ריבית המשכנתא ממשיכה לעלות; מתחילת השנה נלקחו משכנתאות ב-53.8 מיליארד – מעל היקף המשכנתאות בכל שנת 2014
היקף המשכנתאות בחודש אוקטובר הסתכם ב-4.6 מיליארד שקל – כך עולה מנתוני בנק ישראל. היקף המשכנתאות עדיין גבוה וזאת למרות הירידה בביקוש לדירות מצד משקיעים (על רקע העלאת מס הרכישה למשקיעים), ולמרות שמדובר בחודש החגים שעונתית חלש יותר מחודשים אחרים.
גם חודש ספטמבר היה עם היקף משכנתאות גבוה – 4.2 מיליארד שקל. מתחילת השנה נלקחו משכנתאות בהיקף של 53.8 מיליארד שקל – קצב של 4.5 מיליארד שקל בחודש. בכל שנת 2014 נלקחו משכנתאות בהיקף של 51.6 מיליארד שקל – קצב חודשי של 4.3 מיליארד שקל.
החודשים הבולטים בלקיחת משכנתאות היו במרץ עד יוני. משקיעים רבים החליטו להקדים את רכישת הדירות על רקע העלאת מס הרכישה. בחודשים האחרונים הקצב עדיין גבוה, אבל מתחת לשיא של מעל 6 מיליארד שקלים.
בחודש אוקטובר, לראשונה לאחר תקופה ממשוכת, עקף סך המשכנתאות בריבית משתנה את סך המשכנתאות בריבית קבועה. הלווים נטלו משכנתאות בריבית קבועה ב-2.28 מיליארד שקל באוקטובר, ואילו היקף המשכנתאות בריבית משתנה עמד על 2.33 מיליארד שקל.
מה עדיף ריבית קבועה או ריבית משתנה?
אחת השאלות החשובות ביותר בלקיחת משכנתא היא באיזה תמהיל משכנתא לבחור – כמה יהיה החלק הקבוע? כמה החלק המשתנה? – יש מספר רב של מסלולים ולכל מסלול יתרונות וחסרונות. יש את המסלול של הריבית המשתנה הצמודה לפריים שמוגבל על ידי בנק ישראל ללקיחת עד שליש מהיקף המשכנתא הכולל. הריבית כאן נמוכה במיוחד ולכן אכן שווה לנצל את המשכנתא הזו. אבל, לרוב לוקחים מרכיב משתנה נוסף (ריבית משתנה צמודה למדד, משתנה שקלית), והיתר בריבית קבועה.
הריבית הקבועה גבוה יותר מהריבית המשתנה – זו עובדה פשוטה שנובעת מכך שברגע שאנחנו מקטינים את הסיכון (ובריבית קבועה אין סיכון, אין הפתעות; בעוד בריבית משתנה יש סיכון – הריבית יכולה לעלות!) אנחנו משלמים פרמיה על כך – רוצים פחות סיכון תשלמו יותר. אבל, לפעמים הסיכון הזה משתלם. כלומר, לפעמים לשלם ריבית קבועה גבוה יותר עדיף מאשר לשלם ריבית משתנה נמוכה יותר, מכיוון שהריבית המשתנה עלולה לעלות בקצב מהיר, ואז עלול להיווצר מצב שהמשתנה עולה על הריבית הקבועה. לכן, חשוב לפזר בין המסלולים.
בתוך כך, היום נודע כי ריבית המשכנתא ממשיכה לעלות. ריבית המשכנתא צמודת המדד לחודש נובמבר עלתה ל-2.58%, לעומת 2.47% בחודש שעבר. ריבית המשכנתא צמודת המדד לתקופה של 25 ומעלה עומדת על 3.06%, ריבית המשכנתא ל-20 עד 25 שנה עומדת על 3%.
למידע נוסף על ריבית המשכנתא, מהון להון, צרכנות פיננסית.
מעודכן ל-12/2019
מחיר למשתכן היא תוכנית שהוצאה מהמגירה כדי להילחם במחירי הדירות הגבוהים. התוכנית, שבמתכונת אחרת, יושמה כבר לפני 20 שנה, מקבלת תאוצה בחודשים האחרונים והיא אחד מהכלים של הממשלה לבלום ואף להוריד את מחירי הדירות.
בעבר (לפני 20 שנה) התוכנית היתה מאוד ממוקדת וכללה מס' מועט של דירות; הפעם מדובר על תכנון לשווק 250 אלף דירות מוזלות, בהנחה של מאות אלפי שקלים על המחיר הנוכחי בשוק. איך זה קורה? מי יכול לקנות דירה במסגרת התוכנית הזו? והאם זה ישפיע על מחירי הדירות בכלל?
תוכן עניינים; ניתן להקליק על הקישור הרלבנטי
מי יכול לקנות דירה בתוכנית "מחיר למשתכן"?
רוכשי הדירות בפרויקטים של מחיר למשתכן הם רק כאלו שבאמת צריכים את ההנחה הזו – זה מה שעמד מול עיני הממשלה בעת הכרזת התוכנית ואישורה. הזכאים להשתתף במכרז על רכישת דירה בתוכנית צריכים להיות בראש וראשונה אזרחי המדינה. מעבר לכך הזכאים הינם – זוגות מאורסים (שיינשאו 3 חודשים מיום הגשת הזכאות); זוגות נשואים עם או בלי ילדים; חד הוריים עם ילד אחד לפחות שטרם מלאו לו 21 שנה. כמו כן, יכולים להתמודד במכרז גם רווקים/ רווקות מעל גיל 35.
תנאי נוסף וחשוב – הזכאות היא רק אם אין למועמדים דירה ולא היו להם, ב-6 השנים האחרונות דירה או זכויות כלשהן בדירה; ולא קיבלו סיוע מהמדינה בתחום הדיור (למשל עבור דיור ציבורי).
וזהו, אין תנאים נוספים, וחשוב לשים לב – להבדיל מתוכניות אחרות של משרד השיכון ומשרד האוצר, אין כאן קריטריונים נוספים כמו שירות צבאי, מס' ילדים, רמת הכנסה וכו'. מאוד פשוט ומאוד ברור.
והנה מבדק קצר שיספק לכם תשובה – האם אתם זכאים להשתתף בתוכנית מחיר למשתכן –
ולפני שנתחיל, בתוכנית מחיר למשתכן צריך פרקטית להביא הון עצמי נמוך ביחס לערך הדירה – יש כאן רווח כפול, גם רוכשים במחיר מופחת וגם מביאים פחות הון עצמי – כאן תוכלו לקרוא על איך לקחת משכנתא בתוכנית , וכאן המחשבון –
ועם כבר בענייני חישובים, חשוב להזכיר לכם שיש עלויות נוספות מעבר למחיר הדירה. כאן, תוכלו לקרוא על המחיר האמיתי של הדירה,
וכאן תוכלו לחשב את מס הרכישה –
איך זה עובד?
בתוכנית מחיר למשתכן המדינה מסבסדת הנחה במחיר הקרקע וכן הטבות נוספות שניתנות לקבלן. ההטבות האלו מסתכמות בממוצע בכ-120 אלף שקל לדירה. הקבלן מחויב לגלגל את ההנחה הזו לרוכשי הדירה, כשבנוסף בזכות הביטחון שלו – הרי הסיכון היזמי נעלם ברגע שיש מבול של רוכשים שמתחייבים מראש לקנות את הדירות, צפוי היה שההנחה תהיה גדולה יותר, ואכן במקומות מסוימים ההנחה מגיעה ל-400-500 אלף שקל!
הקבלנים מתחייבים במסגרת המכרז על הקרקע למחיר דירה סופי (במונחי מחיר למ"ר) והם אינם יכולים להתחרט, לשנות ולחרוג מהמחיר הזה. מעבר לכך, ההנחה המשמעותית לא אמורה לבוא על חשבון סטנדרט בנייה נמוך יותר. המדינה מספקת לקבלן קרקע בהנחה, בכפוף להנחה במחיר לרוכש, ובכפוף למפרט מחייב שנקבע על ידי המדינה.
איפה הפרויקטים האלו?
הדירות בפרויקטים של "מחיר למשתכן" הם באזורים שהמדינה קבעה. עד כה, נמכרו לקבלנים, תחת התוכנית קרקעות לבנייה של כ-55 אלף יחידות דיור באזורים כמו עפולה, קריית מוצקין ולוד, קרית אונו, הרצליה, מודיעין, נהריה, רמת גן, קרית אונו ועוד. מחירי הדירות בפועל למשתכנים יבטאו הנחה של 15%-30%.
מתי ניתן לקנות דירות בתוכנית "מחיר למשתכן”?
ובכן, במקביל למכירת הקרקעות לקבלנים, מבוצעים המכרזים לזכאים. עד כה, היקף הקרקעות ששווק מבטא כ-130 אלף יחידות, ונעשו מכרזים לכ-60 אלף יחידות דיור. יודגש כי הזמן המוערך, משלב ההתמודדות ועד שלב הכניסה לדירה הוא כ-3-4 שנים.
איפה הטריק?
זה נשמע נהדר, האם זה יכול להיות? איפה הטריק בסיפור הזה? ובכן, האמת שזה באמת נהדר, ואין ממש טריק. פשוט מאוד – המדינה מקנה לקבלן ביטחון, מספקת לו קרקע בהנחה וזה מתגלגל באופן מלא לרוכשי הדירות.
כל הזכאים יכולים לקנות דירה?
גם אם ישווקו 200 אלף יחידות דיור, זה לא מספיק לכולם, אבל זה הרבה מאוד. משרד הבינוי הכריז שהמטרה היא להגביר את קצב מכירת הקרקעות הפנויות בשיטת "מחיר למשתכן", אך בינתיים, מס' הזכאים שיתמודד על הפרויקטים הקיימים צפוי להיות גבוה משמעותית ממס' הדירות, ולכן תהיה הגרלה.
הבעיה שעלולה להיות היא שאנשים שאינם זכאים יחברו לזכאים (שאין להם כסף לרכוש דירה) וישתמשו בזכות של הזכאים וכך ייקנו דירה בזול. לא לזה התכוונה הממשלה, אך נראה שהפרצה הזו ממש לא סגורה.
רוכש הדירה (הזכאי) חייב להחזיק בדירה לפחות 5 שנים אחרי הרכישה. הוא אינו חייב להתגורר בדירה אחרי הרכישה, הוא יכול להשכיר אותה.
האם התוכנית תשפיע על המחירים בשוק?
אף אחד לא נביא, אבל באם היקף הדירות שישווקו אכן יגיע כפי שמצהירים במשרד הבינוי ובאוצר ל-200אלף יחידות, אז מדובר על היקף גדול, ובאם ההנחה תמשיך להיות בדומה לפרויקטים הראשונים סביב 20%-25%, אז זה עשוי להשפיע על המחירים בסביבה של הפרויקטים, אך ככל שהמרחק גדל, ככל שמתקרבים למרכז ההשפעה של התוכנית מורגשת פחות, כי כמעט ואין באזור המרכז פרויקטים של מחיר למשתכן.
וסיכום קצר – לזכאים זו יכולה להיות הזדמנות לרכישת דירה, לרוכשים פוטנציאלים (שאינם זכאים) שווה לעקוב אחרי האזורים שבהם משווקים הפרויקטים האלו ולראות באם יש שם ירידת מחירים.
נתונים מהשטח: הפרויקט הראשון בו התבצעה הגרלה של מחיר למשתכן הוא הפרויקט בעפולה (שהיה הפרויקט הראשון ששווק לקבלנים) והתוצאות הן שעל 337 דירות התמודדות בערך פי 5 זכאים. זה הולך להיות אפילו יחס גרוע יותר בהמשך – כלומר, מחיר משתכן זו אולי בשורה טובה, אבל לחלק קטן מאוד מהציבור.
היעדים של התוכנית להגיע ל-250 אלף דירות – שיווק קרקעות ומכירת דירות לזכאים. עם זאת, לאורך התוכנית ייוצר מצב שהביקוש גדול מההיצע. מצב של קזינו – הגרלה, הימר, זה מה שאנחנו רוצים לעודד – שחלק מהציבור וחלק גדול יותר יצא מקופח וממורמר עם תחושות קשות. לא בטוח שזו הדרך להוזיל את מחירי הדירות, אולי היה עדיף לתת את ההטבה הזו לכל הזכאים, אז נכון ההטבה היתה קטנה יותר אבל לפחות שיוויונית.
בינתיים מי שממש מתעשר מהעניין אלו החברות שקיבלו היתר לתת את אישור הזכאות לזכאים, לרבות חברת עמידר ומילגם. החברות האלו יקבלו 240 שקל על כל אישור זכאות, ומדובר במאות אלפי אישוירם – כלומר, הכנסה נאה של סדר גודל של 120-180 מיליון שקל בשלוש השנים הבאות.
איך בעצם מגישים בקשה לזכאות?
החל מאפריל 2016 ניתן להוציא אישורי זכאות ישירות באתר אינטרנט ייעודי של משרד הבינוי והשיכון. עם זאת, ניתן גם לפנות לחברות המשכנות. קובעים תור בסניפי החברה בשעות הייעודיות שנקבעו לצורך הוצאת אישור זכאות.(מחיר למשתכן – בדיקת זכאות)
הנה פרטי יצירת הקשר עם החברות – עמידר- 6266*; מילגם – 6078* מרכז אלונים (מקבוצת מ.ג.ע.ר) – 2850* (כאן, ניתן ניתן למלא שאלון מקוון), באפריל צפוי שהכל יהיה כבר מקוון/ אינטרנטי. המוקדים הטלפוניים פועלים בימים א'-ה' בשעות 8:00-20:00 ובימי ו' בשעות 8:00–12:00.
