מעודכן ל-06/2023

איפה כדאי לקנות דולרים, היכן הכי בטוח, והיכן הכי זול? אנחנו יודעים שאפשר בבנק, ורובנו עדיין ממירים כספים דרך הבנק – קניית מט"ח וגם ההיפך – המרת מט"ח לשקלים. אנחנו גם יודעים שיש סניפים מיוחדים ועצמאיים להמרת מט"ח – צ'יינג'ים שפזורים בכל הארץ ושם אתם על המקום מקבלים דולרים במקום שקלים, או כל מטבע אחר, וגם ההיפך כמובן – באים עם דולרים (או מטבעות אחרים) ומקבלים שקלים.

ויש גם את בנק הדואר שבשנים האחרונות כחלק מהמאמץ שלו להפוך לבנק (כמעט לכל דבר), מחזק מאוד את השירות ואת האטרקטיביות בעניין המרת מט"ח. אפשרות נוספת לנוסעים לחו"ל היא לעשות זאת דרך כרטיס האשראי הבינלאומי (ורוב כרטיסי האשראי הם כיום כרטיסים בינלאומיים), אבל מבין כל האלטרנטיבות זו היקרה ביותר – הרחבה על כרטיסי אשראי בינלאומיים.

ויש גם פתרונות מפתיעים וזולים – בנק לאומי מאפשר משיכה דרך הכספומטים שלו בלי עמלה, ועם שערי מט"ח טובים – הרחבה כאן

נוסעים לחו"ל יכולים גם להשתמש בהמחאות נוסעים – כאן, תוכלו להרחיב בעניין. על כל פנים, זה נכון שקניית דולרים ומטבעות אחרים היא לרוב לקראת נסיעה לחו"ל, אבל זו כמובן לא הסיבה היחידה, וכאן נתמקד ברכישת מט"ח לכל מטרה.

רגע לפני העסקה – בררו את השער הרציף

נתחיל בכך שברגע שאתם עומדים לקנות דולרים ובאופן כללי לרכוש מט"ח, אתם צריכים לברר את השער הרציף – שימו לב, הרציף, ולא היציג. השער הרציף של מטבע מסוים הוא השער בנקודת הזמן הנוכחית, כל יתר השערים לא מעודכנים לנקודת זמן הנוכחית.

ברגע שאתם יודעים מה השער הרציף, אתם יכולים לחשב כמה אתם הולכים לשלם על רכישת המט"ח, אתם יכולים לדעת אם נותן השירותים הוא אמין – תשאלו אותו מה המחיר לעסקה ומה הרציף, ולפי זה תדעו אם הוא מדייק, וכן תדעו מה שער ההמרה ועמלת ההמרה שאתם משלמים ביחס לשער הבסיס (למדריך – מה זה שער המרה?). נדגים –  אם אתם יודעים שהשער ברגע זה הוא 3.8 שקלים לדולר, והבנק או הצ'יינג' מוכנים למכור לכם דולרים ב-3.82 שקלים לדולר, אז בהינתן שאין עמלות נוספות מדובר על עמלה של 2 אגורות, שהיא כ-0.53% על העסקה.

השער הרציף הוא הבסיס לעסקה, ולכן הוא כל כך חשוב – העמלה שהגופים מבקשים היא עמלה מעבר לשער היציג, ואתם צריכים להתמקח על העמלה הזו – היא לא תורה מסיני – לא בבנקים ולא בעמדות הצ'יינג'.

הפקידים בבנקים ובצ'יינג'ים אמנם מספקים לכם אם תרצו את השער הרציף, אבל היום המידע הזה כל כך נפוץ באינטרנט כך שבשתי לחיצות תגיעו לשער הזה, ובדיקה של מה שאומרים לכם היא פשוטה והכרחית – אם הפקיד טועה, או אם הוא מטעה? אז נכון שלרוב אם מדובר בבנק, סביר להניח שהוא יספק לכם שער רציף אמין ושקוף, אבל לפעמים יש טעויות, ובמקומות אחרים זה כבר תלוי ברמת האמינות של הגופים האלו. חלקם אמנם אמינים מאוד, ועדיין לא כדאי לקחת סיכונים.

המרת מט"ח דרך הבנקים – האם כדאי?

המרת מט"ח דרך הבנקים אמנם נתפסת כאפשרות הכי בטוחה ואמינה, וכנראה גם הכי זמינה – מה לעשות, יש אלפי סניפי בנקים. אלא שזו גם לרוב אחת האפשרויות היקרות ביותר. המרת מט"ח מחייבת בעמלת פקיד שמסתכמת ב-0.17%-0.19%, אלא אם הפחתתם את התעריפים מול הבנק. במשיכות קטנות יחסית של כמה אלפים בודדים תשלמו את עמלת המינימום שהיא סביב 7 דולר.

מעבר לכך – שערי החליפין שתקבלו בבנקים יהיו לרוב פחות טובים מאשר בצ'יינג'ים ובבנק הדואר. כאשר תקנו דולרים, הבנק ייתן לכם שער גבוה מאשר בצ'יינג'ים, וכאשר תמכרו דולרים הבנק ייתן לכם שער המרה נמוך מאשר בצ'יינג'ים. שער פחות טוב משמעו עלות גבוהה יותר לכם, ויחד עם עמלת הפקיד, אתם כבר יוצאים בהוצאה גדולה – זה יכול להגיע ל-1% ויותר.

חשוב להדגיש כי אתם צריכים להתמקח. הבנק זה עסק, והוא מבין שיש תחרות, ואם תגידו שאתם הולכים להמיר את השקלים לדולרים מעבר לרחוב, הוא עשוי לתת לכם הנחה. ככל שאתם לקוחות גדולים יותר, ותיקים יותר, עשירים יותר, כך כוח המיקוח שלכם מול הבנק גדול יותר, אבל גם לקוחות "קטנים" צריכים להתמקח, זה יכול לחסוך לכם לא מעט.

הבנקים מחזיקים גם כספומטי מט"ח, וכאשר אתם מושכים  בכספומטים של הבנק שלכם, אתם בעצם חוסכים את עמלת הפקיד. אך בכספומטים יש בעיקר אפשרות למשוך דולרים ואירו, ולא מטבעות פחות נפוצים. במשיכה מכספומט חשוב להיזהר – תעשו זאת בסניפים של הבנקים שלכם,  בסניפים של בנקים אחרים זה יהיה יקר יותר.  כמו כן, משיכה בכספומטים בנתב"ג תחייב בעמלה גם אם זה הבנק שלכם. עם זאת, בבנק לאומי מאפשרים למשוך מט"ח בלי עמלות ובשערים טובים (ראו בהמשך).

בנק הדואר – אטרקטיבי בהמרת מט"ח

בנק הדואר לא מחייב בעמלות, ומעבר לכך ברוב המקרים הוא מספק שער המרה טוב מהבנקים, כאשר בקנייה/מכירה מעל סכום מסוים (כמה אלפים בודדים) תזכו להנחה נוספת בתעריף ההמרה – כאן, תוכלו להתעדכן בשערי ההמרה של בנק הדואר.

החיסרון לעומת הבנקים הוא במגוון. בדואר תוכלו להמיר רק מטבעות מוכרים – דולר, אירו, לירה שטרלינג, בעוד בבנקים המגוון רחב יותר.

בדואר מאפשרים רכישת מט"ח גם בכרטיס אשראי עם אפשרות לתשלומים, כאשר אז קיימת מגבלה של עד 2,000 דולר, ובהמרה כזו שאי אפשר להתווכח על הנוחות שלה, יש עמלה לחברת כרטיסי האשראי.

צ'יינג' –  משתלם, אבל בנק לאומי יותר!

גם בסניפי צ'יינג' ניתן לרכוש את המט"ח במזומן או בכרטיס אשראי עם אפשרות לתשלומים. ברוב המקרים אין עמלה, אך יש שער המרה בפועל והוא גבוה בכמה אגורות מהשער הרציף. אתם צריכים לעבור בכמה צ'יינג'ים כדי לקבל החלטה. אל תלכו לראשון ותסגרו עסקה, כל אגורה חשובה. ברחוב אבן גבירול בתל אביב יש מספר סניפים כאלו, שניים ממירים לדולרים בשער גבוה ב-3 אגורות, אבל בדיקה של אתר "הון" העלתה כי היה גם אחד שהמיר לדולרים בתוספת של 2 אגורות – רק אגורה הבדל, אבל גם זה חיסכון. לדוגמה – בהמרה של 5,000 דולר, תחסכו 50 שקל.

גם כאן חשוב להתמקח – אתם עשויים להיות מופתעים. במיוחד במקומות עם ריכוז גבוה של צ'יינג'ים, אתם יכולים להוריד את העמלה/הפרמיה על השער, באופן משמעותי. כמו כן, ככל שהסכום גדול יותר, כך השער שתוכלו לקבל יהיה אטרקטיבי יותר.

הסיכון כאן הוא בעיקר באמינות ובבטיחות. אז נכון, הנושא יותר מוסדר ומפוקח מבעבר, ועדיין, אתם צריכים לוודא שהעסק מורשה וברישיון משרד האוצר. חוץ מזה – למרות שאתם מקבלים קבלה מהמקום, אף פעם לא מזיק לבדוק את המט"ח שקיבלתם, ויש טכניקות שונות לבדיקה.

אגב, יש כיום אפשרות דרך האפליקציה – מקסצ'יינג', לקבל את ההצעה הטובה ביותר. אתם מדווחים על העסקה, כאילו מוציאים אותה למכרז, והצ'יינג'ים באזור מציעים שער – כך תזכו בשער הטוב ביותר.

ויש עוד אלטרנטיבה חדשה, זולה ונוחה, אבל פחות פרקטית לקהל שאינו צעיר ואינו מצוי ברשתות החברתיות, והיא עדיין על אש קטנה. הרשתות החברתיות, כמו פייסבוק, ואתרים שמספקים שירותי המרת מט"ח מחברים בין אנשים וחוסכים לכם את עמלת התיווך/הפרמיה על השער הרציף. באתרים האלו אתם מציעים לדוגמה לרכוש 1,000 דולר ומנגד יהיה אדם שירצה למכור 1,000 דולר, והנה יש עסקה, במחיר השער הרציף. שני הצדדים נהנים – אתם מקבלים את השער הטוב לקנייה, והוא מקבל את השער הטוב ביותר למכירה. גם כאן צריך לוודא שהכסף לא מזויף, ואם אתם יודעים לעשות זאת, אז זה מוזיל את העסקה. אלא שבינתיים, מדובר על שירות "בחיתולים",  בפייסבוק זה תלוי קבוצה, ולא תמיד תמצאו את מה שאתם צריכים ובקרבת מקום, ובאתרים זה עדיין לא נפוץ, אם כי הפוטנציאל של הפלטפורמות האלו גדול.

כספומטים של לאומי – הבחירה המועדפת

כך או אחרת, מסתבר שהכספומטים של בנק לאומי זולים במשיכת מט"ח מאשר כספומטים של בנקים אחרים וזולים באופן כללי מהאלטרנטיבות אחרות. השירות של בנק לאומי ניתן ללקוחות כל הבנקים ללא העדפה מיוחדת ללקוחות לאומי. היתרון בכספומטים של לאומי הוא במחיר, בזמינות ובביטחון. המחיר טוב ביחס לחלופות, הכספומטים זמינים בכל הארץ, ולעשות עסקאות עם בנק זה הכי בטוח.


המחאות נוסעים –  מה זה? האם כדאי להשתמש בהם בנסיעות בחו"ל? מה היתרונות והחסרונות של המחאות נוסעים 

נוסעים לחו"ל צרכים כמובן להצטייד במט"ח – איך עושים את זה? ובכן, אפשר לרכוש מט"ח במזומן (דולרים, אירואים, ליש"ט ועוד) בבנקים, בבנק הדואר ובצ'יינג'ים – ראו הרחבה כאן; אפשר להשתמש בחו"ל בכרטיס אשראי בינלאומי – להרחבה; ואפשר גם להשתמש בהמחאות נוסעים.

לרוב משלבים בין אפשרויות התשלום השונות וזה הכי נכון – גם אם אתם למשל מתבססים על כרטיס אשראי, כדאי שיהיו בכיס גם דולרים/ אירואים (המט"ח הרלבנטי).

טוב, אז יש בכיס דולרים, יש כרטיס אשראי , אבל מה זה בכלל המחאות נוסעים (טרוולרס צ'ק)?

ובכן, המחאות נוסעים הן המחאות/ שקים, אבל לא שקים "רגילים". אלו הם שקים מיוחדים/ המחאות מיוחדות שניתן באמצעותם לשלם (במט"ח). כלומר, משלמים במלון עם המחאות נוסעים; הולכים לקנות בגדים ומשלמים בהמחאה – רבים מבתי העסק (ובמיוחד הגדולים) מקבלים המחאות נוסעים, אך לא כולם.

