היום אציג לראש הממשלה מתן קו אשראי לעסקים שנקלעו למצוקה בעיקבות משבר הקורונה. הנחיתי את רשות המיסים ואת ראשי האגפים באוצר לנהוג ברגישות מול העסקים ולתת
מענה נקודתי כשהדבר יידרש.
לעניין העובדים השכירים. כרגע ימי המחלה מאפשרים המשכיות למי שנמצא בבידוד. #Covid_19
הוועדה המקומית לתכנון ובנייה בירושלים אישרה להפקדה בוועדה המחוזית פרויקט התחדשות עירונית ברחוב קוסטה ריקה בשכונת קריית מנחם. התוכנית מתייחסת למתחם בשטח של כ-14 דונם במזרח השכונה.
לפי התוכנית יפונו שבעה בתי שיכוןו יוקמו במקומם 3 מבנים חדשים, בגובה של כ-30 קומות. בסך הכל ייהרסו 175 יח"ד ובמקומן יבנו 740 יח"ד חדשות. עם זאת, בשל היקף התוכנית העתידה להפוך את רחוב קוסטה ריקה לאחד הצפופים במדינה עולות התנגדויות.
אחת הטענות היא שערכי הקרקע עלו בלמעלה מ-20% בשנים האחרונות, אבל משום מה המכפיל של אחד לארבע, ואפילו יותר , לא השתנה. כך שאין סיבה לכך ואפשר להסתפק בפחות. התושבים רוצים למנוע את העומס.
העומס בשכונה שלנו גדול מדי לתושבים ורחוב קוסטה ריקה עתיד להפוך לאחד הרחובות הצפופים ביותר במדינת ישראל. הפרויקט שאושר להפקדה בוועדה המקומית הוא רק אחד בלבד מסדרת פרויקטים שעתידים להיות מאושרים ברחוב זה. בימים אלו ממש מקודמת תוכנית ענקית במסגרת הוותמ"ל ("תכנית הנורית") להוספה של עוד מאות ואלפי יחידות דיור בצידו השני של הרחוב.
התושבים דורשים לא להסתכל על כל תוכנית בפני עצמה. לפיהם, התחדשות עירונית היא התחדשות של כלל השכונה. יש לאמץ מבט רחב שיבטיח את החיים התקינים של כלל הרחוב וכלל השכונה. בהתאם לכך יש לבחון גם את כל הדרכים להורדת הצפיפות ובכלל זה בחינה שמאית מעמיקה שתבטיח את יציבות הפרויקט אך גם את יכולת השכונה והרחוב לשאת אותו. זוהי הדרך היחידה להתחדשות עירונית אמיתית.
היום על פי רוב דירת נופש אינה דירת מגורים לעניין חוק מיסוי מקרקעין, ואינה מהווה דירת מגורים מזכה לעניין מס שבח. כלומר מי שמוכר דירת נופש יחויב במס שבח מקרקעין מלא. לעומת זאת בעניין דירה נוספת מי שבבעלותו דירת נופש זה לא נחשב לצורכי מס שבח ולעניין מס רכישה .
דירת נופש איננה דירת מגורים. בשעה שמחירי דירות מגורים מאמירים ומס הרכישה בגינן עלול גם לעלות בשיעורו על רכישת זכות אחרת ( 8%-10% ברכישה דירה נוספת לעומת 6% על כל הסכום ברכישת זכות אחרת במקרקעין (כגון דירות נופש) ומס השבח המוטל מכירת דירת מגורים (שאינה דירה יחידה) שנרכשה לאחר 1.1.2015 מגיע ל-25%, דירות נופש הפכו שוב לאפיק השקעה אטרקטיבי יותר כאשר רכישתן לא תמנע מבעלי דירה יחידה את הפטור ממס שבח במכירת דירת מגוריהם.
למשל יורשים פטורים ממס על מכירת דירת מגורים שנייה, אך אם אחת מהדירות דירת נופש דירת המגורים תזכה לפטור אבל לא דירת הנופש.
אם דירת הנופש תוכר כדירת נופש – ניתן יהיה למכור את דירת המגורים בפטור תוך שימוש בסעיף הרלוונטי.
הפסיקה
עוד בנושא מיסים
באחד מפסקי הדין נדונה השאלה האם דירה המושכרת לתקופות קצרות דינה כדירת מגורים הזכאית להקלה במס רכישה או שמא אינה זכאית להקלה האמורה כדירת נופש.
נקבע כי אין להתייחס אל דירה המושכרת לתקופות קצרות כאל דירת נופש, כי היא אינה משמשת למגורים.
אולם, דירה שיש בה שימוש מעורב הן למגורים והן לנופש, תוגדר לצורך מס הרכישה כדירת מגורים או כדירת נופש, בהתאם לרוב השימוש בה, משמע השימוש העיקרי.
דירת נופש גם אינה מאפשרת מגורי קבע עקב ייעודה מבחינה תכנונית, ולכן לא קיים בה פוטנציאל למגורי קבע. כך למעשה אם הדירה מוגדרת חוקית כדירת נופש ולא חל בה שינוי ייעוד בחוק ובפועל תישאר דירת נופש.