איזה מסמכים צריך? תעודות זהות: מקור + צילום; זוגות נשואים צריכים להציג אישורים נוספים , גרושים שמצבם האישי אינו מעודכן בתעודת הזהות ימציאו תעודת גירושין. אלמנים שמצבם האישי אינו מעודכן בתעודת הזהות ימציאו תעודת פטירה של בן הזוג. הורים יחידניים/ הורים עצמאיים יציגו תעודת גירושין, הסכם גירושין שקיבל תוקף של פסק דין. זוג ידועים בציבור צריכים למלא טופס הצהרה של זוג לגבי היותם ידועים בציבור ולחתום עליו בפני עורך דין. אם בני הזוג מחזיקים ב "תעודת זוגיות" מטעם ארגון משפחה חדשה, אין צורך לחתום על הטופס בפני עורך דין, אלא רק בפני מנהל הסניף, וכן להציג את התעודה ואת העתק התצהיר שנחתם בארגון משפחה חדשה מול עורך דין.בנוסף, יש לספק כתובת דוא"ל, שתשמש לקבלת הודעות ועדכונים.
אישור הזכאות יהיה תקף למשך שנה מיום הוצאתו.לאחר שיינתן אישור הזכאות, מומלץ להיכנס לאתר הרישום כדי לוודא שכל הפרטים רשומים נכון. אם נמצאה טעות באחד מהפרטים, יש לפנות לחברת ההרשמה.על-מנת להתחבר לאתר, יש להקליד באזור הרישום (למעלה משמאל) את מספר תעודת הזהות ואת הסיסמה הראשונית שהיא מספר אישור הזכאות (המופיע באישור). מי שמחובר לאתר, שמו יופיע בפינה השמאלית העליונה.מי שאין להם גישה לאינטרנט יכולים להשתמש בעמדות מחשב שיוקמו לשם כך במחלקות סיוע בדיור במחוזות משרד הבינוי והשיכון, בימים שיש בהם קבלת קהל. יש לשמור היטב על מספר אישור הזכאות שנמסר, מפני שרק באמצעותו ניתן להירשם לפרויקטים.
לאחר פרסום מועדי ההרשמה לפרויקטים, יהיה ניתן להירשם לפרויקט למשך 28 ימים מיום פתיחת ההרשמה.
כן, מדובר בתהליך בירוקרטי, אבל משתלם – ההנחות על דירות במחיר משתכן הן משמעותיות מאוד ויש כאן גם הטבה כפולה – מימון גדול יותר (משכנתא גדולה יותר) מאשר ברכישה רגילה – תוכלו לקרוא על כך כאן – איך לוקחים משכנתא במחיר למשתכן? – מסתבר שיש כאן הטבה כפולה.
עדכונים:
יולי 2018 – מחיר למשתכן – הצלחה ברמת גן
יוני 2018 – מחיר למשתכן – עיכוב במסירת הדירות
אפריל 2018 – מחיר למשתכן זה כמו למכור לאנשים קרקעות חקלאיות
יוני 2017 – שר האוצר משה כחלון הציג תוכנית להגרלה של 15,000 דירות במסגרת תוכנית מחיר למשתכן. הדירות יוצעו ב-24 ערים באזורי הביקוש. נראה ש"ההשקה" הזו נועדה להוציא את תוכנית מחיר למשתכן מהבוץ – אחרי הכל, עד עכשיו היא אמנם עזה, אבל בשוליים – רוב הציבור מתקשה להגיע לדירה ברמת המחיירם הנוכחית. במסגרת ההצעה ל-15,000 דירות יוכלו הזכאים שמוערכים ב-45,000 (השייכים לסדרה א' בלבד – כלומר הגישו את הבקשה בסבב הראשון) להציע הצעות. מדובר על יחס של 1 ל-3 , הסיכוי לזכות בדירה הוא שליש – לא רע בכלל! עם זאת, ההגרלות בבית שמש יהיו פתוחות גם לנרשמי סדרה ב'. כללי ההשתתפות בתוכנית זהים לאלו שחלו עד היום ב"מחיר למשתכן" ולא נעשה בהם שום שינוי. ההרשמה מתבצעת באמצעות אתר ההרשמה להגרלות: dira.moch.gov.il.
באוצר מסבירים שסדר ההגרלות יהיה לפי גודל היישוב בסדר יורד: מהיישוב שמספר תושביו הוא הגדול ביותר ועד ליישוב שבו מספר התושבים הוא הנמוך ביותר, בהסתמך על נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. ביישובים שבהם יש יותר מפרויקט אחד של ההגרלה הגדולה, ייקבע סדר הגרלות פנימי לפי המספר הסידורי של ההגרלה. הסדר הזה חשוב מכיוון שזכייה בפרויקט אחד תגרור הסרה מההרשמה לפרויקטים אחרים, גם אם הנרשם דירג אותם במקום גבוה יותר. לדוגמה, מי ששוקל להירשם להגרלות בחיפה ובטירת הכרמל, אך מעדיף לזכות בטירת הכרמל, מומלץ לו להביא בחשבון שההגרלות בחיפה יבוצעו קודם להגרלות בטירת הכרמל, וכך ייתכן מצב שבו יזכה בחיפה ותבוטל הרשמתו להגרלה בפרויקט בטירת הכרמל.
באוצר מספקים מענה לשאלות נוספות בהקשר להשקה הגדולה – איך מתבצעות ההגרלות ואיך מקבלים את התוצאות?
מה קורה לאחר הזכייה?
הזוכים נדרשים להמתין בסבלנות עד לרגע שבו היזם ייצור עמם קשר. ייתכן שמשך זמן ההמתנה יהיה כמה חודשים, שכן בחירת הדירה צפויה להתקיים כחודש לאחר קבלת היתר בנייה מהוועדה המקומית. כדי להגביר את השקיפות ואת הנוחות בתהליך יוכלו הזוכים לעקוב אחר קצב התקדמות הפרויקט כל העת באתר ההרשמה להגרלות לצד שם הפרויקט שבו זכו.
האם אתם זכאים להשתתף במחיר למשתכן? בדיקת זכאות - מחיר למשתכן
כתבות קשורות:
ככה תקחו משכנתא בתוכנית מחיר למשתכן
מחיר למשתכן – מה הסיכויים לזכות בדירה?
מחיר למשתכן – מה הסיכויים לזכות בדירה?
רוצים שמחירי הדירות יירדו? תביאו פועלי בניין!
מחיר למשתכן אמורה להוריד מחירי הדירות. בפועל… היא תורמת לעליית מחירים
מדריכים חשובים בקניית דירה –
מדד תשומות בנייה – מה זה ואיך זה משפיע על התשלומים לקבלן?
מס רכישה על דירה ראשונה – מדריך מפורט (מדרגות מס, כמה מס תשלמו, פטורים ממש ועוד)
מדד המחירים לצרכן ירד בחודשים האחרונים, ונראה שגם בחודשים הקרובים הוא יהיה בסימן ירידה, או ללא שינוי – כך מעריכים רוב הכלכלנים של הבנקים והגופים הפיננסים.
בנק הפועלים – המדד באוקטובר יהיה ללא שינוי
בבנק הפועלים סבורים שמדד אוקטובר יהיה ללא שינוי. כלכלני הבנק מסבירים ומפרטים את המדד הקודם של חודש ספטמבר – "מדד המחירים לצרכן לחודש ספטמבר 2015 ירד בשיעור של 0.4% לרמה של 99.5 נקודות. ב-12 החודשים האחרונים ירד המדד בשיעור של 0.5% והמדד ללא סעיף הדיור ירד ב-1.4%", כותבים הכלכלנים ומפרטים – "סעיף החינוך והתרבות ירד החודש בשיעור של 1.9% כתוצאה מרישום ביטול אגרת הטלוויזיה. סעיף אחזקת הדירה הוזל בשיעור של 1.2% בעקבות ירידה במחירי החשמל והמשך ההוזלה במחירי הדלקים. מנגד, סעיף הירקות והפירות עלה בשיעור של 7.6% כתוצאה מעלייה חדה של 21% במחירי הירקות הטריים. אנו לא סבורים כי הירידות המתמשכות במדד המחירים לצרכן נובעות מרפיון בפעילות במשק, אם כי סביר שבצמיחה גבוהה יותר אולי המדד היה יורד פחות".
בפועלים מדגישים – "האינפלציה מושפעת מאוד מהמדיניות הממשלתית בתחומי המיסוי ויוקר המחייה, מירידת מחירי האנרגיה ומהגברת התחרותיות במשק. גורמים אלו, ובעיקר המדיניות הממשלתית, יוסיפו להשפיע על מדדי המחירים של השנה הקרובה".
ועל רקע זה הם מספקים תחזית קדימה – "תחזית מדד המחירים לצרכן: מדד חודש אוקטובר יושפע מירידת המע”מ באחוז והשפעה נוספת של הפחתת תעריף החשמל, ומנגד מהמשך ההתייקרות במחירי הפירות והירקות, ואנו צופים כי הוא יוותר ללא שינוי. הגורמים שהביאו לאינפלציה השלילית, כמו מחירי הסחורות, האנרגיה והפחתות המיסים, נמצאים ברובם מאחורינו, והאינפלציה תעלה בהדרגה בחודשים הבאים. האינפלציה ב-12 החודשים הקרובים צפויה להסתכם ב-0.8%.
"השפעה על המדיניות המוניטארית – ירידת המדד לא הפתיעה אך לא ניתן להתעלם מכך שהאינפלציה רחוקה מהיעד מזה תקופה ממושכת. גם הציפיות לאינפלציה נמצאות הרחק מתחת ליעד. יחד עם זאת, אנו לא סבורים כי מדובר בתופעה שלילית המסכנת את המשק, ואיננו סבורים כי נדרשת מדיניות אקטיבית לשינוי המצב. שער החליפין של השקל ימשיך להיות נקודת המפתח. עיכובים בהעלאת הריבית בארה”ב ושקל חזק עשויים להביא להפחתת הריבית לאפס בישראל, אם כי זה לא התרחיש המרכזי שלנו".
הראל – המדד באוקטובר ירד ב-0.2%
ובעוד בפועלים סבורים שהמדד באוקטובר לא התשנה, בהראל סבורים שהוא ירד. "מדד המחירים לצרכן בחודש אוקטובר צפוי לרדת ב-0.2%" – מעריכים כלכלני קבוצת הראל ביטוח ופיננסים. להערכתם המדד בחודש נובמבר יירד גם ב-0.2% , והמדד בשנה הקרובה יירד ב-0.7%.
לאומי – אינפלציה מתונה בשנה הקרובה
"שיעור השינוי השנתי של המדד (המצוי כיום בסביבה שלילית) צפוי לעלות באופן הדרגתי מאוד (דהיינו, להיות פחות שלילי), כותבים כלכלני לאומי ומוסיפים – "ולצאת מהתחום השלילי לקראת ראשית 2016. העלייה במחירי סעיף הדיור צפויה להוסיף ולתמוך בעליית המדדים הבאים.
"מנגד, הירידות הצפויות בקרוב )רובן בעלות אופי חד-פעמי( במחירי החשמל והדלק; כמו גם מספר הפחתות בשיעורי מס שונים כגון: מע"מ ומיסוי על משקאות אלכוהוליים; לצד הפחתה אפשרית של מחירי התחבורה הציבורית בטווח הרחוק יותר, ישפיעו בכיוון ההפוך. אנו מעריכים כי האינפלציה בשנה הקרובה תמשיך להיות מתונה ונמוכה מהגבול התחתון של יעד יציבות המחירים, אולם לא צפויה להיות שלילית. בכך, עלולה להתרחש חריגה מן היעד של 'יציבות מחירים לאורך זמן', משום שהתקופה המוגדרת לצורך החזרת האינפלציה לתחום היעד היא עד שנתיים ועל-פי ההערכות הנוכחיות עלול קצב עליית המחירים לחרוג מהיעד למשך תקופה העולה על שנתיים".
