מעודכן ל-04/2023

אתם שומעים על עלייה באינפלציה ואכן האינפלציה מרימה ראש וכבר הגיעה לקצב שנתי של יותר מ-5%, אבל מה זה בכלל אינפלציה (מדד מחירים)? בילדותי עלה ארטיק קרח חצי שקל, והיום מחירו כבר מגיע לשלושה שקלים, לעתים אף יותר. תהליך זה עובר על כמעט כל המוצרים, ובמילה אחת קוראים לו אינפלציה – קצב עליית מחירים. אינפלציה, הנמדדת באחוזים, היא מדד לשיעור העלייה במחיר של חבילת מוצרים בתקופה מסוימת – חודש, שנה – לעומת תקופה קודמת או מקבילה בשנה שלפני כן. בכלכלות בוגרות, שיעור האינפלציה השנתי נע סביב 2%, כלומר המחיר הממוצע של מוצרים עולה בסביבות 2% בשנה. התפקיד הבסיסי של בנקים מרכזיים הוא לנהל את שיעור האינפלציה ולשמור עליו נמוך יחסית, באמצעות שליטה בהדפסת הכסף והלוואות.

אם המחירים עולים, המשמעות היא ירידה בערך הכסף, כלומר כוח הקנייה של המטבע פוחת, וכך התמורה שמקבלים עבור ערך המטבע פוחתת.

המצב ההפוך לאינפלציה הוא דפלציה, כאשר יש ירידת מחירים מתמשכת.

מושג נוסף שצריך להכיר הוא היפר אינפלציה, שבו שיעור האינפלציה גדל בצורה מהירה ומתמשכת ולא מגיע לאיזון, ומצב נוסף, נדיר יחסית לשאר, הוא סטגפלציה – שילוב של מיתון יחד עם אינפלציה. כנסו כאן לנתונים, מידע וכתבות על אינפלציה 

גורמי האינפלציה

כלכלנים חלוקים בדעתם לגבי הסיבה לקיומה של האינפלציה, ולפיכך גם הפתרונות שהם מציעים שונים.

אינפלציה מתרחשת בעקבות גידול חריג בהיקף אמצעי התשלום – הדוגמה הידועה היא הדפסת כסף – הרבה מעבר לגידול בייצור ובזרימת השקעות ממקורות חוץ. הגורם המפקח על אמצעי התשלום הוא בדרך כלל המדינה באמצעות הממשלה או הבנק המרכזי. ברוב ארצות העולם מקובל שהמדינה היא היחידה המוסמכת להדפיס שטרות כסף ומטבעות, והיא אמורה לפקח על מתן אשראי והלוואות בידי גורמים פרטיים. אינפלציה יכולה להיגרם גם כתוצאה ממחסור חמור בסחורות, בפרט במוצרים חיוניים, כשהיקף אמצעי התשלום נותר יציב ולא מצטמצם – למשל מחסור בדלק או בחשמל.

במהלך המאה ה-20 התגבשה בקרב הכלכלנים עמדה כי פער זה בין כמות הכסף לכמות הסחורות והשירותים נובע מהגדלה מתמשכת של היצע הכסף. הכלכלן זוכה פרס נובל מילטון פרידמן היה הנציג הבולט של עמדה זו, שלפיה האינפלציה נובעת ממדיניות בנקאית ומהדפסת הכסף, ולא מייצור.

הגדלת היצע הכסף עשויה להיווצר גם על–ידי גורמים אחרים, למשל גידול במטבע העובר לסוחר, כך למשל במקרה שכמות הזהב גדלה. אינפלציה נגרמת גם כאמור מחוסר בסחורות בעוד מלאי הכסף יציב, למשל בתקופת בצורת, או מביקוש גובר לעומת היצע.

איך מודדים אינפלציה

אינפלציה נמדדת בדרך כלל באמצעות הרכבת "סל מוצרים" הכולל מגוון מוצרים ושירותים בכלכלה (לרוב על בסיס נתונים המלוקטים על ידי רשויות ממשלתיות). המחירים משולבים למדד מחירים כולל המודד את רמת המחירים הממוצעת (והשתנותה). קצב האינפלציה הוא שיעור השינוי במדד זה מנקודת בדיקה אחת למשנתה. כמה כסף צריך בשביל לקנות את אותו סל מוצרים ייתן מושג אם ערך המטבע ירד (אינפלציה) או עלה.

בישראל נמדדת האינפלציה על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, גוף האמון על פי חוק על מדידתה. הלשכה מבצעת מספר מדידות, על פי מספר מדדים שונים: מדד המחירים לצרכן עם ובלי פירות וירקות, מדד המחירים הסיטונאיים לתפוקת תעשייה, מדד מחירי תשומות בבנייה למגורים, מדד מחירי תשומות בסלילה, ומדד תשומות בענף החקלאות. מדדים אלו הורכבו תוך שימוש בתקנים שנקבעו בשיתוף עם קרן המטבע הבינלאומית.

אינדיקציה נוספת לערך המטבע היא שער החליפין בין המטבע המקומי למטבעות אחרים, אולם לא תמיד שתי האינדיקציות זהות לחלוטין.

האינפלציה ואנחנו

אנחנו מושפעים ממדידת האינפלציה בכמה היבטים. למשל, הרבה חסכונות והלוואות שלנו צמודים למדד, כך שכאשר הריבית עולה – וזה מה שקורה כשבנק מרכזי מנסה לרסן אינפלציה – החוסכים נהנים והלווים מפסידים.

אם האינפלציה גבוהה והשכר לא משתנה, כוח הקנייה יורד. כדי לחנוק את האינפלציה הבנקים מעלים את הריבית כדי להכניס כסף לפיקדונות שיפחית את כושר הקנייה. בשנים האחרונות המצב היה הפוך. סביבת האינפלציה היתה נמוכה ולכן הריבית היתה נמוכה עד אפסית, מה שהרחיק את החוסכים והרחיב את היקף הלווים, בעיקר בתחום הנדל"ן, ומכאן המחירים המטפסים בדיור.