הרציונל הוא שבמקרה שהמוכרים עשו שימוש בדירות הנופש למגורים זה מתן פטור ממס שבח. והם יהיו זכאים ליהנות מפטור לעומת רוכשי דירות נופש ששמרו על החוק ולא עשו בדירות שימוש לא חוקי של מגורי קבע בניגוד לתב"ע ועל כן אינם זכאים לפטור. כלומר, מתן פטור ממס שבח במכירת הדירות הנופש מהווה גם כאן תמריץ לעבור על החוק ולעשות בדירה שימוש לא חוקי של מגורי קבע.
עם זאת, יש מקרים שבהם דירת נופש כן תוכר כדירת מגורים. המקרים הללו כוללים פרויקטים ותיקים של דירות נופש אשר הרשויות הכירו כי משמשות למגורים ולא למטרת נופש ואף חייבו את הדירות בארנונה בהתאם לדירת מגורים. במקרה זה יראו בהן כדירות מגורים.אפשר גם לפנות למנהל רשות המסים ולנסות לשכנעו כי הותר בה באופן חוקי השימוש למגורים.
איך תבחרו את דירת האירוח המושלמת?
לאחר שלא נשמע קולו בנושא הקורונה צייץ הבוקר שר האוצר משה כחלון בחשבון הטוויטר שלו: "היום אציג לראש הממשלה מתן קו אשראי לעסקים שנקלעו למצוקה בעקבות משבר הקורונה. הנחיתי את רשות המסים ואת ראשי האגפים באוצר לנהוג ברגישות מול העסקים ולתת מענה נקודתי כשהדבר יידרש.
"לעניין העובדים השכירים: כרגע ימי המחלה מאפשרים המשכיות למי שנמצא בבידוד. בהזדמנות זו אני מבקש ממעסיקים שיכולים לאפשר עבודה מהבית, שיעשו זאת, כדי שהפגיעה במשק תהיה מינימלית".
משה כחלון – Moshe Kahlon@KahlonMoshe
"אני מבקש לפתוח קו אשראי כדי לתת מענה לעסקים וחברות שירגישו את הלחץ", אמר אמש ראש הממשלה בנימיןנתניהו. "כלכלות מתחילות להיפגע, ממשלות מנחות לסגור את שעריהן, יש לזה חשיבות לאספקת מוצרים לכל הכלכלות. איש לא יודע כיצד המגפה תיפסק. בנוסף, נגייס את מיטב המוחות בישראל כדי להגיע לבדיקה רחבה שתבטיח יכולת בדיקה תעשייתית שתפריד בין החולים לבריאים, וכך נמשיך לשמור על כלכלת ישראל. בלי זה – דברים יביאו למצב של קריסה כפולה, גם כלכלית וגם תעשייתית".
לנוכח המשבר, נפתח שבוע המסחר בבורסת תל אביב בירידות שערים תלולות. מדד תל אביב 35 ירד ביותר מ-4.8% ומדד תל אביב 125 ירד ב-5.5% (נכון ל-10:30). ירידות חדות גם בבורסות המפרץ הפרסי לנוכח הצניחה במחיר הנפט.
משבר הקורונה: טוויטר מצטרפת לחברות הקוראות לעובדים לעבוד מהבית
נהגי האוטובוסים חוששים מהקורונה: רוצים ציוד מגן
מאזן התשלומים של ישראל שובר שיאים בשנת 2019: כך על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. לפיהם הגיע העודף בחשבון השוטף של ישראל ב-2019 ל-14.3 מיליארד דולר, לעומת עודף של 9.5 מיליארד דולר בשנת 2018 ועודף של 8.3 מיליארד דולר בשנת 2017.
העודף כולל עסקאות של תושבי ישראל עם חו"ל בחשבון הסחורות, השירותים, ההכנסות הראשוניות (הכנסות מהשקעות פיננסיות ומשכר עבודת שכיר) וההכנסות המשניות (העברות השוטפות) בדולרים שוטפים. העלייה בעודף בחשבון השוטף בשנת 2019 לעומת שנת 2018 נובעת מעלייה של 4.3 מיליארד דולר בחשבון השירותים, ומירידה של 1.4 מיליארד דולר בגירעון חשבון הסחורות. עליות אלו קוזזו בירידה של 0.8 מיליארד דולר בחשבון ההכנסות הראשוניות ומירידה של 0.1 מיליארד דולר בעודף בחשבון ההכנסות המשניות. העברות ההון נטו לישראל הסתכמו ב-1.6 מיליארד דולר בשנת 2019, הההשקעות הישירות הזרות במשק הסתכמו ב-18.2 מיליארד דולר בשנת 2019, בהשוואה ל-21 מיליארד דולר בשנת 2018, ול-18 מיליארד דולר בשנת 2017.
עקב תנועות ההון לישראל וההשקעות של ישראלים בחו"ל הגיע הפער בין הנכסים להתחייבויות של המשק לסכום גדול מאוד של 158.4 מיליארד דולר בסוף שנת 2019. נתון זה מבטא את הפער בין נכסי המשק בחו"ל שהסתכמו בסך 495.7 מיליארד דולר, לעומת התחייבויות המשק לחו"ל בסך 337.3 מיליארד דולר.
בהשקעות של תושבי ישראל בניירות ערך זרים סחירים חלה עלייה של 5.4 מיליארד דולר בשנת 2019 שנבעה מעלייה של 3.7 מיליארד דולר בהשקעה באג"ח ובשטרות ומעלייה של 2.9 מיליארד דולר בהשקעה במניות. ההשקעות של תושבי חו"ל בניירות ערך ישראלים סחירים בשנת 2019 ירדו ב-0.4 מיליארד דולר בהמשך לירידה של 3.1 מיליארד דולר בשנת 2018 ועלייה של 1.9 מיליארד דולר בשנת 2017.
