואה מובטחת! פגיעה בצעירים, יותר הטבה למחזיקי הקצבאות

הפנסיה שלכם מתכווצת. זה היה ברור – קראו כאן, רק העיתוי היה בסימן שאלה, והחל מיולי 2017 זה קורה.  עד מועד זה, כל החוסכים בפנסיה נהנו באופן שווה מאגרות החוב המיועדות – מדובר באגרות חוב שהאוצר הנפיק בשביל קרנות הפנסיה ושביטאו תשואה מרשימה – 4.86%. הקרנות רכשו אגרות אלו בהיקף של 30% מהנכסים הכוללים שלהם, והמשמעות – תשואה מובטחת נאה – זה אגב, מסביר את התשואות הטובות יחסית של קרנות הפנסיה בשנים האחרונות. מעכשיו לחלק גדול ממכם תהיה פחות תשואה מובטחת , משמע – פחות תשואה בפנסיה – פחות פנסיה.

אלא שהיתרון הזה של קרנות הפנסיה הולך להצטמצם ולהיעלם. קרנו הפנסיה עובדות בשוטף על גירעון – מה שיש להם לתת לחוסכים נמוך ממה שיש להם בפועל. הגירעון הזה הוא שטות מוגמרת שנוצרה בגלל עיוורון פוליטי – מדובר בגירעון שנובע מכך שהקרן מתחייבת לשלם פנסיה לחוסכים בהינתן שהתשואה השנתית עד לפנסיה תהיה 4%. אבל כל מי שעיניו בראשו יודע שאין אפשרות לייצר כזו תשואה (באפיקים סולידיים) בשוק ההון. בשנים האחרונות על רקע הריבית האפסית, התשואה נמוכה משמעותית. זה אומר שהחוסכים לפנסיה מקבלים הרבה יותר ממה שיש בקרן. אלו שמקבלים קצבאות פנסיה עכשיו עדיין נהנים, אבל מתישהו יסגרו את הפער הזה (שעשוי להגיע עד 20% ויותר!)*, ומה יקרה אז?

ובכן, האוצר עלה על טריק, שפוגע יותר בחוסכים הצעירים  – כן, שוב הצעירי משלמים יותר – לא מספיק שאין להם כסף לדירות, עכשיו כשהם יזדקקו לפנסיה ראויה, ייתכן שלא תהיה להם. זה עובד כך – האוצר החליט להקצות את האג"ח המיועדות לחוסכים הוותיקים אלו שמקבלים קצבאות, בעוד שהחוסכים הצעירים לא ייהנו מתשואה מובטחת.

צעירים נפגעים יותר

ברגע שמקבלי קצבאות הפנסיה יזכו להגנה גדולה (תשואה מובטחת בזכות האג"ח המיועדות) כך הסיכוי שהקצבה שלהם תישמר גדול יותר. אבל, אז ההקצאה של האג"ח לחוסכים האחרים מתאפסת, וזה יוצר חור צפוי בתשואה העתידית.

החל מיולי 2017 מקבלי הקצבאות זוכים להגנה של אג"ח מיועדות בשיעור של לפחות 60% (לעומת 30% עד כה). הגידול הזה הוא על חשבון החוסכים הצעירים יותר – בפועל, ככל שאתם יותר צעירים כך הפגיעה גדולה יותר. אלו שקרובים לקצבה, "יסבלו" עד לקצבה ואז הם יקבלו אג"ח מיועדות. צעירים יותר, יהיו תקופה ארוכה יותר בלי אג"ח מיועדות, כלומר בלי הבטחת תשואה.

חשוב להדגיש – אין שינוי בהקצאות האג"ח המיועדות. השינוי הוא רק בהקצאה של האג"ח בין החוסכים. המצב הזה יביא לקיטון בגירעון אצל החוסכים הוותיקים – הם עדיין יקבלו קרוב לפנסיה שאמורה היתה להיות להם, אך בהדרגה, ירגישו החוסכים את הגירעון הפנסיוני מחלחל לקצבה שלהם. ודוגמה – צעיר שחוסך בגיל 25 לפנסיה, א יקבל הבטחת תשואה במשך יותר מ-40 שנה עד לפנסיה, ובמצב כזה, הערך של הפנסיה שלו אמור להיות קרוב באמת לה שהוא חסך (ולא לפי מודל תיאורטי שמגלם תשואה של 4% בשנה)

