83% מהטבות המס על חיסכון מגיעות לשני העשירונים העליונים, בעוד אל ארבעת העשירונים התחתונים הן לא מגיעות כלל
83% מהטבות המס שתעניק המדינה על הפקדות בקרנות השתלמות יגיעו לשני העשירונים העליונים. כך עולה מהצעת תקציב המדינה ל-2019. בעשירון העליון בלבד נהנים מ-50% מכלל ההטבות. העשירון העליון הוא משק בית שהכנסתו הממוצעת היא -35,490 שקל בחודש, נכון לחישוב הלמ"ס ב-2017.
העשירון העליון בלבד קיבל הטבות מס בשווי 2 מיליארד שקל על ההפקדות בקרנות, בעוד ארבעת העשירונים התחתונים לא קיבלו הטבות כלל. ב-2019 סך ההטבות שתעניק המדינה במסים צפוי להיות 66.7 מיליארד שקל, 21% מהכנסות המדינה הצפויות ממסים.
הטבת המס הגבוהה ביותר היא על צבירה לפנסיה – 22 מיליארד שקל בגין הפקדה לחיסכון ופטור ממס על הרווחים הנצברים.אחריה 5.5 מיליארד שקל עבור זיכוי להורים עם ילדים בגני ילדים. בקרנות ההשתלמות הטבות מס מצטברות של 5.5 מיליארד שקל. על עידוד השקעות הון ההטבות מסתכמות ב-5 מיליארד שקל. פטור ממס שבח 3.8 מיליארד ופטור ממע"מ על פירות וירקות3.5 מיליארד..הרבה פעמים אם ההכנסה גבוהה יותר, הטבת המס תהיה גבוהה יותר. בעוד אצל ההכנסות הנמוכות במקרים מסוימים אין הטבה כלל. בעבר ניסו לקצץ יותר בהטבות המס אלא שקבוצות לחץ, ובהן ההסתדרות, התנגדו. אך הציבור שלרובו אין קבוצות לחץ נפגע מזה. גם בעולם התקשו לשנות היקפי הטבות המס בשל אותן בעיות.
מה שכן אפשר לעשות הוא לשנות את סוג ההטבה. למשל מעבר בחסכונות הפנסיה מהטבה של ניכוי להטבה של זיכוי, כלומר במקום לקבל ניכוי מס על הכנסה של 10,000 שקל בחודש תקבלו זיכוי על המס שאתם צריכים לשלם מדי חודש בסכומים הנמוכים. מעבר כזה גם לא יפגע בהיקף ההטבות וגם ירחיב אותן לעשירונים התחתונים. לצערנו, על אף הצעות דומות שעלו בעבר, אף אחד בינתיים לא לקח את המושכות לידיים.
עצמאי? מחויב להפריש לקרן פנסיה? מגיעות לך גם הטבות מס
הטבות מס לחיילים משוחררים – כל מה שצריך לדעת
הטבות מס לפריפריה – האם הן יקטנו?
פייבוקס תגדיל את את תקרת התשלומים השנתית שלה מ-50 אלף ל-150 אלף שקל בשנה. הכוונה היא להגיע ליותר עסקים קטנים. האם האפליקציות יחליפו בקרוב את כרטיסי האשראי?
פייבוקס, אפליקציית התשלומים של בנק דיסקונט, מגדילה את את תקרת התשלומים השנתית שלה מ-50 אלף שקל ל-150 אלף שקל. בשאר האפליקציות הבנקאיות, ביט של הפועלים ופפר פיי של לאומי, תקרת התשלום עדיין 50 אלף שקל בשנה.
בבנק מסבירים את הגדלת התקרה בניסיון להגיע ולהריחב את קהל הלקוחות של העסקים הקטנים. המטרה היא להגיע ל-350 אלף עסקים קטנים שלא מקבלים אשראי. בין עסקים שעושים כבר שימוש באפליקציה קוסמטיקאים ומדריכי כושר, אלא שגודל התקרה אינו מאפשר להם לעשות שימוש מלא באפליקציה. הסיבה היא הסכמים עם בנק ישרל שלא מאפשרים לעשות עסקאות שנתיות בהיקף כזה, גם לא באמצעים אחרים כמו העברות בנקאיות, כדי למנוע הלבנות הון. לאחרונה אף נכנס חוק המגביל את השימוש במזומן המדבר על היקפים דומים לעסקה
מי שבכל זאת ירצה להגדיל את התקרה יצטרך ליצור קשר עם מוקד פייבוקס. התהליך יהיה יותר מורכב מהעברת תשלומים באפליקציה בסכונים נמוכים יותר ויכלול צילום תעודת זהות, שיחת וידאו, בדיקת נתונים מול מאגרים ובדיקת מטרת השימוש . עוד אומרי בפייבוקס כי הגדלת סכום השימוש נובעת גם מהצורך לאסוף סכום כסף גדול בקבוצות.
בקרוב יתיר הפיקוח על הבנקים שימוש באפליקציות מול עסקים במחזור שנתי בהיקף 2 מיליארד שקל. סיבת המגבלה היא לאפשר לחברות האשראי, שינותקו מהבנקים בקרוב, להתחרות באפליקציות, שעם אישור הפיקוח יהפכו למתחרות כבדות משקל לכרטיסי האשראי.
אפליקציות התשלום של הבנקים – האם הן תחרות לחברות כרטיסי האשראי?
פפר פיי, ביט ופייבוקס – האפליקציות של הבנקים; כמה זה עולה, ואיך ניתן לחסוך?
ניהול תקציב דרך הסמארטפון: אפליקציות מומלצות להתנהלות כלכלית נכונה
מעודכן ל-02/2019
תלוי איפה אתם גרים. עדיף לגור באשקלון או בטבריה מאשר בנתניה או בפתח תקווה. למרות מאמצים של רשות המסים להקל את העומס, עדיין לא נפתחים מספיק מרכזים המיועדים לכך
אף שסכום החזרי המס המגיע לציבור עומד על מיליארדי שקלים, הרבה לא מנצלים זאת. וגם אם כן מנצלים, הזמן עד קבלת ההחזר יכול להיות רב מאוד, תלוי באזור המגורים. יש מקרים שבהם הכסף אפילו לא הגיע למרות שעבר זמן רב. הסיבה הרשמית במקרים אלו הייתה "אבד התיק, תגיש מחדש", וכך הסאגה התחילה מהתחלה.
אז איפה הכי כדאי לגור בשביל לקבל החזר מס מהר?