אקסלנס – מדד אוקטובר ירד ב-0.2%
מדד חודש אוקטובר צפוי לרדת ב-0.2%
כלכלני בית ההשקעות אקסלנס סבורים שמדד אוטובר ונובמבר יירדו בשיעור של 0.2% (כל אחד). "הגל השני המשמעותי של ירידות המחירים החד פעמיות, צפוי להותיר את חותמו במדד חודש אוקטובר הקרוב", כותבים כלכלני אקסלנס, "הירידה במע"מ והמשך הירידה במחירי החשמל, צפויים להוות את המשקולות העיקריות שידחפו את המדד כלפי מטה. כפי שציינו בעבר, אנו מעריכים כי השפעת הירידה בשיעור המע"מ לא צפוייה להיות דרמטית שכן, היא תשפיע בעיקר על מוצרים בפיקוח שמשקלם במדד קטן יחסית. שאר ההורדה, צפויה להיות "מגולגלת" ברובה אל כיסם של היצרנים. בנוסף, למרות שתת סעיף הדלקים צפוי להיוותר ללא שינוי ולכן, לא להכביד על סעיף התחבורה והתקשורת, תת סעיף הנסיעות לחו"ל צפוי לרדת בחדות יחסית, זאת, עקב ירידת הביקושים לטיסות לאחר היציאה מתקופת החגים. מלבד כל אלו, גם המצב הביטחוני ש"התרועע" משמעותית במהלך החודש, עשוי להשפיע בצורה שלילית. אמנם, איננו מעריכים השפעה שלילית ספציפית על סעיף כזה או אחר, אך אין ספק שהמצב מגדיל כלפי מטה את הסיכון לתחזיתנו"
"גם מדד חודש נובמבר צפוי לרדת ב-0.2%" מוסיפים הכלכלנים ומסבירים – "הדלק חוזר להשפיע לשלילה, והפעם צפוי להשיל מהמדד הכללי קצת פחות מ 0.1% , זאת לאחר ירידה של 1.1% , עליה כבר הוכרז בנובמבר. גם סעיף הירקות התנודתי עשוי לרדת בחדות לאחר העלייה החדה שהציג בספטמבר ובמרבית אוקטובר ועל כן, להכביד. אם כי כאן, עוד עשויים להתקבל עדכונים בהמשך. סעיף הדיור, שכידוע מהווה את העוגן החיובי למדד, נוהג שלא כהרגלו להציג ירידה בחודש נובמבר ועל כן, עשוי להוות הפעם משקולת שלילית אף הוא. מנגד, סעיף ההלבשה וההנעלה צפוי לעלות בחודש נובמבר, בהתאם לעונתיות המאפיינת אותו בחודש זה. חייבים לומר שגם בחודש נובמבר הסיכונים לתחזית הינם כלפי מטה, שכן, באמת שקשה לזהות כרגע לחצים כלשהם לעליית מחירים, במי מבין הסעיפים המרכיבים את המדד".
ומה יהיה בשנה הקרובה? "להערכתנו האינפלציה ב-12 החודשים הבאים תהיה 0.9%", כותבים באקסלנס, ומוסיפים – "אז נכון ששני המדדים הקרובים לא צפויים להביא עימם את בשורת האינפלציה המיוחלת, אך אנו בהחלט מעריכים שכבר בחודשים הקרובים האינפלציה המקומית תתאושש ואיתה גם הציפיות. על אף שני המדדים הנמוכים האחרונים (ואלו שעוד צפויים) נכון להיום לא הסתמנו/ מסתמנות ירידות מחיר כלשהן שאינן בתוואי העונתי המאפיין אותן, מלבד כמובן אותן השפעות חד פעמיות. אפילו סעיף המזון, שסיים את השנה שעברה בטריטוריה שלילית, והתחזית עבורו גם בתחילת השנה לא היתה מעודדת במיוחד, הציג שיעורי עלייה חיוביים מתחילת השנה וב 12 החודשים האחרונים. בעבר כבר ציינו כי בחינת מדד המחירים לצרכן, ללא סעיף האנרגיה, מעלה שבנטרול הירידה במחירי האנרגיה היה עולה המדד ב-0.7% (0.5%-כולל הסעיף). נוסיף לכך את ההפחתות החד פעמיות שכבר נכללו במדדים האחרונים ונקבל שיעור עלייה העומד סביב 1% . איננו טוענים כי מדובר בשיעור אינפלציה גבוה, אך בהחלט בשיעור אינפלציה בו בנק ישראל היה מסתפק ויותר מכך. אם נשים לרגע "בצד" את השפעתם האפשרית של האירועים הביטחוניים האחרונים, שכרגע איננו לוקחים בחשבון בתחזיתנו, אנו מעריכים שציפיות האינפלציה צפויות לרשום שיפור בתקופה הקרובה ובמידה ולא יוכרזו הפחתות מחיר נוספות, צפויות אף לרשום שיפור משמעותי. נראה שגם בבנק ישראל מחכים לראות כיצד יתפתחו הציפיות בתקופה הקרובה, בייחוד לאחר שיחלפו מדדי החודשיים הקרובים".
מדד תשומות הבניה באוקטובר 2015 עד ינואר 2016 צפוי להערכת כלכלני הראל לרדת ב-0.1%.
מדד תשומות הבניה בספטמבר 2015 עלה ב-0.1% ל-107 נקודות. מתחילת השנה (ועד ספטמבר ) עלה המדד ב-0.6%.
היכנסו למחשבון מדד תשומות הבניה
מדד תשומות הבניה משמש בעסקאות לרכישת דירה חדשה. לרוב התשלומים צמודים למדד זה ומכאן חשיבותו. רוכשי הדירות נמצאים במקרים רבים בדילמה מסוימת – מה לעשות – האם להקדים את התשלומים לקבלן, ולחסוך את עליית מדד תשומות הבניה? אלא שאז צריך לקחת בחשבון את הריבית על המשכנתא. אם המדד צפוי להיות גבוה מהריבית עדיף (מבחינה כלכלית בלבד) להזדרז בתשלום, אחרת כדאי לדחות את התשלום לקבלן.
בשנים קודמות יותר מדד תשומות הבניה עלה יותר מאשר מדד המחירים לצרכן, ונראה שזה יחזור על עצמו גם השנה.
מדד תשומות הבניה הוא מדד שלא ניתן לעקוב אחריו, לא ניתן להצמיד את הכסף אליו ולקבל תשואה ריאלית (כמו שניתן לעשות ביחס למדד המחירים לצרכן), לא ניתן לגדר אותו (להגן מפני עלייתו) וזו כמובן בעיה לרוכשי הדירות. המדד יכול לברוח כלפי מעלה והם חשופים – החוב שלהם לקבלן יכול לעלות משמעותית.
אז מה עושים? – או שלא עושים כלום, או שיוצאים מנקודת הנחה שמדד מחירי תשומות הבניה קרוב למדד המחירים לצרכן ואז אם יש כסף שעדיין לא שולם ורוצים להגן עליו מפני עליית המדד, יש להשקיע אותו באפיק הצמוד למדד, או להגן על עליית ערך המדד (מכשירים פיננסים שנסחרים בשוק ומיוצרים בבנקים).
מה צריך לבדוק ולהעריך?
ומה אתם יכולים לעשות כדי להרוויח קצת (אולי לא להפסיד). זה עובד כך – אתם יכולים לשלם לקבלן בתחילת הדרך ואז אתם חוסכים את ההצמדה של מדד התשומות, אך במצב כזה אתם תשלמו את הריבית על המשכנתא. אם אתם סבורים שהמדד יעלה יותר מהריבית (וזה מה שקורה בחודשים האחרונים) עדיף לכם, לפחות מהשיקול הכלכלי, להקדים תשלומים לקבלן. אחרת, עדיך לחכות עם התשלומים לסוף הדרך (לקראת סיום הבניה, או כמה שאפשר מאוחר יותר בסמוך לסיום הבנייה). כאן, הבאנו לכם מידע על ריבית המשכנתא, ובאופן שוטף אנחנו מעדכנים אתכם על תחזית מדד התשומות – מכאן, הבדיקה היא בידיים שלכם.
כמה חובות סוחבת וליאנט? למה היא לא מפרסמת מאזן במקביל לדוח רווח והפסד? ומה הגירעון בהון המוחשי שלה?
כשאנחנו שומעים על מינוף זה מתחבר לנו בעיקר לחברות נדל"ן מניב – החברות האלו יותר משהן עוסקות בנדל"ן הן עוסקות בפיננסים – העסק שלהן הוא להשיג מימון זול, ולקבל עליו תשואה
טובה בשוק הנדל"ן. המינוף יוצר לחברות האלו מנוף על הרווח – ככל שהן ממונפות יותר הן מרוויחות יותר. כאשר המצב מתהפך, התשואות על הנכסים יורדות, והריבית עולה, המינוף הזה כמובן מסוכן, ובמקרים לא מעטים הוא מחסל את החברה.
אלא שמינוף לא קיים רק בחברות הנדל"ן המניב, הוא נמצא גם בגופים הפיננסים – הבנקים הם גופים מאוד ממונפים; הם ממנפים כל 1 שקל פי 9 או 10. איך הם מצליחים לעשות זאת? הם מקבלים מימון שוטף מאתנו, מבנק ישראל ומלווים באופן שוטף לפרטיים, לפירמות ונהנים ממרווח הריבית. איך הם מצליחים לשמור על יציבות במינוף כזה? בשביל זה יש את בנק ישראל, ואת המפקחת על הבנקים, ואת הרגולציה.
ומינוף לא נגמר רק בנדל"ן ופיננסים. זה מחלחל לכל הענפים ולכל התעשיות, וזה מוצדק, הרי זה הרעיון בקפיטליזם ושוק חופשי – להשקיע כדי להרוויח, לייצר תשואה, ואם ההשקעה הזו היא דרך מימון, אז מה? ההיפך, זה עוזר להשיג תשואה גבוה יותר על ההון העצמי. אם תחטטו במאזנים של החברות, אתם תגלו שהם מלאים בחובות – לבנקים, למחזיקי החוב ולאחרים. ככה זה עובד, אבל השאלה אם יש את הגבול למינוף – מתי מינוף הופך מפעולה מסוכנת שסיכוי גדול לצידה, לסוג של הימור מטורף?
אין כמובן תשובה מוחלטת, אבל נראה שהמינוף שהעמיסו מנהלי חברת התרופות וליאנט על החברה בשנים האחרונות, הוא סוג של הימור. כאן תוכלו לקרוא על החשדות להונאה חשבונאית בוליאנט.
החברה הזו בלעה בשנים האחרונות חברות גדולות ממנה, וכך נוצרה ענקית תרופות שאמנם צומחת בהכנסות. עכשיו חושדים בה שהיא מכרה לעצמה (מכרה לחברה בת שמכרה ללקוח תחת הסכם מפוברק) כדי לנפח את ההכנסות והרווחים. הפרשה הזו ממשיכה להתנפח כשבמקביל הפסיקה החברה לחלוטין את הפעילות שלה מול החברה הבת. אבל בנוסף לצרה הגדולה הזו, יש צרה נוספת – בסיס מאזני רעוע. החברה גדלה ברכישות ובאופן אורגני, אבל לא באמת היה לה את ההון לכך, אז היא פשוט התמנפה מרבעון לרבעון. המאזן של החברה מזכיר חברת נדל"ן מניב או בנק, ואולי זו הסיבה שהנהלת החברה לא מפרסמת את המאזן במסגרת ההודעה לעיתונות על הדוחות.
בבורסה האמריקאית השיטה קצת שונה מאשר בבורסה המקומית – שם אין פרסום של דוח כספי לציבור (עם חוות דעת רואי חשבון, ביאורים וכו'). שם מדווחים על התוצאות במסגרת הודעה לעיתונות, ובה מציגים שני סטים של נתונים – נתונים חשבונאיים (אבל עדיין ללא חוות דעת רואי חשבון, ללא ביאורים) ונתונים שאינם חשבונאיים (נתוני non GAAP). הנתונים הלא חשבונאיים אמורים להערכת הנהלת החברה לשקף את מצב עסקיה טוב יותר ולכן נתונים אלו מובלטים יותר והם אלו שהשוק מתיישר אליהם. זו בעיה בפני עצמה (הנתונים לא אובייקטיבים, לא מפוקחים, לא עקביים), אבל נחזור לעניין המאזן. המאזן שהוא חלק אינטגרלי מהדוחות הרגילים של הפירמות, אינו מוצג בהודעה של וליאנט. אז נכון, ההודעה לעיתונות בשליטת הנהלת החברה, היא לא מחייבת, הנתונים שיש בה אינם מבוקרים ומפוקחים, ובכל זאת – יש מינימום. חברות צריכות לספק את המאזן שלהם, משקיעים חייבים לקרוא מאזנים של הפירמות שהם מעוניינים להשקיע בהם. מאזן במקרים לא מעטים חשוב יותר מהדוח רווח והפסד.
וגם במקרה של וליאנט המידע בו הוא קריטי.
שבוע אחרי פרסום ההודעה לעיתונות, וליאנט העבירה את הדוח המלא לרבעון השלישי לרשות ניירות ערך האמריקנית (ה-SEC ). ככה זה עובד שם – ימים עד שבועות ספורים אחרי ההודעה משגרים את הדוח החשבונאי לרשות ניירות ערך, אלא שאז הוא לא ממש מעניין. המניה כבר עלתה או ירדה בהתאם לדוחות (שני הסטים של הנתונים) שפורסמו במסגרת ההודעה לעיתונות. ובכל זאת – לפעמים, יש בדוחות החשבונאיים המלאים עניין רב גם לכאלו שהם לא חשבונאיים בדם או מנתחי דוחות קלאסיים. הנה במקרה של וליאנט, רק כך היה אפשר לאתר את המאזן, ורק כך אפשר לראות את ממדי המינוף.