בקרנות החדשות (שהחלו לפעול לפני כ-20 שנה), יש יחסית מעט מקבלי קצבאות – פחות מ-50 אלף, והיקף הנכסים יחסית קטן – 18 מיליארד שקל ולכן, הפניית אגרות החוב המסובסדות לחוסכים עם קצבה, תגרום להם לשמור על הקצבה, או לכל הפחות, לא לקבל משמעותית קצבה נמוכה מהפנסיה.

על פי האוצר, החל משנת 2024, קרן הפנסיה תקצה את איגרות החוב המיועדות לשלוש קבוצות – מקבלי הקצבאות יקבלו הגנה בשיעור של 60% מהכספים (לפחות 60%). הקבוצה של חוסכים מגיל 50 ומעלה (עד קבלת קצבה מהקרן) – במידה ותישאר יתרה, הם יקבלו עד 30% מהכספים.

הקבוצה השלישית – מתחת ל-50, תקבל כספים, רק אם יוותר. כלומר, רק אם יהי אפשר להבטיח את הקצבאות ולתת את החלק לקבוצה השנייה, שיבטיח את הקצבאות שלהם.

על פי תחזיות משרד האוצר, הרפורמה הזו תגרום לכך שהחל משנת 2044 החוסכים הצעירים (עד גיל 50) לא יהיו זכאים בכלל  לאג"ח מיועדות, כך שלמעשה כל כספם יושקע בהשקעות בשוק ההון על ידי מנהלי קרנות הפנסיה.

מדריכים קשורים:

יועץ פנסיוני – כל מה שצריך לדעת

סוכן פנסיוני – האם הוא יועץ פנסיוני, מה התפקיד שלו בעצם? 

הטבות מס לשכירות ארוכת טווח

שכירות ארוכת טווח היא עוד תוכנית של האוצר להתמודד עם יוקר מחירי הדירות. פשוט, הציבור מקבל אופציה, שיכולה להיות נוחה – במקום לקנות, שכור במחירים סבירים ולאורך תקופה ארוכה. כך, לא תצטרך לחשוש איפה תגור בשנה הבאה? יש לך חוזה לשנים, וכך יש בעצם פתרון לבעיית הדיור. הבעיה – צריך לעודד יזמים לבנות ולקנות דירות להשכרה ארוכת טווח – אז איך עושים את זה? הטבות מס – הטבות מס לשכירות ארוכת טווח

שכירות ארוכת טווח – כל מה שצריך לדעת 

באוצר נערכים להענקת הטבות מס גדולות לבניית פרויקטים של שכירות ארוכת טווח ובמקביל הם עובדים על קיצור הליכים בירוקרטיים לכל יזם שיבקש לבנות פרויקטים לשכירות.

על פי חוק לעידוד השקעות הון,  על בניין חדש להשכרה ישולם מס שבח ממכירה או מהשכרה בגובה 11%. אבל, בהצעה שהוגשה נקבע מסלול הטבות נוסף, לפיו יוענקו הטבות מס מוגדלות לחברה שתשכיר נכס לתקופות של 10 שנים עד 15 שנה. כמו כן, יופחת מס הרכישה על הקרקע שעליה ייבנה הבניין להשכרה בשיעור של 0.5%, עבור מי שישכיר את הדירות ל-15 שנה.

ההטבות עד היום פשוט לא הספיקו. באוצר בדקו ומצאו כי בשנים האחרונות ניצול הטבות המס הוא נמוך מ-2% ולכן המטרה היא להוזיל משמעותית את נטל המס בהשכרה ארוכת טווח, כדי  לעודד חברות ויזמים לבנות בניינים, שלפחות מחצית מהדירות יוקצו להשכרה לטווח ארוך.

על פי הצעת החוק גם בניינים בהם יתבצעו תוספות בנייה, תמ"א 38 ובניינים שייעודם שונה לשימוש למגורים בשכירות ארוכת טווח, ייהנו מהטבות המס.