יתרות מטבע חוץ של ישראל עלו בשנת 2019 ב-6.6 מיליארד דולר, לאחר עליה של 5.3 מיליארד דולר בשנת 2018, ו-8.1 מיליארד דולר בשנת 2017. בשנת 2019 רכש בנק ישראל 3.8 מיליארד דולר.
עודף הנכסים על התחייבויות של המשק כלפי חו"ל במכשירי חוב בלבד (חוב חיצוני נטו שלילי) הסתכם ב-169.3 מיליארד דולר בסוף דצמבר 2019, עליה של 14.0 מיליארד דולר בהשוואה לסוף דצמבר 2018.
כבר כמה אזרחים, לרוב מבוגרים או עולים מקבלים פנייה שמגיע להם החזר ממס הכנסה, 8,500 שקל או 6,000 החזרי מס. לאחר שמבקשים פרטים גם ממי שלא שילם מס הכנסה מימיו הנוכלים מבקשים לשלם מאות שקלים על פתיחת התיק תוך דרישה לייפוי כוח ופרטי כרטיס אשראי. אלא שפעמים רבות אם הלקוח חותם על בירור החזר המס, לא ניתן לעשות הרבה.
בשנים האחרונות תחום החזרי המס הפך להיות התחום הבולט בתלונות של צרכנים נגד מעשי נוכלות. החזר המס החליף את ההצעה למוצרים מיותרים לקשישים. יש גידול חד במספר העסקים שנגדם מגיעות תלונות על שיווק אגרסיבי לשירותי 'החזרי מס' מאז שנת 2017. במועצה לצרכנות התקבלו רק בחודשים ינואר-פברואר 60 תלונות. במועצה מעריכים שמדובר בנזק של עשרות מליוני שקלים לשנה.
תופעת עוקץ החזרי המס החלה כבר ב-2017, אז היה מדובר בחברות אחדות. ב-2020 כבר יש כ-80 חברות כאלה, כ-50 מתוכן בחקירה. נכון לכתיבת שורות אלו, נגד שמונה מהחברות הסתיימה החקירה או שהיא נמצאת בשלבים סופיים לפני ההחלטה על הטלתקנסות.
החברות הידועות לחוקרים הן: טופ פיננסים, אלירן אזולאי, המרכז למימוש זכויות, המרכז לאיתור כספים אבודים, ריטקס ועוד. נגד החברות האלו נרשמו גם תלונות במועצה לצרכנות או באמון הציבור, וחלקן מככב גם במדיות החברתיות. כמו במקרי הונאה אחרים חלק מהחברות פועלות בשמות שונים, שניים ואפילו שלושה.
שיטת הפעולה
לקוחות החברות הרבה פעמים מגיעים דרך מודעה או חיפוש על החזר מס. לעיתים זו פנניה טלפונית מהחברה, שאחד מצניגיה מבשר לקורבן שמגיעים לו כספים ממס הכנסה.
.אל הקורבנות החברות מגיעות דרך מאגרי מידע רבים הנסחרים ומועברים בין חברות, וכך מגיעות לצרכנים. הרשות להגנת הפרטיות מטפלת בחלקם.
דפוסי ההתנהלות דומים בין החברות, והרבה פעמים המתקשרים מלחיצים את הצרכנים. לעיתים המתקשר מציג את עצמו כנציג חברה שעובדת עם גורם רשמי או מטעמו.
סכום הגניבה
תחילה החברות נוהגות לגבות כסף תמורת ההסכמה לקבל את שירותיהן, לרוב סביב 990-600 שקל. נרשמו גם תשלומים נמוכים של 350-200 שקל אך גם של אלפי שקלים, 6,000-3,000 שקל ויותר לטיפול בתיק. שיעורי העמלה על הטיפול בתיק נעים בין 18%-25% פלוס מע"מ מהסכום שיעבירו לצרכן.
היזהרו והישירו
אומנם טיפול בהחזרי מס הוא לגיטימי, אך צריך להיעשות על ידי אנשי מקצוע מוסמכים. כמו רואי חשבון, עורכי דין ויועצי מס. רואי חשבון גובים תעריף קבוע ולא גובים אחוזים או לוקחים אגרת פתיחת טיפול, ויועצי מס עובדים על בסיס אחוזים, כאשר התעריף הממוצע הוא 15%. כמו כן ההחזר צריך להגיע לחשבון הבנק ולא בדרך אחרת.
החשש הוא גם שבעלי החברות ממלאים דוח שקרי כדי לזכות בהטבה ומי שבאים אליו בטענות הם הקורבנות שנתנו את ייפוי הכוח. יש קושי גם לבטל עסקאות כאלו כיוון שכביכול התחיל השירות והחברה מטפלת בתיק.
גם חברות האשראי מסרבות להחזיר כסף או לבטל תשלומים ללא אישור החברה – שכמובן לא ניתן. בחלק מהמקרים התערבות המועצה לצרכנות או אמון הציבור.