עם זאת, במהלך 2021 וכעת אל תוך 2022, בעקבות משבר הקורונה המתמשך שגרם לשיבושים בשרשרות האספקה העולמיות ולמחסור במוצרים, שהקטין היצעים והגדיל ביקושים, האינפלציה הרימה את ראשה. בנקים מרכזיים ברחבי העולם, ובראשם הפדרל ריזרב האמריקאי, סברו בתחילה כי מדובר על תופעה זמנית שתחלוף. אלא שעם הזמן הבינו בבנקים המרכזיים, כולל בבנק ישראל, כי האינפלציה כאן כדי להישאר והם פתחו במהלך של העלאת ריבית, כשהם מעדכנים כי לא מדובר במהלך חד פעמי וכי הריבית עומדת להמשיך לעלות. ואומנם הן בארה"ב והן בישראל עלתה הריבית בשיעורים ניכרים לרמות שכמותן לא נראו שנים רבות. וכאשר זה המצב, זה מה שכדאי לכם לעשות עם הכסף שלכם.

לראשונה זה 19 שנה: בנק ישראל בוחן שינוי של יעד האינפלציה

שיעור צמיחה נמדד לרוב במונחים של צמיחת התמ"ג – סך ההכנסות ושווי הסחורות והשירותים המיוצרים במדינה. מכיוון שהתמ"ג נמדד לפי ההכנסה הלאומית, שיעור הצמיחה הזה מצביע במידה מסוימת על שיעור הצמיחה של ההכנסה לאדם.

צמיחה מעידה על גידול האופציות ליצור  או לצרוך מוצרים. לרוב אנחנו מדברים על צמיחה של מדינה, אך גם של מגזרים כמו תעשייה, שירותים וחקלאות. צמיחת המשק תבוא לידי ביטוי בכמות ההון הקיים בו, בגודל הייצוא ממנו, ובכל תפוקה אחרת של המשק. נתוני הצמיחה הם יחסיים – הם אינם מבטאים את גודל תפוקת המשק, אלא רק את השינוי החל בו

המדידה היא שנתית.  כך כשמדברים על צמיחה של 10%, מדברים על השנה הקודמת לה. מדידה אחרת היא מדידה רבעונית, המושווית לרבעון המקביל ולא לרבעון הקודם, כדי לא לספוג שינויים המושפעים מעונתיות.

נתוני הצמיחה הם נתונים מהותיים למדידת תפקודו וחוזקו של המשק – ירידה בתמ"ג מעידה למשל על תחילתו של מיתון או האטה לעתים, ועלייה  בצמיחה מעידה על שיפור בכלכלה, ולכן זה יעד של מרבית המדינות.

צמיחה שלילית

צמיחה שלילית מתייחסת לשני היבטים. בעגה הכלכלית הכוונה פשוטה: הצמיחה תהיה קטנה משנה שעברה. ההיבט השני הוא מצב שבו עלות ההון של האמצעים ששימשו לצמיחה, שיובאו מחו"ל (והגדילו את הגירעון במאזן התשלומים ואת מצבת החובות), עולה על תוספת התוצר המקומי שמייצר אותו הון. בשל הגידול באוכלוסין צמיחה שלילית היא נדירה לרוב.

גורמי צמיחה

יש כמה גורמים לצמיחה. אחד העיקריים בהם הוא הגידול בפריון של מוצרים ושירותים. לצד גידול בכוח העבודה, גם טכנולוגיות ומקורות אנרגיה חדשים משפיעים על הגידול בפריון. לשיעור התעסוקה בשוק העבודה השפעה מכרעת על הצמיחה – מספר עובדים גדול יותר משמעותו למשק הכנסה גבוהה יותר

גם הקלה ברגולציה או  רגולציה המכניסה שחקנים נוספים יכולה להשפיע על הצמיחה. אחד הגורמים השנויים במחלוקת הוא מחקר מדעי, בעוד בישראל ההוצאה על מחקר גבוהה וכך גם שיעור הצמיחה שלה בשנים האחרונות, בהונג קונג הצומחת יש מעט מאוד השקעה במחקר. גם פתיחות המשק לסחר, ליצוא וליבוא משפיעה על הצמיחה.

עוד גורם שנוי במחלוקת הוא תשתיות. על פי הרבה כלכלנים, ההשקעה בתחבורה ציבורית, בכבישים ובתשתיות נוספות מגדילה את אפשרויות התעסוקה ומכאן את הפריון. אך לא כולם בטוחים שהיא כה חשובה.

הצמיחה בישראל

מאז הקמת המדינה נרשמו שינויים משמעותיים בקצבי הצמיחה: בשנות החמישים והשישי צמח המשק בקצב מהיר; במהלך שנות ה70 נרשמה האטה משמעותית בקצב הצמיחה לנפש, לשיעור הדומה למדינות המפותחות, ולאחר שנת 1991 חלה עלייה מתונה בקצב הצמיחה. בעשור האחרון הצמיחה בישראל הייתה גדולה מהממוצע במדינות המפותחות

במהלך שני העשורים האחרונים הצמיחה בישראל מושפעת משינויים טכנולוגיים וצעדי המדיניות הציבורית ובראשם ירידה בצריכה הביטחונית, כאחוז מהתוצר.

ביקורת

יש רבים המערערים על המעמד הדוגמטי כמעט של נתוני הצמיחה העומד בבסיס מדיניותן הכלכלית של מדינות וארגונים כלכליים רבים. הביקורת העיקרית היא על היכולת של צמיחה להימשך לאורך זמן בעוד המשאבים פוחתים, וכך מסבירים את הצמיחה הפוחתת במערב. ביקורת אחרת שהנהנים מצמיחה הם רק השכבות החזקות. ביקורת אחרת היא אקולוגית, הייצור והצריכה ההכרחיים לצמיחהה מזיקים לכדור האץץ ולסביבה,כך שאם מפעיל מזיק לסיבה מגדיל את התוצר, אך פוגע בתושבים ובסביבה ייווצר נזק לתושבים, לסביבה ובתוך כך גם נזק כלכלי.

בעלייה מתמדת: צמיחה במרכולים ב-2019 – קנינו בסכומים גבוהים בכ-3 אחוזים

בנק ישראל: צמיחה נמוכה במיוחד של 3% בישראל, באוצר: צמיחה של 1%

תועלת שולית מדברת על תוספת תועלת  מהגדלת כמות המוצר במקרה של מוצרים הומוגניים, כך שהרווח שלו יורד, מכאן שיש תועלת לצרכן. נחשוב על מוצרים טכנולוגיים שבעת שיצאו לשוק היו יקרים אך עם הזמן ירד מחירם בעקבות אימוץ הטכנולוגיה על ידי חברות נוספות. לפי ההנחה של כלכלנים מסוימים, התועלת השולית פוחתת, וככל שיהיה לנו משהו מאותו מוצר פחות נרצה אותו, הדוגמה הקלאסית היא גביע גלידה, למשל אחרי גביע הגלידה החמישי כבר אין תועלת לצרכן. אבל זה לא מסביר פעולות כמו מנוי לעיתון או לאתר אינטרנט או לחדר כושר המבוססות על הרגל.