ההון העצמי של וליאנט מסתכם בסוף הרבעון השלישי ב-6.3 מיליארד דולר, ההון הגדול הזה, מחזיק מאזן בסך 48.5 מיליארד דולר. המשמעות היא פשוטה – החובות וההתחייבויות הכוללות של החברה מסתכמות בלמעלה מ-42 מיליארד דולר כשעיקרן חובות פיננסים, לרבות, הלוואה לזמן ארוך בסך 30.2 מיליארד דולר. איך החברה הגיעה למצב הזה? פשוט – היא רכשה חברות בעיקר במזומן. גם בהקצאת מניות, אבל רוב התשלום לבעלי המניות של החברה הנרכשת היה במזומן, ובשביל זה היא היתה צריכה הלוואות גדולות. הרציונל של מנהלי החברה היה בדומה לכל חברת נדל"ן מניב – נרכוש חברה, נייצר דרכה רווחים ומזומנים, משמע תשואה שעולה משמעותית על הריבית בהלוואה; וכך בעצם המינוף תורם לחברה, ותורם מאוד לבעלי המניות, ואכן זה מה שקרה לחברה הזו במהלך העשור האחרון, מנייתה עלתה במאות אחוזים. אבל היו סימנים לבעיות שיצוצו בהמשך – הרווח החשבונאי היה לאורך כל הדרך אפסי לעומת הרווח הכלכלי שהחברה דיווחה עליו. עכשיו באים בטענות להצגה של הנהלת החברה, וטוענים שהיא הרחיקה יותר מדי הוצאות מהדוח החשבונאי בדרך לדוח הכלכלי. עכשיו גם מעלים גם תהיות על היקף המאזן והמינוף האדיר, אבל רק לפני כמה חודשים, כולם שתקו.
ועוד נקודה מעניינת במאזן – לחברה יש מוניטין בסכום של 17.3 מיליארד דולר ונכסים לא מוחשיים בסכום של 22.3 מיליארד דולר. הנכסים האלו נוצרו במקביל לרכישות, אבל הם לא מוחשיים, הם לא פיזיים, והמשמעות היא שאם מנסים לגזור לחברה הון עצמי מוחשי (משמע הון עצמי מנוכה נכסים לא מוחשיים ומוניטין) מקבלים גירעון עמוק של מעל 33 מיליארד דולר.
הלוואות חברתיות הן הלוואות לכל דבר ועניין מבחינת הלווה, אבל יש גם צד שני – המלווה שהוא בעצם המשקיע. בדומה לגיוס אג"ח שבו החברה לווה כסף ממלווים/ משקיעים, גם בהלוואות חברתיות יש את הלווה (הכוונה לרוב לאדם פרטי) שמגייס כסף, ומולו יש את המלווה/ המשקיע; ובדומה לשוק האג"ח, גם בשוק ההלוואות החברתיות, המשקיע צריך לבחון את ההשקעה, את יכולת ההחזר, את התשואה ביחס לסיכון, וגם את הזירה/ הפלטפורמה.
כשקונים אג"ח הפעולה נעשית בתיווך של בנקים/ ברוקרים כשהזירה היא הבורסה, כשמשקיעים בהלוואה חברתית אין בעצם זירה ציבורית, יש מס' חברות מקומיות (הרחבה בהמשך) שמאפשרות להתקשר בהשקעה בהלוואות דרך האתר שלהן, ובתמורה הן גובות עמלה (לרוב כ-1%).
הגופים המתווכים האלו בודקים את הלווים, מדרגים את סיכון האשראי שלהם (לפי תדפיסי בנק, תלושי שכר ועוד) ומציעים למשקיעים לפזר את השקעותיהם על פני מס' הלוואות כאלו. אבל, הבדיקה הזו של הגופים האלו לא מבטיחה שהכסף יוחזר – כמו כל הלוואה, קיים כאן סיכון. מעבר לסיכון הזה, יש סיכונים נוספים בשוק הצומח הזה, לרבות סיכון שנובע מכך שהתחום עדיין בחיתולים/ עדיין בהתהוות – אף אחד לא יודע מה יקרה אם חברה בתחום תיפול כלכלית ואיך זה ישפיע על המשקיעים בהלוואות, אף אחד לא יודע אם החברות באמת שקופות עד הסוף; אף אחד לא יודע באמת איך השוק יראה בעוד כמה שנים כשוק בוגר יותר.
המדריך להשקעה בהלוואות חברתיות (השקעה דרך פלטפורמת P2P peer to peer ) נועד לפרט בפניכם את הסיכונים, ולהסביר לכם איך אתם יכולים למזער אות עד כמה שאפשר. מה צריך לבדוק בקשר להלוואה החברתית, וביחס לזירה/ לחברה המתפעלת.
1. הגדר את מטרות ההשקעה שלך:
טרם תחילת ההליך לבחירת הפלטפורמה המתאימה להשקעה על המשקיע להבין ולהגדיר היטב מהן מטרות ההשקעה שלו ומהן העדפותיו כמשקיע. העדפות המשקיע, מה הוא מעריך יותר או פחות בנוגע להשקעותיו, ייקבעו על מה הוא מוכן לשלם במונחי תשואה. ככל שלהשקעה יתרונות ברורים כגון סולידיות, נזילות גבוהה, תנודתיות נמוכה וכו' כך סביר שהתשואה עליה תהיה נמוכה באופן יחסי להשקעות אחרות הנופלות ממנה ביתרונות אלו. לדוגמא, הריבית על פק"מ חודשי נמוכה מהריבית על פק"מ שנתי (עקב הנזילות) ולאורך זמן התשואה על מניות של חברה בד"כ גבוהות מהתשואות על אג"ח של אותה חברה (משיקולי תנודתיות וסיכון).
לאחר הגדרת המטרות וההעדפות של המשקיע, עליו לחפש אפיקי השקעה שיענו על העדפותיו באופן היעיל והטוב ביותר בנפרד או במשולב. מדריך זה לא שואף להסביר כיצד לבנות תיק השקעה מורכב המתבסס על מגוון אפיקי השקעה ולכן אנו נניח שעל הפלטפורמה הבודדת לענות על כלל העדפות ההשקעה של המשקיע.
קביעת מטרות ההשקעה והעדפות המשקיע אינן קשורות באופן בלעדי לעולם הP2P אלא רלוונטיים לכלל עולם ההשקעות ולכן משקיע מנוסה כבר יודע באופן יחסי מהן מטרותיו והעדפותיו ומה הוא מנסה להשיג באמצעות השקעה ספציפית זו או אחרת. על משקיע חדש להגדיר את העדפות ההשקעה שלו בהתאם למטרותיו; אופי של השקעה לטווח קצר שמיועדת לאגירת כסף לרכישת דירה תוך מספר שנים שונה מהותית מתוכנית חיסכון ארוכת טווח שמטרתה מימון לימודים אקדמיים עתידיים לנכד שזה עתה נולד.
2. מצא פלטפורמה הזמינה לרישום מבחינתך:
המשקיע הישראלי הפרטי רואה לפניו רק חלק קטן מעולם הP2P העולמי. בעוד שמרבית הפלטפורמות הישראליות זמינות למשקיע הישראלי והוא יכול להשקיע באמצעותן סכומים של החל מאלפי שקלים בודדים הרי שמרבית הפלטפורמות הזרות אינן פתוחות בפניו. על מנת לזהות האם פלטפורמה מסוימת זמינה להשקעה עבורך יש לענות על חמש שאלות עיקריות:
2.1. האם יש מגבלת נתינות? פלטפורמות מסוימות אינן פתוחות עקב מגבלות רגולציה ומיסוי לאזרחים וגופים זרים שאינן נתונים למרות המדינה בה פעילה הפלטפורמה ולכן יש לבחון האם רק אזרחים של מדינה מסוימת יכולים להירשם לפלטפורמה ואם כן האם המשקיע עונה להגדרה זו.
2.2. האם יש מגבלת חשבון בנק כלשהי? אותם קשיים רגולטיביים ומיסויים, הפעם בעיקר מתחום המאבק בהלבנת כספים (AML), מביאים פלטפורמות מסוימות לאפשר רק למשקיעים בעלי חשבון בנק מקומי (יחסית לארץ פעילות הפלטפורמה) לפתוח חשבון או להעביר כספים לחשבונם. ככל שיש מגבלה שכזו יש לבדוק האם המשקיע יכול לעמוד בה.
2.3. האם הפלטפורמה פתוחה למשקיעים פרטיים רגילים? שוב, גם כאן מגבלות רגולטיביות מביאות פלטפורמות מסוימות לאפשר רק למשקיעים מסווגים, מתוחכמים, חברות וכו' להשקיע באמצעותן. לעיתים סטטוס זה משתנה בהתאם למשקיע. לדוגמא פלטפורמה מסוימת יכולה לאפשר לכל משקיע בעל אזרחות מקומית להשקיע בהן אבל בנוגע למשקיעים זרים ישנה מגבלת סיווג. דרישות הסיווג משתנות בהתאם לפלטפורמה ולמדינה ולכן יש לקרוא בעת הניסיון לרישום או בפרק השאלות ותשובות של הפלטפורמה (FAQ) מהו הסיווג הנדרש לפי חוקי המדינה. לעיתים משקיע פרטי ישראלי עומד בהגדרת סיווג שונות ללא ידיעתו.
2.4. האם יש מגבלת סכום להשקעה? רוב הפלטפורמות קובעות סכום מינימום לתחילת השקעה באמצעותן כאשר אין לכך כלל אצבע ברור. הסכום נע בין אלפי שקלים בודדים בישראל למאות אלפי דולרים לפלטפורמת זרות מקצועיות. גם כאן ניתן לראות שוני בסכום המינימום בהתאם לזהות המשקיע. בד"כ פלטפורמות דורשות ממשקיעים זרים מסווגים סכומי מינימום גבוהים יותר ממשקיעים פרטיים מקומיים.
2.5. האם המטבע בו מתרחשת הפעילות רלוונטי מבחינתי? פלטפורמות שונות עושות שימוש במטבעות שונים. בד"כ פלטפורמה תפעל במטבע המקומי במדינה בה היא פעילה ולעיתים תאפשר שימוש במטבעות נוספים. כל הפלטפורמות הישראליות, נכון להיום, פעילות בשקלים בלבד בעוד שפלטפורמות זרות פעילות לפעמים ביותר ממטבע אחד. היות וחלק מהמשקיעים לא מעוניינים להיחשף למט"ח, ומבחינתם סוגיה זו הינה קרדינלית, לעיתים ניתן יהיה לפסול פלטפורמה כבר בנקודה זו בהתאם לסוג המטבע בו היא פעילה.
בפני המשקיע הישראלי הפרטי אשר מעוניין להשקיע אלפי שקלים בלבד עומדות חמש פלטפורמות ישראליות אליהן הוא יכול להירשם ולהשקיע: Tarya, Blender, eLoan, BTBISRAEL וCredit- place.
3. בדוק את אמינות הפלטפורמה:
לאחר בחינת אפשרות הרישום וההשקעה בפלטפורמה יש לבדוק בזהירות האם הפלטפורמה ראויה להיות אפיק השקעה. סוגיה זו היא החשובה ביותר מבין הסוגיות לבחינה שכן היא נועדה למנוע את הסיכון העיקרי לכספנו. סוגיות הרישום והזמינות עלולות להוביל לכך שאולי לא נצליח להשקיע או נפספס הזדמנויות השקעה. סוגית יעילות ההשקעה עלולה להוביל לכך שלא נמקסם את התשואה על השקעתנו. סוגית האמינות, בשונה מאלו, נועדה למנוע מאתנו להתקשר עם פלטפורמות אשר אינן ראויות לכך ממגוון סיבות כאשר העיקריות בהן הן הונאה או מקצועיות.
בעוד שההבדלים בין מקצועיות להונאה גדולים (ניסיון יזום לגנוב את כספנו לעומת חוסר יכולת להשקיע אותו כהלכה) המבחנים שיסיעו לנו לבחון האם הפלטפורמה אמינה ואטרקטיבית זהים יחסית. בחינת האמינות של הפלטפורמה היא מלאכה אינטואיטיבית בחלקה אשר מרבית הכלים לעשייתה זהים לבחינת השקעות אחרות:
3.1. שקיפות: ככל הנראה אמת המידה החשובה ביותר להערכת פלטפורמה היא מידת השקיפות שלה. שקיפות מאפשרת לנו ללמוד על הפלטפורמה ולבדוק את סעיפי המבחן שבהמשך הרשימה וגם לתכנן את אסטרטגית ההשקעה שלנו. כפי ששוק ני"ע בנוי על שקיפות מלאה על מנת להסדיר מסחר יעיל בבורסה גם בתחום הP2P יש לשקיפות המידע חשיבות בשל סיבות דומות. ככל שהפלטפורמה מתקדמת ואמינה יותר כך רמת השקיפות שלה עולה בהתאמה. לדוגמא ניתן לראות את פלטפורמת Lending Club שהנפיקה את מניותיה לציבור והיא מהפלטפורמות המובילות והמוצלחות בשוק. Lending Club פרסמו, אף טרם הפיכת החברה לציבורית, את כלל נתוני האשראי שלהם עד רמת ההלוואה הבודדת שניתנה לצד תשואות היסטורית, אחוזי פיגורים, חוב אבוד וכו'. זאת, לצד ביאור כלל מנגנון הפעילות, אופי דירוג הלווים ושאר מאפייני הפעילות.
קיימים סוגים שונים של גילויים ורמות שקיפות שונות כאשר הסטנדרט משתנה ממדינה למדינה ובין פלטפורמות אבל הכלל המנחה הוא שככל שיש יותר שקיפות כך הפלטפורמה אמינה יותר.
ישנם תחומים מסוימים שבחינת רמות גילוי והצגת המידע לגבם תצייר לנו תמונה טובה לגבי רמת השקיפות של הפלטפורמה:
3.1.1. נתוני אשראי: סה"כ תיק אשראי, כמות לווים, גודל הלוואה ממוצע, ממוצע ריביות, מח"מ ממוצע להלוואה, אחוז פיגורים, אחוז הפסדים, אחוז אישור הלוואה ועוד.
