מתי מדד המחירים לצרכן יעלה? ומתי? לנגידה יש תשובה
מדד המחירים לצרכן היה שלילי בשנתיים האחרונות, הוא שלילי גם בחודשיים הראשונים של שהנה (0.5% בינואר, 0.3% בפברואר) והוא מתקשה להתרומם לתוואי המוצהר של בנק ישראל – בין 1% ל-3%. לנגידה – ד"ר קרנית פלוג, יש חדשות בקשר למדד המחירים הצפוי "האינפלציה בישראל תיכנס לתוך תחום היעד השנתי של הממשלה (אינפלציה כאמור של בין 15 ל-3%) רק לקראת אמצע 2017".
על פי בנק ישראל המדד בשנה הקרובה – 12 החודשים הקרובים המסתיימים במרץ 2017 יהיה 0.8%. הריבית המוניטארית צפויה להישאר ברמתה הנמוכה – 0.1% עד לרבעון הראשון של 2017 , והיא צפויה להתחיל לעלות בהדרגה ברבעון השני של 2017 – "בנק ישראל ימשיך להנהיג מדיניות מוניטארית מרחיבה עוד תקופה ארוכה בשל המצב במשק המקומי והעולמי. אין עתה צורך בהנהגת צעדים מוניטאריים מיוחדים, כמו ריבית שלילית או/ו הרחבה כמותית", אמרה פלוג, והוסיפה – "במידה ויהיה צורך בצעדים דרסטיים, בשל הידרדרות במצב הכלכלי או אינפלציה נמוכה לאורך זמן, בנק ישראל יוכל להפעיל צעדים מוניטאריים לאלתר. הניסיון שנצבר עד כה בעולם בנושא הריבית השלילית, מוכיח כי השפעתה הייתה מתונה".
ריבית שלילית לא תהיה כנראה בארץ לא בגלל השפעתה מתונה , אלא בגלל שבנק ישראל שומר על הבנקים ( למדריך – ההשפעה של הריבית השלילית). ברגע שהריבית תהפוך לשלילית, הציבור יצטרך לשלם על הפיקדונות שלו, והחשש הגדול שהוא יחליט בסופו של דבר להוציא את הכסף החוצה וזה עלול להביא לשבר במערכת הבנקאית שמבוססת על כספי הלקוחות. בנק ישראל מעוניין בראד וראשונה במערכת בנקאית יציבה, וריבית לילית יכולה לערער את היציבות – זו הסיבה העיקרית שתרחיש של ריבית שלילית נראה רחוק.
ומעבר לכך, אכן ריבית שלילית בינתיים לא מספקת את הסחורה, למרות שבמקומות רחבים בעולם יש ריבית שלילית, אין שם חזרה לשיעורי צמיחה וצריכה מרשימים, אלא סוג של היתקעות ודשדוש.
האמירה של פלוג לגבי מדד המחירים לצרכן חשובה לכל מי שאמור לקבל החלטות כלכליות לרבות אלו שצריכים להחליט על מסלול המשכנתא. יש התלבטות גדולה איך לחלק את תמהיל המשכנתא בין המסלולים השקליים לצמודים, וכן בין המסלולים בריבית קבועה לריבית משתנה. ככלל, המדד הצפוי אמור להתבטא בפער בין הריבית השקלית הצמודה ללא צמודה, ואתם אמורים לבחון באם ההנחה שלכם למדד גורמת לריבית הצמודה להיות גבוה או נמוכה מהריבית הלא צמודה. לא נתייחס כאן לכל המסלולים, אבל חשוב לזכור בהקשר זה שלא תמיד מה שנראה לכם טוב יותר , הוא בהכרח טוב יותר. הנה הדגמה מהירה – נניח שהקל"צ הוא 3% ונניח שהקבועה הצמודה היא 2% – בחישוב גס המדד הגלום בנתונים האלו הוא הפרש של 1% – אם המדד יהיה נמוך מ-1% אז הריבית הצמודה נראית עדיפה – נניח שאתם חוזים שהמדד יהיה 0.2% – אז בקל"צ אתם משלמים ריבית משוקללת של בערך 2.2%, בעוד שבקבועה הלא צמודה – 3%.
אבל, אם המדד יהיה גבוה מ-1%, נניח 2% אז הריבית הקבועה הלא צמודה עדיפה – אתם משלמים בה 3%, בעוד שבקל"צ הריבית המשוקללת היא בחישוב גס כ-4% (2% ריבית ו-2% מדד).
ומה קורה אם מניחים שהמדד יהיה 1% – לכאורה, יש שיווין, אדישות בין המצבים אבל זה לא כך! כאן ובכלל באזור של ריביות קרובות , החישובים הגסים כבר לא עוזרים. כאן צריך לבדוק לעומק את החזר החוב בשני המסלולים ולא להסתמך על קירובים ותחושות בטן.
למדד הנמוך יש כמובן קורלציה לריבית הנמוכה והשפעה גדולה על הריבית בפיקדונות – מדד נמוך שיעלה רק באזור שנה ההבאה; ריבית נמוכה שתעלה רק ברבעון השני של 2017, משמעם – ריבית מאוד נמוכה בפיקדונות הבנקאיים. כאן, תוכלו לראות פיקדונות בנקאיים מהזמן האחרון
אקסלנס השקעות פרסמה דוחות שנתיים ומהן עולה כי תחום תעודות הסל עדין רווחי ומהווה חלק חשוב מרווחי הקבוצה כולה. אמנם, הרווחיות בתחום נשחקת, אבל לא בגלל דמי ניהול שדווקא הולכים ועולים, אלא בגלל הרווחים מפעולות כיסוי ומימון.
נכון ליום 31 בדצמבר, 2015 נסחרות בבורסה כ-183 תעודות סל שהונפקו על ידי חברות קסם, זרוע הפעילות בתעדות סל של אקסלנס, בהיקף של כ-27.3 מיליארד שקל (כ-30% משוק תעודות הסל). כמו כן, מנהלת קסם 5 תעודות פיקדון בהיקף של 2.1 מיליארד שקל (כרבע משוק תעודות הפיקדון).
פעילות קסם מורכבת מניהול תעודות סל, ניהול תעודות פיקדון וגם ממתן שירותי עקיבה למדדים לחברות בקבוצה. נכון לסוף 2015, קסם מנהלת/ נותנת שירות ל-40.8 מיליארד שקל במסלולים אלו, כאשר מתוך זה נכון לתום שנת 2015, כ-29.3 מיליארד ש"ח מנוהל בתעודות סל ופיקדון שהנפיקה קסם, ו-11.5 מיליארד שקל מנוהל בקרנות מחקות ומסלולי חסכון פנסיוני שמנוהלים על ידי חברות אחרות בקבוצת פניקס-אקסלנס, שקסם פועל בהם כנותנת שירותי עקיבה למדדים.
הרווח יורד, אבל דמי הניהול עולים
בשנים 2014 ,2015 ו-2013 הסתכמו הכנסות הקבוצה מהנפקת מכשירים פיננסיים בסך של 125 מיליון שקל, 134 מיליון שקל ו-122 מיליון שקל בהתאמה. ההכנסות מתעודות הסל והפיקדון מושפעות במידה רבה מתמהיל הנכס המנוהל, מסביבת הריבית ומחירי הכיסוי על המדד הנעקב וכן מהיקף הנכסים המנוהלים. בשנת 2015 ההכנסות מדמי ניהול הסתכמו ב- 92 מיליון שקל, בהשוואה ל-80 מיליון שקל ו-69 מיליון שקל בשנים 2014 ו-2013 בהתאמה. הגידול בדמי ניהול בשנת 2015 לעומת 2014 נובע בעיקר משינוי בתמהיל הנכס המנוהל. בשנת 2015 הרווח מניירות ערך ומימון של תעודות הסל הסתכם ל-24 מיליון שקל, בהשוואה ל-42 מיליון שקל ו-37 מיליון שקל בשנים 2014 ו-2013. בהתאמה. הקיטון ברווח מניירות ערך ומימון בשנת 2015 לעומת שנים 2014 ו-2013 נובע מקיטון במרווחי ריבית של תעודות הסל ועלייה מהותית בעלויות הגידור של החשיפות השקליות אל מול מטבעות האירו והדולר (עלויות הקוואנטו).
בשנת 2015 ההכנסות מדמי השאלות נטו הסתכמו ב-5 מיליון שקל בהשוואה ל-4 מיליון שקל בכל אחת מהשנתיים הקודמות. אין לחברה הכנסות דיבידנד מהותיות בשנים האחרונות.
השורה התחתונה של פעילות קסם אולי מראה ירידה ברווח, אבל זה מטעה – הפעילות של הקבוצה הגדילה את דמי הניהול בצורה ממשעותית בשנת 2015 (למרות קיטון בהיקף התעודות), וזה בעיקר בזכות דמי ניהול משמעותיים על תעודות סל בחו"ל.
מדריך תעודות סל – כל מה שצריך לדעת
חשבון בנק לחיילים
אם לא פתחתם חשבון בנק עד גיל 18, הגיוס לצה"ל הוא השלב הנכון ואפילו ההכרחי להיכנס לעולם של "הגדולים". כחיילים אתם מקבלים משכורת חודשית ובתהליך החיול תתבקשו לתת מספר חשבון אליו תיכנס המשכורת. בניגוד לחשבונות המיועדים לצעירים עד גיל 18, חשבון לחיילים הוא כבר "הדבר האמיתי" עם אפשרות למסגרת אשראי, כרטיס אשראי, הלוואות, עמלות ועוד.
הבנקים מאוד רוצים את החיילים, הם יחזרו אחריכם במרץ, בעיקר בגלל שהם יודעים שברוב המקרים, החשבון הראשון שתפתחו ילווה אתכם במשך שנים רבות, כך שכל ההטבות שהם מעניקים לכם היום ישתלמו להם מאוד בטווח הארוך. אז כבר בפתיחת חשבון הבנק הראשון חשוב לדעת – אל תתלהבו מהתנאים שאם מקבלים בסטטוס של חייל, ותזכרו שאין "ארוחות חינם", אתם מקבלים תנאים טובים עכשיו, כדי שירוויחו עליכם בעתיד, ולכן חשוב שבהמשך הדרך תבדקו באופן שוטף את התנאים שלכם ותשאפו להפחית את העלויות הן במו"מ מול הבנק שלכם והן בקבלת הצעות מבנקים אחרים.
אם כבר פתחתם חשבון בנק לצעירים (למדריך חשבון בנק לצעירים) כדאי ליצור קשר עם הבנק לקראת הגיוס ולעדכן אותם בשינוי, כיוון שברוב המקרים הבנק לא יעדכן אוטומטית את הסטטוס של החשבון שלכם. באותה הזדמנות, בדקו אילו הטבות מציע הבנק שלכם לחיילים. הבנקים בדומה לחברות אחרות, נוטים להציע יותר הטבות דווקא ללקוחות חדשים, ופחות ללקוחות קיימים, וזאת כדי למשוך אותם להצטרף. זה הזמן שלכם להשוות מה מציעים בנקים אחרים, לנסות להתמקח, ואפילו לעבור לבנק אחר אם הוא מציע לכם הטבות משמעותיות יותר עבורכם.