הביקורת על הגישה, כמו בגישות תועלתניות נוספות, היא איך מודדים תועלת. הרי לכל אחד העדפה סובייקטיבית משלו, אם ניקח לדוגמה את גביע הגלידה, ייתםן שיהיו צרכנים ואף עיירות שלמות שבהן התיאבון מפותח ויאכלו את הגביע השישי. ייתכן גם שיוותרו על המנוי לחדר כושר.  כלומר השאלה היא לא רק כמותית, אלא גם נסיבתית, למשל אין לצרכן תועלת בקניית הרבה מעילים בימי קיץ או באקלים קייצי.

כאמור, גם ההרגל משחק תפקיד ומכירה המבוססת על התמכרות, כמו סיגריות, הימורים ואלכוהול אינה נובעת מכמות המוצר אלא מהחומרים או התכונות הממכרות שבמוצר.

עוד מדובר על מקרים של תועלת שולית עולה, למשל באיסוף קלפים, המוכנות לשלם על הקלף החסר עולה. גם יש אלמנטים רבים אחרים המשפיעים על הרצון של הצרכן לשלם, למשל מיתוג ואופנה, הרבה צרכנים יסכימו לשלם יותר.

בעיה עיקרית היא בהגדרות ובמושגים. תועלת שולית מדברת על מוצרים הומוגניים, אך לא ברור מה בדיוק נכלל בקטגוריה הזו ולכמה זמן, למשל מוצר שיש בו טעם נרכש דורש זמן עד שהצרכנים יתרגלו וירצו לקנות אותו.

בשל חוסר היכולת למדוד את התועלת השולית פוחתה עקומת האדישות:
דיאגרמה המשמשת כדי להדגים צירופים של שני מצרכים בכמויות יחסיות שונות, באופן שסך התועלת שהצרכן מפיק ממצרכים אלה שווה בכל צירוף. עקומת האדישות מייצגת את העדפת הצרכן, כשכל נקודה עליה מציינת מהי הכמות של המצרך A שעליה מוכנים לוותר כדי לזכות ביחידה נוספת של B . כל הסלים שווי התועלת נמצאים על אותו קו, בין במעלה הקו ובין במורדו, ולכן הצרכן אדיש לגבי אפשרות התחלופה בין שני המצרכים (סל מצרכים) שעל אותה עקומת אדישות בזמן המסוים. צורתה של העקומה משקפת הנחות שונות לגבי התנהגות הצרכן. העקומה מציגה את הסלים בהשוואה סובייקטיבית מסודרת, כשהציר X מצביע על כמויות של מוצר אחד והציר Y על כמויות של מוצר שני. הגרף מציין שילובים שונים של כמויות משני המוצרים, המעניקים מידה שווה של סיפוק לצרכן והיוצרים מערכת המבטאת את השיעור השולי של התחלופה בין שני המוצרים. במונחי תועלת ניתן להגדיר עקומת אדישות כעקומה שוות תועלת כלכלית. סל מוצרים כלשהו ייחשב על ידי הצרכן כעדיף על סל B – ולא חשוב בכמה – או כנחות ממנו או כשווה לה. אם A ו-B אינם עדיפים זה על זה – "אדיש" הצרכן להבחנה ביניהם.

תועלת שולית במעות

מעסיקים עובדי משק בית? אתם אולי צפויים לתביעה

מים מהברז או מים מינרליים? או בכלל תמי 4? מה בריא וכמה עולה?

מיקרו כלכלה ומאקרו כלכלה הם שני הזרמים העיקריים בכלכלה. מיקרו כלכלה עוסקת בהתנהגות הצרכנים, תמריצים, תמחור ועוד, בעוד שמאקרו כלכלה מתעסקת במגמות רחבות יותר כמו שיעורי ריבית, תמ"ג ונתונים אחרים הנוגעים להתנהגות מדינות. מיקרו עוזרת יותר למנהלים, ואילו מאקרו נמצאת יותר בשימוש של המשקיעים ושל מדינות.

מאקרו כלכלה

מבין השתיים מאקרו-כלכלה חדשה יותר וזה  ענף של תורת הכלכלה החוקר את המשק הכלכלי כולו, ולא של יחידות בו. המקרו-כלכלה עוסקת בחקר תופעות הגאות והשפל הכלכליים, בקביעת גודלו של התוצר המקומי, היקף התעסוקה והאבטלה, במדידת שינויים ברמת המחירים הממוצעת, במאזן תשלומים ובצמיחה כלכלית

הולדתו בשנות השלושים של המאה העשרים  בעקבות השפל הגדול,שהשפיע על מדינות רבות. כך נוצרים מושגים וחישובים סטטיסטיים כמו הכנסה לאומית ותוצר לאומי.

לתורה שתי גישות, הגישה הקיינסיאנית המתמקדת בביקוש והניאו קלאסית השמה דגש על בהיצע. אלו משלימות זו את זו.

• הכלכלה הקיינסיאנית שמה דגש על הביקוש  כדי להסביר רמות שונות של אבטלה ומחזורי עסקים. על פי שיטה זו ניתן להפחית את תנודות מחזור העסקים באמצעות מדיניות פיסקלית (מדיניות תקציבית של הממשלה, המתאימה את רמת ההוצאה הממשלתית למצב המשק) ומדיניות מוניטרית (מדיניות הבנק המרכזי, הקובעת את היצע הכסף במשק). .
• "כלכלת צד-היצע" מתארת את תפקידיה של המדיניות המוניטרית (הבנקאית) והפיסקלית (הממשלתית). על פי גישה זו, על המדיניות המוניטרית להתמקד אך ורק במחיר הכסף כפי שנקבע על ידי היצע הכסף והביקוש לכסף; ועל המדיניות הפיסקלית להתמקד בגידול ההכנסה עבור השקעות ממשלתיות בהתחשב בהשפעות המיסוי על סחר הפנים.

