החברה חשודה מהתחמקות מתשלומי מכס בהיקף גדול ■ נציגי המכס שהגיעו למשרדים בקיסריה ערכו חיפוש במסמכים ותשאלו בכירים בחברה

צוות חקירה של מס הכנסה פשט אמש (ראשון) על משרדי חברת הקמעונות מקס סטוק בקיסריה – בתום חקירה סמויה, במסגרת חקירה המתנהלת נגדה בנושא מכס וייבוא.

הבוקר עדכנה חברת מקס סטוק כי נציגי בית המכס חיפה הגיעו למשרדיה, ביצעו חיפוש במסמכים, תשאלו בכיר ברשת וזימנו בכיר נוסף לתשאול. החברה חשודה בהשתמטות מתשלומי מכס בהיקף גדול. חוקרי המס שפשטו על החברה לא לקחו דבר, אך בדקו את היקף הסחורה.

מקס סטוק, שבשליטת קרן אייפקס שבראשות זהבית כהן, עוסקת במסחר קמעונאי באמצעות הפעלת רשת חנויות דיסקאונט למגוון רחב של מוצרים לבית. החברה, שהונפקה בבורסה בתל אביב בספטמבר האחרון נסחרת כיום בשווי של כ-2 מיליארד שקל ומפעילה כ-50 סניפים, באמצעות חברות-בנות וזכיינים.

בניגוד לעסקים רבים במדינה, חברת מקס סטוק חוותה פריחה כלכלית בתקופת משבר הקורונה, וזאת הודות להישארות הממושכת של הציבור בבתים, בעוד שחנויות הרשתות פעלו במהלך מרבית תקופת הסגרים.

את שנת 2020 סיכמה מקס סטוק עם הכנסות של 1.01 מיליארד שקל, זינוק של 36% לעומת השנה שקדמה לה. הרווח הנקי של הרשת עמד על 73 מיליון שקל – גידול של 23% ביחס ל-2019.

ממקס סטוק נמסר בתגובה: "אין לנו כל מידע נוסף מעבר למה שפורסם, ובכלל זה אין לנו מידע לגבי טיבה, היקפה או מושאי הבדיקה. החברה משתפת ותמשיך לשתף פעולה באופן מלא עם הבדיקה, במקביל לשמירה על מהלך עסקים תקין".

בעל מוסך פרץ לרשות המסים ונקנס ב-400 אלף שקל

56 ביקורות מס הכנסה בנצרת והסביבה, 16 ליקויים

וסיליוס קיונאקיס  (צילום: לומברד אודייר)

"השקל ממשיך להיות מטבע חזק ואנו מושקעים בו לטווח הארוך", הוסיף ראש אסטרטגיית המט"ח של הבנק ■ "שנת 2021 הוכיחה עצמה כשנה של בידול והיפוך מגמות"

למרות הירידה בערך הדולר באפריל, הוא צפוי להתחזק במאי, כך כתב ראש אסטרטגיית המט"ח של הבנק לומברד אודייר, וסיליוס קיונאקיס. הבנק השוויצרי מתמחה בבנקאות פרטית ויש לו גם נציגות ישראלית, בסקירת המט"ח החודשית התייחס קיונאקיס בהרחבה לדולר, לאירו, וגם לשקל הישראלי.

בנוגע לשער הדולר, כתב קיונאקיס כי לאחר ההתחזקות בחודש מרץ, מדד הדולר האמריקאי המשוקלל במסחר (Trade Weight) נחלש באפריל. הסיבות העיקריות לכך הן התייצבות התשואות הנומינליות והריאליות בארצות הברית והעונתיות השלילית של הדולר באפריל.

"אנו עדיין בדעה כי הדולר צפוי להיחלש עוד יותר בחודשים הבאים, ומתבססים על ההתאוששות העולמית החדה (אשר צפויה להיות מסונכרנת עם התקדמות הפצת החיסון באירופה), ועל הערכת היתר של הדולר שראינו לאחרונה", הוסיף.

"כמו כן, אנו מאמינים כי ההשפעה מהגירוי הפיסקלי בארצות הברית כעת מתבטאת בעיקר במחיר, ובהיעדר הפתעות משמעותיות, לא סביר כי הדבר ישפיע עוד יותר על שוק המט"ח. עם זאת, 2021 הוכיחה עצמה כשנה של בידול והיפוך מגמות. יתר על כן, חשוב לזכור שהיסטורית, מאי הוא חודש חזק מאוד עבור הדולר, ולכן סביר לצפות להתאוששות המטבע.

"הסיכון לתחזית שלנו הוא שתהיה עליית תשואה פתאומית בלי שהפד יתערב, מה שיגביר את התיאבון לנכסים בסיכון ויתמוך בדולר", סייג קיונאקיס, "זה סיכון לא מבוטל, אך אנו מתקשים להאמין כי הפד לא יתערב במקרה שכזה, במיוחד במסגרת יעדי האינפלציה שהציג".

באשר לאירו, כתב קיונאקיס: "התקדמות תוכנית הפצת החיסונים של האיחוד האירופי היא מדד מרכזי לתחזית האירו שלנו בלומברד אודייר – אנו מצפים לעלייה משמעותית בהפצת החיסונים, אך כל צוואר בקבוק שייוצר יהווה רוח נגדית לאירו. יחס האירו-דולר עלה ב-3% החודש וכעת נסחר בכמעט 1.21 אירו לדולר".

קיונאקיס הסביר כי לקפיצה זו מגוון סיבות: "הדולר בהסתכלות היסטורית נחלש בחודש אפריל; התשואות האמריקאיות התייצבו מאוחר יחסית, והתשואות הריאליות על אג"ח אמריקאיות ל-10 שנים נותרו מתחת ל-0.6%, כשבמקביל ציפיות העלאת הריבית של הפד חזרו לנורמה; מטבעות שערכם ירד בחודש מרץ החזירו חלק מההפסדים ויש אלמנט של היפוך.

"במרץ הייתה עלייה במקרי הקורונה באיחוד האירופי, ושיעור החולים ירד באפריל; האינדיקטורים הרכים (מדד מנהלי הרכש ודומיו) באירופה ובאסיה הפתיעו בעליות, ולבסוף, מצב האירו-דולר אינו קיצוני יותר, ולמעשה קרוב למצב ניטרלי. לסיכום, אנו מאמינים כי האירו-דולר יעלה ל1.23, בעקבות רוח גבית מהצמיחה העולמית והתאוששות המסחר".

קיונאקיס התייחס בסקירתו גם לשקל, וכתב כי "לאחר בחינת השקל לאורך הרבעון הראשון של 2021, אנו נשארים מושקעים בו לטווח הארוך. בשנים האחרונות, תזרימי מט"ח חזקים הקשורים להתעצמותה של ישראל בסקטור הטכנולוגיה, העלייה בייצוא הגז, תשואות ריאליות נמוכות בארצות הברית וביצועים טובים של תחום הטכנולוגיה – הוסיפו ללחץ על השקל.

"בתחילת השנה ראינו כי היה תיקון בנושאים אלה, התשואות הריאליות בארצות הברית עלו ומניות הטכנולוגיה הציגו ביצועים נמוכים יותר מבדרך כלל, ועדיין, העלייה של ערך הדולר ביחס לשקל הייתה מוגבלת, וזאת למרות התערבות בנק ישראל בערך המטבע. אם התשואות בארצות הברית יהיו יציבות בטווח הקרוב, אנו מאמינים כי ערך הדולר ביחס לשקל ימשיך לרדת ויעמוד על 3.3-3.2 שקלים פר דולר", סיכם.