חשבון בנק חדש – שימו לב לאותיות הקטנות
לפני שתחליטו באיזה בנק לפתוח חשבון, חשוב להבין שחשבון בנק הוא מוצר. וכמו כל מוצר אחר, חשוב לבדוק אותו היטב לפני שאתם מקבלים החלטה. כאשר אתם רוצים לרכוש נעלי ספורט למשל, רוב הסיכויים שתשוו מחירים, תתייעצו, תמדדו, ותבחרו את הנעל שהכי מתאימה לכם. גם כאן, חשוב שתעשו בחירה מושכלת ותבחרו את החשבון שמתאים לכם ולא לאף אחד אחר. שלב פתיחת החשבון הוא הזמן שלכם לשאול את כל השאלות שחשובות לכם. כך תוכלו גם לבחון את רמת השרות של הבנק, אם הנציגים עונים בסבלנות ומתייחסים ברצינות לשאלות שלכם; וזה לצד בדיקת ההטבות הכלכליות, העמלות, הריבית ועוד.
גם אם המשכורת שלכם כחיילים או חיילות בסדיר רחוקה מלהיות מרשימה, הבנק לוקח בחשבון את ההפקדות העתידיות שיכנסו לחשבון כמו מענק שחרור או מענק לימודים וכמובן גם את יכולת ההשתכרות העתידית שלכם. לכן חשוב לזכור כאשר אתם מתנהלים מול נציגי הבנק שכוח המיקוח שלכם גדול הרבה יותר מהמשכורת שלכם בפועל.
אם כבר בחרתם את הבנק שהציע לכם את הטבות הכי מתאימות ורלוונטיות בשבילכם, שימו לב לאותיות הקטנות. בחלק מהמקרים הבנק מתנה את קבלת ההטבה בביצוע פעולות בסכום מינימאלי או במס' פעולות מינימלי. תבדקו שאתם עוברים את המינימום הזה, אחרת לא תהיו זכאים להטבות.
עוד המלצה היא לשים דגש על הטווח הארוך, כלומר אם מציעים לכם כהטבה בפתיחת חשבון זוג כרטיסים להופעה שהכי רציתם לראות זה מעולה, אבל זו לא סיבה מספיק טובה לשלם בטווח הארוך עמלות גבוהות או ריבית רצחנית על המינוס. לכן, התרכזו בהטבות איכותיות לאורך זמן ופחות במתנות חד פעמיות.
בבנק אוצר החייל למשל, מציעים לחיילים שיפתחו חשבון בבנק לפני גיל 21 אפשרות להצטרף גם למועדון הלקוחות שלהם, "התחלה טובה" ולקבל פטור מלא מעמלות עו"ש מרכזיות עד גיל 28. הטבה כזו עשויה להצטבר לסכום משמעותי במהלך השנים. אבל, זה לא יהיה נכון לבחון רק את ההטבה הזו, אלא לבחון את מכלול ההטבות שניתנות לכם ורק אז להשוות לבנקים אחרים – אולי ההטבה הזו נמשכת יותר זמן, אבל אולי בבנקים אחרים ההטבות לזמן קצר מאוד משמעותיות ועולות על ההטבה הספציפית (והארוכה) הזאת.
עוד דבר שכדאי לברר לפני שתקבלו החלטה הוא מה יהיו תנאי החשבון כאשר תשתחררו מהצבא (זה אומנם נראה רחוק מאוד, אבל בסוף זה מגיע).
חשבון חיילים: תרגיל על יבש
התייחסו לניהול החשבון שלכם בתקופת השרות כתרגול "על יבש" של התנהלות פיננסית נכונה. אם תקנו לעצמכם בשלב זה כללים נכונים לניהול נכון של החשבון שלכם, זה יכול לעזור לכם מאוד בהמשך החיים. בצה"ל מדווחים על חיילים רבים שנכנסים לחובות במהלך השרות הצבאי שלהם בגלל הלוואות שלקחו מהבנק ולא הצליחו להחזיר, או מינוסים גדולים שבלתי אפשרי לכסות.
אם תחליטו לפתוח חשבון בבנק בו מתנהל החשבון של ההורים, ברוב המקרים תקבלו תנאים טובים יותר כיוון שהבנק נוטה להתייחס לחשבון של ההורים כערובה לכך שתעמדו בהתחייבויות שלכם. אבל גם במקרה כזה חשוב לשקול היטב את האפשרויות שלכם, אם ההורים יכולים לסייע לכם כלכלית אולי עדיף להיעזר בהם ולא לקחת הלוואה מהבנק ולשלם ריבית. גם אם הבנק מציע לכם מסגרת אשראי או הלוואה בתנאים נוחים, הלוואות צריך להחזיר ועל המינוס אתם משלמים ריבית גבוהה מאוד ברוב המקרים.
המשכורת הצבאית היא בהחלט לא סכום שאפשר להתקיים ממנו, ולכן יש לכם בהחלט אתגר רציני. אבל אם תצליחו לצלוח את תקופת השרות הצבאי שלכם ללא מינוס או חובות, אתם בהחלט מוכנים לאזרחות.
בכל הבנקים קיים הסדר עם "מועדון יותר", מועדון הצרכנות לחיילי החובה שהוקם על ידי אגף כוח אדם בצה"ל בשיתוף האגודה למען החייל. חברות במועדון מקנה לכם הנחות והטבות בעשרות בתי עסק בתחומים שונים והיא בתוקף כל עוד כרטיס האשראי (עם סמל המועדון) בתוקף. החברות במועדון לא כרוכה בתשלום.
כדי להצטרף למועדון יש להציג בסניף הבנק שלכם צו גיוס סופי, ולהזמין כרטיס אשראי.
כאשר תבצעו רכישה בכרטיס האשראי, ההנחה תינתן לכם באופן אוטומטי. חברות במועדון מאפשרת רכישה בתשלומים וגם אפשרות לקבלת מסגרת אשראי.
לפני הגיוס תשלח אליכם על ידי המועדון חוברת מתגייסים, ובה פרוט של כל ההטבות והתנאים שהבנקים מציעים לחברי המועדון. אפשר להתעדכן בהטבות גם באתר האינטרנט של החברה.
ההטבות שנותנים רוב הבנקים עשויות להיות פטור מעמלות על ניהול החשבון, הלוואה בתנאים נוחים, כרטיס למשיכת מזומנים או כרטיס אשראי ללא עלות, מועדון הטבות ייחודי ופנקסי צ'קים חינם. בחלק מהבנקים תקבלו גם הנחה בעמלות עבור פעולות בתחום ניירות ערך או מט"ח וגם מתנת הצטרפות.
עוד שרות משמעותי שכדאי לבדוק אם קיים בבנק הוא האפשרות לנהל את החשבון שלכם בערוצים ישירים כמו מוקד טלפוני 24 שעות ביממה, אתר אינטרנט או אפליקציה. רוב הבנקים מציעים את השירותים האלה לחיילים שנמצאים בבסיס רוב הזמן, אבל חשוב להסדיר את האפשרות הזו מראש.
לסיכום, חשבון לחיילים יכול להעניק לכם הטבות משמעותיות, אבל חשוב שתגדירו לעצמכם מראש את סדרי העדיפויות שלכם, אילו הטבות חשובות לכם ואילו פחות. ניהול חשבון בנק תוך כדי שרות צבאי מאפשר לכם מעבר הדרגתי יותר אל החיים הבוגרים, אז נצלו את ההזדמנות ולימדו לעשות את זה נכון. גם אם אתם טועים, השתדלו לטעות בקטן כי זה יכול להיות מאוד לא נעים להתחיל את החיים באזרחות בכיסוי חובות.
ריכזנו כאן את ההטבות שמציעים חלק מהבנקים לחיילים:
*חלק מהבנקים מציעים חשבון חיילים גם לבנות שרות לאומי, חיילי מג"ב, עתודאים ותלמידי ישיבות הסדר.
תוכן עניינים; ניתן להקליק על הקישור הרלבנטי
הלוואות בשוק האפור – למה אנשים לוקחים הלוואות בשוק האפור ומה הריבית בשוק הזה?
הלוואות בשוק האפור נשמע לרובנו כמו משהו שלא נוגע לחיים של אנשים נורמטיביים, אלא שייך לעולמם של העבריינים וארגוני הפשע. אבל מנתונים רשמיים שמציג בנק ישראל, עולה תמונה שונה לגמרי. לפי הנתונים, הלקוחות של השוק האפור הם בעיקר משקי בית ועסקים קטנים, שהבנקים או המערכת המוסדית החוץ-בנקאית מסרבת להעניק להם הלוואות או כאלה שניצלו את מסגרת האשראי הבנקאית שלהם, למשל לקוחות מוגבלים, פושטי-רגל או לקוחות ללא ביטחונות מספקים. אין נתונים רשמיים או מעקב אחרי השוק הזה, אבל על פי ההערכות קיימות יותר מ-120 חברות פעילות בתחום, ויותר ממיליארד שקל מתגלגל בשוק הזה מדי שנה.
מידי פעם מתפרסמות פרשות שונות, שחושפות את מידת מעורבותו של השוק אפור גם בעסקים המגלגלים מיליונים, כמו ההסכם שנחשף לאחרונה בין מלך השוק האפור, שלי נרקיס, ליזמית הנדל"ן ענבל אור. על פי ההסכם שפרסם נרקיס, הוא השקיע באחד ממיזמי הנדל"ן של ענבל אור 7.5 מיליון שקל, והיא הייתה אמורה להחזיר לו תוך כמה חודשים את הסכום ההשקעה בצירוף רווחים של 2 מיליון שקל. מדובר בריבית של עשרות רבות של אחוזים בשנה! הפרשה הזו נחשפה רק במקרה, לאחר שענבל אור נקלעה לקשיים, אבל אפשר רק לשער שהיא אינה אשת העסקים היחידה שפנתה לעזרת השוק האפור.
ענבל אור לפני ההסתבכות בשוק האפור
השוק האפור משגשג בדרך כלל בתקופות של מיתון ומצוקה כלכלית, כאשר יותר ויותר אנשים ועסקים אינם עומדים בקריטריונים לקבלת הלוואות מהבנקים והגופים המוסדיים, ובלית ברירה פונים לגופים חוץ בנקאיים. גם היעדר חקיקה המגבילה ומפקחת על גופים חוץ בנקאיים עוזרת להמשך הפריחה של שוק האפור בישראל. כך או כך, השוק האפור נמצא כאן, וכדאי מאוד להכיר את דרך פעולתו, ואת הסכנות הגדולות שיש בו.
מה זה שוק אפור?