קיימות כמה אסכולות:

• האסכולה המוניטריסטית, שדוברה הבולט ביותר הוא מילטון פרידמן, לפיה איפלציה היא לעולם תופעה מוניטרית (בנקאית9. היא פוסלת מדיניות ממשלתית מפני שהיא דוחקת החוצה את המגזר הפרטי. היא, אם כן, אינה שואפת להילחם באינפלציה ודפלציה על ידי ניהול הביקוש כשם שהכלכלה הקיינסיאנית נוהגת, אלא באמצעות מדיניות מוניטרית, כגון שמירה על שיעור הגידול של היצע כסף קבוע לאורך הזמן.
• הכלכלה הנאו-קלאסית חוקרת את משמעויות הציפיות הרציונלית.לפיה לא הגיוני להכריז כי הכלכלה, בכל זמן נתון, יכולה להיות במצב של חוסר שיווי משקל. תנודות במשתנים מצרפיים מאפשרות ליחידים להפיק את המירב האפשרי בצורה תמידית בזמן שמידע חדש נגלה לגבי המדינה והעולם כולו.
• הכלכלה הנאו-קיינסיאנית פותחה חלקית כדי להגיב לכלכלה הנאו-קלאסית. היא שואפת להביא יסודות מיקרוכלכליים עבור הכלכלנים הקיינסיאנים באמצעות הצגה של איך שווקים לא מושלמים מצדיקים את ניהול הביקוש.
• הכלכלה הפוסט-קיינסיאנית מייצגת הסתייגות מהמגמה הרווחת של כלכלנים קיינסינאים, ומדגישה את תפקיד האי-ודאות והתהליך ההיסטורי במקרו-כלכלה.

מיקרו-כלכלה

מיקרו-כלכלה כאמור היא ענף של תורת הכלכלה, החוקר את ההתנהגות הכלכלית של תאים קטנים (כמו יחידים, משפחות או פירמות) וקבלת ההחלטות שלהם, ואת הדרך שבה התנהגות זו מכתיבה את התנהגות השוק של סחורה או שירות אחד, או המשק בכללו.

המושגים שבהם עוסקת, ביקוש והיצע, גמישות הביקוש – של יצרנים וצרככנים, שיווי משקל כלכלי, תחרות משוכללת – התנאים האידיאליים לשוק תחרותי והגון, תחרות לא משוכללת – המתארת מצבים לא אידיאליים לתחרות, למשל קיומם של מונופולים,  או חוסר מידע של אחד הגורמים לגבי מחירים. מכאן שמיקרו כלכלה עוסקת בכשלי שוק – מצבים שבהם השוק החופשי מאפשר מניעת תחרות למשל,.

נגיד בנק ישראל: שנת 2018 הייתה שנה טובה לכלכלה הישראלית

אנגוס דיטון – זוכה פרס נובל שגילה שאנחנו צורכים אותו דבר, לא משנה כמה מכניסים

כולם יודעים שמקצועות ההייטק הם המקצועות השכר הגבוה במשק, אבל בתוך ההיייטק מה המקצוע עם השכר הגבוה ביותר? לפי הסקר הרבעוני  של חברת see.v מפתחי ביג דאטה הם מובילי השכר בענף ההייטק עם שכר של 32 אלף שקל בחודש.

אחריהם מפתחים בפייתון המרוויחים 31,600 בחודש, מפתח אלגו המרוויחים 31,000 שקל בחודש, מפתחי Node.js המרוויחים 30,500 שקל בחודש, ומפתחת C#, מהנדסי DevOps ומנהלי מוצר (מרוויחים 30 אלף שקל בחודש כל אחד). השכר הממוצע בענף בכללותו, כולל מקצועות התוכנה, המוצר, הבדיקות והדאטה, עמד לפי הסקר על 26,700 שקל ברבעון השלישי.

 השכר הממוצע בתחום מקצועות התוכנה טיפס ב-1% ברבעון השלישי של 2019 לעומת הרבעון שקדם לו, ועמד ברבעון השלישי על 28,450 אלף שקל. מוערך כי יש 7,000 משרות פנויות בתחום

ואיזו שפת תוכנה כדאי ללמוד? נמצאה עלייה של 4% בשכרם של מפתחי Ruby שעמד על 26,300 שקל ברוטו בחודש. בנוסף, שכרם של מפתחי Python שכרם של מפתחי ++C ומפתחי PHP טיפס ב-3%, שכרם של מפתחי Node.js ומפתחי מובייל טיפס ב-2% כל אחד, ושל מפתחי C#  ב-1%. מנגד, השכר הממוצע של מפתחי Java ירד ב-3% ל-29,500 שקל בחודש, ושכרם של מפתחי Frontend ושל מהנדסי DevOps ירד ב-2%.

זמן מסך לילדים – מה חושבים המומחים, ומה חושבים מובילי ההייטק

דן אנד ברדסטריט חושף: מי חברות ההייטק שהכי כיף לעבוד בהן

לא רק משרדים והייטק: ברמת החייל יוקמו דירות למגורים

לאחרונה דיווחה מנורה על הפסקת שיווק הביטוח הסיעודי, הראל רמזה שגם היא בדרך וכך גם חברות נוספות. הסיבה פשוטה: המוצר לא רווחי מספיק.  האלטרנטיבה היא ביטוח סיעודי של קופות החולים, אך ל-3.5 מיליון ישראלים אין אותו, מסיבות שונות.

אחד הרעינוות שהעלו בעבר הוא ביטוח סיעודי חובה, שבו יגבה המעסיק ממשכורת העובד סכום זהה לזה שגובה קופת החולים של העובד, ויעביר את הכסף לקופת החולים.  אך האם אפשר להכריח אנשים לבטח את עצמם? זו הסוגיה המרכזית בנוגע לביטוח הבריאות בארצות הברית למשל. עוד רעיון היה להוסיף את הביטוח הסיעודי, כמו ביטוח החיים, לקרן הפנסיה. כך קצבה לפנסיונר סעודי תגדל מאוד.

הוצע גם ביטוח ממלכתי מסובסד, אך לא נראה שלפחות כרגע המדינה תמצא מקור תקציבי בעוד צריכים לסגור גירעון תופח. רובד של ביטוח סיעודי מוצג גם באמצעות ביטוח לאומי. לפני שנה הוגדל ביטוח זה באמצעות הרפורמה בסיעוד בעלות של כמיליארד שקל, אלא שלא ברור אם הרפורמה צלחה והאם תימשך, וגם מצבו של ביטוח לאומי מידרדר ואם לא תהיה עלייה בתשלום דמי ביטוח לאומי יופחתו קצבאות.