וזה לא הכל – מוצע להוסיף "מסלול ירוק", שיאפשר זכאות אוטומטית להטבות המס לחברות שיתחייבו מול רשות המסים לעמוד בתנאים הבאים: קבבלת היתר בנייה לאחר פרסום החוק, השלמת בניית הבניין, או השלמת תוספת הבנייה עד סוף דצמבר 2022 או שינוי ייעוד הקרקע עליו נמצא הבניין. הבניין יכלול 30 דירות לפחות.

גובה השכירות הממוצע לדירת מגורים בבניין לא יעלה על סכום שייקבע על ידי רשות המיסים ובהתייעצות עם רשות ההשקעות במשרד הכלכלה.

 מס שבח על מכירת דירות לשכירות ארוכת טווח

שיעור המס על השבח הריאלי יהיו לפי המדרגות הבאות:   לתקופה של 5 שנים – 11%; לתקופה של 5 שנים נוספות (סה"כ 10 שנים) – 9%;  לתקופה של 5 שנים נוספות (סה"כ 15 שנים)- 7.5%.

חברה שתרכוש בניין להשכרה, תקבל הטבה במס הרכישה בשיעור של 0.5% בלבד (במקום 6%) בכפוף לעמידה בתנאי החוק כשלפחות מחצית מהדירות יושכרו לתקופה של 15 שנה. ההטבות מותנות כמובן בהשכרת הדירות ולעמידה בתנאים של מס הכנסה.

"החוק יהווה זריקת מרץ לשוק השכירות ארוכת הטווח"" אמר שר האוצר, משה כחלון והוסיף – "שכירות לטווח ארוך מהווה אלטרנטיבה טובה וראויה לזוגות צעירים, שאינם מעוניינים או מסוגלים לרכוש דירה והיא חלק בלתי נפרד מפתרון שלנו למשבר הדיור"

שר הכלכלה והתעשייה, אלי כהן, אמר –  "תיקון חוק עידוד השקעות הון יפחית את הרגולציה לקבלת הטבות המס לבניית דיור להשכרה באופן משמעותי, ומשכך יסייע להגדלת מספר הפרויקטים הנבנים למטרת שכירות ארוכת טווח, יעזור במשבר הדיור".

הטבות המס הם רק חלק מההטבות שמייעדים באוצר לתת למשכירי הדירות לטווח ארוך. הטבות נוספות אמרוות להיות בסבסוד הוצאות מסוימות לרבות ביטוח הדירה, או לכל הפחות הוזלה משמעותית של הביטוח על הדירה.  כמו כן, האוצר מנסה לצאת למכרז שיוזיל את עלויות הניהול – כלומר החברה המשכירה תעביר את הניהול לגוף מסויים שעלותו יחסית נמוכה – ביחס לעלויות שלה.

מעודכן ל-06/2019

החוק לשכירות הוגנת – מה זה? האם זה ייגן על השוכרים? איך מנסחים חוזה, וגם חוזה שכירות להדפסה

החוק לשכירות הוגנת אמור להיכנס לתוקף עוד השנה, ונראה שהוא יביא בשורות לשני הצדדים – המשכירים והשוכרים. מטרת החוק היא בראש וראשונה  ליצור מסגרת חוקית לשוק השכירות, וזאת כדי להבטיח שהיחסים בין המשכירים לשוכרים יהיו הוגנים והגונים.

החוק כולל שני נושאים עיקריים – הראשון, מה צריכה לכלול דירה כדי שתיחשב דירה  ראויה למגורים והשני – מה צריך לכלול חוזה שכירות. בחוק גם נקבע כמה ערבויות יכול המשכיר לקחת מהשוכרים; מי אחראי על התיקונים בדירה; מי משלם את דמי התיווך ועוד.