השוק האפור הוא כינוי לחברות או אנשים פרטיים המעניקים הלוואות בריבית גבוהה מאוד, ללא צורך בערבים או בהליכי אישור ארוכים. להבדיל מה"שוק השחור", שהוא שוק לא חוקי, השוק האפור הוא שוק חוקי מאז 1993, אז קיבלה הכנסת חוק להסדרת ההלוואות החוץ-בנקאיות.
החוק מתייחס רק להלוואות עד לגובה של 25 אלף שקל. עד הסכום הזה, מותר לגבות פי 2.25 מהריבית הממוצעת במשק על האשראי לציבור, אותה מפרסם בנק ישראל בכל חודש. החוק מאפשר לגופים חוץ בנקאיים להעניק הלוואות בריבית גבוהה יותר כי בניגוד לגופים הבנקאיים, במקרים רבים יש להם קושי בקבלת בטחונות לכן רמת הסיכון שנוטלות אותן חברות גבוהה יותר. נכון להיום הריבית המקסימלית המותרת היא 13% (אבל זה מתעדכן על פני זמן – חשוב לבדוק ריבית מקסימלית) לכל השנה לכל היותר. אם אתם חושבים שהריבית הזו לא שונה בהרבה מהריבית שמציעות לכם חברות כרטיס האשראי למשל, אתם צודקים. הבעיה היא, שבניגוד לחברות האשראי או הבנקים, אין פיקוח על השוק האפור. אותו חוק שהזכרנו לא התייחס כלל לנושא הפיקוח, וגם לא קבע סנקציות על מי שעובר עליו. כך נוצר שוק פרוץ לחלוטין, שכל אחד יכול לעשות בו כרצונו ולקבוע ריביות שבמקרים רבים מגיעות לאחוזים בלתי נתפסים של 7%-8% בחודש, ולפעמים ליותר מ-150% בשנה. וזו לא הבעיה היחידה בשוק הזה.
יש הרבה גורמים שפועלים מחוץ למערכת הבנקאים ומציעים הלוואות, וכמו שהסברנו מדובר בפעילות חוקית. אבל חוסר הפיקוח על התחום גרם לכך שגורמים פליליים, שזיהו הזדמנות להלבנת כספים, נכנסו לשוק. השיטה די פשוטה: כאשר מקור הכסף אינו חוקי, הפקדתו בבנק יעוררו מיד חשד, במיוחד אם מדובר בסכומי כסף גדולים. בשוק האפור לעומת זאת, לא צריכים לספק הסברים לאיש. אפשר להפקיד כל סכום אצל מלווה בשוק האפור, ותמורתו לקבל צ'קים בסכומים קטנים יותר שלא יעוררו חשד כאשר יופקדו בבנק. בנוסף, כאשר הלוואות בשוק האפור יכולות להיות להניב תשואות גבוהות הרבה יותר מכל השקעה אחרת, נוצר מצב שחלק גדול מהכסף המתגלגל בשוק האפור הוא כסף שמקורו בפעילות פלילית.
הלוואות בשוק האפור – ריבית רצחנית
למרות כל מה שציינו, רוב הלווים בשוק האפור אינם עבריינים אלא אנשים נורמטיביים. השאלה היא מדוע אנשים רגילים לוקחים הלוואות מגורמים מפוקפקים, והתשובה הפשוטה היא שאין להם ברירה אחרת. הלווים בשוק האפור הם בעיקר כאלה שאינם יכולים לקבל הלוואה מהבנק, חברות אשראי, גופי פנסיה וכדומה. הבנקים מסרבים לתת הלוואות לבעלי הכנסה נמוכה, כושר החזר נמוך או עבר בעייתי, אבל פעמים רבות דווקא אותם אנשים הם אלה הזקוקים נואשות להלוואה. התופעה הזאת מתרחבת בתקופות של מיתון, מפני שהרבה מאוד אנשים מוצאים את עצמם במצוקה כלכלית, והבנקים אפילו זהירים יותר באישור הלוואת. במצבים כאלה, הפיתוי לפנות לשוק האפור רק גדל ונראה כמוצא היחיד.
בנוסף, יש טענות שהבנקים מסרבים באופן אוטומטי לבקשות ההלוואה של אוכלוסיות שלמות בישראל כמו בני מיעוטים, עולים חדשים (יוצאי ברה"מ ויוצאי אתיופיה) ויוצאי עדות המזרח, ולמעשה דוחפות את אותם אנשים לזרועות השוק האפור.
קל מאוד לקבל הלוואה בשוק האפור, הלווים נדרשים לשלוח בפקס למלווה תלושי שכר של שלוש החודשים האחרונים, שלושה תדפיסי בנק של שלוש החודשים האחרונים בחשבונם וצילום תעודת זהות. אחרי בדיקה מהירה, אם הלווים אינם בעלי חשבון מוגבל, או שחזרו להם שיקים בשנה החולפת, הם יחתמו על טפסים והכסף יועבר ישירות לחשבונם. החברות הפועלות בתחום ההלוואות החוץ בנקאיות לא דורשות החתמה של ערבים על ההלוואה, ובמקום הן משעבדות רכוש כלשהו של המלווה, כמו רכב, נדל"ן או אפילו תכשיט יקר.
הבעיה היא שמי שפונה לשוק האפור לאחר שקיבל סירוב מהבנקים, ברוב המקרים כבר מסובך בחובות. גם אם ההלוואה תיצור הקלה רגעית, כאשר יגיע מועד הפירעון, יתברר לו שהריבית הרצחנית לא תעזור לו לצוף, אלא להפך.
גביה בסגנון השוק האפור
מי שאי פעם הסתבך בחובות לבנק, יודע שזה מאוד לא נעים בלשון המעטה. הריביות של הבנקים רצחניות, ושיטות הגביה אגרסיביות. מעיקול חשבון הבנק ועד פינוי מהבית, לבנקים יש שיטות רבות לגבות חובות, אבל כולן חוקיות. במקרה של השוק האפור מדובר בסיפור אחר לגמרי. שיטות הגביה של השוק האפור יכולות להיות אלימות מאוד, וכוללות איומים, פגיעה ברכוש ובגוף, עד כדי רצח. רוב הלווים שלא עומדים בהחזר ההלוואות חוששים לפנות למשטרה גם כשמאיימים עליהם, לכן העדויות שמתפרסמות הן רק קצה הקרחון. גם המעטים שמעזים להתלונן, יאלצו בסופו של דבר להחזיר את חובותיהם, בדרך זו או אחרת. במקרה של הלוואות לעסקים, אחת משיטות הגביה הידועות של השוק האפור היא השתלטות על העסק ודחיקת הבעלים תוך איומים, או גרוע מכך, הפיכת בעל העסק לעובד של המלווה, כאשר העסק והחובות ממשיכים להיות רשומים על שמו של בעל העסק.
מעדיפים עובדי מדינה
חברות ההלוואות בשוק האפור, כמו כל גוף המעניק הלוואות, מעוניינים בלווים שיוכלו להחזיר את ההלוואה. המודעות שמפרסמות החברות הללו פונות בעיקר לשכירים ועובדי מדינה, כיוון שיש להם מקור הכנסה קבוע והם חוששים מחשיפת הקשיים הכלכליים שלהם או מאיומים אם יתקשו לפרוע את ההלוואה.
אבל ההלוואות לא מוצעות רק לשכירים. מודעות השוק האפור מציעות הלוואות גם לאנשים שחשבונם מוגבל והלוואות לחילוץ מכונס נכסים. בנוסף, יש הלוואות לשבוע או חודש בריבית אפקטיבית שיכולה להגיע לשיעור אפקטיבי של 700% ויותר, ומי שמאחר בפירעון משלם קנס כבד. איחור של שבוע בלבד, יחויב בקנס של 10% מסכום ההלוואה. הריבית שגובים בשוק האפור על איחורים בהחזר לא כפופים לחוק או נורמה כלשהי, ונקבעים שרירותית כל ידי חברת ההלוואה. כאמור, אין נתונים רשמיים, אבל ממחקרים שנעשו מדובר בריביות של בין 5% ל-20% בחודש במקרה הטוב (כך שחוב של 5,000 שקל יכול לצמוח לחוב של 44 אלף שקל תוך שנה) ויכולות להגיע לשיעור מטורף של כ-792%. אבל זה לא נגמר רק בריביות גבוהות, מקרים של אי עמידה בהחזרי ההלוואות עלולים להגיע להפעלת אלימות קשה ולהרס חייהם של משפחות שלמות שנגררות למעגל של חובות טופחים שלעולם לא נגמרים.
השוק האפור פועל ומשגשג כיוון שיש ביקוש לשרותיו, והביקוש רק הולך ועולה. ייתכן גם שחלק מהחברות הפועלות בו הן חברות לגיטימיות שנותנות שירותים לאלה שהבנקים והמערכת המוסדית מסרבים לתת, וכך מגדילות את הנגישות של הציבור לאשראי. גם החוק חסר השיניים מאפשר לחברות לפעול כפי שהן פועלות, ללא פיקוח ,הגבלה או הגנה על אלה שבלית ברירה פנו לשוק האפור. אבל בסופו של דבר, האחריות על ההחלטה לפנות לשוק האפור ותוצאותיה היא שלכם בלבד. לכן, אם נקלעתם לחובות, שקלו היטב מי אתם מעדיפים שיהיה בעל החוב שלכם, בכלל לא בטוח שהתשובה תהיה אנשי השוק האפור.
והנה עוד סיפור שאמור להסביר לכם עד כמה השוק האפור עשוי להיות מסוכן – הזמר קובי פרץ, זמר מצליח לכל הדעות, הסתבך בהעלמות מס, ובית המשפט מצא אותו אשם. בדיון על הערעור במאי 2017 אמר פרץ – "אני מרוסק כלכלית, אין לי כסף, אני בחובות, איימו עליי לא פעם ולא פעמיים, ופניתי לגורמים שונים לרבות לשוק האפור. פרשת המס והמשפט הרסה את חיי, ואני נאלץ לפנות לגורמים בשוק האפור על מנת לכלכל את משפחתי". פרץ ערער על הרשעתו בחמישה מקרים של העלמת מס בסך מיליוני שקלים (כסף שקיבל בהופעות ולא דיווח למס הכנסה).
קובי פרץ בזמנים טובים יותר
אז איך נמנעים מהשוק האפור?
אז מה עושים? אתם צריכים מימון והבנק לא נותן לכם, מה לעשות?
אם יש לכם קרן השתלמות, קופת גמל, קרן פנסיה, כדאי לברר מול הגופים המנהלים אם ניתן לקחת הלוואה כנגד החיסכון. כאן, תוכלו לקרוא מדריך הלוואות מקרן פנסיה וקופת גמל.
אפשרות נוספת היא לקחת מימון מחברות כרטיסי האשראי – הנה מדריך הלוואות מהחברות האלו, ואתם גם יכולים לפנות לחברות ביטוח וחברות מימון שונות, לרבות מימון ישיר שמספקות אשראי צרכני.
