המחליף של עמרי קרייזלר בפועלים שוקי הון הוא קובי שלום, שימונה באישור הדירקטוריון למנכ"ל. המינוי הוא החלטה  של דב קוטלר והמשנה ידין ענתבי.
שלום היה סמנכ"ל בכיר בכלל ביטוח. הוא היה אחראי על פעילות ההשקעות הפרטיות של חברת הביטוח, כולל מערך ההשקעות הלא־סחירות של הקבוצה: אשראי לא־סחיר, נדל"ן בחו"ל, השקעה בקרנות פרייבט אקוויטי, השקעה ישירה בתחום התשתיות בישראל ובארה"ב והשקעות בתחום הטכנולוגיה. בזמן כהונתו השקיעה כלל מיליארדי שקלים בתיק ההשקעות הלא־סחירות, שהוכפל פי ארבעה. שלום הודיע שהוא עוזב חודש לאחר שהמנכ"ל שתחתיו כיהן, איזי כהן, הודיע על פרישתו מחברת הביטוח. לכלל ביטוח הגיע שלום מאפריקה ישראל, שם כיהן כמנהל חטיבת הנכסים המניבים והתשתיות. לפני כן שימש כראש מטה שר האוצר בעת שאברהם הירשזון כיהן בתפקיד.

האתגרים העומדים בפניו הם הגדלת פעילות ההשקעות הריאליות של פועלים שוקי הון הנמצאת בפיגור רציני מול זו של המתחרה הגדולה, לאומי פרטנרס, המנוהלת על ידי אבי אורטל.

לפני חצי שנה חודש י הודיע קרייזלר על רצונו לסיים את תפקידו כמנכ"ל פועלים שוקי הון עד סוף השנה, וזאת לאחר חמש שנים בתפקיד. בין ההשקעות שהוביל קרייזלר ניתן למנות את רכישת 20% ממניות רב בריח תמורת 50 מיליון שקל; רכישת 20% מהולמס פלייס תמורת 25 מיליון שקל; רכישת 10% נוספים מחברת החיתום של IBI תמורת 17.2 מיליון שקל; והשקעה של 75 מיליון שקל בקרן JTLV2.

עוד עזיבה במערכת הבנקאית: מנכ"ל פועלים שוקי הון עוזב, זה רק בגלל השכר?

עיצוב העסק יכול להשפיע על הארנונה שתשלמו. אם פעם משרדים היו בקוביות קטנות או מחולקים לתחומי עבודה, היום האופן ספייס תופס חלק מהותי גם במשרדי הייטק בניסיון להידמות לחללי העבודה המשותפים או שלפעמים החברות שוכרות כאלו בעצמם.

חברות הייטק,  מלונות ומפעלים יכולים לבקש הפחתה של עד  66%בארנונה. העיצוב לבדו על פי הרשויות יכול לבטל את ההפחתה בארנונה, כך למשל בית תוכנה, בית מלון או סטודיו לאמן לא יקבלו יותר מההפחתה.

עם זאת עיריות טוענות שחללים שנוספים למשחקים, לספא או לחדר כושר אינם חלק מאזורי העבודה הזכאים להנחה. גם במלונות אותו סיפור: חדרי כושר, חנויות ומסעדות נחשבות על פי חלק מהעיריות לא כחלק מהמלון ולגן גובות ארנונה של פי שניים ואף יותר. גם במפעלים  למשל שטחי משרדים, חניה ואחסון רואות הרשויות כשטחים שאינם שטחי תעשייה ולכן משנות את הסיווג וגובות יותרץ

מה עושים? לא מוותרים. מערערים על סיווג העירייה ומראים כי הכול קשור לאותו עסק ולכן הוא חלק ממפעל, סטודיו, חדר מלון או בית תוכנה.

מבחינת היררכיה משרדים משלמים יותר ארנונה ממפעלי תעשייה ובערים שבהן האבטלה גבוהה יופחתו באופן ניכר דמי הארנונה. חברות הייטק משלמו ארנונה כדרך של הערים למשוך אליהן תעשייה זו. בפסק דין של השופטת עדנה ארבל נגד עיריית ירושלים שופטת נקבע  לראשונה כי כאשר ישנם כמה שימושים אפשריים לנכס ריק, יש לסווג את הנכס לעניין החיוב בארנונה לפי הסיווג הזול ביותר.

מה אומרות התקנת

התקנות מראות כי עירייה יכולה לשנות סיווג רם אם הוכח שינוי השימוש בו: “מועצה לא תשנה בשנת כספים מסיימת סוג, סיווג או תת סיווג של נכס, באופן המשפיע על סכום הארנונה שרשאית הרשות המקומית להטיל לפי תקנות אלה ולפי החוק, ואולם רשאית היא לשנות סיווג נכס אם בפועל השתנה השימוש בו”.

תעלה הארנונה לעסקים בתל אביב עם חניון לעובדים – העלות מיליוני שקלים

נטל הארנונה: הרשויות מבקשות להכפיל תעריפים לתעשייה

יישוב קהילתי הוא יישוב שבו הדיירים חיים חיים שיתופיים חלקית והמעורבות היא בחיי היומיום שאינם קשורים לפרנסה, כך בניגוד למושב או לקיבוץ מסורתי התושבים לא חייבים להתפרנס ביישוב ואין הכוונה תעסוקתית לעיסוק מסוים, למשל חקלאות או עבודה ברפת. למעשה, נראה שהיישובים הקהילתיים הם פשרה בין הצורך השיתופי של הסוציאליזם לסביבה הקפיטליסטית.

החלטות ביישובים קהילתיים מתקבלות על ידי אסיפה כללית או על ידי ועדות הפועלות מטעם אסיפה כללית, בניגוד ליישובים עירוניים שבהם ההחלטות מתקבלות על ידי נבחרי ציבור. אחד המאפיינים השנויים במחלוקת ביישובים קהילתיים הוא ועדות הקבלה שבלעדיהן אי אפשר לרכוש דירה או קרקע ביישוב. חלק מהיישובים אף שולחים משפחות מועמדות לאבחונים. עם זאת, החקיקה והפסיקה בשנים האחרונות מקשות על ועדות הקבלה. בעשור האחרון נוספו שישה יישובים קהילתיים, בעיקר ביהודה ושומרון, ומתוכננים עוד בנגב.

חוק ועדות קבלה

בעיקרון יש איסור על יישובים וקהילות לאסור להתגורר אצלם, ולקיים קהילות נפרדות, אלא שיש חריג בולט: התיקון לפקודת האגודות השיתופיות, הידוע בכינויו "חוק ועדות קבלה".  החוק הזה מאפשר ליישובים קהילתיים קטנים בהיקף שאינו עולה על 400 משפחות בנגב ובגליל לסרב לקבל מועמדים אשר עלולים לפגוע ב"מרקם החברתי והתרבותי של היישוב".

עם זאת, החוק אוסר על אפליית מועמד מטעמי גזע, דת, מין, לאום, מוגבלות, מעמד אישי, גיל, הורות, נטייה מינית, ארץ מוצא, השקפה או השתייכות מפלגתית-פוליטית. כך אסור להפלות בין ערבים ליהודים או בין דתיים לחילוניים בקבלה ליישוב דתי.

יש כיום גוף שמפקח על החלטות היישובים הקהילתיים הללו. הוא נקרא "ועדת ההשגות על החלטות ועדות הקבלה ליישובים בנגב ובגליל על-פי פקודת האגודות השיתופיות". תפקידו הוא לטפל בהשגות של המועמדים.

לפי נתונים שפרסמה התנועה לחופש המידע, בשנים 2014-2018 הוגשו לוועדה הזאת 55 השגות על החלטות של ועדות קבלה ביישובים הקהילתיים. 32 השגות התקבלו, 17 נדחו. עוד 6 השגות הסתיימו בהסכמה או בהחזרת ההחלטה לוועדת הקבלה לצורך דיון מחודש, או בשליחת המועמדים לקבלה לאבחון חוזר במכון אבחון.

מההשגות עולה שפעמים רבות הסיבות הרשמיות לדחיית הקבלה הן לא הסיבות האמיתיות, לעיתים מדובר בדעות קדומות, לעתים מדובר באינטרס עסקי או נדל"ני, ולפעמים סתם ברושם לא טוב. בכל מקרה החוק והפסיקה הם לצד המועמדים.

מספר היישובים שמקיימים ועדות קבלה

אין נתונים מדויקים על מספר היישובים הקהילתיים שמקיימים ועדות קבלה, וכן אם הם ממשיכים בכך למרות שגדלו מעל 400 משפחות. חלק גדול של ועדות הקבלה נמצא ביישובים בגולן, במשגב, בעמק יזרעאל בגלבוע, בלכיש ובחלקי הגליל וכן במעלה יוסף.

