OnePlus החדש הוא בכלל לא רע, אבל המחיר? בכלל לא בטוח שקהל לקוחותיה יסכים להיפרד מ-3,600 שקל בישראל
נחשף OnePlus 7 Pro, עם מחיר גבוה לסדרה שעלול להרחיק את הצרכנים המקוריים למרות שהחומרה עדיין טובה, ואפילו עם לא מעט חידושים שלא קיימים גם במכשירי הדגל הבולטים ביותר בשוק.
מסך גדול
הפרמטר המעניין ביותר בעיצוב החדש של ה-OnePlus 7 Pro הוא ללא ספק מסך ה-OLED בגודל 6.7 הלא סטנדרטי שלו עם 93.22% יחס-גוף-מסך. המסך של ה-OnePlus 7 Pro מסוגל להגיע לקצב רענון של 90Hz, זה רלוונטי בעיקר עבור אנימציות חלקות יותר בצורה לעומת מכשירים אחרים. מהתגובות ברשת עולה כי רבים כבר הכריזו עליו בתור המסך הטוב ביותר בסמארטפונים עד כה, וכזה שמקשה על העין להתרגל בחזרה למסכים עם קצב רענון רגיל.גודל המכשיר הכולל נותר זהה לדגם ה-6t.
איפה הסלפי?
מצלמת הסלפי של ה-OnePlus 7 מסתתרת בתוך גוף המכשיר, ונשלפת ממעין מגירה מכנית בתוך חצי שניה בכל פעם שתבחרו במצלמת הסלפי. מגירת המצלמה אפילו נסגרת אוטומטית כשהמכשיר מרגיש שהוא ״נופל״
מערך הצילום האחורי של ה-OnePlus 7 Pro שודרג ל-3 עדשות, כהמשך למגמת המובייל השנה. המצלמה הראשית היא בעלת עדשה סטנדרטית וחיישן 48 מגה-פיקסל, העדשה השניה היא עדשת 16 מגה-פיקסל רחבה במיוחד, והעדשה השלישית היא עדשת 8 מגה-פיקסל מסוג טלפוטו לצילומי תקריב של עד X3. מערך הצילום כבר נבדק על ידי אתר השוואות המצלמות DXOMARK שהעניק לו את הציון 111, הרבה מעבר לרוב מכשירי הדגל הקיימים בשוק, ורק שני ל-P30 Pro של וואווי (והגלקסי S10 בגירסת ה-5G, שטרם הושקה).
המכשיר מצויד במעבד Snapdragon 855 האחרון מבית קוואלקום, 6/8/12 גיגה זכרון RAM ו-128/256 גיגה נפח אחסון מסוג UFS 3.0, מה שאמור להבטיח מהירות עוד יותר גבוהה בכל הנוגע לשימוש במכשיר.
סוללה מהירה בלי הטענה אלחוטית
וסוללת המכשיר מגיעה עם נפח טוב של 4,000mAh ותמיכה בתקן הטעינה המהיר של וואן פלוס שיכול להטעין כמעט 50% מהסוללה תוך 20 דקות. עם זאת, OnePlus בחרה שלא לשלב מערך טעינה אלחוטית.
המחיר: כבר לא בסמארטפונים הזולים
בהתחלה ONE הייתה נודעת כיצרנית של מכשירים זולים אך בשנים האחרונות וואן פלוס יצרה טלפונים יותר ויותר טובים, אך גם העלתה את המחירים שלהם מקו ה-300 דולר שבו השיקה את ה-OnePlus הראשון. עם ה-OnePlus 7 Pro היא כבר מתקרבת למחירי הדגל של אפל וסמסוונג , וכך אולי מאבדת את הקהל המקורי שלה עם מחיר של 3,600 שקל בישראל לעומת מחיר התחלתי של 670 דולר בעולם.,
על רקע השתלטות הקורקינטים על העיר וסיום החוזה הקרוב עם החברה עיריית תל אביב בוחנת מחדש את שיתוף הפעולה עם מפעילת התל-אופן
בימים אלה עיריית תל אביב עוסקת בשאלה אם להמשיך להפעיל את תל אופן, שירות האופניים השיתופיים שלה. בסוף 2020 אמור להיגמר החוזה עם החברה המפעילה את השירות, וכעת לראשונה המשך שיתוף הפעולה עומד בסימן שאלה בעקבות כניסת כלי תחבורה אחרים לתחום.
סיבה עיקרית לירידה היא הקורקינטים החשמליים שהשתלטו על העיר ומוצעים להשכרה. בתל אביב כבר פועלות ארבע חברות קורקינטים, אך יש רק חברה אחת נוספת לאופניים, לצד תל אופן: חברת מובייק הסינית המופעלת על ידי קאר טו גו, לאחר שאופו סגרה את שירותה בישראל ואף סגרה את פעילותה בעולם. מובייק הודיעה בשנה שעברה על נסיגה משווקים עולמיים רבים, אך לא מישראל.
"במקביל, לאור כניסת חברות פרטיות לשוק השכרת כלי רכב זעירים ללא תחנות עגינה (אופניים וקורקינטים), מקדמת העירייה בחינה מעמיקה לטובת הסדרת התחום. גיבוש ההמלצות, אישורן ויישומן צפוי לקרות בחודשים הקרובים ועשוי להשפיע על פעילות פרויקט תל אופן ולהחלטה לגבי עתידו".
למרות דברי העירייה , אם ייצא לפועל המהלך של משרד התחבורה להפוך את הקורקינטים לחלק מממערך התחבורה הציבורית באמצעות רב-קו, ספק אם יהיה עוד לשירות התל-אופן שימוש.
פרידזון – הרווח הנקי עלה ל-2.3 מיליון שקל; מיזם תל אופן עבר לרווח תפעולי של 400 אלף שקל
עיריית תל אביב יוצאת בדרישות מחברות השכרת הקורקינטים והאופניים
אופניים – כדאי? כמה עולה? איך נרשמים לתלאופן? – כל מה שצריך לדעת
מ-2012 ירד סכום עסקאות האשראי ב-17% לסכום ממוצע של 24 שקל לעסקה
בשנים האחרונת נראים יותר אמצעי תשלום דיגיטליים ובהם האפליקציות הקיימות המאפשרות העברת כספים. עם זאת, רוב העסקאות בסכומים קטנים הן במזומן. כך על פי סקרי בנק ישראל בשנים האחרונות שהראו כי בעסקאות של עד 100 שקל רוב הישראלים מעדיפים מזומן
ההוצאות השכיחות במזומן הן למצוא העברת כספים לאדם אחר, תחבורה ציבורית (הנתונים כנראה נאספו לפני עידן הרב-קו וביטול האפשרות לשלם במזומן), תשלום לאנשי מקצוע, קניות בחנויות מכולת ובפיצוציות, משלוחי אוכל הביתה, חניה ומסעדות.
