רמי לוי מתכנן להשיק בית מרקחת מקוון לתרופות מרשם רמי לוי, בעלי רמי לוי שיווק השקמה, מנהל מגעים עם גורם בתחום הפצת התרופות, עבור הקמת מחסן ייעודי לביצוע שילוח של תרופות מרשם לבתי הלקוחות. רמי לוי הוא הבעלים של רשת הפארם גוד פארם, בניגוד לסופר פארם זו לא פתחה בית מרקחת ב-15 סניפיה. עכשיו מתגלה שהכוונה היא לחסוך בכוח אדם ובאחזקה ולתת את השירות אונליין.
שינוע התרופות צפוי להתבצע באמצעות כלי רכב דו־גלגליים, שעליהם יוצבו מתקנים בעלי בקרת טמפרטורה, ושיוכלו להפיץ כ־30 הזמנות בכל סבב. מעריכים כי הכנות להקמת המחסן ומערך ההפצה יושלמו בחודשים הקרובים, והחברה תחל במכירה מקוונת של תרופות מרשם במחצית הראשונה של 2020.
עד לאחרונה לא התאפשר לשלוח תרופות מרשם דרך אינטרנט, אך משרד בריאות אישר לאחרונה את האופציה הזו לאחר שרבים העדיפו לקנות בחו"ל או דרך באתרים עולמיים. ההחלטה אפשרה לבתי מרקחת להתחיל למכור תרופות מרשם דרך אתר אינטרנט ולשלוח אותן לבית הלקוח. משרד הבריאות אישר לרשתות הפארם לאחסן את התרופות למשך 24 שעות בימי חול ול־48 שעות בסופי שבוע במחסנים ייעודיים המוגדרים כ"בתי מסחר מורשים", ומהם לשלוח את התרופות לבית הלקוח.
חברות ההפצה יידרשו לאסוף את ההזמנות שיגיעו לבית המרקחת המרכזי של רשת הפארם, לרכז אותן בסוף היום במחסן שיעמוד בהגדרות של "בית מסחר מורשה", ולשלוח אותן ללקוחות ביום המחרת.
מוכרי התרופות יהיו חיביים להעסיק לקוח הזמין לשאלות ולהתייעצויות בכל שעות הפעילות. ומה עושים עם המרשם? . השליחים יורשו למסור את תרופות המרשם ללקוחות אך ורק כנגד מסירת המרשם המקורי מידי המטופל.
הנחיית משרד הבריאות אפשרה הסכם שחתמה בחודש שעבר רשת הפארם Be של שופרסל לרכישת 51% ממניות חברת בלה און ליין שבשליטת רקח תעשייה פרמצבטית ב־4.75 מיליון שקל. בלה עוסקת בשיווק ומכירה דרך האינטרנט של מוצרי קוסמטיקה, מוצרי נוחות וטואלטיקה, תוספי מזון ותרופות ואספקתם עד לבית הלקוח. העסקה צפויה לאפשר ל־Be להיות החברה הראשונה בישראל שתספק תרופות מרשם עד לבית הלקוח באמצעות הזמנה באינטרנט. בשוק מעריכים גם כי איפארמ וסופר-פארם צפויות להצטרף.
פטור מתשלום לניצולי שואה ונכי המלחמה בנאצים על רכישת תרופות מרשם
יבוא אישי של תרופות ללא מרשם ותוספים – כמה זה עולה והאם זה בטוח?
איפה משתלם לקנות תרופות ללא מרשם?
מעודכן ל-05/2022
יש סיבות רבות לרצות לשנות את השם בתעודת הזהות. הסיבה הנפוצה ביותר – נישואים. נשים בעיקר נוהגות להחליף את שם משפחתן לשמו של בן זוגן או לכל הפחות להוסיף אותו כשם שני לשם משפחתן המקורי. סיבה אחרת יכולה להיות כשאנשים חשים שהם לא מחוברים לשם שהוריהם בחרו להם, והם מעוניינים לגלות עצמאות ובחירה ובכל אספקט בחייהם. אנשים משנים את שמם גם סתם כי הנומרולוגית אמרה. מכל מקום, אם אתם רוצים לשנות שם, זה מה שאתם צריכים לדעת.
ראשית, כל אדם מעל גיל 16 רשאי לשנות את שמו – פרטי או משפחה – במשרד הפנים, והשם הנבחר הוא שיופיע בתעודת הזהות, בדרכון, ובכל מסמך רשמי אחר. אפשר גם להוסיף שם או להסיר שם.
כל כמה שנים אפשר לשנות שם?
לא ניתן לשנות את השם יותר מפעם אחת בשבע שנים, למעט מקרים חריגים.
האם קטינים יכולים לשנות שם?
קטינים יכולים לשנות רק את שמם הפרטי ורק באישור ההורים או באישור בית משפט. הוריו של קטין שטרם מלאו לו 10 שנים רשאים לשנות את שמו הפרטי, אך חובה עליהם לתת לו הזדמנות להביע את עמדתו, את רצונו ואת רגשותיו בעניין ולתת להם משקל ראוי בהתחשב בגילו ובמידת בגרותו.
אם מדובר באפוטרופוס של הקטין שמעוניין לשנות את שמו, הוא יזדקק לאישור של בית משפט. אם מלאו לקטין 10 שנים והוא מסרב לשינוי השם, ניתן יהיה לשנות את השם רק לאחר קבלת אישור מבית המשפט לענייני משפחה.
כמה זה עולה?
שינוי השם במרשם האוכלוסין עולה 115 שקל נכון לשנת 2022 לאזרח מעל גיל 18. חיילים בסדיר ואנשי מילואים זכאים ל-50% הנחה.
מאיזה גיל אפשר לשנות את השם ללא אישור הורים?
כל אזרח מעל גיל 16 רשאי לשנות את שמו ולהוציא תעודות חדשות עם השם המעודכן.
איך משנים?
על מנת לשנות את השם נדרשת נוכחות אישית של מי שמבקש את השינוי. צריך להגיע למשרד הפנים הקרוב לאזור המגורים, להגיש טופס בקשה לשינוי שם ולשלם. לילדים מתחת לגיל 10 אין חובת נוכחות, אך ההורים חייבים לצרף הצהרה: "ניתנה לילדנו הקטין ההזדמנות להביע את עמדתו, רצונו ורגשותיו בעניין שינוי השם, ונתנו להם משקל ראוי בהתחשב בגילו ובמידת בגרותו".