ההמחאות נרשמות על פי מה שתרצו (על כל שיק), אבל תחת אפשרויות מוגבלות – אם תרצו שיק על 47 דולר, לא תקבלו, אבל על 50 דולר סביר שכן.

פנקס המחאות נוסעים יכול להיראות כך –  10 המחאות של 100 דולר, 20 המחאות של 50 דולר. זה בעצם שקים שלכם, אבל השיטה קצת שונה מבפנקס שיקים רגיל – המחאת נוסעים כוללת כבר את חתימת בעל השטר/ ההמחאה – בעת רכישת ההמחאות, אתם מזדהים עם דרכון וחותים על ההמחאות, ובעת הפדיון (רכישת המוצרים, תשלום בבית מלון ועוד), אתם מזדהים שוב עם דרכון וחותמים על ההמחאה (במקום המיועד על ההמחאה לחתימה הנוספת). ההמחאה תיפדה, כמובן, רק אם שתי החתימות זהות.

ההמחאות האלו הן כאמור כמו פנקס שקים, וניתן לקנות אותם בבנקים ומחברות כרטיסי האשראי (בבנק הדואר ובבנקים).

העלות של ההמחאות  –  בעת קניית מוצרים/ שירותים תשלמו עמלת המרה וכן עמלות נוספות של הבנק. בבנקים גם תשלמו עמלות בעת קבלת ההמחאות ("פנקס השקים"), ובפועל מדובר על עמלות כוללות גבוהות. המחאות נוסעים הן כלי תשלום יקר.

חיסרון נוסף בהמחאות האלו, שאמנם העסקים הגדולים מקבלים אותם, אבל יש רבים שלא. מעבר לכך –  ההמחאות לא גמישות בסכום. הסכום על ההמחאה מעין נכפה עליכם, אם כי אתם יכולים לבחור אותו (תחת המגבלות של הגוף המנפיק).

לכל המחאה יש מספר, וכדאי מראש לרשום את המספרים האלו, למקרה שהם יאבדו/ ייגנבו ותרצו לבטל אותם. הביטול עלול להיות מעט מורכב,  תלוי מהיכן הפקת את הפנקס, אם כי, לרוב זה הולך מהר, אבל יש לזה עלות.

 מנגד, יש גם יתרון –  ביטחון. ההמחאות האלו מקנות ביטחון יותר מאשר כסף מזומן. אי אפשר להשתמש בהם לא החתימה והדרכון שלכם – אם זה אבד, נגנב (להבדיל מכסף מזומן), אפשר לבטל (ולקבל המחאות חדשות).

למדריכים נוספים:

מה זה שער המרה?

איך לקנות דולרים?

איך יראו תוצאות מיילן אחרי רכישת מדה?

איך יודעים לזהות מגמה בפעילות בחברות אחרי רכישה? איזה הוצאות מיוחדות נוספות לרוכשת? ובכמה הגדילה מיילן את הרווח לאחר רכישת מדה?

רגע אחרי שהשלימה את רכישת  meda השבדית, פרסמה חברת התרופות הגנריות – מיילן, דוחות פרופורמה. הדוחות האלו מספרים מה היה קורה אם הרכישה היתה נעשית בעבר, והם חשובים כי רק ככה בעצם ניתן ליצור בסיס השוואה נכון בין התוצאות העתידיות לאחר רכישת מדה לבין התוצאות בעבר, פני רכישת מדה.

זה פועל כך – בדיווח החשבונאי הקרוב לתוצאות הרבעון השלישי, מיילן תדווח על תוצאות חשבונאיות שכוללות גם את מדה (מתחילת אוגוסט). קוראי הדוחות יקבלו את נתוני ההכנסות האלו, ומולם (כהשוואה) יהיו נתוני הרבעון המקביל – רבעון שלישי ב-2015  (ומידע גם על הרבעון הקודם – רבעון שני 2016). אלא שברבעון המקביל וברבעון הקודם, לא נכללו תוצאות מדה – החשבונאות לא מספרת על המידע הזה במסגרת דוח רווח והפסד, ואז מקבלים כמובן צמיחה בהיקף הפעילות. זה לא רק מיילן, זה מוצג כך אצל כל הרוכשות, וזה מטשטש מאוד את הצמיחה האמיית/ האורגנית של הפעילות. הצמיחה הזו, למרות שבמקרים רבים, היא זו שמופיעה בכותרת של הודעת החברה, לא רלבנטית – מה היה אחרי הרכישה לא רלבנטי למה שהיה לפני, לפחות לא מבחינת היקפי הפעילות. ולכן, באם מדובר ברכישה משמעותית מחויבות החברות לפרסם את דוחות הפרופורמה – דוחות ב"כאילו" – כאילו הרכישה היתה מושלמת לפני שנה ואז יש בסיס השוואה זהה.

הדיווח פרופורמה נמסר לאחר הרכישה, אז החברה הרוכשת מעדכנת איך היו נראים הדוחות שלה  אם הרכישה היתה מושלמת בעבר, וכן נמסרים הדוחות פרופורמה במקביל לפרסום הדוחות החשבונאיים השוטפים. אלא שהחברות הנסחרות בוול-סטריט מפרסמות דוחות מלאים (כולל דוחות פרופורמה) לרוב רק כמה ימים אחרי ההודעה לעיתונות, אחרי שהשוק כבר עיכל את התוצאות, והעניין בדוחות המפורטים, נמוך במיוחד. עם זאת – מדובר במידע חשוב במיוחד.

הנתונים פרופורמה מציגים את תוצאות הרוכשת והנרכשת ביחד עוד לפני הרכישה – אנשי הכספים של החברה הרוכשת לצד רואי החשבון, מאחדים בעצם את תוצאות שתי החברות לפני הרכישה, ומפרסמים אותם. המידע הזה מספר על הצמיחה האמיתית של החברה  – השוואה של שתי הפעילויות אחרי לעומת שתי הפעילויות לפני. מעבר לכך, השפעה גדולה נוספת על דוחות הפרופרומה הם הוצאות המימון.

הרכישות כוללות לרוב מרכיב משמעותי של מזומן, והמרכיב הזה רק הולך וגדל בשנים האחרונות, על רקע המימון הקל והזול – פשוט מקבלים הלוואות ורוכשים חברות, ואז – מצד אחד הריבית אמנם נמוכה אך מצד שני מרכיב האשראי גדל, כך שבסה"כ הוצאות המימון כתוצאה מהעסקה הופך להיות משמעותי מאוד.

מיילן שרכשה 7.2 מיליארד דולר תמורת מדה, העדיפה לשלם 80% מהיקף העסקה במזומן, ומה זה עשה להוצאות המימון שלה – מדוחות הפרופורמה שפורסמו לאחרונה עולה שהמימון בעקבות הרכישה היה מסתכם במחצית הראשונה של השנה  ב-126מיליון דולר (אם הרכישה היתה נסגרת לפני שנה). כלומר מדובר בהוצאות מימון בקצב של כ-250 מיליון דולר, ויש להם משמעות גדולה בדוחות הפרופורמה.

הוצאות נוספות ש"נולדו" בעקבות הרכישה הם הפחתות (( amortization עבור נכסים לא מוחשיים. כאשר מיילן רכשה את מדה היא ייחסה את התמורה לנכסים המוחשיים, ואת היתרה (מה שלא ניתן לייחס), היא ייחסה (בהתאם לחוות דעת שקיבלה) לנכסים לא מוחשיים, ובעיקר זכויות ורישיונות במוצרים. את הזכויות האלו מציגים במאזן, זה חלק מנכסי החברה המאוחדת, אבל מאחר שהנכסים האלו משמשים את החברה לפרק זמן מסוים) והוא יכול להיות ארוך, אזי יש להפחית את הערך של הנכסים על פני אורך החיים. ההפחתה הזו הוסיפה קרוב ל-40 מיליון דולר להוצאות של הקבוצה.

שתי ההוצאות הנוספות האלו, בולטות בדוח המצרפי, אבל יש כמובן גם תרומה למיזוג – ההכנסות בדוחות פרופורמה למחצית הראשונה של השנה, עלו כתוצאה מהרכישה ב-1.1 מיליארד דולר, כשההכנסות המצרפיות של מיילן מסתכמות ב-5.8 מיליארד דולר. בשורה התפעולית התרומה של הרכישה מסתכמת בכ-100 מיליון דולר והרווח התפעולי המאוחד (כולל הרכישה) מגיע ל-620 מיליון דולר. הרווח התפעולי מכיל בתוכו את ההפחתות בגין נכסים לא מוחשיים שנוצרו ברכישה.

במבט ראשון נראה שהתרומה של הרכישה – גידול של 100 מיליון דולר לרווח התפעולי, נופלת מהעלויות השוטפות שלה – הוצאות מימון בסך 126 מיליון דולר, אבל שורה של התאמות שונות, גורמת לשורה התחתונה פרופורמה להיות טובה יותר מהשורה התחתונה של מיילן. הרווח החשבונאי במחצית היה 182 מיליון דולר (רווח שמיוחס לבעלי המניות של החברה), ואילו אחרי הרכישה הוא עלה ל-248 מיליון דולר.

ההסבר נעוץ בכמה סעיפים נתרכז בענייני המס – בדוחו פרופורמה יש התאמה למיסים, איך ועל מה? ובכן, הכנסות המיסים הם  בעצם סוג של קיזוז מול ההוצאות השוטפות, ונדגים על הוצאות המימון הנוספות. כאשר לחברה יש הכנסה חייבת (כלומר היא צריכה לשלם מס) ומתווספת לה הוצאה נוספת, הרי שחבות המס יורדת (הוצאות המיסים יורדות). נניח שלחברה הכנסה חייבת במס של 40 מיליון דולר והמס הוא 25% , אזי היא צריכה לשלם 10 מיליון דולר מס, אבל אם יש הוצאות נוספות של 10 מיליון דולר, ההכנסה החייבת יורדת ל-30 מיליון דולר, והמס יורד בהתאמה ל-7.5 מיליון דולר (25% מ-30 מיליון). ככל שההוצאות גדולות יותר כך המס קטן יותר, ובהתאמה תוספת של הוצאות מימון מקטינה את חבות המס (יוצרת הכנסות מס ביחס למצב המקורי). מיילן רשמה בדוחות פרופורמה הכנסות מיסים של 25 מיליון דולר (מול הוצאות המימון בסך כ-126 מיליון דולר).

בנוסף, רשמה מיילן בעקבות הרכישה הפחתת הוצאות שקשורה לשינוי מטבע הדיווח של מדה השבדית לדולר, עדכון ערך של נכסים והתחייבויות לערכי השוק ועוד, כך שבסה"כ – הרווח פרופורמה עולה על הרווח החשבונאי השוטף.

הבנק הבינלאומי מציע  ללקוחותיו פיקדון שקלי מובנה ל-18 חודשים, המותנה בעלייה ובתנודתיות של 10 מניות טכנולוגיה מובילות בוול-סטריט.

סל המניות כולל – Apple Inc. Alphabet Inc. Amazon Com Inc. Facebook Inc. Samsung Electronics Co Ltd,Oracle Corp. Cisco Systems Inc. Salesforce.Com Inc. Sony Corporation Hewlett Packard Enterprise Company.

מענק בפיקדון מותנה בתנאים הבאים –  נקבע חסם עליון לכל מניה בשיעור של 22% מעל השער היסודי (שער הסגירה ביום 27.9.16). תקופת הבדיקה הינה בת  17 חודשים, החל מיום 28.9.16 ועד ליום 27.2.18, במהלכה ייבדק בכל יום שער הסגירה של כל מניה לעומת החסם העליון שלה.

ביצוע מניה (יחושב בנפרד לכל מניה), קיימות 2 אפשרויות:

1.במקרה שכל שערי הסגירה של המניה במהלך תקופת הבדיקה יהיו נמוכים מהחסם העליון, ביצוע המניה יחושב כשיעור השינוי בפועל בין השער היסודי לבין השער החדש מנקודה לנקודה (למען הסר ספק, יתכן ביצוע מניה שלילי אשר יקטין את שיעור שינוי הסל).

2.במקרה שבמהלך תקופת הבדיקה אחד או יותר משערי הסגירה של המניה יהיה שווה/גבוה מהחסם העליון, יוחלף ביצועה בפועל של המניה בשיעור קבוע של 2% לכל תקופת הפיקדון (ללא קשר לביצוע המניה בפועל בתום תקופה מנקודה לנקודה, בין אם שלילי או חיובי).

שיעור השינוי של סל המניות הינו ממוצע חשבוני של כל ביצועי המניות כפי שחושבו (ביצוע בפועל או "השיעור הקבוע").