חברות האשראי לעומת שולטות לרוב בתשלומים בסכומים הבינוניים ומעלה באמצעות כרטיס האשראי, אולם הן רוצות גם להגדיל את הנתח בתשלומים הקטנים.
הדרך הבולטת יותר הן אפליקציות התשלומים, שהתפתחו והתרבו בשנים האחרונות הפכו את התשלום לקל יותר, במיוחד אם נתקעים בלי מזומן ואין כספומט קרוב. מאחורי כל האפליקציות הללו יש בדרך כלל כרטיס חיוב של אחת החברות הפיננסיות, חברת אשראי או בנק.
40% מעסקאות האשראי עד 50 שקל
מבדיקת עסקות האשראי עולה כי כמעט 40% מהעסקאות בכרטיסי אשראי בישראל (142 מיליון עסקאות, רק ברבעון האחרון) הן בסכום של עד 50 שקל ובממוצע מדובר בסכום של 24 שקל לעסקה. בסוף שנת 2016 העסקאות הללו, לעומת זאת, היוו כשליש ממספר העסקאות הכולל ובשנת 2010 הן היו פחות מ-27%.
סכום העסקה הממוצעת בקטגוריה זו הולך ויורד באופן עקבי עם השנים. מ-2012 חלה ירידה של כ-17% בסכום העסקה הממוצעת .
ייתכן שכרטיסי אשרא יחוץ בנקאיים, הפרדתן של ישראאכרט ולאומי קארד מהבנקים יוסיפו למגמה זו. אך עיקר השינוי עומד לנבוע מתקן EMV
התקן הזה מאפשר כניסת שלל טכנולוגיות, כמו "תשלומים ללא מגע" שכן כל מכשיר בבית עסק שיתמוך ב-EMV יתמוך גם ב NFC (תקן תשלום באמצעות העברת נתונים, ללא מגע) ובשירותי ענן, מה שמאפשר ביתר קלות לשחקנים להשתמש בתשתית מתקדמת.
כרגע, למרות שקיימת לכך תשתית די נרחבת ברוב בתי העסק בישראל, הפעלת תקן ה-EMV מתתקדמת באיטיות, אם בשל מחסור בהסברה ואם בשל התנגדות של עסקים לקבל על עצמם את הנטל, אבל כשזה יקרה, אין ספק שזה ישמש אלטרנטיבה נוספת למזומן. גם המדינה מעודדת מעבר לאמצעים אחרים כמו חוק המגביל את השימוש במזומן.
איך כרטיס אשראי מתגלגל מכניס אתכם לחובות
השירותים החדשים של אפל: סטרימינג וכרטיס אשראי
על פי הלמ"ס מחירי הדירות עלו בחצי השנה האחרונה, אך מחירי המזון ירדו באפריל
מחירי הדירות שוב עולים. בפברואר-מרץ עלו מחירי הדירות ב-0.1% לעומת רמתם בינואר-פברואר. כך לפי מדד מחירי הדירות שפרסמה הלמ"ס. לעומת התקופה המקבילה 2018, עלו מחירי הדירות בחצי אחוז. זאת לאחר חצי שנה של ירידת מחירים.
במדד מחירי הדירות החדשות חלה ירידת מחיר של 0.2%. מתוך כלל העסקאות שנסקרו, היו 32% מהעסקאות נרכשו במסגרת מחיר למשתכן או מחיר מטרה. העלייה החדה ביותר ברמה החודשית היתה במחוז הצפון, שם עלו המחירים ב-1.6% בפברואר-מרץ. במחוז ירושלים חלה עליה של 0.3% ובמחוז תל אביב עלייה של 0.2%. במחוז הדרום חלה הירידה החדה ביותר, של -0.5%. עוד חלו ירידות מחיר במחוז המרכז – 0.3%-, וחיפה – 0.1-.
כמו כן, פרסמה הלמ"ס את מחירי הדירות הממוצעים לרבעון הראשון של 2019. מחירה הממוצע של דירת 2.5-3 חדרים בישראל עומד על 1.16 מיליון שקלים, של דירת 3.5-4 חדרים 1.5 מיליון שקלים, ושל דירת חמישה חדרים 1.7 מיליון שקלים.
מבחינת מחוזות, במחוז הצפון רמות המחירים הנמוכות ביותר,עם מחיר מוצע של דירת 3.5-4 חדרים 936 אלף שקלים. במחוז הדרום,מחירה הממוצע של דירה כזו הוא 1.1 מיליון שקל. במחוז חיפה עומד המחיר הממוצע על 1.2 מיליון שקלים, במחוז המרכז 1.6 מיליון שקלים, במחוז ירושלים 1.69 מיליון שקל, ובמחוז תל אביב, הכולל גם את ערי גוש דן, מחירה הממוצע של דירה כזו על 2.3 מיליון שקל.
עלייה של 0.3% במדד המחירים לצרכן
מדד המחירים לצרכן עלה בחודש אפריל ב-0.3%, וב-12 החודשים האחרונים (מאפריל 2018 עד אפריל 2019) ב-1.3%.
מתחילת השנה, כלומר מחודש ינואר ועד חודש אפריל, עלה מדד המחירים לצרכן ב-0.8%. עלייה קטנה יותר מבתחזיות. ירידה בולטת חלה בסעיף מוצרי הרחצה והקוסמטיקה, שירד ב-1.9% בחודש אפריל, כנראה בשל הקלת הרגולציה על יבוא בענף זה.
זה כבר חודש שלישי שבו המדד עולה, לאחר עלייה של 0.1% בפברואר ועלייה של 0.5% בחודש מרץ. זאת לאחר שלושה חודשים רצופים של ירידות – ירידה של 0.3% במדד חודש נובמבר, ירידה זהה של 0.3% במדד חודש דצמבר וירידה של 0.1% במדד חודש ינואר.