נתחיל בהגדרה הבסיסית לדירת מגורים – החוק בעצם מגדיר מהי דירה שאינה ראויה למגורים, כלומר איזו דירה מראש היא לא דירה שאפשר להשכיר אותה. דירה שאינה ראויה למגורים היא דירה שאינה כוללת מערכת ניקוז, מערכת חשמל,  תאורה, פתחי אוורור, או שיש בה סיכון בלתי סביר לבטיחות השוכר או לבריאותו. אם אתם עומדים לשכור דירה בלי מטבח, בלי מים, אז זו בכלל לא דירה – אבל רגע, במה זה עוזר לשוכרים – הדירה הזו מושכרת במחיר הזה בגלל שאין בה מטבח, ואולי יש שוכרים שזה מתאים להם, הרי הכל עניין של מחיר. ואם לשוכרים האלו זה מתאים האם הם יילכו להתלונן שזו דירה שאינה ראוייה למגורים? המשכיר פשוט יעבור לשוכרים אחרים שזה מתאים להם – לא?

למה שהמדינה תקבע מה ראוי ומה לא? אז נכון – המשכירים מנצלים זאת, אבל במה זה יעזור אם תהיה הגדרה בסיסית לדירת מגורים ראויה. אם אותו משכיר יהפוך את הדירה לדירת מגורים ראויה הוא ישכיר אותה , כל הנראה, בסכום גדול יות ר(אפילו משמעותית) – למה לא לתת לשוק המשכירים והשוכרים לטפל בעניין – יש שוק חופשי, נכון יש בו בעיות, וצריך לתקן, אבל להגדיר מה זו דירת מגורים ראויה. אנשים אמורים להיות בוגרים והם יחליטו מה ואיפה להשכיר – הכל בסופו של דבר מתבטא במחיר.

 חוזה שכירות

החוק מתייחס לנושא הערבויות –  המשכיר יהיה רשאי לגבות ערובה מראש בגובה של עד שליש מדמי השכירות עבור כל התקופה, ולא יותר מפי שלוש מדמי השכירות לחודש.

שטרי הערבות יועברו בעת חתימת החוזה, והחוק מתייחס באופן נרחב לחוזה –  על פי החוק, חוזה השכירות יכלול את  שמות הצדדים, תיאור הדירה המושכרת, לרבות תכולתה, מיקומה, תקופת השכירות וכמובן גם את דמי השכירות. כמו כן, מציע החוק כי חוזה השכירות למגורים ייערך בכתב וכי העתק חתום ממנו יימסר לשני הצדדים – השוכר והמשכיר.

 כיום יש הוצאות רבות שלא ברור לחלוטין מי חייב בהם – המשכיר או השוכר. החוק מנסה לעשות סדר בעניין. השוכר צריך כמובן לשלם את דמי השכירות, וכן את המיסים השוטפים – ארנונה, מים, חשמל וגז. על פי החוק, עלות ביטוח המבנה תהיה באחריות המשכיר.

 תיקון ליקויים בדירה – המשכיר מחויב לתקן את הליקויים בדירה, אבל לא את כל הליקויים. אלא רק  במקרה שנגרם ליקוי כתוצאה משימוש שאינו סביר מצדו של השוכר. המשכיר יתקן את הפגם בתוך זמן סביר ולא יאוחר מ־30 ימים מיום שקיבל דרישה לכך מהשוכר.

 על פי החוק  יש הגבלה על גובה סכום הבטוחה שייתנו השוכרים למשכירים. גובה הבטוחה יעמוד על מקסימום שליש מדמי השכירות לכל משך תקופת השכירות, ולא יותר מפי שלושה מדמי השכירות החודשיים.

דמי התיווך – מי משלם?

 נקודה חשובה ומעניינת –  על פי החוק  גביית דמי התיווך תהיה על מי שהפעיל את המתווך. אבל יש עם זה בעיות לא פשוטות ולא ממש פתירות (בשלב זה). אם בעל הדירה פונה למתווך שיימצא לו שוכרים והמתווך מפרסם את הדירה ושוכרים פונים אליו, אז מבחינה מסוימת השוכרים הם גם אךו שיזמו את המהלך דרך המתווך.

והנה מקרה שפורסם ברשת (על ידי רונית מורגנשטרן מצוות הכותבים באתר) –  מתעניינת בדירה  להשכרה שפורסמה בפייסבוק על ידי סוכנות תיווך, פנתה לסוכנות. היא לא ביקשה את שירתי התיווך, אבל זו הצורה היחידה בה פורסמה הדירה. המתווך אמר לה – 'כיוון שאת פנית למתווך- דמי התיווך מוטלים עליך'. אבל הדירה הזו מפורסמת מלכתחילה במשרד תיווך בלבד.