ב-24 יישובים שבהם מעל 400 בתי אב ממשיכים לקיים ועדות קבלה ביישובים. מהם, שבעה יישובים מקיימים ועדות אלו רק לעניין העברת זכויות בנכס קיים, ולא לשיווקי קרקעות חדשים, ואילו ארבעה יישובים לפחות  – עין דור, גבת, יפעת ותל עדשים במועצה אזורית עמק יזרעאל – מקיימים ועדות קבלה לתושבים חדשים בהרחבה של היישובים, לדברי המועצה לפי דרישת רמ"י, למרות שיש בהם מעל 400 בתי אב.

לפי החוק, ביישובים שבהם יותר מ-400 בתי אב, אין לקיים ועדת קבלה, לא לעניין העברת זכויות בנכס קיים ולא לעניין שיווקי קרקעות חדשים. גם רמ"י מכחישה את הטענות. כך עולה מדוח של הכנסת. עם זאת בעיה עיקרית שאין הגדרה ברורה מה נחשב בית אב.

ביקוש ליישובים קהילתיים

בשנים האחרונות אושרו הרחבות של יישובים קהילתיים , בעיקר בנגב, במטרה להסיט את הביקוש מהקיבוצים ומהמושבים, ולכן גדל הביקוש אליהם. מבדיקת הביקושים למגורים של משרד השיכון באזור עולה כי קיימת כדאיות כלכלית ליישובים שעתידים ליצור מקומות עבודה נוספים, וכך יגבירו את הביקושים למגורים איכותיים באזור.

כמה עולה לגור ביישוב קהילתי

אז כמה עולה בית ביישוב קהילתי? ובכן, זה תלוי איפה. למשל, בית בן שבעה חדרים בבת חפר מוצע ב-2.5 מיליון שקל, מחיר דומה לזה שבו מוצע בית באבטליון שבמשגב. עם זאת, במסד שבגליל התחתון בית מוצע רק ב-1.6 מיליון שקל, ובנגב המחירים נמוכים יותר – 800 אלף שקל לבית באשלים. באחוזת ברק שבגליל העליון מוצע בית פרטי בן שישה חדרים ב-1.6 מיליון שקל, אך באבשלום שבנגב תמצאו בית בן שישה חדרים ב-800 אלף שקל.

דוגמאות ליישובים קהילתיים בנגב

שלומית – יישוב דתי

אבשלום

צוחר

אדורה – יישוב מעורב

נטע ניצן

יישובים קהילתיים בגולן

בני יהודה

חיספין – יישוב דתי

חד נס

נמרוד

קלע אלון

דוגמאות ליישובים קהילתיים בגליל

אבטליון

אור הגנוז – יישוב דתי

בר יוחאי – יישוב דתי

כרכום

דוגמאות ליישובים קהילתיים במשגב

גילון

הר חלוץ

טלאל

יישובים קהילתיים בעמק יזרעאל

גבעת אולגה

הושעיה

עדי

שמשית

תמרת

160 אלף דירות פוטנציאליות ביישובים כפריים – מאושרות ותקועות

מהי הגירה פנימית ואיך היא מושפעת ממחירי הדירות והתעסוקה

ההבדלים בין פריפריה למרכז: בפריפריה יותר מבוגרים, יותר ערבים, פחות עולים, יותר זכאים לבגרות

שני ישובים חדשים ישלבו בעלי צרכים מיוחדים – 20% מהתושבים יהיו בעלי צרכים מיוחדים

בנק ישראל פרסם היום את דוח היציבות שלו ל–2019. מהדוח עולה שיציבות הכלכלה נותרות ללא שינוי, כלומר ברמה בינונית, עם נתונים מוצלחים לצד אתגרים.

"בהתחשב במאפייניו הייחודיים של המשק הישראלי ובהיותו משק קטן ופתוח, אנו מעריכים שהסיכונים מהסביבה העולמית, המרצה מחודשת לעלייה במחירי הנכסים, על רקע המדיניות המוניטרית המרחיבה שנמשכת בארץ ובעולם ואי-ודאות פוליטית, הם הסיכונים העיקריים שנשקפים ליציבותה של המערכת הפיננסית בישראל בטווחים הבינוני והארוך", כותבים בבנק.

"ללא צעדים משמעותיים מצד הממשלה לריסון הגירעון, הוא צפוי לעלות בשנתיים הקרובות עוד יותר. ככול שיתברר שסיכון זה מתממש ולא מטופל בהתאם, צפויה השפעה שלילית על שוק האג"ח הממשלתיות וכתוצאה מכך גם עלייה בתשואות אג"ח החברות, שתכביד על פעילותן". נכתב בדו"ח.

בטווח של שנה שיעור האבטלה ממשיך לרדת והצמיחה עומדת ביעדים. למרות כל האתגרים חברות דירוג האשראי  משאירות את הדירוג הגבוה של ישראל  גבוה. כמו כן האינפלציה מתחת ליעד.

עם זאת, הגירעון גבוה מאוד מהיעד,  והמשק מוקפא תקופה ארוכה מסיבות פוליטיות ולכן קשה לנקוט צעדים פיסקאליים. בדומה לתחזית של OECD גם כאן התחזית היא שקצב הצמיחה יירד.

עוד חוזה הדו"ח כי הירידה בריביות בארץ ובעולם עלולה לתמוך בהתחדשות בעלייה במחירי הדירות.

בעיה נוספת היא הידרדרות האג"ח בסימן של הערכת חסר לסיכונים. הריבית  הנמוכה צפויה כאמור גם להוביל להתייקרות הדירות: "שינוי זה בריביות על המשכנתאות, עלול לתמוך בהתחדשות בעלייה במחירי הדירות וכפועל יוצא מפחית להערכתנו את ההסתברות להתממשות של תרחיש הסיכון של ירידה חדה במחירי הדירות ואגרות החוב, שהוצג בדו"ח היציבות של המחצית הקודמת".

בנק ישראל מפרסם את ההנחיות איך לעבור מבנק לבנק באינטנרט בלבד

מחקר של בנק ישראל: איך מיקום הבית משפיע על מחיר המשכנתא

רילוקיישן הוא מעבר למדינה אחרת לצורכי עבודה, נקרא בעברית עיתוק. להבדיל מירידה לתקופות ארכות רילוקיישן מתמקד בעזיבה לצורי עבודה או לימודים. עם המיומנויות הטכנולוגיות המתפתחות נוצר  צורך בהגירה לצורך עבודה במדינות שחסרות בהן מיומנויות אלו. כמו כן במדינות שבהן חסרים עובדים צעירים מגייסים אותם, לרוב לצורך עבודות פשוטות.

רילוקיישן במספרים

נכון לנתוני 2018 אלפי ישראלים יוצאים בכל שנה לשליחות ממושכת בחו"ל מטעם עבודתם. כמו כן חלק נוסעים ללמוד תארים מתקדמים, כשהם כבר בעלי משפחות בעצמם וחלק עבור פיתוח עצמאי של הקריירה. בסך הכל, לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדובר בקרוב ל־20 אלף ישראלים שעוזבים בכל שנה; ב־2015 עמד המספר על כ־17 אלף, כולל בני הזוג והילדים שמצטרפים למי שנוסע לרילוקיישן או לימודים. זהו מספר חלקי, משום שהוא מתייחס רק למי שלא ביקרו בישראל במשך שנה לאחר עזיבתם, בניגוד ללא מעט אנשים שיוצאים לרילוקיישן.

לאן ישראלים עוברים עבור רילוקיישן ולאילו מטרות

ארצות הברית היא היעד הנבחר של ישראלים עבור עבודה, כי באמת יש אפשרויות תעסוקה רבות,  גם בשל השפה האנגלית, שכר גבוה בהרבה מהאפשרויות האחרות וברית משותפת בין המדינות שמקלה על הישראלים.

המדינות האהובות עליהם הן ניו יורק וקליפורניה, בזכות סיליקון ואלי וסן פרנסיסקו. עיקר העובדים שכמובן קל להם להשיג את הויזה הם עובדי הייטק: מפתחי התוכנה והאפליקציות, מהנדסי התוכנה, מעצבי ווב, מנהלי מוצר ועוד. ולמרות הקשחת תנאי ההגירה בעידן טראמפ דווקא  עאצל עובדי הייטק התרחשה הקלה.

