כ-12.1 מיליון לינות תיירים נרשמו במלונות בישראל בשנת 2019 – 4.7% יותר מאשר בשנת 2018
4.5 מיליוני התיירים שפקדו את ישראל בשנת 2019, העלו גם את מספר הלינות בבתי המלון לשיא: בשנה זו נרשמו כ-12.1 מיליון לינות תיירים במלונות בישראל – עלייה של 4.7 אחוזים לעומת שנת 2018, ועלייה של 14.1 אחוזים לעומת שנת 2017.
לעומת הגידול במספר לינות התיירים, זו השנה הרביעית שמספר הלינות של ישראלים נשאר כשהיה, ומסתכם ב-13.7 מיליון לינות. סך הלינות הכולל של ישראלים ושל תיירים הגיע ל-25.8 מיליון – עלייה של 2.6% לעומת 2018 ועלייה של 6.6% לעומת 2017.
לינות התיירים היוו השנה כ-47% מסך הלינות. מרבית מלינות התיירים נרשמו בירושלים (כ-34%) , בתל אביב (כ-24%) ובטבריה וסובב כנרת (כ-11%). אל מול חוסר הצמיחה במספר לינות הישראלים, ניכר גידול במספר היוצאים לחו"ל – יותר מ-9 מיליון ישראלים נכון ל-2019. הישראלים שהחליטו לנפוש דווקא בארץ נשארו ברובם באילת (כ-45%) , בים המלח (כ-11%) ובטבריה וסובב כנרת (כ-8%).
גם תפוסת החדרים הארצית הממוצעת במלונות עלתה השנה – ל-69.5%, לעומת, שיעור תפוסה ממוצע של 68% בשנת 2018 ושיעור של 66.6% בשנת 2017. התפוסה הגבוהה ביותר נרשמה בתל אביב (76%), אחריה באילת (73%), ירושלים (72%), נצרת (72%), ים המלח (70%), הרצליה (69%), טבריה וסובב כינרת – (68%).
בחיפה שיעור התפוסה עמד על 65% ובנתניה על 59%. מצבת החדרים עמדה בסוף שנת 2019 על 55,431 חדרים – תוספת של כ-800 חדרים לעומת 2018.
לא מוותרים על אילת
באילת חששו השנה מפני צניחה במספר הלינות – בעקבות סגירת שדה דב, אך בסופו של דבר שמחו לגלות כי הישראלים אמנם טסים הרבה פחות (ירידה של 30% בטיסות) אבל לא מוותרים על אילת, שאליה הגיעו ברכב (דבר שיצר עומסי תנועה קשים ופקקים ארוכים בעונות השיא בעיר).
בניגוד לתחזיות הפסימיות של ראש העיר ושל המלונאים, התיירות באילת לא הצטמצמה כלל לעומת השנה שלפניה, גם אחרי סגירת שדה דב ב-1 ביולי 2019. להפך, שיעור התפוסה הממוצע באילת עלה ל-73.2%, לעומת 72.6% בשנה קודמת
בעיר יש 11 אלף חדרי בתי מלון, מספרם לא השתנה בשנים האחרונות (אך בעתיד הקרוב הוא צפוי להתעדכן, עם הכרזה על הקמת בתי מלון חדשים). את עיקר הלינות באילת הזמינו התיירים הישראלים – מספרן עמד על 6.2 מיליון לינות, מתוך סך כולל 7 מיליון לינות.
מי בכל זאת שילם את מחיר סגירת שדה דב ושדה התעופה באילת? אלה הן חברות התעופה הישראליות. ארקיע האמונה על 70% מהפעילות הפנים ארצית וישראייר. על פי הנתונים, הביקוש לטיסות שעברו למסלול נתב"ג-רמון אחרי סגירת שדות התעופה, ירד בשל התארכות משך הנסיעה לאילת מהמרכז, שנבעה גם מהזמן שאורך הליך הטרום טיסה בנתב"ג. ישראייר אמנם העתיקה חלק מהפעילות שלה לטיסות מחיפה לאילת, אולם המספרים מלמדים על ירידה של 30% בביקוש לטיסות לעיר הדרומית.
מלונות "הכל כלול" הטובים בעולם ל-2020
הבורסה לניירות ערך פרסמה בסוף השבוע את רשימות החברות המרכיבות את שלושת מדדי הנדל"ן החדשים אשר ייכנסו לתוקף ב- בפברואר, 2020: מדד ת"א-בנייה, מדד ת"א-מניב ישראל ומדד ת"א-מניב חו"ל. שלושת המדדים יצטרפו למדד ת"א-נדל"ן הוותיק ובסה"כ תמנה משפחת מדדי הנדל"ן של הבורסה 4 מדדים רציפים.