הדרך הכי טובה להיזהר היא להכיר את החוק, אם עבדתם כל השנה בעבודה אחת, אין לכם ילד בעל מוגבלות, הייתם חולים או כל אחד ממהחזרים הכתובים כאן –החזר מס הכנסה – ככה תדעו אם מגיע לכם כסף – לא מגיע לכם החזר. אפשר גם לבדוק בסימולטור של מס הכנסה ללא מתווכים ואם בן משפחה חדש או עולה שואל אתכם, עזרו לו. בכל פנייה בררו את שם הפונה, הסמכתו ומסר הרישיון שלו. אל תדברו עם מישהו שלא נותן מספר ושאינו רואה חשבון או יועץ מס מוסמך.
.זכרו, אי אפשר לדעת בשיחה קצרה אם מגיע לכם החזר אלא אם מדובר בייפו כוח שנתתם לבעלי מקצועי ובהם רואי חשבון, עורכי דין ויועצי מס.
אל תיתנו פרטים אישיים ואל תיתנו את ייפוי הכוח בלי שהבנתם עד תומו ואת מגבלותיו כדי שלא יהיה לפונה יותר מדי אחריות על נכסיכים.
אל תיתנו את הסכמתם לפני שקיבלתם חוזה, ביררתם על החברה, כולל המלצות באינטרנט וביקרתם במשרדים.
עלייה של מאות אחוזים במכירות ברשתות השיווק. החרדה מהקורונה, מבידוד ומאפוקליפסה מגבירה את היקף הקניות וישראלים מסתערים על המדפים מחשש לחוסר במוצרי מזון. ההתנפלות קורית בעיקר בסופי השבוע, מה שמוביל למדפים ריקים. גידול חריג נרשם במכירת שימורים, שלא זוכר מאז ימי מלחמת המפרץ. החשש הוא למדפים ריקים בקרוב.
ברשתות המזון דווחו גם על עלייה במכירת מוצרים כמו קטניות, פסטה, שמן, מים מינרליים, נייר טואלט ומגבונים. היצרניות דיווחו ברובן על היערכות במלאי כדי להימנע ממחסור. משרד הכלכלה אף הוציא הודעת הרגעה שלא צפוי מחסור במזון.
עם זאת ולמרות דברי משרד הכלכלה, הקושי הוא במוצרי יבוא. יש סחורות שתקועות בארץ והיבואנים מחכים לשחרר אותן לשוק ויש גם עיכובים במשלוחים מחו"ל והסחורה תקועה בדרך. יש חשש מעצירת ייצור של חלק מהמוצרים מאיטליה. חשש קים גם בנוגע לצמצום הטיסות לחו"ל. עוד צפוי מחסור במוצרים כשרים לפסח כי יותר אנשים נשארים בארץ. בנוסף, רבנים לא נוסעים לחו"ל לעשות הכשרים וייתכן מחסור של גבינה בשבועות. עם זאת ברוב הענף אומרים כי לא יהיה חוסר במזון כל עוד מערך הייצור בארץ עובד. החשש הוא מעובד אחד חולה או חשוד בקורונה שישבית פס ייצור שלם.
שר הכלכלה הוציא בסוף השבוע הודעה מרגיעה שלפיה אין כל מחסור במוצרי מזון וגם לא צפוי מחסור כזה. "הייצור נמשך כסדרו וכך גם האספקה לכל החנויות ברחבי הארץ", אמר. "אין הצדקה להצטייד במזון מסוג כלשהו ואין כל הגבלות על התנועה הימית לארץ. בישראל יש מלאי של דלק ומזון המספיקים למספר חודשים מראש".
בתוך כך נודע כי משרד החקלאות יגיש למועצה לביטחון לאומי תוכנית היערכות לאספקת מזון טרי בהתאם למספר תרחישים של התפתחות משבר הקורונה. מדובר בבדיקה מורכבת משום שלא מדובר רק בפירות וירקות, מוצרי חלב וביצים. התוצרת החקלאית תלויה גם בחומרי גלם מיובאים, ובראשם יבוא גרעינים כמזון לפרות. רוב החיטה המשמשת לייצור לחם מיובאת מחו"ל (אם כי המדינה מחזיקה דרך קבע במלאי חירום של חיטה). גם ביצים, בעיקר לפני חגים, מיובאות בכמויות גדולות מחו"ל. משרד החקלאות ימליץ שאם יהיה צורך, המדינה תיתן ערבויות ליבואנים כדי להבטיח כדאיות כלכלית של היבוא ותסייע גם כספית בגיוס עובדים לחקלאות.
על רקע בהלת המזון, גורמים קמעונאים ואחרים פנו למשרד החקלאות בדרישה לעצור כעת יצוא לחו"ל של תוצרת חקלאית ישראלית מחשש למחסור שעלול להיווצר בגלל המשבר וגם לאור העובדה שלקראת חג הפסח הביקושים עולים. מסתמן כי במשרד החלקאות מתנגדים כדי שלא ייוצר נתק מוחלט עם הספקים מחו"ל.
לצער המבוגרים, הנהלות הבנקים קוראות לא להגיע לסניפים. חלק מהבנקים אף החלו בהיערכות לקורונה באמצעות פרסום נוהלי חירום לעובדים. בזכות הוראה זו הם מקווים לצמצם את ההידבקות בקורונה, המסוכן בעיקר למבוגרים, שהם עיקר הלקוחות המגיעים לסניפים.
