חדווה בר (1968) היא המפקחת על הבנקים החל מ-2015. בר היא בעלת תואר ראשון בהצטיינות בכלכלה ומדעי המדינה מהאוניברסיטה העברית. את התואר השני קיבלה גם כן מהאוניברסיטה בהצטיינות והתמחתה במאקרו כלכלה ומסחר בינלאומי. את הדוקטורט שלה, גם מהאוניברסיטה העברית, עשתה תחת הכותרת "שוק הכספים וממשל תאגידי".
בר צמחה מתוך מחלקת הפיקוח בבנק ישראל ועבדה שם ככלכלנית ביחידת המחקר. עם השנים הפכה לראש תחום שוק ההון במחלקת המחקר של הבנק. לאחר מכן הייתה נציגת ישראל בבנק האירופי לשיקום ולפיתוח בלונדון.
ב-2008 מונתה לסגנית ראש חטיבת מחקר בלאומי, וב-2010 מונתה למנהלת הסיכונים הראשית בלאומי. אל תפקיד המפקחת על הבנקים הגיעה ב-2015. עם כניסתה לתפקיד נקבע שבמשך שנה וחצי לא תעסוק בענייני בנק לאומי.
בתקופת כהונתה יצאו לפועל כמה רפורמות, ובהן בעיקר רפורמת שטרום להגברת התחרות בענף הבנקאות והתשלומים. עוד בכהונתה קידמה את הדיגיטציה והתחדשות בבנקים, תוך צעדי יעילות של סגירת משרות וסניפים.
חלק מהיוזמות שקידמה בכהונתה הן הסרת חסמים לכניסת בנקים חדשים, והורדת חסמים לסולקים חדשים. כמו כן אפשרה להקים בנק דיגיטלי וליוותה את תהליך ההיפרדות של חברות האשראי הגדולות לאומי קארד וישראכרט מהבנקים לאומי ופועלים בהתאמה. עוד בתקופה הוקל שימוש באפליקציות התשלום בבתי העסק.
בראיון לפורבס אמרה שהייתה רוצה לשנות בארץ "חינוך למוּדעוּת פיננסית. בעבודתנו בפיקוח על הבנקים אנו פוגשים אנשים רבים שהסתבכו כלכלית, מפני שלא הבינו את משמעות החלטותיהם. לדוגמה, צעירים או מעוטי הכנסה שנטלו הלוואות גדולות, נקלעו לקשיים, וכתוצאה מכך נאלצים להתמודד עם חובות שמשנים לרעה את מהלך חייהם במשך שנים רבות. דוגמה אחרת נוגעת לנשים, שבני זוגן הפעילו נגדן אלימות כלכלית, והן אף הגיעו למקלט לנשים מוכות, אך אין להן יכולת להיחלץ ממצבן ולהתחיל מחדש בגלל התלות הכלכלית והיעדר ידע פיננסי בסיסי. חינוך אפקטיבי ומקיף דורש זמן וכרוך בהשקעה גדולה ומתמשכת, ולכן אני סבורה כי יש להקצות לנושא תקציבים ולתת לו עדיפות במסגרת תוכנית הלימודים הפורמלית של משרד החינוך"
המפקחת על הבנקים: מותר לעשות טעויות לשם חדשנות פיננסית
המפקחת על הבנקים דורשת מהבנקים לשתף פעולה עם הזירות להלוואות חברתיות
קרלוס סלים הוא איש עסקים מקסיקני ממוצא לבנוני. במשך שנים רבות היה האיש השני בעושרו בעולם אחר ביל גייטס. ב-2013-2010 היה אף האיש העשיר בעולם. ב-1961 סיים לימודי הנדסה. סלים הוא הבעלים של כמה מחברות התקשורת הגדולות באמריקה, ובהן אמריקה מוביל חברת הסלולר המובילה בדרום אמריקה ומרכזה; טלמקס – המפעילה 90% מקווי הטלפון במקסיקו; טלקל – המפעילה 80% מהקווים הסלולריים במדינה; גרופו קארסו – חברת בנייה, תעשייה ותחבורה; גרופו פיינסיירו – העוסקת בביטוח ובפיננסים; ועוד. ב-2015 הפך לבעל המניות הגדול בניו יורק טיימס.
אפשר לומר שרוב הכלכלה של מקסיקו מתבססת על עסקיו של סלים, משום שסך עסקיו מהווים יותר מחצי משווי המניות במקסיקו.
איך הפך לתקופה לאיש העשיר בעולם
סלים סיפר שבשנת 1980 ערך נכסיו היה זעום, תקופת משבר פיננסי במקסיקו, אז גילה שחברות מקסיקניות מוערכות בחסר לעומת מקבילותיהן האירופיות. עוד גילה שחברות מקסיקניות נמכרות בזול לחברות האמריקאיות. בניגוד לגייטס, שהתחרה איתו במשך שנים על המקום הראשון בעשירי העולם, סלים הוא יותר סוחר מיזם, כך ב-1961 החל לעבוד כסוחר בבורסה, ב-1965 רווחיו מהשקעות פרטיות כבר היו שווים 400 אלף דולר אמריקאי, שכבר אפשרו לו לפתוח חברת מסחר בבורסה. אז גם הניח את היסודות לחברה הפיננסית בבעלותו גרופו קארסו. עוד קנה אז חברה ב-40 מיליון דולר והקים חברה נוספת. כבר אז הונו היה מוערך ב-40 מיליון דולר.
בשנות השבעים התמקד כמעט בכל תחום במדינה, בנייה, משקאות קלים, נדל"ן, כרייה, הדפסה. לאחר מכן התמקד גם בחברות תעופה, אלומיניום, טבק ובעיקר כבלי תקשורת וכן בתחום הביטוח. בשנות השמונים, תקופת המשבר של מקסיקו כאמור, החל סלים לקנות כמה חברות שלדעתו היו מוערכות בחסר, חברות בעייתיות במחיר נמוך. בדומה למשקיעי מניות ערך פעל סלים בדרך דומה, אך בקניית השליטה בחברות המתפוררות שסבר שיוכל להעלות את ערכן או למכור אותן במחיר גבוה יותר. אז התמקד בחברות הנדל"ן, ציוד תקשורת וכרייה.