התשואה הגבוהה של מדד ת"א-נדל"ן בשנה האחרונה עוררה בשוק ביקוש למוצרים פיננסים נוספים המבוססים על מניות מענף הנדל"ן. השקת המדדים החדשים נועדה לאפשר למשקיעים המבקשים להשקיע בחברות נדל"ן מניב, הבחנה גיאוגרפית בין נדל"ן מניב בישראל לבין נדל"ן מניב בחו"ל וכן לאפשר השקעה בסל של חברות בנייה. המדדים החדשים יושקו במסגרת הרחבת סל השירותים והמוצרים – אחד היעדים האסטרטגיים של הבורסה לניירות ערך.
בסוף 2019 נכנס לתוקף שינוי סיווג ענף נדל"ן ובנייה הכולל שני תתי ענף חדשים – האחד, תת ענף שבו ייכללו חברות נדל"ן מניב שעיקר עסקיהן בישראל, והשני, תת ענף שבו יכללו חברות נדל"ן מניב שעיקר עסקיהן בחו"ל. (במקביל בוטל תת-הענף הקיים – נדל"ן מניב). במדד זה יוכלו להיכלל גם חברות נדל"ן מניב שעיקר עסקיהן בחו"ל, אף אם ועדת מדדים קבעה שלחברה אין זיקה של ממש לישראל.
למעשה מדובר בעוד פיצול של מדד הנדל"ן, שבשנה שעברה פוצל לנדל"ן מניב ולבנייה. מדד הנדל"ן ביצע מאז את הביצועים הטובים ביותר מבין המדדים.
להלן רשימת הרכבי המדדים החדשים:
ת"א-מניב ישראל: https://www.tase.co.il/he/market_data/indices/updates/components/indices?category=1&objId=182&updType=0&dType=1&View=0&d=2020-01-23
ת"א-מניב חו"ל: https://www.tase.co.il/he/market_data/indices/updates/components/indices?category=1&objId=183&updType=0&dType=1&View=0&d=2020-01-23
שיעור החזקות הציבור ממשיך לעלות באופן רציף מאז 2010 ומגיע השנה לכ-63.5%. לפי קובי אברמוב , מנהל יחידת המחקר בבורסה, בשנת 2019 מכרו בעלי עניין לציבור מניות בשווי של יותר מ-5.5 מיליארד שקל אשר הביאו לעלייה בשיעור אחזקות הציבור במניות לכ-63.5%.
מאז שנת 2010 התגברו מכירות מניות מצד בעלי עניין, כך ששיעור החזקות הציבור במניות עולה בהתמדה. שיעור החזקות הציבור בשנת 2010 עמד על כ-55% ובסוף שנת 2019 הגיע, כאמור,לכ-63.5%.
בשנים הקודמות בלטו מכירות בעלי העניין בשל הרפורמה במדדי הבורסה, שהשלב האחרון בה הושלם בפברואר 2018 ומכירות בעלי העניין הגיעו לשיא עם כ- 13 מיליארד שקלים. השנה רוב המכירות נבעו מחוק הריכוזיות, כלומר עד סוף 2019 היו חייבים בעלי השליטה והחברות לעמוד בדרישות השלב האחרון שלו.
המכירות הבולטות השנה היו:
דוד ורטהיים מכר כ-14% ממניות אלוני חץ בשווי כ-1,123 מיליון שקל. המכירה התבצעה בעקבות חוק הריכוזיות שמחייב בעלי הון להפריד אחזקות ריאליות מפיננסיות, שכן ורטהיים מחזיק בשליטה גם בבנק מזרחי-טפחות. בהמשך, לאחר שהון המניות של החברה גדל, ורטהיים חדל להיות בעל עניין באלוני חץ.
"נכסים ובניין" מכרה כ- 16.8% ממניות גב-ים בשווי של כ-680 מיליון שקל. נכסים ובניין היתה חברת שכבה שנייה בפירמידת דיסקונט השקעות, וגב ים חברת שכבה שלישית, ועל הקבוצה היה לפרק את השכבה השלישית בפירמידה (שכללה גם את מהדרין-שחולקה כדיבידנד בעין, וישפרו שביצעה פדיון מוקדם לסדרת האג"ח האחרונה שלה ונמחקה מהבורסה). כיום מחזיקה נכסים ובניין בכ-35% ממניות גב-ים. יש לציין כי בינואר 2020 הודיע משרד המשפטים לנכסים ובניין כי הוא סבור כי החברה עשויה להיחשב כמפירה את "חוק הריכוזיות"- משום שהיא ממשיכה לשלוט לכאורה בגב-ים כחברה שכבה אחרת.