אילו מסמכים דרושים?
-
- תעודות זהות.
- דרכון (אם יש).
- תמונת פספורט עדכנית (רצוי יותר מאחת).
- ספח תעודת הזהות של בן/בת הזוג (אם המבקש רשום בו).
- פסק דין הצהרתי של בית המשפט לענייני משפחה המאשר את שינוי השם לקטין (כאשר מדובר בקטין המעוניין להחליף את שם המשפחה, או כאשר קיימת מחלוקת בינו לבין הוריו על שינוי שמו הפרטי).
- נימוק לבקשה
האם אפשר לפסול שם?
שר הפנים יכול לפסול שינוי שם, אם הוא חושב שהשם החדש עלול להטעות או לפגוע בתקנת הציבור או ברגשותיו. השר רשאי לפסול את השם הספציפי שנבחר בלבד ואינו רשאי להתנגד לעצם הבקשה לשינוי השם.
השר אינו רשאי לפסול שם מהסיבה שהשם נבחר עקב קשר בין בני זוג לא נשואים. האיסור על פסילת שינוי שם מטעם זה חל גם במקרה של בני זוג מאותו מין.
שר הפנים רשאי להסמיך את פקיד הרישום לפסול שינוי שם במקומו.
אפשר לערער?
כן, על החלטת פקיד אפשר לערער לשר ועל החלטת השר אפשר לערער לבית המשפט לעניינים מינהליים.
השם בדרכון ובכרטיס הטיסה לא תואמים – מה עושים?
מעודכן ל-10/2019
מה אתם עושים בזמנכם הפנוי? רואים סדרות, הולכים למסיבות, מעדיפים סתם בילוי עם חברים? אופציה נוספת לשעות הפנאי היא ללמוד כישור נוסף, והפעם בחינם. ורגע לפני שאנחנו מביאים לכם רשימה של אפשרויות, כדאי גם לראות מה אפשר ללמוד דרך האינטרנט (הרוב בחינם או בזול)
קורסרה
אתר קורסרה, למשל,מציע שורה שורה ארוכה של קורסים בווידאו שמקורם באוניברסיטאות שונות בעולם. תוכלו להירשם, לבחור תחום שמעניין אתכם כמעט בכל תחום וללמוד. אפשר גם להפוך את הקורס לתואר בתשלום, בעוד הלימודים עצמם מועברים בחינם.
האוניברסיטה הפתוחה
האוניברסיטה הפתוחה מציעה קורסים מקוונים בחינם, בהם אנגלית אקדמית ספרים שוונים מפיזיקה, מתמטיקה ועד מדעי המדינה ובלשנות.
לימודי שפות
יש אתרים ואפליקציות רבות ללימוד שפות, שעליהם תוכלו לקרוא כאן, בהם דואולוינגו הפופורלרית
לינגוויסט בנוסף הוא אתר שמציע לימודי שפות בחינם. בינתיים.רק אנגלית וצרפית אבל צפויות שפות נוספות. בין היתר אפשר ללמוד באמצעות האפליקציה של 50 שפות ובעוד מקומות רבים ברחבי הרשת.
צילום
קורס הצילום הזה של יודמי הוא בחינם – ומתחייב ללמד אתכם את הבסיס לצילום מקצועי תוך 22 שעות. קורי צילום נוספים אפשר ללמוד בlemad.co.il
שירות התעסוקה
שירות התעסוקה מציע קורסים שונים רלוונטיים למיומנויות עבודה, בהם וורד, אקסל, שפות תכנות, רשתות חברתיות ועוד.
אוניברסיטת תל אביב
באוניברסיטת תל אביב יש אפשרות ללמוד קורסים מקוונים בחינם, לקבל עליהם קרדיט אם נבחנים עליהם בסוף הסמטר.
קמפוס
אתר קמפוס הוא אתר ממשלתי המאפשר לכם ללמוד קורסים שונים, פיזיקה, ביולוגיה, מדעי הרוח, תכנות והו לגמרי בחינם.
שחמט
צ'ס אקדמי הוא בית ספר לשחמט, שמעביר שיעורים בחינם ומלמד שיטות פשוטות בהן תוכלו לנצח במשחק המלכים. תחילה, תתבקשו לשחק נגד המחשב כדי שתיקבע הרמה שלכם ובהמשך תעברו שיעורים והכשרות. האתר פשוט ונוח וההסברים ברורים ונגישים.
המודל בנוי על 3 יסודות: למידה, אימון ומשחק. בין אם מעולם לא ראיתם לוח שחמט ובין אם אתם שחקנים ותיקים, האתר מאפשר לכם לשפר ולשכלל את הרמה הנוכחית שלכם. בעמוד הלמידה ישנם 9 קורסים העוסקים ביסודות המשחק, בטקטיקות בסיסיות, בהגנה, בהתקפה ועוד. הקורסים מורכבים מהסברי וידיאו לצד תרגולים מעשיים ומבדקים קצרים להטמעת החומר.
בזמן הלימודים: לצבור ניסיון או כסף?
מיזם קמפוס – המיזם המאפשר ללמוד מהבית ובחינם
בית הספר של החגים – יותר ימי לימודים, פחות ימי חופש
בזמן הלימודים: לצבור ניסיון או כסף?
יותר ויותר סטודנטים לרפואה לומדים בחו"ל. כמה זה עולה?
איך עושים הסבה לתכנות?
לימודי משפטים – כל מה שצריך לדעת
כנות היא הדבר הכי חשוב. לא תמיד. בראיונות עבודה למשל כנות יכולה לפגוע במועמד. זה לאו דווקא רע, כי כך נחסכת הן מהעובד והן מהמהעסיק עבודה שלא יתאים לה.
כדי לסנן מועמדים מראיינים נוטים לשאול שאלות לא צפויות ומכשיליות. המועמדים מצידם לא פעם עונים אוטומטית תשובות שיפגעו בסיכוי קבלתם לעבודה, גם אם היו כנות במאה האחוזים.
אלו השאלות המכשילות הנפוצות ביותר:
מה הייתה סיבת הפיטורין? כמה פוטרו?
כאן המטרה היא לגלות אם הסיבה היחידה היא קיצוצים או שיש לכם בעיות שהמעסיקים כבר גילו.קיצצים יכולים להיות רק תירוץ לפיטורים. אם שואלים למה דווקא אתכם פיטרו, אמרו שאינכם יודעים ואתם עובדים חרוצים. אל תתפתלו ותתחילו לספר את כל היסטוריית הבעיות שלכם.