ואופציה נוספת – הלוואות חברתיות. זה תום בחיתולים בארץ, אבל הרעיון שלו שיש קבוצה של משקיעים שמזרימה כסף לזירת ההלוואות, ומנגד יש לווים שמקבלים כסף (אחרי שעברו סינון ובדיקה של הזירות) – כאן, תוכלו לקרוא את המדריך להלוואות חברתיות (לרבות סקירת החברות בתחום).
עדכון יוני 2017 – במשטרת ישראל ניהלו חקירה סמויה כנגד פעילות ארגון פשיעה בגזרת לכיש של המחוז הדרומי במשטרה. במשטרה זיהו כי חלה עלייה במקרי האלימות החמורה – מדובר ברצף אירועים שכללו בין היתר הצתות כלי רכב ועסקים, השלכת רימונים ניסיון רצח ועוד. החקירה העלתה כי המכנה המשותף בין כלל המקרים הנו חובות בגין הלוואות שנטלו הקורבנות ב"שוק האפור" מארגון פשיעה.
להערכת המשטרה מדובר במאות לווים תושבי אשדוד, אשקלון, קריית מלאכי והסביבה, וכי מדובר בהלוואות הנושאות עמן ריבית חודשית גבוהה מאוד. משאיחרו החייבים בתשלומים, הופעלה כנגדם וכנגד משפחתם אלימות חמורה שסיכנה לא אחת את חייהם באופן ממשי. המשטרה מסרה כי במספר מקרים אלימות זאת הפכה לניסיונות רצח.
ריבית פריים – הריבית שגורמת לכם לשלם יותר!
מה משמעות הרווח התפעולי והרווחיות התפעולית? מה הרווח והרווחיות של בזק? ומה יקרה לבזק אם הרגולטור יחליט להפעיל רפורמה אמיתית בשוק התקשורת?
הרווח התפעולי של סלקום בשנת 2015 נפל ל-310 מיליון שקל, ושל פרטנר קרס לאזור ה-200 מיליון שקל. הרווחים האלו אולי נראים לכם גבוהים, אבל הכל יחסי – ביחס לשנים המופקרות שהחברות האלו עשו מה שהן רצו, זה משמעותית מתחת (וטוב שכך), אז הרווח התפעולי שלהן התקרב ל-2 מיליארד שקל.
ביחס לחובות שלהן ולהוצאות המימון השוטפות, זה לא מדהים – זה משאיר אותן, אחרי הוצאות המימון, מאוזנים פחות או יותר (צפות בקושי); ביחס למתחרה הישירה – פלאפון, אלו אותם סדרי גודל. פלאפון הרוויחה תפעולית כ-160 מיליון שקל, ביחס לחברות אחרות בשוק התקשורת – ונתמקד בשליטה של השוק, בזק (המחזיקה בפלאפון, בפעילות תקשורת נייחת, בבזק לאומי וביס) הן מרוויחות מעט. בזק הרוויחה תפעולית בשנת 2015 – 2,570 מיליון שקל – פי 10 (ומעלה) מהרווח הממוצע של חברות התקשורת הסלולאריות. אז אחד משניים – או שחברות הסלולר מרוויחות מעט, או שבזק מרוויחה הרבה, אבל זה עדיין לא התמונה המלאה.
בזק מרוויחה פי 10 מהשחקניות האחרות בשוק
הבדיקה ההשוואתית הזו התייחסה לרווח התפעולי האבסולוטי, שהוא אחד מהפרמטרים החשובים ביותר בניתוח דוחות. הרווח הזה מבטא כמה החברה מצליחה להרוויח מתפעול שוטף, בלי קשר למבנה המאזן (שמשפיע על הוצאות המימון), בלי קשר למיסוי (שיכול להיות שונה ממקום למקום מחברה לחברה); פשוט – רווחים מהפעילות, ובמקרה של חברות התקשורת, רווחים בעיקר ממתן שירותי טלפוניה (סלולרית, קווית), מכירת ציוד (סמארטפונים ועוד). כאן המבחן האמיתי של העסק – ביכולת להרוויח תפעולית; כאן בעצם נמדד זכות הקיום של העסק, אבל כמה זה טוב, כמה זה לא טוב? כדי לענות על כך, צריך לבחון את הרווח ביחס להכנסות, ואז מקבלים פרמטר מאוד חשוב – מרווח תפעולי/ רווחיות תפעולית (הרווח התפעולי מחולק להכנסות) שמבטא עד כמה החברה רווחית – כלומר, לא מספיק לדעת שבזק מרוויחה תפעולית קרוב ל-2.6 מיליארד שקל, אלא מה שיעור הרווחיות, כמה נשאר לה באחוזים מהמכירות, ונשאר לה הרבה. ההכנסות של בזק הסתכמו ב-2015 ב-10 מיליארד שקל, ורווח תפעולי של כ-2.6 מיליארד שקל מבטא רווחיות תפעולית של כ-26% – על כל שקל של מכירות נשארו לחברה 26 אגורות – זה שיעור גבוה שנובע מתחום התקשורת הנייחת, והוא הרבה מעל שיעורי הרווח התפעולי של חברות הסלולר – סלקום הרוויחה תפעולית כ-10% ופרטנר הרוויחה כ-5% תפעולית.
הפערים האלו לא נורמליים – לא תמצאו הרבה מצבים בעולם של חברות בענף קרוב עם שיעורי רווחיות כל כך שונים, הסיבה להבדלים בארץ היא פשוטה – משה כחלון, שהיה שר התקשורת נלחם בחברות שהוא יכל להם – סלקום ופרטנר החלשות יחסית לבזק. אותה הוא השאיר ל"רפורמה הבאה" ומאז היא רק מתחזקת שכן ברגע שהמתחרות הגדולות (סלקום ופרטנר) מדממות, הדבר האחרון שהן יכולות זה להתחרות באמת בשאר תחומי התקשורת, וזה השאיר את בזק איתנה לחלוטין בסגמנטים האחרים (במיוחד תקשורת נייחת). כן, כחלון שלכל הדעות עשה מהפכה של ממש בשוק הסלולר עשה רק חלק מהעבודה, בבזק הוא לא באמת נגע.
ובואו נניח שהרגולטור יחליט לעשות מעשה – הוא הרי החליט בנחישות (אפילו מוגזמת) להילחם ב"שוד הגדול" של הגז, הוא החליט להילחם בשכר המנהלים בחברות הפיננסיות, והוא כבר יישם כאמור מהפכה בשוק הסלולר, אז אם הוא רוצה הוא יכול למנוע את הרווחים העודפים הסמי מונופוליסטים של בזק. אז נניח במשחק הדמיוני שלנו שהרגולטור יעשה מהפכה בכל תחומי התקשורת (מהפכה אמיתית) שתעביר את העודף המונופליסטי הזה לצרכנים, המשמעות הכספית שמתורגמת לדוח של בזק היא פשוטה – ירידה במכירות, ירידה ברווח, וירידה ברווחיות. הרווחיות התפעולית תרד; ואם נמשיך, במשחק התיאורטי שלנו, ונניח שאנחנו בעולם מתוקן כזה שחברות באותו תחום מרוויחות שיעור רווחיות קרוב (אחרי הכל, אין קסמים– לא ייתכן לאורך זמן ממושך שחברה באותו ענף תדווח על שיעורי רווחיות גבוהים מחברה אחרת), אז הרווחיות התפעולית ש"נצמיד" לבזק היא 10% (בדומה לסלקום מעל הרווחיות של פרטנר). ואיך זה בעצם יכול לקרות?
מה יקרה כשהרווחיות של בזק תרד לרמה נורמלית
ובכן, נתחיל בהכנסות – כשהרגולטור פעם בשוק הסלולרי, המחירים לצרכן ירדו וההכנסות התכווצו. כנראה שבמקביל לירידה במחיר, השימוש בשירותי הסלולר (כמות הדקות) עלה ועדיין זה לא פיצה כמובן על הירידה במחיר, כשמעבר לכך, החברות מוכרות חבילות של שימו שללא הגבלה כך שלא מדובר פרקטית בפיצוי על ירידת המחיר.
אם המחירים יופחתו בשוק התקשורת הנייחת, אז כמובן שהמכירות ירדו ובהתאמה הרווח. במקביל, שיעורי הרווחיות יירדו שכן גם אם תהיה ירידה בעלות של השירות היא לא תשתווה לירידה במחיר השירות – והמשמעות שהרווחיות התפעולית תרד, וההנחה שהיא תעצור ב-10%.
ובשיעור רווחיות תפעולית כזה, מה יהיה בעצם הרווח התפעולי? המכירות כיום ש כל הקבוצה מסתכמות בכ-10 מיליארד שקל, וסביר שהן יירדו במקביל לירידה במחיר, אבל גם אם נניח הנחה מקלה שההכנסות לא ייפגעו, הרי שהרווח התפעולי יסתכם ב-1 מיליארד שקל – עדיין גבוה, אבל השאלה אם גבוה מספיק כדי לשאת את המאזן של בזק. מאז שליטת אלוביץ בזק ממנפת את עצמה לדעת והפכה לאחת מהחברות הממונפות ביותר בבורסה – הון עצמי של 2.4 מיליארד שקל מחזיק מאזן של 16.7 מיליארד שקל, כשבמאזן חובות פיננסים נטו באזור של 10 מיליארד שקל.
הוצאות המימון צפויות להסתכם בכ-300 מיליון שקל, כך שבזק בתרחיש התיאורטי הזה עדיין תרוויח, אבל משמעותית פחות – סדר גודל של 500 מיליון שקל (בהינתן גם הוצאות המס), בעוד הרווח הנוכחי מסתכם בכ-1.7 מיליארד שקל. גם רווח של 500 מיליון שקל זה לא רע – להרוויח בשורה התחתונה 5% מהמחזור ( 500 מיליון שקל על מחזור של 10 מיליארד שקל) זו רווחיות כלכלית מייצגת של החברות במשק לאורך זמן.
היקף מיחזורי המשכנתא ירד בכ-40% בחודשיים הראשונים של השנה ביחס לשנה שעברה. האם לא כדאי למחזר? האם ריבית המשכנתא שעלתה בשנה האחרונה, הופכת את המחזור ללא כלכלי? לא בטוח. בדיקה של הון, מדריכים פיננסים, מעלה שאכן החיסכון במחזורי משכנתא פוחת, על רקע העלייה בריבית, ועדיין במקרים לא מעטים מדובר על חיסכון מרשים. זאת ועוד – במקרים רבים, מאחר שערך הדירה עלה ובמקביל שיעור המשכנתא מסך שווי הנכס, ירד, הבנקים נותנים תנאים טובים יותר ללווים – ככל ששיעור החוב נמוך יותר, כך הריבית נמוכה יותר.
