חברת קליל מדווחת על הכנסות של 91.1 מיליון שקל ברבעון השני של השנה לעומת 90 מיליון שקל ברבעון המקביל. הרווח הגולמי השתפר מאוד – עלה מ-24.2 מיליון ל-31.8 מיליון שקל, בעיקר כתוצאה מירידה בעלויות האנרגיה ועלויות חומרי הגלם. כתוצאה מהשיפור ברווח הגולמי, עלה  הרווח התפעולי ל-20 מיליון שקל לעומת 13.4 מיליון שקל ברבעון המקביל.

בשורה התחתונה הרוויחה החברה 15.2 מיליון שקל לעומת 9 מיליון ברבעון המקביל. הדוחות האלו הן הוכחה שהחברה הצליחה להתגבר על המשברון בשנה שעברה והיא חוזרת לרווחיות גבוה. במחצית הראשונה של השנה הסתכמו ההכנסות ב-188.5 מיליון שקל לעומת 186 מיליון בתקופה המקבילה אשתקד. הרווח התפעולי במחצית הסתכם ב-40.4 מיליון בהשוואה ל-30 מיליון שקל בתקופה המקבילה.

קליל שמפתחת ומעצבת מערכות אלומיניום לבניה ולתעשייה (פרופילי האלומיניום) מובילה בשוק שלה שזוכה בשנים האחרונות לגידול משמעותי על רקע הגדלת היקפי הבנייה למגורים לצד גידול בבנייה למשרדים. כמו כן נהנית החברה מגידול משמעותי בהיקף השיפוצים. הנהלת החברה מסבירה כי – "שינויים במספר התחלות הבנייה ובעיקר סיומי הבנייה, בהיקף השיפוצים ובהיקף הייבוא של פרופילי  אלומיניום משפיעים על פעילות החברה. כמו כן, האטה כלכלית במשולב עם ירידה ברמת הצריכה במשק ו/או שינויים בפעילות ענף הבנייה, עלולים להשפיע לרעה על היקפי הפעילות של הקבוצה".

מוצרי הקבוצה משווקים ללקוחות רבים והקבוצה אינה תלויה בלקוח מסוים. חומרי הגלם המשמשים  את הקבוצה ניתנים לרכישה ממקורות שונים, שכן האלומיניום הגולמי מסופק באופן  חופשי בשוק העולמי, ללא תלות במקור או ספק מסוים.

תוצאות קליל ברבעון הראשון

חברת מלם תים בשליטת שאול אייזנברג מדווחת על רווח של 31.3 מיליון שקל ברבעון השני של השנה לעומת רווח של 9.1 מיליון שקל ברבעון המקביל. אבל, בנטרול רווח ממכירת נדל"ן בסך של 20 מיליון שקל, השיפור בתוצאות הוא אולי נחמד, אבל בטח שלא  כפי שניתן להתרשם במבט ראשון.

הכנסות הקבוצה המספקת שירותי חומרה ותוכנה (IT ) הסתכמו ברבעון הראשון ב-477 מיליון שקל בהשוואה ל-429 מיליון שקל ברבעון המקביל. במחצית הראשונה של 2016 הסתכם הרווח ב-49 מיליון שקל (כולל רווח ההון) לעומת 22.5 מיליון בתקופה המקבילה אשתקד, וההכנסות הסתכמו ב-945 מיליון שקל בהשוואה ל-849 מיליון שקל במחצית הראשונה של 2015.

הנהלת החברה מסבירה שהעלייה בהכנסות נובעת בעיקר ממגזר החומרה והתשתיות וכן ממגזר שירותי השכר, משאבי אנוש וחיסכון לטווח ארוך.

לקבוצת מלם-תים  המספקת פתרונות ושירותי מחשוב, ארבעה תחומי פעילות – תחום התשתיות (חומרה), תחום התוכנה ופרויקטים, תחום מיקור החוץ ותחום שירותי שכר, משאבי אנוש וחיסכון ארוך טווח.

תחום התשתיות – פעילות הקבוצה בתחום התשתיות (חומרה) כוללת שיווק ומכירה של מחשבים, ציוד היקפי, תוכנות תשתית, מוצרי אחסון, מחשבים מרכזיים ומוצרי תקשורת, ייעוץ ותכנון פתרונות תשתית אינטגרטיביים לגבי מוצרים כאמור, וכן מתן שירותי אחזקה ושירותים מקצועיים אחרים אצל הלקוח (לרבות תמיכה ו- Desk Help והשמת כוח אדם מקצועי אצל לקוחות על פי דרישה).

תחום התוכנה ופרויקטים – פעילות הקבוצה בתחום התוכנה ופרויקטים כוללת מתן פתרונות תוכנה, לרבות פיתוח, ייעוץ, תכנון, הטמעה, יישום ואינטגרציה לפרויקטים מגוונים בתחום ה- IT ,תוך שימוש הן בתוכנות תשתית והן בתוכנות המפותחות על-ידי הקבוצה עצמה, לרבות שירותי תחזוקה ותמיכה.

תחום מיקור החוץ – תחום פעילות מיקור חוץ כולל קבלת אחריות חלקית או כוללת על ניהול תהליכים או הפעלת שירותים מוטי טכנולוגיה עבור הלקוח, באופן שוטף ומתמשך והשמת כח אדם מקצועי אצל לקוחות על פי דרישה.

תחום שירותי שכר, משאבי אנוש וחיסכון ארוך טווח – פעילות הקבוצה בתחום שירותי שכר, משאבי אנוש וחיסכון ארוך טווח כוללת מתן שירותי לשכת שירות לחילול שכר באמצעות מגוון פתרונות מקיף לניהול ותחקור מידע ארגוני, מערכות משאבי אנוש, מערכות נוכחות, שירותי תפעול פנסיוני וחיסכון ארוך טווח (כולל תפעול קופות גמל).

הנהלת החברה  מציינת כי התחום הרווחי ביותר הוא תחום שירותי השכר, משאבי האנוש והחיסכון ארוך הטווח. ההכנסות בתחום הזה אמנם הסתכמו במחצית ב-78 מיליון שקל (מתוך מחזור של 944 מיליון שקל), אבל הרווח מפעולות רגילות בתחום זה הסתכם ב-19.6 מיליון שקל (מתוך רווח מפעולות כולל בסך 70 מיליון שקל). מנגד, תחום התשתיות והחומרה שמהווה את עיקר המחזור של החברה – 527 מיליון שקל, הניב רווח מפעולות של 14 מיליון שקל.