איך יש לכם זמן לראיונות כשאתם עובדים?
כאן המעסיקים מנסים לרחרח אם אתם משקרים לבוס. פשוט הסבירו שאתם ביום חופשה ומתראיינים רק למשרות מתאימות. אם עולה הצורך בראיונות נוספים, הזכירו שחיפושי העבודה שלכם נעשים בדיסקרטיות ובקשו ששאר הראיונות יתקיימו מחוץ לשעות העבודה הרגילות.
איך התכוננתם לראיון?
מדובר באחת השאלות הנפוצות בראיונות עבודה והמטרה היא פשוטה לבדוק שאכפת לכם מהמשרה. פשוט חקרו על החברה לפני כל ראיון עבודה. הראו להם שאתם מבינים הן את החברה עצמה והן את התעשיה שבה פועלת
האם אתם מכירים מישהו שעבד בחברה?
הרבה מהראיונות שאליהם מגיעים מגיעים אליהם בזכות קשרים. לפעמים מדובר רק בעובד החברה שהעביר את קורות החיים, לכן בררו היטב על טיב החבר, הוותק שלו בחברה ומעמד. אתם לא רוצים שישליכו עליכם תכונות של עובד פחות מוערך.
איפה באמת תרצו לעבוד?
בשאלה זו בודקים שאתם לא שולחים קורות חיים לכל חור. לכן הדגישו מדוע אתם מושלמים לתפקיד הנוכחי. הבהירו למה זה מה שאתם רוצים לעשות.
זו אחת השאלות הבסיסיות ביותר בראיונות עבודה. אולם לעיתים קרובות המרואיינים לא מצליחים לחשוב על דוגמה טובה ומחמיצים הזדמנות להדגיש את היכולות הטובות ביותר שלהם. עדיף לבוא עם תשובה מוכנה מראש,.
תארו טעויות שעשיתם בתפקידים קודמים
כאן יש הרבה דרכים ליפול בתשובה, להגיד תשובה לא כנה ולא מציאותית כמו אני לא עושה טעויות או לתאר שרשרת טעויות שלא למדתם מהן כלום. הדגישו מה למדתם מהטעות ואיך שיניתם את ההתנהגות.
איך זה שעבדת במשך כל כך הרבה זמן באותו מקום?
בשאלה כזו המראיין רוצה לדעת איך נשארתם באותו תפקיד בלי להתקדם, האם מדובר בחוסר אמביציה או בחוסר הערכה של הממונים. הסבירו שהייתם מסופקים ושבעי רצון מהתפקיד, או מהתנאים ולכן הרבה זמן לא הררגשתם שאתם צריכים שינוי.
תומאס פיקטי הוא כלכלן, מחבר הספר "קפיטל במאה ה־21". הספר עוסק בהיסטוריה של אי השוויון מהמאה ה־18 ועד ימינו. הספר הוא מחקר אמפירי שארך כ־15 שנה, והתבסס על נתונים מ־20 מדינות, ושל הספר "הון ואידאולוגיה"ץ
תומא פיקטי (בצרפתית: Thomas Piketty; נולד ב-7 במאי 1971) הוא כלכלן צרפתי אשר מתמחה במחקר אי-שוויון כלכלי. פיקטי משמש מנהל המחקרים בבית הספר ללימודים גבוהים במדעי החברה לצד היותו יושב ראש עמית ב-École d'économie de Paris (בית הספר לכלכלה של פריז). ב-2014 יצא לאור ספרו הון במאה ה-21.,
עבודתו של פיקטי חשפה שפערי ההשׂתכרות ירדו בצרפת בצורה חדה במהלך המאה ה-20, בעיקר לאחר מלחמת העולם השנייה. ירידה זו נבעה, במידה רבה, מירידה באי השוויון בבעלות על נדל"ן, בזמן שפערי השכר נותרו יציבים. לדברי פיקטי, הקיטון נובע מהצמיחה החזקה בפרוגרסיביות של מס ההכנסה לאחר מלחמת העולם השנייה, מה ששיבש את הדינמיקה של צבירת הנדל"ן, באמצעות הפחתת עודף הכסף הזמין לחיסכון על ידי העשירים ביותר.
בספרו "קפטל במאה ה-21" מתגלה שקבוצה קטנה של שושלת הון מחזיקה במשאבים הכלכליים העולמיים על חשבון ההמונים במשך דורות על גבי דורות. הטענה העיקרית היא שרווחי הון שתשואתם גבוהה משיעור הצמיחה מובילם במהירות ליצירת אי שוויון קיצוני. כך למשל בארצות הברית ההמאיון העליון זוכה לשיער 60% מהגידול בעוגת ההכנסות בשנים 1977־2007. לכן הוא מציע להטיל מס גלובלי על בעלי ההון, בגיבוי מנגנון מהפכני של רישום ותיאום מס בינלאומי.
ספרו של פיקטי הצליח במהירות לשנות את השיח הכלכלי בעולם והכניס את אי-השוויון לשיח. הספר זכה לתשבחות רבות מפוליטיקאים ומכלכלנים. רבים רואים בו ספר מהפכני שהכניס את העשירים ואי שוויון למשוואה. הספר הפך לרב מכר גם מחוץ לחוגי הכלכלה.
עבודותייו של פיקטי הצטרפו לוויכוח שהתנהל בשנות ה־90 על הקשר בין אי שוויון לבין צמיחה (דווקא קיינס, שתמך במעורבות ממשלתית, כתב לפני כמעט 80 שנה שאי־שוויון תורם לצמיחה, בעוד הכלכלנים הישראלים, עודד גלאור ויוסף זעירא, הראו במאמר חשוב מ־1992 כיצד הוא פוגע בה). ויכוח שעדיין לא הוכרע..
חלוקת רכוש במקום הכנסות
פיקטי הפנה את תשומת לבנו לחלוקת הרכוש. לרוב הכלכלנים עוסקים בחלוקה של ההכנסות ובאי השוויון שבהן. הרכוש מתחלק ממתמיד בצורה הרבה פחות שוויונית מאשר ההכנסה, כיוון שההון האנושי – שהוא צירוף של היכולת האישית וההשכלה – אינו נמדד כחלק מהרכוש, למרות שהוא המקור לרובה של ההכנסה הלאומית. חלוקת הרכוש נהפכה לאי שוויונית עוד יותר מבעבר ב־30 השנים האחרונות, וכיום היא מגיעה לשיאים שכמותם נראו לאחרונה לפני מלחמת העולם הראשונה.