פתרון אחר הוא ביטוח סיעודי ייחודי, כך במחלות שידוע שבהן החולים הסיעודיים מאריכים ימים יהיה אפשר לעשות ביטוח ספציפי, למשל דמנציה ואלצהיימר. עוד מוצע להגביל את גיל הביטוח, אלא שכאן נפגע הטיפול בחולים סיעודיים צעירים.

ושוב  לקופות החולים, לרוב מי שיש ביטוח סיעודי זה מגיע מקופות החולים, המציע פתרון לא רע, אלא שצריך לעורר מודעות אליו.

אפשר גם לחסוך לבד

מלבד הפתרון של חברות הביטוח, קופת החולים והמדינה אפשר גם לחסוך באופן פרטי באפיקים כמו תוכנית חיסכון בדמות קופת גמל להשקעה או קרן נאמנות. זהו פתרון שהוא טוב לטווח הארוך, אבל מה עושים אם נהיים סיעודים לפני שעובר מספיק זמן כדי שהחיסכון יהיה מהותי.

מנורה מוותרת על ביטוח סיעודי – וגם הראל המובילה רוצה

מה צריך לדעת על אדם במצב סיעודי ואיזה ביטוח סיעודי לבחור (כשאתם צעירים)?

הפניקס זכתה במכרז למתן ביטוח סיעודי לחברי מכבי

טוגדר (ת"א: טגדר), המתמחה בגידול וייצור מוצרי קנאביס רפואי, מדווחת על קבלת רישיון מהיחידה לקנאביס רפואי במשרד הבריאות להפעלה מסחרית של החווה בישראל, זאת לאחר קבלת אישור IMC-GAP. המתקן באשקלון הוא בהיקף של 20 דונם, אחד הגדולים בישראל, ומאפשר לחברה גידול תוצרת קנאביס רפואי בהיקפים גדולים.

בכוונת החברה לשתול באופן מיידי היקף משמעותי ולקצור תוצרת קנאביס רפואי תוך מספר חודשים. עם השלמת מחזור הגידול החברה תעביר את התוצרת למפעל בעל תקן IMC-GMP במטרה שמוצריה יהיו זמינים בבתי המרקחת ולמטופלי קנאביס רפואי בישראל, אשר סובלים בחודשים האחרונים ממחסור חמור במוצרים. חלק מהגידול ינותב לטובת הפקת מוצרי שמן של מותג "קנאבליס" שהינו חלק מקבוצת טוגדר פארמה.

ניסים ברכה, מנכ"ל טוגדר פארמה: "אנו רואים בקבלת הרישיון את אבן הדרך החשובה ביותר בהתפתחותה העיסקית של החווה בישראל. בכוונתנו להתחיל בתהליך השתילה באופן מיידי, בהיקף מסחרי, כך שתוצרת הקנאביס הרפואי תגיע למטופלים בישראל תוך מספר חודשים. אנו מאמינים כי המכירות הצפויות מחוות הגידול ממצבות אותנו בשורה הראשונה של חברות הקנאביס הרפואי הפעילות בישראל ובחו"ל."

טוגדר פארמה רכשה לאחרונה את 'קנאבליס' – חברה ישראלית הפעילה כעשר שנים בתחום הקנאביס הרפואי. לקנאבליס הסכם שיתוף פעולה עם בי"ח הדסה עין כרם בו לחברה אזור להדרכה וטיפול אשר מאז הקמתו נתן מענה נרחב לאלפי מטופלים בקנאביס רפואי. הנהלת קנאבליס וצוות עובדיה הינם בעלי ידע וניסיון רב בפיתוח מוצרים, ניהול מפעל ליצור מוצרי קנאביס רפואי וטיפול בחולים ותהיה אחראית גם על ניהול והפעלת המפעל שמקימה טוגדר תחת האסדרה החדשה בתקן GMP.

בנוסף, טוגדר פעילה בתחום הקוסמטיקה מבוססת CBD יחד עם חברת פרמייר ים-המלח. בכוונת החברות, באמצעות חברת ייצור הולנדית בעל אישורים מתאימים, לייצר אלפי יחידות של שלושת המוצרים המאושרים וכי אלו יופצו למכירה בנקודות הפצה במדינות אשר בהן מכירת המוצרים הינה בהתאם לדין.

חברת טוגדר  פועלת בתחום הקנאביס הרפואי באמצעות חברת-הבת גלובוס פארמה, שמפעילה תשתית חקלאית וטכנולוגית מתקדמת לגידול בהיקף של 20,000 מ"ר בישראל, וכן ייצור ושיווק תוצרת קנאביס רפואי בישראל ומחוצה לה. החברה היא בעלת הסכמי שיווק והפצה עם חברות מובילות בתחום הקנאביס הרפואי בגרמניה וקנדה, בהיקף כולל של כ-80 טונות תוצרת בשנה.

";תחום הקנאביס הוא לא בועה, וטוגדר היא מהרציניות בתחום";

בכניסות התיירים לארץ בחודש ספטמבר השנה נרשם מספר גבוה במיוחד (405 אלף כניסות בספטמבר השנה לעומת 282 אלף בספטמבר 2018). גם מספר לינות התיירים בחודש ספטמבר השנה היה גבוה במיוחד – כמיליון לינות בספטמבר השנה לעומת 662 אלף בספטמבר 2018.

מספר הלינות במלונות התיירות הסתכם בספטמבר השנה ב-2.2 מיליון מתוכם 1.0 מיליון לינות (45%) היו של תיירים והשאר – 1.2 מיליון לינות – של ישראלים. תפוסת החדרים במלונות בחודש ספטמבר הייתה כמעט 75%.

שיעור התפוסה הגבוה ביותר בחודש ספטמבר נרשם בתל אביב-יפו – 83%, ואילו ביישובים האחרים התפוסה הייתה נמוכה יותר ונעה  בין 72% בים המלח ל-79% באילת.

בניכוי עונתיותית – השפעת חגים וחופשות – בתשעת החודשים הראשונים של 2019 נרשמה עלייה בממוצע החודשי של לינות התיירים של 6% לעומת הממוצע החודשי של שנת 2018, לפי נתונים מנוכי עונתיות.

הרמה השנתית של מספר לינות התיירים מנוכי העונתיות שחושבה על סמך שלושת החודשים האחרונים(יולי-ספטמבר 2019) הייתה 12.6 מיליון לינות לעומת 11.9 שחושבה על סמך שלושת החודשים הקודמים.