האם כאשר פונים למתווך שפרסם דירה עבור בעל דירה בבלעדיות, אז מבקשים את שירותיו לצורך החוק ואז חייבים בדמי תיווך, ואם כך אז בעצם החוק לא עוזר בקשר לדמי התיווך. מדובר בסוג של פרצה בחוק – המתווך תמיד יכול לטעון ששירותיו לא הושכרו בידי בעלי הדירה, ולכן על השוכר שפנה אל המתווך ביוזמתו, לשלם את דמי התיווך.

במקרים רבים מתווכים רואים פרסום של דירה ואז מפרסמים אותה ביוזמתם, גם ללא הסכמת בעלי הדירה (לפעמים בהסכמה בתנאי שלא ישלם דמי תיווך). ולכן, את זה, החוק החדש לא פותר – המתווך בעצם לוכד שוכרים שאמורים לשלם לו דמי תיווך למרות חוק שכירות הוגנת.

סיום השכירות –  אם לא הוסכם על תקופת השכירות בין הצדדים או שהצדדים המשיכו לקיימה לאחר תום תקופת השכירות שהוסכם עליה, בלי שהוסכם על תקופה חדשה, יכול כל צד

(המשכיר והשוכר) לסיים את השכירות על ידי מתן הודעה לצד השני בתוך זמן סביר. מה זה זמן סביר? לא ברור, אבל כנראה שמדובר בכמה חודשים 

למדד שכר הדירה (מעודכן)

חוק שכירות הוגנת בגרסה קודמת שלו נועד גם לטפל בשכירות ארוכת טווח, אבל שני התחומים הופרדו לשני חוקים. חשוב להזכיר את יוזמת החוק, סתיו שפיר שיש לה "זכויות רבות" בחוק הסופי

ועדת השרים לענייני חקיקה אמורה לדון בחוק ולאשר את הצעת החוק הפרטית. אגב, במסגרת הדיונים היה מתווה הצעת חוק שכירות הוגנת שדיבר על פיקוח המחירים – זה לא עבר.  בצדק – אי אפשר באמת לפקח על מחירי השכירות, זה יגרום להעלאת מחירים תלולה רגע לפני הפיקוח. אז מה עושים? נותנים תמריצים למשכירים כדי שאלו ייחתמו על הסכמי שכירות לטווח ארוך.

 כמה דירות שכורות יש בארץ?

.ובכן – המון. מספר השוכרים עולה על 600 אלף משפחות (ויחידים) ומבטא קרוב ל- 30% מהמשפחות. מדובר על שכירות שנתית בהיקף העולה על 20 מיליארד שקל.

חוזה שכירות בלתי מוגנת

החוק לשכירות הוגנת זה נחמד, אבל בטח שלא מושלם, וגם אם זה היה מושלם זה לא היה מיתר כמובן את הצורך בחוזה שכירות –  חוזה טוב מונע  בעיות עתידיות. כשמדברים על חוזה שכירות מתכוונים ברוב הגדול של המקרים על חוזי שכירות בלתי מוגנת – מדובר בשכירות "רגילה" לא כזו שהיתה מעוגנת בדמי מפתח וכו' (סוג הולך ונעלם של השכרות שנעשו בעיקר כדי להגן על הדיירים שבעיקר שכרו/ קיבלו דירות מהמדינה ומנהל מקרקעי ישראל)

חוזה שכירות בלתי מוגנת הוא חוזה עם התחלה וסוף, להבדיל מחוזה שכירות עם דמי מפתח שבו השכירות היא בעצם לכל החיים.

  החוזה לרוב מנוסח ומועבר על ידי המשכירים (ולפעמים מדובר בחוזים סטנדרטיים – ראו בהמשך), ולכן חשוב לשוכרים לבדוק את החוזה ולהבין את המלכדות הקיימות בו. חשוב להבהיר – לשוכרים החוזה הוא מסגרת החובות והזכויות שלהם.

חוץ מחוזה שכירות בלתי מוגנת יש גם חוזים נוספים – חוזה שכירות משנה,  מבטא חוזה בין שוכר הדירה לבין גורם אחר לחלוטין שחותם על השוכר על חוזה שכירות ונכנס בנעליו.  אגב, לצורך זה צריך את אישור המשכיר.