פיקטי גם הפנה את תשומת לבנו לחלקו של המאיון העליון בסך ההכנסות (בישראל אלה כ־25 אלף איש). זוהי שכבת מנהלי־העל, אשר יצרו פערים עצומים בקרב השכירים באותה חברה, וחלקה גדל באופן מבהיל ב־20 שנה האחרונות בארצות הברית – מ־8% ב־1981, ל־20% ב־2012. בשאר ארצות המערב המגמה זהה, אם כי פחות.
בנוסף, הוא יצר תחזית שלפיה יש חוק כלכלי, כמעט חוק טבע, לפיו הרכוש ימשיך ויגדל יותר מאשר סך הפעילות במשק, מאחר שקצב צמיחת ההון גדול מצמיחת התוצר. .
הון ואידאולוגיה
בספרון האחרון "הון ואידאולוגיה= הציע פיקטי שהממשלה בצרפת תעניק לכל אזרח צרפתי שמלאו לו 25 שנים 120 אלף יורו (132 אלף דולר). הוא קורא לתוכנית הזו "ירושה לכל".
צעדים נוספים כוללים הטלת מס של 90% על עשירי העל של צרפת. "אלה שיש להם כמה מאות מיליוני יורו או כמה מיליארדים, יצטרכו לחלוק בכוח.לדעתו זה יוביל לירידה במחירי הנדל"ן.
ביקורות
בין הביקורות שנשמעו על ספרו עלתה הטענה שהטלת מס על עושר עולמי אינה אלא פופוליזים לא ישים. עוד נטען שברוב המדינות המערביות יש כבר כיום מסי הכנסה גבוהים, הן על הכנסות מעבודה והן על הכנסות מהון, שמוטלים באופן פרוגרסיבי. בחלק מהן, כולל בישראל, מידת הפרוגרסיביות של מסים אלו היא משמעותית מאוד ואולי אף מוגזמת. בנוסף, יש מיסוי של הצריכה (דרך מע"מ ומסים עקיפים אחרים), כאשר היקף הצריכה מושפע לא רק מההכנסה השוטפת אלא בראש ובראשונה מההכנסה הקבועה ומרמת העושר של הצרכנים.ומסים אלו פוגעים בצמיחה. בעיית יישום אחרת היא שכמעט בלתי אפשרי לשכנע את כל המדינות בעולם לשתף פעולה, להטיל מס זהה, ובנוסף לזהות ולדווח על הנכסים הפיזיים והפיננסים של כל אדם לכל יתר המדינות..
עוד נטען שהגידול באי השוויון בעושר במדינות המערביות בעשורים האחרונים, כפי שתועד על ידי פיקטי, התרכז כולו בעליית ערך הנדל"ן ולא בכמות אמצעי הייצור (מכונות, ציוד, מפעלים). לכן, מבקרים מציינים כי ההסבר המרכזי של פיקטי לתיאור העלייה באי שוויון זה, ולפיו שיעור התשואה על הון גבוה משיעור הצמיחה במשק, אינו רלוונטי וכלל לא קשור לתופעה שהוא מתאר. בנוסף נטען, שאם שיעור התשואה על הון הוא גבוה והיקף ההשקעה החוזרת של הרווחים גם כן גבוה – שתי טענות מרכזיות של פיקטי – כמות ההון תגדל והתפוקה השולית שלו סביר שתקטן, כלומר התהליך שפיקטי מתאר, גם אם הוא נכון בתקופה מסוימת, לא יכול להימשך לטווח ארוך.
טענה נוספת היא שמדידת אי השוויון בין האחוזון העליון לשאר האוכלוסייה איננה מדידה רלוונטית – הרי ייתכן מצב בו הפער בין האחוזון העליון לאוכלוסיה הוא גבוה, אבל הפערים בין שאר האחוזונים אינם כה גבוהים. אם כבר מדברים על אי שוויון, מה שרלוונטי הוא אי השוויון בקרב כלל האוכלוסייה, ולא רק החלוקה בין האחוזון העליון ל99% האחרים. כמו כן עלו טענות על טעויות חישוב
ציטוטיים
"צריך לתת 120 אלף יורו לכל אזרח שמגיע לגיל 25"
"זה לקח 80 שנה, אבל חזרנו לשיאי האי־שוויון של 1929"
"העשירים הם המרוויחים היחידים ממדיניות הפד"
מעודכן ל-10/2019
רוב הכסף שאנחנו משתמשים בו, הוא בעצם לא שלנו , הוא חוב. כך למשל לאחרונה פרסם הבנק המרכזי (הפדרל ריזרב) בארה"ב את נתוני החוב של משקי הבית במדינה. בשנה האחרונה צמח החוב של משקי הבית ב־39 מיליארד דולר. למה החוב הזה שימש? לצריכה, ולמי צריך להחזיר את החוב הזה? רובו ככולו לבנקים.
כך הקיצוצים והתרגילים הפיננסיים של המשלות כדי ליצור מדינה שכולה טוב, לא עובדים יותר. אי אפשר לשקר כל הזמן. אנחנו חיים בתקופה שאנחנו חיים על חשבון חובות, אבל זה סוג של שקר, מתישהו זה יתפוצץ בפנים, רק שבינתיים כולם "אוהבים" את המצב – לאזרחים זה נהדר, יש כסף, יש צריכה, אז מה עם צריך להחזיר את הכסף, לממשלה זה טוב כי האזרחים מרוצים. הבעיה שמבחינה כלכלית מדובר בבועה שמתנפחת ולא באמת נשענת על מצג אמיתי.
במדינות מובילות הצמיחה קטנה ובמדינות החלשות היא כמעט לא קיימת וממצב ככזה אפשר להגיע יחסית מהר למיתון ולמשברים. הדפסות כסף נרחבות של בנקים מרכזיים הולכות ומתבררות ככלי שאין לו השפעה על החיים האמיתיים, רק על חוזקם שלה עשירים והאשראי הצרכני גדל וגדל.