מדד מחירי ההלבשה וההנעלה עלה ב-2.4%. אם מנכים את השפעת העונתיות – חגים ומעבר עונות, המדד ירד ב-0.8%. עליות מחירים נרשמו גם בסעיף התחבורה, שעלה גם הוא ב-1.5% ובסעיף התרבות הבידור, שעלה ב-1.1%.
מחירי המזון ירדו ב-0.3%
מחירי המזון ירדו ב-0.3% באפריל, עיקר הירידה הוא הקיץ ומוצרי הגלידות שהוזלו ב-4%, גם השמנים הוזלו בשיעור דומה, ומחירי הקפה ירדו ב-2.6%. לעומת זאת, מחירי העוגיות והביסקוויטים עלו ב-2.5%, הקרקרים התייקרו ב-2.2% והוופלים עלוו ב-2%.
מחירי הירקות והפירות נשמרו, אך הירקות הטריים בלבד הוזלו ב-0.5%. אם כי מחירי הפירות צמחו ב-1.5%. בעיקר הוזלו: הארטישוק, ב-33%, הכרובית ב-10% וקישואים ב-9%.
לעומת זאת, הירקות הטריים שמחיריהם התייקרו באפריל הם הדלעת והדלורית, שהתייקרו ב-14.6%, העגבניות, שהתייקרו ב-7.9% והברוקולי, שהתייקר ב-5%.
מבין הפירות הטריים התייקרו הבננות ב-10%, האגסים ב-4.7% והקלמנטינות ב-4.5%. הפירות שמחיריהם ירדו הם מלונים – הוזלה של 9.1% ותות שדה, שהוזל ב-8.5%.
אמזון נכנסת לארץ – הקניונים יהפכו לבתי אבות; מדד המחירים יירד!
באופנהיימר משמרים המלצת אאוטפריפורם על אמדוקס עם מחיר יעד של 77 דולר
בנק ההשקעות אופהיימר מפרסם סקירה על חברת התוכנה אמדוקס. לפיהם, חברת אמדוקס (DOX) פרסמה דוחות סולידיים מעל הצפי והעלתה תחזית רווח למניה. פעילות באירופה מתאפיינת בצנרת עסקאות גדולה, בשווקים מתעוררים הגיעו הכנסות החברה לרמת שיא, כאשר בצפון אמריקה מקוזזת חולשה בפעילות מול הלקוח המרכזי AT&T כנגד התקדמות בשאר הלקוחות. באופנהיימר משמרים את ההמלצה Outperform עם מחיר יעד של 77 דולר למניית DOX ורואים אותה בתור חברת ערך שאמורה להינות מהתקדמות עתידית של מעבר לתשתית הדור החמישי.
עוד כתבו כי ברבעון השני הפיסקלי 2019 (שהסתיים במרץ) הציגה אמדוקס הכנסות של 1.02 מיליארד דולר עם רווח נקי של 1.06דולר למניה, מעל הצפי של 1.016 מיליארד דולר ו-1.03 דולר למניה. שיעור הרווח התפעולי עמד על 17.4%, וצבר ההזמנות גדל ל-3.39 מיליארד דולר. החברה ייצרה תזרים מזומנים חיובי מפעילות שוטפת של 169 מיליון דולר ו-FCF של 148 מיליון דולר, רכשה הרבעון את מניותיה בהיקף של 120 מיליון דולר וסיימה את הרבעון עם קופת מזומנים נטו של 450 מיליון דולר, כ-3.24 דולר למניה. בתמהיל הגיאוגרפי, צפון אמריקה הניבה הכנסות של 634 מיליון דולר, אירופה – כ-151 מיליון דולר והכנסות משאר העולם (בעיקר השווקים המתעוררים) הגיעו לשיא של 234.5 מיליון דולר, צמיחה שנתית של כ-7%. פעילות managed services בתמהיל המכירות הניבה הכנסות של כ-560 מיליון דולר, צמיחה שנתית של כ-10%.
באופנהיימר סיכמו כי הנהלת אמדוקס צמצמה את תחזית הצמיחה בהכנסות בשערי מטבע קבועים, לטווח של 3%-5% (לעומת הטווח הקודם של 2%-6%) והעלתה את תחזית הצמיחה ברווח למניה מ-3%-7% לטווח של 4.5%-8.5%. החברה צופה בשנת 2020 צמיחה בהכנסות של 1.8%-3.8%. בהתאם לתחזיות החברה, באופנהיימר מעדכנים את התחזיות וצופים ב-2019 הכנסות של 4.09 מיליארד דולר עם רווח של 4.30 דולר למניה, בשנת 2020 – הכנסות של 4.2 מיליארד דולר עם רווח של 4.56 דולר למניה, ואילו בשנת 2021 – הכנסות של 4.32 מיליארד דולר עם רווח של 4.85דולר למניה.
לסיכום באופנהיימר סבורים כי מערכת הייחסים עם חברת AT&T, הלקוח המוביל האחראי על 27% מהכנסות אמדוקס, היא חזקה, ורואים את החברה כממוצבת היטב על מנת להנות מפרישתה העתידית של תשתית 5G ופתרונות וירטואליזציית הרשת NFV, ובכך להגדיל את פעילות managed services ולהאיץ את הצמיחה העתידית. באופנהיימר מציינים את תמחורה הנמוך של מניית DOX בתור הזדמנות אטרקטיבית, ומשמרים את המלצתם עלOutperform עם מחיר יעד של 77 דולר, מכפיל 15.9 לתחזית רווח ל-2021 הפיסקלית.
תוצאות טובות לאמדוקס, מעלה את התחזיות ל-2019
אמדוקס בתחזיות נמוכות ל-2019, הרווח הנקי ירד ב-11% בשלושה חודשים
באופנהיימר העלו את מחיר היד של חברת אבטחת המידע סייבר ארק מ-111 דולר ל-130 דולר
באופנהיימר, בנק ההשקעות, פרסמו סקירה על חברת אבטחת המידע סייבר ארק. לפיהם סייבר ארק (CYBR) פרסמה תוצאות חזקות, כאשר עקפה את תחזיות הקונצנזוס בכל קנה מידה ואף העלתה את תחזיותיה להמשך השנה. הצמיחה הגבוהה בפעילות סייבר ארק נובעת מהרחבת בסיס לקוחות, מעבר ארגונים לענן, האצה בפעילות בצפון אמריקה ובאסיה, הגדלת פעילות מול המפיצים והגדלת נתח שוק של סייבר ארק לאור יתרונות טכנולוגיים של פתרונותיה. באופנהיימר משמרים את המלצתם על Outperform תוך העלאת מחיר יעד מ-111דולר ל-130 דולר, בהתאם להעלאת תחזיות.