בשנות התשעים עשה את הונו הגדול ביותר. לאחר שמקסיקו הפריטה את חברת הטלפונים שלה טלמקס, הקבוצה בבעלותו קנתה אותה. ב-2006 כבר 90% מקווי הטלפון במדינה היו בבעלותו ו-80% מהקווים הסלולריים תחת החברה טלקל. בשנות האלפיים אמריקה מובייל בבעלותו כבר השתלטה על אמריקה הלטיניית בתחום הסלולר. במקסיקו כמעט לא היה עסק שבו סלים לא נגע בו, והוא התרחב לכלל אמריקה, כולל אחזקות בארצות הברית. כך שבתחילת 2010כבר היה האיש העשיר בעולם
איך ירד מגדולתו
2015 הייתה שנת מפנה לסלים, אז מנית אמריקה מוביל שלו ירדה ב-25% ודחקה אותו מהטופ למקום החמישי. הסיבה העיקרית לכך היא המלחמה של הרגולטורים לנסות לפרק את התאגיד שלו השולט בכמעט בכל היבט במקסיקו.
סיבה נוספת לירידה מגדולתו של סלים היא הירידה בערך הפזו בעקבות משבר ההגירה בארצות הברית ומדיניותו של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ. משנכנס טראמפ לתפקידו הכריז ופעל למדיניות קשוחה נגד ההגירה ממקסיקו. זו פגעה בערך הפזו וסלים הפסיד עשרות מיליארדי דולרים, כיוון שחלק ניכר מהונו של סלים במקסיקו נפגע ערך נכסיו.
המשקיע צ'רלס ברנדס – ירידה תלולה של 60% במניה לא בהכרח סימן אזהרה
מעודכן ל-08/2022
אם אתם נוהגים לשלם באפליקציות התשלומים של הבנקים – ביט של בנק הפועלים, פפר פיי של לאומי ופייבוקס של דיסקונט – אתם אולי לא משלמים עמלה, אך מי שמקבל את הכסף באמצעות האפליקציות הללו משלם. איפה משלמים וכמה?
פייבוקס: בפייבוקס אין תשלום כל עוד הכסף נשאר באפליקציה ולא מועבר לחשבון הבנק. אם הוא מועבר לחשבון שאינו דיסקונט משלמים עמלה על קבלת הכסף.
ביט: אין אפשרות לשמור את הכסף באפליקציה, לקוחות מקבלים של בנק הפועלים לא משלמים עמלה.
פפר פיי: אין אפשרות לשמור את הכסף באפליקציה, מי שלקוח לאומי לא משלם עמלה על קבלת הכסף.
גובה עמלה בכל בנק
יש הבדל בין הבנקים השונים בגובה העמלות. אפשר לשקול מראש לעבור לבנקים שבהם העמלות נמוכות יותר:
בנק איגוד: בבנק איגוד תשלמו את הסכום הגבוה ביותר – 2.9 שקלים עמלת שירות
דיסקונט: אם קיבלתם תשלום באפליקציה שאינה פייבוקס לחשבון דיסקונט תשלמו את העמלה השנייה הגבוהה ביותר בסך 1.89 שקל.
הבינלאומי: בבינלאומי, שאין לו אפליקציה משלו, תשלמו 1.80 שקל על כל העברת תשלום מאפליקציה.
מזרחי: במזרחי, שגם לו אין אפליקציה, תשלמו עמלה של 1.76 שקל על כל העברה מאפליקציה.
לאומי: על כל העברה שאינה מפפר פיי לחשבון תשלמו 1.65 שקל.
פועלים: על כל העברה שאינה מביט לחשבון תשלמו 1.35 שקל.
בנק יהב: בנק יהב נעדר האפליקציה הוא הבנק הזול ביותר לקבל תשלום באפליקציית תשלום עם 1.20 שקל בלבד.
מי זכאי לפטור עמלת שורה
הבנקים נותנים פטור מעמלת שורה לכמה קבוצות אוכלוסייה, ובהן סטודנטים, צעירים וחברי מועדונים, כולל עמלה מתשלום באפליקציה.
מסלול רזה בבנק
במסלול רזה בבנק אפשר תמורת 10 שקלים בחודש לעשות 10 פעולות פטורות מעמלה הכוללות גם תשלום באפליקציה. זה כמובן משתלם רק למי שעושה יותר מכמה פעולות ספורות בחודש.
ב-2022 הודיע הפיקוח על הבנקים כי הוא מקפיא ומכניס לפיקוח עוד שורה של עמלות עו"ש.
להוריד את האפליקציה הרלוונטיות ואת פייבוקס
כדאי להוריד את כל האפליקציות, כך שגם תוכלו לשלם לחשבון המועדף על הנמען וגם לקבל אל החשבון שלכם ללא עמלה. כלומר, אם אתם בעלי חשבון בלאומי, בקשו שיעבירו לכם את התשלום לפפר פיי, או אם אתם חברי הפועלים, שיעבירו את הכסף בביט. בפייבוקס תוכלו לשמור את הכספים כארנק דיגיטלי בלי להעביר אותם לחשבון הבנק.
מסלול ללא עמלת עו"ש
חלק מהבנקים מציעים מסלול ללא עמלת עו"ש. הדבר נפוץ בעיקר בבנקים הדיגיטליים כמו פפר. בעבר זה היה גם המצב בבנק ירושלים, וכן באוצר החייל, שמוזג עם לאומי. קראו כאן על הבעייתיות במסלולים אלו.
האם אפשר לשלם באפליקציות התשלומים בבתי עסק
אפליקציות התשלומים רוצות להיכנס לסופר-פארם
לא לשכוח להוציא חשבונית וקבלה על תקבול באפליקציות
מעודכן ל-07/2019
אם אתם בעל עסק שרוצה לפרוץ בתחום שלו, יש כמה אפשרויות, להקים אתר משלכם, להשתמש בחנות אונליין קיימת כמו איביי או אמזון, או אפשרות אחרת היא לרכוש אתר בתחום, מתחרה או מוביל או בנישה דומה.
הקושי הוא להעריך בכמה הוא שווה. לאתרי אינטרנט אין שמאי מקרקעין ואין מחירון מסודר או פרסום עסקאות כמו במחירון הרכב או פרסום עסקאות הנדל"ן. בכל זאת, יש כמה דברים שבזכותם אפשר לשער מה ערך האתר.
טראפיק: הסממן הראשון הוא הטראפיק, התנועה והכניסות לאתר. מובן שככל שהאתר פופולורי יותר, הוא גם יקר יותר ויכול להרוויח יותר מפרסומים ומשיתופי פעולה. אך זו לבדה לא מספיקה. אם מדובר באתר מכירות, מהם אחוזי ההמרה – שיעור הפניות באתר, מה שיעור המכירות מכלל הגולשים? אם מדובר באתר תוכן, כמה הוא מוביל בתחומו, האם הוא מושך אליו מפרסמים מהתחום?