כך עובדת השיטה. השיטה המוניטרית שבה אנו חיים מתוכננת לעבוד באופן של הגדלת חוב על גבו של הציבור והזרמת הרווח ממנו למעטים. כל עוד השיטה לא תשתנה, הכלכלה לא תוכל להתאושש ולחזור למסלול של צמיחה בריאה.
איך הפירמידה עובדת
השיטה המוניטרית שבה כולנו חיים, נקראת גם "שיטת הרזרבה החלקית", ובה רוב הכסף כיום נוצר על ידי בנקים פרטיים רק מתוך החלטה של הבנק. אבל הבנקים למעשה לא מייצרים כסף אלא חוב, אבל כמו שיודע כל מי שיש לו כרטיס אשראי, חוב משמש כסף לכל דבר. וכיום רובו המוחלט של הכסף בעולם, נוצר על ידי המערכת הבנקאית.
הבנקים נדרשים לעמוד ביחס רזרבה מסוים. כך, לדוגמה, בישראל, מכל 100 שקל שמופקדים אצלם, עליהם לשמור 6% (6 שקלים) כרזרבה, ואת השאר הם יכולים להלוות. אבל הבנקים עושים משהו אחר. הם שומרים את כל 100 השקלים, ומלווים 1,666 שקלים. כאשר הסכום הזה, שנוצר משום מקום, מגיע לשוק, הוא שוב מופקד בבנקים אחרים שגם הם בתורם יוצרים עליו את אותו מכפיל ומזרימים לשוק שוב כסף. וכך, מאז שנות השבעים של המאה שעברה, הפכו הבנקים ליצרני הכסף העיקריים במערכת המוניטרית העולמית.
התפיסה מאחורי השיטה הי שהשוק החופשי יכתיב את האופן שבו הכסף הזה מתגלגל לכלכלה וישפר אותה. ממשלות אמורות, על פי התפיסה הזו להתערב כמה שפחות בשווקים אבל מה קרה בפועל? כוח רב מדי למעטים, הבנקאים, שמחליטים איך הכסף יחולק.
הגדלת החוב הצרכני
אלא שמי שלווה מהבנקים, הציבור, ומי שאמור לקבוע מדיניות, הפוליטיקאים, כלל לא מודעים להליך. כיוון שבנקים מרוויחים מהלוואות, הם דוחפים בכל העולם להלוות , כמו עמלה ובונוסים. ולמרות שבנקים קרסו בעבר בשל טעויות כלאו, הרצון לקבל בונוס גובר על הרצון לא להלוות למי שאינו יכול להחזיר. בישראל הפיקוח על הבנקים מנסה לצמצם את התופעה ובכל זאת האשראי גדל.
זאת למעשה מערכת שמנתבת את כל הכסף בשוק שהבנקים יוצרים על ידי יצירת כסף וריבית, בחזרה לכיסם של הבנקים בצורת פירמידת בונוסים שאף אחד לא יכול לסרב לה. בעולם, בניגוד לישראל, אין הגבלת שכר בכירים בעולם וכך מנכ"ל מרוויח יפי 30 מהעובד עם השכר הכי נמוך.
זו פירמידת שיוצרת אחוז שמרוויח את רוב ההון בעולם. השיטה הזו שבה בנקים מייצרים כסף משומקום, וגובים עליו ריבית, מנתבת חלקים עצומים מהכסף בשוק חזרה אל כיסם של הבנקים ושל המשקיעים. עע כל ריבית שמוחזרת מישהו אחר משלם, בדיוק כמו פירמידה. לא רק על הלוואות, גם על שטר ומטבעות. ובעצם על כל הלוואה שמישהו מחזיר הוא הופך עני יותר ומפסיד כסף. ועכשיו עם כמות ההלוואות רוב הציבור חי עם פחות כסף, בעוד המלווים מתעשרים.
הממשלות מעדיפות להציל בנקים בחובות ובפשיטות רגל ולא ציבור שחובו גדל כי רוב הכסף ולמעשה כל הכלכלה אצל הבנק, הבנקים מכוונים יותר להשקעות של רווח מהיר כמו נדל"ן ופחות להגדלת הפריון, מקומות עבודה וייצור. אז האם הכלכלה כולה מבוססת על חוב, החוב יגדל הן אצל הממשלות והן אצל הציבור
כך החוב של משקי הבית גדל, החוב הממשלתי גדל, הגירעונות גדלים, החוב המסחרי, חוב המשכנתאות וחובות של חברות פרטיות. לכל מקום שאליו נפנה יש חוב, למעט מקום אחד – אותו 1%, שנהנה מההחזרים על החובות .
מה שמעניין הוא שבכל העולם יש עלייה במחירי הנדל"ן בעקבות ההליך הזה, כך רואים מדנות שבהן היצע הדירות לא גדל אבל הוזרם מלא כסף על ידי הבנקים לתעיישת הנדל"ן כי היא יכולה להשתמש בנכס קיים יותר כערובה לעומת סתם עסק קטן אשר פושט את הרגל. מה שקרה זה שהאשראי לתחום הנדל"ן הקפיץ את המחירים
מה צריך לעשות
מה צריך לעשות? בעור כלכלה בריאה צריך סביבה תחרותית וגדולה. טייקוני הנדל"ן והתאגידים לא מספקים אותה. מי כן? העסקים הקטנים והבינוניים, לשם נותבו ההלוואות בעבר ואלו התבררו כפחות כדאיות לבנקים.
והתוצאה היא לפעמים משכנתא יקרה מערך הבית ויותר משכורות כדי לקנות דירה. פחות חוב משמעו פחות כסף בשוק, ויותר כסף בשוק משמעו יותר חוב. כדי להימנע מהפלונטר הזה צריך לצמצם את ההלוואות וכן את הצריכה. המשמעות היא בהכרח פגיעה בצמיחה וברמת החיים.
כדי לשנות את השיטה צריך להחזיר את השליטה על ייצור של כמות הכסף בשוק לידי האזרחים, שישרת יותר אנשים, למשל הפניית התשלום לענפי חינוך, רפואה, למחקר ופיתוח, ליצירת עצמאות אנרגתית, לאיכות סביבה ליצירת מקומות עבודה ועוד. כדי שזה יקרה צריך להיות שיתוף פעולה בין כל הכלכלות בעולם ולערב גם מדינאים בכל העולם.
הונאת זכאות להלוואה או לכרטיס אשראי – איך זה עובד ואיך להתגונן
קיירוס – פירמידה או דרך אמיתית להרוויח כסף?