הערכות: ירידת הדולר עדיין לא הסתיימה השקל צפוי להמשיך להתחזק מול הדולר

עלייה ביבוא כלי הרכב בעקבות העיכובים ביצור וירידת שער הדולר

חגית רובינשטיין (צילום פרטי)

הקרן החדשה שיזמו עמותת קרנות קורת והסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד הכלכלה, תעניק כ-250 הלוואות לעסקים במגזר הערבי ■ שר הכלכלה, עמיר פרץ: "זו סנונית ראשונה, נבנה תוכניות נוספות"

עמותת קרנות קורת והסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד הכלכלה הקימו קרן חדשה, בהיקף של כ-15 מיליון שקלים, לסיוע לעסקים קטנים בחברה הערבית. במסגרת הקרן יוענקו כ 250 הלוואות בהיקף של כ 15 מיליון ₪ לעסקים זעירים וקטנים בבעלות גברים או נשים מהחברה הערבית. מדובר בעסקים רשומים, קיימים וחדשים, שלא קיבלו הלוואה דרך הקרן בערבות המדינה בשנה האחרונה ועסקים ללא הגבלה קיימת על החשבון שלהם או תביעה פעילה בהוצאה לפועל.

כ-10% מכלל העסקים בישראל כיום הם בבעלות ערבית, ו-96% מתוכם מוגדרים כעסקים קטנים או זעירים ומשפחתיים. עסקים אלו מעסיקים כ-65% מכוח העבודה הערבי.

המיזם המימוני יתמוך בעסקים קטנים וזעירים בחברה הערבית המתמודדים עם משבר הקורונה, וזאת באמצעות מתן אשראי חוץ בנקאי, עד 100 אלף שקל. המיזם יאתר לקוחות פוטנציאליים, יבחן ויאשר בקשות מתאימות, יעביר כספי הלוואות שאושרו ללקוחות ויגבה החזרים. ההלוואות יותאמו למאפייני וצרכי קהל היעד ויאפשרו לשמר ולפתח את העסק שלהם ואת פרנסת משפחתם.

הצורך בהקמת הקרן נובע מכך שמוצרי המימון הקיימים בשוק לא מותאמים לעסקים בחברה הערבית, וזאת בגלל כמה חסמים:

עסקים בבעלות ערבית מתמקדים בענפי כלכלה מסוכנים מנקודת ראות נותני האשראי, כאשר מרביתם (60%) מרוכזים בשני ענפים עיקריים, הבנייה והמסחר (לעומת 37% של עסקים בבעלות יהודית).

בסקר שערכה הלמ"ס בקרב עסקים על השפעת משבר נגיף הקורונה, התברר כי 45%–67% מהעסקים בענפי בינוי ומסחר דיווחו על פגיעה של יותר מ-50% בפדיון העסק בתקופת המשבר. לרבים מבעלי העסקים הערבים יש או היו הגבלות או עיקולים על חשבון הבנק, דבר המונע מהעסק לקבל אשראי – גם אם ההגבלות שייכות לעבר הרחוק. חסם נוסף הוא דרישה לביטחונות, שהעסקים לא תמיד יכולים לספק. כמו כן, בעלי עסקים שמקבלים הלוואות מדווחים לא פעם שהסכום שאושר נמוך משמעותית ממה שביקשו, מה שבעצם מייתר את ההלוואה.

לחסמים אלו יש להוסיף את הקושי בהתמודדות עם הביורוקרטיה הישראלית, כמו גם חוסר האמון במוסדות המדינה. על פי נתונים של המועצה הכלכלית לפיתוח החברה הערבית, מתוך כ-1,000 סניפי בנק בישראל, פחות מ-10% פועלים בחברה הערבית, עם היקף אשראי שאינו עולה על כ-20 מיליארד שקל. היקף זה הוא רק כ-2% מתיק האשראי לציבור של כלל הבנקים, הנאמד בטריליון שקל, ובנוסף, רובו ניתן כאשראי למשקי בית ולא אשראי עסקי.

מנתוני אגף החשב הכללי במשרד האוצר עולה כי רק כ- 13% מהבקשות שהוגשו על ידי עסקים להלוואה בערבות מדינה בתקופת הקורונה היו של עסקים הממוקמים בישובים ערביים, ומתוך ההלוואות שאושרו רק 11% היו בישובים הערביים. כמו כן, סכום ההלוואה הממוצע שניתן לעסקים באוכלוסייה הערבית נמוך בכ-30% מהממוצע הארצי, ובהתאם לכך, סך סכומי ההלוואות שאושרו לעסקים אלה עומד רק על 8% מסכום ההלוואות הכולל שאושר.

הקרן שהוקמה נועדה לתת מענה לבעלי העסקים הקטנים במגזר הערבי, ולעזור להם לחזור לפעילות עסקית.

שר הכלכלה והתעשייה , עמיר פרץ: " ההלוואות בקרן המדינה שהושקו בתקופת הקורונה, לא נתנו מענה לבעלי העסקים הקטנים מהמגזר הערבי, זאת על אף שהם מהווים כ-10% מהעסקים הקטנים בישראל. בשל כך, החלטנו במשרד הכלכלה והתעשייה, יחד עם עמותת "קורת", להקצות 15 מיליון שקל להלוואות חוץ בנקאיות בתנאים אטרקטיביים, על מנת לאפשר להם לחזור לפעילות עסקית. אני מאמין שזו סנונית ראשונה, שלאחריה נבנה תכניות נוספות, שיעזרו לשקם ואף לייעל את העסקים במגזר הערבי".

חגית רובינשטיין, סמנכ"לית עמותת קרנות קורת: "בעקבות משבר הקורונה, פעילותם העסקית של מרבית העסקים במגזר הערבי נפגעה, ורובם נקלעו למצוקות אשראי ומימון, לצד המשך ההוצאות השוטפות של העסק.  העסקים, שנשענים בעיקר על הכנסות מתזרים יומי שנפגע קשות במשבר הנוכחי, עומדים בפני מכשולים שמקשים על הישרדותם בזמנים "רגילים" ועל אחת כמה וכמה בזמני משבר.

עסקים אלו כמעט שלא נמצאים על מפת האשראי בישראל וסבלו גם לפני המשבר הנוכחי מאפליה מבנית מצד הבנקים. הקרן תותאם למאפייני קהל היעד ותיתן מענה לחסמים השונים שמונעים ממנו ליהנות מאשראי נגיש. המימון על ידי ההלוואות יאפשר לעסקים להמשיך ולפתח את הפעילות העסקית שלהם וימנע סגירת עסקים ומקורות פרנסה קריטיים לחברה הערבית.

ניסיון העבר שלנו בתוכנית אחרת של העמותה, SAWA, הפועלת בקרב נשים ערביות בעלות עסקים זעירים, מוכיח כי נגישות לאשראי היא גורם קריטי ביכולת של עסקים קטנים להתפתח. 3 שנים מיום קבלת ההלוואה, הכנסות העסקים עלו בממוצע בכ-140%. העסקים שיקבלו הלוואה מהמיזם יהיו עסקים עם פוטנציאל של גידול בהכנסה בהיקף של לפחות 20%, תוך שנה מקבלת ההלוואה".

רן קויתי, מנהל הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד הכלכלה והתעשייה: "עצמאים ועסקים קטנים בחברה הערבית מתאפיינים בנגישות נמוכה יותר לאשראי ביחס לעצמאים ועסקים קטנים באוכלוסייה הכללית. בעקבות משבר הקורונה, הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים תומכת ומסייעת למגוון מיזמים של עמותות ועסקים למען עסקים, על מנת לקדם אותם בתקופה המאתגרת הזו".