אשקלונים וטבריינים במקומות הראשונים מקבלים את ההחזר בתוך 29 יום בלבד בממוצע. אחריהם עכו ומחוז ירושלים 2 (34, 44) וכן נצרת ומחוז ירושלים 3 (51, 55). שיאניות העיכובים הן נתניה עם 133 יום, פתח תקווה 132 יום. בכלל גוש דן תחכו 119 יום. ובעפולה 118 יום. חיפה במקום סביר באמצע עם 91 יום, באר שבע עם 69 יום.
לאחר דיווחים בתקשורת על עיכובים שנמשכו אפילו שנתיים חל שיפור ניכר בחלק מהמקומות ורשות המסים החלה במעקב מסודר. אבל יועצי המס המייצגים את הלקוחות טוענים שנתוני רשות המסים אינם מדויקים והמספרים גבוהים הרבה יותר למשל בעפולה, בחיפה, בחולון, בנתניה ובפתח תקווה. אבל עדיין חל שיפור
ברשות המסים לעומת זאת טוענים שהם לא מקבלים כמעט תלונות על עיכובים בחודשים האחרונים, לעומת פניות רבות בעבר. איך הם מפחיתים את העומס? באמצעות מרכזי מידע שירות ומשאבים הפזורים ברחבי הארץ. חלק מהם בסניפי השומה עצמם וחלק כסניף בערים שבהן אין פקיד שומה. אלו מטפלים בנושאים השוטפים כמו החזרי מס תאומי מס, והגשת טפסים שונים. אך בינתיים אין תוכניות לפתיחת סניפים חדשים כאלו.
בעבר פרסם מבקר המדינה דוח שלפיו רשות המסים גבתה ביתר מיליארדי שקלים, אך לא יזמה מהלכים להחזירם לציבור. על אף השיפורים ברשות המסים והכנסת המרכזים החדשים בערים, אל תסמכו על כוונות טובות של רשות המסים, עדכנו תיאומי מס אם אתם עובדים אצל יותר ממעסיק אחד, בררו החזרים שמגיעים לכם הן כשכירים והן כעצמאים ובקשו עדכונים, אחרת הכסף יישאר ברשות.
החזרי מס הכנסה באוגוסט – 1.7 מיליארד שקל
אימהות עובדות? בדקו כמה נקודות זיכוי ממס מגיעות לכן
החזר מס הכנסה – ככה תדעו אם מגיע לכם כסף
בשנים האחרונות היה מנהל כספים ומשנה למנכ"ל. בכך מצטרף לעוד פורשי משרד האוצר שמונו למנכ"לים בחברות הפנסיה
אפי סנדרוב ימונה למנכ"ל מגדל מקפת של חברת מגדל, בניהול יעקב ספיר. סנדרוב כיהן מ-2005 כמנהל הכספים של החברה ומ-2012 אף כמשנה למנכ"ל החברה. הוא יחליף את בצלאל צוקר, שהודיע באחרונה על פרישה לגמלאות.
סנדרוב החל את דרכו באגף שוק ההון, ביטחון וחיסכון במשרד האוצר. בכך מצטרף סנדרוב לעוד פורשי משרד האוצר שהפכו למנהלים של קבוצות פנסיה וגמל גדולות בחברות הביטוח, בהם גיא קריגר, מנהל מנורה מבטחים פנסיה וגמל; דודי ליידנר, מנהל הפנסיה בקבוצת הראל; יואב בן אור,מנהל עמיתים, מקרנות הפנסיה הוותיקות שבהסדר .
לסנדרוב יהיו אתגרים רבים בחברת ביטוחי הפנסיה של מגדל. אף שהיא עדיין החברה השנייה בגדולה מקרנות הפנסיה חדשות, בשנים האחרות חוותה נסיגה לעומת המתחרות. האתגר העיקרי הוא בתחרות מול קרנות הפנסיה של בתי ההשקעות, שזכו להיות קרנות ברירת המחדל של האוצר.
יעקב ספיר, מנכ"ל מגדל, אמר: "אפי סנדרוב הוא איש מקצוע מנוסה, המשלב יכולת אנליטית, הבנה, חשיבה יוצאת דופן יחד עם ערכים ויכולת ביצוע מהמעלה הראשונה. מקפת תתמודד בשנים הקרובות עם אתגרי תחרות בשוק הפנסיה, ואני מאמין ביכולתו להביא לחיזוק משמעותי של מקפת בעולם המשתנה".
סנדרוב הוא מוסמך בהצטיינות במנהל עסקים (MBA) עם התמחות במימון ובנקאות מהאוניברסיטה העברית, בוגר לימודי כלכלה וחשבונאות (BA) מהאוניברסיטה העברית ומחזיק ברישיון רואה חשבון מוסמך.
מגדל מקפת אישית לזכאים קיימים לקצבה
לאחר המירוץ על רכישת אירונאוטיקס גברה רפאל על התעשייה האווירית. יחד עם אביחי סטולרו תחזיק בחברה, 50% לכל אחד
אירונאוטיקס , יצרנית המל"טים, תימכר לרפאל ולאיש העסקים אביחי סטולרו. סכום הרכישה 850 מיליון שקל. העסקה נחתמה לאחר משא ומתן ממושך והמחיר ישקף פרמיה של 70% על שווייה בבורסה. לאחר המכירה התעשייה האווירית תחזיק בה בחצי וסטולרו חצי, והיא לא תיסחר יותר בבורסה.
בקיץ האחרון הצדדים סטולרו ורפאל הציעו לקנות אותה ב-450 מילון שקל מהקרנות בראשית, יולה ו-KCPS, אלא שבאירנאוטיקס אמרו שההצעה נמוכה מדי. בין לבין כבר רכש איש העסקים אהרון פרנקל חמישית מהחברה תמורת 100 מיליון שקל. זאת ועוד, התעשייה האווירית החלה לגלות התעניינות בחברה ואף החל משא ומתן לגבי רכישת החברה הבת-קונטרופ, העוסקת בייצור רכיבים לכיפת ברזל.
הההתעניינות הן של רפאל והן של התעשייה האווירית הזניקה את המחיר של אירונאוטיקס קדימה, בהרבה מהמחיר המקורי, כיוון שמדובר בשתי חברות ממשלתיות עם גב חזק. משמעות העסקה עבור רפאל ועם איש העסקים סטולרו היא שלא יחולו מגבלות שחלות על חברות ממשלתיות. יש לציין שבינתיים אירונאוטיקס נמצאת בחקירה של רשות ני"ע ושל המשטרה"
התעשייה האווירית רוצה את אירונאוטיקס וברקע חשדות נגד בכירים בחברה
אירונאוטיקס בעוד דוח מאכזב; ירידה של 24% בהכנסות; צבר ההזמנות עלה ל-211 מיליון דולר
מרכז פיתוח חדש של רפאל ברחוב הארבעה
מעודכן ל-01/2019מובאיט היא כבר לא רק אפליקציית ניווט. היא גם מצטרפת לאפליקציות הקארפול, מודל הנסיעה המשותפת
Moovit היא מהאפליקציות הראשונות שחזו עבורנו מתי יגיעו האוטובוסים והשכיחו את המצב הקודם שבו היית צריך להתסתכל בשעון בכל דקה ולעיין בלוחות התדירות. כמו כן באמצעותה אפשר לדעת איזה קו צריכים ואפילו לתפס טרמפ .