תנאי המענק: במידה ששיעור שינוי הסל יהיה חיובי (גבוה מאפס) – הלקוח יזוכה במענק בשיעור של 45%  משיעור שינוי הסל. כלומר, התשואה המקסימלית האפשרית היא 9.9% (45% מ-22%).

אם שיעור שינוי הסל כפי שפורט לעיל יהיה שלילי (נמוך מאפס)/אפס – ייפרע הפיקדון בתום 18 חודשים ללא מענק. המענק יהיה צמוד לשער הדולר היציג (כמפורט בתנאי הפיקדון). קרן הפיקדון מובטחת.

הפיקדון מוצע עד ל-26 בספטמבר.

למידע מלא על הפיקדון – היכנסו כאן, באתר הבנק.

מעודכן ל-03/2018

 

מדד מחירי הדירות הוא מדד חשוב במיוחד – רבים (רבבות ואפילו מאות אלפים) מתעניינים לדעת מה קרה למחירי הדירות, מכיוון שהם מתכוונים למכור דירה או לקנות דירה. אנחנו באתר "מרגישים" את העוצמה בביקורים שלכם במדד מחירי הדירות וכן במדדי הדירות לפי אזורים ולפי גדלים (לדוגמה – נתוני מחירי הדירות בת"א) – הנתונים האלו מבוססים על הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) והם הנתונים הרשמיים והנכונים, אבל יש נתונים ומדדים נוספים שיוצרים כאוס גדול ובלבול אצל הציבור. ננסה לעשות סדר

מחירי הדירות מתפרסמים על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס), השמאי הממשלתי, ממנהל הכנסות המדינה (משרד האוצר) ומשרד השיכון – כן, חלם של ממש, במקום לרכז את כל המידע בגוף אחד ולפרסם מידע אחד אמין, מפרסמים כמה נתונים, שבמקרים לא מעטים סותרים ומתנגשים אחד בשני. אבסורד גדול ועוד במקום שהיה צריך להיות הכי מדיד, הכי אמין, הכי שקוף.

המדדים הכי מקובלים ומתוקשרים שמתפרסמים באופן שוטף הם – מדד מחירי הדירות של הלמ"ס, ונתוני השמאי הממשלתי שמפרסם נתונים אחת לרבעון.

כל הנתונים שמפרסמים כל הגופים האלו מתבססים על מאגר נתונים חלקי וזו הבעיה הראשונה של מדדי מחירי הדירות, והבעיה השנייה – שמראש כל אחד מהמדדים האלו עונה בעצם על שאלה אחרת.

נתחיל בשאלה עקרונית – מה זה מדד ואיך מודדים שינוי במחירי מוצרים? ובכן אם יש מוצר אחד , אזי מודדים את שיעור השינוי במחיר של המוצר ואז לכאורה הבדיקה פשוטה. אם יש שני מוצרים, אזי כדי למדוד את השינוי במחיר של המוצרים האלו, לוקחים ממוצע משוקלל של השינוי במחירים, כאשר המשקל של כל מוצר היא ההוצאה הכוללת על המוצר וכך בעצם מעין מביאים את המדד למכנה משותף, ולהמחשה אם נניח שבודקים מחיר של שני מוצרים, אחד מהווה 80% מההוצאה/ תקציב והשני 20%, אז כמובן שלראשון יהיה שמקל של 80% במדד ולשני 20%. א המוצר הראשון עלה ב-1%, אז התרומה שלו למדד היא 0.8% (80% מעלייה של 1%), ואם המוצר השני עלה ב-2%, אז התרומה שלו היא 0.4% (20% מעלייה של 2%). ומכאן שבסה"כ המדד של שני המוצרים עלה ב-1.2% (0.8% פלוס 0.4%).


 מחשבון מחירי הדירות

ואם אתם רוצים לבדוק ביחס למדד המחירים לצרכן הנה:  מחשבון מדד המחירים לצרכן 


איך מודדים שינוי במחירי הדירות?

אבל בדירות החישוב הרבה יותר מורכב. דירות אינן מוצר הומוגני, הן נבדלות בפרמטרים שונים ורבים – באזור שבו הן נמצאות, בגודל הדירה, במספר החדרים, בקומה שבה נמצאת הדירה, בטיב ואיכות הבנייה, בכיווני האוויר, בשטחים נוספים שנמכרים בצמוד לדירה – חניה, מחסן; ובגורמים נוספים.

ומכיוון שלא מדובר על מוצר אחיד, ברור שהמדידה היא מורכבת, ומעבר לכך- לא כל הדירות נמכרות כל התקופה. כלומר, אם רוצים לברר מה קרה למחירי דירות באזור מסויים, ולא היו בו עסקאות, אז פשוט אי אפשר לדעת; אם רוצים לדעת מה קרה למדדי הדירות הגדולות ולא היו עסקאות בדירות גדולות (נניח 6 חדרים ומעלה), אז פשוט אין מדד; ואגב, הלמ"ס לא מודד דירות בגודל של 6 חדרים ומעלה.

בלמ"ס מגדירים שני מחירים לכל דירה – מחיר השכירות / שכר הדירה על הדירה, ומחיר הדירה עצמה, כאשר קיימים כאמור מדדים שונים של מחירי הדירות.

מדד מחירי דירות כלל ארצי – מדד שהלמ"ס מפרסמת מדי חודש. המשקולות מתבססות על שווי הדירות (בכל אזור), והשינוי במחירים נמדד על סמך הדירות שנמכרו. המדד הזה עונה על השאלה – בכמה השתנו בממוצע מחירי הדירות במשק? ורק להמחשה – נניח שבת"א שווי הדירות (מצבת שווי הדירות) הוא 30% מכל הדירות בארץ, אזי אם מחירי הדירות בת"א יעלה בחוד מסוים ב-1%, אז התרומה למדד הכללי של מחירי הדירות תהיה 0.3% (30% כפול עלייה של 1%), וכך עוברים בעצם על כל האזורים בהתאם למשקלם, ומקבלים את התרומה למדד של כל אזור ואת המדד עצמו.  השיטה הזו היא הנכונה והמדויקת ביותר מבין כל השיטות. הבעיה כאמור שמאגר המידע לא מלא, אבל ברגע שבוחנים את מכלול הדירות שנמכרו, המדגם רחב יותר מאשר בדיקה באזור ספציפי, ולכן גם המידע יותר מובהק.

בנוסף למדד מחירי הדירות, מפרסמת הלמ"ס את מדד מחירי עסקאות בדירות. במדד זה המשקולות והמחירים מתבססים על זרם העסקאות שבוצעו. כאן, הבעיה במדגם היא שהבדיקה היא לפי אזורים ולפי גודל דירות, והכמויות של הדירות שנמכרו מסוגים שונים ובאזורים שונים, היא כמובן משתנה ושונה, ולכן פעם אחת יכולות להיות עסקאות רבות ופעם השנייה עסקאות מעטות – האם הכמויות השונות מאפשרות בדיקה של מדד? ובכן, מדובר על ממוצע, וברגע שמבינים שהשאלה שעליה עונה המדד הזה היא בכמה השתנה הממוצע של העסקאות שבוצעו? המדד אכן משקף – המדד הזה ניתן פעם ברבעון כאשר הלמ"ס מפרטת לעומק את כל מחירי הדירות לפי חיתוך של אזורים וגודל הדירות.

מדד מחירי הדירות של הלמ"ס – המדד האמין ביותר

שני המדדים האלו של הלמ"ס הם המדדים העיקריים, הרשמיים, הסטטיסטיים והמדויקים ביותר, אם כי שוב – המאגר בבסיסו מוגבל ותלוי בהיקף העסקאות שנעשה באופן שוטף.

המדד "המוביל" והאמין ביותר מבין כל מדדי הדירות הוא – מדד מחירי הדירות של הלמ"ס שמתפרסם כל חודש (במקביל לפרסום מדד המחירים לצרכן); והסיבה ברורה – הוא נשען על המאגר הכי גדול שקיים, והוא בודק ומחשב בכלים סטטיסטיים את השינוי במדד. לעומתו, מדד העסקאות הוא מוגבל יותר כי הוא כאמור אזורי ותלוי כמות חדרים (ותלוי בהיקף העסקאות).

המדד השלישי – של מנהל הכנסות המדינה נשען גם כן על העסקאות, כאשר הוא מחשב מחיר עסקה  חציונית (להבדיל ממחיר ממוצע). הרעיון במחיר עסקה חציונית הוא לנטרל את החריגים, וזה עובד כך – נניח שהממוצע הוא 1 מיליון שקל, אבל יש כמות גדולה מאוד של דירות (50%) שנמכרה בפחות מ-750 אלף שקל, ורק בגלל חריגים – עסקאות ב-2,3 מיליון שקל, הממוצע קפץ ל-1 מיליון. אז, כאשר מדובר על חציון לוקחים את הנקודה שבה 50% מהמדגם מתחת לנקודה זו ו-50% מעל נקודה זו. כלומר, מה המחיר ש-50% מהעסקאות היו נמוכות ממנו ו-50% גבוהות ממנו – במקרה שלנו – 750 אלף שקל – זה החציון, וכך בעצם מנטרלים את החריגים. וגם אם העניין הסטטיסטי עדיין לא ברור, מה שחשוב להבין שזו עוד שיטה שדומה לדיווח הנוסף של הלמ"ס (הדיווח הרבעוני).

והפרסום האחרון הוא של השמאי הממשלתי. השמאי הממשלתי עובד בשיטת הביג מק (מדד הביג מק). בשיטה הזו לא מסתבכים בחישובי ממוצעים וחציונים, בוחרים מוצר מוביל אחד ועוקבים אחריו (בדיוק כפי שעוקבים אחרי מחיר ההמבורגר). המדד הזה הוא לא סטטיסטי, לא אמין כמו המדד של הלמ"ס, ולכן היה ראוי שהוא בכלל לא יתפרסם.

מדד השמאי לא מתייחס לכל העסקאות אלא לדירות בעלות מאפיינים הומוגניים ככל שניתן, שכמות העסקאות בהן גבוהה יחסית. כך לדוגמה השמאי הממשלתי מבהיר ש לא נסקרו דירות בנות חמישה חדרים ומעלה, הן בשל ריבוי שטחי הצמדה כגון גגות וחצרות והן בשל השונות ברמת הבניה של דירות אלה. גם דירות קטנות בנות שלושה חדרים ומטה לא נסקרו, שכן קיים בהן מיעוט יחסי של עסקאות במרבית הערים וכן הן שונות בשטח ממוצע לחדר ובפרמטרים נוספים. כלומר, השמאי מתייחס רק לדירות 4 חדרים, והוא לא מתייחס כפי שמתייחס מדד מחירי הדירות של הלמ"ס לגודל הדירה (שטח) ולפרמטרים נוספים. כלומר, בעוד המדד של הלמ"ס מתקנן פרמטרים שונים כדי להגיע (לנסות ולהגיע) לבסיס נתונים זהה, השמאי פשוט משווה דירות 4 חדרים ברבעון מסוים לרבעון הקודם וכך קובע את השינוי במחיר.

מאגר הנתונים של מדדי מחירי הדירות

מאגרי הנתונים של מדדי הדירות המתפרסמים נשען על רשות המיסים. קיימים שני בסיסי נתונים מרכזיים – קובץ כרמ"ן שנבנה במיוחד לצרכים סטטיסטיים ומשמש את הלמ"ס ואת השמאי הממשלתי. הקובץ הזה מכסה את העסקאות בתקופה (לא באופן מלא – 15% מהעסקאות חסרות מידע ולכן לא ניתן להשתמש בהן), אבל הבעיה כאמור שלפעמים מדובר במאגר לא מספק. עם זאת, מדובר במידע שכולל מאפיינים רבים על הדירות, לרבות שטח, מיקום, מס' חדרים ועוד. בקיצור – הנתונים בקובץ אמנם מלאים, אך אתם יודעים – אנחנו בישראל, האם השטח הרשום הוא השטח האמיתי? האם המחיר שרשום הוא המחיר האמיתי? אולי הועבר סכום בשחור? אז יש הרבה חורים במאגרי המידע, ועדיין זה מאגר מפורט עם אלפי ואפילו רבבות עסקאות בחודש.

בנוסף משתמשים לצורך קביעת המדד בקובץ עסקאות נדל"ן – שילוב של קובץ מס שבח וקובץ מס רכישה. היתרון בקובץ הזה הוא כיסוי של כל עסקאות הנדל"ן (קיימת חובת דיווח למס רכישה ולמס שבח), אבל כאן אין מידע מפורט על כל המאפיינים (ישוב, מס' חדרים, שטח ועוד).