והנה דוגמה מהשטח – זוג רכש דירה לפני חמש שנים וקיבל משכנתא בבנק מזרחי טפחות. המשכנתא שלהם מסתכמת ב-740 אלף שקל, 260 אלף שקל בריבית קבועה של 5.3%. הריביות הקבועות כיום לתקופה דומה הם סדר גודל של 3.2%-3.5%. בבנק מזרחי טפחות אמרו להם שלא כדאי למחזר כי יש קנס של 21 אלף שקל. הם התעקשו, עשו בירורים והגיעו לבנק אגוד. שם הם קיבלו משכנתא עם ריבית קבועה של כ-3% (לצד הטבה לפותחי חשבון בנק). החיסכון בהחזרים לעומת המשכנתא במזרחי טפחות – 40 אלף שקל אחרי שלוקחים בחשבון את הקנס. מעבר לכך, גם מח"מ המשכנתא התקצר בכמה שנים, לצד הריבית הממוצעת האפקטיבית הנמוכה יותר.
במזרחי טענו שהם לא יכולים להתחרות בהצעה של אגוד, ובאגוד הסבירו שהם חזקים במיוחד במסלולי ריביות קבועות למיחזור משכנתאות כאשר שיעור החוב נמוך מ-45%.
אז שווה לנסות, גם אם הבנק שלכם אומר לכם שלא. כך או כך, בחודשים האחרונים קצב המיחזורים ירד ל-700 מיליון שקל בחודש, בעוד ששנה שעברה המיחזור החודשי הממוצע היה כ-1.25 מיליארד שקל. כך למשל בפברואר מוחזרו משכנתאות בסכום של 677 מיליון שקל (1,370 משכנתאות), בעוד שבפברואר שנה שעברה מוחזרו כ-1.1 מיליארד (כ-3,500 משכנתאות).
מעבר לעלייה בריבית משכנתא שפוגעת בכדאיות ההחזר (קראו כאן על העלייה בריבית המשכנתא), מסתבר שרוב המשכנתאות במחזור כיום, הן משכנתאות יחסית חדשות (כחצי מהיקף המשכנתאות נלקחו ב-3-4 השנים האחרונות) והמשמעות היא שהן נלקחו בתקופה של ריבית נמוכה, ולכן כדאיות ההחזר שלהן לא גדולה אם בכלל.
היקף המחזור מסך ביצועי המשכנתאות בחודש פברואר עמד על כ-16%, כאשר ביצועי המשכנתאות הסתכמו ב-4.9 מיליארד שקל – כ-3.4 מיליארד שקל נלקחו במסלולים הלא צמודים. מתחילת השנה הסתכמו ביצועי המשכנתאות ב-9.6 מיליארד שקל.
למדריכים נוספים:
ריבית קבועה צמודה או ריבית קבועה לא צמודה – מה עדיף?
רשות ניירות ערך שיגרה מכתב שהופץ אתמול לחברות העוסקות בתחום האופציות הבינאריות , ובמכתב נמסר כי הרשות לא תיתן כלל רישיון לשיווק אופציות בינאריות בישראל. בזירות אולי ציפו לנוקשות מצד רשות ניירות ערך, אך נראה שלא לביטול כולל של התחום. לפי הכתוב הרשות החליטה שלא להעניק רישיון לזירות המסחר לשווק את האופציות, מבלי לסייג בסוגי הלקוחות. בעבר הוערך כי הרשות תגביל את סוגי המשקיעים שיכולים לעסוק באופציות בינאריות, אך הכוונה היא לאסור באופן מוחלט על מסחר בתחום האופציות הבינאריות.
על פי הכתוב בגלובס במכתב נמסר לזירות – "מדובר במכשיר שנראה כי הפיקוח לא יכול להיות אפקטיבי בעניינו. בשל מאפייני המכשיר ומאפייני הזירה, השירות דומה במהותו למשחק הימורים. לדעת הרשות המשך פעילות של אופציות בינאריות בזירות מפוקחות עלול לפגוע לא רק בלקוחות הזירות אלא במוניטין השוק בכללותו".
ביקורת נגד החלטת הרשות
עם זאת, יש ביקורת לטענת הרשות. בכלכליסט, מובאים דבריו של עו"ד דותן ברוך, שותף וראש מחלקת אינטרנט במשרד ברנע ושות': "אם עוד קודם לכן שקלה רשות ניירות ערך להגביל במידה משמעותית את הלקוחות שיהיו רשאים לסחור באופציות בינאריות, ההתפתחות האחרונה סוגרת לחלוטין את התחום של האופציות הבינאריות בישראל, תוך שרשות ניירות ערך מביעה למעשה חוסר אמון מוחלט במוצר הזה, ואף רואה באופציה בינארית כמקבילה להימורים. לפי הידיעות שהתפרסמו באתרים השונים, רשות ניירות ערך טוענת כי אופציה בינארית היא מוצר מורכב וקשה לתמחור. קשה להבין את הטענה הזו: מעצם טיבה, אופציה בינארית היא מוצר פשוט ביותר, משום שההחזר ביחס אליה נקבע באופן בינארי (כן או לא). גם התמחור שלו ברור ביותר ומוצג בבהירות ללקוחות.
"ההקבלה להימורים גם היא לא ברורה; הן באירופה והן בארה"ב רואים באופציה בינארית מוצר פיננסי, המוסדר על ידי הרשויות הפיננסיות השונות בכל מדינה ומדינה. קשה להבין את עמדתה של רשות ניירות ערך מדוע דווקא בישראל ייראו באופציה בינארית כמוצר הימורים, ומדוע לא ניתן ללמוד מן התובנות, הניסיון והמציאות המשפטית הרגולטורית במדינות שהן מתקדמות ביותר בתחום הרגולציה הפיננסית".
הטענות של ברוך ושל אחרים הן שאולי יש מקום להגביל את חלק מהאופציות, בעיקר אופציות שהמרכיב ההימור בהן גבוה (אופציות שישים שניות), אך לא את כל שוק האופציות הבינאריות. זאת ועוד- לטענתם, אם התחום ייצא אל מחוץ לתחום הרגולציה בארץ, הרי שבסופו של דבר זו בריחה מאחריות של הרשות – הרשות מבקשת למנוע למשקיעים הפסדים ומתכוונת למנוע מהחברות האלו לפעול כאן, אבל המשקיעים יכולים עדיין לסחור באופציות בינאריות בחו"ל נטולות פיקוח ורגולציה.
פרופ' שמואל האוזר יו"ר רשות ניירות ערך, דיבר בכנס של כלכליסט והיה נחרץ בקשר להשקעות של הציבור כשהמסר שלו בתמצית – תשקיעו בבורסה, אל תשקיעו במקומות לא מפוקחים, הוא הסתייג מסוגי ההשקעות שאינן דרך הבורסה, והוא הזהיר מפני הצעות מפתות. הוא בעצם אומר לאנשים – תשקיעו דרך חברות מפוקחות ומאושרות על ידנו, ובמכשירים שמפוקחים על ידנו – תעודות סל, קרנות נאמנות, מניות ועוד.
"בני אלון בן ה3, התחבט בשאלה קשה: למה כדאי להתחפש?" התחיל האוזר את נאומו בכנס כלכליסט, "האם להתחפש לספיידרמן או לסמי הכבא? השבתי לו בשאלה למה אתה לא רוצה להתחפש לזאב מכיפה אדומה? אבל הוא היה בשלו – ספיידרמן או סמי הכבאי. הזאב מפחיד הוא אמר, ובסוף בחר להיות ספיידרמן. האמת שאני מבין אותו. ספיידרמן עם כוחות על יכול להיות רגולטור די אפקטיבי. בטח יותר מרגולטור שכל תקנה שלו צריכה אישור מראש של הכנסת.
ג'ונגל של השקעות מסוכנות
"יש כיום ג'ונגל ההשקעות הלא מפוקחות שכוללות את זירות המסחר ומיזמים אינטרנטים שמציעים ומבטיחים למשקיעים תשואות גבוהות מבלי להכיר ומבלי לציין את הסיכונים הכרוכים בהם.לצערי, ישנם היום יותר ויותר מיזמי השקעה שפונים לציבור בהצעות מפתות. הם מתחפשים לסבתא חביבה וחייכנית ומבטיחים למשקיעים סוכריות בדמות תשואות פנטסטיות. אבל מאחורי החיוך, מסתתרות שיניים חדות המשחרות לטרף המשקיעים התמימים. לא מדובר במקרה אחד או שניים. יש היום עולם שלם של השקעות, שהוא מסוכן, לעיתים דומה להימורים, שמתחפש להשקעות, ואלה נעשות במחשכים. עולם שלם של השקעות שמבטיחות רווחים קלים מבלי להכיר את הסיכונים הכרוכים בהן.
"המשקיעים במקרים רבים נמצאים באפילה מוחלטת לגבי הסיכונים הכרוכים בהשקעות האלה, והם לא מבינים את האינטרסים של הגופים שמולם הם פועלים. המשקיעים מתבשמים מהרווחים שמחולקים בשנים הראשונות להשקעה. הכל נראה טוב. הכסף דופק כמו שעון. ועיניהם עצומות מלראות את הברוך שמחכה להם ממש מעבר לפינה. העניין הוא שמפעילי הג'ונגל חושבים, את מה שמקובל לחשוב, שבג'ונגל כמו בג'ונגל יש חוקים משל עצמו. ובכן, הם טועים. במדינת ישראל יש חוק אחד. והחוק הזה חל על כולם. ומי שלא הבין את זה עד כה, יבין את זה בקרוב. אנחנו מתכוונים לעשות סדר בג'ונגל. אנחנו פועלים לשפוך אור על עולם ההשקעות הזה".
תשקיעו בבורסה
"חלק מהאמצעים שאנחנו נוקטים השתיקה יפה להם. הפעילים בג'ונגל יודעים שבלב שוק ההון ישנה שמורה, ישנה וילה, היא הבורסה. בבורסה ישנם כללים ברורים, שקיפות למשקיעים וכללי ממשל תאגידי שמחייבים את השחקנים. בוודאי שבבורסה ישנם סיכונים. אבל המשקיעים מודעים לסיכונים ומסוגלים לקבל החלטות השקעה מושכלות. הבורסה היא מקום מפוקח – החברות מפוקחות, הגופים המנהלים מפוקחים, המסבחר מפוקח. אז מה עושים פעילי הג'ונגל? מנסים להסתנן לשמורה. מספרים סיפורים למשקיעים כאילו הכל אצלם מפוקח. הכל שקוף. הכל גלוי. ובכן, אחד הדברים שאנחנו עושים, הוא למתוח קו מפריד וברור בין הג'ונגל לבין השמורה. אנחנו פועלים לחשוף לעיני כל את המיזמים שמתחפשים להשקעות השקעה לגיטימיות. אנחנו מבקשים לא לאפשר למסתננים לא לגיטימיים להסתנן לשוק ההון המפוקח. הציבור ידע היטב אם הוא בשמורה או אם הוא בג'ונגל".