ביטקוין – איך נוצר המטבע הדיגיטלי? מה השווי שלו (והאם זה מוצדק)? והאם אפשר להשקיע בו?
הונאות פונזי – איך להיזהר
גיל הפרישה לנשים צפוי לעלות מ־62 ל־64 לאחר שהתוכניות בנושא התעכבו שנים, בשל התנגדויות. הממשלה החדשה עוד לא קמה, אבל במשרד האוצר לא נחים וינסו לקדם את העלאת גיל הפרישה מיד עם כינון הכנסת, אחרי שכבר קידמו תזכיר חוק שבגללו עיכבו את הקיצוץ שהיה אמור להתבצע בפנסיות הוותיקות.
הטיימינג לא נבחר במקרה. תחילת כינונה של ממשלה זה זמן טוב להובלת רפורמות, לפני שמתחילים איומים על פיזורה. הכנסת הנוכחית סביר שפחות תשים דגש על נושאים חברתיים ולכן גדלים הסיכויים שהפעם תאשר את העלאת גיל הפרישה.
כבר יש מתווה קיים שלפיו גיל הפרישה יועלה בקצב של 3־4 חודשים בשנה, כך שבעוד 11 שנים יגיע ל־65. החל מ־2037 יעלה גיל הפרישה אחת לשלוש שנים על פי השינוי בתוחלת החיים. האוצר רוצה להעביר את התוכנית כחלק מחוק ההסדרים.
הסיבה למתווה זה ולהעלאת גיל הפרישה היא הסבירות שנשים צעירות כיום יגיעו בממוצע לגיל 90 ויותר. כך למעשה הפנסיה שהן מפרישות במשך השנים תספיק להן במשך 30 שנה במצב הנוכחי. גם המוסד לביטוח לאומי סובל מאותה בעיה. קצבאות הזיקנה שמחלק הביטוח הלאומי מסתכמות בשיעור 29 מיליארד שקל, עלייה של 8% בשנה שליש מסך הקצבאות, והן מהוות אחד מגורמי הסיכון הגדולים לפשיטת רגל של ביטוח לאומי עד 2050.
באוצר מתכננים כי לצד העלאת גיל הפרישה תוגדל תקופת האבטלה ל־10 חודשים לנשים בנות 60 ויותר וכספים שיושקעו בהכשרות מקצועיות. עם זאת, כלום מהצעדים הללו לא נכתב בתזכיר.
נוסף להתנגדות בשל המקצועות השוחקים המתנגדים גם מציינים שנשים רבות כבר כך לא מוצאות עבודה בגילים האלו ואילו דווקא חצי ממשיך לעבוד לאחר גיל הפרישה. והמובטלות הן הנפגעות העיקריות מכך כי ייאלצו להמתין שנתיים נוספות בטרם יקבלו את קצבת הזקנה. אם תבחרנה להקדים את משיכת כספי הפנסיה, קצבתן תיפגע בשיעור של כ-12%. עם זאת, בתוכנית ביטוח לאומי מציינים שיהיו פתרונות כמו הבטחת הכנסה בדיוק לנשיים אלו. זה לא הולך להיות קל.
לא יקוצצו קרנות הפנסיה הוותיקות – במקום יועלה גיל הפרישה לנשים
התוכנית להגדלת גיל הפרישה לנשים
כמו בכל העולם גם בארצות הברית חברות הטכנולוגיה הן המובילות בשכר. מתוך 25 המקומות הראשונים 20 הן חברות טכנולוגיה. כך לפי אתר גלאסדור.
כמעט כל החברות מתחרות זו בו בזו ופועלות באותו אזור, לכן מציעות משכורות תחרותיות כדי לגייס ולשמר את העובדים הטובים ביותר. החברות ברובן עובדות ממטה במפרץ סן פרנסיסקו אך יש להן משרדים נוספים ברחבי ארצות הברית עם אותה משכורת.
מעניין כי בנוסף לסקטור הטכנולוגיה משכורות גבוהות מספק גם ענף הבריאות. על פי הסקר, רופאים מרוויחים את השכר הגבוה ביותר בארה"ב – שכר חציוני של 193,415 דולר, בדמה לישראל שרופאים מסוימים הם שיאני השכר במגזר הציבורי. זהו שכר שגבוה ביותר מפי 3 וחצי משכר הבסיס החציוני בארה"ב, שעומד על 53 אלף דולר. בדומה לטכנולוגיה זה מקצוע שדורש כישורים מיוחדים ויש ביקוש רב, בין השאר בשל האוכלוסייה המזדקנת. בדומה, מנהל בית מרקחת מדורג במקום השני (144,768 דולר) ורופאי שיניים הם במקום השלישי (142,478 דולר). רוקחים ואדריכלים סוגרים את החמישייה הראשונה. שאר העשירייה מוקדשת ברובה למקצועות הטכנולוגיה, כולל מנהלי פיתוח תוכנה (109,809 דולר) ומהנדסי תוכנה (114,163 דולר)
החברות עם השכר הגבוה ביותר
10. מיקרוסופט: שכר שנתי ממוצע: 148,068 דולר
9. סיילספורס: שכר שנתי ממוצע: 150,379 דולר
8. פייסבוק: שכר שנתי ממוצע: 152,962 דולר
7. לינקדאין: שכר שנתי ממוצע: 157,402 דולר
6. VMware: שכר שנתי ממוצע: 158,063 דולר
5. גוגל: שכר שנתי ממוצע: 161,254 דולר
4. גילעד סיינס: שכר שנתי ממוצע: 162,210 דולר
3. טוויטר: שכר שנתי ממוצע: 162,852 דולר
2. NVIDIA: שכר שנתי ממוצע: 170,068 דולר
1. פאלו אלטו נטוורקס: שכר שנתי ממוצע: 170,929 דולר
Airbnb, חברת השכרת הדירות לטווח קצר, דיווחה השבוע כי היא מתכננת לצאת להנפקה בשנת 2020.וול סטריט ג'ורנל העריך השנה את שוויה של החברה ב-31 מיליארד דולר. מדובר בכניסה של חברה מהותית שיוצאת להנפקה לאחר גל של חברות צומחות אך לא רווויות שיצאו להנפקה כמו אובר, פיבר והשיא של WeWork.
החברה דיווחה כי היא סיימה את הרבעון השני של 2019 עם הכנסות של מעל מיליארד דולר. עם זאת, בשנים האחרונות כבר כמה כפעמים דווח על הנפקה קרובה שלא הגיעה.