רווחיות: כיוון שהטראפיק לבדו אינו מספק תשובה לגבי ההכנסות והמכירות וכן על ההוצאות, עולה השאלה כמה הוא מרוויח. באתר סחר זה די פשוט. אפשר לקבל דוחות ונתונים על עסקאות. אתרי תוכן מבוססים כאמור בעיקר על שיתופי פעולה ופרסומות.
הוצאות וזמן: יש אתרים שמבוססים על html, שדורשים הפעלה קבועה של מפתח ויש אתרים המבוססים על מערכות תוכן כמו וורדפרס וויקס שדורשים פחות פיתוח שוטף. כמו כן יש אתרים הדורשים צוות גדול של יוצרי תוכן ולעומתם אתרים שהם כמו מוצר שמוכר את עצמו ודורשים פחות תפעול. כמה שהאתר דורש פחות הוצאות ופחות זמן תפעול, הערך שלו עולה.
אתרים ותיקים: מנועי החיפוש אוהבים אתרים ותיקים וגם כך אפשר לשער מה ההכנסות, ההוצאות והרווחים לאורך זמן, האם הגיעו לתוצאות? כמו כן האתר מגיע כבר עם קהל קבוע ועם קהל לרשימת הדיוור. כך שאתר ותיק יעלה יותר מאתר חדש.
השוואת עסקאות: כדאי לעקוב אחרי חדשות הכלכלה והטכנולוגיה לראות אם בוצעו עסקות בתחום שלכם וכמה, כך למשל אם אתם עוסקים בתחום הסחר האלקטרוני והקופונים לאחרונה דווח שאתר groo רכש את האתר המתחרה ופושט הרגל באליגם ב-4.6 מיליון שקל.
לקוחות, רשימת דיוור: ככל שיש יותר לקוחות ברשימת הדיוור, המחיר עולה.
תחזיות: גם אם כרגע האתר לא מכניס, האם יש לו פוטנציאל? אולי הבעיה היא בניהול או במודל עסקי. יכול להיות גם להפך, שהאתר האהוב בגלל כותביו ושינויים באתר יפגמו בהכנסות. כך למשל אתר עדיקא נמכר לרשת גולף ב-40 מיליון שקל בלי שום נכס ממשי. ובתוך שנתיים הגיע שווי האתר ל-100 מיליון שקל והפך למנוע הצמיחה העיקרי של הרשת.
מחשבונים: כמו כן אפשר למצוא באינטרנט מחשבונים המחשבים את כל הפריטים שהזכרנו כאן כמו באתר פלופ
כמה הלקוח מוכן לשלם: למרות כל מה שהזכרנו, בסופו של דבר יכולים להיות גם סנטימנטים אחרים, התלהבות של הרוכש מהאתר, חשיבה שהוא יכול להפיק ממנו הרבה יותר וכן הלאה. כך שכל אדם יכול להציע סכום אחר, בעצם כמו בכל מכירה.
כמה שווה אתר אינטרנט (בהקמה)? המקרה של טרמינל X
אתרי חשבוניות דיגיטליות – אילו יש, בדקו מה הכי שווה לכם
מחט בערימה של שחת – איך להתמצא באתרי הקניות ברשת ואיך לקנות זהיר וזול?
היחידה לחקירות השכר במשרד האוצר פרסמה את הדוח השנתי המראה כי אומנם חל צמצום מהותי מאז הקמתה, אולם עדיין קיימות חריגות רבות, המסתכמות מיליוני שקלים בשנה שמשלם הציבור.
לפי הדוח חלו חריגות לכאורה ב־93 גופים מתוקצבים ונתמכים, המהווים כ־12% מכלל הגופים. עם זאת חל שיפור בשנים האחרונות, ובשני שלישים מהגופים החורגים מספר העובדים החורגים בגוף נמוך מחמישה. מנגד, ברבע מכלל הגופים הנתמכים נמצאו חריגות שכר. הגופים הנתמכים הם קבוצת הגופים הציבוריים שבה שיעור החורגים לכאורה הגבוה ביותר, יותר מבגופים המתוקצבים.
בולטים לרעה עם לפחות חריגה אחת בארבע השנים האחרונות: אוניברסיטאות בר אילן, בן גוריון, העברית וחיפה וכן הטכניון, בבצלאל, שנקר, המכון הטכנולוגי חולון ו מכון ויצמן.רוב החריגות ניתנות לבכירי המערכת: ב־57 גופים, המהווים כ־61% מהגופים שבהם התגלו חריגות שכר לכאורה, העובדים החורגים לכאורה הם בעלי תפקידי מפתח.
המדענים
כך למשל, לפי הדו"ח, מדען במכון ויצמן השתכר ב־2017 שכר של 101 אלף שקל ברוטו בחודש, חריגה של 85% ממה שהיה משתכר לו היה עובד בממשלה. במכון ויצמן כולו נרשמו שש חריגות שכר, כולן של מדענים, אבל האחרים הסתפקו בשכר שבין 30 ל־50 אלף שקל.
גם בגוף מדעי אחר חלו חריגות בולטות. בטכניון דיקאן הפקולטה למדעים השתכר ב־2017 שכר ברוטו של 64 אלף שקל, חריגה של 51%. מלבדו בטכניון נרשמו עוד שש חריגות, למשל של דיקאן הפקולטה לביורפואה, שקיבל שכר ברוטו של כ־50 אלף שקל ב־2017. באוניברסיטת חיפה נרשמה חריגה אחת, בשכרו של רקטור האוניברסיטה, שקיבל 65 אלף שקל בחודש.
בארבעה מוסדות אקדמיים נרשמו חריגות שכר בשלוש מתוך ארבע השנים האחרונות: מכון ויצמן, הטכניון ואוניברסיטאות בן גוריון ובר אילן. הסיבה לחריגה במוסדות האקדמיים היא הקושי להשיג כוח אדם לעומת המגזר הפרטי.
המצילים
במיוחד בולטת לרעה עיריית תל אביב, שחורגת כבר חמש שנים ברציפות. תל אביב ממוקמת במקום השני מבין הרשויות המקומיות בכמות, עם 26 חריגות, שהרוב המכריע שלהן היה בשכרם של בכירים. מקדימה אותה במספר החריגות רק נצרת עילית, עם 29 חריגות.