תוכן עניינים; ניתן להקליק על הקישור הרלבנטי
מה זה Moovit
אפליקציה ישראלית שפותחה בשנת 2011, כדי לספק פתרון נוח ופשוט לנוסעים בתחבורה הציבוורית ולהנגיש עבורם את כל המידע שצריכים, אם זה זמני הגעת הקווים, מסלולים ותחנות, והיא מתעדכנת בהתאם למסלול ולזמני האוטובוסים הפעילים. אפשר להשתמש בה גם בחו"ל, בתחבורה ציבורית בעיר לא מוכרת. היא פועלת ביותר מ-100 ערים מרכזיות ברחבי העולם, שהמוכרות יותר: לונדון, פריס, ניו יורק, רומא, ברצלונה ועוד.
אלו האלמנטים העיקריים בה:
תכנון מסלול
פשוט מקלידים את הכתובות בשדה לאן תרצה להגיע בלשונית "תכנון מסלול". לאחר מכן בדקו את נקודת ההתחלה. אם זיהתה את המקום לא צריך לשנות כלום. אם לא הקלידו את היעד. כמו כן אפשר להקליד את שעת יציאת היעד, עכשיו או שעה אחרת יעודה. באמצעות לחיצה על אייקון השעון.
בלחיצה על "אפשרויות" אפשר לבחור אופציות כמו מסלול עם הכי פחות הליכה או הכי מעט החלפת קווים וסיגי אמצעי התחבורה, מכונית, רכבת אוטובוס וכן הלאה.לאחר לחיצה על חיפוש מסולול יופיעו הקווים, התחנות והשעות שאיתם אתם צריכים להגיע ליעדכם.
איפה יש תחנה
אם אתם לא יודעים איפה אתם נמצאים בלשונית "תחנות" תוכלו לדעת איך להגיע לתחנה סמוכה אליכם ואת הקווים העוברים בהן. יופיע אייקון של תחנת אוטובוס, לחצו עליו, הוא יציג לכם את הפרטים על התחנה הסמוכה כולל הקווים והיעדים. בפינה הימנית התחתונה של המפה יש אפליקציית ניווט שתכוון אתכם איך להגיע לתחנה. אפשר גם ללחוץ על אייקון כוכב ולהכניס את התנה לחתנות המועדפות שלכם.
איפה הקו עוצר
באמצעות הלשונית קווים אפשר לראות את כל הקווים בארץ והיכן הם עוברים. וגם תחנות הרכבת. זו אפשרות טובה למי שמכיר את הקווים אבל רוצה לדעת אם הם עוברים בתחנות מסוימות. רק צריך להקיש את מספר הקו. אז עולים מפת המסלול שלו, רשימת התחנות בהן הוא עוצר, וזמן הגעתו המשוער אל התחנה הקרובה.
כמו בתחנות גם כאן אפשר באמצעות אייקון הכוכב להוסיף אותו לקווים המועדפים שלכם.
קארפול (נסיעה משותפת)
לאחרונה השיקה מוביט גם את שירות הקארפול, הנסיעה המשותפת, דמוי אובר, ובאמצעותו אפשר למצוא רכב פרטי באזור שלכם שאולי ישמח לקחת אתכם טרמפ תמורת תשלום סמלי והשתתפות בהוצאות. ואם יש מצב רוח טוב, ללא תשלום כלל.
איך עושים את זה? נכנסים ללשונית תכנון המסלול ועושים את כל הפעילויות המוזכרוות מעלה, . רכב פרטי יופיע בהצעות לפני הצעות התחבורה הציבורית, כל עוד אם אכן יש בסביבתכם נהג פרטי. בלחיצה על שם הנהג יופיעו פרטים על המסלול ופרטים על הנהג. אם החלטתם שאתם מעוניינים בנסיעה עמו, לחצו "הזמן נסיעה".
נהגים בעלי רכב פרטי צריכים להירשם ל אפליקצייתMoovit Carpool"-אפליקציית הנהג.
המלצות למסלול יומי נבחר
. האפליקציה גם עוזרת לתכנן מראש את המסלול אל העבודה ובחזרה ושולחת התראות אוטומטיות ויומיומיות. נכנסים להגדרות האפליקציה. אם מעוניינים בתחבורה ציבורית לוחצים המלצות למסלול יומי נבחר". אם בטרמפ לוחצים"המלצות יומיות ל-Carpool" .. מגדירים את שעות היציאה ואת שעות החזרה בלשונית "שלחו אליי עדכונים". שומרים ומדי יום תקבלו את ההודעה אם יש רכב או קו אוטובוס קרוב שייקח אתכם לעבודה בזמן.
ווייז תשלם בחודשים הקרובים לנהגים ירושלמים שיארגנו;קארפולים דרך האפליקציה שלה
תחבורה שיתופית – גט התחילה, איך זה יתקדם?
הכירו את SoMo – אפליקציה לנסיעה שיתופית בלי זרים
בתו של נשיא ארצות הברית מהמועמדות להחליף את ג'ים יונג קים, לצד מנהל הסוכנות האמריקאית לפיתוח בינלאומי מארק גרין ושגרירת ארה"ב באו"ם לשעבר ניקי היילי.
אייונקה טראמפ, בתו של נשיא ארצות הברית דונאלד טרמאפ, מועמדת להחליף את ג'ים יונג קים, נשיא הבנק היוצא. יונג קים שירת בתפקיד שלוש שנים. יש לציין שלרוב עומד בראש ההבנק העולמי אזרח אמריקאי, ועזיבתו של יונג קים מהווה הפתעה.
ממשל טראמפ, שסובל לאורך כהונתו ממתיחות עם הבנקים ועם מוסדות מערביים, יצטרך להציע מועמד. מלבד אויונקה טראמפ מוצעים לתפקיד: תת מזכיר המדינה לעניינים בינלאומיים דייויד מלפס, מנהל הסוכנות האמריקאית לפיתוח בינלאומי מארק גרין, ושגרירת ארה"ב באו"ם לשעבר ניקי היילי.