משרד האוצר מרחיב משמעותית את הסיוע לעסקים במשק באמצעות הקרן בערבות מדינה

מספרן הגיע בחודש מרץ לשיא של 112.5 אלף, נתון גבוה מזה של טרום הקורונה ■ עלייה במדד אמון הצרכנים – מתקרב לרמתו לפני המשבר

כלכלני בנק הפועלים מציינים בסקירתם השבועית כי לאחר עלייה ברמת מדד אמון הצרכנים של הבנק היא מתקרבת לרמות שנרשמו טרם המשבר. ניכר שיפור חד בתפיסת מצב התעסוקה כיום, אם כי הנשאלים לא העריכו שהשיפור הזה ימשך לאורך זמן.  העלייה בחיסכון הפרטי בשנה שעברה מתורגמת עתה לצריכה מוגברת, תהליך שצפוי להימשך להערכת כלכלני הבנק מספר חודשים.

מנתוני הלמ"ס עולה כי שיעור האבטלה הרחב ירד במחצית השנייה של חודש מרץ לרמה של 11.6% לעומת 12.0% במחצית הראשונה. סקר המשרות הפנויות שמבצעת הלמ"ס מצביע על זינוק חד במספר המשרות הפנויות בחודש מרץ לשיא של 112.5 אלף איש, רמה שגבוהה מזו של טרם הקורונה. התקופה הממושכת שבה עובדים רבים נמצאים כבר מחוץ למעגל העבודה מגדילה את הסיכוי שחלק גדול מהם יעדיף לא לשוב לעבוד.

כלכלני פועלים מותירים את תחזית האינפלציה ל-12 חודשים קדימה על רמה של 1.1%, ומעריכים עתה שהסיכוי לאינפלציה גבוהה יותר עלה.

על פי תחזיתם, בנק ישראל יצטרף כנראה לבנק המרכזי של קנדה ויאט את קצב רכישות האג"ח. הבנק המרכזי של קנדה הודיע על צמצום הרכישות, בעוד שלבנק ישראל נותרה עדיין מכסה גדולה של רכישות אג"ח שהתחייב לרכוש השנה – 26 מיליארד שקל (לא כולל רכישות של חודש אפריל). האטה בקצב הרכישות תאפשר להאריך את מועד סיום התוכנית, ועד אז תתבהר התמונה.

יחד עם זאת, כלכלני בנק הפועלים מדווחים כי ניכרת עלייה מהירה במחירי הדירות. לדבריהם: המכירות של דירות חדשות גבוהות וגם הביקוש למשכנתאות בשיא. עלייה מתמשכת במחירי הנכסים יכולה להשפיע גם על עליית מחירי שכר-הדירה. העלייה במחירי הנכסים הפיננסיים יוצרת "אפקט עושר" בקרב משקי הבית שעשויה גם כן להגדיל ביקושים ולהעלות את האינפלציה.

האינפלציה בקנדה עומדת על רמה של 2.2%, שהיא לא גבוהה במיוחד, אבל בדומה לישראל גם שם מחירי הנדל"ן עולים בקצב מהיר. עם זאת, עליית האינפלציה הן בישראל והן בקנדה בחודשים האחרונים היא בעיקר תיקון לירידות מחירים של השנה שעברה ולעליית מחירי האנרגיה.

השקל נחלש מתחילת החודש ב-1.2% מול סל המטבעות. ההתאוששות המהירה של המשק צפויה להביא גם להאטה בקצב רכישות המט"ח של בנק ישראל.

כלכלני הפועלים מציינים כי הגאות בשוקי המניות בעולם פועלת לייסוף בשער השקל, ובנק ישראל מתקשה להתמודד מול מכירות המט"ח של הגופים המוסדיים. הפד האמריקני ממשיך לרכוש אג"ח בקצב קבוע של 120 מיליארד דולר בחודש, בעוד שבנקים מרכזיים אחרים מתחילים לגמול את השווקים מרכישות האג"ח והדפסות הכסף. בד בבד, האינפלציה בארה"ב גבוהה מזו שברוב המדינות המפותחות, והדבר גורם להחלשת הדולר בעולם. בחודש האחרון שער הדולר אינדקס (דולר מול סל מטבעות) ירד בכ-2.5% ובשנה האחרונה בכ-9.0%.

הלמס: מספר מבקשי העבודה גבוה פי 10 מהמשרות הפנויות

השפעת פתיחת המשק: שיעור האבטלה באילת ירד ב-26% בחודש מרץ

הרשות להשקעות במשרד תיישם 3 מקצים של מסלולי תעסוקה, בתקציב כולל של כ-53 מיליון שקל, לתמרוץ מעסיקים שיקלטו עובדות ועובדים העונים לקריטריונים

הרשות להשקעות במשרד הכלכלה והתעשייה מפרסמת שלושה מסלולים לעידוד מעסיקים ולסיוע בקליטת עובדות ועובדים חדשים: שילוב עובדות חדשות מהחברה הערבית; שילוב תושבות מזרח ירושלים, עובדות ועובדים חדשים מהאוכלוסייה הבדואית בנגב, ומסלול לשילוב עובדות ועובדים בשכר גבוה, בפריפריה ובירושלים. הסיוע יינתן בדרך של הקצאה תחרותית.

שלוש התכניות החדשות הן חלק מחמישה מסלולי תעסוקה בהיקף תקציבי של 125 מיליון שקל, שאושרו במסגרת תקציבי הקורונה.

פרטי המסלולים שהוקצו:

מסלול תעסוקה 4.63 נועד לעודד מעסיקים ומעסיקות לקלוט עובדות חדשות מהאוכלוסייה הערבית תושבות מזרח ירושלים. הסיוע יינתן כהשתתפות בעלות שכר העובדות לתקופה של 24 חדשים.

• שיעור הסיוע יעמוד על30% מעלות שכרה של העובדת (בהיקף של עד 115,200 שקל למשרה).
• הסיוע מותנה בהעסקה של 2 עובדות חדשות לפחות.
• שכר העובדת לא יפחת משכר המינימום, בתוספת כל עלויות המעביד.
• המקצה פתוח למרבית העסקים וענפי התעסוקה.
• מועד אחרון להגשת הבקשות – 06.2021, המקצה תחרותי.

מסלול תעסוקה 4.64 נועד לעודד מעסיקים ומעסיקות לקלוט עובדות ועובדים חדשים מהאוכלוסייה הבדואית בנגב. הסיוע יינתן כהשתתפות בעלות שכר העובדים החדשים ולתקופה של 24 חדשים.

• שיעור הסיוע יעמוד על 30%-25% מעלות שכרם של העובדים (בהיקף של עד 115,200 למשרה.(
• העסקה של לא פחות מ- 3 עובדות ועובדים חדשים מהאוכלוסייה הבדואית בנגב.
• שכר העובד לא יפחת משכר המינימום, בתוספת כל עלויות המעביד.
• המקצה פתוח למרבית העסקים וענפי התעסוקה.
• מועד אחרון להגשת הבקשות – 06.2021, המקצה תחרותי.

מסלול תעסוקה 4.18 אשר עודכן השנה בעקבות משבר הקורונה, נועד לעודד מעסיקים ומעסיקות, לקלוט עובדות ועובדים חדשים במשרות איכותיות בשכר גבוה באזורי עדיפות לאומית ובירושלים.

המסלול יסייע לחברות ומפעלים שמעוניינים להקים, להרחיב או להעתיק את עסקיהם לאזורי עדיפות לאומית או לירושלים, בהעסקת עובדות ועובדים בשכר הגבוה מהשכר הממוצע במשק, במטרה ליצור פעילות כלכלית המאפשרת לחברות ולאזורים אלו להתפתח. הסיוע יינתן כהשתתפות בעלות שכר העובד החדש לתקופה של 24 חדשים.

• שיעור הסיוע יעמוד על25% בממוצע מעלות שכרו של העובד (המענק יכול להגיע לעד 180 אלף שקל למשרה).
• מחזור מינימלי של 15 מיליון שקל, העסקה של לפחות 15 עובדים חדשים, לפחות 60% מתגוררים באזורי עדיפות לאומית.
• תמהיל שכר עובדים חדשים: ל-55% ישולם לפחות השכר הממוצע במשק (כ-11 אלף שקל) בתוספת עלויות מעביד, ל-45% לפחות ישולם שכר בהיקף של פי 1.5 מהשכר הממוצע (כ-16 אלף שקל ועד לתקרה של 30 אלף שקל) .
• ההקצאה תפורסם בימים הקרובים.