בגזרת החברות הממשלתיות בולטת לרעה אלתא מערכות, חברה־בת של התעשייה האווירית, שבה עשרות עובדים עם שכר החורג מהמותר. הבכיר מבין עובדים אלה, המוגדר בדו"ח כ"מנהל ראשי", מקבל שכר חודשי של כ־79 אלף שקל ברוטו, בחריגה של כ־31%.
בחברת עמידר, היועץ המשפטי משתכר 49 אלף שקל ברוטו בחודש, חריגה של כ־36%, בעוד מנהל מחוז דרום מקבל 43 אלף שקל ברוטו בחודש, המהווים חריכה של כ־־53%. בחברת נמל אשדוד, שמככבת פעמים רבות בדו"חות שיאני השכר במגזר הציבורי, נמצאו שישה בכירים עם חריגות שכר של כ־%20‑27% ועם שכר ברוטו שמגיע בשיא לכ־57 אלף שקל ברוטו.
בחברת המים מקורות ניתן למצוא כמה בכירים ששכרם חורג בעשרות אחוזים. תפקידו של הבכיר ביניהם לא מפורט בדו"ח, רק ידוע שהוא מקבל שכר ברוטו של כ־35 אלף שקל בחודש, חריגה של כ־27%.
נעים להכיר – היחידה שחוסכת למדינה 6 מיליארד שקל בשנה; ואיך זה קשור לתנאי השכר של המגזר הציבורי
אל על נכנעת לטייסים – מספקת להם תוספת שכר של 100 מיליון שקל; שכר טייס – 620 שקל לשעה
יתרה מזו, בשני שליש מהגופים שעלו כחורגים לכאורה, מספר העובדים החורגים בגוף נמוך מחמישה. מנגד, ברבע מכלל הגופים הנתמכים נמצאו חריגות שכר. הגופים הנתמכים הם קבוצת הגופים הציבוריים שבה שיעור החורגים לכאורה הגבוה ביותר.
בארבע השנים האחרונות נמצאו חריגות שכר לפחות פעם אחת ביותר ממחצית מהגופים הנתמכים. בתוך קבוצה זו, בולטים לרעה המוסדות להשכלה גבוהה. ב־2017, כך עולה מהדו"ח, נמצאו חרגיות שכר באוניברסיטאות בר אילן, בן גוריון, העברית וחיפה וכן בטכניון, בבצלאל, בשנקר, במכון הטכנולוגי חולון ובמכון ויצמן.
לפי ההגדרה הרשמית, גופים חורגים הם גופים שבהם התגלו חריגות שכר לכאורה, לרבות בתנאי פרישה או גמלאות וכן בהטבות כספיות אחרות הקשורות לעבודה. רוב החריגות השכר ניתנות לבכירי המערכת: ב־57 גופים, המהווים כ־%61 מהגופים שבהם התגלו חריגות שכר לכאורה, העובדים החורגים לכאורה הם בעלי תפקידי מפתח.
לפי הדו"ח, החיסכון לקופת המדינה מפעילות יחידת האכיפה ב־2018 עומד על כ־275 מיליון שקל, מתוכם כ־37 מיליון שקל הושבו לקופות הגופים שבהם התבצעה האכיפה – וכ־238 מיליון שקל מהווים חיסכון עתידי.
באקדמיה מרבים להתלונן על סולם השכר האחיד, שאינו מאפשר לשלם משכורות גבוהות. אבל נראה שבמקרים רבים רואים בסולם הזה המלצה בלבד. כך למשל, לפי הדו"ח, מדען במכון ויצמן השתכר ב־2017 שכר של 101 אלף שקל ברוטו בחודש, חריגה של 85% ממה שהיה משתכר לו היה עובד בממשלה. במכון ויצמן כולו נרשמו שש חריגות שכר, כולן של מדענים, אבל האחרים הסתפקו בשכר שבין 30 ל־50 אלף שקל.
חריגות בולטות נוספות באקדמיה נרשמו בטכניון, שם דיקאן הפקולטה למדעים השתכר ב־2017 שכר ברוטו של 64 אלף שקל, חריגה של 51%. מלבדו בטכניון נרשמו עוד שש חריגות, למשל של דיקאן הפקולטה לביורפואה, שקיבל שכר ברוטו של כ־50 אלף שקל ב־2017. באוניברסיטת חיפה נרשמה חריגה אחת, בשכרו של רקטור האוניברסיטה, שקיבל 65 אלף שקל בחודש.
בארבעה מוסדות אקדמיים נרשמו חריגות שכר בשלוש מתוך ארבע השנים האחרונות: מכון ויצמן, הטכניון ואוניברסיטאות בן גוריון ובר אילן. אם כן, נראה שהמוסדות האקדמיים הטכנולוגיים, שלהם כנראה תחרות קשה יותר על כוח האדם מול התעשייה ומוסדות אקדמיים אחרים, נוטים יותר לחריגות שכר.
ראש עיריית תל אביב רון חולדאי. חריגות שכר חמש שנים ברציפותצילום: עמית שעל, יובל חן
הבכירה שהתפטרה
הדו"ח מפרט לא רק את חריגות השכר, אלא גם פעולות אכיפה שביצעה היחידה. באקדמיה, בולט בתחום האכיפה התיק של רקטור מכללת עמק יזרעאל עליזה שנהר, שאישרה חריגת שכר מהותית לחבר סגל אקדמי בכיר למרות התרעות הגורמים המקצועיים.
שנהר הורשעה והושעתה מכל תפקיד במכללה למשך חצי שנה והפרשה הביא לסיום עבודתה במכללה. במקרה אחר, בהתערבות הממונה על השכר סוכם שבכירה במכללה האקדמית עזריאלי שבירושלים תשיב מענק פרישה בסך רבע מיליון שקל. עוד צוין בדו"ח כי הסכם גישור לקיצוץ הפנסיות באוניברסיטה העברית, שנחתם ב־2018, יביא לחיסכון של 176 מיליון שקל, מהם 153 מיליון שקל בחיסכון עתידי ו־23 מיליון בחיסכון חד פעמי.