ומי אשם בפיתויים האלו? "במידה רבה, סביבת הריבית הנמוכה בשווקים הפיננסים של היום גורמת למשקיעים להתפתות ולהיכנס לג'ונגל ההשקעות הללו", אומר האוזר, "משקיעים מתפתים להשקיע לעיתים במקסמי שווא שמבטיחים רווחים קלים או מבטיחים תשואה מובטחת גבוהה. אנחנו כולנו יודעים שאין ארוחות חינם ולכן הרשות פרסמה אזהרה מהשקעה במיזמים שלא פרסמו תשקיף. המשקיעים בכל זאת מתפתים להשקעות מסוג זה ולכן דרושה התערבות מצד הרגולטורים. ניהול הכסף מגדיל את ההסתברות להונאות. לכן חשוב להגביר את מודעות הציבור לסכנות שכרוכות בהשקעה בהשקעות לא מפוקחות. וכך בכוונתנו לעשות".
"החלק השלישי והמרכזי של הפעולות בהם אנחנו נוקטים הוא טיפול בג'ונגל עצמו ובפעילים בו שעוברים על החוק. עולם הטכנולוגיה ועולם ההשקעות הדיגיטלי מטשטש לעיתים גבולות בין מותר לאסור. זה מחייב אותנו, בין השאר, להתמודד עם מיזמים אינטרנטיים למיניהם בהגנה על ציבור המשקיעים, ובכלל זה: מיזמי השקעה כגון: נדל"ן בישראל (כולל תמ"א 38); נדל"ן בחו"ל; השקעה בהייטק; הלוואות P2P, זירות סוחר כגון: מט"ח ונגזרי מט"ח; מניות, אופציות בינאריות, מניות ועוד".
האוזר המשיך והסביר את המקומות המסוכנים למשקיעים – "המכנה המשותף לכל המיזמים הצעה להשקיע או לסחור לעשיית רווחים קלה ונטולת סיכונים לכאורה. הסיכונים האפשריים בהשקעות שאינן מפוקחות כוללים: היעדר גילוי נאות; היעדר ממשל תאגידי; מרמה והונאה; חוסר יציבות פיננסית; היעדר בקרות ומנגנונים לצמצום סיכונים. מבחינת הרשות, השאלה הראשונה היא, האם המיזמים הללו חוסים תחת הפיקוח של רשות ני"ע. האם מדובר בניירות ערך? האם ההצעה מופנית אל ציבור הכולל 35 ניצעים או יותר? ובמלים אחרות: האם ההצעה מחייבת פרסום תשקיף? האם הפעילות מהווה השקעה משותפת בנאמנות? זירת סוחר? האם הפעילות צריכה להיות כפופה לתנאים ולמגבלות הקבועים בחוק הייעוץ?
"לצורך בחינת השאלות הללו, הרשות נדרשת ל: ניטור מיזמים הפועלים בשוק; ביצוע בדיקות משפטיות בשאלת ההצעה לציבור; ביקורות עומק; מתן הוראה למיזם להפסיק פעילות לא חוקית; פנייה לבית המשפט לצו מניעה לפעילות מיזם המפר את החוק; ובמקרים המתאימים לנקוט בהליכי אכיפה פלילית או מנהלית. אני מבקש להמחיש לכם את הבעיות שהרשות ניצבת בפניהן בכל אחת מסוגי הפעילויות הללו.
"לגבי מיזמי השקעה בנדל"ן: בכל אחד מהמקרים עולה שאלת הסמכות. לעיתים קרובות גם כשהרשות מצויידת בחוו"ד משפטית שיש לה סמכות לאכוף את הפרות אחד החוקים מכוחם היא פועלת, העניין עדיין נדון בבימ"ש. בפרשת קדם, לדוגמא, דובר בפעילות עסקית שכוללת: הלוואות מהציבור למימון פרויקטים תמ"א 38.טענת הרשות: מדובר בהצעה של ני"ע ולכן הפעילות של קדם חוסה תחת חוק ני"ע והיה עליה לפרסם תשקיף; טענת החברה: לא מדובר בנייר ערך; בית המשפט העליון קבע: מדובר בהצעה של ניירות ערך לציבור המחייבת פרסום תשקיף.
"פרשות נוספות בתחום זה שניתן לגביהן פרסום הן: טפירו וקלע. בכל אחת מהפעמים הללו, עלתה לדיון שאלת הסמכות של רשות ני"ע לפקח ולאכוף את הפרות החוק. ואני מבקש להדגיש, רק כאשר השתכנעה הרשות שפעילות עסקית של חברה היא תחת הפיקוח של רשות ני"ע, לרשות יש סמכות לחקור גם עבירות שקשורות למרמה והונאה.
"לגבי זירות סוחר: התקנות עברו בכנסת בחודש אוגוסט 2014. עפ"י החוק, החברות היו צריכות להגיש בקשה לרישיון עד לחודש מאי 2015. חברות שהגישו בקשה לרישיון, רשאיות לפעול בישראל, אך הן אינן מפוקחות. חברות שלא הגישו רישיון, אינן רשאיות לפעול בישראל וניתן לפעול כנגדן. עד היום 21 חברות הגישו בקשת רישיון עד ליום התחילה. 4 מתוכן ביקשו לפעול בתחום האופציות הבינאריות. מתוך ה- 21 בקשות נותרו כיום 17 בקשות; עד כה 3 חברות חזרו בהן וביקשו למשוך את בקשת הרישיון במהלך תהליך בדיקת הרישיונות; הרשות דחתה בקשת רישיון של חברה נוספת מטעמי מהימנות. בתקופה הזו, היתה ועודנה פעילות אכיפה נמרצת של הרשות ובכלל זה:
- יו טרייד – ניהול תיקים ללא רישיון;
- Trade Marker – בקשה נדחתה מטעמי מהימנות;
- USG Capital – ניהול תיקים ללא רישיון;
- די. ג'י. אי מדיה בע"מ – הליך מנהלי – ניהול זירת סוחר ללא רישיון;
"גם במקרים אלה, כמו תמיד, מקור הסמכות של רשות ני"ע נובע, בין השאר, מהעובדה שזירת מסחר נוהלה ללא רישיון או בשל ניהול תיקים ללא רישיון. לעניין זה צריך להדגיש שזירת סוחר עפ"י החוק איננה רשאית לתת שירותים של ניהול תיקים. לקראת תחילת הפיקוח, זירות הסוחר תידרשנה ל: דיווח – דוחות כספיים ודוחות נוספים; השלמת תקנונים –ניגודי עניינים, תנאי מכשירים פיננסים, תיאור המוצר, בטוחות ועוד; וכן תהיינה דרישות להשלמת הון עצמי ונזילות. חברות שלא תעמודנה בדרישות הללו, לא תקבלנה רישיון. בנוסף, לפני שבוע, הרשות החליטה לאסור על חברות בעלות רישיון לסחור באופציות בינאריות משום שהמסחר בהן דומה להימורים.איך ייראה ענף זירות הסוחר בעולם מפוקח? יהיה איסור פעילות ללא רישיון; מגבלות מינוף; טיפול בניגודי עניינים; שמירה על כספי לקוחות; חובת התאמת הפעילות בזירה ללקוח; מגבלות על פרסום ושיווק; דרישות הון עצמי ונזילות; חובת שמירת מסמכים ורישום עסקאות; חובת דיווחים ללקוח, ולרשות.
"ולבסוף, אני מבקש שוב להדגיש, רק במקרים של הפרה של אחד החוקים עליהם מופקדת רשות ני"ע, הרשות רשאית לבחון גם מקרים של מרמה והונאה. כשמתגלים המקרים הללו, הרשות פועלת באופן נמרץ לאכיפת החוק. הדבר נכון הן למיזמי ההשקעה בנדל"ן והן לגבי זירות סוחר. במקרים הללו כפי שאמר ברק כשדיבר על הוילה בג'ונגל, צריכים וחייבים להיות דרוכים כל הזמן, חדים, נחושים, מדויקים, כדי שנוכל לפעול אם צריך. אני סבור שהסיכונים הכרוכים בהשקעות לא מפוקחות מחייבים לשקול גם הרחבת סמכויות הרשות כדי להרחיב את ההגנה על משקיעים גם במקרים של הצעות לציבור שאינן נופלות תחת חוקי ני"ע השונים עפ"י הוראות החוק היום, אך ראוי שתהיינה בגדר הסמכויות של הרשות לטובת המשקיעים. אנחנו רוצים להציב שלטים בשבילי הג'ונגל הזה כדי להזהיר את הישראלים שלא עומדים בפיתויים ומוציאים חסכונותיהם להשקעות מחוץ ל"וילה", היזהרו לכם!!! אתם בג'ונגל!!! אבל אנחנו לא נסתפק רק בהצבת שלטים, אנחנו רוצים לעשות סדר בג'ונגל ההשקעות הלא מפוקחות!!!".
מס שבח ומס רכישה מעשירים את קופת המדינה; אולי זו הסיבה שהמיסים גבוהים ומחירי הדירות גבוהים
סיכום תקבולי המדינה בשנת 2015 מעלה תמונה לא מפתיעה – מיסי הנדל"ן, לרבות מס שבח, מס רכישה, והמע"מ מסתכמים בסכומי עתק – היקף הגבייה של מע"מ על דירות חדשות מסתכם ב-7.6 מיליארד שקל – גידול של כ-30% לעומת שנת 2014. גביית המסים הישירים על עסקאות נדל"ן – מס שבח ומס רכישה, עלתה ב-36% בשנת 2015 ל-10.6 מיליארד שקל. סה"כ הכנסות המדינה ממיסוי נדל"ן – 18.2 מיליארד שקל בשנה.
כן, הממשלה אמנם מעוניינת בהוזלת מחירי הדירות, אבל זה גם משרת אותה, זה מעשיר את הקופה שלה, אלמלא מחירי הדירות והיקף העסקאות הגדול, היו חסרים לה עוד כמה מיליארדים טובים בשנה. אחרי הכל – תחשבו על כך, אם המדינה באמת רוצה להוזיל את מחירי הדירות, היא יכולה לעשות זאת דרך המע"מ, במקביל לגלגול ההטבות על הרוכשים (וזה אפשרי, אבל לא כפי שהציע לפיד); אפשר גם לקבוע חלון של שנה למכירת דירות בלי מס שבח כלל, וזה יעודד מכירות מוגברות בשוק הדירות. יש הרבה דרכים, חוץ ממחיר למשתכן שמיושם עכשיו והשפעתו הכוללת, מוטלת בספק, להוזיל את מחירי הדירות באופן גורף (ולא כמו תוכנית מחיר משתכן שפועלת להוזלה מעין חד פעמית לקבוצה מצומצמת).