במקרים רבים (שגם הולכים ומתרבים)  השכירויות הם לטווח קצר – זה יכול להיות השכרות לתיירים, לחברים, דרך Airbnb ועוד. חוזה מתאים במקרים האלו הוא שונה –  חוזה שכירות קצר הוא גם קצר בתוכן שלו, אם כי הוא עדיין מכיל את כל סוגי ההפרות האפשרויות ובין היתר הוא צריך לכלול את אחריות כל אחד מהצדדים במקרים של פגיעות, תקלות ועוד.

בחוזה שכירות רגיל יש כאמור כמה סעיפים מרכזיים לרבות – מטרת השכירות, משך תקופת השכירות, שכר הדירה, אחריות על תשלום הוצאות, הפרות, זכויות לפיצוי במקרה של הפרות, ערבויות וביטחונות. כמובן שיש גם פרק מבוא עם פרטים כליים ובסיום החוזה יש חתימות של המשכירים והשוכרים.   בחוזה חשוב להדגיש את אופציית היציאה (תחת תנאים מסוימים) וכן לדאוג שתהיה אופצייה להמשך.  בנוסף חשוב להבהיר בחוזה את היחסים השוטפים בין המשכיר לשוכרים – מתי הוא יכול להגיע? מי אחראי לתיקונים (למרות שזה הוסדר בחוק שכירות הוגנת) .

והנה חוזה שכירות להדפסה –

חוזה שכירות מומלץ – מומלץ על ידי עיריית תל אביב (שרוב תושביה גרים בשכירות)

והנה הסברים על סעיפים עיקריים בחוזה זה (וטיפים)

כתב ערבות ושטר חוב

והערה – מדובר על חוזים סטנדרטיים שעשויים להתאים לרוב המשכירים והשוכרים, אבל בעיריית תל אביב מדגישים – השימוש בחוזה השכירות הינו באחריותם הבלעדית של הצדדים לחוזה. לא תהיה לעירייה כל אחריות בנוגע ליישום הוראות החוזה בין הצדדים או לפרשנותו.אין בחוזה השכירות ובחומרי ההסבר הנלווים לו כדי להוות ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי אצל עו"ד. נכון, זה ברור, אבל חשוב להדגיש.

ואם כבר עסקינן בעיריית תל אביב שימו לב מה מציעה העירייה לתושבים – שוכרי דירות תושבי העיר זכאים לקבל יעוץ משפטי בבית הצעירים, מזא"ה 9, בעלות מסובסדת וללא מטרות רווח (הנחה נוספת תינתן למחזיקי דיגיתל). הייעוץ ניתן בשיתוף לשכת עורכי הדין מחוז תל-אביב והמרכז, ומיועד לכל מי שזקוק לעזרה בנושאי חוזים, שכירת דירה ועוד. האמת שווה – אם אתם צריכים תנצלו את זה.

עדכון יולי 2017 – חוק שכירות הוגנת אושר. מטרת החוק, שקידמו חברי הכנסת סתיו שפיר מהמחנה הציוני ורועי פולקמן מכולנו, היא הסדרת היחסים בין המשכיר לשוכר, תוך כדי הגדרת תנאי מינימום לדירת מגורים. החוק היה אמור להסדיר פיקוח על מחירי השכירויות, אבל דווקא הפיקוח נעלם בדרך – אין פיקוח על שכר הדירה.

למדריכים קשורים:

למדריך משכירי דירות

למדריך שוכרי דירות

מס על השכרת דירה – כמה ואיך ניתן לחסוך?

למועדון הנוסע המתמיד של אל על התייחסנו בסקירה נפרדת באתר, בין אם במסגרת כרטיס Flycard ובין אם במסגרת כרטיסי אשראי המשויכים אליו – דוגמת כרטיס דיינרס מתמיד. כעת נציג בפניכם את האופציה שמציעה חברת Cal לשייך כרטיסי אשראי קיימים למועדון הנוסע המתמיד של אל על, כך שבאמצעות רכישות ושימושים בכרטיס הם יוכלו לצבור נקודות עבור מועדון הנוסע המתמיד. את הנקודות הנצברות במועדון הנוסע המתמיד ניתן להמיר להנחות על טיסות, אבל הקאץ' הגדול הוא שהנקודות נמחקות לאחר שלוש שנים.