כמה ישראלים לנים

הרמה השנתית של מספר לינות הישראלים בניכוי עונתיות שחושבה על סמך שלושת החודשים האחרונים(יולי-ספטמבר 2019) הייתה 13.9 מיליון (13.7 מיליון על בסיס שלושת החודשים הקודמים).

יצוין כי החל ביולי 2014 כתוצאה ממבצע "צוק איתן" התקבלו נתונים נמוכים במיוחד במספר לינות התיירים, והם הביאו לירידה ברמת הנתונים ולשבר במגמת הסדרות ((trend break. לכן, חישוב נתונים מנוכי עונתיות ומגמה בתקופה שהחלה ביולי 2014, נערך לאחר התאמת נתוני הסדרה עד יולי 2014 לרמה הנמוכה שהתקבלה בחודשים הראשונים של המשבר.

מהן מלכודות תיירים ואיך להיזהר מהן

ישראלים מעדיפים לנפוש בחו"ל, את בתי המלון תופסים התיירים

יצוא הסחורות בחודשים ינואר ספטמבר 2019, היווה 68.6% מהיבוא (ללא אוניות, מטוסים ויהלומים) לעומת 69.2% באותם חודשים אשתקד..

הגירעון המסחרי (סחורות בלבד) בתשעת החודשים הראשונים של השנה הסתכם ב-62.4 מיליארד ש"ח לעומת גירעון של 56.4 מיליארד ש"ח בינוארעדספטמבר 2018.

נתוני מגמה

בחודשים יולי   ספטמבר 2019 ירד יצוא הסחורות (למעט אוניות, מטוסים ויהלומים), על פי נתוני המגמה, ב-7.3% בחישוב שנתי, בהמשך לירידה של 5.6% בחישוב שנתי באפריל יוני 2019. בחודשים יולי ספטמבר 2019 ירד יבוא הסחורות (למעט אוניות, מטוסים, יהלומים וחומרי אנרגיה), על פי נתוני המגמה, ב-10.2% בחישוב שנתי. זאת, בהמשך לירידה של 11.9% בחישוב שנתי באפרילעדיוני 2019.

יצוא הסחורות

יצוא הסחורות הסתכם בחודש ספטמבר 2019 ב-13.5 מיליארד שקל. 86% מסכום זה היה יצוא תעשייתי, כרייה וחציבה (למעט יהלומים). 13% יצוא יהלומים ו-1% יצוא חקלאי, ייעור ודיג.

היצוא התעשייתי, כרייה וחציבה (למעט יהלומים) ירד ביולי ספטמבר 2019 ב-7.7% בחישוב שנתי. זאת, בהמשך לירידה של 6.3% בחישוב שנתי, בחודשים אפריל עד יוני 2019.

יצוא תעשיות טכנולוגיה עילית (המהווה כ-37% מכלל היצוא התעשייתי למעט יהלומים) ירד ביולי עד ספטמבר 2019, על פי נתוני המגמה, ב-4.1% בחישוב שנתי. זאת, בהמשך לירידה של 14.3% בחישוב שנתי באפריל עד יוני 2019. נתוני היצוא לפי ענף מצביעים בעיקר על ירידה ביצוא ענף ייצור תרופות.

יצוא תעשיות טכנולוגיה מעורבת עילית (43% מכלל היצוא התעשייתי) ירד על פי נתוני המגמה ב-16.9% בחישוב שנתי ביולי עד ספטמבר 2019. זאת, לאחר עלייה של 3.8% בחישוב שנתי באפריל- יוני 2019. נתוני היצוא לפי ענף מצביעים על ירידה של 3.0% ביצוא ענף ייצור כימיקלים ומוצריהם בחישוב שנתי.

יצוא תעשיות טכנולוגיה מעורבת מסורתית (14% מכלל היצוא התעשייתי) ירד בשלושת החודשים האחרונים ב-16.0% בחישוב שנתי. זאת, בהמשך  לירידה של 13.2% בחישוב שנתי, בחודשים אפריל עד יוני 2019. נתוני היצוא לפי ענף מראים על ירידה של 21.2% ביצוא תעשיות מתכות בסיסיות (ירידה של 2.0% בממוצע לחודש).

בחודשים יולי עד ספטמבר 2019 ירד יצוא תעשיות טכנולוגיה מסורתית (6% מכלל היצוא התעשייתי) ב-16.3% בחישוב שנתי, בהמשך לירידה של 10.8% בחישוב שנתי, בחודשים אפרילעדיוני 2019. נתוני היצוא לפי ענף מראים על ירידה של 20.4% ביצוא ענף ייצור מוצרי מזון, משקאות ומוצרי טבק.

יצוא יהלומים נטו (מלוטשים וגולמיים) הסתכם בינואר עד ספטמבר 2019, לפי נתונים מקוריים, ב-13.4 מיליארד ש"ח, לעומת 18.3 מיליארד ש"ח בחודשים המקבילים בשנת 2018.

היצוא החקלאי, ייעור ודיג הסתכם בינואר עד ספטמבר 2019 ב-3.1 מיליארד ש"ח (נתונים מקוריים) דומה לחודשים המקבילים ב-2018. באותה תקופה עלה יצוא גידול הדרים ב-13.2%. לעומת זאת יצוא ענף הדייג וגידול בעלי חיים ירד ב-12.2%.

יבוא הסחורות

בספטמבר 2019, הסתכם יבוא הסחורות ב-19.5 מיליארד ש"ח. מתוכם 44% מסכום זה היה יבוא חומרי גלם (למעט יהלומים וחומרי אנרגיה), 22% יבוא מוצרי צריכה, 14% יבוא מכונות, ציוד וכלי תחבורה יבשתיים להשקעות ו-20% הנותרים יבוא יהלומים, חומרי אנרגיה, אוניות ומטוסים.

• שלוש הנקודות האחרונות של המגמה עשויות להשתנות במידה ניכרת

פירוט נתוני מגמה

יבוא חומרי גלם (למעט יהלומים וחומרי אנרגיה) ירד על פי נתוני המגמה, ב-4.9% ביולי עד ספטמבר 2019, בהמשך לירידה של 12.0% באפריל עד יוני 2019. פירוט לפי קבוצות מראה כי יבוא תשומות לתעשיית הנייר ירד ב-24.2% בחישוב שנתי (ירידה של 2.3% בממוצע לחודש) ויבוא בדים וחוטים ירד ב-22.4% בחישוב שנתי (ירידה של 2.1% בממוצע לחודש).