אלא שלאיוונקה טראמפ אין רקע בכלכלה עולמית. הנסיסיון שלה הוא רכש בארגונים של טראמפ וכן הובילה קו אופנה, שנסגר לאחרונה. בעבר דונלד טראמפ הציע את איוונקה לתפקיד שגרירה באו"ם אך בסוף נבחרה דוברת מחלקת המדינה הת'ר נאוארט . אז אמר טראמפ: "כל כך נחמד, כולם רוצים את איוונקה בתור השגרירה הבאה לאו"ם. היא תהיה מצוינת, אבל אני כבר יכול לשמוע את הטענות לנפוטיזם!"
ממשרד האוצר האמריקאי נמסר: הגיעה כמות משמעותית של המלצות למועמדים טובים, וכבר החל תהליך הסקירה הפנימית שלהן".
הבנקים המולטילטרליים – כל מה שצריך לדעת
איך סגירת החברה של גנץ קשורה לדמי השתיקה לטראמפ?
האם הפד יעיז להעלות ריבית שוב? ולהתעמת עם טראמפ?
נרדמו בשמירה: מי אחראי על החסכונות שלנו, ולמה הם אפשרו השקעות באגרות החוב האמריקאיות?
איך זה שכל שומרי הסף, לא שומרים על החסכונות שלנו? מי אשם בהשקעת העתק של המוסדיים באג"ח האמריקאיות שצנחו בעשרות אחוזים בחודשים האחרונים? ואיך זה שכל פעם מחדש, הכסף שלנו מממן גם גופים שלא היו צריכים לקבל מימון?
אגרות החוב האמריקאיות נופלות בשבועות האחרונים. אולי הן יתקנו, אולי לא, אבל מה שברור שהחברות האלו לקחו מאתנו הרבה כסף – עשרות מיליארדים, ואנחנו, במקרה הטוב, נמחל להן על כמה מיליארדים בודדים, ובמקרה הרע…אוי ואבוי.
בדרך מארה"ב, החברות המגייסות עברו במספר תחנות – הם עברו את החתמים (טוב, לא חוכמה, הם בעיקר רוצים להנפיק); הם עברו את רשות ניירות ערך (כי פשוט הכל נעשה בצורה תקינה והם עמדו בתקנות ובהנחיות); הם עברו את גופי הדירוג (כי יכולת החזר החוב נראתה סבירה).
הם גם עברו את הגופים המוסדיים (התשואה לטענתם היתה מפתה גם בהינתן הסיכון, ויש גם גושפנקא – דירוג). הם הסתננו ועברו את ההיגיון הבריא של רובנו. איך זה יכול להיות שחברות שלא מקבלות מימון במקום הפעילות שלהם, מגיעות אלינו ומקבלות מימון בשפע? האם שם – בארה"ב הגדולה, לא מבינים מה שהם עושים? כן, אין קסמים, אם שם לא נתנו להם מימון, או לא נתנו להם בריבית טובה, יש לזה סיבות טובות. אבל, כל התחנות בדרך, התעלמו מההיגיון הבריא הזה, כי זו לא חובתם לחשוב בהיגיון, חובתם ותפקידם לבדוק ולעמוד בתקנות, בהנחיות ובכללים, וכל עוד מהזווית שלהם החברה המגייסת עומדת בהגדרות האלו, אז הכל תקין.
הם צודקים, וזו הבעיה – אין כאן אשמים, אין כאן תפקוד לקוי של גופים מסוימים; יש כאן, כשל תהליכי גדול שמתרחש כל פעם מחדש בשווקים הפיננסים – כשכסף גדול פוגש היצע קטן של אפשרויות, מתנפחות בועות, ולמגרש הפיננסי נכנסות גם חברות שבתקופה סטנדרטית, לא היו מגיעות לשוק. זה קרה בתחילת שנות ה-90' כשחברות בלי פעילות, או עם פעילות שולית נכנסו לבורסה המקומית; זה קרה בתקופת בועת האינטרנט שחברות אינטרנט גייסו מיליארדים; זה קרה בשנים שלפני המשבר הגדול (סוף 2008) שחברות מקומיות גייסו מיליארדים רבים והשקיעו אותם במגרשים ברומניה, פולין, רוסיה, ומזרח אירופה בכלל. זה קרה כשחברות ההחזקה של הטייקונים שעמדו בראש הפירמידות גייסו עשרות מיליארדים כדי לממן את שיגעון הגדלות שלהם.
הכול התמוטט. אבל האמת שלא צריך להתרגש יותר מדי – ככה זה בשווקים. יש חברות שמצליחות, יש חברות שנכשלות. השאלה מה הממוצע של כל ההשקעות בחברות האלו, ותתפלאו – כל הקריסות האלו, קשות ככל שיהיו, השפיעו על הפנסיה שלנו ועל החסכונות בכלל, אבל מדובר בשברי אחוז, אולי אחוז בשנים הקשות ביותר והייתי לארג' (מאוד). נכון, זה לא כסף קטן, אבל זה משהו שהשוק יודע לאורך זמן, להתגבר עליו – התשואות בטווח הארוך, למרות המשברים, בשווקים הפיננסים, חיובית וריאלית (כשבמניות התשואה עולה על האג"ח).
אז אולי זה בעצם ההסבר לכך שאף אחד משומרי הסף לא קם ואומר עד כאן עם הניפוח, עד כאן עם ההנפקות הלא כדאיות. אולי פשוט זה לא כזה גדול, אז הציבור יפסיד קצת. אז מה?
תוכן עניינים; ניתן להקליק על הקישור הרלבנטי
תחנה ראשונה – החתם
את התחנה הזו, החברות המגייסות עוברים בקלות. ההנפקה היא כמובן אינטרס משותף, תחשבו על חברה שבונה מגדלים בברוקלין, ונמצאת בשלב ההקמה. היא פונה לבנק האמריקאי לקבל מימון והוא מוכן, אבל בריבית של 9%-10% ויותר (ריבית דולרית). ואז מגיע אליה בחור ישראלי נחמד שמציע לה לקבל מימון של 5% שקלי – ריבית נמוכה (גם שמתחשבים בתשואה הנגזרת משערי החליפין).
השידוך הזה, מוביל להקמת חברה באיי הבתולה – ענייני מס, שיקולי שקיפות (חוסר שקיפות), שמחזיקה בעצם בחברות נכסים. חברת ההחזקות מגיעה לרוד שואו שמוביל החתם אצל המוסדיים ואז מתקבלות אינדיקציות לגבי השווי/ התמחור.
תחנה שנייה – רשות ניירות ערך
התחנה הבאה – רשות ניירות ערך. מוגש תשקיף לרשות ניירות ערך. רואי חשבון, משפטנים יושבים ומכינים את התשקיף, ובודקים שהכל עומד בהנחיות והכללים של רשות ניירות ערך.