לתכנית זו יכולים להצטרף, קודם כל, חברים במועדון הנוסע המתמיד של אל על. המשמעות היא שאת ההצטרפות למועדון יש לבצע לפני שחושבים להזמין את הכרטיס. הדרישה השנייה היא שללקוח יהיה אחד מהכרטיסים הבאים: כרטיס מאסטרקארד בינלאומי, כרטיס ויזה בינלאומי עסקי, כרטיס זהב, כרטיס זהב עסקי וכרטיס פלטינום. השיוך של כרטיס האשראי למועדון הנוסע המתמיד נעשה ללא תשלום, גם אם כמובן כן צריך לשלם על החברות במועדון ולעיתים גם את דמי השימוש בכרטיס האשראי (על פי סוג הכרטיס והתנאים שנקבעו ללקוח).

השורה התחתונה: יחס הצבירה

מי שמצטרף למועדון הנוסע המתמיד של אל על ירצה כמובן לדעת באיזה אופן מתורגמות הרכישות שלו לנקודות בתכנית. יחס ההמרה משתנה בכל אחד מהכרטיסים, על פי הפירוט הבא:

• כרטיס ויזה או מאסטרקארד בינלאומי – 1,750 שקלים שווים לנקודה אחת של הנוסע המתמיד.
• כרטיס ויזה או מאסטרקארד עסקי – 1,750 שקלים שווים לנקודה אחת של הנוסע המתמיד.
• כרטיס ויזה או מאסטרקארד זהב – 1,750 שקלים שווים לנקודה אחת של הנוסע המתמיד.
• כרטיס ויזה או מאסטרקארד זהב עסקי – 1,750 שקלים שווים לנקודה אחת של הנוסע המתמיד.
• כרטיס ויזה או מאסטרקארד פלטינום – 750 שקלים שווים לנקודה אחת של הנוסע המתמיד.
• כרטיס מאסטרקארד YOU זהב – 1,750 שקלים שווים לנקודה אחת של הנוסע המתמיד.
• כרטיס מאסטרקארד YOU בינלאומי – 1,750 שקלים שווים לנקודה אחת של הנוסע המתמיד.
• כרטיס מאסטרקארד YOU פלטינום – 750 שקלים שווים לנקודה אחת של הנוסע המתמיד.

האותיות הקטנות

יש מספר נקודות שצריך לזכור ביחס לאפשרות הצבירה. הראשונה היא שעסקאות הקשורות למוסדות ממשלתיים ולגורמים רשמיים לא מחושבות בשקלול החודשי: המוסד לביטוח לאומי, מס הכנסה, מס רכישה, מס שבח, חברת החשמל, תאגידי מים, רשויויות ועוד. גם עמלות, תכניות אשראי ופריסת תשלומים אינן מאפשרות צבירה. בכל אחד מהמקרים מתחילים לצבור מהשקל ה-201 ומעלה.

שימו לב בכל פעם שרוצים להעביר את נקודות הטיסה לשימוש באל על, יש ליצור קשר עם חברת CAL ולהודיע לה על ההעברה הרצויה. התהליך ייעשה תוך עד שבעה ימי עסקים, ולכן אנחנו ממליצים למי שחבר בתכנית לא לחכות לרגע האחרון. ייתכן מאד שמי שעושה זאת יגלה שהנקודות לא מגיעות ליעדן בזמן, מה שמותיר אותו לשלם מחיר מלא.

