בהלת הקורונה הביאה למצב שלא ידענו כמותו: אלפי ישראלים שוהים בבידוד ביתי של כשבועיים או יותר בשל החשד שנדבקו בנגיף הקורונה. מדובר בחוזרים מסין ושכנותיה וכן מאיטליה וממדינות קרובות לה באירופה. העובדים כמובן לא יכולים להגיע לעבודה. אז מה הן זכויותיהם?

על פי הנחיות משרד הבריאות, עובד שנדרש להישאר בבידוד אינו רשאי להגיע אפילו למרפאה. ומכאן, שאינו יכול להגיע למרפאה כדי לקבל מרופאו אישור מחלה. עם זאת, את אישור המחלה יוכל העובד לקבל באופן מקוון.

דמי מחלה בקורונה

על פי החוק, עובד שנעדר מעבודתו עקב מחלה זכאי לקבל ממעסיקו דמי מחלה עבור הימים שבהם נעדר מעבודתו. הנאלצים להישאר בבידוד עקב חשש להידבקות מנגיף הקורונה, נחשבים כמי שנעדרים מעבודה עקב מחלה לכל דבר ויהיו זכאים לדמי מחלה מהמעסיק. כמו כן ימי הבידוד יימנו במספר ימי המחלה של העובד.

שכר בימי מחלה

על פי חוק ימי המחלה, עבור היום הראשון שבו נעדר העובד בשל מחלתו לא יהיה זכאי העובד כלל לדמי מחלה; החל מהיום השני והשלישי יהיה זכאי העובד ל- 50% משכרו; החל מהיום הרביעי יהיה זכאי העובד ל-100% משכרו על ימי היעדרותו.

בכל זאת, אם במקום העבודה הספציפי ישנו נוהג, הסכם אישי, או הסכם קיבוצי המיטיב עם העובד – ילכו אחר ההסכם או הנוהג המיטיב עם העובד.

פיטורים עקב הבידוד

אין כלל היתר לפטר עובד שנעדר מעבודתו בשל חשש מהידבקות או בשל הידבקות ממחלה בכלל ועקב חשד לקורונה בפרט. אחרי תקופת המחלה והבידוד ניתן לפטר עובד בכפוף להודעה מוקדמת ושימוע על-פי החוק.

עבודה מהבית במקום ימי מחלה

על פי החוק היבש, עובד בבידוד בית חובה, זכאי מכוח תעודת מחלה גורפת לדמי מחלה ורשאי לא לעבוד, גם מביתו. אבל לא בהכרח כל עובד השוהה בחובת בידוד מוגבל לבצע את עבודתו בשל מחלה, והוא יוכל לעבוד בתמורה לשכרו הרגיל. כרגע אין הכרעה בעניין, אבל אם תחול הסלמה בהיקפים ובחומרת מגפת הקורונה בישראל, נראה כי עבודות רבות תתבצענה מהבית.

דרישת המעסיק לעבודה מהבית

יש שני מצבים: הראשון, עובד שחייב לשהות בבידוד בית על פי הצו, למשל עובד שחזר מסין. במקרה זה המעסיק חייב לדרוש מהעובד להישאר בביתו, ועליו למנוע מהעובד כניסה למקום העבודה, אף אם העובד מבקש להגיע למקום העבודה.

המצב השני הוא עובד שאינו חייבים להיות בבידוד בית על פי הצו, אך חשוד כמי שעלול להיות נשא של הקורונה או חמור מכך – חולה בקורונה.

במקרה זה על המעסיק לבדוק אם העניין מוסדר בצורה ישירה או משתמעת בהסכם העבודה האישי או הקיבוצי, ולפעול בהתאם. עם זאת, במרבית המקרים לא סביר שהסכמים מסדירים את העניין.