במקום השני לונדון, משום שהיא עיר גלובלית מאוד המשלבת בין עסקים לבידור ופנאי. החיסרון הוא יוקר המחיה שאומנם התמתן בשנים האחרונות אבל קרוב למצב בתל אביב. גם כאן הביקוש הוא בעיקר למקצועות הטכנולוגיה והפרסום:  באינטרנט ומובייל אך גם פיננסים.

במקום השלישי ברלין. זהו בשנים האחרונות הופך יעד מועדף על ישראלים בגלל יוקר המחיה הנמוך לצד היחס שבו ישראלים מתקבלים בקלות. בברלין הסיבה העיקרית למעבר היא לימודים. הרבה עוברים גם בשל השכר הגבוה והתנאים הסוציאליים. תחומי העבודה העיקריים הם: תוכנה, פיננסיים, ראיית חשבון, תעשיית הרכב וכן אמנים.

במקום הרביעי הולנד, בעיקר אמסטרדם. בניגוד למדינות הקודמות הולנד היא לא מדינה לירידה ממושכת אבל כן מושכת אליה את עובדי ההייטק בעיקר וגם תעשייה וניהול, הנדסה, אמנות ועוד. הסיבות הן הקלות שבה אפשר להשתלב עם דרכון אירופאי, תנאים סוציאליים ומשכורות גבוהות.

במקום חמישי קנדה בשל רמת החיים הגבוהה, תנאים סוציאליים, משכורות מהגבוהות בעולם ובתחומים דומים.

משכורות

בהייטק בארצות הברית המשכורות הגבוהות יכולות להגיע לסכומים של 10,000-15,000 דולר בחודש' בבריטניה השכר הממוצע הוא כ-45 אלף דולר בשנה, בגרמניה, כ-44,500 דולר בשנה, בהולנד 52,700 דולר בשנה, ובקנדה כ-50 אלף דולר בשנה.

שכר מינימום: שכר המינימום הפדרלי בארצות הברית הוא 7.25 דולר לשעה. בקליפורניה 10 דולר לשעה, בסן פרנסיסקו 13 דולר לשעה. שכר המינימום בבריטניה הוא 1,540 יורו לחודש, שכר המינימום בגרמניה הוא 8.84 דולר לשעה או 1500 שקל בחודש, שכר המינימום בהולנד הוא 1,635 יורו בחודש. שכר המינימום בקנדה הוא 11 דולר  קנדי לשעה.

השכר החציוני בארצות הברית 40 אלף דולר בשנה, השכר החציוני בלונדון 34 אלף ליש"ט בשנה – בדומה לניו יורק ולברוקלין, המשכורת החציונית בהולנד היא 37 אלף יורו בשנה.

רילוקיישן ללימודים

18 אלף סטודנטים לומדים בחו"ל, פחות מ- 7%מהסטודנטים בארץ. מי שבוחר ללמוד בחו"ל הוא בעיקר במקצועות שהקבלה אליהם בארץ נוקשה כמו רפואה ווטרינריה או מסלולים שאינם נלמדים בארץ.

שכר הלימו דנע בטווח רחב למדיי ותלוי במדינה, במסלול ובשיקולים נוספים. הוא נע בין תשלום סמלי של כמה אלפי יורו או דולר לשנה במדינות מסוימות ויכול להגיע אף למעל 70,000 דולרים בשנה באוניברסיטאות יוקרתיות, למשל בארה"ב. זאת לעומת שכר הלימוד האוניברסיטאי בארץ שנכון להיום עומד על כ-10,200 שקלים לשנה.  כגון בגרמניה, בדנמרק או בנורבגיה הלימודים הם חינם גם לסטודנטים זרים, ובמקרים אחרים, כגון בצ'כיה הלימודים בשפה המקומית הם בחינם, אך באנגלית עלותם גבוהה למדי.

רילוקיישן, רילוקיישן, רילוקיישן: הערים הכי טובות לעבוד בהן 2020

מי עשר המדינות הטובות לרילוקיישן ומה ישראל עושה שם?

איך לבחור את מסלול הלימודים הנכון?

רילוקיישן לקנדה: האם כדאי ואיך מוציאים ויזה?

בשנים האחרונות השוק מוצף במקלדות משלל סוגים, גדלים ורמות תחכום, וכדאי לזכור שהיקרה ביותר היא לא תמיד מה שטוב ומתאים לצרכים שלכם ■ אז איך בכל זאת תדעו מה לקנות? אלה הדברים שכדאי לכם להביא בחשבון בשלל החיפוש

מקלדת המחשב שלנו היא הפריט הנמצא בשימוש הרב ביותר מבין הציוד ההיקפי, מיד לאחר העכבר כמובן. אם יש לכם מחשב שולחני, סביר להניח שאתם משתמשים במקלדת הבסיסית שהגיעה יחד איתו וכדאי לשדרג אותה, לאור הצרכים המשתנים לאורך זמן.

אם אתם משתמשים במחשב נייד, אולי נמאס לכם מהמקלדת הצפופה, המתחממת בשימוש ממושך. כך או כך, יש כמה פרטים ומאפיינים שכדאי לכם לשקול לפני הרכישה, ריכזנו כמה מהם עבורכם.

תכלית המקלדת

לפני הכול, החליטו אילו משימות תרצו לבצע באמצעות המקלדת. מומלץ לחשוב אילו מטרות ויישומים תרצו להפעיל, וכך לבחור את מאפייניה. ישנם מספר סוגי שימושים כלליים למקלדות:

מקלדת גיימרים

גיימרים הם זן מיוחד של משתמשים שפעילותם מצריכה מקלדת ייחודית המיועדת למשחקי מחשב. אמצעים כמו מסכי LCD משולבים, תכנות כפתורים לשימוש סימולטני, תאורה ופדים מסוגים שונים מאפשרים לשחקני מחשב להפיק יותר ולמקסם את חווית המשחק שלהם.

אם אתם גיימרים, חפשו מקלדת הממותגת כמקלדת גיימרים, וכך תבטיחו לעצמכם מקלדת ייעודית למשחקי מחשב, המצוידת במגוון יכולות מתקדמות. מקלדות אלו יקרות יותר אך רוב הגיימרים יגדירו אותם כהכרח להנאה מלאה ממשחקים.

מקלדת לצרכני מדיה

אם אתם מאלו שמאחסנים את כל המוזיקה והסרטים שלהם במחשב, כאשר אתם בוחרים מחשב או מקלדת, חפשו גם כפתורים ייעודיים למדיה – כמו ווליום, מעבר בין קטעים והתחלה ועצירת הניגון לניווט ושליטה נוחה, קלה ומהירה בקבצים. כיום ניתן להשיג מקלדת מולטי-מדיה משולבת כפתורים אלו בכל חנות לציוד משרדי או בהזמנה מקוונת אינטרנט.

אם אתם משתמשים בלפטופ לאחסון המדיה שלכם אך מחברים אותו עם כבל למסך הטלוויזיה שלכם כשאתם מעוניינים לצפות בתכנים, מקלדת אלחוטית יכולה להיות הפתרון הנוח ביותר עבורכם. בדרך זו אתם יכולים לשלוט בתוכן שלכם היישר מהספה. ישנם גם מיני מקלדות המתוכננות ומעוצבות במיוחד לאספני מוזיקה, סרטים וסוגים שונים של מדיה, והן דומות מאוד במראה שלהן, באופן לא מפתיע, לשלט טלוויזיה גדול.

עבודה משרדית

כמעט כל מקצוע או עיסוק כיום מצריך שימוש כלשהו במקלדת. פקידה במשרד המנהלת את רישומי המשרד והיומן, כתב בעיתון או בבלוג, מתכנת מחשבים או רופא – כולם מקלידים. מקצועות רבים מצריכים לעיתים הקלדה מרובה במשך שעות ארוכות מול המחשב. אם אתם נמנים עם אלו, עשו למפרקים שלכם טובה ורכשו מקלדת ארגונומית בלבד. אחת כזו שתשמור על בריאות הידיים שלכם לטווח הארוך. הנדסת מקלדת נוחה תשפר גם את מהירות ההקלדה, וגם להפחתה באחוז השגיאות בעזרת ריווח אותיות אופטימלי.

מקלדות ארגונומיות אינן מתאימות לכל המשתמשים, וישנן מקלדות אשר מתיימרות להיות כאלו אך הן לא. אם יש לכם אפשרות, בדקו מקלדות כאלו אצל חברים ומכרים לפני שאתם רוכשים אותן. ייתכן שתהיה עקומת למידה והתרגלות למקלדת ארגונומית חדשה, אך תוכלו לומר מהר מאוד אם היא מתאימה לכם או לא. מומלץ לנסות להתרגל ולא להתנגד למבנה המקלדת החדש, רוב הסיכויים שהשוני שיורגש הוא מעצם שינוי ההרגל מכתיבה באופן פחות בריא לבריא יותר.