את ההודעה ששלחו הבנקים כנראה ניסח בנק ישראל ולפיה הבנקים מבקשים מהלקוחות לנקוט משנה זהירות ולצמצם התקהלות בסניפים. הבנקים מבקשים מהציבור להשתמש בשירותים הדיגיטליים כשלאומי ממליץ על שימוש בשירות "הזמן פגישה לבנקאי" כדי לצמצמם את התורים ואילו דיסקונט מזכיר "שניתן לקבל מידע ולבצע פעולות בקלות באפליקציה ובאתר הבנק ובמוקד הטלפוני" שמאפשר גם התכתבות עם בנקאי ו כדי להימנע מהמתנה מיותרת.
צעד נוסף הוא מכלים עם חומר מחטא אלכוג'ל בעמדות הכספומטים ובסניפים כדי להגביר את ההיגיינה, אך כמובן החשש הוא שבכל מקום סגור שיכלול התקהלות גדולה, סיכון ההדבקה יגדל.
יש גם בעיות, כמו עומס בשרתים ובאפליקציות ועיכוב בשירות הקולי. בעיה נוספת היא כאמור שהשירותים הדיגיטליים פחות נגישים לקהל המבוגר שעדיין זקוק למענה אנושי, והם כאמור בסיכון גבוה יותר לחלות ולהיפג מהמחלה.
מלבד ההנחיות ללקוחות, לפני כמה ימים הבנקים לאומי ודיסקונט הוציאו הנחיות חדשות לעובדים. לאומי הנחה כל עובד שחוזר מחו"ל מכל יעד ועובד בחלל פתוח להיעדר שבועיים מהעבודה. עוד נקבע כי אסור לקיים פגישות עם יותר מחמישה אנשים, ובוטלו התכנסויות עובדים ולקוחות. נסיעות מטעם הבנק צומצמו, וניתנה הנחיה להגביר את הניקיון ולפזר חומרי חיטוי.
בדיסקונט נקבע בין היתר, כי היחידות הקריטיות של הבנק לפעילות שוטפת, המתבססות על עובדים עם מיומנות ספציפית, יפוצלו ברמה הפיזית לשני אתרים. הפיצול יתרחש באופן שבו חלק מהעובדים ישארו במיקום המקורי וחלק יועברו למיקום נפרד ללא ממשק פיזי, כך שאם חלילה תתרחש הידבקות במיקום אחד, העובדים במיקום הנפרד יוכלו להמשיך לעבוד.
בשבוע שעבר ערך הפיקוח על הבנקים מפגש חריג עם נציגים מכל המערכת הבנקאית בישראל במטרה לבחון את היערכותם להמשכיות עסקית במציאות של התפרצות נרחבת של הקורונה בישראל. במקביל שלחה רשות שוק ההון מכתב לכל היו"רים בגופים המוסדיים ובו דרשה מהם לדון בעניין היערכותם בתוך שבועיים למקרה של התפרצות הקורונה ישראל, תוך זיהוי החשיפות לקורונה מזווית ההשקעות, הביטוח ומבטחי המשנה.
בספטמבר 2016, במהלך השלמת עבודת הבנייה של חניון הברזל ברמת החייל, שבועות אחדים לפני פתיחת החניון לציבור, התמוטטה התקרה. כעת הפרקליטות מדווחת על הכוונה להגיש כתב אישום נגד מנהלי חברת הבנייה דניה סיבוס, שהקימה את החניון. על פי כתב החשדות, התמוטטות התקרה התרחשה בעומס של כשליש מהעומס שבו התקרה הייתה צריכה לעמוד על פי התקן. לכן נהרגו ששת העובדים ששהו בחניון ונפצעו 23 עובדים.
על פי כתבי החשדות, שרשרת המחדלים והמעשים המצטברים שביצעו המנהלים, המהנדסים והקבלנים גרמו להתמוטטות תקרת החניון. החשודים היו אחראים מתוקף תפקידם, מכוח חוזים ספציפיים ובהתאם לנוהל עבודה שהוגדר לפרויקט, ליציבות המבנה של חניון הברזל ולבטיחותו, כל אחד לפי חלקו. החשודים לא נקטו את הצעדים המתחייבים מהם להבטחת יציבותו של חניון הברזל ולמניעת סכנה וכתוצאה מכך נגרם האסון הכבד.
בין החשודים מנכ"ל דניה סיבוס רונן גינזבורג. עוד לטענת הפרקליטות, המהנדסים צחר ומרמוש ממשרד צחר, תכננו את תקרת החניון כתקרה העשויה כולה ממשטח בטון מלא ורציף, ללא קורות הנשענת על עמודים והמועדת מטבעה לסיכון של חדירה. תכנון זה שהוביל צחר היה שונה באופן מהותי מהתכנון המקדמי של משרד שחם. התכנון של צחר ומרמוש היה שגוי והשניים לא פעלו על פי סטנדרט מקצועי סביר משום שלא ביצעו בדיקת עמידות לחדירה לתקרת החניון, ולא הביאו בחשבון את רמת העומס הצפויה על תקרת החניון
פרקליטות מחוז תל אביב (פלילי) הודיעה היום לגינזבורג, לדניה סיבוס עצמה, למנהל פרויקט ולמהנדסים כי נשקלת העמדתם לדין בכפוף לשימוע בחשד לגרימת מותם ברשלנות של 6 עובדים באתר האסון: אולג מישאלוב, אולג יעקובוב, רוסלן איסקוב, איעד מערוף, דאובשה מוחמד ודניס דיאנצו ובגרימת חבלה ברשלנות לעשרים ושלושה עובדים.