המתודולוגיה בלמ"ס

  ואיך בעצם הופכים את מאגרי המידע האלו למדד חודשי? הלמ"ס מסבירים את התהליך – בשלב הראשון אוספים את המידע באמצעות מערכת כרמ"ן. הקובץ הארצי מופק  על ידי שע"מ – יחידת מחשב שנותנת שירותי מחשוב לאגפי המיסים וללקוחות חוץ לרבות הלמ"ס. הנתונים מגיעים בפיגור מסוים, כאשר המדגם מחולק ל-40 יישובים וחמישה גושים, והנתונים כאמור כוללים מידע על תאריך הרכישה, מחיר הדירה, יישוב, חדרים בדירה, שטח ועוד.

בשלב הבא, מנפים בלמ"ס חריגים על ידי סינון ובדיקה. הדירות שמנופות הן לדוגמה דירות שאין עליהם מידע מלא, דירות גדולות (מס' חדרים חריג, שטח חריג) ועוד. ואז מעבדים את המידע  ומקבלים פשוט תוצאה – מדד מחירי הדירות בחודש מסוים, ומהתוצאה הזו גם גוזרים כמובן את השינוי במדד מחירי הדירות.

המלחמה על המדד

 ועל רקע הבלבול והסתירה בנתוני מדדי מחירי הדירות, החליט משרד האוצר לבסס את מדד מחירי הדירות של הלמ"ס כמדד הדירות, ולנטרל ולבטל את היתר.  האוצר הציע (ספטמבר 2016) להפוך את נתוני הלמ"ס לנגישים לציבור ובמקביל לבטל סקירות אחרות כמו זו של השמאי הממשלתי הראשי ושל  משרד הבינוי והשיכון. ההחלטה הזו התקבלה בביקורת רבה מצד הגופים המפרסמים את המדדים המקבילים, ומצד המשרדים השולטים על הגופם האלו – במשרד המשפטים ממש לא אהבו את הכוונה לבטל את המדדים של שמאי המקרקעין הממשלתי שנמצא באחריות המשרד; וגם בתקורת נשמעה ביקורת רחבה – להרחבה על ההצעה של האוצר, קראו בגלובס.

עם זאת, כאמור במדריך זה, מדד המחירים של הלמ"ס הוא הכולל ביותר, הוא המבוקר והמפוקח, והוא השקוף ביותר מבין כל המדדים. מדד מחירי הדירות הוא המדד הראוי, ומדד המחיירם באזורים השונים (המתפרסם כל שבוע) הוא המדד הרלבנטי ביותר למחירי הדירות בפועל.


מחשבון מחירי הדירות –  מבוסס על נתוני הלמ"ס

מחירי הדירות בתל אביב – עדכון שוטף על מחירי הדירות לפי גודל דירה

מדריך  מס רכישה

מדריך מס שבח

מעודכן ל-04/2022

כרטיס אשראי בינלאומי –  מה זה? מתי להשתמש בו? וכמה זה עולה? 

"איך משלמים בחו"ל?" שואל כל אדם המבקר במדינות העולם. בארץ, רבים מאיתנו משתמשים מתוך הרגל בכרטיסי אשראי ולא במזומנים. יש בזה יתרונות וחסרונות: הכרטיסים נוחים לשימוש, מאפשרים בקרה על ההוצאות שלנו וגם קבלה של הטבות שונות, אך מנגד עלולים להביא להוצאות גבוהות פשוט כי זה קל וזמין, ובעיקר כי השימוש בהם כרוך בעמלות. מסתבר שגם בחו"ל השימוש בכרטיסי האשראי נפוץ: על פי ממצאי מחקר של חברת מאסטרקארד, למעלה מ-90% מהאנשים הטסים לחו"ל לוקחים איתם את כרטיס האשראי שלהם.

כדי שהכרטיס יהיה בר שימוש נדרש שהוא יהיה בינלאומי, כלומר בעל 16 ספרות ושם בעל הכרטיס צריך להופיע עליו באנגלית. רצוי כמובן לוודא שהשם וכל הפרטים יהיו תואמים לפרטים שמופיעים בדרכון של בעל הכרטיס למקרה שיהיה צורך באמצעי זיהוי לצורך ביצוע התשלום או לכל בעיה אחרת שמתעוררת תוך כדי השימוש בכרטיס.

בכרטיס הבינלאומי ניתן להשתמש במדינות שונות ברחבי העולם – הכרטיסים המשווקים תקפים כמעט בכל אחת ממדינות העולם – אך כמובן שגם בישראל. לכן, יכול מאוד להיות שהכרטיסים בהם אתם משתמשים דרך קבע הם בינלאומיים.

הבעיה היא שלעצם השימוש בכרטיסי אשראי בינלאומיים בחו"ל עלולות להיות השלכות כלכליות שונות, בראשן כמובן העמלות. אז מתי מומלץ להשתמש בכרטיס אשראי בינלאומי? אילו כרטיסים עדיפים? וכמה זה אמור לעלות לכם? כל התשובות לשאלות אלה, ולרבות אחרות, בסקירה הנוכחית.

כרטיסי אשראי בינלאומיים – כל האפשרויות

באופן לא מפתיע, כל מותגי האשראי הגדולים הפועלים בישראל – ויזה, ישראכרט, מאסטרקארד, לאומי קארד, כאל, דיינרס ואמריקן אקספרס – מציעים מספר סוגים של כרטיסי אשראי בינלאומיים, כך שיש עשרות רבות של אופציות בתחום. לפני שאתם מזמינים כרטיס כזה אתם צריכים לבדוק מהם דמי החבר החודשיים, שעשויים להגיע לעשרות שקלים בחודש. למרות שלכאורה כרטיסי אשראי בינלאומיים יהיו יקרים יותר בדמי החבר שלהם, בפועל ניתן למצוא דרכים שונות להצטייד בהם בחינם או בעלויות מינימליות, לפחות לפרק זמן ספציפי. השתייכות לתוכניות שונות או למועדוני צרכנות עשויה להביא לפטור מדמי כרטיס, באופן תקופתי או קבוע, גם במקרה של הכרטיסים הבינלאומיים. ללא הפטור הזה אתם עלולים לגלות שדמי החבר גבוהים יותר מאשר כרטיסים מקומיים. ככל שהכרטיס "נחשב" ויוקרתי יותר ופונה לעשירונים הגבוהים יותר, כך דמי החבר שלו יגדלו – עד לסכום של מאות שקלים מדי חודש (כמו במקרה של World Elite MasterCard של ישראכרט).

שימו לב שגם אם אין לכם כרטיס אשראי בינלאומי אך אתם מעוניינים בכזה לקראת הנסיעה שלכם לחו"ל, יש לכם מה לעשות. חברת ויזה למשל מספקת בשיתוף עם בנק הדואר כרטיס נטען, ללא שם או מספר חשבון בנק, אותו ניתן להטעין בסכום של עד 10,000 שקל (הן בישראל והן במדינת היעד). בנק הדואר מספק מספר כרטיסים נוספים, הניתנים לטעינה בדולר או באירו, כשלא תמיד הכרטיס מאפשר משיכת מט"ח בחו"ל. לאחרונה הוסיף בנק הדואר את האפשרות לטעון את הכרטיס באמצעות העברה בנקאית מחשבון הבנק של בעל הכרטיס (להרחבה באתר בנק הדואר). על פי השירות הזה, השקלים יומרו למטבע הייעודי בתוספת עמלה. כל טעינה של הכרטיס כרוכה בעמלה, המשתנה בהתאם לסוגו, ולכן מומלץ לטעון אותו בסכומים גבוהים ובהתאם לתקרת הטעינה שלו.

תנאי השימוש והחיוב של הכרטיסים הבינלאומיים

חשוב לשים לב למסגרת של כרטיסי האשראי הבינלאומיים, שעומדת לרוב כברירת מחדל על 10,000 שקל. נקודה מרכזית אחרת היא שהגבייה של עסקאות בחו"ל לא נעשית במסגרת מועד החיוב הקבוע של הכרטיס, אלא כשלושה ימי עסקים לאחר השימוש בו בפועל. התוצאה של כך היא שחייבים לנקוט משנה זהירות ולהימנע למשל ממצבים של כניסה למינוס בשל חיוב המגיע מוקדם ממה שחשבתם, או לפני שהמשכורת נכנסה לחשבון הבנק שלכם. שימו לב שכרטיסי אשראי שונים, בעיקר אלה היוקרתיים והיקרים יותר, כן מציעים בחלקם אופציה לדחיית מועד החיוב. כך למשל דיינרס מאפשרת חיוב עבור העסקאות במועד החיוב הקבוע של הכרטיס, או עד 60 ימי אשראי ללא תשלום במקרה של כרטיס דיינרס פלטיניום.

בצד היתרונות, בכרטיסי האשראי הבינלאומי מציעים מספר פלוסים ביחס לכרטיסים אחרים. כך למשל לקוחות חלק מהכרטיסים יכולים לצבור נקודות על עסקאות שהם מבצעים מעבר לים, לקבל יחסי המרה אטרקטיביים למועדוני תעופה או ליהנות מכניסה לטרקליני היוקרה של נתב"ג: כרטיסים דוגמת  World Elite MasterCard מאפשרים כניסה חינם ליחיד לטרקלין דן בשדה התעופה (בשרוולים B ו-C), עם אירוח הכולל שתייה קלה, חמה ואלכוהולית, מאפים, פירות, מחשבים המחוברים לאינטרנט, מסכי טלוויזיה ועוד. כל אלה יכולים להפוך את ההחלטה לגבי ההצטיידות הראשונית בכרטיס לפשוטה יותר, בייחוד כאשר לא משלמים בפועל על הכרטיס דמי חבר. סוגיית השימוש בכרטיס בחו"ל בפועל, לעומת זאת, היא כבר מורכבת יותר.

הבעיה: העמלות כיום גבוהות, אפילו ביחס לעבר

שימוש בכרטיס אשראי בינלאומי בחו"ל כרוך בעמלות שמייקרות את מחיר העסקה: עמלה על עצם ביצוע עסקה במטבע זר (עמלה שתקפה גם ברכישות מהארץ באתרי קניות בינלאומיים), ולצד זה עמלה על משיכה בכספומט בחו"ל. משיכת כספים היא הבעייתית יותר מבחינה כלכלית – זאת מכיוון שהיא מצריכה הן תשלום של עמלת המשיכה והן תשלום עמלת המרה, שאף עשויה להיות כפולה אם מושכים מטבע שאינו דולר או אירו. חברת האשראי במצבים האלה ממירה קודם כל את המטבע המקומי לדולר אמריקאי או לאירו, ולאחר מכן מבצעת המרה נוספת מהמטבע הרלוונטי לשקל. לכן במדינות שהמטבע שלהן אינו דולר או אירו, משיכת הכספים מומלצת אפילו פחות.

גובה העמלה משתנה בהתאם לתנאים הספציפיים של כל כרטיס, כפי שתראו מיד, אך כבר עכשיו נגלה לכם שהעמלה הזו בהחלט משמעותית. לפניכם מספר דוגמאות שיספקו לכם תמונה כללית על טווח העמלות. עמלת משיכת המט"ח מכספומט בכרטיסי האשראי של ישראכרט, בנקודת הזמן הנוכחית, היא 3.9%. עמלת המרת המט"ח באותה חברה, הן מדולרים והן ממטבעות אחרים, היא כ-2.3%. בכאל תשלמו כ-3.5% עמלה עבור משיכת מט"ח מכספומט ו-2.8% עמלה לביצוע עסקת מט"ח  – עמלה דומה לזו הנגבית על ידי דיינרס. בלאומי קארד העמלה על עסקה במטבע זר היא גבוהה באופן יחסי, כ-3%, אך עבור משיכה מכספומט דווקא נחשבת לנמוכה – גם כן כ-3%. אמריקן אקספרס גובה עמלה של כ-3.9% על משיכה בכספומט וכ-2.3% על המטרת המט"ח. בחלק מהכרטיסים יש עמלה קבועה על עצם המשיכה, בגובה של מספר דולרים, לצד או במקום העמלה הרגילה.

אז כמה זה עולה לנו? כדי לסבר את האוזן, ניקח מצב בו מעוניינים לבצע רכישה בגובה של 1,000 אירו באחת ממדינות העולם באמצעות כל אחד מהכרטיסים, בשער אירו של 4.225 שקל. במקום סכום של כ-4,225 שקל שהייתם משלמים בעולם אוטופי ללא עמלות, תידרשו לסכום של כ-4,352 שקל עבור עסקאות בלאומי קארד, סכום של כ-4,330 שקל במקרה שהשתמשתם בכרטיס כאל, או כ-4,322 שקל בעסקאות עם כרטיסי מאסטרקארד.