מקלדת מטיילת

יש אנשים משתמשים המחפשים מקלדת שיוכלו להשליך לחלק האחורי ברכבם או בתיק שלהם לפני נסיעה ארוכה. ישנן מקלדות עמידות ופחות רגישות, המותאמות יותר לנשיאה.

מקלדות נישאות מתוכננות להיות קלות משקל וקטנות ממדים, הן צורכות פחות חשמל ויש אף מקלדות מתקדמות המאפשרות את קיפולן. קרוב לוודאי שלא תמצאו עליהן כפתורי מדיה, אך לחלקן יש כפתור F המאפשר הוספת קיצורי מקשים וריבוי אפשרויות שימוש. היותן קטנות לא מבטיח שיהיו זולות יותר, להיפך. תהליך המזעור, התכנון וההנדסה המתקדמת אף מייקרים אותן משמעותית והן עולות יותר מכל מקלדת סטנדרטית, אך מהוות את חזית הטכנולוגיה בתחום. כיום ניתן לומר שהמקלדות הנישאות נמצאות כבר בשימוש נרחב ויש תחרות רבה בין היצרנים על הפופולארית הזו.

חוטית או אלחוטית

מקלדת חוטית היא המקלדת הסטנדרטית המתחברת באמצעות כבל USB למחשב ומבטיחה פעילות רציפה, ללא הפרעות בשידור ובקליטה וללא תלות בסוללות. מקלדת אלחוטית תתאים למשתמשים שהניידות חשובה להם, למשל בעלי מחשב HTPC (מחשב סלוני המחובר למסך טלוויזיה או למסך מחשב גדול), ולבעלי טלוויזיה חכמה, או למשתמשים שפשוט מעדיפים פחות חוטים על שולחן העבודה.

כדאי לדעת שמקלדות אלחוטיות עשויות להתנתק לפעמים באמצע השימוש (אם משום חריגת טווח או מסיבות אחרות, אבל זה די נדיר), וכן מפני שהסוללות עלולות להיגמר בזמן השימוש. התקשורת בין המקלדת למחשב או לטלוויזיה מתבצעת באמצעות תדר רדיו או תקן bluetooth.

RF (תדר רדיו יחיד): תקן אלחוטי נפוץ, שבו המקלדת קולטת שידור ממשדר קטן המחובר למחשב בחיבור USB רגיל. רוב הדגמים פועלים בתדר 2.4GHz המאפשר טווח של עד 10 מטרים מהמקלט בכל זווית (ללא צורך בקו ראייה ישיר).

Bluetooth: תקן המשתמש בתדר שידור קצר טווח וחסכוני בחשמל. המקלדת קולטת את השידור ממשדר Bluetooth פנימי הנמצא במחשב, או ממתאם חיצוני המחובר אליו בחיבור USB (לעתים מסופק עם המקלדת). טווח הפעולה של מקלדת כזו נע בין 10 ל-100 מטרים, ללא תלות בזווית המקלדת מול המתאם.

נוחות השימוש

מקלדות אינן מוצגות לרוב לראווה בתצוגה בחנויות המחשבים, אך לפני הרכישה כדאי שתבקשו לפתוח את הערכה ולבדוק את נוחות השימוש במקלדת (או שתתנסו בה אצל חברים שקנו מקלדת כזו). אלו הפרמטרים שכדאי לבדוק:

מקשים: בדקו את תגובת המקשים להקלדה – האם הם קשים ללחיצה או רכים? האם הם שקטים או רועשים בהקשה עליהם? ודאו שאיכות החומר שממנו הם עשויים טובה ונותנת תחושה איכותית. בדקו את ריווח המקשים ואת גודלם; שימו לב במיוחד למקשים חשובים כמו Enter, Shift, Delete ו-BackSpace – בדרך כלל תרצו שמקשים אלה יהיו גדולים, נוחים ומגיבים היטב. למשתמשים שעובדים בתנאים של מיעוט תאורה או חושך מוחלט, או שסובלים מליקויי ראייה שונים, כדאי לשקול רכישת מקלדת המצוידת במקשים בעלי תאורה אחורית, המקלים על השימוש בחשיכה.

זווית המקלדת: יש לוודא כי המקלדת בנויה בזווית מדורגת מעט כלפי מעלה; כמו כן בדקו אם ישנן רגליות קטנות בתחתית המקלדת המאפשרות להרים אותה בזווית נוספת, לנוחיותכם.

גודל המקלדת: גודל מקלדת סטנדרטית הוא כ-45 ס"מ רוחב וכ- 15 ס"מ אורך. למרות שגודלן של המקלדות השונות הוא פחות או יותר אחיד, רצוי לוודא שהמקלדת מתאימה לאזור העבודה בשולחן המחשב.

חריטת האותיות: יש לוודא על המקלדת שהאותיות חרוטות בצורה ברורה (ניתן להרגיש במישוש), כדי שלא ידהו או יימחקו במרוצת הזמן, וכן שהן ברורות ובהירות מספיק לקריאה; שימו לב לבידול בין השפות במקלדת – עברית, אנגלית, רוסית וכדו' – האם הוא ברור מספיק (למשל, שכל שפה כתובה בצבע שונה), על מנת שנוחות השימוש תהיה אופטימלית.

שפות: דוברי שפות שאינן עברית או אנגלית, יוכלו להשיג מקלדות עם חריטה גם ברוסית או ערבית;  אם חשוב לכם דגם מסוים שאינו תומך בשפה, או במקרה הצורך בשפה אחרת, ניתן תמיד לרכוש סט מדבקות מיוחדות עם השפה הרצויה ולהדביק אותן על המקלדת (שימושי גם למחשבים ניידים שהגיעו בייבוא אישי מחו"ל). פתרון נוסף, טוב יותר אך גם יקר יותר, הוא להפקיד את המקלדת לחריטה מקצועית בשפה הרצויה לכם.

עמידות ואיכות: כמו בכל מוצר, כדאי לבדוק שהמקלדת שאתם מתכוונים לקנות בנויה היטב ומחומרים איכותיים, כדי שתחזיק מעמד לאורך זמן. בנוסף, ניתן למצוא מקלדות המסוגלות לעמוד בפני נתזי מים, קפה וכו', כך שעמידותן טובה יותר; וכן מקלדות סיליקון שעמידות לחלוטין במים, גם מעבר להתזה אקראית, אבל נוחות ההקלדה עליהן פחות טובה ממקלדות רגילות.

תאימות למערכות הפעלה: רוב המקלדות מותאמות לעבודה עם מערכת ההפעלה חלונות ומציעות מקשים ייעודיים לתפריט "התחל" ולתפריטים נוספים. מקלדות ייעודית ללינוקס נדירות למדי; משתמשי מקינטוש בדרך כלל מקבלים מקלדת ייעודית עם רכישת המחשב (במקלדות מקינטוש, בהתאם לערכת ההפעלה, אין מקשי Ctrl אלא מקשי Command במקום).

כמה זה עולה?

מחירי מקלדות חוטיות נע בין 50 שקלים לדגמים בסיסיים, עד ל-800 שקלים למקלדות גיימרים משוכללות. מקלדות אלחוטיות יותר מעט יותר – ומחירן נע בין 100 שקלים ל-1,000 לדגמים מתקדמים. בזמן השוואת המחירים, שימו לב שבמקרים רבים המחיר כולל סט משולב של מקלדת ועכבר.

אחריות למקלדות נעה בין חצי שנה לשנה, ודגמים ספורים נהנים מתקופת אחריות ממושכת יותר.

כמה עולה מחשב נייד, איפה קונים ואיך קוניים נכון?

כורסאות טלוויזה – איך בוחרים ומה המחירים

לאחרונה יש  הרבה דיבורים על ישראלים שמעוניינים לעזוב את ישראל או לפחות להוציא דרכון. רבים מהם עוזבים למדינות שונות בכדור הארץ, בעיקר למדינות דוברות אנגלית כמו ארצות הברית, קנדה, בריטניה ואוסטרליה אבל גם לגרמניה ולמדינות אחרות. ההגדרה של מהגר במבחן הבינלאומי היא מה ששהה יותר משנה בארץ אחרת. מה אומרים הנתונים?