אם באקדמיה מובילים המדענים בתחום החריגות, ברשויות המקומיות השונות אלו אנשי החופים. כך למשל, מנהלי חופים בעיריית בחיפה קיבלו משכורות של 44 אלף שקל ו־42 אלף שקל ברוטו בחודש, ומציל קיבל 40 אלף שקל. בתל אביב, המשכורת החודשית של אחד מאנשי מחלקת החופים הגיעה ב־2017 ל־40 אלף שקל ברוטו בחודש, חריגה של 18% לעומת מה שהיה מקבל עובד ממשלה בתפקיד מקביל.
הדו"ח מציין לרעה גופים שבהם נרשמו חריגות שכר במשך כמה שנים ברציפות. בתחום זה בולטת לרעה עיריית תל אביב, שחור גת כבר חמש שנים ברציפות. תל אביב ממוקמת במקום השני מבין הרשויות המקומיות בכמות, עם 26 חריגות, שהרוב המכריע שלהן היה בשכרם של בכירים. מקדימה אותה במספר החריגות רק נצרת עילית, עם 29 חריגות.
נשיא מכון ויצמן דניאל זייפמןצילום: אוראל כהן
השכר ממריא
בגזרת החברות הממשלתיות בולטת לרעה אלתא מערכות, חברה־בת של התעשייה האווירית, שבה עשרות עובדים מקביל שכר החורג מהמותר. הבכיר מבין עובדים אלה, המוגדר בדו"ח כ"מנהל ראשי", מקבל שכר חודשי של כ־79 אלף שקל ברוטו, בחריגה של כ־31%.
בחברת המים מקורות ניתן למצוא כמה בכירים ששכרם חורג בעשרות אחוזים. תפקידו של הבכיר ביניהם לא מפורט בדו"ח, רק ידוע שהוא מקבל שכר ברוטו של כ־35 אלף שקל בחודש, חריגה של כ־27%.
מנכ"ל רשות שדות התעופה יעקב גנותצילום: אלכס קולומויסקי
בחברת עמידר, היועץ המשפטי משתכר 49 אלף שקל ברוטו בחודש, חריגה של כ־36%, בעוד מנהל מחוז דרום מקבל 43 אלף שקל ברוטו בחודש, המהווים חריכה של כ־־53%. בחברת נמל אשדוד, שמככבת פעמים רבות בדו"חות שיאני השכר במגזר הציבורי, נמצאו שישה בכירים עם חריגות שכר של כ־%20‑27% ועם שכר ברוטו שמגיע בשיא לכ־57 אלף שקל ברוטו.
הדו"ח מקדיש פרק גם לתחום התאגידים הממשלתיים, שבו בולטת במיוחד רשות שדות התעופה. כך למשל, ראש אגף אלקטרוניקה ברשות קיבל ב־2017 שכר ברוטו של כ־53 אלף שקל, המהווה חריגה גבוהה של כ־52%. עוד מופיע ברשות עו"ד שקיבל כ־42 אלף שקל ברוטו, חריגה של כ־33% מהשכר שהיה מקבל לו עבד באחד ממשרדי הממשלה.
עוד נמצא בדו"ח כי מנכ"ל רשות שדות התעופה יעקב גנות קיבל ב־2017 שכר ברוטו של כ־63 אלף שקל, המהווה חריגה של כ־13% משכר מקביל בשירות הממשלה.
נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן פיטר את מושל הבנק המרכזי הטורקי, מורט ג'טינקיה. סגנו מורט אויסל, הוא המחליף הצפוי, כך על פי הצו הנשיאותי. כהונתו של ג'טינקיה הייתה אמורה להסתיים ב-2020.
חששות המשקיעים הם שתפיגע עצמאותו של הבנק המרכזי, וכך תיפגע העלייה האחרונה בערך הלירה הטורקית שהחלה בתחילת מאי. ההחלטה התקבלה כמה ימים לאחר ששיעור הריבית הריאלי בטורקיה הגיע ל-8.3%. בעקבות הודעה על פיטורי הנגיד ירדה הלירה הטוריקת בכמעט 2%.
בעקבות ההפסד של מועמד ארדואן נראה שהנשיא חש לחץ פנימי גובר והולך, ופיטורי הנגיד הם ניסיון לצייר את הנגיד המפוטר כאחראי הבלעדי על הקשיים הכלכליים של טורקיה, אך המשקיעים והשווקים לא משתכנעים. הטענה היא כי המשבר הכלכלי הוא יותר פוליטי מאשר פיננסי. כלומר, המשקיעים והשווקים איבדו אמון במדיניות הכלכלית של ארדואן וצוותו ממפלגת הצדק ופיתוח. כך למשל חלה התאוששות בשער הלירה לאחר התבוסה של מועמד מפלגת השלטון לראשות עיריית איסטנבול בבחירות החוזרות שנערכו בחודש שעבר.
מומחים מעריכים כי הרקע לפיטורים הוא מחלוקת חריפה עם הנגיד בנוגע להורדת שערי הריבית במדינה, וכי מדובר בשלב נוסף בהתערבותו של ארדואן בכלכלת ארצו, כשהפעם הוא מקריב את עצמאות הבנק המרכזי על חשבון קידום מטרותיו.
הריבית במדינה זינקה ל-24% בעקבות המשבר הכלכלי שפרץ ב-2018. "הריבית הגבוהה היא האמא והאבא של כל מה ששגוי בכלכלה", אמר ארדואן. למרות שהריבית הגבוהה עזרה לייצב את המטבע הטורקי ולהוריד את האינפלציה המשתוללת במדינה, היא באה על חשבון הצמיחה בכלכלה הטורקית. הבנק אומנם ריסן את האינפלציה אך המדינה נכנסה רשמית למיתון.
הנגיד סירב להוריד את הריבית בטענה שהכלכלה הטורקית טרם התאוששה. לאחר שסירב להתפטר ארדואן פיטר אותו מכורח רפורמה שקידם המעניקה סמכות זו לנשיא. מכאן מסיקים פרשנים בעולם שארדואן מעוניין בצמיחה בכל מחיר גם על חשבון מחירים יציבים.
נראה כי ארדואן מצטרף למגמה של מנהיגים סמכותנים להתערב בעצמאות של הבנק המרכזי במדינתם. כך הנשיא דונלנד טראמפ עקץ כמה וכמה פעמים את החלטת הפד' לא להוריד את הריבית. אך טרמפ נאלץ להסתפק בעקיצות, כי רק הקונגרס יכול לפטר את הנגיד.