שלושת מסלולים אלו מגיעים בהמשך לשני מסלולי תעסוקה נוספים שפורסמו בחודשים האחרונים והסתיימו בהצלחה:

מסלול תעסוקה 4.17: מסלול שיועד להעסקת עובדות ועובדים חדשים מאוכלוסיות ששיעור השתתפותן בשוק העבודה נמוך (האוכלוסייה החרדית, האוכלוסייה הערבית, אנשים עם מוגבלויות והורים יחידים). בשנת 2020 נוסף תת-מסלול חדש שמיועד גם למעסיקים המתחייבים להעסיק עובדות ועובדים מכלל האוכלוסיות באזורי עדיפות לאומית וירושלים. למרות הירידה בביקוש לעובדים חדשים לאורך שנת 2020, תוצאות המקצה השנתי דווקא הראו תוצאות חיוביות במיוחד. במסגרת המקצה הוגשו 222 בקשות של חברות, מהן אושרו 160 בקשות ליצירת כ-1,600 משרות חדשות ולשימור של לפחות 2,300 משרות קיימות בעלות שכר של כ-11 אלף שקל בממוצע. מדובר בעלייה של למעלה מפי חמישה לעומת שנה קודמת. שליש מהאישורים הופנו להעסקת עובדות ועובדים חדשים מהאוכלוסייה הערבית, שליש הופנו לקליטת עובדים מהאוכלוסייה החרדית ושליש למתגוררים ועובדים באזורי עדיפות לאומית ובירושלים.

מסלול תעסוקה 4.20: משלול שיועד להעסקת עובדות ועובדים מהחברה הערבית שלמדו מקצועות טכנולוגיים, וזו עבודתם הראשונה בתחום התעשייה עתירת הידע ("מתמחים"). השנה התוכנית הורחבה גם להנדסאים ולענפי שירותים מתקדמים. במסלול זה הוגשו בקשות מ-25 חברות, בנוגע לאיוש 245 משרות חדשות. סך המענקים המבוקשים כ-27 מיליון שקל, בעוד המסלול פורסם עם תקציב של 15 מיליון שקל, היקף הביקושים גדל פי חמישה מאז השנה שעברה .

שר הכלכלה והתעשייה, עמיר פרץ: "הפגיעה התעסוקתית הקשה ביותר בתקופת הקורונה הייתה באוכלוסיות ששילובן בתעסוקה היה קשה עוד גם בטרם הקורונה. הנחיתי את משרדי למקד את תכניות תעסוקה לאוכלוסיות אלה, על מנת לאפשר להן לחזור למעגל התעסוקה מהר ככל האפשר – בשכר הולם ולתקופה ארוכה".

מנהל הרשות להשקעות ולפיתוח התעשייה והכלכלה, שלמה אטיאס: "שילובן של אוכלוסיות ששיעור השתתפותן בתעסוקה נמוך, הינו משימה חברתית כלכלית חשובה. המסלולים להעסקת בדואים מהנגב ונשים ערביות ממזרח ירושלים שפרסמנו לראשונה, פונים למגזרים שיקבלו לראשונה מיקוד מיוחד, ונועדו לקדם אוכלוסיות אלו, לשלבן בתעסוקה ולתת להן הזדמנות שווה בצבירת ניסיון תעסוקתי. בנוסף לשני מסלולים אלו, אנו מפרסמים את מסלול 4.18 שהינו מסלול הדגל של הרשות להשקעות לעידוד תעסוקה איכותית באזורי עדיפות לאומית".

תכניות לעידוד תעסוקה לאימהות יחידניות

שיא במספר המועסקים בעלי המוגבלויות

דוח האו"ם מגלה כי ישאל המשיכה לטפס עוד צעד למעלה בסולם האושר: "המקום של ההנאה הוא קטן, והמקום של המשמעות הוא גדול"

באופן מפתיע אולי, דוח האושר של האו"ם מצביע על שיפור במצב הרוח הלאומי של תושבי מדינת ישראל – עם קפיצה של שני מקומות בדירוג – מהמקום ה-14 למקום ה-12 בעולם. מסתבר שלמרות החרדות והחששות, הבדידות והסגר, המגפה לא הצליחה לדכא ולשבור אותנו.

מדד האושר העולמי, שמנותח על ידי האו"ם, מדרג מדי שנה 156 מדינות בעולם על פי תחושת האושר שמדווחת על ידי אזרחיהן. הגורמים לאושר שנלקחים בחשבון במדד כוללים בין השאר מצב כלכלי, תוחלת חיים, תמיכה חברתית, חופש בחירה ושחיתות ממשלתית.

השנה, בעקבות מגפת הקורונה והשפעותיה, נבדקה משתנה נוסף: מודל החל"ת ותרומתו לתחושת האושר של העובדים. המסקנות שאליהן הגיעו עורכי המשאל הוא שלמרות שהקורונה פגעה באופן גורף בתחושת האושר של המשיבים בכל העולם, נמצא שיש הבדלים בשיעור הפגיעה והם תלויים בחל"ת וכן בירידה בשכר.

הדוח מלמד שאנשים במדינות שהוציאו עובדים לחל"ת דיווחו על רמת אושר גבוהה יותר מעובדים במדינות שבחרו בשיטת תמריצים, כמו ארצות הברית למשל.

שביעות הרצון והאושר של עובדים הושפעו הן ממדיניות בריאות הציבור שהנהיגו ממשלות רבות ברחבי העולם והן מהמדיניות כלפי שוק העבודה. חלק מהמדינות הפעילו תוכניות תמריצים כדי למתן את הפגיעה הכלכלית, כאשר המדיניות הייתה לסייע לעובדים לשמור על שמירה על מקום העבודה או להעניק להם חלופה כספית לשכר. תוכניות לשמירת מקומות עבודה שאפו לשמור על החוזה הרגשי-תפיסתי בין העובד והמעסיק, תוך סבסוד העובדים על שעות העבודה שהם איבדו.

במדינות ה-OECD תמכה מדיניות שימור מקומות עבודה בלמעלה מ-50 מיליון עובדים. מאידך מדינות אחרות הנהיגו מדיניות של פיצוי על השכר, שמטרתה לספק סבסוד ישיר לעובדים, ללא ניסיון לשימור מפורש של "החוזה הפסיכולוגי" בין העובד למקום העבודה. כך נהגה ארצות הברית בחודשי המגפה הראשונים, וכך היה גם בישראל.

נגד מדיניות החל"ת שהופעלה בישראל נשמעו טענות קשות, ורבים העלו חשש כי עלולות להיות לה השפעות בעייתיות ארוכות טווח, בעיקר מפני שהיא הובילה למספר רב של עובדים שלא הועסקו במשך תקופה ממושכת והקשר שלהם עם המעסיק נשחק. דוח מיוחד שהוציא בנק ישראל ובו התייחסות לתופעה, כלל אזהרה כי להיעדרות כה ארוכה משוק העבודה יכולות להיות השלכות שליליות ארוכות טווח, כמו ירידה במוטיבציה לחזור לשוק העבודה.

ובחזרה לדוח של האו"ם – שם נמצא כי במדינות שהעניקו חבילת תמריצים גדולה יותר, נצפתה ירידה פחותה באובדן שעות עבודה למשק. אולם כאשר מסתכלים על הנושא מבחינת תחושת האושר, מדיניות של שימור עבודה נמצאה עדיפה על מדיניות של תחליף שכר.

הסיבה היא שמעבר לשכר, האינטראקציות שמתקיימות בעבודה מספקות לעובדים מענה רגשי לצרכים נוספים, בהם הצורך בסדר יום, הצורך באינטראקציה בינאישית וכן תחושת ערך עצמי ומשמעות.