תחום התוכנה ייצר במחצית הראשונה מחזור של 150 מיליון שקל ורווח של 9 מיליון שקל ותחום מיקור החוץ ייצר מחזור של 187 מיליון שקל ורווח מפעולות של 9.2 מיליון שקל. שני התחומים האלון כמעט ולא צמחו ביחס לתקופה המקבילה אשתקד.

למעשה, עיקר הצמיחה הגיעה מתחום החומרה והתשתיות אבל היא כמעט לא לוותה בגידול ברווח, בעוד שהפעילות הקטנה ביתר – שירותי שכר, משאבי אנוש וחיסכון לטווח ארוך צמחה מ-69 מיליון ל-78 מיליון שקל תוך גידול מרשים ברווח – מ-15 מיליון ל-19.6 מיליון שקל. בפעילות זו אגב מתחרה מלם-תים בעיקר בחילן.

משכנתא לזכאים? זול יותר, אבל הבנקים מעלים ריבית על יתר מרכיבי המשכנתא – למה? לא ברור, כנראה כי אפשר, למרות שבבנקים טוענים שכל משכנתא נבדקת לגופה ובהתאם הריביות שמאשורות תלויות בפרמטרים ספציפיים של לוקחי השמכנתא והמשכנתא עצמה.

חשוב להבין את המציאות (הכואבת) כפי שעולה מתחקיר של רועי ברגמן מידידעות אחרונות –  משכנתא לזכאים של משרד השיכון והבינוי אמנם ניתנת בריבית טובה יותר, אבל  – הבנקים מעלים את הריבית על יתר מרכיבי המשכנתא – ברגמן מידיעות אחרונות מציג שני מקרים בנקים הגדולים – מרחי טפחות ולאומי שפועלים בשיטה הזו –  בבנק לאומי, כך עולה ממסמכי אישור הלוואה לדיור, במשכנתא עם מרכיב מסובסד, קפצו הריביות ביתר חלקי התיק ב־0.3% בממוצע, לעומת הצעה שניתנה ללקוח יומיים קודם.  בהצעה ללא הסבסוד הוצעה משכנתה בריבית משתנה של 2.69%, עם סבסוד דובר על 2.99; ובריבית קבועה ללא הצמדה קפצה הריבית המוצעת מ־4.5% ל־4.7%.

 בבנק מזרחי נמסר ללקוחה – "חשוב שתקחי בחשבון שברגע שיהיה מרכיב של זכאות בתיק, אוטומטית הריביות יעלו בשאר המסלולים ב־0.5%, כי זה פוגע במרווח הכולל".

מה זאת משכנתא לזכאים?

המדינה נותנת משכנתא מסובסדת/ הלוואה בתנאים נוחים לזכאים שעומדים בקריטריונים מסוימים – משכנתא בריבית צמודה של 2.5% שתרד בהמשך (בתחילת 2017) לריבית צמודה של 2% . ההלוואה הזו מיועדת אך ורק לצורך רכישת דירה למגורים או בנייה של דירה למגורים. ההלוואה ניתנת דרך בנקים למשכנתאות ומוסדות בנקאיים אחרים. הזכאים צריכים לעמוד בתנאים מסוימים כאשר על כל תנאי הם מקבלים ניקוד (מצב משפחתי, הכנסה, שרות צבאי, ועוד)

מחשבון מס רכישה

הזהב נמצא מתחילת השנה במגמה חיובית, ובחודש האחרון, על רקע יציאת בריטניה מגוש האירו, זינק הזהב, על רקע חששות  לכאוס בשווקים הפיננסים. הזהב נחשב כסוג של עוגן בתקופות של אי-וודאות וחולשה בשווקים, וזו כנראה הסיבה לתשואה של קרוב ל-30% מתחילת השנה. משקיעים רבים בוחרים להסיט חלק מתיק ההשקעות שלהם לזהב (באופקים שונים – מניות, תעודות, קרנות – כאן תוכלו לקרוא את מדריך ההשקעה בזהב), אם כי חשוב להדגיש כי בשנים האחרונות , הזהב לא סיפק את הסחורה, והניב בראייה ארוכת שטוו (3 שנים, 5 שנים) תשואה אפסית במקרה הטוב, ותשואה אפסית במקרה הרע.

על רקע ההתאוששות במחירו, החליטו באפסילון קרנות נאמנות להשיק קרן מתמחה – אפסילון זהב. כיום, קיימת קרן נאמנות אחת בלבד שמתמחה בזהב – מיטב זהב. מיטב זהב הצליחה לייצר מתחילת השנה תשואה של 40% (למרות דמי ניהול מופרזים של 2.5%! ) והיא מנהלת קרוב ל-30 מיליון שקל.

אפסילון מפרטת בתשקיף הקרן את מדיניות ההשקעות של הקרן – "… בכפוף להוראות כל דין, שיעור החשיפה בקרן למחיר הזהב לרבות באמצעות השקעה במניות אשר חשופות לזהב ETF של חברות הפועלות בתחום של כריית זהב ו/או תעודות סל ו/או . באמצעות החזקה בנכס הבסיס או בחברות הפועלות בתחום של כריית זהב, לא יפחת מ- 75%. שיעור החשיפה בקרן למניות לא יעלה על 120%. שיעור החשיפה בקרן למט"ח לא יעלה בערכו המוחלט על 120%. יתרת החשיפה בקרן תיקבע על פי שיקול דעתו הבלעדי של מנהל הקרן. שיעור החשיפה בקרן לאג"ח שאינן מדורגות בדירוג השקעה , לא יעלה על 10%. השווי הכולל של ניירות ערך חוץ, יחידות של קרנות חוץ ומטבע חוץ, שיוחזקו בקרן, בתוספת החשיפה לנכס בסיס הנסחר בחו"ל באמצעות פעילות בנגזרים בבורסות בחו"ל יכול שיעלה על 10% מהשווי הנקי של נכסיה".

אפסילון זהב –  פרטים עיקריים

מהתשקיף עולים הנתונים הבאים על הקרן –  קרן פתוחה (כצפוי), כלומר היא לא סגורה בהיקף היחידות המונפקות; סיווג הקרן: מניות בחו"ל, מניות לפי ענפים בחו"ל, אנרגיה וקומודיטיס.