מדריך פורקס – כל מה שצריך לדעת על שוק המט";ח
לאחר הסכמים עם הראל ועם דומינוס פיצה, בנק הפועלים חתם על הסכם עם אילון לתשלום תביעות והחזרים בביט
בנק הפועלים וחברת איילון חתמו על הסכם המאפשר ביצוע תשלומי תביעות וקיזוזים (החזרים) ללקוחות איילון באמצעות אפליקציית ביט.
על פי הודעת הבנק, השירות יאפשר ללקוחות איילון, גם למי שאינם לקוחות בנק הפועלים, לקבל החזרים באמצעות אפליקציית ביט של הבנק ישירות אל חשבון הבנק של הלקוח. הלקוח יידרש רק לאשר את קבלת ההחזר מחברת הביטוח.
לקוחות איילון יקבלו מסרון לנייד על תשלום באפליקציה ויוכלו לאשר את קבלת התשלום שיועבר ישירות לחשבון הבנק שלה. כמו כן הלקוחות ייהנו משליטה מלאה בתהליך: הלקוח יהיה מודע לסכום ולסיבה שבגינה התקבל התשלום מחברת הביטוח ובנוסף, הכסף יועבר רק לאחר אישורו של הלקוח לאחד מהחשבונות שהגדיר באפליקציה.
אריק יוגב, מנכ"ל איילון: "בשוק התחרותי של היום חוויית הלקוח היא הגורם המבדל. שיתוף הפעולה עם bit יאפשר לחזק את מערכת היחסים אל מול הלקוח באמצעות מעורבות גבוהה יותר והענקת שירות מהיר, נוח ואיכותי יותר, שיתרום לשביעות רצון ונאמנות גבוהה יותר בקרב לקוחות החברה".
סער זכריש, מנהל אגף דיגיטל בחטיבת החדשנות, בנק הפועלים: "מדובר בשיתוף פעולה משמעותי המשלב בין העוצמות של איילון כגוף מוביל וחדשני בעולם הביטוח, לבין היכולות המתקדמות של bit, הממשיכה לבסס את מעמדה כמובילה בתחום העברות ותשלומים בישראל".
השירות יושק בשבועות הקרובים.
בעוד הכניסה של ביט כתשלום בבתי העסק מתעכבת, למרות ניסינות להגיע להסכמים עם סופר פארם והסכם עם דומינוס, נראה שבתחום ההחזרים והתביעות ביט די שולטת. במהלך השנה הגיע להסכם דומה עם הראל. גם פפר פיי הגיעה להסדר דומה עם שירותי בריאות כללית. עם זאת, מבחינת תשלום בבתי העסק פפר פיי הגיעה להישג גדול יותר, ובו אישור של בנק ישראל להפעיל אותה ב-40 בתי עסק, בעיקר בתחום המזון.
איך אורח חיים בריא חוסך לנו בביטוח – אפליקציה של AIG
בא לכם פיצה בדומינוס? בקרוב תוכלו לשלם בביט
הנפקה על הרדאר: ספץ – האפליקציה שמוצאת איש מקצוע בתוך 30 שניות; כמה היא שווה ואיך משקיעים בה?
חברת החשמל הסולארי EDF הצרפתית תובעת את רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) על סך 25 מיליון שקל. החברה טוענת כי הרשות מסרבת להשיב לה כספים על מכרז שבו זכתה, שלא יצא לפועל כפי שתוכנן בשל התנהלות רמ"י. לטענת EDF יש לה הוכחות לכך שרמ"י התחייבה להחזיר לה מיליוני שקלים, אבל היא מסרבת בטענה שהחוזה נחתם "בחוסר סמכות, ובתום לב".
המכרז המדובר הוא מכרז שפירסמה רמ"י להקמת מתקן לייצור חשמל סולארי בשטח של 140 דונם באזור מצפה רמון. החברה שזכתה במכרז, פארק סולארי מצפה רמון, שייכת לחברת החשמל הלאומית הצרפתית EDF. בגין זכייתה, התחייבה החברה להעביר 30.1 מיליון שקל לרמ"י.
לאחר המכרז, גילתה החברה כי מועצה מצפה רמון מייעדת 40 דונם מהשטח בו זכתה החברה להקמת שכונות מגורים. המועצה טענה בפני החברה כי היא התנגדה למכרז, וכי רמ"י פירסמה אותו בניגוד לרצונה. לדברי החברה, המועצה סירבה לתת לה את היתר הבנייה בשל כך.
לאחר מכן בתיאום עם רמ"י, הסכימה החברה לוותר על 40 הדונמים, ובתנאי שיושב לחברה הסכום היחסי עקב הדונמים החסרים. בין הצדדים נחתם תיקון לחוזה הפיתוח בגינם יושבו לחברה כ-8 מיליון שקל.
בכתב התביעה נכתב "לאחר חתימה על הסכם הפיתוח המתוקן, התנערה רמ"י מהם, עצרה את תהליך השבת הכספים והודיעה לתובעת, כי היא מסרבת להשיב את התמורה היחסית לרבות התמורה לגביה סוכם, תוך שהיא נשענת על טענות בעלמא לפיהן התיקון לחוזה הפיתוח נחתם ב'טעות, בתום לב ובחוסר סמכות'".
סכום התביעה הוא כאמור כ-25 מיליון שקל, שווי הנזק שנגרם לה בגין צמצום שטח הזכייה ל-100 דונם, לטענת החברה. עוד הסבירה החברה כי רכשה פאנלים סולאריים שונים מאלו שתוכננו, ושהיא תכננה מחדש את המתקן. עוד מזכירה בתביעה עבודות עפר חריגות בשטח המצומצם כדי להכשירו לבניית המתקן.
ברמ"י בוחרים את ההצעות הזולות ביותר; התוצאה: עיכובים ופשיטות רגל
מחלוקת בין התנועה הקיבוצית ורמ";י על מגדל בדובנוב ת";א
מנהל רמ";י: כבר הגדלנו את היצע הדירות
לאחר שדויטשה בנק, הבנק שלא בחל באף עסקה, נקלע לקשיים כלכליים, הוא הכריז שימכור את כל נכסיו ועסקיו הגלובליים, לא יסחור במניות גלובליות ויצמצם פעילות כך שיהיה בנק השקעות בלבד. עוד הכריז שיפטר כ-18 אלף עובדים.
מהעובדים שצפויים לפרוש: המנהל הבכיר ביותר גארת' ריצ'י, מנהל חטיבת ההשקעות, שזוכה גם למשכורת הגבוהה ביותר בדויטשה בנק – 8.6 מיליון דולר ב־2018. עוד יעזבו מנהל פעילות האג"ח יאני פיפיליס, מנהלת הרגולציה סילבי מתהרט ומנהל הפעילות הקמעונאית פרנק שטראוס.