רונן גינזבורג, דניה סיבוס: ";סטנלי פישר חונק את האשראי";
אפריקה מגורים רכשה זכויות על הקרקע במתחם סמל בכ-190 מיליון שקל
על רקע יום האישה הבינלאומי הלשכה המרכזית לססטיסטיקה (למ"ס) פרסמה דו"ח שמתייחס לסוף 2018, ולפיו הפער בהכנסה הממוצעת החודשית בין נשים וגברים באוכלוסייה היהודית עמד על 34.1%.
למרות התיקון שהתרחש ב-2017 שבו הצטמצמו פערי השכר בין נשים לגברים, ב-2018 הם חזרו להתרחב. לפי הנתונים, השכר הממוצע של גברים עמד באותה שנה על כ-12,500 אלף שקל ברוטו, לעומת שכר הנשים שעמד על 8,550 שקל – פער של כ-32%.
BDI בחנה גם את פערי השכר בקרב אוכלוסיית המנהלים בישראל. הסקר מגלה כי כ-56% מהנשים המנהלות סבורות כי הן לא מקבלות שכר שהולם את תפקידן, בעוד שבקרב הגברים המנהלים 53% סבורים כי השכר שלהם לא הולם את תפקידם. ככל שהגיל עולה, כך גם יות נשים סבורות שלא מקבלות שכר הולם לעומת הגברים
לא מבקשות קידום
כמעט 40% מהנשים המנהלות בגילאים עד 35 לא יציעו עצמן לקידום לתפקיד שמתפנה בארגון, גם אם הוא עונה על כישוריהן. זאת בהשוואה ל-21% מהגברים. בקבוצות גיל 36-50 22% מהנשים ו-13% מהגברים לא יציעו עצמם לתפקיד חדש, ובגילאי 51 ומעלה הפערים מצטמצמים – 33% מהנשים לא יציעו את עצמן לקידום ו-27% מהגברים.
לגבי השאלה אם הם חושבים שיתקדמו במקום העבודה שלהם, נשים היו פסימיות יותר מהגברים, ו-76% מהגברים העריכו שכן יתקדמו לעומת 70% מהנשים. עוד עלה מהסקר כי חלק לא מבוטל מהמנהלות לא מרגישות שהן משפיעות בסביבת עבודתן. כ-42% מהנשים השיבו גם כי הן בודקות אפשרויות תעסוקה מחוץ לארגון מפעם לפעם, לעומת 38% מהגברים.
גברים עדיין מפרנסים יותר
במהלך השנה האחרונה, ב-71.6% ממשקי הבית שבהם יש מפרנס אחד, היה מדובר במפרנס גבר. מחצית מהאימהות לילדים עד גיל 17, שעובדות 35 שעות ומעלה בשבוע, כלומר במשרה מלאה, דיווחו על חוסר שביעות רצון ביחס לאיזון בין העבודה לבית תחומים אחרים בחייהן.
לצד זאת, שיעור ההשתתפות בכוח העבודה בקרב נשים בגילאי 15 ומעלה, הגיע אשתקד ל-59.6%, לעומת 67.6% בקרב הגברים. בתחום ההיי-טק עבדו 122 אלף נשים, לעומת 225 אלף גברים, ואחוז המנהלות מכלל המנהלים בענף עמד על 30.3%.
ישראל מידרדרת בפערים בין גברים לנשים
לפי מחקר של "הפורום הכלכלי העולמי" שדירג 153 מדינות בפער המגדרי שקיים בהן, בשנת 2020 ישראל ירדה למקום ה-64 לעומת מקום 46 בשנת 2019. איסלנד דורגה כמדינה הטובה ביותר מבחינת שוויון מגדרי.
בתת הקטגוריה "השתתפות והזדמנויות כלכליות" דורגה ישראל במקום ה-67 לעומת 66 בשנת 2019, בהעצמה פוליטית במקום ה-64 לעומת 48 בשנת 2019, בתת הקטגוריה הגשמת חינוך דורגה ישראל כראשונה ביחד עם עוד 25 מדינות, ביניהן אוסטרליה, צרפת ודנמרק.
על רקע הירידה בטיסות רשות שדות התעופה מוציאה מהלך ראשון לקיצוצי כוח אדם. 70 אחוז מהעובדים הזמניים יוצאו מיידית לחופשה ללא תשלום. בנוסף יצומצמו משרות בקרב 150 עובדי הביטחון של רשות שדות התעופה.
עובדי "משמרות היום" יעברו לארבעה ימי עבודה בשבוע והעובדים – ולא יורשה לעבוד שעות עבודה נוספות. עוד בוטלו הכשרות וגיוסי עובדים זמניים – שהיו אמורים לשוב לעבודה לקראת קיץ 2020 – עונת התיירות המסורתית. מעבר לכך, בוטלו נסיעות לחו"ל לעובדים בתפקיד, בנוסף יבוטלו באופן גורף השעות הנוספות לכלל הבכירים ויקוצץ שכר העובדים הבכירים.