מסלול המס של הקרן (גם כצפוי) – פטורה. כלומר, הקרן עצמה פטורה ממס על רווחים , המשקיעים/ מחזיקים בקרן חייבים במס.

דמי הניהול יהיו –  0.95% מהשווי הנקי השנתי הממוצע של נכסי הקרן. שכר הנאמן: 0.05% מהשווי הנקי השנתי הממוצע של נכסי הקרן.

יחידות הקרן מוצעות ללא תוספת הוספה. היחידות האמורות מוצעות לציבור בכל יום מסחר, החל מיום 14/07/2016 ועד ליום 06/07/2017 ( השעה היעודה להגשת הזמנות: 16:00)

מטרת הקרן להשיג תשואה דומה לתשואת המדד – של שער GOLD SPOT $/OZ INDEX , אך כמובן שלא מדובר בהתחייבות להשיג את תשואת המדד.

בנק אוצר החיים מציע פיקדון שקלי מובנה ל-18 חודשים. הריבית בפיקדון תהיה מותנית בעלייה ובתנודתיות סל ניירות ערך בעלי "קשר ישראלי" הנסחרים בארה"ב.

הסל יורכב מהמניות הבאות (כל מניה במשקל שווה) – Teva Pharmaceutical Ind. – ADR, Perrigo Co. PLC, Palo Alto Networks Inc, Mobileye NV, OPKO Health Inc, Mellanox, Verint Systems , Inc, VeriFone Systems Inc, CyberArk Software Ltd.

בבנק מפרטים את תנאי הפיקדון – "נקבע חסם עליון לכל מניה בשיעור של 30% מעל השער היסודי (שער הסגירה ביום 8.7.16). תקופת הבדיקה הינה בת  17 חודשים, החל מיום 9.7.16 ועד ליום 8.12.17, במהלכה ייבדק בכל יום שער הסגירה של כל מניה לעומת החסם העליון שלה.

"ביצוע מניה (יחושב בנפרד לכל מניה), קיימות 2 אפשרויות:

• במקרה שכל שערי הסגירה של המניה במהלך תקופת הבדיקה יהיו נמוכים מהחסם העליון, ביצוע המניה יחושב כשיעור השינוי בפועל בין השער היסודי לבין השער החדש מנקודה לנקודה (למען הסר ספק, יתכן ביצוע מניה שלילי אשר יקטין את שיעור שינוי הסל).
• במקרה שבמהלך תקופת הבדיקה אחד או יותר משערי הסגירה של המניה יהיה שווה/גבוה מהחסם העליון, יוחלף ביצועה בפועל של המניה בשיעור קבוע של 2% לכל תקופת הפיקדון (ללא קשר לביצוע המניה בפועל בתום תקופה מנקודה לנקודה, בין אם שלילי או חיובי).

שיעור השינוי של סל המניות הינו ממוצע חשבוני של כל ביצועי המניות כפי שחושבו (ביצוע בפועל או "השיעור הקבוע")".

ומה יהיה גובה המענק? ובכן, במידה ששיעור שינוי הסל כפי שפורט לעיל יהיה חיובי (גבוה מאפס) – הלקוח יזוכה במענק בשיעור של 45%  משיעור שינוי הסל. לפיכך המענק המקסימאלי האפשרי הינו עד 13.50% (לא כולל). אם שיעור שינוי הסל כפי שפורט לעיל יהיה שלילי (נמוך מאפס)/אפס – ייפרע הפיקדון בתום 18 חודשים ללא מענק.

חשוב להדגיש כי קרן הפיקדון מובטחת (כך מדגיש הבנק עצמו במסמכים על הפיקדון) וכן שהמענק יהיה צמוד לשער הדולר היציג).

אז האם מדובר בהשקעה מעניינת. בפועל, בהינתן שהריבית כיום אפסית, אזי החלופות, במילים עדינות, לא מי יודע מה. כלומר ההפסד מכך שלא בחרתם להשקיע באפיק הסולידי, נמוך (השקעה לשנה וחצי תניב לכם כמה עשיריות האחוז). אז אולי לא מדובר בפיקדון שיניב לכם תשואה מדהימה, אבל גם כמה אחוזים בודדים זה הרבה בעולם הפיננסי של היום, ואלו מספרים שהפיקדון יכול לעשות (לא בטוח כמובן)

היכנסו לפרטים מלאים על הפיקדון המובנה

בכמה עלו מחירי הדירות? ומה השפיע עליהם יותר מכל? בבנק ישראל ניתחו את עליית המחיירם לשנה שעברה והם קובעים כך – מחירי הדירות עצמן עלו, אך מה שהגביר את העלייה בעלות הכוללת של הדירה הוא המימון – ריבית המשכנתא עלתה, ומשך המשכנתא עלה. המגמות האלו, כך נראה, לא הולכות לעצור

חדש באתר:  מחשבון מחירי הדירות

המחיר הממוצע של דירה עלה בשנה שעברה ב-13.5% –  כך אמרה בכנס בבינתחומי בהרצליה, פרופ' נדין בודו טרכטנברג. מדובר בעלייה ממוצעת של כ-230 אלף שקל – הרבה כסף. מחירי הדירות עצמן עלו  בשנה שעברה ב-7.8%, אך עלויות המימון עלו ב-31% , בעיקר בגלל התייקרות ריבית המשכנתא. בסיכום העלויות הכולל – המחיר עצמו והעלויות הנלוות, מגיעים בבנק ישראל למסקנה כי הדירות עלו בשיעור של 13.5%, וזו בשעה שמדד המחירים בזן זה ירד. כלומר ריאלית מדובר על עליה של כ-15%.  

ריבית המשכנתא הצמודה למדד עלתה ב-1% במהלך השנה האחרונה, כשמעבר לכך, גם טווח המשכנתא עלה  מ-18 שנים למעל 20 שנה בממוצע; וככל שהטווח גדול יותר כך עלות המימון גדולה יותר.  בבנק ישראל סבורים שעליית ריבית המשכנתא אחראית על עליה של 36 אלף שקל במחיר הדירה, והארכת תקופת המשכנתא אחראית על 56 אלף שקל נוספים.