רשות ניירות ערך בודקת, שואלת, מעירה ומאירה. אך, רשות ניירות ערך לא אמורה להתייחס לשאלות של תמחור – כלומר כל עוד החברה עומדת בתנאי הסף, ובמכלול התנאים, אז היא עוברת את המשוכה הזו, והיא מגיעה לתחנה הבאה
תחנה שלישית – חברות הדירוג
התחנה הבאה היא קביעת הדירוג לסדרת האג"ח המונפקת. החברה פונה לחברת דירוג כדי לקבל דירוג שמבטא את יכולת הפירעון של החוב. החברה משלמת עבור הדירוג. החברה מקבלת דירוג.
הדירוג הזה חשוב כי הוא החותמת בשביל המוסדיים שמאפשרת כניסה להשקעה. הגופים המוסדיים שמנהלים את הכספים שלנו, מגדירים ברוב הקופות/ קרנות שמחזיקים אגרות חוב, כי הם יכללו רק אגרות חוב בדירוגים מסוימים. אז ברגע שיש דירוג מתאים, יש אישור שהסדרה ראויה להחזקה, וגם אישור מהבחינה הטכנית – אפשר לקנות לקופה/ קרן וכו'.
חברת הדירוג פועלת בשיטה מובנית – היא מסתמכת על הדוחות הכספיים, ומפעילה שורה של מבחנים ובדיקות – מבחני נזילות, מבחני רווחיות, בדיקת יחסי חוב ועוד, ובסוף יוצא פלט – הדירוג.
הדירוג הזה, במגייסות האמריקאיות (הפועלות באמריקה) נשען על דוחות כספיים עם מרכיב נדלני גבוהה שנשען על הערכת שווי של שמאים. הערכות שווי הן נקודה רגישה בדוחות הכספיים, וגם נקודה גמישה – פעם זה למעלה ופעם זה למטה.
ובכלל – למרות החשיבות של חברות הדירוג והרצינות שבה העבודות שלהן נלקחות, במקרים רבים התברר שהקשר בין הדירוג לבין מצב החברה, הוא לא גדול. אבל מה אנחנו רוצים מהם – הם הרי מסתמכים על תבניות ברורות, על נוסחאות, על יחסים פיננסים ודוחות כספיים.
תחנה רביעית – הגופים המוסדיים
הגופים המוסדיים מנהלים כאמור את הכספים שלנו. הם הכוח המניע את השווקים הפיננסים, הם קונים ומוכרים מניות ואגרות חוב, במטרה לייצר תשואות טובות, במטרה לנצח את המתחרים כדי שאנחנו נעביר להם כמה שיותר כסף.
ניהול הכספים הוא לטווח ארוך (פנסיה, גמל) ולטווח קצר ובינוני (קרנות נאמנות, קופות גמל להשקעה), ונתמקד בקרן נאמנות אג"חית שעל פי התשקיף צריכה להשקיע לפחות 75% מהשקעותיה באגרות חוב.
מנהל הקרן הזו פותח את המסך בבוקר ומגלה שאתם – הציבור – הזרמתם לו 10 מיליון שקל. הוא קונה אג"ח של הממשלה. זה הנכס הסולידי ביותר והוא מאמין בנכסים סולידיים.
למחרת הוא רואה שהזרמתם לקרן 20 מיליון שקל. הוא שוב קונה, וכך זה קורה במשך חודשים.
התהליך הזה קורה גם אצל מנהלי הקרנות האחרים – הציבור מזרים כספים לשוק האג"ח. כן, זה קרה בשנים האחרונות מדי חודש בחודש, בגלל שהציבור הלך והתייאש מהפיקדונות בבנקים. למה לקבל אפס, אם אפשר לקבל יותר בקרן נאמנות אג"חית.
והנה מוקד הבעיה – חוסר האלטרנטיבות. אין במה להשקיע, ואז מסיתים כספים לאפיקים קצת מסוכנים יותר כדי לקבל תשואה קצת גבוה יותר.
אז אחרי שהאג"ח הממשלתיות עלו בעקבות ההזרמות הגדולות, והתשואה בהן הפכה להיות לא מעניינת (אפסית), הוסטו כספים לאגרות חוב קונצרניות – אגרות חוב של חברות. אלו מסוכנות יותר כי יש תלות במצבה הפיננסי של החברה, אבל יש כל מיני חברות – בנקים נחשבים בטוחים יותר, ואגרות החוב שלהם עלו ועלו, עד שגם שם התשואה האפקטיבית ירדה מאוד, וכך בהדרגה, התנפח שוק האג"ח.
אלא שאנחנו המשכנו להזרים כספים. מנהל הקרן המשיך לראות מדי בוקר מיליונים שמחכים להשקעה. הוא חייב להשקיע אותם. התשקיף של הקרן מחייב אותו להשקיע באגרות חוב. הוא בבעיה. ואז החתם מציע לו פתרון – אג"ח של חברות אמריקאיות ועוד בתשואה טובה. זה כמו לשכנע את המשוכנעים. אין לו הרבה ברירות – הוא יקנה.
וככה הגענו למצב שהמוסדיים קנו בעשרות מיליארדים, ולמרות שנהוג לבוא אליהם בטענות, חשוב שתדעו – לרובם לא היתה ברירה.
אז מי אשם? המצב. הריבית הנמוכה. הריבית הנמוכה גורמת להסתת כספים לאפיקים פחות ופחות סולידים. הריבית הנמוכה יוצרת ביקושים שוטפים ומתמשכים בנכסים האלו – היא מנפחת אותם.
הריבית הנמוכה היא מדיניות של בנק ישראל – פישר אימץ אותה, פלוג המשיכה אותה. יש לריבית נמוכה אמנם יתרונות (מעודדת צמיחה, צריכה, השקעות, הלוואות), אבל יש לה גם חסרונות ברורים – היא מנפחת את מחירי האג"ח (לצד בועות נוספות).
אז נראה שהנגיד החדש ישנה את הכיוון. בעולם המגמה התהפכה בשנה האחרונה ויש עליות ריבית. עליות ריבית, עשויות לפוצץ בועות.
אג"ח אמריקאיות – המקרה של אול-יר
רשת בתי הכלבו הענקית מייס'יס מפרסמת אזהרת רווח, לאחר מכירות חלשות בעונת החגים. לעומת 4.30-4.21 דולר בתחזית קודמת, ותחזית אנליסטים של 4.23 דולר, מורידה מייס'יס את תחזית הרווח המתואם השנתי ל- 4 דולר למניה. לטענת החברה, עונת החגים התחיל טוב, אך המכירות נחלשו בהמשך. לאחר פרסום אזהרת הרווח, מייסי'ס צוללת ב-18% בטרום מסחר.