"אי.די.בי. פיתוח" מכרה כ-21% ממניות כלל ביטוח בשווי של כ-551 מיליון שקל בהמשך למכירות בשווי של כ-500 מיליון שקל וכ- 318 מיליון שקל בכ"א מהשנתיים הקודמות. בעקבות מכירות אלה מחזיקה אי.די.בי כ-8.5% ממניות החברה (מזה כ-4.4% ע"י נאמן). כלל ביטוח הודיעה כי הפכה לחברה ללא גרעין שליטה.- משפחת פתאל מכרה מניות פתאל החזקות בשווי של כ-550 מיליון שקל (כ-6.5% מהחברה).
משפחת גזונדהייט מכרה כ-24.5% ממניות ערד השקעות בשווי כ-510 מיליון שקל. – במליסרון מכרו אבי לוי, (המנכ"ל הפורש של החברה) וקבוצת עופר (בעלת השליטה בחברה), מניות בשווי של כ-280 מיליון שקל ו- 150 מיליון שקל, בהתאמה.
– קבוצת דלק מכרה את כל אחזקותיה – 22.5% ממניות דלק רכב, כאשר מניות בשווי של כ-269 מיליון שקל נמכרו למשקיעים מוסדיים. (יתרת המניות בשווי של כ-135 מיליון שקל נמכרו לגיל אגמון-בעל השליטה בחברה, מכירה שאינה כלולה בסקירה זו, מכיוון שאינה מגדילה את החזקות הציבור בחברה).
– קרן ההשקעות "פימי" מכרה השנה מניות בשווי של כ- 482 מיליון שקל: מניות המלט בשווי 251 מיליון שקל, יתרת אחזקותיה במניות אינרום בשווי של כ-131 מיליון שקל, ומניות מנועי בית שמש בשווי של כ- 100 מיליון שקל.
קרנות נאמנות: הציבור עובר מאג";חים ושקלים למניות והשקעות בחו";ל
46 ביקורות נערכו על ידי פקיד השומה של אזור נצרת. הביקורת כללה עסקים מענפי המסחר באזורים כפריים ועירוניים. ב 26% מהעסקים שנבדקו לא רשמו הכנסות כנדרש לפי החוק. נערכו גם 27 ביקורות להסברה ולאכיפה של החוק לצמצום השימוש במזומן שבמהלכן נמצאו 7 הפרות
בין המפרים בעליה של מסעדת שווארמה שלא רשם הכנסות וטען: "היה לחץ באותו יום ואני לא יודע מה קרה". לעומתו, בעל חנות צעצועים שלא רשם הכנסות מאשראי מיהר להסביר: "את האשראי לא רשמתי כי קיבלתי אותו לפני מספר דקות". הגדיל לענות בעל חנות לפירות וירקות מטמרה, שלא רשם הכנסות כנדרש, כשאמר למבקרים: "לא יודע", ולא הוסיף.
ביום הביקורת ובמהלך מספר ימים לפניה נערכו תצפיות וקניות סמויות בבתי העסק השונים. בחנות למכירת מזון וציוד לבעלי חיים נמסר למבקרים: "אני לא זוכר שקנו אצלי". בעליו של בית קפה בנצרת מיהר להבטיח: "מבטיח לתקן את הליקויים", המוכרת בחנות לבגדי נשים אמרה: "לא יודעת מה קרה" וממאפייה משפרעם נמסר: "אולי העובדת התבלבלה ולא רשמה".
פעילות הביקורת נערכה כחלק מפעילות נרחבת של רשות המסים כנגד מעלימי מס והון שחור. זאת, במסגרת המדיניות של הגברת פעילות האכיפה לשיפור ושימור יכולת ההרתעה, הרחבת המודיעין, בין היתר על ידי עריכת מבצעי שטח, שמטרתם להביא לדיווחי אמת ולגביית מס אמת ובכך להגביר את השוויון בנטל בקרב האזרחים.
יועץ מס מראשון לציון חשוד בהעלמת מס וניהול ספרים כוזבים
רופא נשים מבית החולים הדסה עין כרם חשוד בהעלמת מס
חברת החשמל סיימה לאחרונה לפנות את שטח תחנת הכוח הישנה באילת, הנמצא ליד חוף הדקל. החברה הסירה את כל המבנים והמתקנים במתחם והעבירה את הקרקע לציבור .המעבר נובע מהסדר הנכסים שעליו חתמה החברה עם מדינת ישראל ורשות מקרקעי ישראל בינואר 2018 .
בשטח המפונה יתוכנן אזור משולב מגורים, נופש ותעסוקה בהיקף של 400 יח"ד ו 400 חדרי מלון. הפינוי נעשה כאמור כחלק מיישום הסדר הנכסים שעליו חתמה חברת החשמל עם המדינה, רשות מקרקעי ישראל ורשויות מקומיות ערב אישור הרפורמה במשק. ההסכם ממצה את התועלות המשקיות מנכסיה של חברת החשמל ובכך מקל על החסמים לפיתוח ולדיור בכל רחבי הארץ.