מלבד הצורך הכלכלי, רוב האנשים מביעים רצון להיות מאושרים. הפסיכיאטר וחוקר המוח פרופ' יורם יובל, חוקר שאלת האושר, הציע בעבר נוסחה לפיה האושר הוא לא חווייה, אלא פעולה:

"בעולם הראשון שבו אנו חיים", הסביר פרופ' יובל, "למעלה מ-85% מהאנשים יענו בחיוב לשאלה אם הם מאושרים". אבל לפי מה האדם קובע אם הוא מאושר או לא? "אנחנו נוטים להתייחס לאושר בתור חוויה, רגש. אולם אם אנחנו רוצים להגדיל את אושרנו, אנחנו צריכים להבין שאושר מתבטא בפעולה. והשאלה אם אנו חווים אושר או עושים אושר היא שאלה מהותית".

יובל הציג משוואה שפיתח פרופ' טל בן שחר, לפיה אושר הוא השילוב בין הנאה ומשמעות, והוסיף כי "המקום של ההנאה הוא קטן, והמקום של המשמעות הוא גדול. חברת הצריכה המערבית מוכרת לנו את התפיסה שהנאה זה אושר, וזה פשוט לא נכון. בכל הדתות מסכימים שהדרך אל האושר היא לא להרבות בתענוגות. מי שינסה להרבות את האושר שלו בדרך של תענוגות יסבול, כי מערכות ההנאה במוח שלנו לא בנויות להיות דלוקות הרבה זמן".

התחושות של העובד מושפעות מאוד מהמקום שלו בחברה שבה הוא מועסק. התפקיד שלו והיחס אליו מגדירים עבורו מי הוא ומעצבים את האישיות שלו – האם צריכים אותו? האם הוא מוערך? כל אלה מעצבים ומשפיעים על הזהות החברתית של העובד.

דוח האושר של האו"ם בחן שלושה סוגי מדיניות בתקופת הקורונה: גישה של שמירת מקום העבודה באמצעות פיצוי המעסיקים והפחתת שעות העבודה; שמירת מקום העבודה במודל של חל"ת; והמודל האמריקאי, שבו המדיניות הייתה לתת פיצוי כספי לעובדים שפוטרו.

בישראל פעלו לפי המודל השני, אך להבדיל מהמדיניות שהונהגה בגרמניה, לא אפשרו לעובדים לחזור לעבודה באופן חלקי, ועל כך ספגה הממשלה קיתונות של ביקורת. בארצות הברית העניק הממשל מענק לכיסוי הוצאות שוטפות לעובדים שלא יכלו להמשיך לעבוד, ונועד למשקי בית שהשתכרו פחות מ-75 אלף דולר בשנה. מהדוח עולה הגישה הזאת גרמה לקיפאון גדול בשוק העבודה האמריקאי, בהשוואה למדינות אירופה.

כדי לבחון את השפעת הגישות השונות על אושר העובדים, הדוח בדק את נתוני שביעות הרצון ואת נתוני הרגשות השליליים בשלוש מדינות – גרמניה, בריטניה וארצות הברית – החל מאפריל 2020 ועד ספטמבר בארה"ב ודצמבר בבריטניה וגרמניה. בנתוני הרגשות השליליים נמצא הבדל ניכר בין גרמניה מצד אחד ובין ארה"ב ובריטניה מצד שני. בשתי המדינות הנשאלים דיווחו על רמות גבוהות יותר של רגשות שליליים מלכתחילה, ויותר מכך, העלייה בתחושות השליליות הייתה תלולה ככל שהזמן עבר. בספטמבר רמת הרגשות השליליים זינקה ב-10% בארה"ב וב-6% בבריטניה. בגרמניה מהנתונים ניתן לראות שגרמניה ובריטניה, שבשתיהן המדיניות הייתה לעודד שמירה על מקום העבודה, הצליחו לנטרל יותר את ההשפעות השליליות על העובדים, בהשוואה לארצות הברית למשל.

לסיכום, לערך העבודה בחיים שלנו יש משמעות עצומה המתבטאת בהשפעה על הזהות, הרשת החברתית ועולם התוכן.  כמו כן, נמצא כי ככל שמצבם של האנשים יהיה דומה יותר, כמו למשל במקרה שבו מובטח לכולם שכר מינימום, ההשפעה על האושר היא חיובית יותר, שכן מדינות קפיטליסטיות נמצאות במקומות נמוכים יותר במדד האושר.

ישראל היא אמנם מדינה שבה ישנם פערי שכר גדולים מאוד, אבל אחד הערכים המאוד מפותחים בה הוא ערך המשפחה והקהילתיות. וככל הנראה, גם לגורם זה הייתה השפעה רבה – כיוון שלמרות הריחוק החברתי, ערך הדאגה לזולת והערבות ההדדית לא נפגעו, ותחושת הביחד התגברה וסייעה להילחם בבדידות, שעליה דיווחו כה רבים מהמשיבים בשאר המדינות.

אושרו דמי לידה מלאים גם לנשים שפוטרו עקב הקורונה

בשנת 2020 עמד ממוצע דמי הניהול על 0.66% – אולם בחודשים האחרונים חלה עלייה משמעותית; ורוב בתי ההשקעות גובים עמלה של 0.8% ■ על מה אנחנו משלמים ולמה?

קופות הגמל להשקעה עוברות בחודשים האחרונים עלייה זוחלת בדמי הניהול, כך על פי נתוני הגמלנט. רוב בתי ההשקעות דורשים כיום דמי ניהול של 0.8% – וזאת לעומת דמי ניהול של 0.5%-0.7%, שנגבו בעבר הלא רחוק.

מהנתונים עולה כי כלי החיסכון הפופולרי גמל להשקעה, שהוקם כמענה מוזל של בתי ההשקעות לפוליסות החיסכון שבניהול חברות הביטוח, הוא כיום כבר לא כל כך זול: בשנת 2020 דמי הניהול הממוצעים בגמל להשקעה עמדו על 0.66%. כיום בכל בתי ההשקעות כמעט דורשים דמי ניהול של 0.8%. בית ההשקעות היחיד שגובה דמי ניהול של 0.6% על קופה להשקעה שאינה פאסיבית הוא הלמן אלדובי, אולם הוא נקנה לאחרונה על ידי הפניקס, ולא ברור אם דמי הניהול יוסיפו להיות מוזלים יחסית גם בהמשך.

מהם בעצם דמי ניהול ומדוע אנחנו נדרשים לשלם אותם? דמי ניהול הם עמלה שגובה כל גוף מוסדי בעבור ניהול חשבון, כגון תיק השקעות, קופת גמל, קרן פנסיה וביטוח מנהלים. דמי הניהול נגבים עבור קבלת ההחלטות והניהול השוטף בפועל בכל המכשירים הפיננסיים.

בעבר היה ניתן לפתוח קופת גמל כזו בדמי ניהול של 0.5%-0.7%, לפי נתוני הגמלנט, בשנת 2020 דמי הניהול הממוצעים בגמל להשקעה עמדו על 0.66%.

הלמן אלדובי לרוב המוצרים הפיננסים קיים סוג אחד של דמי ניהול על סכום ההשקעה – דמי ניהול על צבירה. עם זאת, למכשירים פנסיונים יש שני סוגים של דמי ניהול: דמי ניהול מהפקדות הנגבים בעבור כל הפקדה חדשה המתבצעת ודמי ניהול מצבירה הנגבים באופן תקופתי כאחוז קבוע מכלל החיסכון שהצטבר באותה קופה.

לגובה דמי הניהול יש משמעות גדולה לאורך זמן, ועל כן חשוב לוודא שדמי הניהול הוגנים. ללקוח פרטי כדאי לבדוק את ממוצע דמי הניהול שגובה הקופה מכלל העמיתים, כדי לדעת אם דמי הניהול הנגבים ממנו גבוהים/נמוכים ביחס לכלל.