אטרקטיביות השימוש בכרטיס כתוצאה מכך נובעת לא רק מסוג הכרטיס שיש לכם, אלא גם מהפעולות הספציפיות שאתם נדרשים לעשות בחו"ל. יש השפעה משמעותית למדינה בה אתם מפעילים את אותו כרטיס. באירופה כרטיסי מאסטרקארד או ויזה הם הנפוצים ביותר, ויש לקחת את זה בחשבון כשאתם חושבים איזה כרטיס לקחת: אתם לא רוצים להגיע לבית העסק או לכספומט ולגלות כי לא מכבדים לכם את כרטיס האשראי (כמו שקורה עם כרטיסי אמריקן אקספרס, בייחוד בבתי עסק קטנים). בארצות הברית לעומת זאת פחות מומלץ להשתמש בכרטיסי מאסטרקארד, אשר העמלה שלהם גבוהה, ותחת זאת להעדיף כרטיסי אמריקן אקספרס או ויזה. במזרח הרחוק כרטיסי ויזה ומאסטרקארד אמורים לעשות את העבודה. חשוב לנו להדגיש שההגדרות האלה אינן דיכוטומטיות, כך שלכל מדינה, עיר ולעיתים גם בית עסק יש את ההעדפות שלהם.

שימו לב שהשתייכות למועדונים מסוימים עשויה לשפר את תנאי השימוש בכרטיס אשראי בחו"ל בצורה משמעותית. כך לדוגמא כרטיס האשראי העסקי של מועדון ההייטקיסטים הייטק זון, כרטיס מסוג ויזה כאל, מאפשר למחזיקים בו עמלת המרה מופחתת (להרחבה ראו כאן).

אפשר להשתמש. אבל מומלץ בעיקר במקרי חירום

אז האם לקחת כרטיס אשראי בינלאומי לחו"ל? נראה שהרוב מעדיף לקחת לפחות כרטיס אחד לחו"ל, ולו בשביל השקט שהוא מעניק, או בגלל שתמיד יש סבירות שתיתקעו בלי כסף מזומן – וזו בהחלט סיבה מוצדקת לקחת אתכם כרטיס בינלאומי. אחרי הכול, אנחנו לא בארץ, ואם אנחנו נתקעים בלי כסף אנחנו בבעיה. לדוגמה, עקב הוצאות בלתי צפויות, הכסף המזומן שאתם לוקחים מהארץ לא בהכרח יספיק כדי לעמוד בהן. אני, למשל, נקלעתי למצב לא נעים במהלך חופשה באי היווני פאפוס, לאחר שנכנסתי בטעות לים עם משקפי הראייה שלי, שכמובן אבדו להם בין הגלים. מכיוון שהמספר של המשקפיים גבוה, המשך הטיול ללא משקפיים לא היה בגדר אופציה רצויה מבחינתי. ניגשתי לחנות אופטיקה שקיבלתי לגביה המלצות ממדריך הטיולים המקומי, ורכשתי משקפיים בכרטיס האשראי שהיה לי (המזומן לא הספיק). ואגב, למרות ששילמתי עמלה בגובה של כמה עשרות שקלים, המחיר הסופי של המשקפיים היה בערך חצי ממחירם בישראל. אבל זה כבר סיפור אחר.

מומלץ מאוד להצטייד במספיק כסף מזומן, בשקלים או כבר במטבע במדינה, ולהשתמש באשראי רק בעת הצורך, ובמלוא הזהירות. ערכו סקר שוק לפני הנסיעה לחו"ל וראו איזה כרטיס הוא המשתלם ביותר עבורכם מבחינת העמלות והתנאים במדינת היעד. עמלת משיכה, כפי שראינו, היא הכל חוץ ממשתלמת. שימו לב שלמכשירי ATM שונים יש תקרת משיכה מסוימת, ולצד זה שיש גובה תקרת משיכה לכל כרטיס וכרטיס.

ומה באשר לשימוש בכרטיס אשראי בבתי עסק? ובכן, מומלץ להשתמש בו רק בבתי עסק שאתם בטוחים באמינות שלהם בכל מאת האחוזים, מאחר ושמענו על יותר מדי אנשים אשר פרטי הכרטיס שלהם נגנבו במהלך שימוש בבית עסק מפוקפק כלשהו. ברור בהמשך לכך שאתם לא יכולים להתבסס באופן מוחלט על כרטיסי אשראי בחו"ל – בתי מלון, חנויות קטנות או דוכני רחוב עשויים שלא לקבל כרטיסי אשראי מכל סוג. במעמד ההזמנה של החדר בבית המלון, למשל באתר Booking, מצוין באותיות הקטנות של העסקה מהן אפשרויות התשלום בבית המלון במעמד הצ'ק אין, כך שתוכלו לדעת האם תוכלו לשלם באשראי או במזומן, כמו גם אילו כרטיסים המלון מקבל. אם שואלים אתכם האם אתם רוצים שהחיוב יתבצע במטבע המקור או בשקלים, העדיפו את האופציה הראשונה – היא תביא לכך שהעמלה שתשלמו תהיה מעט נמוכה יותר.

בנוסף, רוב כרטיסי אשראי המונפקים כיום מצוידים בטכנולוגיית וי-פי, שמאפשרת לבצע את התשלום ברגע הנחתם על גבי המכשיר המיועד לכך. במקרה שהכרטיס שברשותכם אינו מצויד בוי-פי (אגב, לפעמים זה פשוט מתקלקל), שימו לב שאתם זוכרים את הקוד הסודי של הכרטיס, למקרה שתצטרכו להקישו בקופה לצורך סיום הליך הרכישה או ביצוע העסקה.

מהניסיון שלנו, אתם צריכים להיות עם האצבע על הדופק ביחס להוצאות שלכם בחו"ל יותר מאשר בתקופות אחרות. במועדי החיוב בדקו היטב את החיוב שמופיע, ראו מהי העמלה שנגבתה וכן הלאה. בדרך זו תוכלו לשים לב לטעויות שונות ולהבדלים בין מה שהובטח לכם לבין מה שחויבתם עליו בפועל. בתחום האשראי, כמו בתחום האשראי, זה אפשרי בהחלט.

למדריכים נוספים:

כרטיסי אשראי – כל מה שצריך לדעת

כרטיס אשראי נטען – מה זה?

הלוואות דרך כרטיסי אשראי – יתרונות וחסרונות

מהם השלבים בהקמת אתר אינטרנט? איך לעשות את זה נכון? ואיך ליצור מודל כלכלי לאתר?

בתור בעלי אתרים, אתם מכירים את הדילמות הרבות שאיתן נאלצים להתמודד בכל יום, לרבות השאלות הבאות –

בואו נדבר על השלבים בהרחבה:

הקמת האתר והמודל הכלכלי

כתיבת בלוג

מטרת הבלוג היא בדרך כלל לקדם מוצרים ו/או שירותים שבעל העסק מציע. למשל הבלוג שלי על קידום אתרים שמצד אחד יש בו מדריכים רבים ומפורטים על התחום ומציע ערך רב לקוראים שלו, ומצד שני מטרתו (בין היתר) לקדם אותי בתור נותן שירותים של SEO ושיווק באינטרנט.

יתרונות:

חסרונות:

הקמת פורטל

פורטל הוא אתר נישה המתמקד בתחום מסוים ומטרתו לספק מידע וערך רב באותה הנישה וכמובן לייצר הכנסות. בארץ למשל, יש כמה פורטלים גדולים בתחום החתונות כמו מתחתנים של קבוצת זאפ, חתן כלה, וואלה! מזל טוב ואחרים.

פורטל, בדומה לבלוג – דורש השקעה מרובה ביצירת נכס איכותי אך בשונה מבלוג דורש גם השקעה כספית לא מבוטלת. אם בלוג יכול להתקיים מעבודה של בנאדם אחד, אפילו בכמה שעות בחודש – פורטל דורש מערך שלם, הן בצד ההקמה, הקידום והתפעול. אולם ברוב המקרים מדובר בפוטנציאל הכנסות גדול ורציני.

יתרונות:

חסרונות:

הקמת אתר Affiliate / לידים

אתר כזה מטרתו העיקרית היא להזרים כסף לבעליו. כאן, להבדיל מבלוג אישי, בעל האתר בדרך כלל לא ירצה להיות בפרונט משום שלרוב אין לו אינטרס כזה. אתר Affiliate מטרתו לשווק ולמכור מוצרים של צד ג' (בין אם ישירות מולו או באמצעות מתווך – תוכנית של שיווק שותפים). בארץ ובעולם יש אינספור חברות שכל תפקידן היא לשמש כתיווך בין משווקים ובעלי מוצרים. כמובן שהן גוזרות על הקופון שלהן על כל מכירה כך שכל הצדדים מרוויחים.

כמה דוגמאות פופולאריות לאתרים שניתן לשווק ולהרוויח עליהן עמלה: אמזון, איביי, Clickbank (תוכנית שותפים של מוצרים דיגיטליים) ויש כמה דוגמאות לתוכניות שותפים ישראליות כמו WeSell, ClickOn, Sekindo, אתרי תיירות ועוד.

מודל נוסף הוא אתר לידים – אתר בתחום מסוים שכל מטרתו היא איסוף של לידים ומכירתם לצד שלישי. ניקח לדוגמא אתר בתחום השיפוצים. מטרת בעל האתר (היזם) היא להזרים אליו כמה שיותר תנועה רלוונטית ממקורות שונים, "להמיר" את התנועה על ידי השארת פנייה בטופס לידים ו/או שיחת טלפון, ולמכור אותם לצד ג'.

יתרונות:

חסרונות:

כמובן שמעבר לדוגמאות שצוינו, קיימים מודלים רבים נוספים להכניס כסף באמצעות האינטרנט, אבל לצורך המאמר הנוכחי נסתפק באלו שצוינו.

השלב הבא לאחר הקמת האתר – היא בעצם השיווק והקידום שלו. מהיכן מביאים את הגולשים? על כך בסעיפים הבאים.

קידום ושיווק האתר

קידום אתר היא לא משימה פשוטה: מדובר בהשקעה של עשרות אם לא מאות שעות בבנייה נכונה של האתר, שיפור הקוד שלו ובתחומים תחרותיים זה כולל גם השגת קישורים מאתרים אחרים באופן קבוע – בין אם בצורה יזומה ובין אם בצורה טבעית (שאחרים מקשרים אליך מיוזמתם ורצונם החופשי). כמו כן זה כולל כתיבת תכנים איכותיים ועדכניים לעמודי האתר השונים.

אם אתם לא בקיאים בבניית אתרים, מוטב שתשאירו את החלקים הטכניים יותר למקדם אתרים מקצועי שיבצע את השינויים הנדרשים באתר (רוב האתרים היום פועלים באמצעות מערכת ניהול תוכן ולכן ברוב המקרים אין צורך לפנות לחברת בניית האתרים שבנתה את האתר).

בנוגע לחלקים האחרים כמו למשל בניית קישורים ופרסום האתר ברשתות החברתיות כגון פייסבוק, אלו הן פעולות שאתם בהחלט יכולים לבצע בעצמכם לאחר שקראתם מספר מדריכים רלוונטיים. חשוב מאוד שלא להסתמך על מקורות "זולים" להחלפות קישורים ושאר פיתויים, אלא לנסות וליצור שיתופי פעולה עם אתרים אחרים תוך כדי פרסום מאמרים מועילים שבהם תכתבו בצורה מקצועית על העיסוק שלכם כפי שאתם מכירים אותו. אם המאמרים האלו ימשכו את הקוראים, הרי שתרוויחו פעמיים: פעם אחת את הקידום בגוגל, ופעם אחת כניסה של תנועה איכותית וממוקדת אליכם לאתר.

בהתחלה זה ללא ספק יהיה קשה ותצטרכו לפנות ללא מעט בעלי אתרים כדי להוכיח להם שאתם מקצועיים מספיק, אבל ככל שיעבור הזמן ותצברו לכם שם, כך עבודת השיווק העצמי תהיה קלה יותר, עד שבשלב מסוים בעלי אתרים מובילים יפנו אליכם כדי שתכתבו עבורם…

כמובן שמעבר לSEO וקידום תנועה אורגנית ניתן לשלם ישירות עבור תנועה ו-2 הפלטפורמות הפופולאריות ביותר לכך זה Google Adwords ומודעות פייסבוק. שתי הפלטפורמות דורשות לא מעט מיומנות, ניסוי ותהייה וכמובן גם תקציב – אבל הן מקור נהדר לטראפיק מיידי ואפשרות "להרגיש את השוק".

דרך נוספת להגדיל את התנועה לאתר היא גם פעילות אורגנית ברשתות חברתיות – כלומר כלל הפעולות שלא דורשות תשלום ישיר לרשת חברתית כזו או אחרת. דוגמא לכך היא לפתוח עמוד פייסבוק ולתפעל אותו כמו שצריך, לפרסם בשיטת "גרילה" דרך קבוצות בפייסבוק (מבלי להספים כמובן), לעבוד עם האשטגים בדרך יצירתית בטוויטר, אינסטגרם ועוד.