3.1.2. מבנה ואופי פעילות: צורת ומקום התאגדות, אופן העברות כספים ומנגנון החיתום.
3.1.3. נושאי משרה ובעלי מניות: עיקר בעלי התפקידים וזהות בעלי השליטה.
3.2. תחום פעילות: למרות החדשנות שתחום הP2P מביא לעולם ההשקעות והפיננסים אין הוא יוצר תחומי אשראי חדשים. פלטפורמות הP2P מתבססות על הצרכים הקיימים של השוק לאשראי ומנסים לספק צרכים אלו בצורה יעילה יותר. לכן, ככל שתחום הפעילות של הפלטפורמה לא ברור, לא מובן או לא הגיוני חייבת להידלק אצלנו נורה אדומה. תחומי הפעילות הקלאסיים הם: הלוואת בין אנשים פרטיים, הלוואות לעסקים, משכנתאות ומימון חשבוניות.
3.3. ריאליות/רציונליות: בהמשך ישיר לסיווג והבנת תחום הפעילות יש לראות שהמודל העסקי, הריביות ושאר התנאים הגיוניים. תשואות לא ריאליות ומנופחות, תנאים טובים מדי, אי תשלום עמלות וכו' מעידים על סכנה. אם לא הצלחתם להבין מה הפלטפורמה עושה, כיצד היא עושה זאת או מדוע המספרים שונים מהותית מהמתחרים ומהנהוג בתחום יש להיזהר.
3.4. כוח אדם: האנשים שעומדים מאחורי הפלטפורמה יכולים לאותת בנוגע למידת האמינות והמקצועיות שלה. אנשי מקצוע בתחומים רלוונטיים (כלכלנים, רו"ח, עו"ד וכו') מוכרים בתחומם מאותתים על פלטפורמה אמינה ובשלה. אנשים לא מוכרים ללא ניסיון מעידים על סכנה. נסו לדבר ולהיפגש עם נציג פלטפורמה ולהתרשם בעצמכם.
3.5. ניסיון: הקבלות הטובות ביותר לפעילות פלטפורמה הוא ראי העבר. נכון שתחום הP2P חדש אבל חלק מהפלטפורמות פעילות כבר משנת 2007. גם בנוגע לפלטפורמות חדשות- ניתן להצליב ולבחון ביצועי שנה חולפת לעומת ההבטחות והציפיות שהעמידה הפלטפורמה בתחילת השנה כדי לבחון את רצינותה.
3.6. נאמן: על מנת לשלול אפשרות קלה להונאה יש לבדוק כי חשבונות המשקיעים בפלטפורמה נמצאים בידי נאמן שמונע גניבה פשוטה או מעילה בכספי משקיעים. הנאמן הוא גם הגורם שאמור להיות אחראי על תיק האשראי של המשקיעים ככל שהפלטפורמה עצמה מונעה מלעשות זאת (כאמור אחד מיתרונות הP2P הוא שהפלטפורמה אינה צד להלוואה ותיאורטית יכולה לפשוט רגל ועדיין המשקיעים יקבלו את כספם חזרה).
3.7. שותפים עסקיים: גופים שונים המשתפים פעולה עם פלטפורמה מסוימת לאותת על אמינותה. גורמים קלאסיים הם משרדי רו"ח ועו"ד המלווים אותה אבל מעבר לכך ניתן לאמוד גם את המשקיעים באמצעותה. בבריטניה בחרה הממשלה במספר פלטפורמות P2P מובילות על מנת להעניק באמצעותן אשראי לציבור ולעסקים. אם הממשלה הבריטית סומכת על פלטפורמה זהו איתות חזק מאוד שהפלטפורמה אמינה.
מקרב הפלטפורמות הישראליות נכון להיום אף פלטפורמה אינה מפגינה רמות שקיפות גבוהות ביחס לסטנדרט העולמי. מלבד חלק מהפלטפורמות המציגות את סכום ההלוואות הכולל הניתן באמצעותן לא ניתן לראות סטטיסטיקות ביצועיים היסטוריות וכו'.
מבין הפלטפורמות הישראליות שלושת פלטפורמות האשראי הצרכני (Tarya, eLoan ו-Blender) עובדות עם נאמנים חיצוניים לחלוטין.BTBIsrael עובדים עם נאמן הקשור לפלטפורמה ול-Credit place אין נאמן נכון להיום.
4. הבן את הליך הרישום ואופן ההשקעה:
לעיתים הרישום לפלטפורמה וההשקעה בה פשוטים ביותר ולעיתים לא. מרבית הפלטפורמות הישראליות והזרות ערוכות לקבלת משקיעים פרטיים פאסיביים. התאמה זו מאופיינת בהליך ההרשמה פשוט ונוח שאינו מצריך מאום מלבד מילוי מספר טפסים באינטרנט ושליחת מספר מסמכים מזהים ובאופן ניהול השקעה אוטומטי ברובו שאינו מצריך התעסקות שוטפת. מאידך, ישנן פלטפורמות (בעיקר המקצועיות והזרות) אשר מצריכים הליך מורכב יותר, הכולל אישורי עו"ד ורו"ח ואשר אופן ההשקעה בהם מצריך עיסוק יום יומי. לכן, במסגרת בחינה האם להשקיע באמצעות פלטפורמה מסוימת אלפי שקלים בודדים יש לבדוק שהעיסוק בכך אינו "יקר" מהתועלת שמפיקים. מומלץ לבחון האם:
4.1. ניתן להירשם בקלות וללא צורך בהפקת מסמכים ובהמצאות אישורים מסובכים.
4.2. ניתן להגדיר העדפות השקעה אוטומטיות אשר יאפשרו להשקעות להתנהל ללא התעסקות שוטפת אלא באמצעות בקרה שבועית/חודשית.
5. הערך את יעילות הפלטפורמה:
יעילות ההשקעה בפלטפורמה ספציפית היא עניין שחלקו סובייקטיבי והוא נגזר מביצועי הפלטפורמה ואופן ההשקעה בה. לעיתים פלטפורמה המציגה ביצועים מצוינים מבחינת תשואות אינה יעילה כלל לאור הפסדי אשראי רבים ולעיתים פלטפורמה אשר מציגה יחס מעולה של תשואות לעומת הפסדים אינה יעילה כיוון שאין למשקיע היצע הלוואות וחלק ניכר מהכסף אינו "עובד". לעיתים פלטפורמה אשר מצטיינת בכל הפרמטרים הפיננסים אינה יעילה כיוון שאופן ההשקעה בה מצריך עיסוק רב אשר גוזל זמן או לחילופין מסכל את הצלחת ההשקעה או שדמי השימוש בה גבוהים מאוד. לעניין זה יש לבדוק:
5.1. שקלול כללי: האם ממוצע תיק השקעות סטנדרטי בפלטפורמה משיג תשואה אטרקטיבית לעומת פלטפורמות אחרות מאותו סוג ולעומת אפיקי השקעה דומים. במסגרת שקלול זה יש לחשב את השורה התחתונה של הריבית האפקטיבית המתקבלת בגין ההשקעה בראייה רב שנתית.
5.2. פיזור והיצע: הפלטפורמה מאפשרת לפזר את כספי ההשקעה המיועדים במהירות ובאיכות כך שיושקעו במספר עסקאות רב (פיזור נכון) ובמהירות (ללא כסף שלא "עובד").
5.3. דמי שימוש ועמלות: העלות הכספית שהפלטפורמה גובה בגין שירותיה אינו גבוה ואינו משנה את התוצאות הפיננסיות לרעה לעומת אפיקים אחרים. מומלץ יש לבדוק האם הגבייה מתבצעת רק מהכנסות ולא מכלל התיק.
5.4. קרן בטחון: פלטפורמות רבות כופות על המשקיע להפריש חלק מהשקעות לטובת קרן בטחון של כלל המשקיעים. יש לבדוק מה גובה ההפרשים לקרן שכזו והאם היא מוצדקת (האם היא ביחס הגיוני לכמות ההפסדים בפלטפורמה, האם היא נגבית כחלק יחסי מכל הלוואה והאם היא מוחזרת חזרה באופן הגיוני ואין פלח מסוים של לווים ומלווים הנהנה על חשבון אחרים).
5.5. עיסוק: ההשקעה בפלטפורמה אינה צורכת מהמשקיע זמן רב, לימוד וכו'.
העמלות הנגבות בפלטפורמות הישראליות משתנות בין חצי אחוז לאחוז מבין תשלומי הקרן בכל הנוגע לפלטפורמות לאשראי צרכני. ב-BTBISRAEL לא גובים עמלה מהמשקיעים וב- Credit Placeגובים עמלה בגובה 10% מהרווח בעסקה.
השלב הסופי, המורכב והמעניין ביותר הוא קבלת ההחלטה האם בשקלול כלל המשתנים פלטפורמה מסוימת מסתמנת כאפיק השקעה אטרקטיבי לעומת פלטפורמות אחרות ואפיקי ההשקעה אחרים העומדים לרשות המשקיע. לשאלה זו אין תשובה חד משמעית ברורה והיא נגזרת של העדפות המשקיע הספציפי והערכתו הסובייקטיבית את הפלטפורמה. מה שנכון למשקיע אחד לא נכון למשקיע אחר.
המלצתנו היא להעניק תשומת לב יתרה לבחינת השלב השני והוא מניעת ההשקעה בפלטפורמה שאינה אמינה או בשלה שכן שם טמון הסיכון העיקרי. מעבר לכך תחום הP2P הישראלי הוא צעיר ומבטיח ואנו מאמינים כי הוא מהווה אלטרנטיבה מוצלחת וראויה לציבור המשקיעים.
המדריך אינו מתיימר לכלול את כל המידע הנחוץ למשקיע ואינו מהווה המלצה לפעולה כלשהי. ההסתמכות על מדריך זה היא על אחריות הקורא בלבד. תחום הP2P, ההשקעות בו וניהול ההשקעות בו אינו מוסדר נכון לכתיבת שורות אלו בחקיקה מסודרת.
הכותב הוא מנהל חברת Fintech Partners הפעילה והמשקיעה בעולם הP2P.
הארנק הדיגיטלי – מה זה?
מאסטרקארד וישראכרט הכריזו לאחרונה על השקת MasterPass בישראל, שירות המאפשר למחזיקי כרטיסי אשראי של מאסטרקארד לערוך קניות בצורה מקוונת באופן בטוח, פשוט ומהיר. במילים פשוטות, מדובר על ארנק דיגיטלי ששומר את פרטי הכרטיס ואת נתוני המשלוח בצורה מאובטחת, ויכול לשמור גם נתונים של כרטיסי מועדוני צרכנים.
בעת ביצוע התשלום באתר באמצעות Buy with MasterPass, צרכנים לא נדרשים למלא את הפרטים האישיים שלהם שוב ושוב בכל חנות מקוונת, וכך נהנים מחוויית רכישה מהירה ונוחה יותר; וכן הם מפחיתים את הסיכון של חשיפת מידע אישי בעת שימוש ברשתות שאינן מאובטחות כראוי.
MasterPass מאפשר לצרכנים לשלם בעזרת הארנק הדיגיטלי המועדף עליהם מכל מכשיר, וכך מספק חוויית תשלום חדשנית – פשוטה כמו הקלקה או נגיעה במסך מגע, בחנויות או באמצעות הטלפון הנייד. אבל מאסטרקארד לא לבד – סמסונג מציעה אפשרות לשלם באופן דיגיטלי דרך הסמארטפונים מתוצרתה, אפל מציעה אפשרות לשלם דרך ארנק דיגיטלי באייפונים. כמו כן ישנה פייפאל ששולטת בתחום התשלומים המקוונים, ויש עוד לא מעט אפשרויות תשלום דיגיטלי.
עם זאת, מבין חברות כרטיסי האשראי מאסטרקארד היא הראשונה שהשיקה אמצעי תשלום מקוון. הפתרון המקוון טוב בארץ (לרשתות וחנויות נבחרות) וגם בחו"ל – הוא פעיל ב-24 מדינות ברחבי העולם. לאחרונה הושק גם בגרמניה, בלגיה, הונגריה וטורקיה – וכעת הוא מגיע לישראל. מאז הושק בפברואר 2013, MasterPass פעיל וזמין בקרב יותר מרבע מיליון קמעונאים ברחבי העולם. מספר העסקאות שבוצעו באמצעות MasterPass באירופה גדל בששת החודשים האחרונים בשיעור ממוצע של 40% מדי חודש.
שירות התשלומים של MasterPass מציע לסוחרים דרך פשוטה לקבל תשלומים מארנקים דיגיטליים אשר הונפקו בכל מקום בעולם, הן באתרים והן במכשירים ניידים, כמו גם בעת קנייה בחנות, ובקרוב גם באמצעות טכנולוגיית NFC או על ידי סריקת קוד QR. שירות MasterPass מציע לבנקים, סוחרים ושותפים את האפשרות לפתח את הארנקים הדיגיטליים שלהם, ומבטיח תמיכה של רשת עולמית.