נתוני המגמה מצביעים על ירידה ביבוא מוצרי השקעה (למעט אוניות ומטוסים) של 23.2% בחישוב שנתי בחודשים יולי עד ספטמבר 2019 (ירידה של 2.2% בממוצע לחודש). זאת, בהמשך לירידה של 18.0% בחישוב שנתי בחודשים אפריל עד יוני 2019. יבוא מכונות וציוד (המהווה כ-64% מיבוא מוצרי השקעה ללא אוניות ומטוסים) ירד ב-42.0% (ירידה של 4.4% בממוצע לחודש). יבוא כלי תחבורה להשקעה ירד ב-5.4% בחישוב שנתי.

בחודשים יולי עד ספטמבר 2019 ירד יבוא מוצרי צריכה, על פי נתוני המגמה, ב-7.5% בחישוב שנתי, בהמשך לירידה של 12.7% בחישוב שנתי בחודשים אפריל עד יוני 2019. יבוא מוצרים לצריכה שוטפת (תרופות, מזון ומשקאות, הלבשה והנעלה) ירד ביוליעדספטמבר 2019 ב-10.7%. עיקר הירידה הייתה ביבוא מזון ומשקאות.

יבוא מוצרים בני קיימה (ריהוט, מוצרי חשמל ביתיים וכלי תחבורה) ירד ביולי ע דספטמבר 2019 ב-2.6% בחישוב שנתי, עיקר הירידה הייתה ביבוא ריהוט ומוצרי חשמל ביתיים.

יבוא יהלומים (גולמיים ומלוטשים נטו) הסתכם בחודשים ינואר- ספטמבר 2019 ב-10.5 מיליארד ש"ח, לעומת 14.6 מיליארד ש"ח בחודשים המקבילים של שנת 2018.

יבוא חומרי אנרגיה (דלק גולמי, תזקיקים ופחם), הסתכם בתשעת החודשים הראשונים של השנה ב-25.6 מיליארד ש"ח, נמוך ב-3.4% בהשוואה לאותם חודשים אשתקד.

כמה עצות ליצואן המתחיל

בחודשים יולי-ספטמבר חלה עלייה ברכישות בכריס אשראי. הנתונים על רכישות של צרכנים פרטיים בכרטיסי אשראי מתקבלים מכל חברות כרטיסי האשראי הפועלות בישראל, ומחולקים לפי ארבע קבוצות רכישה ראשיות ולפי ענפי משנה, בהתאם לסיווג בתי העסק על ידי חברות האשראי. הרכישות בכרטיסי אשראי מדווחות לפי סכום הרכישה הכולל של הצרכנים בבתי העסק, ומתייחסות לרכישות של ישראלים בארץ בלבד.

על פי נתוני המגמה, בשלושת החודשים יולי- ספטמבר 2019 נרשמה עלייה, במחירים קבועים, של 7.7% בחישוב שנתי, בסך כל הרכישות בכרטיסי אשראי; זאת, לאחר עלייה של 10.3% בשלושת החודשים אפריל -יוני  2019.

מסוף שנת 2010 סדרת סך כל הרכישות בכרטיסי אשראי מנוכת העונתיות (ללא חגים וחופשים) מחושבת לפי "שיטה בלתי ישירה", שהיא סכום משוקלל של ארבע קבוצות רכישה מנוכות העונתיות: מוצרים ושירותים אחרים, מזון ומשקאות, מוצרי תעשייה ושירותים.

מוצרים ושירותים אחרים כוללים דלק חשמל וגז, מחשבים ותכנה, ציוד ושירותי תחבורה ותקשורת, ספרים, פרסום, שירותי רפואה ותרופות ושונות; מוצרי תעשייה כוללים הלבשה והנעלה, מוצרי חשמל ואלקטרוניקה, כולל בבתי כל-בו, ורהיטים ; שירותים כולל שירותי ביטוח, טיסות פנאי ועוד.

בכל התחומים נרשמה עלייה:

• עלייה של 10.3% מוצרים ושירותים אחרים
• עלייה של 5.7% ברכישות מזון ומשקאות (כולל שירותי אוכל)
• עלייה של 5.4% ברכישות שירותים
• עלייה של 3.8% ברכישות מוצרי תעשייה

בקבוצה מוצרים ושירותים אחרים, שהיא 43% מסך הרכישות בשנת 2018, חלה עלייה של 10.3% במגמה ביולי- ספטמבר 2019. מזה, בענף מחשבים ותוכנה עלייה של 19.6%, בענף ציוד ושרותי תחבורה עלייה של 8.0%, בענף שירותי רפואה ותרופות עלייה של 5.6%, בענף דלק, חשמל וגז עלייה של 2.9%, ובענף ציוד ושרותי תקשורת עלייה של 2.4%.

בקבוצה שירותים, שהיא 22% מסך הרכישות בשנת 2018, חלה עלייה של 5.4% במגמה ביולי- ספטמבר 2019. מזה, בענף שירותי ממשלה ועירייה עלייה של 8.8%, בענף הביטוח חלה עלייה של 5.6%, ובענף פנאי ובילוי עלייה של 1.9%.

בקבוצה מוצרי תעשייה, שהיא 19% מסך הרכישות בשנת 2018, חלה עלייה של 3.8% במגמה ביולי- ספטמבר 2019, מזה, בענף הרהיטים נרשמה עלייה של 6.3%, בענף הלבשה והנעלה עלייה של 4.8%, ובענף מוצרי חשמל ואלקטרוניקה עלייה של 2.6%.

בקבוצה מזון ומשקאות, שהיא 16% מסך הרכישות בשנת 2018, חלה עלייה של 5.7% במגמה ביולי- ספטמבר 2019.

כרטיס אשראי חדש לנוסע המתמיד בטורקיש איירליינס – מה ההטבות?

מועדון תמורה – כרטיס אשראי לחברי ארגון המורים

 הוועדה הארצית לתכנון ולבנייה של מתחמים מועדפים לדיור (הותמ"ל) החליטה לאשר תוכנית בקריית אתא, שקודמה ע"י רשות מקרעי ישראל בשיתוף עיריית קריית אתא, הכוללת 12,500 יחידות דיור. מתוך כלל יחידות הדיור, כ-1,300 יוקצו עבור דירות קטנות שיוקמו במבני מגורים בני 6 עד 18 קומות ו-1,400 יחידות דיור שיוקצו עבור דיור מוגן.