כשהאתר מתחיל לגדול

במהלך הזמן סביר להניח שתתחילו לראות את התנועה לאתר שלכם גודלת. בשלב זה חשוב לנתח ולהבין מהם מקורות התנועה העיקריים לאתר ומאילו מילות מפתח נכנסים הגולשים. זאת ניתן לבצע באמצעות שילוב בין Google Analytics ובין כלי מנהלי האתרים (הראשון משמש למציאת מקורות התנועה והשני לרשימת מילות המפתח).

לאחר שיש לכם את המידע הנ"ל, תוכלו לדעת על מה לשים את הדגש. למשל, אם אתם רואים שיש לכם הרבה תנועה יחסית מהמילה "קרנות נאמנות מחקות", אבל אתם רק במקום החמישי, תוכלו לפרסם עוד מספר מאמרים באתרים פיננסים על מנת לנסות ולהגיע למקום גבוה יותר.

שאלה חשובה נוספת אותה אתם צריכים לשאול את עצמכם היא האם יש לכם אפשרות לטפל בכל הפניות שמגיעות אליכם, או שאולי אתם מעדיפים למכור את אותן הפניות או לפחות את חלקן הלאה. מכירת פניות הלאה תאפשר לכם להרוויח עוד הכנסה פסיבית מבלי לשקוע עד צוואר בפניות של לקוחות חדשים ומבלי שתצטרכו לאבד אותן ("סליחה, אני עמוס כרגע"). כיום קל מאוד להתקין טופס צור קשר שיודע מאיזה עמוד בדיוק הגיע כל גולש וכך להפנות את הפנייה לגורם המתאים.

חיסכון בהוצאות

על מנת לחסוך בהוצאות, תוכלו בראש ובראשונה לעבוד מהבית בתנאי שהדבר מתאפשר לכם: עבודה מהבית או מבתי קפה היא מאוד מקובלת כיום ובעזרת מחשב נייד או מכשיר חכם, אתם יכולים להמשיך ולהיות מעודכנים בדופק של העסק שלכם, לבדוק מיילים ולענות לפניות המגיעות אליכם. למעשה, תוכלו אפילו לקזז חלק מהתשלומים על החשמל והארנונה כנגד המס אותו אתם משלמים על ההכנסות שלכם כתלות בגודל החלק בביתכם המשמש לצרכי העסק.

שנית כל, אם אין לכם זמינות לבצע חלק מהמשימות בעצמכם, אתם יכולים לשכור פרילנסרים שיבצעו את אותן משימות בעבורכם. היתרון בשימוש בפרילנסרים הוא שהם בדרך כלל גובים מחירים נמוכים יותר מאשר החברות הגדולות (בין אם מדובר בחברות קידום אתרים או חברות לשירותי תוכן) וגם הזמינות שלהם יותר גבוהה מכיוון שיש לכם את מספר הטלפון / כתובת הדואר האלקטרוני הישירים שלהם.

היעזרות בפרילנסרים אולי נשמעת כמו המלצה אבסורדית בהקשר של חיסכון, אבל אם חושבים על כך לעומק יש לזה כמה יתרונות:

בנוסף עם מספיק כח רצון והתמדה ניתן לקצץ כמעט בכל הוצאה שוטפת בעסק:

מתי הגיע הזמן לשדרג את האתר?

השאלה מתי הגיע הזמן לשדרג את האתר היא שאלה חשובה. בראש ובראשונה, אם האתר שלכם אינו מתאים לסלולר (אינו רספונסיבי או אינו מציע גרסה מותאמת לניידים), מוטב כי תשדרגו אותו בהקדם האפשרי. אתר שאינו מותאם עלול לחבל לא רק במאמצי הקידום שלכם (הוא יופיע מתחת לאתרים מותאמים כאשר מבצעים חיפוש מהסלולר), אלא גם באחוזי ההמרה של הגולשים ללקוחות.

הסיבה לכך היא שהגולשים נוטים לזנוח במהירות אתרים שאינם מוצגים כיאות על המכשיר החכם שלהם ולא  מבקרים בהם שוב גם כאשר הם חוזרים הביתה. (אחרי הכול, רושם ראשוני קובע ובוודאי באינטרנט).

מעבר לזאת, לא צריך לשדרג את האתר כל שנה, אבל בהחלט צריכים להיות מודעים לטרנדים האחרונים שישנם ברשת ולנצל אתכם לטובתכם.

כיום, כאשר 60-70% מהתנועה היא סלולרית (ובתחומים מסוימים אף הרבה יותר) – הזנחה של הקהל הזה היא בגדר "פשע" עבור העסק האינטרנטי שלכם.

מה שלא כדאי לעשות זה להיתפס על טרנדים שלא בהכרח יעזרו לכם. לדוגמה, היום מקובל מאוד להציב בדף הבית של האתר או בכל הדפים שבו נציג פניות וירטואלי שמקבל את הפניות של הגולשים, אבל נציג פניות וירטואלי לא מתאים לכל אתר ולמעשה במקרים רבים כל המטרה שלו היא לקבל את מספר הטלפון או כתובת המייל של הלקוח הפוטנציאלי. לעומת זאת, הגולש מעוניין בקשר אנושי ולא בתוכנות צ'אט מוגבלות מאוד בזיהוי שפה אנושית.

האם להוציא כסף גם על פרסום ממומן?

רבים שואלים את עצמם האם כדאי להוציא כסף גם על פרסום ממומן ולא רק על קידום אורגני. התשובה היא שבדרך כלל כן, אבל לא במקום הקידום האורגני או פעילות ברשתות חברתיות. הסיבה לכך היא שכיום הגבול בין התוצאות האורגניות לבין הפרסומות בגוגל ופייסבוק הוא מאוד דק ולפעמיים הגולשים בעצמם מתבלבלים וחושבים שהתוצאה הממומנת היא תוצאה אורגנית (זה בולט בעיקר בגוגל).

מלבד העובדה שכך אתם מקבלים יותר חשיפה, החשיפה הזו היא מיידית ולכן היא טובה בעיקר לשלבים הראשונים של שיווק האתר בהם החשיפה האורגנית שלכם היא יחסית מועטה.

כמו כן, בסופו של יום צריך להסתכל על ההחזר השקעה – אם הקמפיין הממומן מנוהל היטב ועל כל שקל שמושקע אתם מרוויחים שקל וחצי או אפילו שנקל, הקמפיין מצדיק את עצמו ושווה לרוץ איתו לטווח ארוך (תוך כדי מעקב ושינויים במידת הצורך).

האם יש שלב שבו אפשר לנוח על זרי הדפנה?

למרבה הצער, מעט מאוד בעלי אתרים אכן יכולים לשבת רגל על רגל ולראות איך האתר שלהם צומח מעצמו. פעולות של שיווק עצמי וקידום באינטרנט הן פעולות שלא נגמרות אף פעם מכיוון שגם המתחרים שלכם אף פעם לא מפסיקים לעבוד. אם לא תגיבו לפעולות שלהם, סביר להניח שתראו לאט לאט כיצד האתר שלכם מאבד גובה.

לכן, בקרה על האתר שלכם, חיזוק שלו וצפייה אחרי טרנדים ומגמות הן פעולות אותן יש לבצע באופן יומי יומי או לכל הפחות שבועי. אם אתם לא יכולים לעשות זאת בעצמכם (למשל, אם עליכם לטפל בענייני העסק השוטפים), אל תהססו להפנות את המשימה לגורם מקצועי שיוכל לעשות זאת בעבורכם, כפי שהצענו קודם לכן.

גם במידה והצלחתם לייצר אתר מניב אבל התעייפתם מכל התחזוקה שלו וההתעסקות השוטפת, תמיד ניתן למכור אותו לעשות מעין אקזיט.

בהצלחה!

על הכותב

דניאל זריהן, מקדם אתרים ומשווק אינטרנט משנת 2009. עוזר לעסקים רבים בישראל לקבל יותר פניות דרך האינטרנט. בנוסף, כותב בלוג פופולארי בתחום ה-SEO ושיווק באינטרנט.

 

מה חשוב יותר – הרווח או הרווח למניה? איך זה קשור לרכישות? ולמה ברכישות יש מרכיב גבוה של מזומן?

רכישות הם חלק אינטגרלי מההתפתחות  של חברות גדולות –  כדי לגדול צריך (ברוב התחומים) לרכוש טכנולוגיות משלימות, מוצרים חסרים, חברות מתחרות, נתח שוק ועוד. אחד התחומים העמוסים ביותר ברכישות הוא תחום התרופות –  כל אחת מענקיות התרופות (גם בתחום תרופות המקור וגם בתחום התרופות הגנריות) היא חברה שהשתמשה ברכישות כדי לגדול ומיילן (MYL ), אחת השחקניות הגדולות בתחום הגנרי, לא חריגה.

מיילן השלימה בתחילת אוגוסט את רכישת  meda השבדית בתמורה ל-7.2 מיליארד דולר, בשנה שעברה היא רכשה  פעילות מחברת אבוט בתמורה ל-5 מיליארד דולר ולפני כשמונה שנים השלימה את רכישת מרק הגרמנית ב-6.7 מיליארד דולר. אלו היו המגה רכישות, כשבדרך היו עוד רכישות רבות קטנות יותר, ופה ושם גם ניסיונות רכישה שכשלו, לרבות הניסיון לרכוש את פריגו.

אבל לפני שנתעמק ברכישות, אי אפשר בלי הסערה מהחודשים האחרונים – מיילן נמצאת תחת ביקורת גורפת של הפוליטיקאים, הרגולטורים, התקשורת והציבור האמריקני בגלל שהקפיצה מחירה של תרופה במאות אחוזים. מדובר בתרופת האפיפן, המשמשת לטיפול בהתקפי אלרגיה חמורים (שעלולים לגרום אף לסכנת חיים). התרופה הזו, הגיעה לסל של מיילן, רק לאחר שמיילן רכשה את מרק הגרמנית לפני כתשע שנים ומאז מחיר התרופה עלה קרוב לפי 10, כשגם בשנים האחרונות היו התייקרויות חדות, גם על רקע יציאה של תרופה מתחרה מהשוק. מיילן הודיעה אמנם על הפחתת המחיר, בניסיון להרגיע את "השטח",  אבל הסיפור לא דעך לגמרי, כשברקע נראה שטבע צפויה להשיק גרסה גנרית למוצר בטווח הקרוב.

הסיפור הזה גם עשוי להיות בעל השלכה משמעותית על התוצאות של מיילן, מכיוון שמדובר בתרופה משמעותית ורווחית מאוד, אבל בינתיים מיילן סיפקה תוצאות סבירות לרבעון השני של השנה, מכירות האפיפן דווקא עלו (מיילן נותרה יחידה בשוק), והחברה שמרה על התחזית לשנה כולה.

תוצאות הרבעון הבא יהיו שונות לחלוטין – ככה זה ברכישות, הן הופכות את הדוחות מהקצה אל הקצה, כשבדרך הן די מטשטשות את התוצאות ואת יכולת ההשוואה של התוצאות לתקופות קודמות. מיילן השלימה בתחילת אוגוסט את רכישת Meda השבדית. החברה השבדית תיכלל בתוצאות המאוחדות ברבעון השלישי, והמשמעות היא שההכנסות של מיילן ברבעון השלישי יקבלו דחיפה למעלה (יכללו את ההכנסות של הנרכשת). ואז,  כל התרופות הקיימות בפורטפוליו של מיילן, לרבות האפיפן, מאבדות מעט מחשיבותן – הן פשוט, אחראיות על נתח קטן יותר מההכנסות הכוללות (והרווח מהן קטן יותר מהרווח הכולל) – סוג של דילול.

הרכישה תשפיע כמובן גם על יתר הסעיפים בדוח רווח והפסד – ההוצאות של Meda יתחברו להוצאות של מיילן על פי "חיתוכים" שונים, לדוגמה עלויות המכר של Meda יתחברו לעלויות המכר של מיילן; הוצאות המחקר ופיתוח של Meda יתווספו להוצאות המחקר ופיתוח של מיילן וכך הלאה. ועדיין – הציפייה היא שהרכישה הזו (ורכישות בכלל) תתרום לרווח, אם כי, במקרים רבים זה לא מיידי. במקרה של רכישת Meda ניתן להבין שהרכישה תתרום לרווח בטווח הקרוב.