״אנחנו חיים בעולם דיגיטלי, שבו הרגלי הצריכה משתנים במהירות גבוהה, וכן עדים לנקודת מפנה טכנולוגית שלא נראתה כמותה מאז המצאת כרטיסי האשראי המגנטיים", אומר אנדראס המברגר, מנהל מאסטרקארד ישראל. "הצרכנים יכולים כיום לנהל את הקניות שלהם באופן מקוון באמצעות הסמארטפונים שלהם, בעודם נמצאים בכל מקום. מאסטרקארד יצרה פתרון תשלום דיגיטלי אשר מתאים את עצמו להרגלים החדשים, על מנת להמשיך ולפשט את תהליך התשלום למען הצרכנים".
״ישראכרט גאה להיות שותפה להשקת MasterPass של מאסטרקארד בישראל", אומר רונן שטיין, מנכ״ל ישראכרט, "הצרכן הישראלי נחשב לצרכן טכנולוגי מתקדם המאמץ במהירות טכנולוגיות ופלטפורמות חדשניות אשר מעניקות לו ערך מוסף. השנה רכשו למעלה מ-82% מהצרכנים בישראל מוצרים ושירותים דרך האינטרנט, וכעת ישראכרט יכולה להעניק ללקוחותיה חוויית קניות חדשה ולספק להם את הדרך המהירה, הבטוחה והפשוטה ביותר לקניות ברשת״.
מה זה הון חוזר תפעולי? מה הקשר בין היקף הפעילות לתזרים המזומנים? איך זה שכשהיקף הפעילות יורד, התזרים דווקא משתפר?
נדיר, וכמעט בלתי אפשרי להקים עסק בלי הון עצמי והלוואות, במיוחד עם מדובר בעסקי הכלכלה המסורתית. התהליכים העסקיים השוטפים יוצרים חובות תפעוליים שהולכים וגדלים ככל שהעסק גדל, ואת החובות האלו צריך לממן – צריך לממן את יתרת הלקוחות, ואם היא גדלה המימון של החברה גדל; צריך לממן את יתרת המלאי, ואם הוא גדל במקביל לגידול בעסק, המימון גדל. ומכאן, שצמיחה עולה כסף.
זה עובד כך – עסקים לא מקבלים (ברוב הגדול של המקרים) את הכסף מהלקוחות במזומן. הם מוכרים ללקוחות באשראי שלרוב מתבטא בשוטף פלוס מס' ימים – השוטף מבטא מעין דחייה לתחילת החודש העוקב, ועל זה יש להוסיף את הימים שבתנאי הסחר. אם למשל החברה מוכרת בשוטף פלוס 90 והמכירה נעשתה באמצע יוני, אז התשלום יגיע בתחילת אוקטובר. אבל, לכל חברה מדיניות האשראי משלה. זה גם יכול להיות אחרת – ימים מיום העסקה ועוד.
לא משנה באיזו שיטה ובאיזה תנאים מוכרת החברה ללקוחות, ברוב הגדול של המקרים היא לא נפגשת מיד עם מזומנים (לא מוכרת במזומן), ומכאן שללקוחות יש חובות כלפיה בכל נקודת זמן. החברה בעצם מממנת את הלקוחות שלה, אבל בשביל זה היא צריכה תמיכת בעלים (הון עצמי) או הלוואות (או כפי שנראה מיד מקורות תפעוליים – ספקים).
באופן דומה, החברה צריכה לממן את המלאי שלה. את המלאי היא רוכשת (כמוצרים מוגמרים או כחומרי גלם, תלוי בסוג פעילות החברה), ו/או מעבדת אצלה במפעל, וככל שהעסק גדל כך צריך יותר מלאי. הנהלת החברה מתכננת את היקף המלאי לפי מס' הימים שהוא אמור להימכר. לדוגמה היא יכולה לקבוע להחזיק מלאי שיספיק למכירות של החודשיים הקרובים, אבל כמובן שככל שהמכירות גדלות, וכך גם המכירות הצפויות (בחודשיים הקרובים) אז בהתאמה המלאי שיוחזק יגדל. המלאי והעלייה במלאי ממומנים על ידי החברה – עולה כסף לקנות ולייצר את המלאי, וכמובן שככל שהמלאי גדל צרכי המימון גדלים.
הלקוחות והמלאי שנוצרים תוך כדי הפעילות העסקית השוטפת של החברה הם הסעיפים התפעוליים הבולטים בצד הנכסים. מנגד, גם בצד ההתחייבויות יש סעיף תפעולי משמעותי – ספקים. בדיוק כפי שהחברה מוכרת באשראי ללקוחות שלה, כך גם הספקים מוכרים לחברה עצמה באשראי. החברה בכל נקודת זמן חייבת כסף לספקים שלה בגין סחורות ושירותים שקיבלה מהם. זו התחייבות תפעולית, והיא בעצם מעין תמונת הראי של יתרת הלקוחות. ככל שהיקף הפעילות העסקית עולה כך גם יתרת הספקים אמורה לגדול. בדיוק כפי שהמלאי והלקוחות גדלים.
שלושת הסעיפים האלו – לקוחות, מלאי, ספקים, יחדיו מבטאים את ההון החוזר התפעולי של החברה. הון שבעצם נדרש לשם תפעול העסק, לשם גלגול הפעילות, הון שבעצם חוזר בתנועה מעגלית לעסק כל פעם מחדש – יתרת הלקוחות, מבטאת חוב לקוחות בעקבות מכירת סחורה, המשך הלקוחות משלמים והיתרה נסגרת, אבל הלקוחות חוזרים לרכוש ויתרת החוב שוב נפתחת וחוזר חלילה. כך גם מתגלגל המלאי – מייצרים/ קונים מלאי, מוכרים אותו ובהתאמה ממשיכים לייצר/ לקנות; וכמובן שכך גם לגבי הספקים – החברה קונה סחורה מהספקים שלה, נוצר לה חוב לספקים, בהמשך היא משלמת אותו והחוב פוחת, ואז היא רוכשת סחורה נוספת והחוב שוב עולה. התהליכים העסקיים האלו יוצרים גלגול של כספים שוטפים, כשמכלול כל הגלגולים האלו מתבטא ביחס פיננסי שנקרא – הון חוזר תפעולי. ההון החוזר התפעולי הוא סיכום של שלושת הסעיפים (לקוחות, מלאי, ספקים), וכדי לדעת את צרכי ההון של החברה (צרכי המימון שלה לפעילות השוטפת) מתייחסים בעיקר ליחס הזה ולשינוי בו. לדוגמה – אם ההון החוזר התפעולי מסתכם ב=100 מיליון שקל, המשמעות היא שלחברה יש צרכים תפעוליים שאותם היא מימנה (בהון עצמי, הון זר) בסך 100 מיליון שקל.
מה שחשוב יותר לרוב זה מה יהיו הצרכים בהמשך. אם על פי תחזית החברה היא צפויה לגדול בפעילות שלה ובהתאמה ההון החוזר יגיע בשנה הבאה ל=150 מיליון שקל, אזי המשמעות התזרימית היא שהחברה צריכה לממן את הפעילות שלה בשנה הקרובה בעוד 50 מיליון שקל. מצד אחד, כולם רוצים לגדול, לרוב זה מתבטא גם בגידול ברווח (לא תמיד, כמובן), אבל גדילה עולה כסף – צריך לממן את הגידול הזה, ובמקרה הזה ב=50 מיליון שקל נוספים. מאיפה לוקחים את הסכום? לרוב אשראי בנקאי, אגרות חוב ומימון מגופים פיננסים. במקרים אחרים זה יכול להיות גם הזרמות של בעלים – הון עצמי, הלוואות בעלים ועוד.
השינוי בהון החוזר מתבטא בתזרים, אבל חשוב להדגיש שהתזרים מפעילות שוטפת מושפע מסעיפים נוספים. כלומר, גידול בהון חוזר לא בהכרח יביא לתזרים שלילי; הוא בהכרח יכביד על התזרים (אפילו משמעותית), אבל השורה התחתונה של התזרים תלויה בפרמטרים נוספים.
עד כאן, תואר מקרה אופטימי – חברה בצמיחה, אז נכון זה עולה כסף, אבל מיחה זו מטרת הגג של הנהלות פירמות. השאלה, מה קורה במצב ההפוך – חברה מאבדת מכירות, ובהתאמה היקף הסעיפים התפעוליים יורד – כשמוכרים פחות, יש פחות חוב לקוחות; כשמוכרים פחות צריך פחות מלאי במחסנים; כשמוכרים פחות, אז יש פחות קניות מספקים ובהתאמה יתרת הספקים נמוכה יותר. כל הסעיפים התפעוליים האלו אמורים לרדת בהתאמה מסוימת לשינוי בהיקף הפעילות ולכן, בס"כ ההון החוזר התפעולי (סיכום שלושת הסעיפים) יורד. ואם הוא יורד, נוצר עודף תזרימי, כבר לא צריך לממן את הגידול, אלא שהקיטון בפעילות יצר מזומנים במהלך התקופה.
ושוב, השינויים בהון החוזר הם לא הסעיפים היחידים שמשפיעים על תזרים המזומנים מפעילות שוטפת. ועדיין הם קריטיים, והם עשויים להביא למצב אבסורדי – חברה שנמצאת בקשיים, חברה שמכירותיה מתכווצות, דווקא נהנית מתזרים מזומנים חיובי מפעילות שוטפת.
איך חברת הביומד מאנקיינד מסדרת לחברות תעודות הדל רווח נאה, ולמה זה על חשבונכם?
חברת הביומד האמריקאית מאנקיינד נכנסת לבורסה המקומית דרך אפשרות הרישום הכפול. הבורסה המקומית מעוניינת בחברות שנסחרות בארה"ב והיא פותחת את שעריה לחברות אלו, אבל בינתיים מגיעות לכאן חברות ביומד שלא ממש מצליחות בבורסה האמריקאית (למרות שהן עדיין נסחרות על פניו במחירים גבוהים) ועל הדרך הן מגייסות כספים מתעודות הסל.
איך זה שהן מגייסות מתעודות הסל? ברגע שמדובר בחברה שנכנסת למדדים, תעודות הסל מחויבות להצטייד במניות החברה הזו, בהתאם לשיעור משקלה במדד. יש שתי אפשרויות להצטייד בסחורה – דרך רכישה בבורסה ביום עדכון המדדים , ודרך גיוס פרטי, וזה מה שקרה במקרים האחרונים. החברות הנפיקו לתעודות הסל מניות כדי להתכסות בשיעור החשיפה שהן מהוות במדד.
למדריך תעודות סל
אבל, יש כאן מספר בעיות – הראשונה, זה אומר שהתעודות סל הולכות ומתמלאות בחברות ביומד לא ישראליות ואפילו בלי זיקה לישראל ועוד בשוויים ככל הנראה גבוהים, ועם סיכון מאוד גבוה. זה מה שרוצה המשקיע בתעודות הסל? כנראה שלא.
בעיה שנייה – על הדרך מנהלי תעודות הסל גוזרים קופון. הנה מה שצמפוי לקרות בהנפקת מאנקיינד. החברה צפוי לגייס סכום העולה על 400 מיליון שקל וההנפקה תתבצע בהנחה של 2% על מחיר השוק. ההנחה הזו היא כולה רווח למנהלי תעוודת הסל שמחויביים להתכסות בנייר שנכנס למדים בהתאם למחירו. אם הם מקבלים הנחה היא שלהם – לא של המשקיעים, לא של החוסכים, שלהם! וזה אבסורד, הרי הכח שלהם, כח הקנייה שלהם מגיע מהעמיתים האלו, אותם הם אמורים לשרת, וזה אבסורד כי ההנחה הזו משמעה שיתכן מאוד שהמניות בהמשך יירדו, וייתכנסו למחיר ההנחה. ככה זה במקרים רבים, ואם כך – אז הרי שאת המחיר ישלמו המשקיעים בתעודות – מצד אחד על חשבונם מרוויחים את ה-2%, אבל בהמשך יש סבירות משמעותית שהמחיר יירד אלא שאז הן חלק מתיק ההשקעות של תעודות הסל וההפסד בהן מתבטא בהפסד ששל התעודה, משמע הפסד למשקיע!
הכניסה למדדים – מדד ת"א 100 ומדד ת"א 75 אמורה להיות ב-15 בנובמבר, ומשקלה של מאנקיינד אמור להיות כ-1% בת"א 100 וכ-4% במדד ת"א 75. תעודות הסל צפויות לרכוש את המניות בהיקף העולה על 400 מיליון שקל. הנחה של 2% תסדר להם רווח של כ-8 מיליון שקל.
גם בהנפקת חברת הביומד האמריקאית ביוטיים נעשה מהלך דומה. החברה שנרשמה כאן נכנסה ישר למדדים המובילים, והיא ניצלה זאת לגיוס הון מתעודות הסל. מדובר על חברה קטנה יותר ממאנקיינד ובהתאמה גיוס קטן יותר. מנהלי התעודות קיבלו הנחה וגרפו רווח המוערך ב-1-2 מיליון שקל.
איך רושמים עסקאות בתוך הקבוצה? במה נחשדת חברת התרופות – וליאנט? ואיך זה קשור לחברה הבת שלה?
עסקאות בתוך הקבוצה אמורות לרוב להתבטל בדוחות הכספיים של החברה האם – כשחברה מוכרת לחברה הבת שלה, אז אין כאן באמת מכירה לחיצוניים, ולכן אין מקום לרשום הכנסות בדוחות הכספיים של האם. העסקה הזו תבוא לידי ביטוי רק כשהחברה הבת מוכרת מוצרים לחיצוניים, אז העסקה שנדחתה בין האם לבת מעין מופשרת, וניתן להכיר בה.