התוכנית משתרעת על שטח כולל של כ-6,400 דונמים בצפון העיר, והיא מהווה את ההרחבה הצפונית של העיר וזאת בהתאם לתוכנית המתאר הכוללנית לקריית אתא שהוחלט להפקידה בוועדה המחוזית.

הליך עריכת ואישור התוכנית כלל מהלך נרחב של צוות הותמ"ל, רשות מקרקעי ישראל ועיריית קרית אתא להסבת דרך מהירה שהייתה עשויה לחצות את העיר, לרחוב עירוני אשר לאורכו ישולבו נתיב רכבת קלה ושימושי מסחר ותעסוקה ומגורים. לצד זה, התוכנית כוללת תשתיות מהותיות שייתנו מענה לצורכי העיר ורווחת תושביה, בהן פארק עירוני ומתחם מסחר, תעשיה אחסנה ותעסוקה. כמו כן, התוכנית מקצה שטחים להקמת מוסד להשכלה גבוהה ובית חולים אזורי בנגישות לצירי תנועה ראשיים. תכנון בית החולים נערך בשיתוף עם משרד הבריאות וכולל תשתית תכנונית לבית חולים כללי ובו כ-2,200 מיטות אשפוז, שמתוכן יוקצו מיטות לבית חולים גריאטרי ומיטות לבית חולים פסיכיאטרי.

חלקה המערבי של השכונה מיועד לפארק עירוני אשר יכלול מתקני ספורט ופנאי לרווחת כל תושבי העיר. כדי ליצור איכות חיים ושכונה איכותית לתושבים, תכנון השכונה שם דגש על קרבת המתקנים השונים להולכי רגל כך שהשטחים הציבוריים בשכונה הינם במרחקי הליכה קצרים למבני המגורים ושטחי המסחר פוזרו לאורך מספר צירים ראשיים, לצד נגישות לציר רכבת קלה וצירי המטרונית מתוך כוונה לאפשר נגישות גבוהה לתחבורה ציבורית.

סגן הממונה על התקציבים ויו"ר הותמ"ל, אריאל יוצר, ציין: "הוועדה המשיכה גם היום בעבודתה להגדלת היצע יח"ד ואישרה תכנית משמעותית הכוללת 12,500 יח"ד בקריית אתא. התכנית שנעשתה בשיתוף הרשות המקומית כוללת מלבד יח"ד גם אזור תעסוקה, דיור מוגן, פארק מטרופוליני, שטחי ציבור וקו רק"ל וצפויה להפוך את קריית אתא לאחת הערים המרכזיות במטרופולין חיפה.

התוכנית נערכה ע"י דב קורן אדריכלים.

הגשם  טוב לחקלאים, לגרי הדירה בקומה האחרונה פחות. החורף היא עונת הנזילות. את הגגות כדאי לתקן לפני הגשם הראשון ובכל זאת ישראלים רבים דוחים את התיקון עד שכבר מתבצעת נזילה. הנה כמה דברים שצריך לעשות לאחר שהגשם מתייבש:

בדקו שתשתית האיטום לא נפגעה. ואם הגג נאטם בזפת, ודאו שאין בה סדקים. אם הוא נאטם ביריעות ביטומניות בדקו שהיריעות לא התנפחו או השתחררו זו מזו, בייחוד באזור המחבר בין משטח הגג לקירות המעטפת שלו.  אז צריך למלא את הגג בשכבת זפת נוספת,  אבל רק כשהגג יבש לגמרי. את היריעות חברו בהלחמה או החליפו.

כל זה נכון לגג זפת שאפשר ללכת עליו, בגג רעפים בדקו שאין רעפים שבורים או רופפים, האטימה נעשית באמצעות חומרים אקריליים או פולימריים באמצעות מריחה על גבי הרעפים. בדקו גם שאין עלים בפתחים.

לגג רעפים צריך איש מקצוע. בדקו לצד המחיר, אישור בתוקף, ביטוחים והמלצות. ודאו שיגיע עם הציוד שלו. אם הציוד שלכם , למשל סולם – תקלה בו עלולה לגרום לתביעת ביטוח נגדכם.

מחירים

תיקון יריעות ביטחוניות – 500-1500 שקל

איטום אקרילי- 30-70 שקל למ"ר

תיקון גג רעפים – 250 -450 שקל למ"ר

מחירים

איטום קיר חיצוני 1000-2000 שקל

עם סנפלינג – תוספת של 1,500-2,000 שקל

איטום סדק גדול במיוחד 35-65 שקל למ"ר

נקו מרזבים

שטפו את המרזב החיצוני  כדי לפתוח את המרזב והסירו עלים, לכלוך  החול. במרזבים פנימיים, הנמצאים בתוך הקיר, במקרה של שיפוץ בסביבת המרפסת וקידוח בקיר שבו עובר המרזב, יכול להיגרם נזק למרזב. במקרה כזה, עלות התיקון גבוהה משמעותית, ולעתים אף תצריך הוספת מרזב חיצוני חדש, בשל היעדר יכולת לתקן אותו. חשוב לגזום עצים גבוהים שלא ישירו ענפים על המרזב. זו עבודה של איש מקצוע.

מחירים

ניקוי מרזב – 50-250 שקל למטר. המחירים משתנים בהתאם לגודל המרזב

אטמו חלונות

אם החלון לא הדוק מספיק, גשם יכול לזלוג לחלון. אטימת החיבור התחתון בין אדן החלון לקיר נעשה באמצעות טיט או תערובת של חומר מלט, חול ודבק אקרילי. החיבור הנ"ל עלול להיות בעייתי כאשר הוא אינו אטום, וכן, בגלל שעלולים להיות בו סדקים. איטום במקום רגיש זה עושים באמצעות חומר איטום פוליאוריטני גמיש.
בנוסף, יש לאטום את כל נקודות החיבור האחרות שבין האדן לחלון ועושים זאת באמצעות חומר מסוג סיקפלס או עם רובה אקרילית. יש אדנים אשר עשויים ממספר לוחות ויש צורך לחבר ביניהם באמצעות רובה אקרילית. אדנים מסוג אחר שעשויים מחומרים צמנטיים כמו מוזאיקה, בטון או אבן עלולים להעביר רטיבות לתוך הבית, ועליהם יש למרוח סילוקסן או סילר.

מחיר 350-550 שקל

ליקויים ורטיבות בדירה חדשה – מה עושים

מהו טופס 4 – טופס אישור אכלוס