אם לאחר כלל השיקולים החליט המעסיק כי טובת העובדים ומקום העבודה מחייבת למנוע מהעובד החשוד שלא להגיע למקום העבודה, למרות שאותו עובד אינו חייב בבידוד בית, ככלל יהיה חייב אותו מעסיק לשלם את שכרו של העובד במשך התקופה שבה ביקש מהעובד שלא להגיע למקום העבודה. אחרת הדבר ייחשב הרעת תנאים, תלוי כמובן באופי העבודה.

החלטה של עובד מיוזמתו לא להגיע לעבודה

נכון להיום על פי הצווים והנחיות משרד הבריאות, רק לעובדים החולים בקורונה או שחייבים להישאר בבידוד בית, אסור להגיע למקום עבודתם. עובדים אחרים נדרשים להגיע למקום העבודה, אבל הם יכולים לנצל ימי חופש, ככל שנצברו, לאחר קבלת הסכמת המעסיק.

בכל זאת על מעסיק לפעול באופן שקול, אחראי וסביר בכל הקשור להנחיותיו להגעה למקום העבודה, ברקע התפשטות הקורונה וחששות עובדים מהידבקות בהתאם לנסיבות העניין, ולספק אמצעי מיגון, אם צריך.

הוראת מעסיק לטיסה לחו"ל

על פי רוב ההנחיה היא לא לנסוע לחו"ל. אבל ההכרעה בעניין קשורה למהות תפקידו של העובד, נחיצות הנסיעה, רמת הסיכון ומצב התחלואה ביעד, אופי הנסיעה (האם לפגישה אישית או התכנסות המונית למשל), אמצעי מיגון ובטיחות העומדים לרשות העובד, חלופות לנסיעה וכיוצ"ב. עוד חשוב כי מעסיקים יתעדכנו בהוראות הרגולטורים בעניין, לרבות הנחיות או המלצות באשר לנסיעות.

דרישת המעסיק לאישור רפואי שהעובד לא חולה קורונה

אם קיימות הוראות בעניין בהסכם העבודה האישי או הקיבוצי, ובהעדר הוראה ברמת סבירות מסוימת יוכל המעסיק לבקש מהעובד אישור רפואי. כך למשל, כאשר מעסיק מזהה סימפטומים אצל עובד, ובנוסף אם ידוע למעסיק כי אותו עובד שהה במקום החשוד בסיכון מוגבר לחשיפה לקורונה, סביר יהיה מצדו לדרוש מהעובד להיבדק אצל רופא ולשלול חשש לנשאות הקורונה. אם העובד מסרב ללא הצגת טעם סביר לסירוב, הדבר עשוי להיחשב כאי ציות להנחיה סבירה של מעביד, תוך חשיפת העובד להליכי משמעת.

זכויות עובדים בחגים ובחול המועד תש";פ

גורמים כלכליים: ";המשק הישראלי עדיין לא נפגע משמעותית מהקורונה";

המשבר בעולם האופנה הגיע גם לעולם ההלבשה התחתונה:  רשת ההלבשה התחתונה "בוניטה דה מאס" פנתה לבית המשפט המחוזי בבקשת הקפאת הליכים לצורך שיקומה הכלכלי. לחברה חובות בסך כ-50 מיליון שקל.

בבקשה נכתב: "אין ספק כי המשך הפעלתה של הרשת כעסק חי תחת פיקוח בעל תפקיד ובחינת אפשרות לגיוס משקיע שירכוש את הרשת ולגיבוש הסדר נושים לחברות הרשת ולבעלים הערבים, הוא הדרך הנכונה והמתאימה ביותר לשיקומה של הרשת ושימורם של כ-150 מקומות עבודה". מועדון החברים של הרשת מונה כיום כ-50 אלף חברים. בראש החברה עומד צ'רל זיתוני. בבקשה נטען כי בעלי הרשת הזרימו לרשת סכומים בהיקף של כ-8 מיליון שקל בשנים האחרונות.