ריבית המשכנתא עלתה, להערכת בודו טרכטנברג בגלל פרמיית סיכון גבוהה יותר, ובגלל שהבנקים הגדולים הגיעו לגבול המשכנתאות שהם רוצים לתת – ולכן יש פחות תחרות במשכנתאות.

הריבית ביוני – ללא שינוי

ריבית המשכנתא בחודש יוני נותרה כמעט ללא שינוי ביחס לחודש מאי. הריבית הצמודה למדד ירדה בממוצע מ-2.97% בחודש שעבר ל-2.93% בחודש יוני, כאשר הירידה היתה כמעט לכל תקופות המשכנתא – ממשכנתאות לטווח קצר ועד למשכנתאות לטווח ארוך.

ריבית המשכנתא השקלית נותרה בחודש יוני ללא שינוי – 2.75%. נתוני הריבית האלו שמפרסם בנק ישראל, הם ממוצע של הריבית הקבועה והריבית המשתנה.

מדד מחירי הדירות

מדד מחירי הדירות  עלה בחודש האחרון ב-1.2%  (פרסום ביוני לחודש אפריל) – כאן, במחשבון מחירי הדירות, תוכלו לחשב את השינוי במחיר לכל תקופה שתבחרו.

בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מסרו עם פרסום המדד כי  "מהשוואת העסקאות שבוצעו בחודשים מרץ 2016 – אפריל 2016, לעומת העסקאות שבוצעו בחודשים פברואר 2016 – מרץ 2016, נמצא כי מחירי הדירות עלו ב-1.2%. עלייה זו מבטאת את שינוי המחירים בניכוי שינויי האיכות בתמהיל ובסוג הדירות. הנתון אינו סופי מאחר שקיימות עסקאות נוספות שבוצעו בתקופה זו וטרם דווחו. מהשוואת העסקאות מרץ 2016 – אפריל 2016, לעומת מרץ 2015 – אפריל 2015, עלו המחירים ב-7.8%. מהשוואת העסקאות פברואר 2016 – מרץ 2016, לעומת פברואר 2015 – מרץ 2015, עלו המחירים ב-7.2%".

מדריכים קשורים:

מחירי הדירות – איך יודעים אם הם גבוהים?

מה המחיר האמיתי  של דירה? 

חדש באתר:  מחשבון מחירי הדירות

דמי הניהול בתעודות הסל צפויים לעלות בקרוב במקביל לעלייה בדמי הניהול של הנאמן. עד עתה, דמי הנאמן היו נמוכים יחסית ובסכום קבוע, אך במקביל לעלייה בהיקף האחריות והטיפול של הנאמן,הן צפויות לעלות לעלות עד ל-0.04% מנכסי התעודה, אם כי, נראה שבמקביל לירידה בדמי הנאמן בתעשיית הקרנות, על רקע התחרות, דמי הנאמן יהיו נמוכים יותר, ועשויים להיות 0.02% מסך  נכסי התעודה. העלות הזו  צפויה להתגלגל על המחזיקים בתעודות.

הנאמן יהיה אחראי לבדוק אם החברות שומרות על הכללים הרגולטוריים, שהן מחזיקות רק בנכסי הבסיס של התעודה, וכן הוא יפקח על העברות הכספים בתעודה, ויבקר את מנגנון ניהול הסיכונים.

כך או אחרת, תעשיית תעודות הסל עוברת מהפכה רשות ניירות ערך פרסמה לאחרונה טיוטת הצעת חוק להפיכת תעודות הסל מנכס מתחייב (כלומר מהתחייבות= אגרות חוב) לקרנות סל. כך ינטרלו בעצם התעודות את הסיכון הגדול שלהם – סיכון המנפיק, שכן עד עכשיו אם החברה המנפיקה היתה נכנסת לצרות פיננסיות זה היה עלול להשפיע גם על התעודות עצמן. וזאת להבדיל מתעשיית הקרנות שבה הכספים של המחזיקים בקרנות שייכים לציבור / למשקיעים ולא נמצאים בחשבונות החברה.

הרשות מנסה לנטרל את סיכון המנפיק דרך הפיכת התעודות לקרנות סל. אלא שמדובר על מוצרים שונים – תעודות סל הן מוצר שעוקב באופן מדוייק אחרי המדדים המסויימים, וקרנות סל לא מחוייבים לספק בדיוק את המדד. ולכן, מאפשרת רשות ניירות ערך לחברות המנהלות לספק רצועת ביטחון מפני טעויות עקיבה בשיעור מוגבל – כלומר, תהיה התחייבות מוגבלת, אך בתמורה למחויבות הזו, תעודת הסל תוכל לדרוש דמי ניהול גבוהים יותר

תעודות הסל הן מוצר מוצלח, בעיקר מהטעם הפשוט שהן מתאימות לכולם  – לא צריך להיות גאון השקעות, לא צריך לנתח דוחות כספיים, לא להבין בריביות, פשוט צריך לעקוב אחרי השוק ותעודות סל הן מוצר עוקב מדדים. הגישה עוקבת המדדים התפתחה בארה"ב והיא הפכה להיות הדומיננטיות בעולם ההשקעות מהסיבה הפשוטה – לאורך זמן לא ניתן להכות את השוק, כלומר, לא ניתן לפסק תשואה עודפת על השוק, ואם כך, אז עדיף להיצמד למדד המניות – למשל, במקום להשקיע בקרן נאמנות שמשקיעה במניות , אפשר להשקיע בתעודת סל על מניות – ככה מקבלים את הממוצע, ומכיוון שהגישה הזו נתמכת במחקרים אקדמאיים ומכיוון שדמי הניהול אפסיים, היא צוברת תאוצה מרשימה, גם בארץ.

עם זאת, לא צריך לזנוח את הניהול האקטיבי – יש בכל זאת מנהלי השקעות שיודעים לייצר ערך על פני זמן – הבעיה שהם אכן מעטים.

לצד תעודות הסל יש בשוק מכשיירם עוקבים נוספים, ובעיקר – הקרנות המחקות שהן קרנות נאמנות מחקות מדדים (והמדדים יכולים להיות מדדי מניות לצד מדדי אג"ח, מדדי סחורות ועוד). קרנות מחקות הן התשובה של תעשיית הקרנות לתעודות הסל, והן אכן מהוות חלק ממשעותי מניהול הכספים בשיטה הפאסיבית. עם זאת, הקרנות המחקות לא מחויבות להשיג בדיוק את תשואת המדד, הן מחויבות לעשות הכל כדי להגיע לתשואת המדד.