והנה הדגמה – נניח שהחברה האם מוכרת ב-10 מיליון שקל לחברה בת. עם השלמת העסקה זו היא מבוטלת חשבונאית בדוחות הכספיים – לא מכירים במכירה של 10 מיליון שקל. אבל, נניח שבהמשך, החברה הבת מוכרת את הסחורה לגופים חיצוניים, אז כמובן שמתקיימת מכירה מהקבוצה (האם והבת ביחד) החוצה, ולכן יש להכיר בהכנסות. אם נניח שהעסקה מהבת החוצה היתה בסך של 12 מיליון שקל, אזי שהעסקה תתבטא בדוחות הקבוצה כמכירה של 12 מיליון שקל. החלוקה הפנימית של המכירה והרווחים תלויה במחירים בין החברות בקבוצה (מחירי העברה) ובהתחשבנויות הפנימיות, אבל לצורך הדוח המאוחד (הדוח המאחד את החברות הבנות) של החברה האם, העסקה תתבטא באופן מלא – 12 מיליון שקל.
זו רק דוגמה אחת לעסקאות בתוך הקבוצה, יש עסקאות גם בין חברות בנות, בין חברות מוחזקות (בשיעורים שונים) ועוד, כאשר הביטוי החשבונאי בכל אחד מהמקרים שונה. אבל הרעיון הבסיסי הוא שמכירים רק בעסקה האמיתית שבה המוצרים נמכרו החוצה. ולמה בעצם אי אפשר להכיר מידית במכירה של החברה האם לחברה הבת? משום שככה ניתן לנפח בקלות את המכירות!
הדוגמה הקלאסית היא אנרון – תאגיד של סחר באנרגיה עם הרבה מאוד זרועות שהיו בפועל בשליטתו , אבל חשבונאית, התאגיד התמנוני הזה, הגדיר את הזרועות הרבות כישויות נפרדות שאינן בשליטה. ואז, אם הן אינן בשליטה לא צריך לאחד אותן, ולכן אם מוכרים להם זו נחשבת למכירה לחיצוניים והמכירות נרשמות בדוח רווח והפסד. מכירות נרשמות משמע גם הרווחים בגין המכירות נרשמים כמובן בדוח. אחרי שנים של הונאות ורמאויות הפרשה התפוצצה, התברר שענקית האנרגיה הזו שווה אפס, יותר מדוייק – מינוס של מיליארדים רבים. וכמו תמיד שיש שערוריות כאלו מנסים לתקן את הפרצה, אבל אי אפשר באמת לחסום ראש יצירתי במיוחד. המוסדות לתקינה חוסמים פרצה מסוימת, והחברות מצליחות למצוא פרצה חדשה. כאן זה כמובן לא חוקי, הבעיה שבמקרים לא מעטים בחסות החוק, החשבונאות מאפשרת גמישות רבה.
אנרון זו היסטוריה – 14 שנים עברו מאז התפוצצה הפרשה, אבל בחודש האחרון יש תחושת דז'ה וו. לא בדיוק, תמיד זה מגיעה בעטיפה מעט שונה. אבל בתקשורת האמריקאית השוו בין החשדות להונאה חשבונאית בוליאנט הקנדית למקרה של אנרון. וליאנט היא חברת תרופות שהשם שלה עלה בשנה האחרונה לכותרות בגלל ניצול ציני של החולים – החברה העלתה במאות אחוזים תרופות שלה (ששווקו בבלעדיות) פשוט כי היא יכלה. החולים שילמו את המחיר, אבל לאחרונה, התערב הממשל האמריקאי ופתח בחקירה בנוגע למחירי התרופות של החברה. ממש במקביל (כן, משמיים) החלו לצוץ הערכות כי הטיפול החשבונאי של החברה בכנסות בתוך הקבוצה ליברלי מאוד, וגם כאן, הרגולטור האמריקאי נערך לבדיקה.
וליאנט היא אחת מחברות התרופות הייחודיות והגנריות הצומחות ביותר בשנים האחרונות. חלק משמעותי מהצמיחה בפעילות נובע מרכישות כשבמקביל החברה גם צומחת אורגנית. קצב המכירות ברבעון האחרון משקף מכירות של כ=10 מיליארד דולר, והחברה מרוויחה (Non GAAP – רווח לא חשבונאי) בקצב של כ=1.5 מיליארד דולר. אבל, זה הרווח הלא חשבונאי, הרווח החשבונאי נושק לאפס. החברה נסחרה לפני החשדות על הונאות בדוחות ב=80 מיליארד דולר, אך בתוך שבועיים שוויה נחתך למתחת ל=40 מיליארד דולר.
וליאנט נחשדת בהונאה חשבונאית בטיפול בעסקאות חברתיות. עיקר הבעיה/ החשד הוא במכירות של וליאנט עצמה לחברה בת שלה – Philador. על פי החשד המכירות האלו נרשמו כאילו הן נמכרו החוצה, בעוד שבפועל לא מדובר על מכירה לחיצוניים. כמו כן, יש חשדות שלקוח של החברה הבת (O&R ) רכש סחורה בכאילו – כן בכאילו, רק כדי לעזור לקבוצה לדווח על מכירות מוגברות יותר. הוא לא נפגע מכך, היה, כך נטען, קשר סודי, בין כל הנוגעים בדבר, ולא באמת היתה מכירה (הרי הלקוח לא באמת רצה לקנות במועדים שדווחו). המשמעות של המהלכים האלו (באם הם נעשו) היא פשוטה – הכנסות פיקטיביות.
חברת המחקר – סיטרון (שמתמחה בעבודות מחקר לגילוי דוחות רופפים במטרה להרוויח משורט על מניות אלו) טוענת כי וליאנט לא הזכירה ולא התייחסה בדוחות ובכלל לקיומה של החברה הבת Philador וזאת עד לשיחת הוועידה האחרונה.
בוליאנט טענו שמדובר בטענות כזב. לטענת מנהליה – R&O היא חלק מרשת בתי מרקחת ש-Philador מעניקה לה שירותים שונים, בהם מוקד שירות, ולטענתה המשלוחים ממנה לחברה הבת – Philador אינם נרשמים בשורת ההכנסות המאוחדות של וליאנט. אלא המכירות נרשמות רק כאשר המוצרים מועברים ללקוחות. זה לא עזר, השוק בינתיים מתקשה להאמין שהכל תקין. השוק חושש שמה שנגלה בינתיים זה רק הקצה. החברה איבדה שווי של 40 מיליארד דולר, כשהטענות נגדה מסתכמות במכירות של 100-200 מיליון דולר ורווחים של כמה עשרות מיליוני דולרים. לכאורה, חוסר פרופורציה בין החשדות לבין התגובה, אבל כמוצרים ג'וק במטבע לרוב צצים ג'וקים נוספים.
ממש בימים האחרונים נשמעים טענות שהחברה גם שיחקה בסעיפי ההוצאות שלה, וטענות חזקות יותר שהדוחות הלא חשבונאיים שלה ( Non GAAP ) היו ליברליים מדי – שהחברה ניטרלה מדוחות אלו הוצאות שלא היה צריך לנטרל אותן. על כך, בשבועות הבאים.
מעודכן ל-04/2019איך לזהות פונזי? האמת, זה לא מסובך – אתם רק צריכים להיות ממשומעים, ולבחון את נורות האזהרה
אמיר ברמלי הבטיח (במשך כמה שנים) למשקיעים אצלו תשואה נאה, הרבה יותר מהפיקדון בבנק. הוא פרסם בטלוויזיה, באינטרנט והפציר להשקיע אצלו את הכסף. מי שעשה זאת הפסיד ובגדול, למרות שלאורך כל הדרך למטה, הטענה של ברמלי היתה שמדובר בבעייה תזרימית ולא בעיה בשווי הנכסים, ובמילים פשוטות – יש ערך, אבל אין תזרים. אך ככל שהזמן עבר התברר לחלוטין שאין כסף ואין תזרים, סוג של הונאה.
ברמלי שהפירמידה שלו קרסה במהלך 2016 הוא לא הראשון וגם לא האחרון שמבטיח תשואה טובה, ובשנים האחרונות מוכרי האשליות הולכים ומתרבים, אבל יש כלל אחד חשוב שצריך ללוות אתכם תמיד בהשקעות (ולא רק בבורסה) – תשואה הולכת עם סיכון (סיכוי וסיכון הולכים ביחד); אם מישהו מבטיח לכם תשואה זה אומר שהוא מסתכן.
פשוט מאוד – אין ארוחות חינם בשוק ההון. ברמלי ניסה במשך חודשים להגיד שהכל בסדר עם קרן ההשקעות שלו, אבל זה לא ממש מדויק, הקרן לא הצליחה להחזיר כספים למחזיקים שרצו לפדות את ההשקעה, ומהר מאוד הקרן הגיעה לפירוק. ברמלי מאשים את רשות ניירות ערך שחקרה אותו לפני חצי שנה, ולמרות שלא דיברה בקול גדול – לא עצרה אותו, לא הפסיקה את פעילות הקרן, עצם החקירה וההודעה כי נעשית חקירה, אותתה לשוק להתרחק מהקרן.
ברמלי אומר שאת הסחרור הזה הוא לא יכל לעצור – ברגע שרשות ניירות ערך סימנה אותו, לגישתו, כבר לא היה לו סיכוי. אבל רגע, זה יכול להיות נכון, אם באמת הקרן היא פלופ, אם הכל נכון, אז אולי לא יהיו גיוסים חדשים בגלל הבדיקה של רשות ניירות ערך, אבל הכסף הקיים אמור להמשיך ולעשות כסף. אז זהו – שלא, אולי בגלל שהחל כדור שלג שלא ניתן היה להפסיק אותו והפדיונות החלו להיערם אך בעיקר בגלל שניהול השקעות כזה שמבטיח תשואה בנוי ומושתת על הזרמה תמידית של כספים.
אין קסמים ואין קוסמים
ברגע שמובטחת תשואה גבוה למשקיעים אז הסיכוי לספק אותה באמת, הוא נמוך. אי אפשר לספק ללא סיכון תשואה של 0.5% בחודש בשעה שהבנק נותן בפיקדונות 0.2%-0.3% בשנה. ברמלי לא קוסם. ואז מתרחש האירוע הבא – מנהל הקרן נמצא עם ערך התחייבות גבוה יותר כלפי המשקיעים מאשר הערך הכספי האמיתי בקרן. ולןמרות זאת, אפשר להמשיך ולהתנהל – כל עוד אין פדיונות כבדים.
כאשר במצב כזה שהוא הונאה מתמשכת (הערך המדווח עולה על הערך בספרים) לקוח רוצה להיפגש עם הכסף, יכולות להיות כמה אפשרויות – מנהל הקרן ינסה בכל מאודו להניע אותו מכך, ולהבטיח לו תשואות מרשימות בהמשך, ואם זה לא עוזר אז יש סיכוי טוב שהוא יקבל את כספו באופן מלא כפי שהתחייבו כלפיו. הקרן פשוט לא תרצה לעורר רעש – לא לשלם בזמן, לא לשלם הכל, כי אז הסימנים הרעים כבר עולים על פני השטח.
וכאשר משלמים את כל הכסף למשקיע שעוזב, נוצר חור גדול בקופה של הקרן – נניח לדוגמה לשם המחשה שהקרן גייסה 10 מיליון שקל והבטיחה תשואה של 0.5% בחודש , כך שאחרי שנה הערך מסתכם ב-10.5 מיליון שקל. נניח שבפועל הקרן הניבה תשואה נמוכה יותר וערכה הוא 10.2 מיליון שקל. יש כאן חור של 0.3 מיליון שקל – כל עוד לא נעשו פדיונות, מנהל הקרן יכול להמשיך להתגלגל, אבל מה יקרה אם יגיע משקיע גדול ויבקש למכור את חלקו בקרן- כאמור ינסו למנוע את פדיון ההשקעה, אבל אם זה לא יעזור יממשו אותה, רק שאז הפער על הנייר מתממש לפער אמיתי; עכשיו תדמיינו שכולם יממשו את השקעתם – הקרן תהיה בהפסד של 0.3 מיליון שקל – אנשים לא יקבלו את מלוא השקעתם. התרחיש הזה הוא תרחיש קל – הפסד אבסולוטי נמוך, תשואה שלילית נמוכה. בפועל, במצבים כאלו ההפסדים ענקיים, ורק לשם המחשה – נניח שהקרן מבטיחה 10% תשואה בשנה ונניח שהיה צריך להיות אחרי כמה שנים 14 מיליון שקל בקרן ובפועל יש 7 מיליון שקל – במצב כזה ההפסד הוא 50%, וכאן כבר תלוי איך המשקיעים פודים – אלו שפודים בהתחלה עשויים להיפגש עם הכסף, אלא שפודים בסוף עלולים להישאר בלי כלום. עם זאת, כאשר המצבים האלו מגיעים לבית משפט, במקרים רבים מחזירים את הגלגל לאחור והפגיעה במשקיעים הופכת להיות שיוויונית ולא על פי תזמון הפדיון שלהם.
למהלכים האלו שבו הקרן מציגה לכאורה תשואה מדהימה (ולרוב בלי סיכון) כשבפועל אין לכך באמת כיסוי קוראים פונזי או פירמידה שכן מדובר בפירמידה של שקרים, מינוף של שקרים, שקר על גבי שקר – שקר של תשואה שמושך משקיעים שעוזרים בלא יודעים לשקר להמשיך ולהתגלגל, וחוזר חלילה.