אבל, תרומה לרווח לא מספיקה, מה שיותר חשוב, והוא המבחן הראשי של רכישות, הוא תרומה לרווח למניה (הרווח חלקי מספר המניות). כאשר הרכישה נעשית רק במזומן אזי אין השפעה על כמות המניות  ולכן אם הרווח של החברה גדל משמע הרווח למניה גדל; והנה המחשה – נניח שחברה מרוויחה 300 מיליון דולר ויש לה 300 מיליון מניות (מחיר המניה – 10 דולר למניה) – הרווח למניה שלה במצב הזה הוא 1 דולר למניה (רווח של 300 מיליון חלקי מספר מניות – 300 מיליון). החברה הזו רוכשת ב-1 מיליארד דולר (בעזרת מימון בנקאי) חברה אחרת שתורמת לה רווח של 100 מיליון דולר. הרווח הזה הוא עדיין לא סוף החישוב מכיוון שיש עלויות מימון ונניח שהם מסתכמות ב-40 מיליון דולר (4% ריבית שנתית). מכאן שהרווח כתוצאה מהרכישה מסתכם ב-60 מיליון דולר, ומאחר ולא הונפקו מניות נוספות, הרי שהרווח הכולל של החברה מסתכם כעת (אחרי הרכישה) ב-360 מיליון דולר. הרווח הזה מתורגם לרווח למניה של 1.2 דולר (רווח כולל של 360 מיליון דולר חלקי   300 מיליון מניות). כלומר, כאשר אין הנפקת מניות/ דילול, אז ברגע שהרווח גדל גם הרווח למניה גדל.

אבל, בפועל, רוב הרכישות נעשות גם דרך הנפקת מניות לבעלי המניות של הנרכשת (בעלי המניות של החברה הנרכשת מקבלים מזומן ומניות של החברה הרוכשת). נניח שבדוגמה שלנו העסקה היתה חצי במזומן וחצי במניות – 500 מיליון דולר במזומן, ו-500 מיליון דולר במניות שזה 50 מיליון מניות (מחיר מניה – 10 דולר). במצב הזה, התרומה של הנרכשת  לרווח האבסולוטי גדולה יותר מכיוון שהוצאות המימון נמוכות יותר – הרווח של הפעילות הוא 100 מיליון דולר, אך הוצאות המימון הן 20 מיליון דולר (4% ריבית שנתית על מימון של 500 מיליון דולר), ומכאן שהרווח מהרכישה מסתכם ב-80 מיליון דולר (לעומת 60 מיליון במקרה הראשון – רכישה דרך מזומנים).

ומה יקרה לרווח למניה? מצד אחד הרוו גדל וזה עשוי להעלות את הרווח למניה, אך מצד שני מספר המניות עלה וזה מקטין את הרווח למניה. בדוגמה הזו – הרווח עלה ל-380 מיליון דולר ומספר המניות עלה ל-350 מיליון מניות – הרווח למניה הוא 1.09 דולר למניה – גידול לעומת המצב המקורי (1 דולר), אבל פחות מהרווח למניה באם הרכישה היתה נעשית במזומן; וזו הסיבה שהרכישות בזמן האחרון נעשות במרכיב מזומן גבוה – הרווח למניה גדול יותר אם עושים את העסקה במזומן (או חלק משמעותי במזומן) וזה בגלל/ בזכות הריבית הנמוכה – "שווה" לחברות לקחת מימון, זה זול יותר מאשר לדלל את בעלי המניות.

מיילן כאמור רכשה את  Meda השבדית בתמורה ל-7.2 מיליארד דולר, 80% במזומן והיתר בהנפקת מניות חדשות.  מדובר על דילול קטן יחסית – מספר המניות יגדל ב-7% והשאלה בכמה יגדל הרווח? אם הוא יגדל ביותר, אז הרווח למניה יגדל – על כך, ועל ההשפעה של הרכישה על מכלול הדוחות של מיילן, בטור הבא.

 

מדד שכר הדירה באוגוסט עלה ב-0.2% – וזה בשעה שמדד המחירים לצרכן יורד ב-0.3%! מדד מחירי דיור עלה ב-0.4%  ומדד שירותי דיור בבעלות הדיירים עלה ב-0.5% – מדובר במדד שמבטא את העלייה בשכר דירה בחידוש חוזים (להבדיל ממדד שכר דירה שתקף לכל החוזים ולא רק לחידוש).

מחשבון מדד שכר דירה

מחשבון מחירי הדירות

הלמ"ס מפרטת כי העלייה במדד שירותי דיור בבעלות דיירים, מבטאת את השינויים במחירי שכר דירה שנקבעו בחוזים שנחתמו בחודשים יולי 2016 – אוגוסט 2016, לעומת חוזים שנחתמו בחודשים יוני 2016 – יולי 2016.

במקביל מפרסמת הלמ"ס, אינדיקטורים נוספים בשוק הדיור שאינם נכללים במדד המחירים לצרכן

מדד מחירי דירות – מהשוואת העסקאות שבוצעו בחודשים יוני 2016 – יולי 2016, לעומת העסקאות שבוצעו בחודשים מאי 2016 – יוני 2016, נמצא כי מחירי הדירות עלו ב-0.1%. עלייה זו מבטאת את שינוי המחירים בניכוי שינויי האיכות בתמהיל ובסוג הדירות. הנתון אינו סופי מאחר שקיימות עסקאות נוספות שבוצעו בתקופה זו וטרם דווחו. מהשוואת העסקאות יוני 2016 – יולי 2016, לעומת יוני 2015 – יולי 2015, עלו המחירים ב-6.0%. מהשוואת העסקאות מאי 2016 – יוני 2016, לעומת מאי 2015 – יוני 2015, עלו המחירים ב-7.0%.

אחזקת הדירה –  מדד מחירי אחזקת הדירה נותר ללא שינוי. הוזלו במיוחד: נפט וסולר לחימום הדירה (ב-1.4%), אבקות ונוזלי כביסה (ב-1.2%), סופגי ריחות ומטהרי אויר (ב-1.2%) וחומרי כביסה אחרים, כגון: סבון ומרכך כביסה (באחוז אחד). התייקרו במיוחד: חומרים לניקוי הבית (ב-1.8%) וחומרים לניקוי ורחיצת כלים (ב-1.4%).

ריהוט וציוד לבית – מדד מחירי ריהוט וציוד לבית ירד ב-0.5%. הוזלו במיוחד: ריהוט לגן ולמרפסת (ב-3.9%), כלי מיטה ומגבות (ב-2.6%), מאוורר (ב-1.7%), צלחות (ב-1.6%), ספלים וכוסות (ב-1.3%), כלי עזר למטבח (ב-1.3%), מקפיא (ב-1.2%) וחפצי קישוט לבית (באחוז אחד). התייקרו במיוחד: כלים חד פעמיים (ב-1.1%).

 למדד מעודכן – מחשבון מדד תשומות הבנייה

 

מדד תשומות הבנייה באוגוסט היה ללא שינוי, בעוד מדד המחירים לצרכן ירד ב-0.3% –   כך עולה מפרסום נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס). בחודש שעבר זינק מדד תשומות הבנייה למגורים ב-0.4% .  מתחילת השנה עלה המדד ב-1%.

המדדים שקשורים לדירות  עלו – מדד מחירי הדירות עלה ב-0.1%, מדד שכר דירה עלה ב-0.2% וגם יתר מדדי הדירות עלו – ראו כאן הרחבה.

מחשבון מדד תשומות הבנייה

הלמ"ס מעדכנת כי מדד מחירי תשומה במגורים נשאר ברמה של 108.5 נקודות. ללא שכר עבודה ירד המדד ב-0.2% בחודש אוגוסט 2016 והגיע לרמה של 103.3 נקודות לעומת 103.5 נקודות בחודש הקודם. ב-12 החודשים האחרונים (אוגוסט 2016 לעומת אוגוסט 2015) עלה מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים ב-1.5% בשל העלייה במחירי שכר העבודה ב-3.4%. המדד ללא שכר עבודה עלה ב-0.1% בתקופה זו.

חומרים ומוצרים – בחודש אוגוסט 2016 ירד מדד מחירי חומרים ומוצרים ב- 0.3%. מבין החומרים והמוצרים ירדו במיוחד מחירי מחיצות מתועשות (ב-5.1%), ברזל לבנייה (ב-3.7%), רשתות ברזל  (ב-3.5%) ומחירי אבן (ב-1.8%).לעומת זאת, עלו מחירי עץ לבנייה (ב-1.8%) ומחירי מוצרים לחימום מים והסקה (ב-1.6%).

שכירת ציוד ורכב והוצאות כלליות – מדד מחירי שכירת ציוד ורכב עלה בחודש אוגוסט 2016 ב-0.2% בשל עלייה במחירי שכירת רכב (ב-0.6%). מדד הוצאות כלליות עלה ב-0.8%.

 שכר עבודה – מדד מחירי שכר עבודה המשולם עבור המועסקים בענף עלה בחודש אוגוסט 2016 ב-0.3%.

מדד תשומות הבנייה למגורים – מה בהמשך?

הכלכלנים של הראל צופים שבמקביל לעלייה של 0.4% במדד תשומות הבנייה, יירד מדד המחירים לצרכן בשלושת החודשים האלו ב-0.1%!  כמו כן, סבורים הכלכלנים כי המדדים הקשורים לדירות למגורים יעלו בשיעור יחסית גבוה. מדד מחירי דירות בבעלות דיירים יעלה להערכתם בתקופה זו ב-0.6% וגם סעיפי הדיור האחרים (בעיקר הכוונה למדד שכר הדירה) יעלה ב-0.6% בתקופה זו.

כאן, תוכלו לחשב את השינויים במדד המחירים לצרכן

כאן את השינויים במדד שכר הדירה

וכאן את השינויים במדד מחירי הדירות

למה מדד תשומות הבנייה כל כך חשוב?

הסיבה ההעיקרית שמדד תשומות הבנייה הפך לכל כך חשוב היא שהוא מהווה את בסיס ההצמדה של הכספים לקבלן – כלומר, מחיר הדירה מתייקר במקביל לעליית המדד.  ההתייקרות עשויה להיות משמעותית ולהגדיל את מחיר הדירה לצד גורמים נוספים שמייקרים את מחיר הדירה. כאן, תוכלו לקרוא  הסבר מפורט על מחיר הדירה האמיתי.  כך או אחרת, בשנים האחרונות כאמור עלה מדד תשומות הבנייה משמעותית יותר ממדד המחירים לצרכן ולכן רבים היו מעוניינים לגדר אותו, להקטין את החשיפה אליו, או להחליף את ההצמדה למדד המחירים לצרכן – וזה יכול להיות אפשרי. כחלק מהמשא ומתן עם הקבלן אתם יכולים לנסות ולדרוש הצמדה למדד המחירים לצרכן במקום למדד תשומות הבנייה – שימו לב זה לא בהכרח שמדד המחירים לצרכן עדיף לכם, בהחלט ייתכן מצב הפוך – שמדד המחירים לצרכן עולה על מדד תשומות הבנייה, למרות שזה לא היה כך בשנים האחרונות – מה שהיה לא בהכרח יימשך ולכן תדעו שבסופו של דבר זה סוג של הימור.

מחשבון מדד תשומות בנייה – מחשבון מדד תשומות הבנייה

 ומחשבון מדד המחירים לצרכן –

מחשבון מדד המחירים לצרכן

אז מתי כדאי לשלם לקבלן?

שאלה חשובה שאיתה מתמודים רוכשי הדירות היא מתי לשלם לקבלן – האם לחכות עד כמה שניתן או להקדים תשלומים? ובכן, תשלום מהיר ימנע את ההצמדות למדד תשומות בנייה, כלומר יחסוך את ההצמדות, אך מצד שני תשלום מהיר משמעותו בשביל רוב רוכשי הדירות – לקיחת משכנתא בשלב מוקדם וערכה עולה בהתאם לריבית – השאלה הכלכלית היא מה יותר גבוה – מדד תשומות הבנייה או הריבית על המשכנתא?  וגם כאן, אלו הערכות ומה שהיה לא בטוח שיהיה. כאן, תמצאו את ריבית המשכנתא המעודכנת, וכאן, את מדד תשומות הבנייה וכן תחזיות לגבי מדד זה.

מדריכים נוספים:

רכישת דירה מקבלן – כל מה שצריך לדעת

למדריך מס רכישה

מחשבון מס רכישה

מדד המחירים באוגוסט ירד בשיעור של 0.3% – הפתעה גדולה! הכלכלנים ציפו למדד סביב האפס.

מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נמסר כי – מדד המחירים לצרכן ירד ב-0.3% באוגוסט 2016, בהשוואה ליולי 2016, והגיע לרמה של 99.2 נקודות לעומת 99.5 נקודות בחודש הקודם (הבסיס: ממוצע 100.0=2014 נקודות). המדד ללא דיור ירד ב-0.5% והגיע ל-97.1 נקודות, המדד ללא ירקות ופירות ירד ב-0.3% והגיע ל-99.0 נקודות והמדד ללא אנרגיה ירד ב-0.1% והגיע ל-100.7 נקודות.