בתחזית הקודמת, נצפה שיפור במכירות בטווח של 2.55%-2.33% , אך בתחזית האחרונה, חותכת הרשת את תחזית ההכנסות השנתית בחנויות הזהות לשיפור של 2% בלבד.
בתקופת החגים של 2017, רשמה הרשת עלייה של 1% במכירות החנויות הזהות, לעומת עלייה של ב- 0.7% במכירות השנה.
לדברי מנכ"ל הקבוצה ג'ף גאנט (Jeff Gennette), ""עונת החגים החלה חזק, במיוחד במהלך בלאק פריידי ובהמשך בשבוע מכירות הסייבר, אך נחלשה באמצע דצמבר ולא חזרה לרמת הציפיות עד לשבוע של חג המולד". לדבריו, מכירות חלשות יותר בקטגוריות ספורט הנשים, בגדי שינה, שעונים וקוסמטיקה, קיזזו את המכירות החזקות יותר בקטגוריות התכשיטים, נעלי נשים, מוצרים לבית ובגדים.
מייסי'ס נסחרת בבורסה של ניו יורק בשווי של 9.8 מיליארד דולר, לאחר שטיפסה ב-20% בשנה האחרונה (אך רשמה ירידה של 3% בשלושת החודשים האחרונים).
רשת הספרים ברנס אנד נובל מול אמזון
ברנס אנד נובל, רשת הספרים ענקית, פרסמה גם היא אזהרת רווח. על פי הפרסום, הרווח הרבעוני של החברה צפוי להיפגע ב-10% , בשל הוצאות פרסום והשקעה בפעילויות קידום.
אזהרת הרווח מפילה את המניה בכ-7%.
לצד אזהרת הרווח, הרשת דיווחה כי המכירות בחנויות הזהות בתקופת החגים עלו ב-4%.אחרי תקופה לא קלה של ירידות מתמשכות במניה, עלתה המניה ב- 12 החודשים האחרונים ב- 36%.
ברנס אנד נובל מנהלת מאבק השרדות מול ענקית המסחר אמזון, ושווי השוק שלה עומד היום על 544 מיליון דולר, כרבע מרמת השיא שלה, שנרשמה בתחילת 2006.
מסחר בנקודות ובמיילים של מועדוני הנוסע המתמיד היא תופעה המתפשטת במהירות. אנשים טסים יותר, צוברים יותר נקודות, ולא תמיד יכולים לממש אותן. הנוסעים המתמידים מחפשים אחר פתרונות יצירתיים שיעזרו להם להרוויח כסף במקום להסתפק בכרטיס בונוס, ומציעים את הנקודות או המיילים שלהם למכירה או העברה. אז למה לא למכור אותן ולעשות קצת כסף?
מכירה וקנייה של נקודות ומיילים הופכת נפוצה יותר, והיום לא מדובר רק באנשים פרטיים המפרסמים מודעות מכירה. במסחר מעורבים סוכני נסיעות בכל העולם,מאעכרים, ואפילו אתרים המיועדים במיוחד למכירת נקודות. חברות התעופה אולי לא אוהבות את התופעה, אך לא מונעות אותה. תהליך המכירה די פשוט, את כרטיס הבונוס על הנקודות שנצברו מכרטסים על שם הקונה, ויש לכם כרטיס טיסה, שברוב המקרים עולה פחות כסף.
מודעות המכירה מתפרסמות בפלטפורמות כמו קבוצות פייסבוק, אתרי יד שנייה, אתרי אינטרנט המשמשים כברוקרים, ואפילו מאעכרים, שכבר מכירים את הנוסעים המתמידים שצוברים אלפי נקודות, יוצרים איתם קשר ומציעים להם חיבור עם קונים פוטנציאלים.
קונים מוכרים בכל העולם.
האתר הישראלי MyleFly, המשמש כברוקר שמעביר את המיילים לקונים פוטנציאליים, הוא החלוץ בארץ, אך עיקר הפעילות מתקיימת על-ידי סוכני נסיעות ברחבי העולם, שממירים את הנקודות לכרטיסי בונוס, ולאחר מכן מוכרים אותו ככרטיס טיסה לכל דבר, עם הבטחה להנחה של עד 30% ממחיר כרטיס רגיל.
קשה להעריך מה היקף המסחר, כי הפעילות מתרחשת מתחת לרדאר. באתר MyleFly מערכים את השוק ב-400 מיליארד דולר.
בכמה אפשר למכור?
מחיר לכל נקודה באתר MyleFly נקבע לפי המחיר שקובעות חברות התעופה עבור כרטיסי הבונוס שלהן, ועולה ככל שהכמות גדלה. עבור 1,000 נקודות של אל על, האתר משלם 340 דולר (34 סנט, כ-1.20 שקלים לנקודה); עבור 2,500 נקודות תקבלו 1,000 דולר, ועבור 4,000 נקודות – 1,680 דולר. עבור 20 אלף מיילים שנצברו בבריטיש איירוויז MyleFly משלם 138 דולר, ועבור 50 אלף נקודות – 345 דולר. נוסעי לופטהנזה שצברו 35 אלף מיילים יכולים לקבל 308 דולר ו-995 דולר עבור 85 אלף מיילים. הליך הקנייה מתבצע כך שהנוסע המתמיד מקבל את הכסף לחשבון הבנק שלו, מעביר את הנקודות שצבר, והן מכורטסות על שם נוסע אחר.
נשמע פשוט? כמעט. חשוב לדעת כי על כרטיסי בונוס יש לשלם מס נמל בנפרד, שיכול להגיע עד ל- 200 דולר לדוגמה בנמל התעופה הית'רו בלונדון.
בנוסף , נקודות שקיבל נוסע מתמיד כתוצאה מנסיעות שביצע על חשבון מקום העבודה, נחשבות כהטבה עליה יש להצהיר לצרכי מס. בכל מקרה, אם תחליטו לממש את הנקודות ולטוס במחלקת תיירים, זה לא מאוד משתלם בגלל מס הנמל ותעריפי הנקודות של כרטיסי הבונוס של חברות התעופה. אם צברתם נקודות שאתם יכולים לממש במחלקת עסקים או במחלקה הראשונה, משתלם יותר לממש אותן.
מעורבות סוכני הנסיעות, האתרים והמאעכרים בשוק, גרמה לירידה בהיצע כרטיסי הבונוס לנוסע הפרטי. הסוכנים תופסים מקומות בהקצאות, חברות התעופה הולכות ומצמצמות את ההיצע, והנוסעים לא מצליחים לממש את הנקודות והמיילים. בינתיים, לחברות התעופה אין כוונה להתערב.