מדריך קרנות המחקות – האם כדאי? 

מדריך תעודות סל,

מדריך קרנות סל

מעודכן ל-02/2017

אתם מגיעים לפנסיה עם מתנה – סכום פטור ממס בסך של  740 אלף שקל (נכון ל-2016). אתם יכולים להשתמש בפטור הזה במשיכה חד פעמית או להשתמש בזה לפטור על הקצבה, או לשלב בין השניים. אי עושים את זה נכון? אי מחשבים את הפטור על הקצבה ועוד…

קרן פנסיה אמורה לשמש אותנו בתקופת הפנסיה. הרעיון בחיסכון השוטף וההפרשה מהשכר שלנו (לצד הפרשה של המעביד) היא שכאשר נגיע לתקופת הפנסיה ובה כבר לא נוכל לעבוד ולהתפרנס, תהיה לנו הפנסיה שחסכנו במשך עשרות שנים, והיא תשלום לנו כקצבה חודשית – סוג של משכורת שוטפת, ומה יותר טוב מזה?

אז זהו – שלפי כל הסימנים הקיימים כיום – הפנסיה שלכם נשחקת ומתכווצת. הסכומים שצברתם בחיסכון הפנסיוני לא מייצרים תשואה (התשואה על אגרות החוב נמוכה ואפילו אפסית; במקומות מסוימים בעולם היא שלילית!), דמי הניהול עדיין גבוהים. זאת ועוד – תוחלת החיים עולה, זה כמובן מצוין, אבל צריך כסף בשביל לחיות טוב, והמשמעות היא שהסכום שבקופה הגדירו לטווח מסוים, אמור להספיק לטווח גדול יותר, ובשורה תחתונה –  הקצבה צפויה לרדת (ואפילו משמעותית).

ובכל זאת – החיסכון הפנסיוני הוא המרכיב העיקרי ביותר של מה שיהיה לכם מחיה שוטפת בתקופת הפנסיה.

המחוקק, בעת שינוי חוקי הפנסיה והחיסכון הפנסיוני (2008), היה מעוניין מאוד להגדיל את החיסכון הפנסיוני והוא הגדיר הטבות מס משמעותיות למי שיחסוך ויפריש כספים באופן שוטף.

כמו כן, הוא הגדיר קצבה בסכום משתנה (צמוד, שמוערך בכ-4.42 אלף שקל נכון ל-2016), שהיא סוג של המינימום הנדרש. המחוקק מאפשר לחוסכים למשוך כסכום חד פעמי חיסכון שהוא מעבר לסכום הזה. כלומר,  אם כבר הבטחתם סכום של 4.42 אלף שקל בחודש, אתם יכולים לקבל את מה שיש לכם בקרן הפנסיה (מעבר לסכום שמבטיח את הקצבה הזו) כשהוא מהוון להיום. השאלה – אם יהיה לכם על הסכם הזה תשלום מס?

ובכן, בפועל, כל אחד מאיתנו מגיע לגיל פנסיה עם יתרת הון פטורה ממס (סכום מסוים שנקבל ולא נשלם עליו מס).  אנחנו נוכל לבחור איך לנצל את הסכום הזה – האם אנחנו רוצים לנצל את הסכום  בדרך של קצבה פטורה ממס או בדרך של משיכת כספים חד פעמית.

מתנה מהמדינה – פטור ממס על סכום של 740 אלף שקל

יתרת ההון הזו מסתכמת ב-2016 בכמעט 740 אלף שקל, והנה המחשה איך אנחנו יכולים להיפגש עם הכסף, כמענק חד פעמי.

נניח שחסכנו 1.4 מיליון שקל בקרן פנסיה עם מקדם קצבה של 190. המשמעות היא שאם אנחנו משאירים את הכסף (כל הכסף) לקצבה חודשית נקבל סכום של 7,368 שקל (הסכום הנחסך – 1.4 מיליון שקל חלקי מקדם קצבה –  190; מקדם קצבה הוא בעצם התרגום של הסכום הכולל לסכום החודשי/ לקצבה החודשית).

קצבה של 7,368 שקל היא מעבר לנדרש – כ-4,420 שקל, כך שאת הפער (2,948 שקל), ניתן להוון ולמשוך כסכום חד פעמי. הפער המהוון שווה 560 אלף שקל (משתמשים באותו מקדם – 190), והסכום הזה נמוך מתקרת הפטור ולכן כל הסכום יהיה פטור ממס.

ומה עם הקצבה החודשית , האם היא פטורה? לא. הקצבה החודשית פטורה רק אם הפנסיונר מייחס את הפטור לקצבה עצמה. הקצבה חייבת במס על פי המס השולי, בפועל על סכום של 4,420 שקלים לא יהיה מס.

בדוגמה שלנו, הפנסיונר השתמש ב-560 אלף שקל כפטורים ממס בסכום החד פעמי ולכן נותר לו פטור של 180 אל שקל שאותו הוא יוכל לנצל לפטור בקצבה.  הסכום הזה – 180 אלף שקל, מבטא קצבה חודשית פטורה של 947 שקל (180 אלף שקל חלקי מקדם של 190), ועל ההפרש הוא ישלם תיאורטית מס בהתאם למס השולי שלו.

 דוגמה נוספת – נניח שהחיסכון הפנסיוני מסתכם ב-1.9 מיליון שקלים והמקדם הוא  190. מכאן שקצבה החודשית היא 10 אלף שקל. אם אנחנו מעוניינים למשוך את כל הסכום שמעבר לקצבה המינימלית – 4,420 שקל, אזי אנחנו בעצם מפחיתים את הקצבה ב-5,580 שקל (יכולים לקבל 10 אלף שקל ומקבלים את המינימום – 4,42 אלף שקל). הסכום הזה מבטא סכום מהוון של 1,06 מיליון שקל, ומכאן שנקבל פטור על כ-740 אלף שקל, ונהיה חייבים במס על ההפרש – 320 אלף שקל. האם זה תכנון מס אידיאלי? כנראה שלא.