ניצול זכויות / ניצול נקודות – שימו לב (שלא יתבזבז…)

בהקשר של כרטיסי אשראי ומועדן חברים בפרט, חשוב לעדכן כי בעבר חברות כרטיסי האשראי היו משנות את התנאים בסוף התקופה הראשונה מבלי שהלקוחות בעצם ידעו. כלומר, אתם חושבים שיש לכם הטבות, אך הפועל ההטבות שלכם כבר לא מתקבלות. עם זאת, מתגבש חוק בכנסת שלפיו  – מועדוני לקוחות לא ישנו את הכללים מבלי לעדכן את הלקוחות. מועדוני לקוחות המציעים הצטרפות לתוכנית של קבלת הטבות או צבירת זכויות לתקופה קצובה,  לא יוכלו לשנות את התנאים במהלך אותה תקופה. השינוי יוכל להתבצע רק לאחר תום התקופה. כלומר, אם ההטבות הם לשנתיים, לא יתאפשר למועדון לשנות את ההטבות בשנתיים האלו. מעבר לכך, צריך ליידע את הצרכן/ לקוח על שינוי בתנאי ההטבות שלושה חודשים לפחות לפני סיום תקופת ההטבות.

במועדוני לקוחות לתקופה מתמשכת, שאין הגבלת זמן ויש צבירת זכויות  (או נקודות), נקבע כי מפעיל המועדון יצטרך להודיע לצרכן על השינוי שמונה עד תשעה חודשים מראש! וזאת כדי שהלקוח יוכל לממש את הנקודות בזמן, אחרת הם יתפוגגו בלי שימוש.

הצעת החוק הזו שאמורה להבשיל לחוק עוד השנה או במהלך 2018 "זכתה" להתנגדויות רבות מצד הבנקים, חברות כרטיסי האשראי וחברות שמפעילות כרטיסי אשראי, לרבות  אל על (המפעילה את מועדון "פליי קארד"). נציגי החברות טענו כי הצעת החוק דווקא תקשה עליהם לבטל התקשרויות עם ספקים ולהחליפן בהתקשרויות טובות יותר. מנכ"ל מועדון הנוסע המתמיד של אל על ליאור טנר, הסביר כי מחירי הטיסות מתעדכנים באופן שוטף ולכן נדרש עדכון שוטף גם בתנאי המועדון. לדבריו, מסירת התרעה תשעה חודשים מראש על השינוי ומתן אפשרות לממש הטבות בתנאים הישנים ל-12 חודשים נוספים זו גזירה שאי אפשר לעמוד בה בשל הדינמיות של שוק התעופה. למרות ההגיון שבדבריו – בקשתו נדחתה.

מידע נוסף על מועדון הנוסע המתמיד של אל על של חברת Cal תמצאו כאן.

דויטשה בנק מהמרים על הדולר – מציעים ללקוחות לקנות דולרים ולמכור שקלים! "השקל נמצא בנקודת שיא של 15 שנה מול הדולר. מכירות של השקל, שהחלו בשבוע האחרון, עשויות להוות נקודת מפנה במגמת ההתחזקות ארוכת-הטווח שלו", טוענים בדויטשה בנק בסקירה שהוציאו ללקוחות, "המפנה הזה עשוי לבשר על תחילתה של מגמת היחלשות ארוכה. ההערכות שלנו מצביעות על חולשה בשקל הישראלי

מדריך השקעה במט"ח

"לאחרונה מימשנו  רווחים על פוזיציות הלונג השקליות שלנו, וכעת אנו ממליצים על פוזיציות שורט על השקל. מדובר בפוזיציות שורט טקטיות לאור תמחור היתר, שיא של חמש שנים בפוזיציות הלונג והחולשה הצפויה באינפלציה בישראל", מסבירים בדויטשה "על פי המודל שלנו, השקל מתומחר ביתר בשיעור של 9% – השיעור הגבוה ביותר מאז 2001. במונחי שוויון כוח קנייה) מגיע תמחור היתר של השקל ל-12% – כלומר לנקודת שיא היסטורית.

"על פי הניתוח שערכו, פוזיציות הלונג על השקל מצד ספקולנטים נמצאות בשיא של חמש שנים. בשבוע האחרון ראינו מכירות של השקל, שעשויות להיות נקודת מפנה המבשרת על תחילתה של תקופת מכירות ארוכה".

בדויטשה מציינים כי  "מדד המחירים לצרכן בישראל מפגין חולשה אחרי עליות מאוגוסט 2016 ועד מארס השנה.  מדד יולי יעמוד להערכתנו על 0.2% בלבד, ואנו צופים כי בנק ישראל ידבוק בתוואי הריבית הנוכחי, שלפיו לא צפויות העלאות ריבית לפני אמצע 2018".