ברבעון הראשון 2019 הציגה סייבר ארק הכנסות של 69 מיליון דולר, צמיחה גבוהה של 34%, מעל הקונצנזוס של 92.4 מיליון דולר ומעל הרף העליון של תחזית החברה, טווח של 91-93 מיליון דולר. הרווח הנקי עמד על 0.56 דולר למניה, מעל הצפי של 0.41 דולר למניה, על רקע עליה בשיעור הרווח התפעולי לרמה של 26.5%, מעל הצפי של 21%. החברה ייצרה תזרים מזומנים מפעילות שוטפת של 46 מיליון דולר, מעל הצפי של 30 מיליון דולר.
בתמהיל ההכנסות, מכירות רשיונות חדשים הסתכמו ב-51.3 מיליון דולר, צמיחה שנתית של 33%, מעל הצפי של 49 מיליון דולר, ואילו הכנסות משירותים ותחזוקה עלו ל-44.7 מיליון דולר, צמיחה של 34% מעל הצפי של 43.5 מיליון דולר. מבחינה גיאוגרפית, הכנסות מאזורי אמריקה (נתח של 65% מסך ההכנסות) הציגו צמיחה גבוהה של 41%, הכנסות מאסיה צמחו בשיעור של 45% (עדיין נתח קטן של 9% מסך ההכנסות), ואילו הכנסות באירופה צמחו בקצב שנתי של 16%, לאחר חוזקה ברבעונים הקודמים. החברה הוסיפה 150 לקוחות חדשים והגיע לבסיס לקוחות של כ-4,600 ארגונים.
באופנהיימר אומרים כי פתרונות סייבר ארק מספקים ערך מוסף משמעותי לארגונים מבחינת הגנה פנימית, המקבלת חשיבות גבוהה בתהליכי המעבר לענן. בנוסף, החברה נהנית מהגדלת נתח שוק, לאור היחלשותמתחרותיה שנרכשו. הנהלת סייבר ארק צופה ברבעון הבא הכנסות של 96-98 מיליון דולר, צמיחה שנתית של כ-25%, עם רווח של 0.45דולר – 0.48דולר למניה, והעלתה את תחזיותיה לשנת 2019 כולה, להכנסות של 415-419 מיליון דולר ורווח של 2.10דולר – 2.16דולר למניה. באופנהיימר מעלים את תחזיותיהםלשנת 2019 בהתאם, אך משמרים את תחזיות 2020 ו-2021 בעינן, עם פוטנציאל בהמשך.
פעילות סייבר ארק נהנית מגידול בשוק Privileged Access Security כתוצאה ממעבר מואץ של הארגונים לענן והגדלת נתח שוק על חשבון מתחרים.באופנהיימר צופים המשך צמיחה גבוהה בפעילות החברה, ובכך משמרים את המלצת Outperform על מניית CYBR, תוך העלאת מחיר יעד מ-111דולר ל-130דולר, בהתבסס על מכפיל מכירות EV/Revenue של 7.8 ומכפיל FCF של 30 לתחזיות 2021.
אופנהיימר מעלים את מחיר היעד לסייבר ארק – 56 דולר
סייברארק מכה שוב את תחזיות האנליסטים; המניה מזנקת ב-16% בטרום פתיחה
באופנהיימר משמרים את ההמלצה על פריפורם בשל אי ודאות לגבי קצב ההתקדמות בטווח הקרוב
בבית ההשקעות אופנהיימר פרסמו סקירה על חברת אבטחת המידע אלוט. לפי אופנהיימר, חברת אלוט (ALLT) פרסמה דוחות בהתאם לצפי ושמרה על תחזית ההכנסות לשנת 2019 בטווח של 106-110 מיליון דולר, על רקע ביקושים משני תחומי פעילותה – DPI ואבטחת מידע ומגידול בצנרת עסקאות בתחום אבטחת המידע. באופנהיימר אמרו כי הם נותרים בדעה חיובית בנוגע לפוטנציאל הטמון בתחום אבטחת מידע, אם כי זהירים מתהליכי מכירה ארוכים ודרישת השקעה גבוהה בהטמעת פתרונות אלה, ובכך משמרים את המלצת Performוממתינים להתקדמות בפעילות הסייבר ב-2020.
ברבעון הראשון 2019 הציגה אלוט הכנסות של 25.3 מיליון דולר עם הפסד של (0.05דולר) למניה, בדומה לקונצנזוס. שיעור הרווח הגולמי עלה קלות ל-72.4% והחברה הציגה הפסד תפעלי בשיעור של 7.3% מהכנסות. החברה מחזיקה במצבת מזומנים של כ-101.5 מיליון דולר, או כ-3 דולרים למניה.
שני הלקוחות המובילים בתחום אבטחת מידע Telefonica –Vodafone מראים התקדמות, אם כי שני לקוחות אלה עובדים מול אלוט במודל רשיונות קבועים (מודל ה CAPEX) שאינו מאפשר לחברה להנות מגידול בהתקנות מוצריה אצל לקוחות קצה של חברות הטלקום. הנהלת אלוט מנסה לחתום על עסקאות המאפשרות חלוקה בהכנסות ממכירת מוצרי אבטחת מידע (מודל ה OPEX) ומעריכה פוטנציאל מירבי של עד 100 מיליון דולר מעסקאות הצפויות להחתם במהלך 2019. יחד עם זאת, עסקאות ה- OPEX מתאפיינות במחזורי מכירה ארוכים ובדרישת השקעות מצד אלוט בתהליכי הטמעה ראשונים.