עדיף במצב כזה, למשוך סכום חד פעמי עד תקרת ההון, ולהעביר חלק מהמשיכה לסכום קצבתי – ככה תיהנו  מקצבה גדולה יותר, אך עדיין כזאת ששיעור המס השולי בה יהיה נמוך. כלומר, במקום להיות ממוסים על סכום חד פעמי גדול (ואז שיעור המס שמחושב על בסיס שנתי, יהיה גבוה), ניתן לקבל את הכספים במסגרת קצבה על פני כמה שנים (סוג של פריסה) ואז הסכום השנתי יבטא עדיין מס נמוך יותר, וחיסכון במס הכולל. עם זאת, כל מקרה לגופו! יש מצבים שבהם עדיך למשוך כסכום חד פעמי, ויש מצבים שכדאי להעביר את הסכום כקצבתי – חשוב לחשב לפני שאתם מבצעים פעולה מול הרשויות ומול הקרנות והקופות, כי מדובר בהרבה כסף.

מעבר לכך, זה לא רק עניין של מיסוי, זה גם עניין של צרכים שוטפים, ועניין של תכנון פיננסי נכון – כמה כסף אתם באמת צריכים להשאיר לקצבה? מכלול השיקולים יניב לכם את המשיכה האופטימאלית.

מדריכים נוספים –

פיצויים – כל מה שצריך לדעת? מי מקבל, מתי מקבלים וכמה מקבלים?

מענק פרישה – מי מקבל, מתי מקבלים? ואיך חוסכים במס?

מחשבונים קשורים:

מחשבון פיצויי פיטורין

יואב גלנט, שר השיכון והבינוי "קיים מחסור של 100 אלף דירות בישראל; מקווה שחברת בניה זרה תגיע עוד השנה", אבל האם גלנט מאמיןם שזה יעזור להורדת מחירי הדירות? קשה להאמין.

יואב גלנט, שר הבינוי והשיכון מתאר את משבר הדיור, מסביר מה צריך לעשות כדי לפתור את המשבר, אבל בסוף – רק מקווה שהמשבר ייפתר. אתה השר מר גלנט, אתה לא צריך לקוות, אלא לעשות. גלנט כבר שנה בתפקיד ועדיין אין תוצאות –   מחירי הדירות לא עושים סימנים של חולשה, הם בכיוון מעלה. אז גלנט, ומנהיגו למפלגה – שר האוצר משה כחלון, סבורים שמחיר למשתכן היא הבשורה שתביא לירידת מחירים בשוק הדירות, לצד הבאת קבלנים זרים, אבל זה לא נראה חזק מספיק מול המימון הזול (הריבית הנמוכה) שמחממת  את שוק הדירות ומול היצע הדירות הקטן מול הביקושים.

"כניסה של חברות בנייה זרות לשוק הישראלי חשובה לנו כדי להביא טכנולוגיה חדשה וגם עובדים", אומר גלנט, "בדרך הזו אנחנו רואים את שיתוף הפעולה עם החברות הזרות, ואנחנו מאמינים שאנחנו יכולים ללמוד הרבה מאוד ממה שקורה באירופה ובמדינות אחרות. שיתוף פעולה כזה יכול לשדרג את התעשייה הישראלית. אני מקווה שהחברה הזרה הראשונה תגיע כבר השנה לישראל, זה מה שאנחנו רוצים ומכוונים אליו. הכוונה היא לבנות מהר יותר, זול יותר ובאיכות טובה, ושיתוף פעולה עם החברות הישראליות שיכולות ללמוד מהבחרות הזרות". אז ככה – זול זה לא יהיה, העלויות בחו"ל (לדוגמה בטורקיה) שאליה בונים יוזמי הרעיון לא זולות משמעותית מכאן, ובהתייחס לרווח שיגזור הקבלן הזר והעלויות הגבוהות מבחינתו (פעילות בחו"ל – שכר עבודה יקר יותר ועוד), אז קשה לראות הוזלה בעלויות. רוצים באמת להוזיל מר גלנט? תורידו את המיסים על הנדל"ן – הם מהווים עשרות אחוזים רבים מעלות הדירה ושם זה בשליטתכם, אבל  קשה להאמין שתבחרו לוותר על הכנסות כאלו שזורמות מדי שנה לתקציב המדינה.

גלנו דיבר מול שגרירים ונספחים והסביר – "זו הזדמנות מצוינת לדעתי לחברות זרות. אנחנו מוכנים לפתוח את השוק לכמה חברות שיגיעו לישראל ויבנו, ויביאו את העובדים איתם. יש בשוק הבנייה הישראלי בעיה של עובדים ואנחנו מאמינים שהגעת עובדים זרים מכל העולם יחד עם החברות יאפשרו לתעשיית הבנייה לשגשג. בעולם רואים בנו מדינת סטארט אפ, אבל המצב בהייטק או בתעשייה שונה מהמצב בענף הבנייה למגורים".

התוכנית להביא חברות זרות מבוססת על פעילות של  יילמזלר הטורקית שפועלת בישראל כבר שנים כקבלן ביצוע בלא מעט פרויקטים ביזמות ישראלית. אז נכון, זה עובד, אבל חלקי ולא זול.

"מחירי הדירות בישראל הכפילו עצמם, יש מחסור של סביב 100 אלף דירות בישראל ואנחנו מניחים שנצטרך עוד כמיליון דירות בעשרים השנים הקרובות", הוסיף גלנט, "לוקח לנו כאן בישראל 15 שנים לבנות שכונה מאפס לעומת שלוש או חמש שנים באירופה או פחות מכך במזרח. בישראל חלק ניכר מהקרקע בבעלות המדינה, ויש הרבה משרדי ממשלה שמעורבים בתהליך כמו גם הרבה קבלני משנה. אנחנו מנסים עכשיו לשנות את התמונה ולתת לחברה אחת לעשות את התהליך מההתחלה ועד הסוף. תכנון וגם ביצוע, בזמן קצוב להקמת שכונת מגורים שלמה".