יחד עם זאת, חשוב לזכור כי דמי הניהול אינם חזות הכול. בחירה מושכלת צריכה להתקבל תוך התחשבות בשילוב של כמה דברים – השוואה על סמך קביעת רמת הסיכון הנדרשת, השוואת התשואה בהתאם לה ודמי ניהול סבירים – וכך נוכל להחליט בצורה נבונה היכן לנהל את קופת הגמל שלנו.

התוספת הנסתרת לדמי ניהול התיקים – המע"מ; האם דמי הניהול שמציעים לכם כבר כוללים אותו?!

למה בקרנות השתלמות אין דמי ניהול מוזלים כמו בקרנות פנסיה?

הירידה קשורה לעיכובים בתנועת האניות ועליית מחירי ההובלה; כלכלני הפועלים תולים את הפער בין מדד מנהלי הרכש המקומי לבין המדד העולמי, בכך שישראל אינה מאופיינת בסחר אזורי מפותח

מדד מנהלי הרכש של בנק הפועלים וארגון מנהלי הרכש ירד בחודש מרץ ב-0.8 נקודות, לרמה של 48.6 נקודות. זהו החודש השלישי ברציפות שבו המדד נמוך מרמה של 50 נקודות. סעיפי המדד מצביעים על מגמה מעורבת: רכיב תפוקות הייצור ירד החודש ב-5.4 נקודות ועבר להצביע על התכווצות ורכיב הביקושים לייצוא מצביע זה החודש הרביעי ברציפות על התכווצות. לעומת זאת, רכיבי הביקושים המקומיים והתעסוקה עלו החודש, והם מצביעים זה כמה חודשים על התרחבות בפעילות.

מנגד, מדד מנהלי הרכש העולמי, שמפרסם בנק JPMorgan, עלה בחודש מרץ לרמה של 55.0 נקודות, והוא נמצא ברמה הגבוהה מזה עשר שנים. מרבית המדדים בעולם הצביעו גם החודש על התרחבות בפעילות. מדד מנהלי הרכש בגוש האירו עלה לרמה של 62.5 נקודות, ובארצות הברית המדד של ה-ISM עלה לרמה של 64.7 נקודות. מדד מנהלי הרכש בסין (Caixin) ירד זה החודש הרביעי ברציפות לרמה של 50.6 נקודות והמדד ביפן עלה לרמה של 52.7 נקודות.

כלכלני בנק הפועלים מסבירים: בחודשים האחרונים נוצר פער בין מדד מנהלי הרכש בישראל למדד העולמי. רכיב ההזמנות לייצוא מטה את המדד בישראל כלפי מטה, ובד בבד ניתן לראות שנתוני הייצוא התעשייתי בפועל ירדו ברבעון הראשון של השנה בשיעור שנתי של כ-14%. העיכובים בתנועת האניות בעולם ועליית מחירי ההובלה מקשים על ענף התעשייה בכל העולם, אבל ייתכן שזה משמעותי יותר לישראל, שאינה מאופיינת בסחר אזורי מפותח, בניגוד למדינות אירופה לדוגמה שסוחרות ביניהן.

סקירת מזרחי טפחות: התאוששות בשוק התעסוקה האמריקאי, חשש מאבטלה גבוהה בישראל והגבלות חדשות באירופה

ניצנים של תקווה: עלייה במדד אמון הצרכנים של בנק הפועלים ו-KANTAR בחודש מרץ 2021

התוכנית שתוקם על קרקע פרטית כוללת 4,650 דירות, כ-160 דונם למבני ציבור, 31,000 מ"ר שטחי תעסוקה וכ-160 דונם של שטחים פתוחים

הוועדה המחוזית לתכנון ובניה חיפה, בראשות איתמר בן-דוד, אישרה להפקדה תוכנית להקמת שכונת מגורים חדשה במרכז חדרה.

התוכנית תוקם על קרקע פרטית של כ-800 דונם, בסמוך לתחנת הרכבת וכביש 4. התוכנית ממשיכה את הבינוי בשכונת בית"ר המתחדשת ואת המרקם הבנוי הקיים בעיר מצפון. שטח התוכנית נקבע כשטח לפיתוח בתוכנית המתאר הכוללנית של העיר (חד/2020) ובתוכנית המתאר המחוזית. התוכנית הינה ביוזמת בעלים פרטיים בשיתוף עם עיריית חדרה, והיא נערכה על ידי משרד יסקי-מור-סיון אדריכלים.

במסגרת התוכנית ייבנו 4,650 יחידות דיור במבני מגורים בני 21-7 קומות. מתוך כלל יחידות הדיור, 1,162 יחידות דיור יוקצו עבור דירות קטנות, 250 יחידות דיור יוקצו עבור דיור מוגן ו-250 יחידות דיור יוקצו עבור דיור בר השגה.

לאורך רחוב יהודי פקיעין, מתוכננים מבנים מעורבי שימושים בני 24-23 קומות הכוללים מגורים, תעסוקה ומסחר ושטחים למוסדות ציבור (לדוגמה גני ילדים בקומת קרקע); בדופן התוכנית הצמודה לכביש 4, מתוכננים מבנים למסחר ותעסוקה בני 8-7 קומות; מסביב לפארק המרכזי מתוכננים מבני מגורים בני 14-13 קומות; ובשאר חלקי התוכנית מדובר בבנייה נמוכה יותר – של 10-7 קומות.

בנוסף, התוכנית כוללת כ-160 דונם עבור שטחי ציבור – שייתנו מענה הן לצורכי השכונה והן לתוכניות התחדשות עירונית המקודמות באזור, בהם קריית חינוך חדשה, בתי כנסת, גנים ומעונות יום, מועדון נוער ועוד. כמו כן, התוכנית כוללת כ-160 דונם של שטחים פתוחים, מהם כ-45 דונם יוקצו להקמת פארק ציבורי במרכז התוכנית.

בהיבט התחבורתי, התוכנית מציעה הקמת שני צירים ראשיים, הכוללים נתיב תחבורה ציבורית שאחד מהם יתחבר לתחנת הרכבת. בנוסף, מוצע חיבור חדש לכביש 4 בדרום התוכנית, שיקל את הכניסה והיציאה מהשכונה.

התוכנית שמה דגש על שמירת שטחים פתוחים, ובהתאם לכך כוללת הקמת רצועה ירוקה שתהווה חיץ בין השכונה לבין היער. התוכנית יוצרת חיבורים ליער חדרה, המהווה אתר נוף תרבות של ראשית המושבה בחדרה, לטובת פנאי ונופש עבור התושבים. בנוסף, לאחר תיאום עם קק"ל, נקבעו הוראות להבטחת הזרמת מי נגר לכיוון היער (הנדרשים לבריכות החורף ושטחי ההצפה שלו), תוך שמירה על איכות גבוהה של המים.

התוכנית נערכה בשיתוף פעולה בין בעלי הקרקע הרבים במתחם, ותוך תיאום בין גופים ורשויות שונות כמו קק"ל, רשות הניקוז, נתיבי ישראל ועוד.

מתכננת מחוז חיפה במינהל התכנון, ליאת פלד, מסרה: "מדובר בשכונה חדשה המבוססת על מדיניות מינהל התכנון לחיזוק עירוניות, וכוללת עירוב שימושים, רשת רחובות, קרבה לשטחי ציבור, צפיפות גבוהה ועוד, הממשיכה את מרכז העיר לכיוון מערב, תוך חיבור השכונה החדשה אל תחנת הרכבת.