כמה עזבו את ישראל

העדכון האחרון הוא לגבי 2017.  14.3 אלף תושבים יצאו לחו"ל בשנת 2017 ושהו שם שנה ויותר ברציפות. זהו מספר היוצאים הנמוך ביותר בעשור האחרון.  נתון זה מהווה המשך מגמה של ירידה מתמשכת במספר היוצאים המתבטאת בירידה של 6% בהשוואה למספר היוצאים בשנת 2016 (15.2 אלף יוצאים) וב- 25% בהשוואה לשנת 2008 (19.1 אלף יוצאים). כל עולה מדוח הלמ"ס

בשנת 2017 חזרו מחו"ל 8.4 אלף תושבים לאחר שהייה רצופה של שנה ויותר. גם בקרב החוזרים נרשמת בעשור האחרון מגמת ירידה במספרים אך זו ירידה מתונה יותר. מספר החוזרים ב 2017 נמוך ממספר החוזרים ב- 2016 ב- 5% (8.9 אלף חוזרים) וב- 21% בהשוואה לשנת 2008 (10.6 אלף חוזרים).  64% מהחוזרים שהו בחו"ל תקופה קצרה יחסית – משנה עד שלוש שנים.

עם זאת, מאזן הגירה של ישראלים שיצאו מישראל בהשוואה למספר הישראלים שחזרו בשנת 2017 היה שלילי ועמד על כ-5.8 אלף ישראלים, כלומר יש יותר יוצאים מתושבים חוזרים. מאזן זה נמוך בהשוואה למאזן הגירה של 6.3 אלף בשנת 2016.

כמה ישראלים גרים בחו"ל

• האומדן של מספר הישראלים השוהים בחו"ל בסוף 2017 נע בין 561 ל-599 אלף תושבים. אומדן זה אינו כולל ילדים שנולדו בחו"ל לישראלים השוהים בחו"ל.
• כ-14.3 אלף תושבי ישראל יצאו לחו"ל ושהו שם שנה ויותר ברציפות. מתוכם 13.5 אלף (95%) היו יהודים ואחרים (מהם 10.2 אלף יהודים) ו-0.7 אלף ערבים (5%).

מצב משפחתי, גיל וארץ לידה

בקרב יהודים ואחרים היוצאים, הרוב היו ילידי חו"ל (7.4 אלף, 55% מסך יהודים ואחרים) ו-6.1 אלף (45%) היו ילידי ישראל. הגיל החציוני של כלל היוצאים עמד על 29.0 שנים, ורובם היו גברים (54%).כמחצית (51%) מהגברים היוצאים בני 15 ומעלה היו רווקים, ואילו רק כשליש (32%) מהנשים היוצאות בגיל 15 ומעלה היו רווקות. כמחצית (51%) מכלל היוצאים הנשואים יצאו עם בני זוגם

יציאות וחזרות של עולים

• בקרב היוצאים בשנת 2017, הרוב המוחלט היו יהודים ואחרים (95%), ויותר ממחציתם (55%) היו ילידי חו"ל. מקרב ילידי חו"ל הללו, 91% היו עולים שעלו משנת 1990 ואילך,] ו-53% מהם עלו בעשור האחרון.
• מקרב החוזרים יהודים ואחרים ילידי חו"ל, 63% היו עולים בעברם, כלומר זו לפחות תנועת ההגירה השלישית שלהם.

לאן  ישראלים מהגרים

על פי מחקרים עדכניים,  מרביתם לארה"ב. על פי הערכות, כ-70% מהמהגרים הישראלים נוסעים לארה"ב, בעיקר לערים הגדולות – ניו יורק, בוסטון, לוס אנג'לס, מיאמי ועוד. המהגרים לארצות הברית לרוב הם היותר אמידים בחברה הישראלית או אנשים עם קרובי משפחה שם.

אחריהם בצמידות :ברלין ולונדון. השיקול הוא בדרך כלל כלכלי. הם צעירים, משכילים, נוטים לשמאל וכאלה שהשיגו דרכונים אירופים כלשהם. יש לזכור שזה הליך שעולה כסף, דורש השכלה וכו'. לברלין נוסף יוקר המחיה הנמוך ביחס לישראל והקלות שבה מתקבלים ישראלים. כמו כן כאמור ישראלים אוהבים גם מדינות אחרות דוברות אנגלית כמו קנדה ואוסטרליה. הרבה מהעולים חוזרים לארץ המוצא, רוסיה, אוקראינה וצרפת. סטודנטים הולכים ללמוד בעיקר בארצות הברית, אנגליה, גרמניה, איטליה ואוסטרליה.

מה הסיבות להגירה מישראל

הסיבות העיקריות להגירה מישראל הן השכלה, עבודה ויוקר המחיה. דווקא סיבות כמו ביטחון או סיבות תרבותיות משניות.  במעמד הגבוה יש הרבה יותר עוזבים מאשר במעמד הנמוך. כמו כן שיעור גבוה של העוזבים הם מי שלא נולדו בישראל. כך גם משכילים עוזבים הרבה יותר. נוסיף לכך את בריחת המוחות, משכילים רבים עוזבים ומפתחים קריירה אקדמית בחול או קריירה המתאימה למיומנות שלהם. עולים הרבה פעמים עוזבים בגלל קושי להשתלב בתעסוקה בארץ.

כבר לא נפולת של נמושות: ההורים שולחים את הילדים לגור בחו";ל

על רקע משבר הגירה עם אוקראינה: הוזמנו 1,047 עובדי בנייה מהמדינה

רילוקיישן, רילוקיישן, רילוקיישן: הערים הכי טובות לעבוד בהן 2020

ישראל, יודע כל אחד, היא מדינת עלייה, לכל תקופה יש העולים שלה ומספר העולים שלה. כך שהייחוד של ישראל לצד הריבוי הטבעי הוא גם גידול באוכלוסייה בגין עולים חדשים. כמובן שהייחוד הוא גם במילה. המילה עלייה ייחודית להגירה של יהודים לישראל לצורכי התיישבות, כך שלא נכללים בה למשל מהגרי עבודה מעמים אחרים.

כמה עולים יש בישראל, מאיפה הם ואיפה מתיישבים

על פי נתוני הלמ"ס מקום המדינה עלו לישראל כ-3.3 מיליון עולים, כ-43.7% מהם עלו משנת 1990 ואילך. בשנת 2018 עלו כ-28 אלף עולים, 6.6% יותר מאשר בשנת 2017. שיעור העולים עמד על 3.2 עולים ל-1,000 תושבים.

מכלל העולים ב-2018, 67.7% הגיעו מבריה"מ (לשעבר), בעיקר מרוסיה ומאוקראינה, 9.0% הגיעו מארצות הברית ו-8.7% הגיעו מצרפת. בשנת 2018 מספר העולים הגבוה ביותר הגיע מרוסיה. במספרם חלה עלייה של 46.6% (10,460 עולים ב-2018), בהשוואה לשנת 2017 (בה עלו 7,135 עולים).

בשנת 2018, נמשכה הירידה במספר העולים מצרפת (2,415 עולים), ירידה של 23.5% בהשוואה לשנת 2017.  (שיא גל העלייה הנוכחי היה ב-2015 – אז עלו 6,628 עולים).

העולים החדשים מגיעים בעיקר לערים הגדולות (המונות 100,000 תושבים ויותר). 11.1% מסך העולים בשנת 2018 השתקעו בתל אביב-יפו,  9.5% – בירושלים, 8.5%- בנתניה, 7.9% – בחיפה.

רמת ההשכלה בקרב עולים בני 15 ומעלה שהגיעו בשנת 2018 הייתה גבוהה יחסית – 74.2% מהם למדו 13 שנות לימוד ומעלה, ומחציתם (כ-54.5%) למדו 16 שנות לימוד ומעלה.

ל-68.0% מהעולים בני 15 ומעלה היה מקצוע אקדמי. בשנת 2018 השתקעו בארץ 3,502 אזרחים עולים – מי שנולד לאזרח ישראלי.  עם העולים הם מסתכמים בכ-31,601 מהגרים חדשים שהגיעו לישראל.

גילאי העולים

*נתוני הלמ"ס– עולים לישראל ואוכלוסיית ישראל לפי גיל, בשנים 2017 ו-2018, אחוזים

* מחושב עפ"י אוכלוסייה ממוצעת ב-2017

מבנה הגילים של העולים שהגיעו בשנת 2018 היה דומה למבנה הגילים של העולים שהגיעו בשנת 2017. חלקם של הילדים העולים (בני 14-0) היה קטן יחסית ועמד על 17.3% – בהשוואה לאחוז המקביל בקרב סך האוכלוסייה בישראל (28.3%). לעומת זאת, חלקם של בני 64-15 (שהם גילי העבודה העיקריים) בקרב העולים היה גבוה מעט מחלקם בסך האוכלוסייה בישראל (כ-69.6% לעומת 60.3%, בהתאמה). גם חלקם של המבוגרים בגילי 65 ומעלה (13.1%) היה גבוה במעט בהשוואה לכלל האוכלוסייה (11.5%).