גם אביגדור יצחקי , ראש מטה הדיור במשרד האוצר, שמדלג מכנס לכנס כדי להציג את משנתו (נקווה שפה ושם הוא גם מקדם את התוכניות שלא בתקשורת) הסביר שהבעיה המרכזית של שוק הבנייה המקומי היא מחסור בעובדים – "המצב הוא כזה שכדי להביא עובדים בבנייה אנחנו צריכים לחתום הסכם בילטראלי ועד עכשיו חתמנו שלושה הסכמים כאלו במזרח אירופה, ואנחנו חותמים עכשיו הסכם נוסף עם אוקראינה. בקרוב אנחנו מקווים לעשות זאת עם  מדינות נוספות", אמר יצחקי, והתייחס לחברות הזרות – "אנחנו מזמינים את החברות הזרות להגיע ולעבוד בישראל. אנחנו מקווים שאחרי שכל החברות יירשמו נעשה את הבדיקות וכבר בראש השנה הקרוב נוכל להתחיל ולראות חברות בנייה זרות שיגיעו לעבוד בישראל, לעזור לנו לבנות את המדינה, ולאפשר למשפחות צעירות לרכוש דירות בישראל". כן, הוא דיבר עם שגרירים ונספחים, אבל דיבר בעצם אל העם , אל אותם מחוסרי דירות, משהו בסגנון – אל תדאגו, אני מטפל בכם…

וגם אשל ארמוני, מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון, מנסה למשוך את החברות הזרות – "תשאלו את כל מה שאתם רוצים לדעת, יש בישראל  הרבה הזדמנויות בתחום הבנייה, ואנחנו כאן כדי לענות על השאלות.  בסיום הכנס תוכלו לחזור ולעניין את כל החברות הזרות בתוכניות שאנחנו מציגים כאן. אנחנו לא מדברים רק על לבנות מהר יותר אלא גם על בנייה איכותית ובתקווה גם זולה יותר. אנחנו מתמקדים בהבאת שש חברות בשלב הראשון. אנחנו מודעים לכך שהחברות הזרות מודאגות מהבירוקרטיה בישראלית וחוששים מפניה. אנחנו נקים אגף מיוחד שילווה את החברות יד ביד מרגע הגעתן לארץ כדי להקל על התהליכים ולהתגבר על כל הקשים הבירוקרטיים. האישור להגעת החברות יהיה אישור מוקצב לחמש שנים עם אפשרות להארכה לשלוש שנים נוספות, אנחנו נספק את כל מה שצריך, אבל אנחנו רוצים גם תוצאות, אנחנו מביאים חברות כדי שיבנו. במקביל אנחנו מעודדים יוזמות משותפות עם חברות ישראליות. דחינו קצת את מועד הגשת המועמדות כדי לאפשר עוד זמן לחברות ללמוד את זה. אנחנו גם נשקול לשנות קריטריונים שונים שהוגדרו שמפניות של חברות שונות אנחנו מבינים שעשויות להיות קשות ליישום. בשלב הראשון מדובר אומנם בשש חברות זרות שיגיעו לכאן, אבל ייתכן שבהמשך יהיו חברות בנייה זרות נוספות. אני מקווה שבספטמבר הקרוב נוכל כבר לראות חברות שמגיעות לישראל".

בנק ירושלים מגייס כ-100 מיליון שקל באג"ח קוקו (COCO). מדובר בגיוס שלישי של אג"ח קוקו אחרי שבנק מזרחי טפחות ובנק לאומי גייסו בחודשים האחרונים.

 בנק לאומי 750 מיליון שקל בריבית של 3.25% , מרווח של 2.18% מעל אגרות חוב ממשלתיות חסרות סיכון. הגיוס הראשון היה של בנק מזרחי טפחות בסוף 2015 – הבנק גייס בהנפקה פרטית,  אג"ח קוקו לגופים מוסדיים ולא לציבור  – ההנפקה של מזרחי היתה בהיקף של 417 מיליון שקל (לעומת 750 מיליון שקל של בנק לאומי) ומרווח הריבית ביחס לאג"ח ממשלתיות, היה גבוה מאשר הגיוס של לאומי – 3% עד 3.25% (ריבית משתנה בהתאם לתקופת הקוקו – מזרחי גייסו קוקו לשלוש תקופות – 7,8, ו-10 שנים).

התנאים באגכ"ח של בנק ירושלים לא ידועים, אך הכוונה שהאג"ח ייסחרו בבורסה (בדומה לאג"ח קוקו של לאומי).

מה זה אג"ח קוקו?

אג"ח קוקו (CoCo Bonds – "Contingnet Convertible Bond")  הוא מכשיר חוב  של הבנקים שנחשב כחלק מרובד ההון המשני של הבנקים (להבדיל מהרובד הראשון שמורכב בעיקר מהון ). למעשה, מדובר בסוג של אגרת חוב, אבל זו לא אגרת חוב סטנדרטית. זו אגרת חוב שבמצב של משבר, חדלות פירעון של הבנק, היא לא מתנהלת כמו אגרת חוב רגילה, אלא היא קרובה יותר למניה (ואז הסיכון גדול וההפסד יכול להיות מאוד משמעותי), ואילו במצב רגיל, היא אג"ח לכל דבר (אם סיכון מוגבל). באג"ח קוקו יש שילוב של תוכנות של אג"ח לצד תכונות של מניה. ביומיום זה סוג של אג"ח, אבל בהתקיים תנאים מסוימים (יחסים פיננסים, החלטה של בנק ישראל ועוד) חובה למחוק את האג"ח קוקו ו/ או המיר את האג"ח הזה למניות לפי יחס מסויים (שמגלם הפסד למחזיקי הקוקו).

לממעוניינים להרחיב ידע על אג"ח קוקו – מדריך – הכל על קוקו

מידע פנים בנתוני המאקרו – יש סיבות טובות שמידע על נתוני התעסוקה בארה"ב דלף דקות לפני הפרסום – מה זה אומר, ומי מרוויח מכך?