התוכנית שומרת על חיץ ירוק בין השכונה המוצעת ליער חדרה הסמוך, שהשטחים המוצפים בו בחורף ייהנו מהזרמת מים נקיים. בנוסף, התוכנית מקצה שטחים רבים לצרכי ציבור, שנועדו לסייע ולתמוך בתהליכי התחדשות עירונית המתרחשים במרכז העיר".

התחדשות עירונית בחיפה: אושרה תוכנית להקמת שני בנייני מגורים בשכונת אחוזה

הופקדה תוכנית להתחדשות עירונית ברמת גן

אבי גבאי ומיה יניב – צילום:יח"צ

ההסכם הייחודי כולל: פנסיית גישור, יציבות תעסוקתית והטבות כלכליות משמעותיות

עידן חדש בסלקום: הנהלת החברה  חתמה אתמול עם עובדיה על הסכם קיבוצי לשלוש שנים, המשפר את תנאיהם של אלפי עובדי קבוצת סלקום. ההסכם נחתם בין מנכ"ל סלקום אבי גבאי; יו"ר ועד עובדי קבוצת סלקום, מיה יניב; ויו"ר איגוד האינטרנט, ההייטק והסלולר בהסתדרות, יקי חלוצי – לאחר משא ומתן מורכב ולאחר שהצדדים הגיעו להסכמות. 

סעיפי ההסכם הקיבוצי כוללים, בין היתר, תוספת שכר ממוצעת של 3% שתשולם לעובדים בשנים 2022 ו-2023; השתתפות ברווחי החברה – 12.5% מכל סכום מעבר ל-400 מיליון שקל רווח תפעולי בשנה, יועבר לעובדים בחישוב רבעוני, בצורת מענק השתתפות ברווחים; גישור לפנסיה – עובדים ועובדות שיגיעו לגיל 60 יוכלו לבקש לפרוש בתנאים מיטיבים, המאפשרים קבלת פנסיית גישור, עד לגיל פרישה 67 לגברים ונשים כאחד; וגם סעיף תקדימי המכונה "יציבות תעסוקתית", שנועד למנוע זעזועים ופיטורים המוניים בקבוצה.

כמו כן, על פי ההסכם, שכר המינימום בחברה ימשיך ויעמוד על כ 7% מעל לשכר המינימום הקבוע בחוק, העובדים ימשיכו לקבל תשלום שנתי מוגדל בסך 1,000 שקלים בשנה עבור ביגוד, וערך יום ההבראה ימשיך להיות מקובע על סכום של כ -500 שקלים ליום.

כמו כן, על פי ההסכם, לאחר 3 שנים בחברה כל עובד יהיה זכאי לקרן השתלמות לפי בחירתו, כאשר שיעורי ההפקדות מטעם המעביד יעמדו על השיעור המקסימלי של 7.5% מהשכר.

ההסכם הקיבוצי בסלקום מהווה גם בשורה חשובה לעובדים בעלי משפחות: החל מהשתתפות בתשלום בגין גני הילדים, דרך תשלום שנתי בגין קייטנות, ועובדת שתלד תהיה זכאית לשבוע חופשה נוסף על חשבון החברה בנוסף לחופשת הלידה. בנוסף, החברה תשיק קרן מלגות ללימודים אקדמיים לעובדים ולילדיהם; הגדלת תקציב הרווחה, מעבר לתקציב הרווחה הקבוע בהסכם, הוסדר מנגנון חדשני שהופך את כלל עובדי החברה לשגרירים, כך שכל גיוס של לקוח חדש ביוזמת העובדים יימנה לצורך הגדלת תקציב הרווחה בשני מיליון שקלים.

אבי גבאי מנכ"ל קבוצת סלקום, מסר: ״ההסכם מאפשר לנו להמשיך ולשפר את רמת השירות ללקוחותינו ולשפר את המצוינות התפעולית של החברה. העובדים והעובדות הם נכס חשוב ומשמעותי שלנו, ואני שמח על ההסדרים שנחתמו, אשר מאפשרים לנו להעסיק עובדים בתנאים טובים מאוד, ולצד זה להמשיך ולהתאים את הוצאות החברה למציאות המשתנה .

מיה יניב, יו"ר ועד עובדי קבוצת סלקום, אמרה: "קבוצת סלקום פורצת שוב דרך בעולם העבודה המאורגנת ויוצרת הסכם חדשני שנתפר למידותיה של החברה ונותן מענה איכותי ומיטבי לצרכי עובדיה, תוך שותפות מלאה ואמיתית המבוססת על אמון הדדי, אהבת העובדים והחברה. מיוחד בזמנים מורכבים ומאתגרים עבור שוק הסלולר, אין דבר יותר חשוב לעובד מאשר הסכם יציב וחזק, אשר בכוחו לספק ביטחון תעסוקתי, תנאי שכר עם אופק בהיר ובעיקר גב זקוף ואיתן שכולל מנגנונים להתמודדות עם שינויים תכופים ובלתי צפויים בשוק. זכינו במנכ"ל מקצוען ולא פחות בשותף אנושי ואמיץ לדרך".

לא עובד בעסקי, ננסה בפוליטי: ועד סלקום קורא להתפקד למפלגות

בוטלו שיעורי הלמידה מרחוק, סלקום תשדר את תוכני משרד החינוך ללא עלות

תוצאות מעודדות מהשוואת נתוני הקניות בכרטיסי אשראי של שבוע עצמאות 73 אל מול שבוע עצמאות 71 – שחל לפני משבר הקורונה ■ מנכ"ל גמא: "שחרור של אנרגיה צרכנית שהייתה אצורה במשך כל תקופת הקורונה; המשך המגמה יאפשר למי שצלח את המשבר להתאושש"

סימנים של התאוששות: בדיקה ייחודית של גמא משווה את נתוני השבוע שלפני יום העצמאות לאלה של השנה לפני משבר הקורונה, 2019, והתוצאות בהחלט מעוררות אופטימיות. על פי הבדיקה, ענף ציוד הטיולים למשל, עלה ב-22% לעומת 2019. גובה הקנייה הממוצע עלה מ-194 שקל לפני שנתיים ל-205 שקל השנה.

עוד עולה מהבדיקה כי גם המלונות ובתי ההארחה זכו לעלייה משמעותית לעומת השנה שלפני הקורונה – פדיון בתי העסק בתחום עלה ב- 62% לעומת 2019, כאשר עלות החופשה הממוצעת עלתה מ- 1,173 שקל לכ- 1239 שקל, עלייה של 5.6%.

ענף המסעדות שספג מכה קשה בתקופת הקורונה מציג אף הוא תמונה חיובית: על פי נתוני גמא, כמות העסקאות לבית עסק עלתה ב- 34% לעומת התקופה המקבילה ב- 2019. עם זאת, גובה החשבון הממוצע ירד בכ- 10% ל 98 שקל בממוצע.

ענף האופנה אף הוא מתאושש ומראה שיפור לעומת 2019. מחזור המכירות הכולל בענף בשבוע שלפני יום העצמאות, עלה ב-14% לעומת 2019. גובה הקנייה הממוצע עלה גם הוא, מ-187 שקל ב-2019 ל-205 שקל השנה. עוד סממן להתאוששות הוא העלייה של 12% בענף התכשיטים, אותה יש המייחסים לחזרתן של החתונות והאירועים. בענף זה, גובה הקנייה הממוצע עלה מ-765 שקל ב-2019 ל-818 שקל השנה.

הבדיקה המדגמית נערכה על פי נתוני גמא המקיפים כ- 25% מהשוק הקמעונאי בישראל. הבדיקה נערכה כהשוואה בין השבוע שקדם ליום העצמאות 2019 (2-9.5.19) אל מול השבוע שקדם ליום העצמאות 2020 (22-29.4.20) ואל מול השבוע שקדם ליום העצמאות 2021 (8-15.4.21).