חברות הלואו קוסט עשו מהפכה אמיתית במחירי הטיסות בישראל, והחדירו לשוק מחירים שלא נראו כאן מעולם. אז איך זה שלפעמים הזול יוצא לנו יקר?, פשוט כי עוד לא למדנו להכיר את החוקים החדשים של עולם הלואו קוסט. זה לא כזה מסובך, רק תשמרו על כמה כללית בסיסיים לפני שאתם רוכשים את הכרטיסים, והכל יהיה בסדר. הכנו לכם מדריך שמסביר בדיוק מה צריך לעשות:
תשכחו מהדקה ה- 90: הכלל בטיסות הלואו קוסט הפוך ממה שהיינו רגילים אליו עד היום. כאן כדי לזכות במחירים נמוכים, מומלץ להזמין כמה שיותר זמן מראש. כן, אפילו שנה לפני. כך תזכו לא רק בכרטיסים זולים, אלא גם באפשרות לבחור בתאריכים שהכי מתאימים לכם.
גמישות זה שם המשחק: ככל שתהיו גמישים יותר בתאריכים וגם ביעד, תוכלו למצוא טיסה זולה יותר. ברוב מנועי החיפוש, יש אפשרות לדלג על בחירת היעד, וכך לקבל את כל היעדים הרלוונטים באותם תאריכים, ולבחור לפי המחיר הזול ביותר.
כרטיס ב-100 שקל? בדקו את הפרטים הקטנים: חברות הלואו קוסט פועלות על פי מודל כלכלי לפיו כל דבר מעבר לכרטיס טיסה, עולה כסף. לכן אם מצאתם כרטיס במחיר מציאה מוגזם, רוב הסיכויים שהמחיר הוא לכיוון אחד. בדקו כמה עולה הטיסה חזור, יכול מאוד להיות שהיא תעלה הרבה יותר כסף.
בנוסף,
שימו לב לשינויים במדיניות: חברות הלואו קוסט משנות מדיניות מפעם לפעם, במיוחד אחרי התקופה הראשונה של חדירה לשוק חדש. וויז אייר וריאנאייר לדוגמא, שינו לאחרונה את מדיניות הכבודה שלהן והקשיחו את התנאים. אם בעבר אפשרו להעלות טרולי למטוס, היום זה עולה כסף. אם קניתם כרטיס טיסה בסיסי, תוכלו להעלות לטיסה רק תיק יד (ולא, אל תנסו לחבר לטרולי רצועה, ולהגיד שהיא תיק יד).
הרציונל במהלך הזה ברור, פחות משקל למטוס שווה פחות דלק, ופחות הוצאה לחברה, ובעולם הלואו קוסט מחשבים כל אגורה.
במקביל הוסיפה וויז אייר לתפריט שלה כבודה במשקל של 10 ק"ג בתוספת של 7-12 אירו, ואפשרות חדשה לנוסעים מועדפים (פריוריטי), להעלות מזוודת טרולי למטוס, במשקל של 15 ק"ג במחיר 5-15 אירו. שדרוג לפריוריטי יכול להסתכם בתוספת של 5-15 אירו לרוכשים מראש בוויז אייר.
גם איזי ג'ט הוסיפה האפשרות לבחור במשקל חדש של 15 ק"ג לכבודת יד, במחיר שיכול גם להגיע ל-33 אירו לכיוון.
סגרו הכל במעמד רכישת הכרטיס: כבר הבנתם שקצת קשה לעקוב אחרי הסעיפים הקטנים של חברות הלואו קוסט, לכן כדאי שבזמן רכישת כרטיס הטיסה, תבצעו את כל הפעולות הנוספות כמו בחירת משקל המזוודה. בריאנאייר למשל, הוספה של כבודה במשקל של 10 ק"ג במעמד ההזמנה תעלה 8 אירו, לעומת 10 אירו אם תזמינו מהאתר במועד מאוחר יותר.
האפשרות הכי פחות מומלצת היא לשלם בשדה התעופה. בוויז אייר לדוגמא תשלמו על מזוודה 20 אירו למזמינים באתר, לעומת 60 אירו אם תשלמו בשדה התעופה.
שישלם עבור השירות רק עם הגיעו לשדה.
גם את הצ'ק אין: עשו צ'ק אין אונליין מראש, ואל תדחו אותו לשדה התעופה, כי זה עלול לעלות לכם הרבה כסף. בוויז אייר למשל יגבו מכם 30 אירו על צ'ק אין בשדה, ובריאנאייר תאלצו להיפרד מ- 55 אירו על צ'ק-אין שיבוצע בשדה ולא מראש.
יוותרו לכם על הקנס? לא ממש: אם היינו חובבי תאוריות קונספירציות, אפשר היה לחשוב שחברות הלואו קוסט ממש בעד שתעשו טעויות, כדי לקנוס אתכם. אז לא, אל תבנו על זה שיוותרו לכם "רק הפעם", והקפידו על המידות והמשקל של המזוודה שלכם. הקנס על חריגה יכול להגיע ל- 50 אירו.
עמלות שונות: עמלה על תשלום בכרטיס אשראי ועמלה על המרה- יש דברים כאלה. לעיתים חברות האשראי ממירות מיורו לדולר, ומדולר לשקל, וזה כמובן עולה לכם כסף, ולפעמים אפילו לא מעט.
אוכל ושתיה: אתם בטח שואלים את עצמכם מה יכול להיות גרוע ממחירי השערוריה בשדה התעופה בן גוריון, ואתם צודקים. בחלק מחברות הלואו קוסט אם תזמינו מראש, תוכלו לקבל ארוחה במחירים סבירים. באיזי ג'ט דיל ארוחת בוקר יעלה 4 ליש"ט וקפה/תה 2.5 ליש"ט. בוויז אייר אפשר לרכוש במהלך הטיסה ארוחת כריך ב-7 אירו, קרואסון ב-2.5 אירו, בקבוק מים ב-2 אירו ובירה ב-4.5 אירו, לכן גם כאן מומלץ להזמין מזון מראש באתר, או להגיע עם נשנושים מהבית.
שימו לב איפה נוחתים: חברות הלואו קוסט מעדיפות לנחות בשדות תעופה קטנים, ומרכזיים פחות כי כך הן משלמות פחות מיסי נמל, חניה ועוד. מה שאתם צריכים לברר לפני הזמנת הכרטיס, ששדה התעופה הקומפקטי אינו ממוקם כמה שעות מהיעד שלכם. שימו לב גם מאיזה טרמינל ממריאים בארץ, רבות מטיסות הלואו קוסט ממריאות מטרמינל 1.