אוכלוסיית העולים מבוגרת במקצת בהשוואה לאוכלוסייה בישראל: הגיל החציוני^[1] של העולים שעלו בשנת 2018, 33.9 שנים. לשם השוואה, הגיל החציוני בקרב כלל האוכלוסייה בישראל היה 29.9 שנים ב-2017.

העולים מאירופה היו המבוגרים ביותר מקרב העולים. הגיל החציוני שלהם היה 35.4 שנים (34.7 שנים ב-2017). אחריהם היו: העולים מאפריקה שגילם החציוני היה 33.3 שנים (28.7 שנים ב-2017), העולים מאסיה – 31.9 שנים (34.3 שנים ב-2017) והעולים מאמריקה ומאוקראניה- 28.2 שנים (27.8 שנים ב-2017).

מספר העולים וגיל חציוני של עולים לפי יבשת מגורים אחרונה, 2018

*כולל ארץ מגורים לא ידועה

] גיל חציוני הוא הגיל שמחצית האוכלוסייה נמצאת מעליו ומחציתה מתחתיו.

מצב משפחתי ומגדר של עולים

*נתוני הלמ"ס

גם בשנת 2018 הייתה העלייה מורכבת מרוב של נשים (51.1%). יחס גברים לנשים היה: 957 גברים ל-1,000 נשים. הגיל החציוני של הנשים היה מעט גבוה משל הגברים (34.0 שנים ו-33.8 שנים, בהתאמה), גבוה במעט מנתוני השנה הקודמת (33.4 שנים ו-32.9 שנים, בהתאמה).

המצב המשפחתי של מרבית העולים, בגיל 15 ומעלה, שהגיעו ב-2018, היה נשוי/אה (58.3% מסך העולים). בחלוקה לפי מין, אחוז העולים הגברים בגיל 15 ומעלה שהיו רווקים (29.6%) היה גבוה מאחוז הנשים הרווקות בגיל 15 ומעלה (27.8%), והוא ירד במקצת בהשוואה לאחוזי הרווקים/ות בשנה הקודמת (32% גברים, 29% נשים ב- 2017). אחוז הגברים הנשואים (61.2%) היה גבוה יותר מאחוז הנשים הנשואות (55.7%). בהשוואה ל-2017 חלה עלייה קטנה באחוז הנשואים בשני המינים (59.5% בקרב גברים ו-53.6% בקרב נשים). בדומה לשנה הקודמת, אחוז הנשים הגרושות (10.2%) והאלמנות (6.4%) שעלו בשנת 2018 היה גבוה מאחוז הגברים הגרושים (7.3%) והאלמנים (1.9%).

 המצב המשפחתי של עולים בגיל 15 ומעלה, 2018

סל הקליטה –  למה זכאים עולים חדשים ומי זכאי

נתחיל במי זכאי לסל הקליטה.  כדי לקבל את הסיוע לעולים צריך להיות עולה שנכנס לראשונה לישראל באשרת עולה, לשהות בישראל פחות מ-24 חודשים רצופים או מצטברים בשלוש השנים הקודמות להכרתו כעולה. זכאים בתנאים אלו גם אזרחים עולים וגם קטינים חוזרים – מי שעזב מתחת גיל 14, שהה לפחות ארבע שנים בחו"ל וחזר בגיל 17 ומעלה.

תקופת הזכאות היא תוך שנה מקבלת מעמד עולה. מי שיוצא לח"ול בזמן זה מפסיק לקבל את התשלום וצריך לחדשו עם שובו. תשלום ראשון ניתן כבר בנמל התעופה, חלקו במזומן וחלקו בהפקדה בנקאית. מי ששינה את מעמדו לעולה בארץ יקבל את הסכום כולו בהפקדה בנקאית. המשך המענק ניתן בתשלומים של שישה חודשים. לאחריהם אפשר לקבל סיוע.

יש לפתוח חשבון באחד הבנקים המסחריים בישראל ואם אתם בני זוג חשבון משותף.

כספי הסיוע*

תאונות "פגע וברח" הפכו למרבה הצער לנפוצות יותר ויותר בשנים האחרונות ■ כך תפעלו אם נקלעתם לסיטואציה

תאונת "פגע וברח" היא תאונה שבה אחד הנהגים המעורבים בה נמלט מזירת האירוע לאחר הפגיעה, בלי להגיש עזרה לנפגעים ובלי להשאיר בידיהם את פרטיו המזהים. מדובר כמובן בעבירה פלילית הנושאת בחובה האשמה כבדת משקל, ובנוסף לכך יש לאקט שכזה גם השלכות מהותיות בכל הנוגע לתביעת הפיצויים שאותה יגיש הנפגע בתאונה.

כאשר הנפגע שהה ברכב בזמן התאונה, החובה לפצותו מוטלת על חברת הביטוח שביטחה את הרכב בפוליסת חובה, ולכן אין לכך כל השלכה על הפיצוי שיתקבל בגין נזקי הגוף שנגרמו לו. באשר להולכי רגל או רוכבי אופניים שנפגעו, אלו זכאים לקבל פיצוי מנהג הרכב הפוגע באמצעות הגשת תביעה לחברת הביטוח המבטחת את רכבו בפוליסת חובה. אלא שלא פעם מוסר הנהג הפוגע פרטים שאינם נכונים או מדויקים, ובמקרים אלה יכול הנפגע לקבל את פרטי בעלי הרכב באותה עת מהמשטרה ואת פרטי חברת הביטוח מהקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים (קרנית).

מי היא "קרנית" ומה תחומי אחריותה?

קרנית היא תאגיד ציבורי שהוקם מכוח חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה – 1975. חלק מפרמיית ביטוח החובה מופרש לקרן, למימון פעולותיה.

קרנית מטפלת בנזקי גוף בלבד ומפצה נפגעי תאונות דרכים שאין בידם לתבוע מבטח היכול לפצותם על הנזק והסבל שנגרמו להם, במקרים המנויים בחוק והבולטים בהם:

1. נפגעי תאונות פגע וברח.
2. נפגעים מרכב שהיה נהוג בידי נהג חסר רישיון נהיגה, מרכב גנוב, מרכב שנעשה בו שימוש בניגוד לתנאי הפוליסה (דוגמת עסק של הסעת נוסעים בשכר) ונפגעים מרכב שלא בוטח כחוק (עקב אי תשלום הפרמיה).
3. נפגעים מרכב שהיה מבוטח בחברת ביטוח אשר נכנסה להליכי פירוק.

הקושי מתעורר בעיקר בעקבות תאונות שבהן מעורבים נפגעים, הולכי רגל או רוכבי אופניים שנפגעו מרכב שנהגו החליט החלטה אומללה וברח ללא שהושיט להם סיוע. כאשר מדובר בתאונת פגע וברח, ולא ניתן לאתר את פרטי חברת הביטוח של הרכב הפוגע, הנפגע זכאי להגיש תביעת פיצויים לקרנית, המהווה מעין חברת ביטוח מטעם המדינה. תביעה לקרנית מצריכה מן הנפגע להוכיח שאכן הוא נפגע בנסיבות של תאונת דרכים מסוג פגע וברח, ולא ניתן לאתר את פרטי הרכב הפוגע וחברת הביטוח הרלוונטית.

'קרנית' מצידה, הידועה כ"חשדנית", מערימה לא פעם קשיים מהותיים על התובע, תוך שהיא דוחה את התביעות בטענה כי הפציעה מקורה בנסיבות אחרות שאינן נכללות בהדרה של תאונת דרכים. לפניכם כמה עצות שיסייעו לכם לקבל פיצוי הוגן, במקרה של תאונת פגע וברח:

דאגו לאתר עדי ראייה ישירים לאירוע

הדרך הטובה ביותר להוכיח שאכן הנפגע היה מעורב בתאונת דרכים, היא כמובן בעזרת עדותם של עדי ראייה ישירים, אשר אינם בני משפחה, המהווים ראיה מהימנה ואיכותית. במקרה כזה חשוב לקחת את פרטיהם המלאים, לרבות ת"ז וכל פרט אחר שיסייע לאתר אותם. עם זאת, פעמים רבות אין עדי ראייה לאירוע התאונה. במקרה כזה, מוטב לידע את הסובבים באופן מיידי על קרות התאונה בעודה "טרייה". יידוע הסובבים – בני משפחה או חברים – צריך להיעשות באמצעות שיחת טלפון מיד לאחר קרות התאונה.