אז אולי כל הסיסמאות על להוזיל את מחירי הדירות, הם רק הצגה? אחרת כבר היו באמת עושים את זה, אולי פשוט זה נוח לקבל כזאת בוכטה של כסף כל שנה, בלעדיה החור התקציבי היה הרבה יותר גדול.
היקף עסקאות רכישה של דירות חדשות – 64 מיליארד שקל
כך או אחרת, גביית המע"מ על דירות חדשות וגביית מסי הנדל"ן הישירים (מס שבח ומס רכישה) תרמו יחדיו כ-30% מסך הגידול בגביית המסים ב-2015 – פי חמישה ממשקלם בהכנסות בשנה שלפני כן. מעבר לכך, הגבייה משני רכיבי המס האלו ב-2015 הייתה גבוהה בחצי אחוז תוצר לעומת המחצית השנייה של העשור הקודם, כאשר התחילה הגאות בשוק. מסי הנדל"ן האלה היוו אז כ-4% מסך גביית המסים, ומשקלם עלה ל-6.7% מסך הגבייה ב-2015 וזה המון.
במהלך שנת 2015 שווי העסקאות בדירות חדשות נאמד ב-64 מיליארד שקל – עלייה חדה של 60% ביחס לשנה קודמת. עלייה הנובעת מגידול חד (56%) במספר העסקאות וגידול של 2% במחיר העסקה הממוצע. הגידול במספר העסקאות הושפע, בין היתר, מסיום תקופת ההמתנה לתוכנית "מע"מ אפס", שבעצם הקפיאה את השוק – אנשים חיכו למע"מ אפס ובינתיים לא רכשו, ואז כשהתוכנית ירדה מסדר היום, הם קנו דירות והקפיצו את מחזורי העסקאות ואת המחירים.
כמו כן, משקיעים בדירות להשקעה האיצו את הרכישות שלהם לפני העלאת מס הרכישה שהיה במהלך השנה החולפת. העלייה המצטברת בכמות העסקאות ובמחירי הדירות הגדילה את ההכנסות משני רכיבי המס שנסקרו לעיל מהיקף ממוצע של כ-1.1 אחוזי תוצר במחצית השנייה של העשור הקודם, בתחילת הגאות בשוק הדיור, לשיא של 1.6 אחוזי תוצר ב-2015. פער זה שווה ערך לתוספת של כ-6 מיליארד שקלים להכנסות ממסים ב-2015.
הגאות בשוק הדיור עשויה לתרום לגידול בהכנסות המדינה בדרכים נוספות. בבנק ישראל מסבירים כי אין אפשרות להעריך ישירות את התרומה העקיפה להכנסות המדינה, אבל התרומה הזו נובעת משורה של סעיפים לרבות – גביית מס ההכנסה על שכר המועסקים בענף הבינוי. תשלומי מס ההכנסה על השכר בענף ב-2015 מוערכים בכ-3 מיליארד שקל (כרבע אחוז תוצר), והם מהווים קרוב ל-6% מסך הגבייה של מס זה (משכירים וממנהלים). זאת לעומת משקל של כ-4% באמצע העשור הקודם.
מעבר לכך, קיימת תרומה גם דרך גביית מס החברות על רווחי החברות הפועלות בענף – תוצר ענף הבינוי הסתכם ב-2015 בכ-55 מיליארדי שקלים והוא היווה 7.6% מסך תוצר המגזר העסקי, זאת לעומת משקל של כ-6% באמצע העשור הקודם . הגידול במשקל זה עשוי לרמז גם על גידול במשקל הגבייה של מס החברות מרווחי העוסקים בענף, אך אין בידינו נתונים להעריך את ההכנסה הזאת.
תרומה נוספת להכנסות המדינה מגיעה דרך גביית מע"מ על התשומות ושירותי הבנייה בדירות חדשות שלא למכירה, וכן הגאות בשוק הדיור תורמת להכנסות ממסים מענפים המספקים שירותים או חומרי גלם לענף הבנייה, ומסייעת גם להכנסות הרשויות המקומיות (הגובות היטלי השבחה).
למדריכים:
קבוצות רכישה – יתרונות וחסרונות
הבנק הבינלאומי מציע ללקוחות הבנק פיקדון מובנה דולרי ל-18 חודשים בתוספת מענק המותנה בעלייה ובתנודתיות של סל מניות מובילות מסקטורים שונים. המניות נסחרות בבורסה האמריקאית. הסל המורכב מהמניות הבאות, כאשר לכל מניה משקל שווה – SALESFORCE.COM INC, ELECTRONIC ARTS INC, AMAZON. COM INC, NETFLIX INC, GENERAL ELECTRIC CO, GENERAL MOTORS CO, DELTA AIR LINES INC, AMERICAN AIRLINES GROUP INC, GILEAD SCIENCES INC, BIOGEN INC.
בבינלאומי מסבירים במה המענק מותנה ומתי הוא יתקבל (בחלקו או במלואו) –
- נקבע חסם עליון לכל מניה בשיעור של 30% מעל השער היסודי (שער הסגירה ביום 30.3.16).
- תקופת הבדיקה הינה בת 17 חודשים, החל מיום 31.3.16 ועד ליום 30.8.17, במהלכה ייבדק בכל יום שער הסגירה של כל מניה לעומת החסם העליון שלה.
ביצוע מניה (יחושב בנפרד לכל מניה), קיימות 2 אפשרויות:
– במקרה שכל שערי הסגירה של המניה במהלך תקופת הבדיקה יהיו נמוכים מהחסם העליון, ביצוע המניה יחושב כשיעור השינוי בפועל בין השער היסודי לבין השער החדש מנקודה לנקודה (למען הסר ספק, יתכן ביצוע מניה שלילי אשר יקטין את שיעור שינוי הסל).
– במקרה שבמהלך תקופת הבדיקה אחד או יותר משערי הסגירה של המניה יהיה שווה/גבוה מהחסם העליון, יוחלף ביצועה בפועל של המניה בשיעור קבוע של 2% לכל תקופת הפיקדון (ללא קשר לביצוע המניה בפועל בתום תקופה מנקודה לנקודה, בין אם שלילי או חיובי).
שיעור השינוי של סל המניות הינו ממוצע חשבוני של כל ביצועי המניות כפי שחושבו (ביצוע בפועל או "השיעור הקבוע").
תנאי המענק – במידה ששיעור שינוי הסל כפי שפורט לעיל יהיה חיובי (גבוה מאפס) – הלקוח יזוכה במענק בשיעור של 100% משיעור שינוי הסל. לפיכך המענק המקסימאלי האפשרי הינו עד 30.00% (לא כולל).
אם שיעור שינוי הסל כפי שפורט לעיל יהיה שלילי (נמוך מאפס)/אפס – ייפרע הפיקדון בתום 18 חודשים ללא מענק.
קרן הפיקדון מובטחת. אבל חשוב להדגיש – אתם צריכים להבין מי באמת מבטיח אותה – האם זה הבנק עצמו ואז זה ביטחון גדול, או יצרן המכיר (שמשווק לבנק) ואז תלוי כמובן באיתנותו הפיננסית של היצרן, כבר היו דברים מעולם והיו גם יצרנים ומשווקים שהתמוטטו.
מעבר לכך, כשאוטמרים לכם שהרצפה מובטחת, מדובר כמובן בהשקעה הנומינלית שלכם, אלא שהשקעה נומינלית מגלמת הפסד ריאלי. אם תקבלו בעוד שנה וחצי את ההשקעה שלכם בערכים נומינליים בעצם הפסדתם באופן ריאלי את עליית המדד או את החלופה / האלטרנטיבה. עם זאת, האלטרנטיבה היא סביב האפס כך שההפסד האלטרנטיבי הוא נמוך במיוחד.
לאחרונה משיקים הבינלאומי ולאומי פיקדונות מובנים שונים על מניות בארה"ב, כאן, תוכלו למצוא את הפיקדונות המובנים החדשים.
כנסו כאן לפרטים מלאים על הפיקדון
בנק לאומי מציע פיקדון מובנה על מניות צריכה. מדובר בפיקדון מובנה שקלי לשנתיים וחצי מותנה בשינוי סל מניות צריכה. הפיקדון יחל ב-28 במרץ 2016 (עד 28 בספטמבר 2018) והוא יהיה מותנה במניות הבאות (משקל של 10% לכל מניה) – Best Buy Co Inc, DG UN Dollar General Corp, GPS UN Gap Inc, HIBB UW Hibbett , Sports Inc, JCP UN JC Penney Co Inc, M UN Macy's Inc, PLCE UW Children's Place Inc,TGT UN Target Corp, URBN UW Urban Outfitters Inc, WMT UN Wal-Mart Stores Inc.
הפיקדון המובנה הוא עם קרן מובטחת, כלומר ההשקעה הנומינלית מובטחת. זה לא אומר כמובן שלא יכול להיות הפסד ריאלי – אם אחרי השנתיים וחצי האלו המשקיעים יקבלו רק את ההשקעה הנומינלית הרי שהם הפסידו את התשואה הריאלית, את עליית המדד בתקופה הזו ואת החלופה/ האלטרנטיבה. ובכל זאת – בתקופה של ריבית אפסית הרי שמדובר על הפסד פוטנציאלי קטן.
מצד שני, קיים אפסייד – מענק שמותנה בהתנהגות המניות בסל. קבלת המענק ושיעורו תלויים בהתנהגות סל המניות במהלך התקופה, כמפורט להלן. הריבית המותנית צמודה לשע"ח דולר/שקל. במהלך תקופת הפיקדון תיבדק כל אחת מהמניות שבסל ותרומתה למענק תחושב כדלהלן:
- לכל מניה נקבע חסם בשיעור של 40% (לא כולל) ביחס למחיר הבסיסי של אותה מניה.
- במידה ומחיר המניה לא חרג ולא נגע בחסם לאורך כל תקופת הפיקדון, תילקח בחישוב תשואת המניה בפועל (מנקודה לנקודה), חיובית או שלילית.
- במידה וביום מסחר כלשהו מחיר המניה יחרוג או יגע (ולו פעם אחת) בחסם, תשואת המניה תיקבע בשיעור של 1% למשך תקופת הפיקדון.
- המענק בגין הפיקדון יחושב לפי סכום התשואות של המניות בסל כפול משקלן היחסי בסל. השתתפות של 100% בשיעור השינוי של סל המניות. בכל מקרה, קרן ההשקעה מובטחת על ידי בנק לאומי בתום תקופת הפיקדון.
- הריבית המותנית צמודה לשע"ח דולר/שקל
בבנק לאומי מאפשרים להשקיע בפיקדון רק בסכום של 15 אלף שקל ומעלה. בבנק מדגישים את אלמנט המיסוי – "מיסים, היטלים ותשלומי חובה על פי כל דין או הוראה, הרווחים שהופקו או שנצברו מיום פתיחת הפיקדון בהם יהיו המפקידים חייבים, ינוכו במקור ע"י הבנק כדלהלן: – אם לא קרה אירוע מזכה ריבית לכל המניות: ניכוי מס במקור ליחיד תושב ישראל – 25% מהרווח הריאלי, ניכוי מס במקור ליחיד תושב חוץ- פטור מניכוי מס במקור – אם קרה אירוע מזכה ריבית לכל המניות: ניכוי מס במקור ליחיד תושב ישראל – 15% מהרווח הנומינלי. ניכוי מס במקור ליחיד תושב חוץ- כמו יחיד תושב ישראל.