תמיד יש הונאות כאלו ולא רק בשוק ההון – קרן אור של טפירו היתה קרן השקעות בנדל"ן ובתמ"א 38 שהיתה סוג של הונאה; הסיפור של קרן קלע מתברר עכשיו בבית משפט, ואלו רק האחרונים.
המקרה המוכר ביותר בשנים האחרונות הוא המקרה של מיידוף – מנהל ההשקעות האמריקאי שהחזיק חשבונאות כפולה שכיסתה והסתירה את המצב האמיתי הבעייתי. מיידוף פרסם מדי שנה במשך עשרות שנים תשואות פנומנליות – אבל הוא לא היה פנומן, הוא היה שקרן וגנב; והוא עשה את זה בגדול – עשרות מיליארדים!
ההונאה הזאת – הונאת הפירמידה נקראת גם הונאת פונזי על שם נוכל איטלקי – צ'ארלס פונזי. פונזי שפעל בשנות ה-30 של המאה הקודמת לקח כספים מאנשים והחזיר להם עם תשואה מרשימה/ בתוספת רווחים. במהרה מעגל הלקוחות שלו גדל מאוד ומימן בעצם את ההונאה – יותר תנועה (אנשים שמעבירים כספים), יותר רווחים; ויותר רווחים יותר אנשים שמעביירם כספים וחוזר חלילה – בסוף זה מתפוצץ.
והנה עוד דוגמה – לקראת סוף שנת 2015 קרסה חברת האלגוטריידינג – יוטרייד. החברה הזו שנוהלה על ידי אביב טלמור ניהלה כספים בשיטת האלגוטריידינג שעל רגל אחת פועלת באופן אוטומטי בהינתן מעין נוסחאות שמזינים לתוכה. יש הרבה יתרונות בשיטה הזו – אין כאן רגשות, יש כאן ביצוע קר ומוקד, אין כאן ביצוע אנושאי איטי, אלא ביצוע מהיר על ידי רובוטים/ מכונות. אבל יש גם בעיות – הרגולציה עדיין חלשה, ולתחום הזה נכנסים שרלטנים ורמאים רבים. זה יסתדר, בעולם זו שיטה לגיטימית שמסוגלת במקרים מסוימים לספק תשואה טובה למשקיעים. אלא שהבעיה הגדולה היא "המוח" – מחשב יכול לעשות פעולות מהר, באופן סימלוטני, בלי רגשות, אבל מישהו צריך לחשוןב בשבילו, ומי מבטיח לנו שהמוח הזה באמת מספק את הסחורה?
הבעיה הזו מתבטאת גם בהתמוטטות של יוטרייד שעדיין רב הנסתר על הגלוי, אבל מה שברור הוא שלצד הונאה גדוה של אביב טלמור הביצועים שדווחו למשקיעים נופחו מעבר לכל פרופורציה – הם היו שקרים ומעווותים כדי לשמן את הפרמידה, כדי לגרום למשקיעים נוספים להזרים כספים לחברה, וכך ביום בהיר הסתבר שלחברה יש לקוחות בהיקף של 40 מיליון שקל, וןמנגד אין כסף – פשוט אין כסף – אז אולי זאת גם גניבה, וגם כישלון בהשעות, וגם כישלון רגולטורי, אבל בשור ההתחתונה דמובר בפונזי – טלמור ניפח בועה, דאג להציג מספרים ותשואות טובות, אבל המספרים האמיתיים היו אחרים לגמרי – התשואות היו חלשות מאוד כשבמקביל רוקנה הקופה לחלוטין.
ומה בעצם הסימנים לפונזי וממה צריך להיזהר?
- הבטחה לתשואה – אין קסמים ומי שמבטיח לכם תשואה גבוה (ריבית קבועה גבוה) הוא שרלטן או שקרן או גנב או גם וגם. אי אפשר להבטיח תשואה בלי סיכון וסיכון יכול להתבטא בהפסד – כלומר זה לא מובטח! מישהו מבטיח לכם, קחו את הרגליים ותברחו משם.
- פיתויים – החברים מרוויחים, הם מקבלים את הכסף – לכאורה, זה אמור להיות אינדיקציה חיובית, אבל במקרים רבים זה פיתיון – אל תפלו בפח. התשואות הגבוהות האלו בהשקעות הן במקרים רבים רק על הנייר – הנוכל מנסה לפתות אנשים דרך התשואות האלו, ואכן יש רבים שסבורים שמדובר בקוסם ומזרימים אליו כסף – "אם הוא הרוויח 30% בחודש האחרון למה שזה לא יימשך" – אין תשואות גבוהות לאורך זמן בשוק ההון – אין קוסמים. זה רמז עבה לפונזי!
- גם לא בכסף קטן. הפונזי מפתה – אתם משקיעים 5 אלף ויוצאים מהר עם 6 אלף – זה מכוון, הכוונה שתכנסו בפעם הבאה עם 20 אלף, אבל זאת טקטיקת פיתוי בלבד – אתם אולי תרוויחו (בכאילו) בתחילת הדרך, אבל זה רק שתכניסו כסף גדול, ולכן מראש רדו מזה, אל תתעסקו עם הבטחות בשמיים, ותשואות גבוהות.
- רשמי ומסודר – אז מה? בפונזי הרבה פעמים הכל נראה רשמי ומסודר לחלוטין, לחברה יש משרד מכובד, עובדים, אתר חברה, בכל רגע נתון אפשר לראות מה שווי ההשקעות באתר החברה – לא להתפתות – זה בעצם חלק מתרגיל הפיתוי!
- אתם בפנים, ומשדלים אתכם להישאר – אל תהיו תמימים, זה רק מחשיד עוד יותר , זה צריך לגרום לכם לצאת כמה שיותר מהר – פשוט לברוח.
- תמרוץ להביא חברים/ משפחה ועוד – אל תערבו את המשפחה שלכם ואת החברים שלכם; במקרים כאלו מנהלי ההשקעות מעוניינים שתזרימו להם עוד כסף – ישירות או דרך מכרים, והם ינסו לשכנע אתכם גם דרך תמריצים – אסור , פשוט אסור לעשות את זה, כי אז אתם חלק מהמנגנון הבעייתי – להתרחק מתמרצים ולהתרחק משדלנות
מדריכים קשורים:
קיירוס – פירמידה או דרך אמיתית לייצר רווחים?
השקעה דרך מכשירים פסיביים – תעודות סל וקרנות מחקות
פורקס – זהירות ממסחר במט"ח (יתרונות וחסרונות)
אלגו-טריידינג, מסחר אוטומטי – זה העתיד, אבל זהירות משרלטנים
כתבות על הונאת פירמידה/ הונאת פונזי:
הונאת הפונזי הגדולה בהיסטוריה מטלטלת את סין
– פנסיונרית חסכה 2 מיליון שקל, והסתנוורה מדיברוים על תשואה של 2% בחודש. גיסה שכנע אותה להשקיע אצל מנהל תיקים (סליחה – מישהו שמתיימר להיות מנהל תיקים), בחור בשם מוטי כהן, שדיבר על תשואה פנומנלית, אבל בפועל – הלך הכסף! אל תאמינו למי שמבטיח לכם תשואה , אין דבר כזה תשואה בלי סיכון – רוצים תשואה תסתכנו. הפנסיונרית חשבה שהיא עושה תשואה של 2% בחודש, בפועל, הכספים הוזרמו לאופציות מעו"ף ובסופו של דבר נמחקו. אופציות יכולות לייצר 2% בחודש וגם לגרולהפסדים גדולים. ומסתבר שמוטי כהן שהציג את עצמו כמנהל תיקים הוא לא באמת מנהל תיקים – להרחבה בדה-מרקר.
– כתב אישום הוגש נגד אמיר ברמלי: הפרקליטות הגישה כתב אישום נגד ברמלי ובו אישום בעבירות של גניבה בידי מורשה בהיקף של למעלה מ-400 מיליון שקל, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, גיוס משקיעים ללא תשקיף, זיוף ועבירות הלבנת הון. ברמלי על פי החשד הקים חברות בשיטת הפרמידה – גייס משקיעים שמימנו את המעין תשואות של המשקיעים הקודמים, וכך בעזרת תשואות מזויפות הוא הצליח לייצר מצג שווא של הצלחה שהפילה בפח עוד משקיעים. לכל אורך הדרך למטה, טען ברמלי שזה לא פונזי שזו לא פרמידה, אבל הפרקליטות סבורה אחרת – להרחבה ב-YNET
הבורסה יורדת – מה עושים?
ככה לוקחים משכנתא בלי הון עצמי! איך מאפשרים את זה, למה לא מפקחים על זה? אין לנו תשובה – פשוט ככה. אולי זה נוח ומתאים לכל מיני אינטרסנטים, אחרי הכל, מי שלוקח את הסיכון הגדול כאן הם הזוגות הצעירים שלוקחים את המשכנתאות האלו – הבנקים נותנים כי זה העסק שלהם, הלוואת נושאות ריבית, וריבית זה רווח (רווח נאה), א אל תצפו שהם יפקחו על הטריקים הקטנים (והגדולים של המלווים) שנעשים כדי לעמוד במגבלות ההון העצמי.
ח"כ אורלי לוי-אבקסיס מציעה לאפשר לזוגות צעירים לקחת משכנתא בשיעור של 90% מערך הדירה, כלומר להביא לעסקה הון עצמי של 10% בלבד. זה מסוכן, זה גרוע למלווים – הרי מה יקרה כשתהיה טלטלה בשווקים ומחירי הדירות יירדו (אם וכאשר). האנשים האלו יהיו עם הלוואות שעולות על ערך הנכס. זה מסוכן להם וזה מסוכן לבנקים ולמשק. ובכלל, משכנתא של 50% זה שעבוד כמעט לכל החיים, ההכנסות הפנויות של המשפחה מופנות להחזרים השוטפים, אז שיעור של 90% – איך הם יעמדו בזה. וברקע – צריך לזכור, אנחנו בריבית אפסית, כלומר, תשלומים מאוד נוחים על המשכנתא. כאשר הריבית תרים ראש זה כבר סיפור אחר לגמרי. אז אנחנו מדברים על עלייה בהחזרים – האם האנשים יעמדו בזה? ואם ומתישהו זה יקרה) הריבית תעלה משמעותית לכיוון של כמה אחוזים, אז ההחזרים בהתאמה יעלו באופן משמעותי – מישהו שם למעלה, מבין קודקודי הכלכלה, לוקח את זה בחשבון, או שזה סתם ניירות ומספרים בשבילו?
ואם לא די בכך, לוי אבקסיס מדברת ודוחפת אפשרות למשכנתא בשיעור גבוה – 90%. לוי אבקסיס מסבירה שגם כך הלווים לוקחים הלוואות שמשמות כאילו כהון עצמי, ואם כך אז מה זה משנה?
"הגופים האחראים, בנק ישראל, משרד האוצר והבנקים מעלימים עין מהתופעה הנרחבת של זוגות צעירים שלוקחים הלוואות כדי לעמוד בדרישת ההון העצמי המינימלי לצורך קבלת משכנתא לרכישת דירה" אומרתי לוי אבקסיס ומוסיפה כי "וזה לא רק זה, הגופים האלו משתפים פעולה בעקיפין עם התופעה בכך שהם מאפשרים לזוגות צעירים המבקשים ליטול משכנתא לקחת במקביל מהבנק 'הלוואה לכל מטרה', בריבית גבוהה יותר וללא בחינת יכולת ההחזר של ההלוואה. בנק ישראל והאוצר שלחו את הזוגות הצעירים לקחת הלוואות מהמשפחה, מחברים, מאנשים זרים, מחברות כאלה, ומכל מיני גופים, והםמציגים את זה כהון עצמי. אתם יודעים שזה לא הון עצמי, והם משלמים על זה ריבית מטורפת שלא דומה לשום ריבית של משכנתא. אתם סיבכתם אותם בסיכונים מיותרים לחלוטין. אם מישהו חושב שהיום בתוך המערכת, אלו שכבר קיבלו משכנתא, הזוגות הצעירים שכבר קיבלו משכנתאות, ההון העצמי שהם הציגו – זה הון עצמי שלהם, אז או שהוא טיפש או שהוא עיוור".
אם אתם חושבים שאנשים לא מציגים בצורה מעוותת כספים שהם לוו לכל מטרה כהון עצמי – אז אתם טועים. אני היום עומדת לפני משכנתא ומציעים לי כל מיני גופים באישור משרד האוצר, 'רוצה מימון, בואי תיקחי, אנחנו יכולים להעמיד לרשותך הון עצמי, בואי תשלמי איקס אחוזים ריבית'".
זוגות צעירים צריכים להביא הון עצמי של 25% מערך הדירה, ולקחת לכל היותר משכנתא בשיעור של 75% מערך הדירה. רוכשי דירה להשקעה אגב יכולים לקנות דירה כזו עם משכנתא שהיא עד 50% מערך הדירה, ומשפרי דיור לרוב יכולים לקחת משכנתא של עד 705 מערך הדירה. ההוראות האלו יושמו החל משנת 2012 כדי למנוע מינוף גדול ומשכנתא בשיעור גבוה מדי. אבל כאמור זה לא ממש נכון – בפועל, רבים לוקחים הלוואות לכל מטרה ובאים לבנק למשכנתאות כאילו זה חלק מההון שלהם.