נסו כמיטב יכולתכם לאתר את פרטי הרכב הפוגע

החוק מאפשר לקרנית, לאחר ששילמה פיצוי לנפגע בתאונת דרכים, לחזור לנהג הפוגע שברח ולתבוע ממנו את הפיצוי ששילמה לנפגע. בהתאם לכך, אף אם לא היו עדים לתאונה, הרי שחשוב לזכור שאחד התנאים לקבלת פיצוי מ'קרנית' הנו מבחן "השקידה הסבירה".

בתי המשפט מצפים מהנפגעים בתאונת הדרכים לנקוט פעולות לצורך איתור נהג הרכב הפוגע ולעזור עד כמה שניתן לחוקרים של קרנית למצוא את הרכב הפוגע. לשון הפסיקה אף קובע כי נפגעים שיכולים היו בשקידה סבירה להשיג את פרטיו של הרכב הפוגע ולא עשו זאת, אינם זכאים לפיצוי מקרנית.

המשמעות המעשית של עניין זה, היא כי אם היו עדי ראייה לתאונה, אך הנפגעים לא טרחו לבקש את פרטיהם, הם עלולים לאבד את זכותם לקבל פיצוי מקרנית.

תביעת פיצויים מקרנית

לאחר שהרים התובע את נטל ההוכחה שאכן הנפגע היה מעורב בתאונת פגע וברח, או בתאונה אחרת שלנוכח נסיבותיה לא ניתן לאתר את פרטי הביטוח של הרכב הפוגע, עליו לנהל מול קרנית את תביעת הפיצויים, כפי שמנהלים תביעה מול כל חברת ביטוח, על כל הקושי שעשוי להתעורר מכך. יש לזכור כי במקרים של חוסר הצלחה בהוכחת נסיבות התאונה, המשמעות עשויה להיות הותרת הנפגעים ללא כל פיצוי.

בכל מקרה, מומלץ שלא לחתום על אף מסמך שמעבירה אליך 'קרנית' ללא קבלת ייעוץ משפטי קודם לכן, בין שמדובר ב"טופס הודעת מבוטח" המפרט את פרטי התאונה, או "שטר סילוק ויתור" המהווה הסדר פשרה שאחריו אין אפשרות להגיש תביעה לבית המשפט. זכרו כי היכולת לבטל התחייבויות או הצהרות כתובות לאחר שבגיר כשיר מנטלית חתם עליהן, היא מוגבלת ביותר.

ביטוח רכב – שאלות ותשובות

מהי תאונת עבודה, מה לעשות במקרה שנפגעתם ומהן הזכויות שלכם?

בלנדר- הלוואות בין אנשים – חתמה על הסכם שיתוף פעולה עם חברת מנורה מבטחים. במסגרת ההסכם, תעמיד מנורה לרשות בלנדר קו אשראי לשם העמדת הלוואות צרכניות לציבור הישראלי. 

  העמדת קו האשראי בהיקף של 90 מיליון שקל על ידי מנורה מבטחים תיעשה באמצעות חברה ייעודית (SPV),  ובנוסף תקבל החברה הייעודית הלוואה נחותה בהיקף של 10 מיליון שקל. 

בלנדר היא חברת אשראי צרכני בין לאומית המתמחה באשראי צרכני ובאשראי בנקודות מכירה. החברה  נוסדה בשנת 2014 ובראש החברה עומדים היזמים – ד"ר גל אביב (מנכ"ל), בועז אביב (סמנכ"ל טכנולוגיות) וברק גור (סמנכ"ל מוצרים).

זו הפעם הראשונה שנעשה שימוש במבנה זה בישראל להעמדת קו אשראי עתידי, להבדיל מקניית פורטפוליו קיים.  את העסקה יזמה והובילה חברת אקטיב חיתום בניהולו של עומרי לוי.

לדברי ד"ר גל אביב, מנכ"ל בלנדר הלוואות בין אנשים: "בלנדר שמחה על שיתוף הפעולה האסטרטגי עם חברת מנורה מבטחים.  מדובר במשקיע מוסדי משמעותי במשק הישראלי. הסכם שיתוף הפעולה נחתם לאחר שמנורה ביצעה בדיקת נאותות מקיפה ביחס לתיק ההלוואות של בלנדר וכן ביחס לפעילות הפלטפורמה. העסקה מגובה בביטחונות, מנגנוני הגנה, וביטוח חיצוני ייחודי  לבלנדר."

בלנדר גדלה מאוד בשנה האחרונה וחצתה את רף ה 350,000 לקוחות רשומים וכ-  35,000לקוחות משלמים. בלנדר סיפקה עד היום מעל 500 מיליון שקל הלוואות, הלוואות, כ-1,000 הלוואות בחודש בסך כולל של עשרות מיליוני שקלים.  

קו אשראי זה נועד לתת מענה לביקוש רב  להלוואות במסלול בצמיחה מהירה בבלנדר – העמדת אשראי צרכני בנקודות מכירה. מדובר בבתי עסק המאפשרים ללקוחותיהם לשלם עבור המוצרים או השירותים שהם רוכשים באמצעות בלנדר. בית העסק מקבל מבלנדר במועד החתימה על העסקה את מלוא סכום הרכישה. הרוכש משלם עבור הרכישה באמצעות הלוואה שלקח ומחזיר בתשלומים חודשיים בפריסה לתקופה לפי בחירתו, ועד 3 שנים, כאשר במקרים רבים בית העסק מסבסד לרוכש חלק מעלויות ההלוואה. הלוואות בנקודות מכירה נפוצות מאוד בארה"ב ואנגליה לשם רכישת מוצרים ובלנדר שמחה להוביל את התחום בישראל. 

בלנדר אשר השיקה את המוצר לראשונה בישראל "ייבאה" את המודל מפעילותה הבינ"ל, שם מגייסת קווי אשראי להעמדת הלוואות לצרכני קצה מקומיים במודל דומה, מגופים מוסדיים במערב אירופה. 

אלטשולר קנתה את חלקה של מנורה בחברת הקרנות ותקבל שליטה מלאה

פסגות רוכש 20% מבלנדר ישראל

זירות להלוואות חברתיות – בלנדר, eLoan ,BTB, Tarya – כל השאלות החשובות (לפני שאתם בוחרים זירה) וכל התשובות

הגירה פנימית היא הגירה בתוך המדינה, כלומר מעבר של תושבי מדינה מיישוב ליישוב. לפעמים המונח מתייחס גם למעבר בין אזורים ומחוזות, למשל ממחוז הצפון למחוז הדרום או מגוש דן לגליל. מאז החלה התקופה המתועשת ביותר ויותר מדינות יש הגירה פנימית מהכפר לעיר. בעוד במערב זה הליך זה הסתיים, במדינות אחרות  ההליך עוד באבו. ההגירה הפנימית משפיעה על תעסוקה, על מחירי הדירות ועוד. בשנים האחרונות, בניגוד למצב בעולם חלה התרחקות של התושבים מהערים הגדולות.

מאזן הגירה פנימית

הגירה פנימית ומחירי הדירות

הסיבה העיקרית ליציאה בישראל מהערים הגדולות היא מחירי הדיור הגבוהים בהן, ובירושלים מצטרף לכך שינוי אופי העיר מבחינה דמוגרפית והעדר תעסוקה. בכמעט כל הערים שבהן חלה עליית מחירים נצפתה הגירה שלילית, להבדיל מהצב בעולם שבו דווקא ערים גדולות זוכות להגירה אליהן. 1 מתוך 15 הערים הגדולות בישראל (הכוללות 100 אלף תושבים ומעלה) אופיינו בשנים האחרונות בהגירה שלילית; לעומתן 4 ערים בלבד זכו להגירה חיובית  בשנים האחרונות- פתח תקווה, בית שמש, רחובות ואשקלון. יוצאת דופן במרכז היא פתח תקווה שזכתה להגירה חיובית, למרות עליית מחירים של יותר מ-10% בין 2014 ל-2016 אך נראה שהסיבה היא כי מחירי הדירות עדיין נמוכים ביחס לדירות חדשות באזור.