מנכ"ל גמא ניהול וסליקה, אריאל גנוט, אמר עם פרסום הנתונים:  "אנחנו רואים שחרור של אנרגיה צרכנית שהייתה אצורה במשק במשך כל תקופת הקורונה. אנשים יוצאים, מבלים וצורכים, והשיפור בתוצאות ניכר. למצב זה צריך לצרף את מיעוט הנסיעות לחו"ל, שמביא את הישראלים לעשות את השופינג שלהם בארץ. הענפים שהתקשו בתקופת הקורונה מתחילים להתאושש והמשך המגמה יאפשר לאלה שהצליחו לצלוח את התקופה הקשה, להתאושש".

קפיצת מדרגה: Visa עברה את רף הסליקה של מיליארד תשלומים ללא-מגע באירופה

 13 מבין 15 הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר הן ערביות, מעורבות או חרדיות – כך עולה מנתוני שירות התעסוקה

שירות התעסוקה מפרסם היום את נתוני התעסוקה בחודש מרץ בהתפלגות לפי יישובים, כפי שנאספו ונותחו על ידי אגף המחקר והתכנון של השירות. מהנתונים עולה כי פתיחתו הגוברת של המשק וצמצום מגבלות הקורונה הובילה לירידה במספר דורשי העבודה בכל היישובים אולם בקצב משתנה. נכון לסוף חודש מרץ, בראש הטבלה ניצבת העיר נצרת עם שיעור דורשי עבודה של 26.7%, אחריה אום אל פאחם עם 26.5% ואחריהן בחמישייה הראשונה – בית"ר עילית (23.1%), רהט (21.5%) ועכו (21.5%).

הירידה החדה ביותר במספר דורשי העבודה בחודש מרץ נרשמה בעיר אילת – שבה צנח מספר דורשי העבודה בחודש זה ב-26%. במקום השני, הרחק הרחק מאחור, העיר מודיעין עם ירידה של  10%. כמו כן, ב-42 ערים חלה ירידה של 5% ומעלה במספר דורשי העבודה, כאשר כמחציתן הן ערים ממרכז הארץ, 4 מהן בלבד הן חרדיות ובתוכן רק עיר ערבית אחת.

חוזרים לשגרה: הפגיעה לא אחידה

משבר הקורונה פגע בענפי תעסוקה רבים במשק, אך היו כאלה שנפגעו יותר מאחרים, כדוגמת ענפים תלויי תיירות, מסחר, מכירות, שירותים והוראה, אשר פתיחתם והיקפה הייתה תלויה בסגרים ובחומרתם. כתוצאה מכך, יישובים שכלכלתם מבוססת על מקצועות מענפים אלו נפגעו יותר מהמשבר. הערים שספגו את הפגיעה הקשה ביותר בשנה החולפת ושיעור דורשי העבודה בהן היה הגבוה ביותר באופן עקבי נחלקות לשלוש קבוצות – ערי התיירות, הערים הערביות והערים החרדיות.

מהנתונים עולה כי 13 מתוך 15 הערים בעלות שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר הן ערים ערביות (5), חרדיות (4), מעורבות (2) או בעלות שיעורים גבוהים של חרדים ו\או ערבים (2), ולמעשה כ-87% מהערים המובילות. נתונים אלו מאששים את הדאגה שביטאו באגף המחקר והתכנון של שירות התעסוקה לכל אורך המשבר, מכך שבשוך המשבר מי שיתקשה יותר לשוב לעבודה יהיו השכבות החלשות שמרוויחות מלכתחילה שכר נמוך.

זאת, בין היתר, משום שכל זמן שהזכאות לדמי האבטלה הוארכה באופן גורף לכולם, עבור מרוויחי השכר הנמוך, שאצלם היחס בין דמי האבטלה לשכר שיובטח להם בשוק הוא גבוה יחסית (Replacement Rate), הדבר מהווה תמריץ שלילי, ומשמש כחסם בפני חזרה לעבודה במקום לשמש רשת ביטחון המאפשרת ומעודדת חזרה לעבודה. הדבר מתבטא גם בנוכחות הנמוכה של ערים ערביות, מעורבות וחרדיות ברשימת הערים שבהן חלה ירידה חדה בשיעור דורשי העבודה במהלך חודש מרץ.

בשנת הקורונה, אילת הייתה העיר שהובילה את רשימת הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר, שכן כלכלתה מבוססת בחלקה הגדול על ענף התיירות, בין במישרין (מקומות אירוח) ובין בעקיפין (מסחר, בילוי ופנאי). נתוני אגף המחקר והתכנון של שירות התעסוקה מגלים כי מספר דורשי העבודה באילת מתחילת מרץ ועד סופו ירד בלא פחות מ 26%, שיעור הירידה הגבוה ביותר שנרשם בתוך תקופה של חודש ובקצב מהיר בהשוואה ליישובים אחרים. בשירות התעסוקה מסבירים כי "פתיחת בתי המלון, ענפי המסחר, הבילוי והפנאי הובילו להתאוששותה הגוברת של כלכלת אילת, הבאה לידי ביטוי בכך שלאחר חודשים ארוכים בהם הובילה את טבלת היישובים בעלי שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר, בסוף מרץ אילת מדורגת במקום השישי עם שיעור דורשי עבודה של 21.3%". בדומה לאילת, גם בטבריה חלה ירידה ניכרת במספר דורשי העבודה בחודש מרץ, אם כי בצורה מתונה יותר: מספר דורשי העבודה ירד ב-8%, וכעת העיר מדורגת במקום השביעי עם שיעור דורשי עבודה של 21%. "באגף מסבירים כי הדבר מבטא "את העובדה שכלכלת טבריה נסמכת גם על תיירות, אך לא רק ובוודאי שפחות בהשוואה לאילת".

כאמור, ב 42 ערים בישראל חלה בחודש מרץ ירידה של 5% ומעלה במספר דורשי העבודה. אחרי אילת שהתמקמה במקום הראשון עם ירידה של 26 אחוזים, נמצאת מודיעין עם 10%, עוד 5 ערים עם ירידה של 9%, 13 ערים עם 8% ובשאר נרשמה ירידה שנעה בין 5%-7%. ראוי להדגיש, כי 20 מבין 42 הערים הן ערים ממרכז הארץ – ובהן תל אביב, גבעתיים, רמת גן, הוד השרון, רמת השרון, רעננה וראשון לציון – ורק 14 מהן ממוקמות בצפון או בדרום (10 מהצפון ו-4 מהדרום). מבחינה דמוגרפית, ברשימה יש רק ארבע ערים חרדיות, שלוש ערים מעורבות ועיר ערבית אחת בלבד, שפרעם, שבה חלה ירידה של 5% בשיעור דורשי העבודה.

מנכ"ל שירות התעסוקה, רמי גראור, אמר בתגובה לנתונים: "שיעורי החזרה לעבודה הנמוכים בערים הערביות והחרדיות מאששים את טענתנו לאורך המשבר כי מי שייפגעו ממנו יותר מכל יהיו השכבות החלשות ומרוויחות השכר הנמוך. בשנים האחרונות שקדמו למשבר, הגענו באמצעות תוכנית "מעגלי תעסוקה" להישגים משמעותיים מאוד בהעלאת שיעורי התעסוקה בקרב מרוויחי השכר הנמוך. כעת, דווקא כאשר המשק חוזר לשגרה, הישגים אלו נתונים בסכנה. כדי להבטיח ולעודד את חזרת מרוויחי השכר הנמוך מחדש לעבודה, עלינו לקדם מדיניות של חיזוק ההון האנושי, עידוד תעסוקה והעמדת רשת ביטחון אפקטיבית – שאינה מהווה חסם בפני חזרה לעבודה".

שירות התעסוקה: עובדי המכירות והשירותים הם הנפגעים העיקריים בחודש אוקטובר

שירות התעסוקה מרחיב את תכנית מעגלי תעסוקה ל-30 לשכות נוספות ברחבי הארץ