לסיכום, כתבו באופנהיימר, הנהלת החברה שמרה על תחזית הכנסות 2019 בטווח של 106-110 מיליון דולר, צמיחה שנתית של 10%-15%, עם צפי למחצית שניה של 2019 חזקה יותר. החברה צופה יחס book-to-bill מעל 1 ורווח גולמי מעל 70% בשנת 2019 כולה, והשגת נקודת איזון עד סוף השנה. באופנהיימר צופים להתקדמות בעסקי החברה בשנת 2020, במיוחד בפעילות הסייבר, אך כעת משמרים את ההמלצה העל Perform נוכח חוסר וודאות לגבי קצב ההתקדמות בטווח הקרוב.
אלוט צמחה הרבעון ב-17% בהכנסות
אלוט – מכירות של כ-24.2 מיליון דולר ורווח למניה של 7 סנט; מעלה את תחזית ההכנסות ל-2018
בשורה התחתונה, תוצאות חיוביות עבור GILT, במיוחד בנוגע למרווחים, אבל המבחן האמיתי של שנת 2019 הוא, יכולת החברה לעמוד בתכניותיה ולהפוך במחצית השניה את הרשת בפרו לתיפעולית.
בבית ההשקעות אופנהיימר פרסמו סקירה על חברת גילת, חברת טכנולוגיה ישראלית המתמחה בפיתוח וייצור של מערכות תקשורת באמצעות לוויינים. לפיהם, חברת גילת (GILT) פירסמה דוחות טובים לרבעון הראשון 2019. הכנסות הרבעון, בניטרול הכנסות חטיבת תשתית הרשת בפרו, היו דומות לרבעון המקביל, ההוצאות גדלו, שני אלה התקזזו עם שולי רווח גבוהים יותר בעסקי הליבה (סלולר backhaul לווייני ו-IFC). דוחות הרבעון הראשון כללו הכנסות של 62.1 מיליון דולר, רווח EBITDA של 8.2 מיליון דולר, ורווח למניה של 7 סנט, כולם דומים לתחזיות אופנהיימר למרות עלייה בהוצאות תפעוליות של כ-400 נקודות בסיס מול הרבעון המקביל.
עוד הוסיפו כי הנהלת גילת חזרה שוב על תחזיותיה לשנת 2019, כשאמצע טווח ההכנסות עומד על 285 מיליון דולר ורווח EBITDA של 40 מיליון דולר, כלומר, יציבות בצד ההכנסות ו-15% גידול ב-EBITDA. נזכיר כי הרבעון הראשון מאופיין בחולשה עונתית בגילת. החברה חוסכת בפירוט פילוח רווחיה ברמה המיגזרית (רק הכנסות), אך נראה כי המרווח הגולמי הגבוה של סוף 2018 בעסקי הליבה,Fixed Networks ו IFC , גולש לתוך 2019. המרווח הגולמי המתואם של 38.5% (37.9% GAAP) עלה ב-500 נקודות בסיס מול הרבעון המקביל, סימן חיובי לעתיד הפעילות.
בשורה התחתונה, תוצאות חיוביות עבור GILT, במיוחד בנוגע למרווחים, אבל המבחן האמיתי של שנת 2019 הוא, יכולת החברה לעמוד בתכניותיה ולהפוך במחצית השניה את הרשת בפרו לתיפעולית. ההנהלה נותנת תחזית להכנסות יפות (מעל 10 מ' ד') מרשת FITEL השנה, והכנסות אלו, שנהנות מרווחיות גבוהה, יהיו קריטיות בשנת 2020 והלאה. לדעת אופנהיימר, ביצועי החברה טובים וצמיחת הרווחים מול ההוצאות הגבוהות מדגימה את מעבר החברה לעסקים צומחים וריווחיים. למרות הגישה החיובית באופנהיימר בכל זאת מעריכים כי מניית GILT נסחרת במחיר הוגן, מכפילי EV/EBITDA לשנים 2019 / 2020 של כ-11x / 10x על בסיס האומדנים של בית ההשקעות
על השכונה
רמת החייל היא שכונה בצפון-מזרח תל אביב; אחת משכונות עבר הירקון. סמוך לשכונה ממוקם אזור תעשייה עבר הירקון, המהווה מרכז לחברות היי-טק שונות
שמה של השכונה נועד להנציח את חיילי צה"ל שלחמו במלחמת העצמאות. במשך שנים רבות הייתה מחלוקת סביב שם השכונה. רבים כתבו את שמה בטעות עם גרשיים ("רמת החי"ל"), כי חשבו שהשכונה נקראה על שם הבריגדה היהודית, שכונתה גם "חטיבה יהודית לוחמת", או בראשי תיבות – "חַיִ"ל". טעות זו אף התקבעה בשילוט רשמי של העירייהשטח השכונה 685 דונם.
גבולות השכונה
גבולות השכונה הם רחוב דבורה הנביאה מצפון, רחוב משמר הירדן ממערב, רחוב ראול ולנברג ממזרח. השכונה שוכנת בסמוך לשכונות שיכון דן, ישגב, נווה שרת, צהלה, ולאזורי התעשייה קריית עתידים ואזור תעשייה עבר הירקון (המכונה גם "אזור תעשייה רמת החייל").
נדל"ן
מחיר דירה ממוצעת 3,800,000 שקל, מחיר למ"ר 34,500 שקל, 70% דירות בבעלות
היסטוריה
במערכה על סיני וארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה, על רכס הכורכר שעליו נצבת היום רמת החייל, היה מוצב עות'מאני, ח'ירבת הדרה, שקיבל את שמו מהשם הערבי של גשר עשר טחנות, גִ'סְר אֶל-הַדָּאר (גשר שאון המים), עליו עברה דרך יפו-שכם ההיסטורית. את העמדה הזו לכדה במלחמת העולם הראושנה חטיבה 155 מן הדיוויזיה ה-52 הסקוטית בפיקודו של מייג'ור גנרל ג'ון היל, לאחר שצלחה את הירקון בתל ג'רישה. עמוד הזיכרון בצומת הרחובות אבא הלל ובן-גוריון ברמת גן מנציח את פועלה של החטיבה במבצע הצליחה.
שכונת רמת החייל נוסדה לאחר מלחמת העצמאות, בשנת 1949. השכונה נבנתה על ידי חברת "דיור למשוחררי מלחמה" עבור נכי מלחמת השחרור, משוחררי צה"ל.