על פי מחקר של השמאית נחמה בוגין, בירושלים אין קשר ישיר למחירי הדיור ולהגירה ממנה. עוד היא הוסיפה במחקרה שבערים שבהן המחיר היה נמוך מהממוצע לא חלה הגירה מהן ואף חלה הגירה אליהן ובכל הערים שבהן מחירי הדירות היו  מעל הממוצע חלה הגירה מהן. כך למשל באשקלון למרות עלייה  של 20% במחיר הדירות לא חלה הגירה שלילית והסיבה מחירי דירות נמוכים.

הגירה פנימית ותעסוקה

סיבה אחרת להגירה פנימית היא תעסוקה, כך למשל בירושלים למרות שלא חלה עליית מחירים גדולה רבה, הרבה מהגרים ממנה בשל חוסר תעסוקה. זו גם הסיבה של צעירים רבים להגר מהפריפריה למרכז. עם זאת, צעירות ערביות רבות עוברות לירושלים הן לצורכי לימודים והן בגלל אפשרויות תעסוקה שלא קיימות בכפרים, למשל עבודה במוסדות ציבור שיש בהם קשר עם הקהילה.

הגירה פנימית וסוג אוכלוסייה

הרבה מההגירה הפנימית נובע מסוג האוכלוסייה, למשל צעירים מעדיפים לגור בערים גדולות ובמרכז, אך כשאלו מקימים משפחה עוברים לאזורים מפורברים יותר. בחברות מסורתיות כמו החברה הערבית נהוגה פחות הגירה פנימית, אבל בשנים האחרונות הן בשל גדילת האוכלוסייה והן בשל צורכי תעסוקה, השכלה והתרחקות מהפיקוח של המשפחה יש יותר הגירה מיישובים ערביים לעומת תקופות קודמות. באוכלוסייה האתיופית אנחנו רואים בשנים האחרונות נהירה למחוז מרכז, בעיקר נפת רחובות ופתח תקווה ויציאה גדולה ממחוז צפון, בעיקר מנפת צפת –  פתח תקווה ורחובות הן ערים שבהן חלה הרה בנייה ומחיר הדירות נמוכים ביחס למרכז ויש בהם גם מוקדי תעסוקה. גם במגזר החרדי חלה הגירה פנימית גדולה, בדומה למגזר העריב הסיבה היא גידול באוכלוסייה אלא   שבניגוד למגזר הערבי נבנות ערים חרדיות חדשות ולשם הם עוברים, ואילו ערבים עוברים ליישובים יהודיים או  בעיקר לערים מעורבות.

הגירה פנימית נתונים עדכניים

ב-2018  לפי נתוני הלמ"ס 286 אלף עזבו את בתיהם לטובת עיר אחרת, 76 אלף למחוז המרכז, 56 אלף למחוז תל אביב וכ-44 אלף למחוז הדרום.  ההגירה הנמוכה ביותר היא כניסה ליהודה ושומרון עם 18 אלף בלבד. בתוך הקו הירוק ההגירה הנמוכה ביותר היא  למחוז ירושלים עם 21.5 אלף תושבים נכנסים בלבד, ולמחוז צפון עם כ-34 אלף תושבים. באמצע מחוז חיפה עם 35 אלף תושבים נכנסים.

במחוז המרכז גם היציאה הגדולה ביותר של תושבים, כ-71 אלף,  אחריו תל אביב עם 61 אלף – כלומר יותר תושבים יצאו. במחוז הדרום 43.5 אלף יצאו – כלומר יש איזון בין תושבים יוצאים לנכנסים. במחוז הצפון 34.2 אלף יצאו – יותר יוצאים מנכנסים. בחיפה 32 אלף יצאו – כלומר הגירה חיובית. במחוז ירושלים כולו יצאו 25 אלף תושבים, כלומר הגירה שלילית.

ב-2018 לפי ערים, לפי הלמ"ס הגירה שלילית חלה בעיקר בערים הגדולות אשדוד, בת ים ובני ברק. בערים הגדולות מובילות בהגירה  חיובית אשקלון, רמת גן ובית שמש. אבל עיקר ההגירה החיובית היא ליישובים קהילתיים  וליישובים המונים בין 2,000 ל-5,000 תושבים, ככך הנראה בשל צמיחה והתרחבות של יישובים אלו.

התייאשתם מהתחבורה הציבורית?! אתם לא לבד; רק 22% משתמשים בה כדי להגיע לעבודה

20 משפחות באבו כביר ביפו אמורות להתפנות.  ביום שני נפתח דיון חירום על גורלם: בדיון נכחו תושבים, פעילים חברתיים וכן  עופר כסיף וסמי אבו-שחאדה מהרשימה המשותפת, מיכאל ביטון ואסף זמיר מכחול לבן ואילן גילאון מהמחנה הדמוקרטי. בדיון השתתפה גם חברת מועצת העיר ת"א-יפו שולה קשת.

בדיון קראו חלק מהתושבים והפעילים לעצור את הפינוי המתוכנן לעוד שבועיים. הסיבה להתנגדות היא כי הדיירים ובעלי הזכויות טוענים שלא הוצע להם פיצוי מהותי לא כל שכן שכן בהתחשבות בזיקתם למקום. לאחר מאבק משפטי ניאותה העירייה לשלם 100 אלף שקל בלבד לכל המשפחות, לבד משתי משפחות שהוצע להן 1.5 מיליון שקל.   לגבי שאר המתלוננים טוענת העירייה כי הגיעו לאבו כביר רק בשנים האחרונות או לא מתגוררים במקום. עוד העיירה טוענת כי מי שיסרב להתפנות ייותר ללא פיצוי.

אורה גריב, מובילת מאבק תושבי השכונה, אמרה בדיון כי "כבר באחד בינואר אני צפויה לאבד את הבית שלי ולהיזרק לרחוב, והפיצוי שהעירייה מציעה הוא לעג לרש. כל בר דעת מבין שבסכום כזה גורלנו ברחובות. אנו זועקים נגד העוולות נגדנו ומבקשים לעצור את רוע הגזירה שנחתה עלינו בטרם יהיה מאוחר מידי. אנחנו דורשים מעיריית ת"א-יפו פיצוי שווה ערך לבתים והאדמות עליהם אנחנו גרים מזה 70 שנה!"

במקום הפיצוי הדל דורשים התושבים דירה תמורת דירה.

בתחילת החודש שלח אלי לוי, מנהל אגף נכסי העירייה, מכתב רשמי לעו"ד המייצג את התושבים, שלפיו "מי שירצה לזכות בפיצוי שהוצע להם לפנים משורות הדין" יצטרך לחתום על ההסכם עד סוף 2019. על פי המכתב, כדי ש-20 המשפחות יוכלו לזכות בפיצוי, הן נדרשות לעזוב ללא התנגדות. "מתווה הפינוי קובע כי תנאי לקבלת הפיצוי המוסכם הוא פינוי בהסכמה", נכתב. בסוף המכתב הודגש כי "העירייה לא תהיה מחויבת להצעת המתווה ביחס למחזיקים שלא יעמדו במועדים ובתנאים כאמור"

עיריית תל אביב-יפו מסרה בתגובה כי "מדובר בפארק ציבורי שהעירייה נאבקת על מנת להחזירו לציבור ולהרחיב את הריאה הירוקה בדרום העיר, לטובת תושבי העיר. המדינה ביצעה פינויים במקום בשנות ה-70 והמתגוררים בו כיום אינם הדיירים משנות ה-50. ישנם רק 4 דיירים מוגנים בעלי חוזה שהעירייה מפצה בהתאם לחוק והשאר הם בני משפחה ואחרים שהגיעו לאורך השנים כולל שנות האלפיים המאוחרות. בית המשפט לא מצא אימות לטענותיהם על זכויות בקרקע וקבע כי עליהם לפנות את השטח באופן מידי וללא כל פיצוי. למרות זאת, יצאה העירייה מגדרה והציעה פיצוי לכל אחד מהם כמחווה של רצון טוב וכדי לסייע להם בהתחלת חייהם החדשים.

"למרבית המחזיקים נעדרי הזכויות הוצעו פיצויים בשווי של מאות אלפי שקלים לאחד, בהתאם לתקופת מגוריהם בנכס ולכ-12 בלבד שתקופת חזקתם בשטח מעטה, הציעה פיצוי של 100 אלף שקל. בנוסף העירייה תרכוש ארבע דירות עבור דיירים חולים או במצב קשה במיוחד, על מנת שיהיה להם מקום מגורים עד סוף ימי חייהם. בניגוד לנטען ולצערנו ההתראה על מפגש הייתה הקצרה מדי והגורמים הרלוונטיים לא יכלו להגיע".

נווה עופר, תל אביב – תעודת זהות

שכונת שפירא, תל אביב – תעודת זהות