עוד פרסמה היום רשות שדות התעופה את הנתונים לחודשים ינואר-פברואר, שבכל זאת מראים על עלייה בהיקף הטיסות בפברואר השנה ביחס לאשתקד, עלייה מועטה לעומת העלייה של שנה שעברה וכמובן בעקבות הקורונה.
מנתוני מרץ מסתמן כי כי בוטלו 1,662 טיסות עבור 435 אלף נוסעים. לפי הנתונים, במרץ צפויים לעבור בנתב"ג 1.3 מיליון נוסעים – כלומר תחול במרץ השנה ירידה של 23% ביחס לחודש המקביל אשתקד. לגבי אפריל, לפי שעה צופה רש"ת נתון דומה של 1.3 מיליון נוסעים – נתון שמצביע על ירידה של 36% ביחס לאפריל אשתקד – חודש הפסח – בו טסו 2.02 מיליון ישראלים.
מניתוח של תנועת המטוסים בחודש שעבר עולה כי אל על היא החברה המובילה עם 316,947 נוסעים- ירידה של 6.6% ביחס לאשתקד. במקום השני: איזיג'ט שהטיסה בחודש שעבר 106,298 נוסעים – עליה של 7.2% ביחס לאשתקד ובמקום השלישי WIZZ עם 93,076 נוסעים – עליה של 11.4% ביחס לאשתקד
בגלל העומס: רשות שדות התעופה תתגבר את מערך השאטלים בשדה
מספר הטסים מחו";ל לשדה התעופה רמון זינק באוקטובר השנה ב־77%
הוועדה לתשתיות לאומיות (ות"ל), בראשות זאב בילסקי, קיימה בסוף השבוע דיון להתנעת התכנון המפורט של פרויקט הרכבת חיפה-נצרת (תת"ל 56) בהובלת "חוצה ישראל".
זו מערכת להסעת המונים עירונית ובין-ירונית משולבת, אשר תשרת את תושבי הצפון ותשפר את איכות חייהם. בישיבה השתתפו כלל בעלי העניין ונדונו ההיבטים השונים של השתלבות הפרויקט במרחב העירוני והבין-עירוני. בדיון השתתפו בין היתר ראשי רשויות שבתחומן יעבור הקו, משרד התחבורה, חברות התשתית, חברת החשמל, קק"ל, רשות העתיקות, חברת מקורות, רשות הטבע והגנים ועוד.
התכנית שאושרה במהלך שנת 2018, כוללת תוואי באורך 41 ק"מ, מתוכו 29 ק"מ בקו הבין-עירוני. לאורך התוואי משולבות 20 תחנות (9 בין-עירוניות ו-11 עירוניות), חניוני חנה וסע, גשרים, מנהרות ומתקנים הנדרשים עבור תפעול המסילה והרק"ל. התוואי מתחיל בתחנת מרכזית ה מפרץ, במקביל לדרך 22 (כביש עוקף קריות) עד מחלף קריית אתא צפון, ימשיך לאורך דרך 781 ועד מחלף גלעם ויעבור במסלול דרך 79 עד צומת ריינה-משהד, דרך 6400 לנוף הגליל, דרך קריית הממשלה ויסתיים בכיכר העירייה בנצרת.
שר התחבורה, בצלאל סמוטריץ', ציין כי הרכבת הקלה מחיפה לנוף הגליל ולנצרת היא בשורה של ממש לצפון ולפריפריה. תוך פחות מארבעים וחמש דקות למרכזית המפרץ בחיפה, ומשם ישירות לת"א וליתר חלקי הארץ.
במשך יותר מדי שנים אזור הצפון לא קיבל מענה מספק בפיתוח, בתשתיות ובדחיפה לצמיחה. קידום התכנון המפורט של קטעי הקו הוא צעד חשוב שיחזק את יישובי הצפון ויתרום לשיפור איכות חייהם של אזרחי. אני סומך על חברת חוצה ישראל שתתקדם עם הפרויקט במקצועיות ובמהירות האפשרית".
מתכננת הות"ל, נאוה אלינסקי רדאעי, ציינה כי "התכנית צפויה להקל על עומסי התחבורה באזור ותשפר את נגישותם של תושבי נצרת, נוף הגליל והישובים לאורך דרך מס' 79 לעיר חיפה. כמו כן, הרק"ל תאפשר שירות תחבורתי איכותי לרובע החדש של קרית אתא שבתחומו צפויות לקום אלפי יחידות דיור ותקשר אל האתרים התיירותיים בנצרת". אלינסקי הוסיפה, כי "במסגרת התכנון המפורט יעשה מאמץ גדול מאד לשימור מרבית העצים, והשתלבות הרק"ל בנופי הגליל". עוד הדגישה כי "הטכנולוגיה שנבחרה היא שיטת ה-Tram-Train, לראשונה בארץ, המאפשרת נסיעה במקטעים בינעירוניים ו עירוניים כאחד, ללא צורך בהחלפת מערכת הסעה, ותהווה תרומה משמעותית לעידוד השימוש בתחבורה ציבורית ופיתוח צפון הארץ".
מנכ"ל חוצה ישראל, דן שנבך, אמר בתום הישיבה "אנו צופים כי התכנון המוקדם של תוואי הרכבת הקלה יסתיים עד לסוף רבעון שלישי 2020. במקביל התחלנו לקדם מכרז למיון ובחירת הקבוצות אשר יורשו להשתתף במכרז הזכייני בפרויקט זה (PQ)".