בעיתונות העולמית דווח שבכוונת החברה לבצע את ההנפקה באמצעותמכירת מניות קיימות של בעלי מניות. בניגוד להנפקת מניות ראשונית שבה מנפיקה החברה מניות חדשות בבורסה.
עקב ביצועים חלשים של מניות אוווירה כמו אובר, לייפט, פייסר ואחרות והרחקת המשקיעים WeWork דחתה את הנפקתה.
לפי יאהו פייננס, ההנפקות הפושרות האחרונות של חברות סטארט-אפ גדולות שחקו את סבלנותם של המשקיעים כלפי מיזמי אינטרנט לא רווחיים.
המרוויחים הגדולים מההנפקה יהיו העובדים, שיממשו אופציות. העובדים ביקשו להנפיק את החברה, כדי שיוכלו למכור באופן חופשי את מניותיהם, ההנפקה נובעת מכך שבקיץ 2018 שלחה קבוצת עובדים מכתב למייסדי Airbnb, וביקשה בשמם של כמה עשרות עובדים לקבל אישור למכור את האופציות שקיבלו בחברה. כיוון שכחברה פרטית התקשו למכור את מניותיהם ביקשו העובדים לצאת להנפקה.
אומנם Airbnb לא דיווחה אם רשמה רווחים ברבעון השני של 2019, אך מסרה בעבר כי ב-2017 וב-2018 רשמה רווח חיובי לפני ריבית, מסים, פחת והפחתות . כך שהיא חריגה בנוף החברות האופנתיות שלא מספקות רווחים.
תושבי תל אביב דורשים: משכירי airbnb יוציאו רישיון עסק
הרשות לזכויות מקרקעין במשרד המשפטים (הטאבו) משיקה שירות ניסיוני חדש לבעלי זכויות ובעלי הערות בנכסים הרשומים על שמם. את השירות יזמה לשכת רישום מקרקעין תל אביב וכרגע השירות יתאפשר בגושים ששייכים ללשכת הרישום בערים תל אביב, קרית אונו, רמת- גן, רמת השרון וגבעתיים. בעוד כשלושה חודשים תיבחן הרחבת השירות ללשכות נוספות בארץ.
בעל זכות בנכס יוכל להירשם לשירות באתר ולקבל הודעות על רישומים המתבצעים בנכסים שבהם הוא מנוי. בכך יתאפשר מעקב אחר הרישומים המתבצעים בנכסים הללו ואפשרות תגובה מיידית בשעת הצורך, במקרה שמדובר ברישום כוזב.
ציבור בעלי הנכסים אשר אינו מחזיק בתעודת זהות ישראלית, יוכל להירשם לשירות בזמן קבלת קהל בהצגת דרכון או רישיון נהיגה זר וכיוצ"ב באמצעות זימון תור מראש ללשכת רישום תל אביב באתר:
לאחר הזיהוי והרישום בלשכה, יקבל בעל הנכס עדכונים שוטפים.
עו"ד שלומי הייזלר, הממונה על המרשם, הדגיש כי: "מדובר בשירות בעל חשיבות עליונה לשמירה על הזכויות הקנייניות של הציבור, ויש בו כדי להוות צעד משלים למכלול הפעולות המקוונות שנועדו לטייב את הליכי הרישום ולקדם את זכויות הקניין בקרקע. את המהלך קידמה עו"ד תמר שטיינר, רשמת תל אביב ועובדי לשכת רישום תל אביב נטלו על עצמם, במסירות רבה, להטמיע את השירות כפיילוט בלשכתם. אנו מודים למחזיק התיק בהסתדרות עובדי המדינה, עו"ד ארז אופינקרו ולוועד העובדים, ששיתוף הפעולה המצוין עימם תרם רבות להטמעת השירות, ולאגף מערכות מידע במשרד המשפטים על פיתוח הטכנולוגיה הנדרשת".
גם בלי רישום בטאבו אפשר לקבל זכויות חכירה
פסיקה תקדימית: בעלי דירה יד שנייה יפוצו על אי רישום בטאבו
אפל פתחה השבוע בהפצת העדכון למערכת ההפעלה iOS 13, הגרסה החדשה ביותר שתעשה דרכה למכשירי האייפון של החברה. העדכון יגיע עבור הרוב של מכשירי האייפון התומכים בגרסת iOS 12, אך ביניהם ישנם דגמים שלא יקבלו את העדכון, כאשר גם בעלי טאבלטי האייפד יאלצו להמתין עד צאתה של הגרסה הייעודית iPadOS בהמשך החודש.
פרטיות
בין החידושים העיקריים הוא הגדלת הפרטיות, למשל Sign in with Apple: מערכת חדשה שמאפשרת למשתמשי אייפון להירשם ולהתחבר לאתרים באמצעות שם המשתמש והסיסמה מחשבון אפל, וכך נחסך מכם הצורך למסור פרטים מזהים לכל אתר ואתר.
בניגוד למתחרות, אפל מבטיחה שהמידע שיימסר לה יהיה מינימלי ומאובטח יותר. גם ההגדרות למפתחים פרטיות יותר. הגדרות מיקום חדשות יאפשרו להגדיר שאפליקציה תזכה בגישה למידע מיקום באופן חד פעמי בלבד, בניגוד למצב כיום שכל עוד האפליקציה בשימוש היא מזהה את המיקום.
האזנה משותפת ותאורה
חידוש נוסף הוא היכולת להאזין ביחד או לצפות ביחד בתוכני אפל עם אוזניות איירפודס ואף לקרוא אוטומטיות הודעות נכנסות באמצעות האוזניות.
אופציות נוספות נוגעות למצב התאורה. במערכת ההפעלה החדשה אפשר יהיה לשנות את סכמת הצבעים מכיתוב כהה על רקע לבן לכיתוב בהיר על רקע שחור בכל היישומים המובנים והאפליקציות התומכות, ולהגדיר מועדי כיבוי והפעלה אוטומטיים לשינוי בהתאם לשעה ביום. כך חוסכים גם בסוללה.
בצילום אפל מאפשרת לשנות את המיקום ואת העוצמה של מאפייני התאורה, ומוסיפה אפקט מונוכרומטי חדש ליצירת תמונות באיכות סטודיו מקצועית (התכונה זמינה רק בדגמי XS ואילך).