בהתאם להסכם העבירה כבר החברה נכסים רבים למדינה, לעיריית אילת ולעיריית תל אביב. בהם 75 דונם ברמת החייל בתל אביב, מגרש בירושלים המיועד למגורים, אתרי הדלק שבסביבת תחנת הכוח רדינג ושטח של כ 200 דונם באשדוד.
לדברי עדיאל שמרון, מנהל רשות מקרקעי ישראל : "מדובר בשטח בעל פוטנציאל תכנוני משמעותי, הקרוב לחוף הים ולכביש 90, וכן בעל נגישות לשכונות המגורים שרמי מקדמת בתיאום עם עיריית אילת. שטח זה חלק מהסדר נכסים נרחב, שבמסגרתו נמסרו לידי המדינה נכסים של חברת חשמל. שיתוף הפעולה בין רשות מקרקעי ישראל וחברת החשמל, יאפשר פיתוח משמעותי כמו גם שימוש יעיל ונכון יותר בקרקע, לרווחת העיר אילת".
אלוף במיל. יפתח רון-טל, יו"ר חברת החשמל, הוסיף: "חברת החשמל מפנה אתרים לטובת הציבור, ובכך יתאפשר פיתוח הטיילת בעיר אילת. זאת, כחלק ממדיניות דירקטוריון חברת החשמל להשבת כספים ושטחים שאין בהם יותר שימוש לחברת החשמל ואשר יביאו תועלת לציבור בכלל ולתושבי העיר אילת בפרט.
"החתימה על הסדר הנכסים הושגה באמצעות המחויבות והנחישות של אנשי רשות מקרקעי ישראל, הנהלת חברת החשמל, משרד האוצר, רשות החברות והרשויות המקומיות . ההסדר יאפשר לחברה ודאות גבוהה וחיונית בניהול נכסיה, וכן יכולת להסדיר את כלל צורכי הציבור לאור השינויים הארגוניים הנעשים בחברה במסגרת הרפורמה, ובעיקר ישפר מאוד את האיתנות הפיננסית של החברה. מדובר בצעדים אסטרטגיים-ניהוליים מתבקשים בעידן של הרפורמה במשק האנרגיה".
בחודש שעבר פינתה החברה 60 דונם בסמוך לחוף אילת. השטח כולל תאי שטח המיועדים לשטחי ציבור ותשתיות וכן מאפשר הקמת מבנים ושימושים לצורכי מסחר, תיירות וכל שימוש אחר הנדרש על פי צרכי המדינה ועיריית אילת.
פאנלים סולאריים יוצבו בצמתים ו10% מהחשמל בארץ יהיה אנרגיה ירוקה
עוד חברת קורקינטים שיתופיים – הפעם באילת ובים המלח
מעודכן ל-01/2020
בית משפט לתביעות קטנות הורה לסוכנות הנסיעות לפצות נוסעים שטסו דרכה, בגין רישום יתר שביצעה חברת התעופה ■ בעקבות ערעור למחוזי ההחלטה נפסלה ונקבע כי הנוסעים ישיבו לחברת התיירות את כספי הפיצויים שקיבלו – בסך כ-2,400 שקל
בית המשפט המחוזי הפך את החלטתו של בית המשפט לתביעות קטנות – שהטיל על סוכנות הנסיעות פגסוס לפצות נוסעים שטסו דרכה, בעקבות רישום יתר (Over booking) שביצעה חברת התעופה איבריה.
בעקבות ערעור שהגישה פגסוס לבית המשפט המחוזי, הורה האחרון לנוסעים להשיב לחברת התיירות סכום של כ-2,400 שקל שקיבלו כפיצוי, לאחר שקבע כי האחריות הבלעדית במקרה של רישום יתר בטיסה היא על חברת התעופה.
השופט העמית אברהם יעקב מבית המשפט המחוזי שקיבל את הערעור שהגישה פגסוס, ביטל את פסק הדין שניתן בערכאה הנמוכה יותר ואף ביקר את ההחלטה, בכותבו: "אחריותו של סיטונאי התיירות היא לבחור את הספקים הסבירים, אין לו אחריות לכל תקלה שמתרחשת בדרך".
הפרשה החלה כשהנוסעים רכשו דרך פגסוס טיול מאורגן למרוקו. בדרך חזרה ארצה, טיסתם דרך מדריד עוכבה בשל רישום יתר שביצעה חברת התעופה איבריה. רישום יתר היא תופעה מוכרת ומתסכלת בענף התעופה – שמטרתה למקסם את הרווח על כל טיסה. לצורך כך, חברות התעופה עושות תחשיבים וסטטיסטיקות כדי לשקלל את הסיכוי של נוסעים שרכשו כרטיסים שלא להתייצב לטיסה ממגוון סיבות. על בסיס התחשיב הזה מוכרת החברה יותר כרטיסים ממושבים בפועל, כשהיא מביאה בחשבון שממילא יהיו נוסעים שלא יגיעו. אלא שהסטטיסטיקה לא תמיד נמצאת אמינה, וכאשר מתייצבים יותר נוסעים מגיעים למצב של רישום יתר, ואז מתעוררת בעיה שצריך לפתור: בדרך כלל באמצעות פיצוי כספי שמוצע לנוסעים שלא אכפת להם לרדת מהטיסה ולעבור לטיסה הבאה (עם או בלי לינה ביעד).