מדדי הדיור המשיכו לעות – מדד מחירי הדירות עלה ב-0.1%, מדד שכר דירה עלה ב-0.2% – ראו כאן הרחבה על מדדי הדירות. מדד תשומות הבנייה נותר ללא שינוי – ראו הרחבה

למחשבון הצמדה למדד

ירידות מחירים נרשמו במיוחד בסעיפים הבאים: הלבשה והנעלה ב-4.9%, פירות טריים ב-2.5% ותחבורה ותקשורת ב-1.3%.

עליות מחירים נרשמו במיוחד בסעיפים הבאים: ירקות טריים ב-3.3%.

מתחילת השנה עלה המדד הכללי ב-0.1%, המדד ללא ירקות ופירות עלה אף הוא ב-0.1%, המדד ללא אנרגיה עלה ב-0.3%; לעומתם המדד ללא דיור ירד ב-0.5%.

בשנים עשר החודשים האחרונים (אוגוסט 2016 לעומת אוגוסט 2015) ירד המדד הכללי ב-0.7%, המדד ללא דיור ירד ב-1.6%, המדד ללא ירקות ופירות ירד ב-0.9% והמדד ללא אנרגיה ירד ב-0.1%.

על פי נתוני המגמה לתקופה שבין מאי 2016 – אוגוסט 2016, קצב הירידה השנתי של מדד המחירים לצרכן הגיע ל-0.3%, של המדד ללא דיור ל-0.6% ושל המדד ללא ירקות ופירות וללא דיור ל-1.2%.

למחשבון הצמדה למדד

למחשבון הצמדה למדד

למחשבון הצמדה לדולר

 הביקוש לדירות יישאר גבוה – מעריכים כלכלני לאומי, אם כי, להערכתם תהיה שונות בין האזורים

יניב בר מהמחלקה הכלכלית של בנק לאומי מתייחס בשוק הדירות המקומי בסקירה של הבק. להערכתו – "קיימת שונות רבה בביקוש לדירות בין אזורי הארץ השונים והתמתנות מסוימת בסך הביקושים לדירות חדשות מתחילת השנה. הכמות המבוקשת של דירות חדשות (ראה/י הגדרה בתרשים משמאל) הסתכמה בחודש יולי השנה ב-3,584 דירות (נתון מנוכה עונתיות). מדובר בירידה בהשוואה לנתון החודשי הממוצע במחצית הראשונה של השנה שעמד על כ-4,000 דירות. בסך הכול, על פי נתוני הלמ"ס, מתחילת השנה (ינואר-יולי) חלה ירידה של כ-1,457 דירות בכמות המבוקשת של דירות חדשות בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. מנגד, מלאי הדירות החדשות, שנותרו למכירה בסוף חודש יולי, עלה בכ-2,226 דירות לעומת יולי 2015. דהיינו, בחודשים אלה היקף הבנייה הכולל עלה, תוך צמצום מסוים בביקושים.

"עם זאת, בחינה של הנתונים לפי מחוזות מצביעה על שונות רבה בין האזורים השונים בארץ. באזורי הביקוש המובילים, תל אביב והמרכז, חלה התרחבות בפער שבין הביקוש לבין ההיצע בשוק הדיור, התפתחות אשר מוסיפה לחצים לעליות מחירים. כפי שניתן לראות בתרשים, באזור תל אביב חל גידול של כ-363 דירות בכמות המבוקשת של דירות חדשות (הביקוש גדל), אולם במקביל, חלה ירידה של כ-325 דירות במלאי הדירות באזור זה (ההיצע הצטמצם). כלומר, הפער בין הביקוש להיצע בתל אביב התרחב בכ-688 דירות. באזור המרכז חלה אמנם ירידה בכמות המבוקשת של דירות חדשות, אולם הייתה ירידה חדה יותר במלאי הדירות, שהובילה גם כן להתרחבות הפער, אם כי, מתונה יותר. עם זאת, ביתר האזורים הצטמצם הפער בין הביקוש להיצע, בהובלת האזורים: חיפה והצפון, ככל הנראה על רקע תנופת הבנייה באזורים אלו. בהתחשב בכך שהפער בין ביקוש להיצע משפיע על קצב עליות המחירים, הרי שנדרש טיפול דיפרנציאלי, בכל הקשור בצד ההיצע, בין אזורי הארץ השונים ובעיקר מתן דגש על הגדלת ההיצע באזורי הביקוש המובילים, תל אביב והמרכז, בהם הפער התרחב.

"במבט כולל, אנו מעריכים שהביקוש לדירות יישאר גבוה גם בחודשים הבאים לאור הדמוגרפיה, עם שיעור גידול אוכלוסייה של כ-2% לשנה, ותנאי הרקע המאקרו-כלכליים הנוכחיים, בהם: סביבת ריבית נמוכה, שלא צפויה להשתנות בקרוב; שיעור אבטלה המצוי בנקודת שפל; היעדר אלטרנטיבות השקעה בעלות סיכון נמוך ותשואה יציבה יחסית; וציפיות ציבור הרוכשים כי המחסור בהיצע הדירות יישמר בטווח הקצר. לכן, בכדי לפעול לשינוי מגמה בתחום מחירי הדיור, יש לפעול לגידול ההיצע גם על פי פילוח אזורי. במקביל, ישנה חשיבות רבה להשבחת התשתיות השונות והשירותים הציבוריים באזורים שאליהם מבקשים להסיט את הביקושים. המטרה היא שאזורים אלו יתנו מענה כולל טוב לכל אשר נדרש על מנת לספק רמת חיים טובה ובכך תהיה בסופו של דבר התאמה טובה יותר בין הביקוש וההיצע, כל זאת לרווחת הציבור הישראלי ותוך בלימת מגמת עליית נטל מחירי הדיור".

הגירעון בתקציב המדינה צפוי להיות נמוך ב-2016 מהיעד הממשלתי

ומעבר לשוק הדירות – בבנק לאומי סוקרים את מצב הכלכלה המקומית – "פעילות הממשלה הסתכמה בחודש אוגוסט השנה בגירעון של כ-2.6 מיליארד שקל. מתחילת השנה (ינואר-אוגוסט) הסתכמה פעילות הממשלה בגירעון של כ-5.2 מיליארד שקל (ראה/י תרשים), בעוד יעד הגירעון לשנת 2016 כולה עומד על כ-35 מיליארד שקל (כ-2.9% תוצר). לפיכך, נראה כי הממשלה תוכל לעמוד ביעד הגירעון שקבעה.

"התרומה העיקרית למצב הפיסקאלי החיובי יחסית מתחילת השנה, מגיעה מצד הכנסות המדינה ממסים אשר היו גבוהות בשיעור ריאלי של 5.8% (בניכוי תיקוני חקיקה והתאמות) לעומת התקופה המקבילה אשתקד. עם זאת, יש לציין כי אוגוסט הינו החודש הראשון מתחילת השנה בו נרשמה ירידה ריאלית בהכנסות לעומת החודש המקביל אשתקד. ייתכן כי התפתחות זו מצביעה על התמתנות מסוימת במגמה החיובית שמאפיינת את הכנסות המדינה ממסים בעת האחרונה, אולם עדיין מוקדם לקבוע האם מדובר בשינוי מגמה של ממש. נציין שהירידה בהכנסות בחודש אוגוסט, חלה כתוצאה מירידה ריאלית של 8.2% בהכנסות ממסים ישירים, זאת על רקע מספר גורמים, וביניהם: ירידה בהכנסות המדינה משוק ההון עקב ירידות שערים בבורסה, בהמשך למגמה מתחילת השנה; ירידה בגביית מס הכנסה מחברות, בעיקר בענף הפיננסים; וירידה בהכנסות ממיסוי מקרקעין, אם כי, יש לציין שאוגוסט אשתקד התאפיין בהכנסות גבוהות באופן חריג, בשל הקדמת רכישות בטרם העלאת שיעור מס הרכישה.

"לסיכום, למרות הירידה בחודש אוגוסט, העודף בגביית המסים מתחילת השנה (ינואר-אוגוסט) נשמר והסתכם ב-4.1 מיליארד שקל בהשוואה לתחזית הגבייה המקורית של משרד האוצר. הגירעון המצטבר ב-12 החודשים האחרונים הסתכם בכ-26.3 מיליארד שקל, שהם 2.2% תוצר בלבד (על פי אומדני משרד האוצר), המהווים שיעור נמוך מן היעד לשנה זו. על כן, להערכתנו, הגירעון בתקציב צפוי להסתכם השנה בכ-2.5% תוצר ואולי אף פחות מכך"

כלכלני לאומי מתייחסים לתיירות שהיתה אמורה להיות חזקה בחודש אוגוסט –  "בחודש אוגוסט נמשכה הירידה בכניסות התיירים; הירידה מתחילת השנה בולטת בעיקר בתיירות הנכנסת מאירופה נמשכת הירידה בקצב כניסות התיירים. בחודש אוגוסט השנה נכנסו לישראל בדרך האוויר כ-197 אלף תיירים (נתונים מנוכי עונתיות) – הנתון החודשי הנמוך ביותר מאז נובמבר 2014. מדובר בנתון המשקף ירידה של כ-5% לעומת חודש יולי, וירידה של כ-7% לעומת הממוצע החודשי בשבעת החודשים הראשונים של השנה, שעמד על כ-208 אלף תיירים. כמו כן, מתחילת השנה (ינואר-אוגוסט) נרשמה ירידה של כ-0.5% בקצב כניסות התיירים בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. דהיינו, הנתונים מצביעים על התגברות הירידה (שהחלה בחודש יוני) בתיירות הנכנסת.

"בחינת נתוני ארצות המוצא של התיירים הנכנסים לישראל, מעלה כי עיקר הירידה בכניסות התיירים מתחילת השנה מקורה בתיירות מיבשת אירופה, המהווה כ-60% מכלל התיירות הנכנסת לישראל בדרך האוויר (ראה/י תרשים). כך, מספר התיירים הנכנסים מיבשת אירופה בחודשים ינואר-אוגוסט השנה היה נמוך בכ-36 אלף תיירים בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד (נתונים מקוריים). הירידות הבולטות נרשמו בתיירות הנכנסת מרוסיה (ירידה של כ-24 אלף תיירים) ומצרפת (ירידה של כ-12 אלף תיירים), אשר להן נתח נכבד בפעילות הענף, שכן יחד הן מהוות כ-21% מכלל התיירות הנכנסת לישראל בדרך האוויר. הירידה במספר התיירים הנכנסים מיבשת אירופה משקפת את: המשבר הכלכלי ברוסיה והפיחות של הרובל ביחס לשקל, אשר גרם להתייקרות מחירי החופשות בישראל; ההתאוששות האיטית במצב הכלכלי באירופה; והתחזקות השקל מול האירו, אשר גרם להתייקרות במחירי החופשות גם עבור האירופאים.

"מנגד, העלייה הבולטת ביותר נרשמה בתיירות הנכנסת מסין, שמהווה כ-2% מכלל התיירות הנכנסת לישראל, בעוד שעלייה מתונה יותר נרשמה בתיירות הנכנסת מארה"ב (כ-23% מכלל התיירות הנכנסת). נציין כי בשנים הקרובות צפוי גידול בתיירות מסין, בין היתר, על רקע הסכם מיוחד שנחתם בין סין לישראל באפריל השנה, המאפשר קבלת ויזה לתקופה של עשר שנים; וציפיות לירידת מחירי הטיסות בקו הישיר בין בייג'ין לישראל בעקבות כניסתה של חברת התעופה הסינית, היינאן איירליינס, לפעילות בישראל.

"היקף התיירות הנכנסת עדיין נמוך משמעותית מהרמה שהייתה ערב מבצע "צוק איתן" מאז חודש ספטמבר 2014, עם תום מבצע "צוק איתן", חלה אמנם עלייה מתונה במספר כניסות התיירים, אולם הרמה הנוכחית עדיין רחוקה בכ-22% מרמת השיא שלפני "צוק איתן" (ראה/י תרשים). נתון זה מצביע על קצב התאוששות איטי במספר כניסות התיירים גם בהשוואה לאירועים ביטחוניים קודמים. אם כי, יש להדגיש כי תהליך ההתאוששות הושפע לרעה ממספר גורמים נוספים, ובראשם: המשבר הכלכלי ברוסיה, התאוששות כלכלית איטית באירופה, ההרעה במצב הביטחוני בישראל  והמצב הגיאופוליטי במזרח התיכון. במבט קדימה, הפעילות בענף התיירות תמשיך להיות מושפעת מתהליכים חיצוניים אשר משפיעים על כניסות התיירים מחו"ל לישראל, המהווים כ-40% מכלל פעילות הענף".