הסתרת תמונות ורב קו
עוד בצילום באמצעות למידת מכונה אפל מזהה תמונות דומות ומסתירה אותן מהתצוגה, וכן צילומי מסך וקבלות. בעוד משתמשי אנדרואיד יכלו להטעין רב קו בקלות זה זמן. עד עתה זה לא התאפשר באייפון. גרסה 13 של iOS הסירה רבות ממגבלות העבר ואפליקציות חיצוניות יכולות לבצע עתה פעולות כמו קריאת כרטיס שמצויד ברכיב NFC ועדכון המידע הנמצא בו. בהן רב- קו, שמעתה תוכל להיטען בקלות גם באייפון.
ניווט תלת ממדי
בדומה לגוגל ריויו, אפל משיקה שירות ניווט תלת ממדי. . כמו כן, שופרו יכולות הגדרת המועדפים ויצירת אוספי נקודות עניין לשיתוף עם חברים – אך לא כל היכולות יהיו זמינות בישראל מיד עם ההשקה.
החלקות במקום הקלדה ותמיכה בעברית ובערבית לחנות
אפל הוסיפה ל-iOS 13 את האפשרות להחלקה על המקלדת על מנת לכתוב מילים במהירות וכן לוקאליזציה מלאה של חנות האפליקציות עם תמיכה בעברית וערבית לתכנים והרשימות השונות בחנות.
אפל השיקה IOS13 – מערכת הפעלה חדשה לאייפון – וגם הרגה את אייטיונס
אין לכם כוח לקום מהספה? מרגישים אשמה על כל מנוחה? אתם מצטרפים לדור הצעיר ששחוק יותר מהדורות שקדמו לו.
לשחיקה כמה הגדרות שהמשותף לכולן הוא תשישות. מדובר בתשישות פיזית – הרגשת עייפות, אין אנרגיה, קשה לקום בבוקר; תשישות קוגנטיבית – החשיבה לא בהירה ולא שוטפת, הזיכרון נפגע, מעין הפרעת קשב שמתעוררת שוב ושוב; וגם תשישות בינאישית – אין כוח להפגין חום לאנשים, יש רצון להתרחק, להיסגר.
השחיקה משפיעה על הבריאות ויש לה היבטים פיזיולוגיים: יותר הורמוני לחץ, ירידה קוגנטיבית במהירות שליפה, דיוק, זיכרון וכן ברמה הבינאישית – התנהגויות שמכונות "התנהגויות נסיגה". אותם אנשים נמנעים ממגע, מתבודדים יותר ומשתדלים לא להגיע למקום שמלחיץ אותם, מה שמתבטא בסביבת העבודה באיחורים, היעדרויות ובסופו של דבר – עזיבה.
41% מהישראלים מרגישים שחוקים בעבודה ורבים מהם אינם מרוצים מהמקצוע שבו הם עוסקים, כך עולה מסקר שביצעה חברת גיאוקרטוגרפיה עבור "קרן מעגלים". לפי סקר של גאלופ בארה"ב 23% מהעובדים מרגישים שחיקה בעבודה כל הזמן או לעתים קרובות בעוד ש-44% חשים שחיקהל פעמים.
במחקר זה נמצא קשר ההפך בין גיל וותק לדיווח על שחיקה בעבודה כך במדגם של 26 אלף עובדים שממלאים שאלון סקר תקופתי, עובדים שהם בריאים באופן כללי, יש ירידה בדיווחים על שחיקה עם העלייה בוותק ובגיל. ובמדגם של 46 אלף עובדים במערכת הבריאות בישראל, שרבים מהם הם עובדים צעירים רואים גם כן תופעה דומה. הסטאז'רים והמתמחים מדווחים על שחיקה יותר מהעובדים הבכירים והמבוגרים.
הסיבה היא אופי העבודות המשתנה. צעירים נדרשים יותר להיות זמינים כך הזמן ולעמוד בציפיות גבוהות כבר בתחילת הקריירה.. מה שמאפיין את הצעירים הוא שהשחיקה גם מובילה למצב שבו קשה לעשות מטלות פשוטות כמו ללכת לבנק, להחזיר בגדים ועוד ואפילו לשלוח מייל. חלק מהסיבות שהדור הזה התרגל לטכנולוגיה שבה אפשר כמעט לעשות כל פעולה מהבית ואפילו המסרים הם מידיים.
איך מבוגרים נשחקים פחות
נראה שהסיבה לשחיקה הפחותה של המבוגרים היא מי שנשאר הרבה זמן במקום העבודה עמיד לשחיקה .מעין ברירה טבעית של שוק העבודה, כך שמי שנשחק בגיל מבוגר כבר עזב את העבודה או בכלל את שוק העבוהד. הסברים אחרים כוללים התנהגויות שמאפיינות את הדור הצעיר שנולד לשינויים הטכנולוגיים. בעיקר הפחד להפסיד או לפספס מידע .כיום לדור הצעיר במיוחד, בענף הייטק, הרבה הזדמנויות וכך יש עליו יותר לחץ.
דפוסי החשיבה של ההנשים האחרונות, המתמקדים ב'מה אני מפסיד', אילו הזדמנויות לא ראיתי, מובילים לשחיקה. תחושת ההפסד באה לידי ביטוי בחשיבה על העבודה שגוזלת זמן ואנרגיה ואת היכולת להיות במקום אחר. וכאמור, הסיבה העיקרית, הן הטכנולוגיה והן המעסיקים לא מאפשרים להתנתק מהעבודה גם כשאתה בבית.
המקצועות הכי שוחקים
במחקרים שבוצעו בעבר גילו שהמקצועות הכי שוחקים הם עבודות רפטטיביות בפס ייצור ומקצועות הדורשים הרבה עבודה עם קהל, כמו אחיות, שירות לקוחות ומורים. וככל שעובדים עם יותר אנשים, רמת השחיקה גבוה יוותר. הסיבה היא שבמקצועות שירותיים נדרש ממך יותר לא להראות את הרגשות שלך. כך גם מקצועות עם רמת אחריות גבוהה, בהם רופאים, פקחי טיסה ועוד.
אבל אם אתם נשחקים, שום דבר לא סופי. ויש דרכים להתמודד עם השחיקה, שעליהן תוכלו לקרוא בכתבה בקישור:
מה המקצועות הכי שוחקים ואיך להתמודד עם השחיקה