מישהו יודע מראש על נתוני מקרו שעומדים להתפרסם – כך מעריכים כמה גופי תקשורת ברחבי העולם על רקע פרסום דוח התעסוקה בארה"ב.  הדוח, שמתפרסם בתאריך קבוע ושעה קבועה מדי חודש על ידי הלשכה לסטטיסטיקה הציג  תוצאות מאכזבות ביחס לתחזית הקודמת –  מספר המשרות שנוספו בחודש אפריל עמד על 160 אלף, לעומת הצפי  ל-202 אלף משרות – נתון מאכזב והמשמעות שלו, בין היתר היא ירידה (אפילו משמעותית) בסיכוי לעליית ריבית בהמשך השנה.  ולכן, מיד עם ההודעה נרשם פיחות בשער המטבע האמריקני ביחס למטבעות האחרים (חולשה של הדולר על רקע חוזקה של המטבעות האחרים וזה מכיוון שהסיכוי להעלאת ריבית יורד)

אלא שהנתונים, כך על פי ההערכות היו ידועים לגורמים בשווקים כמה דקות לפני הפרסום הרשמי. איך ולמה מעריכים כך?  פשוט – הכל נמצא בגרף. על פי הגרף של הדולר לפני פרסום ההודעה, במשך כמה דקות לפני פרסום ההודעה ירד הדולר ביחס למטבעות האחרים. אולי זה הערכה של שחקנים גודלים שהתוצאות יהיו מאכזבות (הערכה שהתבררה כנכונה) או שזה מידע שדלף לשוק – בתקשורת יש המעריכים כי מדובר במידע שדלף, והם מנפנפים בכך שזו לא הפעם הראשונה שכמה דקות לפני הפרסום, המגמה של הדולר היא בהתאם למידע בפרסום. הרשמי.

מעבר לתקשורת שבודקת את השינויים בדולר בצורה נקודתית,  פורסם בשבוע שעבר מחקר של הבנק המרכזי האירופי. על פי המחקר יש התאמה בין ההתנהגות לפני הפרסום הרשמי לבין תוכן ההודעה הרשמית במספר רב ל מקרים, דבר שיצר רווח של עשרות מיליוני דולרים ואפילו מאות מיליוני דולרים, לשחקנים שהשתמשו בהדלפות אלו.

תחזית מדד תשומות הבנייה באפריל עד יוני – עלייה של 0.4% – כך מעריכים בקבוצת הפיננסים – הראל.

ובהתאם לתחזית הרי שאחרי תקופה ממשוכת שמדד תשומות הבנייה היה גבוה ממדד המחירים לצרכן, צפוי כעת כי המגמה תתהפך – בהראל פיננסים סבורים שמדד המחירים לצרכן בשלושת החודשים הבאים יסתכם ב-0.9% (וזה לאחר שבשנים 2014 ו-2015 המדד היה שלילי, וכך גם בשלושת החודשים הראשונים של השנה), ואילו מדד תשומות הבנייה יעלה ב-0.4% בלבד. בחודש מרץ נותר מדד תשומות הבנייה ללא שינוי, וזה לאחר שבחודש פברואר ירד המדד ב-0.2%. מתחילת השנה עלה המדד ב-0.1%.  מדד המחירים ירד בחודש מרץ ב-0.2%, אך התחזיות הן שהוא יחזור לעלות בחודש אפריל.

מחשבון מדד תשומות הבנייה

למדד תשומות הבנייה המעודכן 

מדד תשומות הבנייה  חשוב לרוכשי דירות חדשות  – ההתשלומים לקבלן צמודים למדד תשומות הבנייה כלומר, מחיר הדירה מתייקר במקביל לעליית המדד.  ההתייקרות עשויה להיות משמעותית ולהגדיל את מחיר הדירה לצד גורמים נוספים שמייקרים את מחיר הדירה. כאן, תוכלו לקרוא  הסבר מפורט על מחיר הדירה האמיתי.  כך או אחרת, בשנים האחרונות כאמור עלה מדד תשומות הבנייה משמעותית יותר ממדד המחירים לצרכן ולכן רבים היו מעוניינים לגדר אותו, להקטין את החשיפה אליו, או להחליף את ההצמדה למדד המחירים לצרכן – וזה יכול להיות אפשרי. כחלק מהמשא ומתן עם הקבלן אתם יכולים לנסות ולדרוש הצמדה למדד המחירים לצרכן במקום למדד תשומות הבנייה – שימו לב זה לא בהכרח שמדד המחירים לצרכן עדיף לכם, בהחלט ייתכן מצב הפוך – שמדד המחירים לצרכן עולה על מדד תשומות הבנייה, למרות שזה לא היה כך בשנים האחרונות – מה שהיה לא בהכרח יימשך ולכן תדעו שבסופו של דבר זה סוג של הימור.

מחשבון מדד תשומות בנייה –

מחשבון מדד תשומות הבנייה

 ומחשבון מדד המחירים לצרכן –

מחשבון מדד המחירים לצרכן

האם יש הצדקה להצמדה למדד תשומות הבנייה?

לא בטוח כלל שההצמדה הזו נכונה עניינית. אמנם, מדד תשומות הבנייה למגורים הוא המדד הכי קרוב לעלויות הבנייה, אבל גם בו יש עיוותים, ובפועל זה לא הכי נכון להצמיד את התשלומים למדד הזה, הרי הוא מבטא את עלויות הבנייה, וההוצאות של הקבלן לא מורכבות רק מעלות הבנייה אלא גם הקרקע והרווח היזמי. ברגע שמצמידים את כל הסכום, מתקבלת הטייה כלפי מעלה – אנחנו משלמים יותר מאשר ההתייקרות של ההוצאות.

מתי לשלם לקבלן?

שאלה חשובה שאיתה מתמודים רוכשי הדירות היא מתי לשלם לקבלן – האם לחכות עד כמה שניתן או להקדים תשלומים? ובכן, תשלום מהיר ימנע את ההצמדות למדד תשומות בנייה, כלומר יחסוך את ההצמדות, אך מצד שני תשלום מהיר משמעותו בשביל רוב רוכשי הדירות – לקיחת משכנתא בשלב מוקדם וערכה עולה בהתאם לריבית – השאלה הכלכלית היא מה יותר גבוה – מדד תשומות הבנייה או הריבית על המשכנתא?  וגם כאן, אלו הערכות ומה שהיה לא בטוח שיהיה. כאן, תמצאו את ריבית המשכנתא המעודכנת, וכאן, את מדד תשומות הבנייה וכן תחזיות לגבי מדד זה.

מדריכים נוספים:

רכישת דירה מקבלן – כל מה שצריך לדעת

האם מחירי הדירות גבוהים?

משכנתא לזכאים – כדאי?

כמה משכנתא להחזיר כל חודש?

מה עדיף – ריבית קבועה לא צמודה (קל"צ) או קבועה צמודה ?

למדריך מס רכישה

מחשבון מס רכישה