השלוחות בלונדון ובניו יורק הן אלו שצפויות לקבל את המכה החזקה ביותר. בשבוע שעבר דיווחה סוכנות בלומברג על בעיות משמעת במטה החברה בניו יורק, כאשר בין היתר עובדים יוצאים לשתות בירה בשעות העבודה ומחפשים משרה אחרת באופן גלוי. לנוכח הפיטורים הנרחבים הצפויים בשלוחה, מתכוון דויטשה בנק לעזוב את משרדיו בוול סטריט ולעבור למשרדים צנועים יותר בעיר.
בדויטשה בנק מעריכים כי יפסידו כ-3 מיליארד דולר ברבעון השני של השנה הכלכלית בעקבות ההתכווצות. דוברי דויטשה מסרו כי הבנק מתכנן לחתוך בפעילות בעיקר בעסקי הריביות.
לצורך ההתייעלות יבנה הבנק הוותיק יחידה חדשה לפירוק הנכסים הלא רצויים, שתנהל את התוכנית החדשה של הבנק שמוערכת בשווי של כ-74 מיליארד אירו בנכסי הון סיכון. התוכנית החדשה של דויטשה בנק מגיעה לאחר שהבנק לא הצליח להגיע להסכמה עם היריבה קומרזבנק בנוגע למיזוג אפשרי.
נפילתו של דויטשה בנק בהחלט מזכירה את נפילתו של בנק אחר, ליהמן ברדרס. בדו"ח השנתי שפרסם הבנק מצוין כי תיק הנגזרים של הבנק מסתכם ב-43.4 טריליון אירו, הרבה יותר מתיק הנגזרים של ליהמן ברדרס, רגע לפני נפילתו ב-2008.למרות הרגולציה של ארצות הברית על שוק הנגזרים, הבנקים מצליחים לעקוף אותן.
בכל מקרה, בענף מעריכים שתוכנית התייעלות זו מגיעה מעט מדי ומאוחר מדי, תוך קיצץ מהותי ביחידה הרווחית ביותר שלו, אך עם זאת בעלת סיכון גבוה.
דויטשה בנק – בשפל של יותר מ-30 שנה
דויטשה בנק – עדכון המדדים יפגע בשוק המקומי
מעודכן ל-08/2021
בעוד החזרי המס של מס הכנסה ידועים לכול, החזרי ביטוח לאומי זוכים לפחות התייחסות ולא בצדק. אפשר לחסוך כסף רב בהגשת הבקשה להחזר, הן לשכירים והן לעצמאים
מי זכאי להחזר מביטוח לאומי (שכיר)
- מי ששכרו אצל המעסיק נמוך ב-60% מהשכר הממוצע -עד 6,331 שקל נכון ל-2021
- מי ששכרו אינו עולה על ההכנסה המרבית לתשלום דמי ביטוח בגובה 44,020 שקל. אם ההכנסה גבוהה משכר זה אפשר לבקש בקשת החזר בסניף ולא באתר. הוא יצטרך לגשת עם טופס 100 וכן עם אישור על חשבון הבנק או המחאה מבוטלת
- מי שהכנסותיו אינן משתנות מהותית מחודש לחודש
- במועד החישוב התקבלו בביטוח הלאומי נתוני שכר וניכויים מכל המעסיקים באמצעות טופס 126.
איך מבקשים
בקשת החזר יכולה להיעשות דרך המעסיק, דרך אתר ביטוח לאומי או דרך הסניף
עד כמה זמן אפשר לבקש החזר ביטוח לאומי
ניתן לבקש החזר ביטוח לאומי שבע שנים אחורה. אם מדובר בשנה הנוכחית, ניתן לבקש החזר ביטוח לאומי רק מהמעסיק ולא באתר ביטוח לאומי.
תיאום דמי ביטוח
נוסף להחזר למי ששכרו נמוך מגיע גם החזר עבור תיאום דמי ביטוח למי שעבד אצל כמה מעסיקים בתנאים הבאים:
- עובד שכיר אצל כמה מעסיקים ששכרו אצל המעביד העיקרי נמוך מההכנסה לחישוב שיעור מופחת
- עובד שכיר ומקבל פנסיה מוקדמת, ששכרו אצל המעסיק העיקרי נמוך מההכנסה לחישוב שיעור מופחת
- מקבל פנסיה מוקדמת מכמה משלמי פנסיה, שסכום הפנסיה העיקרית נמוך מההכנסה לחישוב שיעור מופחת
- לחייל בשירות סדיר שבזמן שירותו עובד כשכיר ונוכו ממנו דמי ביטוח בריאות
- לאישה נשואה שאינה עובדת (כשכירה או כעצמאית) ומקבלת פנסיה מוקדמת שממנה נוכו דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות
- שירות זה, אינו מיועד למי שהכנסתו מכלל המעסיקים/ פנסיה מוקדמת עולה על ההכנסה המירבית
תיקון מקדמות לעצמאי
אם במהלך השנה השתנו הכנסות העצמאי, הוא יכול להודיע לביטוח לאומי דרך האתר או בסניף על השינוי. בקשה לשינוי מקדמות אפשר לבקש פעם בכל רבעון. את הבקשה אפשר להגיש רק בליווי מסמכים המוכיחים את הטענה, אם הוגשה השומה השנתית למס הכנסה, וכן אם חלו שינויים של לפחות 10% בהכנסות ושל 20% לפחות במחזור העסקאות במשך שלושה חודשים.
הערות
המוסד לביטוח לאומי אינו ערוך את בדיקת הזכאות בעצמו, ויש לבדוק אם אתם עומדים בתנאים אם אתם חושדים כי דמי הביטוח שגבו מכם גבוהים מדי.
חישוב ההחזר נעשה על ידי המבקש במערכת באתר על פי נתוני השכר והניכויים של העובד, כפי שדווחו על ידי המעסיקים בטופס 126. אם לא ניתן, ייתכן שהמעסיק לא הגיש את טופס 126
החזר שישולם בתוך שנה מהיום שהוגשה בו הבקשה, יהיה לפי שיעור עליית המדד מהמדד האחרון שפורסם לפני המועד שנעשה בו תשלום היתר.