אם אין מתנדבים בנמצא – מגדילים את הפיצוי או שנוקטים במהלך מכעיס – בוחרים את מי להוריד מהטיסה בכפייה, כולל תשלום של פיצוי לנוסעים שנאלצו לוותר על מקומם. במקרה הנדון, שלושה זוגות מחברי הקבוצה, בהם גם זוג התובעים, נאלצו לוותר על הטיסה ממדריד לתל אביב – ותחת זאת הם טסו ממדריד ללונדון ומשם לישראל, על חשבון איבריה. בגין רישום היתר והעיכוב בהגעה לישראל, פיצתה איבריה את כל אחד מהנוסעים ב-600 דולר.
אולם זוג אחד מהשלושה בחר לתבוע גם את חברת הנסיעות פגסוס. התביעה נדונה בבית משפט לתביעות קטנות בכפר סבא, והשופט מיכאל קרשן סבר שעל חברת התיירות לשאת גם כן באחריות לפיצוי הנוסעים. השופט הגדיר את פגסוס כ"נותן שירותי סוכנות נסיעות" ונימק שאמנם אין לה אחריות כלפי התובעים בשל רישום היתר שביצעה איבריה, אולם היה עליה לדאוג ככל יכולתה לכך שלא יתרחשו במהלך הטיול תקלות ושיבושים מהותיים – ובכך סבר כי התרשלה, משום שלא התחילה לטפל בבעיה מראש (עוד בקזבלנקה, משלא קיבלו הנוסעים כרטיסים לטיסת ההמשך).
הפיצוי שקבע לנזק לא ממוני (דהיינו עוגמת נפש) הועמד על 2,000 שקל, לזה הוסיף החזר הוצאות משפט. את הסכום הזה יצטרכו הנוסעים כאמור להשיב לפגסוס, לאחר שנוקתה מכל אחריות בבית המשפט המחוזי. השופט יעקב שקיבל את הערעור הוסיף כי "גם אילו היו מתחילים לטפל במקרה הזה בקזבלנקה, אין ודאות כי הנוסעים היו עולים על הטיסה".
לאחר שערכה בדיקת הריון לנוסעת חברת התעופה התנצלה
בגלל כוויה מקפה: נוסעת תבעה פיצויים מחברת התעופה שבה טסה – וזכתה
סייברארק, חברת הסייבר הישראלית הנסחרת גם בנאסד"ק, תקים מרכז פיתוח בבאר שבע. תחילה יעסיק המרכז 20 עובדים בלבד ובהמשך רוצה החברה להגדיל לכ-100 עובדים. השטח ששכרה החברה נמצא בפארק ההייטק 'גב ים נגב' בקרבת קמפוס התקשוב החדש של צה"ל ואוניברסיטת בן גוריון.
החברה נוסדה בשנת 1999 בידי אהוד מוקדי ואלון (ניסים) כהן. מוקדי שימש מאז ייסוד החברה ועד 2005 כמנהל תפעול ראשי (COO), מאז 2005 הוא נשיא ומנכ"ל החברה, ומיולי 2016 הוא גם יו"ר החברה. בשנותיה הראשונות שימש כהן מנכ"ל החברה ויו"ר מועצת המנהלים שלה, עד שהחליט בשנת 2004 על סיום תפקידו כמנכ"ל החברה ונותר יו"ר מועצת המנהלים שלה בלבד. החברה מפתחת ומשווקת סדרה של מוצרי אבטחת מידע המבוססים על הפטנט של "חדר כספות לרשת תקשורת" (Network Vault), שאותו המציא ופיתח כהן במרתף ביתו.
בפארק כמה חברות סייבר כמו קריית הסייבר של ישראל, מרכז ה-CERT של מערך הסייבר הלאומי ויותר מ-70 מרכזי פיתוח וסטארט-אפים. החברה מעסיקה כיום 1,300 עובדים ומהם 500 בישראל. ההסכם בין חברת סייברארק לגב ים עדיין לא נסגר סופית ואמור להיחתם בימים הקרובים. המרכז החדש של סייברארק צפוי להיפתח בחודש אפריל השנה.