בתחילה, סרבה עיריית תל אביב-יפו לספח את השכונה לשטח שיפוטה המוניציפלי, אף על פי שהשכונות השכנות לה, צהלה ושיכון דן, נכללו בשטחה של תל אביב. עיריית רמת גן שביקשה לספח את רמת החייל לשטחה, דאגה לצורכי השכונה, סללה כבישים, סיפקה מים, אספה אשפה וכו'. לבסוף, הורה משרד הפנים לספח את השכונה לתל אביב.
בשכונה לא היו שירותים בסיסיים, ולכן התושבים נאלצו להשיג את השירותים הבסיסיים בשכונות סמוכות. הילדים שהיו בגיל בית הספר הלכו לבתי הספר שבשיכון דן. העירייה הפנתה את התושבים לתחנת טיפת חלב במעברת יד המעביר (היום שכונת נווה שרת).
אוכלוסייה
אוכלוסייה מבוגרת ואמידה ברובה, 10% בני 18-35, מדד כלכלי 7 מתוך 10, 30% לא עובדים, 44% בלי בגרות
חינוך
בשכונה בית הספר רמת החייל, עירוני י"ד וכן בית ספר ישגב.
כולם בדירוג גבוה ביחס לעיר, במדד הבוחן ציונים, אלימות ושביעות רצון מורים ותלמידים. בית הספר רמת החייל בדירוג גבוה במיוחד של 93
שטחי מסחר וציבור
השכונה עתירת מסעדות וכן שטחי מסחר וחנויות
גנים ופארקים
השכונה גובלת מצדה האחד בפארק הירקון ומצדה השני בגן שושני הגדולים והירוקים מאוד
תחבורה
תחבורה ציבורית ענפה ממסוף עתידים, קרבה לצירים ראשיים כמו נתיבי איילון. 40 דק' ממרכז העיר בתחבורה ציבורית
שכנים מספרים
השכנים מרוצים מהפארקים, מהמחירים התחרותיים אצל קמעואי המזון ומהחינוך וכן מאפשרויות הבילוי באזור, פחות מרוצים משיעור החניה באזור
תוכניות בנייה
הוועדה המחוזית תל אביב שבמינהל התכנון, אישרה תוכנית מפורטת לשדרוג אזור התעסוקה בשכונת רמת החייל, המאפשרת תוספת בנייה של עד 20 קומות במתחם.
עתיד לקום ציר עתידים שיחבר בין היתר לכביש 4 ו-5. בשכונה כמה מיזמי תמ"א 38 לאחר שלא התקבלו ההתנגדויות
קבוצת פייסבוק לצד שיכון דן, ישגב ואחרים
נווה שרת, תל אביב – תעודת זהות
שיכון דן, תל אביב – תעודת זהות
מעודכן ל-05/2019
על השכונה
שרונה היא שכונת מגדלים חדשה שבנייתה מתקיימת בימים אלה במרכז תל אביב, סמוך לקריה. השכונה נמצאת במיקום ההיסטורי של המושבה החקלאית "שרונה". עם קום המדינה המתחם עבר לידי המדינה ולעיריית תל אביב. עם השנים "שרונה" הפכה להיות "הקריה". בשנות האלפיים אושרה תוכנית חדשה למתחם דרום הקריה והוא נפתח לציבור הרחב. צפון הקריה עדיין סגור לציבור הרחב, אך חלקים ממנו כבר שוחררו לפיתוח.
הרחובות המרכזיים של המושבה הם הרחובות קפלן ודוד אלעזר של ימינו, הניצבים זה לזה ויוצרים את צורת הצלב שאפיינה את תכנון המושבות הטמפלריות.
גבולות השכונה
גבולות השכונה בין שדרות שאול המלך מצפון, דרך בגין במזרח, רחוב הארבעה מדרום ורחוב לאונרדו דה וינצ'י ממערב.
סוג בנייה
בשטח בעיקר מבנים לשימור ומגדלי יוקרה
היסטוריה
שָׁרוֹנָה הייתה המושבה הרביעית שהקימו הגרמנים הטמפלרים בארץ ישראל, במחצית השנייה של המאה ה-19. המושבה הוקמה ארבעה קילומטרים צפונית ליפו, ואחרוני בתיה שוכנים מאז בתל אביב-יפו. בתחומה של המושבה התמקמו ברבות הימים מוסדות השלטון הבריטיים, ולאחריהם מוסדות השלטון של מדינת ישראל באזור המכונה "הקריה". מאז שוכנים בחלקה הצפוני מתקני צבא ומשרדים ממשלתיים.
שרונה הוקמה על ידי הדור השני של בני המושבה הגרמנית ביפו שהעדיפו חיי חקלאות על חיי עיר. שמה ניתן לה על ידי מייסדה בשל מיקומה בדרום שפלת השרון. ב-1871 נרכשו 600 דונם אדמה ממנזר יווני ליד יפו ובאוקטובר באותה שנה הונחה אבן הפינה למושבה. במקום הוקמה מושבה חקלאית, שנבנתה במתכונת קלאסית של כפרים בדרום גרמניה. בתים אלה היו לרוב חד קומתיים, וכללו עליית גג וקומת מרתף למשרתים. חומר הבנייה היה מקומי, ולכן רוב הבתים נבנו בכורכר .
שני המגרשים בצומת המרכזי, הצפוני, של המושבה הוקצו למבני ציבור: בית קהילה ובית העם, וכן בית בד, יקב גדול, וכשלושים בתי מגורים. סביב המושבה הבנויה השתרעו אלפי דונמים של שדות חקלאות, בהם גידלו הטמפלרים מטעי הדרים, כרמים, עצי זית, חיטה ועוד. את המושבה מדד ותכנן בן העדה תיאודור זנדל
במלחמת העולם הראשונה ניכרה מתיחות בין הטמפלרים תושבי שרונה לבין בני היישוב העברי, בשל החסות שקיבלו תושבי יפו ותל אביב מרוסיה הצארית, אויבתה של גרמניה.
בפרוץ המלחמה התגייסו רבים מבני המושבות לצבא הקיסרי, והמושבות שימשו בסיס לסוכני ריגול ותעמולה גרמנים. ב-1918החליטו השלטונות הצבאיים הבריטים לגרש גם 850 נשים, ילדים וזקנים מקהילת הטמפלרים למלון-בית ההבראה לשעבר "אל-חיאת" בחלוואן, שם נשארו למשך שנתיים. החל משנת 1920 הורשו הטמפלרים לחזור לארץ ישראל. וב-1925 הוחזרו להם בתיהם שהופקעו בידי הבריטים.