בבנק מדגישים כי הפיקדון הריבית השקלית היא 0.1% ולכן הסיכון שבאיבוד תשואה הוא קטן במיוחד – "בפיקדון המובנה קיים פוטנציאל להשתתפות בעליית סל מניות מבלי לסכן את קרן ההשקעה. קרן ההשקעה מובטחת בפירעון", כותבים בלאומי ומוסיפים – "אפשרות להפסד הכנסה בהשוואה להשקעה חסרת סיכון. לצורכי אינדיקציה, הריבית השקלית השנתית חסרת הסיכון שפורסמה על ידי הבורסה לניירות ערך בתל-אביב בתחילת מרץ היא 0.1%"..
עם זאת, קיימים גם חסרונות למוצר המובנה – אין נזילות במהלך התקופה, לא ניתן לפרוע את הקרן (אין נקודות יציאה כמו בפיקדונות רגילים). מעבר לכך, חשוב לדעת שאם מתרחשים אירועים מסוימים (מיזוג, הצעת רכש, פירוק וכו') הבנק רשאי לבצע שינויים והתאמות בתנאי הניהול של הפיקדון, במחירי מניות מבין המניות שבסל המניות, בריבית, לרבות אי תשלום ריבית כלל ו/או החלפת מניות ו/או פירעון מוקדם של הפיקדון ו/או הריבית ועוד, הכל כאמור בתנאי הניהול של הפיקדון. כמו כן, חשוב לדעת – הפיקדון המובנה לא ישלם דיבידנדים, וזאת למרות שצפוי כי המניות המרכיבות את סל המניות יחלקו מעת לעת דיבידנד. המשמעות היא שהמשקיעים כאילו סופגים את שיעור הדיבידנד, שכן מחיר המניה מתואם אחרי החלוקה לסכו הדיבידנד, כלומר המיר יורד בהתאמה, כך שיש על הסל סוג של הפסד מובנה שצריך לקחת אותו בחשבון בשיקלול ההסתברויות לתשואת המניות בתיק וקבלת המענק.
מה זה ניכוי שוברי כרטיסי אשראי? והאם זה חלק מהוצאות המימון? ואיך זה שהוצאות המימון של ראלקו מסתכמות ב-10 מיליון שקל כשהתחייבויות הפיננסיות במאזן מסתכמות ב-38 מיליון שקל?
הוצאות המימון השנתיות של ראלקו, יבואנית ומשווקת מוצרי החשמל והאלקטרוניקה, הסתכמו בשנת 2015 ב-10 מיליון שקל, לעומת 9 מיליון שקל בשנה קודמת. אבל, כשבוחנים את המאזן ומחפשים על מה היא בעצם שילמה ריבית של 10 מיליון שקל, מתקשים למצוא.
האשראי השוטף של החברה מתאגידים בנקאיים (במסגרת ההתחייבויות השוטפות) מסתכם ב-27.7 מיליון שקל בסוף 2015, כשבתחילת 2015 הוא עמד על 38.5 מיליון שקל – בדוחות לא ניתן הסכום הממוצע של האשראי על פני השנה, אבל ניתן להניח שהוא איפשהו בין שני הסכומים האלו.
אבל, יש לחברה התחייבויות פיננסיות נוספות – תחת סעיף ההתחייבויות השוטפות יש גם חלויות שוטפות בגין הלוואות לזמן ארוך בסך של 2.5 מיליון שקל (בתחילת שנת 2015 היה חצי מיליון שקל), וכן יש לחברה הלוואות לזמן ארוך שמסתכמות ב-7.8 מיליון שקל (ובתחילת השנה הסתכמו ב-1.1 מיליון שקל).
אשראי שלא נמצא בדוחות
ההתחייבויות הפיננסיות האלו מסתכמות לסך של 38 מיליון שקל בסוף 2015 (לעומת כ-40 מיליון שקל בתחילת השנה), והן בטח לא מסבירות הוצאות מימון של 10 מיליון שקל, הן עשויות להסביר במקרה של ריבית גבוה מאוד סדר גודל של 3-4 מיליון שקל , רחוק מאוד מהוצאות המימון של החברה. אז מה מסביר את הוצאות המימון?
מסתבר שיש לראלקו אשראי שלא נמצא בדוחות. ההלוואות והאשראי השוטף מהבנקים לא מבטאים את כל ההתחייבויות הפיננסיות של החברה. לראלקו אשראי שוטף נוסף שנובע מהפעילות העסקית – ראלקו מייבאת סחורה מספקים שונים וכדי להבטיח להם את התשלום היא מעבירה לחלק מאותם ספקים מכתבי אשראי דוקומנטארי מהבנקים, שבמילים פשוטות אמורים להבטיח את התשלום לספקים. כלומר, הספק מקבל ערבות שהתשלום ישולם לו (אחרת הוא לא יספק את הסחורה), והערבות/ מכתב אשראי הזה עולה כסף – זה גם סוג של מימון וזה נרשם במסגרת הוצאות המימון.
מסגרות האשראי של ראלקו, הכוללות גם את האשראי הדוקומנטארי מסתכמות ב-170 מיליון שקל, הרבה מעבר לאשראי ולהלוואות השוטפות. לא תמיד הן מנוצלות במלואן, אבל ברור שהאשראי הכולל הממוצע עולה על היקף האשראי בספרים.
ועדיין – זה לא מסביר הוצאות מימון של 10 מיליון שקל. מהדוחות של החברה מתברר שהוצאות המימון שנובעות מהאשראי הבנקאי (הכולל) מסתכמות בכ-5.6 מיליון שקל, כלומר קיים עדייו פער לא מוסבר של 4.4 מיליון שקל. הסבר חלקי לפער הזה הוא הפרשי השער.
החברה מייבאת מוצרי חשמל ואלקטרוניקה והשינויים בשער החליפים עלולים לעלות לה ביוקר – ולהמחשה נניח שהיא רכשה מוצרים ב-1 מיליון דולר כשהדולר היה 3.8 שקל, אבל במועד התשלום לספק הדולר 4 שקלים. ההתחייבות לספק עלתה מ-3.8 מיליון שקל (1 מיליון דולר כפול שע"ח של 3.8 שקל לדולר) ל-4 מיליון שקל (1 מיליון דולר כפול שע"ח של 4 שקל לדולר), והעלייה הזו היא כתוצאה מהפרשי שער והיא נזקפת להוצאות המימון. לראלקו היו הפרשי שער בסך של 1.4 מיליון שקל בשנה שעברה, וזה כמובן חלק מאותם 10 מיליון שקל.
ניכוי שוברי אשראי
ועדיין – קיים פער של 3 מיליון שקל והוא מוסבר בניכיון שוברי האשראי. הנהלת ראלקו מספרת בדוח הדירקטוריון כי חלק מאוד משמעותי של העסקאות למכירת מוצרי החשמל והאלקטרוניקה לצרכנים , משולם בכרטיסי אשראי במסגרת עסקאות תשלומים – ככה רוכשים מוצרים כאלו כבר שנים רבות, והשיטה הזו "מתגלגלת" גם ליבואני ויצרני מוצרי החשמל, לרבות ראלקו – "רשתות השיווק והסוחרים מעבירים את שוברי האשראי בגין רכישת המוצרים על ידי לקוחותיהם לחברה", כותבים מנהלי ראלקו ומוסיפים -"באופן שלמעשה החברה נדרשת למימון ביניים עד לקבלת מלוא התמורה בגין רכישת המוצרים. חלופה אפשרית לניכיון סכומי כרטיסי האשראי המתקבלים אצל החברה, הינה קבלת מסגרות אשראי (בהיקפים משמעותיים כפועל יוצא מכך שמרבית המכירות מתבצעות בכרטיסי אשראי) מתאגידים בנקאיים שיאפשרו מימון ביניים עד לקבלת סכומי האשראי כאמור (התמורה). למיטב הערכת החברה, קבלת מסגרות אשראי כאמור עשויה להביא לגידול בהוצאות המימון, בהשוואה להוצאות המימון שהינן פועל יוצא של ניכיון סכומי אשראי. זאת ועוד, עם ביצוע פעולת הניכיון מועבר חלקו המהותי של הסיכון בגין יתרת שוברי האשראי שנוכו וטרם נפרעו מהחברה לספק שירותי הניכיון, למעט רכיב סיכון מהיתרה כאמור בו נושאת החברה".
במילים פשוטות, ראלקו מספקת ימי אשראי לקוחות גבוהים והיא צריכה מימון לאשראי הזה – החלופה של הלוואה/ אשראי מהבנק יקרה מבחינתה, ואז היא פונה לניכיון שוברי אשראי שזה מאותה המשפחה של ניכיון שקים/ פקטורינג ואיגוח. החברה בעצם "מוכרת" את השוברים האלו בתמורה לסכום קטן יותר שמבטא את הריבית בתקופה ואת הסיכון , ורק להמחשה – נניח שנמכר מקרר ב-4 אלף שקל, והתשלום הוא דרך כרטיס אשראי – 10 תשלומים חודשיים של 400 שקל. ונניח שראלקו מוכרת את הזרם העתידי של התקבולים החודשיים בתמורה ל-3.8 אלף שקל – הנחה על המחיר המלא בגלל הסיכון שעובר (במקרים רבים, אך לא תמיד) לרוכש החוב, ובגלל הריבית (ערך התקבולים מהוון להיום נמוך מהערך הנומינלי שלהם).
מה ההפרש בפועל בין התקבולים הצפויים בכרטיסי האשראי לסכום שמתקבל במזומן? ראלקו לא מפרטת, אבל מסבירה ששיעורי הניכיון השוטפים כוללים את מרכיב הריבית ועלות עמלת הסליקה – "שיעורי הניכיון נקבעים מעת לעת והם תלויים בשיעור הריבית במשק, גובה עמלת הסליקה אצל תאגידים פיננסיים המתמחים בכך ומספר התשלומים הנקובים בשוברים".
היקף הממסרים/ תשלומים האלו שנוכה מסתכם בסוף 2015 ב-54.6 מיליון שקל (משמעותית מעל כל ההתחייבויות הפיננסיות המאזניות של החברה) וזה כמובן ההסבר לפער בין הוצאות המימון בפועל להוצאות המימון הנגזרות מההתחייבויות הפיננסיות במאזן – בשנה כולה הסתכמו הוצאות המימון בגין ניכוי כרטיסי אשראי בסך של 3 מיליון שקל.