העובדים הראשונים יהיו ו כ-20 מהנדסים, והיעד הוא לגייס כ-100 מהנדסים סה"כ בטווח של שלוש שנים. את הסניף הדרומי של סייברארק ינהל שי סאפר, אשר ניהל את מרכז Pay Pal בבאר שבע במשך שנתיים, לאחר שכיהן כמנהל המו"פ של הסטארט-אפ CyActive אשר נמכר לפייפאל. המרכז בבאר שבע יפעל תחת מסלול "מפעל טכנולוגי מועדף" של רשות ההשקעות במשרד הכלכלה.
"כחברה גלובלית הפועלת ב-90 מדינות, אנו גאים על בזהות הישראלית שלנו כחברת סייבר שמייצאת חדשנות כחול-לבן לעולם כולו", אומר אודי מוקדי, מנכ"ל, יו"ר ומייסד סייברארק. "95% מהפיתוח של סייברארק יושב בארץ, לכן היה לנו ברור שאת הסניף הנוסף נפתח פה, בנגב בפרט".
עיריית ירושלים אישרה השקעות של כ-1.85 מיליארד שקל במיזמי תחבורה חדשים בעיר. ובהם השקעה של כ-90 מיליון שקל במקטע הרכבת הקלה (קו ירוק) בין רחוב שרי ישראל לירמיהו כולל בניית התחנה שתוצב שם; חניון אוטובוסים חדש ליד רחבת הביטוח הלאומי בעלות של 25 מיליון שקל אומדן; הפרדה מפלסית בצומת הגבעה הצרפתית בעלות של כ-750 מיליון שקל, 4 מנהרות באורך כולל של כ- 4.5 ק"מ; הרחבת ציר 60 כולל הכפלת כביש המנהרות לגוש עציון ובעלות של כ-420 מיליון שקל, שיכלול כריית מנהרה חדשה והרחבת הכביש עד ל-5 נתיבים עם 2 נתיבים לכל כיוון ונתיב נוסף עבור נת"צ מתחלף; הארכת כביש המנהרות עד לצומת אלעזר בעלות של כ- 50 מיליון שקל; בניית תחנות אוטובוס מונגשות במזרח ירושלים בעלות של כ-17 מיליון שקל; הכשרת נתיב תחבורה ציבורית ברחובות שמגר, שפע חיים ואוהל יהושוע בעלות של כ-39 מיליון שקל, תכנון קווי אוטובוסים חדשים בעלות של כ-4 מיליון שקל; תכנון מחלף בייט עם חיבור לכביש 16 החדש וחניון "חנה וסע" בעלות של כ-36 מיליון שקל, וסלילת כביש פייר קניג בקטע המחבר בין רחוב משה ברעם לרחוב התעשייה, בעלות של כ-12 מיליון שקל.
בנוסף אושרה בוועדת הכספים של העירייה השקעה של כ-402 מיליון שקל להמשך תכנון הקו הירוק ופיקוח רבתי על קבלני הביצוע והזכיין הנבחר. זה קו הרכבת השני של העיר שבו זכתה שפיר הנדסה עם תכנית כוללת להקמה של מסילות באורך של 27 ק"מ ועם 50 תחנות חדשות, תכנון וייצור של כ-100 קרונות, הקמת מתחם מרכז תחזוקה, בקרה ושליטה, חניוני חנה וסע והפרדות מפלסיות.
בעיר החוף היפנית אָאוֹמוֹרִי השלג נערם לגובה 8 מטרים והטמפרטורה ביום החם ביותר בחורף מגיעה ל-3 מעלות צלזיוס
חשבתם שאצלנו החורף קשה? זה רק בגלל שעדיין לא ביקרתם בעיר אָאוֹמוֹרִי שביפן, שכמויות השלג העצומות שיורדות בה במהלך החורף נערמות לגובה של שמונה מטרים בממוצע. מפלסות השלג עובדות חודש שלם כדי לפנות שלג שהצטבר על הכביש המהיר, והתוצאה היא מסדרון שאליו עולים לרגל תיירים.
לפי האתר AccuWeather, העיר היפנית אָאוֹמוֹרִי (Aomori) היא העיר המושלגת ביותר בעולם. עיר החוף נמצאת בין הרי ההקדה (Hakkōda) וקצהו של מפרץ מוטסו (Mutsu Bay), ומיקומה הוא הגורם לכמויות השלג הבלתי נתפסות היורדות בה. הרוחות מההרים והרוחות מהים נפגשות מעל העיר ויוצרות עננים רבים. המשקעים שנוצרים מהעננים הופכים לשלג ולא לגשם, בגלל הטמפרטורות הנמוכות ששוררות באזור זה בחורף. הטמפרטורה הגבוהה ביותר שנרשמה שם בעונת החורף היא 3 מעלות צלזיוס.
בעיר מתגוררים כ-280 אלף בני אדם, ולאורך כל השנה – בעיקר בין נובמבר לאפריל – היא קבורה תחת השלג הכבד ביותר בעולם. כאמור, ברחובות העיר מצטבר שלג בגובה ממוצע של 8 מטרים, 3 מטרים יותר מהעיר השנייה המושלגת ביותר בעולם, סאפורו, השוכנת אף היא ביפן. לצורך ההשוואה, בחרמון הצטברו עד עכשיו כ-1.4 מטרים של שלג ברכבל העליון.