בתקופת המנדט חל גידול ניכר בהיקף והבניה ובסגנון הבנייה הבינלאומי, ובני הדור השני והשלישי העדיפו לבנות את בתיהם במושבה בסגנון זה. האוכלוסייה ביישוב גדלה והגיעה ערב המלחמה ל-428 תושבים. כלכלת המושבה התרחבה מחקלאות לעיבוד תוצרת חקלאית, תעשייה זעירה ומקצועות חופשים. המושבה הוכרזה כמועצה מקומית ב-1925. נחנך בית הספר לילדי שרונה (הוסב לבית היולדות הקריה). בשנות המצוקה שלאחר המלחמה רכשו יהודים קרקעות באזור. שרונה הייתה המתקדמת בין מושבות הטמפלרים בארץ. במרץ 1933 הוקם סניף של המפלגה הנאצית בשרונה.
עם חקיקת חוקים נאציים בגרמניה נגד בתי מסחר יהודיים, הטיל היישוב העברי חרם על התוצרת הטמפלרית. במלחמת העולם השנייה ולאחר גיוס הגברים לצבא הגרמני נותרו בשרונה 383 תושבים. הבריטים הפכו את המושבה למחנה מעצר, מחנה 4. לקראת סוף המלחמה נותרו בשרונה כ-40–50 תושבים שרוכזו במספר מבנים.
עם תום המלחמה הפך המקום למחנה צבאי בריטי. הטמפלרים שנכלאו הורשו לשוב לבתיהם. בלחץ המחתרות הלכה ופחתה הנוכחות הגרמנית בארץ ישראל לאחר היוודע ממדי השואה, ושלוש המחתרות התקיפו את המושבה.
ב-1947 העביר המנדט הבריטי את השכונה ליישוב העברי. ב- 1945 הפקיעה עיריית תל אביב, על פי סמכות שהוענקה לה על ידי הנציב העליון חלק מקרקעות שרונה לצורך הקמת בית חולים עירוני. במרץ 1947 חתמה עיריית תל אביב על הסכם עם תושבי שרונה לרכישת אדמות המושבה. הבריטים לא אישרו את הרכישה והקרקעות הופקעו כשטחי אויב. 1948 רכשה עיריית תל אביב את קרקעות שרונה מהאפוטרופוס הבריטי על נכסי אויב.
עם קום מדינת ישראל הפכה שרונה לקריית הממשלה, או בקיצור "הקריה". בחלקה הדרומי התמקמו משרדי הממשלה. במבנה בית הספר של המושבה הוקם בית יולדות (הוא בית היולדות הקריה), ששימש כבית היולדות המרכזי של אזור תל אביב, ונסגר ונהרס ב-1997. במשך עשרות שנים שימשו הבתים הישנים את הממשלה, את המטה הכללי ואת צה"ל, עד שבלחץ גופים ירוקים והמועצה לשימור אתרים הוחלט לשחזרם. בחודש יולי2015 נפתח השוק המרכזי של שרונה.
ב-2012 החלו עבודות הקמת פארק שרונה בתכנון משרד אדריכלי נוף דן צור ליאור וולף. באותה העת גם החלו עבודות שימור מבנים מסיביות של שרונה, על ידי משרד אדריכלים בר אוריין והאדריכל אמנון בר אור. בשנת 2014 נפתח המתחם מחדש בשם: גני שרונה לקהל הרחב.
נדל"ן
השכונה יקרה מאוד, מחיר ממוצע לדירה 3,900,000 שקל, 43,680 שקל למ"ר, 43% מהדירות דירות 2 חדרים, תשואת שכירות 2.8%
אוכלוסייה
אוכלוסייה ומגוונות, דיירי המגדלים האמידים לצד אקדמאים, צעירים, פנסיונרים ואומנים
גנים ופארקים
בשטח השכונה שני פארקים וגנים גדולים ומטופחים, פארק שרונה וגינת קריית ספר
חינוך
בשטח השכונה בתי ספר וגנים חדשים. לצד עירוני א' ובית הספר לאמנויות המדורגים גבוה במדד מדלן, המודד את רמת האלימות, תוצאות ציוניים וכן שביעות רצון מורים ותלמידים.
תחבורה
בשכונה דרך בגין שבה אוטובוסים רבים וכן קרבה לרכבת השלום. ברכב פרטי מדובר באחד עורקי התנועה העמוסים בארץ. חניה יש בעיקר בחניונים ובמגדלים החדשים. ניידות גבוהה באופניים. הרכבת הקלה צפויה לעבור באזור
שטחי מסחר וציבור
בשכונה מרכז עזריאלי, מרכז האופנה TLV חנויות ומסעדות לאורך אבן גבירול וכן בפארק שרונה, ברח' שאול המלך מוזיאונים וספרייה, תיאטרון הבימה בקרבת מקום ועוד בשכונה מכולות וסופרמרקטים רבים
שכנים מספרים
השכנים מרוצים בעיקר מהשטחים הירוקים ומאפשרויות התעסוקה והבילויים. עד לאחרונה לא היו מרוצים מהעדר מוסדות החינוך, אך נפתחו מוסדות חינוך חדשים. השכנים לא מרוצים מרמת הביטחון האישי באזור, מהעדר החניה ומהעדר תחושת הקהילתיות וכן מהבנייה הענפה.
תוכניות בנייה
מדרום לקריה, הולך ונבנה מתחם נוסף של דיור יוקרה באתר השוק הסיטונאי לשעבר. הבניינים הישנים עוברים שיפוצים ותמ"א 38
דמי השכירות בגני שרונה ירדו ב-14% ל-1,735 שקל למר
מה צריך לדעת על התרסקות קבוצת הרכישה יונייטד שרונה
ישראכרט דיווחה כי הרווח הנקי ברבעון האחרון שלה כחברה פרטית הסתכם בכ-74 מיליון שקל
כאל רשמה רווח של 37 מיליון שקל, גידול חד של 27% ביחס לתקופה המקבילה
ישראכרט, חודש לאחר הנפקתה, פרסמה כי הרבעון הראשון ב-2019, והרבעון האחרון שלה כחברה פרטית שבבעלות בנק הפועלים, הסתכם בגידול של 7% ברווח הנקי ביחס לרבעון המקביל שהסתכם בכ-74 מיליון שקל. בכאל לעומת זאת נרשמה עלייה חדה בהרבה. הסיבה היא שברבעון הראשון בשנה שעברה תוצאותיה הושפעו מאוד מעלויות שנגרמו בשל התחלת החיבור בינה לבין המועדון של שופרסל.