מושבים ועוד: מה שפעם היה חלק ממחיר הכרטיס, היום עולה כסף. אם אתם זוג או משפחה, וחשוב לכם לשבת במושבים סמוכים, תאלצו לשלם גם על זה. אם אתם ארוכים במיוחד, וחשוב לכם אקסטרה מקום לרגליים- תשלמו. באיזי ג'ט, למשל, מושב סטנדרטי יעלה לכם בין 6 ל-8 אירו לכיוון, ואילו על מושב עם אקסטרה מקום לרגליים תשלמו כ-25 אירו.
פריוריטי לפעמים באמת יותר טוב: חברות הלואו קוסט המציאו סגמנט חדש, שעולה כסף כמובן- נוסע פריוריטי. אם אתם פריוריטי, תזכו בשורה של שירותים שאמורים להיות בתשלום, ללא חיוב. לעיתים זה יכול להשתלם, בעיקר אם יש לכם תוספות רבות כמו אקסטרה משקל במזוודה, מזון וכדומה.
אפשר לבטל? : שלא תזדקקו, אבל מה קורה אם אתם לא יכולים לטוס? חוק הגנת הצרכן קובע כי במקרה של הזמנת כרטיסי טיסה באינטרנט, ניתן לבטל את העסקה עד 7 ימים ממועד הטיסה. אבל, וזה אבל גדול, לרוב חברות הלואו קוסט אין נציגות בישראל, לכן הן בוחרות להתעלם מהחוק, ולא מאפשרות לבטל הזמנת כרטיסי טיסה.
אם הזמנתם את הטיסה דרך סוכן ישראלי, הוא מחויב להחזיר לכם את כספכם כחוק. היום קשה למצוא סוכנים שמוכנים לבצע הזמנות ללואו קוסט, כיוון שבמקרה של ביטול החברות לא מחזירות לסוכן את מחיר הכרטיס.
פתרון אפשרי הוא להזמין כרטיס גמיש, שעולה יותר כסף , אבל מאפשר לכם לשנות את מועד הטיסה או לבטל אותה, ולקבל את כספכם בחזרה.
. תכנית “כאן גרים” של המשרד לשיויון חברתי והתאחדות הסטודנטים, משדכת בין סטודנטים שרוצים לחסוך את עלויות שכר הדירה, לבין אזרחים ותיקים שזקוקים לקצת חברה. רעיון מצויין, עם הצלחה בשטח – ככה הסטודנטים חוסכים כסף, והקשישים מרוויחים חברה צעירה וביטחון.
לא קל להיות סטודנט בישראל. שכר לימוד, שכר דירה ועוד אין סוף הוצאות אחרות, וכמובן- הלימודים עצמם, הופכים את המרוץ לתואר למשימה לא פשוטה בכלל.
עוד מגזר שמתמודד עם לא מעט קשיים, הם האזרחים הותיקים. כמעט חצי מהקשישים בארץ גרים לבדם, והבדידות יכולה להיות קשה, ולהפוך את חיי היום יום לאפורים ומשמימים. תכנית "כאן גרים" מנסה לתת מענה לצרכים והקשיים של שתי האוכלוסיות, ומציעה לסטודנטים מגורים ללא עלות, תמורת אירוח חברה לאזרחים ותיקים.
איך זה עובד?
תמורת מגורים בבית הקשיש או הקשישה, הסטודנטים מתחייבים ל-5 שעות שבועיות של פעילות משותפת, ותשלום של 300 ש"ח בחודש עבור הוצאות מגורים. הפעילות המשותפת יכולה להיות ארוחת בוקר, שיחה, הליכה קלה מחוץ לבית, או כל פעילות אחרת המתאימה לשניהם. בנוסף מקבלים הסטודנטים מלגת לימודים שנתית ממשרד הבינוי והשיכון בסך 8,000 ש"ח. המלגה משולמת בשני מועדים – בסוף סמסטר א' ובסוף סמסטר ב'.
איך מתקבלים לתכנית?
קודם כל, עליכם להירשם לתכנית. אזרחים ותיקים יכולים להירשם בטופס הרשמה מקוון, או לפנות אל מוקד הפניות במשרד לשוויון חברתי (המשרד לאזרחים ותיקים) בטלפון 8840*. סטודנטים המעוניינים להשתתף בתכנית יכולים להירשם בטופס הרשמה מקוון, או לפנות להתאחדות הסטודנטים בישראל.
אם תמצאו מתאימים, יצרו איתכם קשר בטווח של חודשיים מהיום שנרשמתם. סטודנטים יקבלו זימון לראיון במייל, אזרחים ותיקים יקבלו שיחת טלפון למספר הטלפון שסיפקו בהרשמה.
בשלב הראשון, רכז התכנית יראיין את הסטודנט או הסטודנטית. בשלב השני מחפשים אחרי אזרח ותיק מתאים, ועורכים מפגש לתיאום ציפיות, הכרות ראשונית ובדיקה האם יש כימיה. אם עברתם את שני השלבים הראשונים, בפגישה השלישית יחתמו הצדדים על חוזים. השלב השני הוא שקובע אם התקבלתם לתכנית, ומעבר לשלב הבא. רק אחרי חתימה על חוזה, תהיו זכאים למלגה ולמגורים. ההתאמה בין הסטודנטים למבוגרים היא קודם כל על בסיס מגדרי, כך שלא יהיה מצב שסטודנטית תגור עם אזרח ותיק, ולהפך.
גם עבור האזרחים הותיקים, הקבלה לפרויקט כוללת שלושה שלבים. בשלב הראשון יערך ראיון טלפוני עם הרכז, אחריו יגיע הרכז לביקור בית, כדי להכיר את האזרח הותיק, ולוודא שהבית מתאים למגורים משותפים עם סטודנט. השלב השלישי כולל מציאת סטודנט או סטודנטית מתאימים, וחתימה על החוזים. המגורים המשותפים הם לתקופה של מינימום 9 חודשים עד שנה. במידה ושני הצדדים יהיו מעוניינים להמשיך בתכנית ביחד, רכזי התכנית יכולים לאשר זאת על פי שיקול דעתם.
כל סטודנט שישתתף בתכנית יעבור הכשרה על-ידי התאחדות הסטודנטים בישראל, כדי להבין טוב יותר מה זה אומר לגור עם אזרח ותיק, מהם הצרכים שלו, ואיך להעלות את הסיכויים שהשידוך הזה יהיה מוצלח.
לפרטים נוספים, אפשר להיכנס שאלות ותשובות על התכנית באתר התאחדות הסטודנטים בישראל.