החזר שישולם אחרי יותר משנה מהיום שהוגשה בו הבקשה ישולם גם בתוספת ריבית של 1% לשנה
מהו טופס 135 – החזר מס לשכיר שאינו ממלא דוח שנתי
החזר הוצאות רכב – איך עובד, למי מגיע
מי משלם דמי ביטוח לאומי, מי פטור, איך פותחים תיק – כל השאלות והתשובות
מעודכן ל-01/2020
סמסונג פיי היא ארנק דיגיטלי ואפליקציית התשלומים של סמסונג שכבר הייתה אמורה להיכנס לארץ ב-2018, והיא אפליקציית התשלומים הפופולרית השנייה אחרי אפל פיי, אם כי עדיין אפל מובילה בשיעור ניכר.
איך זה עובד
כמו באפל פיי ובגוגל פיי מזינים את כרטיס האשראי פעם אחת ולאחר מכן, מסוף האשראי סורק את האפליקציה. בניגוד לאפל פיי השירות אמור להינתן בכל קופה או קורא כרטיסים למעט מקומות הדורשים הזנה פנימית של כרטיס האשראי כמו כספומטים ומשאבות דלק.
גם בסמסונג, כמו באפל או בגוגל, התשלום אמור לעבוד באמצעות טכנולגיית EMV – שבנק ישראל מנסה לדחוף באיחור לארץ, כשאיש לא מוכן לשלם על כך. מדובר בטכנולגיה מאובטחת יותר הדורשת מהמשלם להזין קוד לפני שמשלם
סמסונג פיי בישראל
כאמור, סמסונג פיי הייתה אמורה כבר להיכנס לישראל ב-2018, אך שתי סיבות עיקריות מעכבות את כניסתה, הראשונה היא טכנולוגיית EMV שנכנסת בעצלתיים לארץ, והשנייה היא סיבות רגולטוריות המעכבות את כניסת חברות הטכנולוגיה הגדולות לארץ בשל חשש לחיסול התחרות בשוק התשלומים.
גם עם כניסתה של גוגל פיי המתוקשרת לארץ הצפויה בסוף השנה לא נראה שיש הבדלים גדולים בין השתיים, אף שסמסונג פופולרית יותר בשל הוותק שלה.
ארנק דיגיטלי
סמסונג פיי לא משמשת רק כאפליקציית התשלום ככל דבר, אלא כארנק שבו אפשר להזין כמה כרטיסי אשראי. כמו בגוגל פיי אפשר להטען בה גם כרטיסי טיסה, כרטיסי מועדונים וגיפט קארד.
מחיר
כמו גוגל ובניגוד לאפל, סמסונג לא גובה עמלה על השירות ומשתמשת בפלטפורמה כדי למכור את מכשיריה.
סיבות לעיכוב הארנקים הדיגיטליים בעולם
למרות הניסיונות של כל חברות הטכנולוגיה הגדולות יותר, הארנקים הדיגיטליים מתקשים להחליף את כרטיסי האשארי, מכמה סיבות: אבטחה, קושי בשינויי הרגלים וקשיים טכנולוגיים.
עם זאת, בארץ מספר העסקאות בביט כבר עקף את מספר העסקאות בכרטיסי האשראי. יש לציין שגם אפליקציות התשלומים באץ אינן דורשות את הטכנולוגיה של סריקה במסוף, אם כי עדיין אינן פעילות בבתי עסק, אך נעשו כמה צעדים כדי שיהיה ניתן להפעיל אפליקציות תשלום בבתי העסק עד סכום מסוים.
האם אפשר לשלם באפליקציות התשלומים בבתי עסק
גוגל פיי, שירות התשלומים של גוגל, ייכנס לארץ
מעודכן ל-07/2019
איך משפיע בית כנסת על ערך הדירה והאם מותר לבנות בית כנסת בבניין משותף?
באתם לראות דירה, זו בדיוק דירת החלומות שלכם, היא יפה, הסביבה טובה בעיניכם, השכנים נאים בעיניכם, מתאימה לכל הצרכים שלכם, אך לבסוף אתם מגלים שיש בית כנסת ליד הדירה או בבניין. איך זה משפיע על ערכה? תלוי למי.
ברוב ימות השנה בבתי הכנסת אין רעשים מיוחדים, הבעיה היא בחגים ובשבתות. עם זאת, בשכונות דתיות ומסורתיות בית כנסת נחשב סגולה טובה וגם רבים מהקהילות הללו ישמחו שבית הכנסת יהיה קרוב לביתם. במקרה כזה בית כנסת יכול להעלות את ערך הדירה, ב–3%-5.
אך בערים מעורבות או חילוניות מחיר דירה ליד בית כנסת יוריד את ערכה ב-10%, כיוון שההתקהלות וההמולה בחגים ובשעות התפילה עלולה להוות הפרעה לאוכלוסייה שלא רגילה לכך. עם זאת, אין הסכמה בענף השמאות ויש כאלו שאומרים שבשכונות מסורתיות אין כלל לבית כנסת השפעה על מחיר הדירה.
בית כנסת בבניין משותף
הפיכת דירה לבית כנסת ללא קבלת אישור הוא עבירה על החוק. כך בחוק התכנון והבניה כתוב כי שימוש חורג במקרקעין הוא שימוש שלא בהתאם לשימוש שהותר בהיתר הבניה או שימוש בניגוד לתכנית החלה על הקרקע. כך שאם השימוש "בית כנסת" אינו נכלל בהיתר הבניה, יהיה בהפיכת דירה בתוך בניין מגורים משום שימוש חורג – עבירה פלילית. מהפסיקה אנחנו למדים כי מספיק שיהיו זמני תפילה בשעות קבועות והתקהלות גם קטנה כדי שהדירה תיחשב לבית כנסת. הקנס בגין הפעלת בית כנסת ללא היתר עלול להגיע ל-15 אלף שקל או 90 יום מאסר .
לעומת זאת, אם שכנים רוצים להקים בית כנסת בבניין משותף שלא בדירה, בין אם באופן זמני ובין אם באופן קבוע, הם צריכים לקבל אישור לחריגה באסיפה המשותפת של הדיירים.
כיוון שמדובר בשימוש חריג הפוגע בשימוש של שאר הדיירם, למשל בית כנסת במקום מחסון או חדר כושר, נקבע כי רק ברוב מוחלט יהיה מותר לאשר בית כנסת בבניין במשותף.
ערבים להלוואה או לשכר דירה – מה צריך לדעת
חניה בבניין משותף – מה צריך לדעת
חברות ניהול בניינים משותפים, מה צריך לדעת