כפי שבטח שיערתם, החיים במחוז אאומורי בחודשי החורף לא פשוטים – לאורך העונה פינוי השלג בעיר הלבנה הזו גורם ליצירת קירות ענק בצדי הכבישים, וקורה לא מעט שהתושבים נתונים בעוצר בחלקים שונים בעיר ונאלצים להתאים את עצמם למזג האוויר הקיצוני. התחבורה הציבורית בעיר סובלת מעיכובים רבים ולעיתים אף משותקת כליל בשל תנאי הדרך הקשים, והרחובות מתמלאים ברכבים נטושים. מי שבכל זאת מצליח לנהוג בעיר נאלץ לפלס את דרכו בין קרחונים.
אולם לצד הקשיים והמגבלות שכמות המשקעים הזו יוצרת עבורם, תושבי העיר והמחוז שבו היא נמצאת נהנים מהמראות המושלגים המהפנטים וגם יודעים למנף את המצב לטובתם: במקום מתקיימים לא מעט פסטיבלים ואירועים שחוגגים את העונה החורפית ונועדו למשוך תיירים.
לאורך מחוז אאומורי נסגרים בכל חורף חלקים מהכביש הלאומי, Hakkōda-Towada Gold Line. לפני פתיחתם מחדש בחודש אפריל, עובדת קבוצה של מפלסות שלג ודחפורים במשך חודש שלם, כדי לנקות שלג שנערם במשך כל העונה על הכביש המהיר. המפלסות האלו מתמודדות עם כל כך הרבה שלג, שבסופו של דבר הן יוצרות מסדרון עצום שקירותיו גבוהים לעיתים מ-8 מטרים. מנהרות השלג האלו כה מרשימות, שהן מושכות בכל שנה תיירים שצועדים במסדרון הזה לאורך 8 קילומטרים.
במרכז העיר חלק מהמדרכות מחוממות, מה ששומר עליהן נקיות יחסית משלג או קרח, אולם בדרכים פרטיות ובשאר רחובות העיר, הדיירים צריכים לחפור את השלג בעצמם או לשכור קבלן שיעשה בשבילם את העבודה.
הדירה או המכונית הוצפו – למי פונים?
עד 2050 ישראל בדרך למדבר: יהיה חם ויבש ופחות משקעים
"בכל יום מיליוני משתמשים בוטחים בנו שנכיר אותם לאנשים חדשים", סיפר מנכ"ל טינדר אלי סידמן. "אנו מחויבים לבניית תכונות בטיחות חדשניות המופעלות על ידי טכנולוגיה מהשורה הראשונה העונה על צורכי הדייטים של ימינו".
אלא שהכלים החדשים אינם עונים לבעיה אחרת שהתגלתה לאחרונה. כך יותר מ-70 אלף תמונות של משתמשות טינדר הודלפו בפורום נסתר ברשת.לצד התמונות נמצא גם קובץ טקסט שמכיל כ-16 אלף נתוני זיהוי של משתמשים בטינדר, ומשתמשים אלה הם הנפגעים העיקריים באירוע.
המטה לביטחון לאומי בארה"ב הזהיר את הציבור כי נתונים שנאספים באפליקציות עלולים לשמש למטרות זדוניות, כולל זיהוי מדוייק של האנשים, מיקומם והעדפותיהם המיניות. בין השאר הזהירו במטה לביטחון לאומי מפני שימוש באפליקציות של חברות סיניות שכן על פי החוק בסין כל חברה חייבת למסור את כל המידע שברשותה לשלטונות.
בטינדר הגיבו לדברים כי החברה משקיעה מאמצים ומשאבים רבים לטיפול בשימוש לרעה באפליקציה שלה וכל חבריה ומכריהם יכולים להיות בטוחים כי הם מיישמים כל העת שיטות עבודה מומלצות כדי להקשות לבצע מהלכים מסוג זה.
כמה מרוויחים מאפליקציות ומאתרי היכרויות
מרשות שדות התעופה נמסר כי בשלב זה אין הנחיות חדשות לגבי בידוק מיוחד שצריך להתבצע לנוסעים הנכנסים מסין לנתב"ג או בכלל לנוסעים הנכנסים לישראל.