כאל, שבבעלות הבנקים דיסקונט והבינלאומי, מסרה כי מחזור העסקאות הכולל בכרטיסיה צמח ברבעון הראשון השנה בכ-14% לסך מצטבר של כ-24 מיליארד שקל, שבוצע באמצעות 3.3 מיליון כרטיסים. בשורה העליונה הכנסות החברה צמחו ברבעון הראשון בקצב יפה של כ-9% . עם זאת המנכ"ל מסר כי "אנו ממשיכים ביישום התוכנית האסטרטגית ומציגים ברבעון הראשון גידול ברווח וצמיחה משמעותית בכל המדדים העסקיים של החברה".
ישראכרט ירדה ברבעון הראשון בהכנסותיה. ישראכרט דיווחה על ירידה קלה בהכנסות מבתי עסק כשהיא לכאורה מציגה גם ירידה בהכנסות בגין מחזיקי כרטיסי אשראי. ואולם, בחברה ציינו כי הירידה בהכנסות האחרונות קרתה "ממעבר מהצגה ברוטו להצגה נטו של חלק מעמלות אלו".
בנטרול המעבר האמור, ההכנסות ממחזיקי כרטיסי אשראי היו גבוהות ב-33 מיליון שקל מכפי שהן מוצגות עתה, דבר שמהווה גידול ביחס לרבעון המקביל אשתקד. לצד זאת החברה רשמה גם גידול בהכנסות מריביות, בעיקר הודות לגידול ביתרות האשראי נושאי ריבית לאנשים פרטיים.
כמו כן, ישראכרט דיווחה על גידול בשורה העליונה שממנה נגזרת הפעילות שלה כיום ובעתיד, הגם שהיא מציגה צמיחה מתונה יותר בסך כל הכרטיסים המונפקים על ידה, כשזה בא לידי ביטוי גם בגידול בכרטיסים החוץ בנקאיים. מחזור העסקאות בכרטיסי קבוצת ישראכרט גדל ברבעון הראשון בכ-5% לסך של כ-39 מיליארד שקל. עוד נציין כי ישראכרט חילקה לאחרונה דיבידנד ענק של 867 מיליון שקל, כשהיום היא דיווחה כי אמריקן אקספרס שבבעלותה רשמה רווח של 12 מיליון שקל ברבעון הראשון השנה, כמו ברבעון המקביל אשתקד.
המועדון של מחסני השוק עובר מישראכרט למקס
"חלוקה בעין של מניות אטראו תאפשר לבעלי המניות גם לממש את הרווחים הגלומים בנכס זה", אומרים במור
בשל דיסקאונט גדול של עשרות אחוזים הקיים בין שווי השוק של חברת לידר השקעות לבין השווי היחסי של חלקה בחברת אטראו שוקי הון , נוקט מור בית השקעות פעולות לקרב את "נכס הבסיס" של לידר לבעלי המניות שלה. מור בית ההשקעות, המחזיק כ-10% ממניות לידר, קורא לחלוקת מניותיה בחברה הבת אטראו (46%) כדיבידנד בעין לבעלי המניות ובתוך כך מותח ביקורת חריפה על ניהולה .
אטראו מחזיקה בחצי ממניות בית ההשקעות ילין לפידות והיא נסחרת בשווי של כ-630 מיליון שקל. משווי זה נגזר למניות לידר בחברה שווי של כ-290 מיליון שקל, אך חברת ההחזקות נסחרת בשווי שוק של כ-160 מיליון שקל בלבד.
על פי הזימון העדכני לאסיפה הכללית, בעלי המניות בלידר השקעות יצביעו גם ב"נושא שנוסף לבקשת בעל מניות", ושמציע החלטה שתורה לדירקטוריון החברה "לבחון ולהציג בפני אסיפת בעלי המניות, ניתוח כלכלי ומשפטי בדבר האפשרות המשפטית והכדאיות הכלכלית (מבחינת בעלי המניות), לביצוע חלוקה של כל מניות אטראו שוקי הון שבבעלות החברה, כדיבידנד בעין לבעלי מניות החברה", כאשר "במסגרת ביצוע הניתוח הכלכלי והמשפטי כאמור, יציג הדירקטוריון את עמדתו בסוגיית קיומו האפשרי של עניין אישי לבעלת השליטה או למי מנושאי המשרה של החברה, בקבלת החלטה על חלוקה כאמור".
ממור בית השקעות נמסר כי "בחינת נתוני הדוחות הכספיים של החברה בשנים האחרונות, מגלה תמונה עגומה בדבר תרומתה השלילית של הנהלת החברה לרווחיות החברה ובדבר קיום תכלית החברה על פי דין – השאת רווחי החברה… ההחזקה באטראו מהווה את הנכס המשמעותי, והלכה למעשה גם היחיד, אשר מניב לחברה ולבעלי מניותיה רווחים, שכן יתר פעילויות החברה בענפי הנדל"ן התעשייה הינן הפסדיות באופן גורף מזה שנים רבות".
עוד נכתב בשם מור קרנות נאמנות כי מדוחות 2018 של לידר השקעות עולה כי "מזה שלוש שנים ברציפות, למעט פעילות אטראו, יתר אפיקי ההשקעה של החברה (בתחום הנדל"ן והתעשייה) מניבים לחברה ולבעלי מניותיה דרך קבע הפסדים… ההחזקה המשורשרת במניות אטראו, באמצעות חברת החזקות כמו החברה, אין בה כל תועלת לחברה או לבעלי מניותיה, ויתרה מכך – היא אף פוגעת בשווי החברה עקב הפרמיה השלילית הניתנת לחברות אחזקה וככל הנראה גם עקב הפרמיה השלילית המיוחסת ליכולות הניהול של החברה".