יו"ר הוועדה לתשתיות לאומיות וראש מטה הדיור, זאב בילסקי, ציין כי "בשבוע שעבר אישרנו להפקדה את הקווים הראשונים של המטרו, השבוע אישרנו את תכנית המתאר הארצית לתשתיות תחבורה יבשתית והיום יריית הפתיחה לתחילת ביצוע קו הרכבת הקלה מחיפה לנצרת. התכנית עשויה להקל באופן משמעותי על גודש התחבורה באזור, לאפשר פיתוח של אלפי יחידות דיור נוספות וכן לקרב בין מוקדי התעסוקה המרכזיים בצפון הארץ".
בקו הסגול והירוק של הרכבת הקלה לא תשולם קרן חניה
תיקון היסטורי: פיצויים לתושבי כפר שלם על הרכבת הקלה
בניין הופקע לטובת הרכבת הקלה, עיריית תל אביב מסרבת לשלם פיצויים על התמ"א
באוצר ובממשלה כבר הודיעו שלא יינתן פיצוי עד שלא יוערכו נזקי הקורנה וככל שהמצב יחמיר הסיכוי קטן, רק כי אין תקציב. הצעד הראשון שהוכרז עליו בסוף שבוע הוא "קרן חירום לסיוע תזרימי לעסקים שהם חיוניים לתפקוד המשק". המשמעות היא סיוע קטן יותר וממוקד יותר ממה שהוכרז על ידי "שר האוצר המיועד" של הליכוד ניר ברקת שקרא "להקים קרן בהיקף של 10 מיליארד שקל לסיוע מיידי שיתבטא בערבויות מדינה, ברשת ביטחון תזרימית ובסיוע נוסף לפי הצורך". אם כי לא ברור מנין יגיע הכסף.
מי הגורמים החיוניים? נראה שהכוונה לסייע לאל על שנקלעה למצוקה של ממש. עוד נראה שראש הממשלה קיבל את עמדת האוצר שלפיה לא מדברים על פיצוי כל עוד האירוע נמשך ומתגלגל.
מלבד תאריך סיום המשבר הלא ידוע, הבעיה היא שאם משבר הקורונה יהיה עמוק יותר, הסיכויים לקבלת פיצויים הולכים וקטנים. הסיבה היא שכל אזרחי ישראל ייפגעו, ולכן אין תועלת בפיצוי לגורם אחד.
לכן, נכון לרגע זה, בסך הכול מדובר בסיוע תזרימי, שמצטצמם רק לתעופה או לחברות חיוניות ובעיקר לאל על. עוד בתיירות סוברים באוצר שהקהל הישראלי יחליף את התיירים והתיירות הישראלית לא תיפגע, אם כי ייתכן שהחשש מהידבקויות גם יגיע לנופשים.
קרן הקורונה
כבר כיום יש קרן בערבות המדינה שמיועדת לסייע לעסקים הקטנים והבינוניים, שהיקפה כ־1.18 מיליארד שקל. באוצר הבהירו כי קרן הקורונה לא תהיה גדולה מזו. עוד ערבויות מדינה אינן יכולות לעלות על 10% מתקציב המדינה ללא תקציב פיתוח, ובשנת 2018 הסכום הזה עמד על 34 מיליארד שקל, כאשר 17 מיליארד שקל כבר משמשים למטרות אחרות. במשרד הכלכלה כבר עדכנו את הציבור כי אין מחסור בחומרי גלם וגם לא במוצרי מזון. בהנהגה הכלכלית מבקשים להזכיר כי דווקא ההצלחה של המשק הישראלי בטיפול במשבר ב־2008 נרשמה לאחר שהמנהיגות הכלכלית התנהלה בקור רוח והפגינה אחריות. מנגד, באוצר לא מסתירים שהפקידות הבכירה כבר נערכת לתרחישים לא קלים ועובדת על גיבוש כלים ליום סגריר.
סיוע כלכלי בעולם
באיטליה, שם דווח ביום שישי על כ־3,600 נדבקים בקורונה — המספר הגבוה ביותר באירופה — הודיע משרד האוצר על חבילת תמריצים נרחבת. בתחילת השבוע שעבר הכריז שר האוצר האיטלקי על חבילת סיוע בגובה 3.6 מיליון יורו, אך בצל הזינוק במספר הנדבקים הוכפל התקציב ל־7.5 מיליון יורו. המדינה הודיעה לאיחוד האירופי שחובה ל־2020 צפוי לתפוח ל־2.5% מהתמ"ג, לעומת יעד קודם של 2.2%.
מרבית הכספים יוזרמו למערכת הבריאות ולהבראת הענפים והחברות שיספגו את הנזרים הכבדים ביותר. עד כה איטליה היא המדינה האירופית היחידה שהציגה מהלכים כלכליים נרחבים כמו תוכנית החירום המדוברת.
באוסטרליה נערכים להכרזה על חבילת תמריצים, בעיקר על רקע התלות הכלכלית הגבוהה בסין. מהעיתונות בעולם עולה כי חבילת הסיוע צפויה לכלול סיוע כספי לפנסיונרים ותמיכה מיידית בעסקים קטנים ובינוננים שהממשלה תגדיר כמצויים בסיכון כלכלי גבוה בשל התפרצות הקורונה, על רקע אזהרות כלכלנים על גלישת המשק למיתון.