הווירוס הסיני צפוי לפגוע בביקוש לנפט
הווירוס יהפוך לברבור? חשש שהנגיף הסיני הוא ברבור שחור בשוק
המדד המשולב למצב המשק לחודש דצמבר עלה ב-0.26%. קצב גידולו של המדד ממשיך לשקף צמיחה יציבה בקצב ארוך הטווח. כך עולה מסקירה של בנק ישראל. המדד המשולב הושפע לטובה מעלייה חדה ביבוא מוצרי הצריכה ומעלייה בשיעור המשרות הפנויות בדצמבר, וכן מעלייה במדד הפדיון של המסחר הקמעונאי. העלייה החדה ביבוא מוצרי הצריכה משקפת, לפחות בחלקה, הקדמה של רכישות כלי רכב לחודש דצמבר, לנוכח השינוי במיסויים בתחילת 2020. את קצב עליית המדד מיתנו בעיקר הירידות ביבוא התשומות וביצוא הסחורות בדצמבר, וכן הירידות במדד הייצור התעשייתי ובמדד הפדיון של השירותים בנובמבר. לא היו עדכונים של ממש במדד המשולב לחודשים הקודמים.
המדד המשולב לבחינת מצב המשק הוא אינדיקטור לאבחון כיוון התפתחותה של הפעילות הריאלית בזמן אמת, והוא מחושב על סמך 10 אינדיקטורים שונים: מדד הייצור התעשייתי, מדדי הפדיון בשירותים ובמסחר, היבוא של מוצרי צריכה, היבוא של תשומות לייצור, יצוא הסחורות, יצוא השירותים, מספר משרות השכיר במגזר הפרטי, שיעור המשרות הפנויות ומספר התחלות הבנייה. המדד מחושב בחטיבת המחקר של בנק ישראל אחת לחודש, בסמוך ליום שבו הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מפרסמת את מדד הייצור התעשייתי.
המדד המשולב בסיכום שנת 2019 עלה ב-3.4% יחסית ל-2018, בדומה לקצב הצמיחה של התוצר על פי אומדנים ראשונים של הלמ"ס (3.3% בסה"כ, 3.5% במגזר העסקי) ובדומה לקצב גידולו של המדד המשולב בשנה שעברה (3.6%). קצב גידולו של המדד משקף בשנתיים האחרונות צמיחה בקצב ארוך הטווח של המשק, שעקבי עם שיעור האבטלה הנמוך. התפתחות רכיבי המדד המשולב תואמת תמונה זאת: קצב הגידול של משרות השכיר היה השנה 1.8%, בדומה לאשתקד ורק מעט מעל לקצב הגידול של האוכלוסייה בגילי העבודה העיקריים. עלייתו של המדד המשולב השנה שיקפה צמיחה מאוזנת שהתבטאה הן בעליות במדדי הפדיון של פעילות המסחר והשירותים המקומית, והן בעליות במדד הייצור התעשייתי וביצוא.
השינויים ברכיבי המדד בחודשים האחרונים
(שיעורי שינוי חודשיים באחוזים, אלא אם כן צוין אחרת)
| דצמבר | נובמבר | אוקטובר | ספטמבר | |
| מדד הייצור התעשייתי (ללא כריה וחציבה) | -0.9 | 2.5 | 0.8 | |
| מדד הפדיון בשירותים (ללא חינוך ומינהל ציבורי) | -1.1 | 1.0 | 1.1 | |
| מדד הפדיון במסחר הקמעונאי | 0.3 | 0.3 | 4.7 | |
| יבוא מוצרי הצריכה[1] | 20.1 | -9.2 | 12.5 | 9.8 |
| יבוא התשומות לייצור (ללא דלקים) | -6.7 | -0.6 | 3.4 | 3.7 |
| יצוא הסחורות (ללא חקלאות) 1 | -4.3 | -1.2 | 4.9 | -5.5 |
| יצוא השירותים (ללא תחבורה) 2 | 4.0 | -0.3 | ||
| משרות השכיר – במגזר הפרטי | 0.1 | 0.1 | ||
| שיעור המשרות הפנויות במגזר העסקי3 | 3.5 | 3.4 | 3.4 | 3.4 |
| התחלות הבנייה4 | -1.8 |
1 יבוא ויצוא הסחורות מחושבים במחירים קבועים (באמצעות ניכוי שינויים במדדי המחירים של סחר החוץ)
2 יצוא השירותים מחושב במונחים ריאליים באמצעות מדד המחירים לצרכן.
3 שיעור המשרות הפניות מחושב מתוך סך המועסקים ומספר המשרות הפנויות ונכלל במדד ברמתו, מנוכה עונתיות.
4 מכיוון שהלמ"ס מפרסם את נתוני התחלות הבניה פעם ברביע, הנתונים המשולבים במודל הם בפריסה חודשית על סמך מקורות נוספים, כך שהפריסה עקבית עם הנתון הרבעוני שהלמ"ס מפרסם (באחוזים, מנוכה עונתיות).
להרחבה קישור למידע נוסף בנושא המופיע באתר הבנק בדף המדד המשולב.
"בנק ישראל יכול לשאוב אופטימיות מקצב עליית המדד המשולב ומעוצמת שוק העבודה"