לפני כחודש קבוצת עזריאלי העבירה פנייה חריגה לרשת האופנה, שבמסגרתה התריעה כי על הרשת לשלם לה מיידית – אחרת היא תחלט לה את הערבויות שהרשת העמידה לטובתה. לטענת גורמים בשוק, הסיבה לפנייה החריגה של קניוני עזריאלי לרשת היא אי-תשלום כסדרו מצד הרשת. לפני כחצי שנה פתחה בוניטה דה מאס חנות חדשה בקניון עזריאלי מלחה בעיר ירושלים. כמו כן, הרשת מפעילה חנויות בקניונים נוספים של קבוצת עזריאלי, ביניהם אחד מקניוני הדגל של הקבוצה – קניון איילון ברמת גן, וזאת בנוסף לקניון עזריאלי אור-יהודה, קניון עזריאלי רמלה וקניון עזריאלי מודיעין.

יתרות מטבע החוץ בבנק ישראל הסתכמו בסוף חודש פברואר 2020 בסך 131,151 מיליוני דולרים, גידול בסך של 1,176 מיליוני דולרים לעומת סוף החודש הקודם. היתרות מהוות 33.2 אחוזים מהתוצר המקומי הגולמי (איור 1).

הגידול מוסבר על ידי:

• א. רכישות מטבע חוץ על ידי בנק ישראל בסך 2,764 מיליוני דולרים.
• ב. העברות המגזר הפרטי בסך כ- 1 מיליוני דולרים.

מאידך, הגידול קוזז בחלקו על ידי:

• א. שערוך^[1] יתרות מטבע חוץ בסך של כ- 1,205 מיליוני דולרים.
• ב. העברות הממשלה לחו"ל בסך כ- 384 מיליוני דולרים.

יתרות מטבע החוץ בבנק ישראל

מיליוני דולרים

[1] כולל תשלומים ותקבולים של בנק ישראל במט"ח.

[2] טור זה כולל זכויות משיכה מיוחדות (SDRs'), יתרת הלוואת ה-NAB ויתרת ה-Reserve Tranche בקרן המטבע הבינ"ל.

יתרות מט"ח לדצמבר: 126 מיליון דולר

התחזית היא  ל-113 מיליארד דולר הפסד בחברות התעופה של נוסעים. כך מעריך היום (ה') ארגון התעופה העולמי יאט"א, שמייצג 290 חברות תעופה, בהן החברות הגדולות בעולם. לעת עתה הפסדי החברות כבר הצטברו לשיעור 63 מיליארד דולר. עדיין לא הוערכו ההפסדים בתחום הטסת המטען (קרגו).

ארגון התעופה הבינלאומי מנה שני תרחישים אפשריים: בתרחיש הראשון התפשטות מוגבלת של הווירוס, כלומר רק בקרב המדינות שבהן אובחנו יותר מ-100 מקרים של חולים מאומתים, מצב שמוביל לצניחה חדה במספר הנוסעים במדינות אלה. כך למשל מעריכה יאט"א ירידה של 23% במספר הנוסעים בסין, ירידה של 24% באיטליה, ירידה של 10% במדינות צרפת, גרמניה וסינגפור, ירידה של 14% בדרום קוריאה וירידה של 16% באיראן. בנוסף מעריכים ביאט"א כי הביקוש לטיסות ירד ב-11% במדינות אסיה האחרות, וכי צפויה ירידה של 7% במדינות האחרות באירופה ובמזרח התיכון. במבט גלובלי תרחיש כזה יוביל לאובדן של 11% במחזורי החברות ולהיקף של 63 מיליארד דולר. מדינות אלה אחראיות על 27% מכלל תנועת הנוסעים העולמית.

התרחיש השני שמשרטטת יאט"א הוא להתפשטות מואצת של הווירוס גם במדינות שבהן בשלב זה מספר המאובחנים במחלת הקורונה נאמד ב-10 ויותר. התפשטות מהירה בשווקים אלה, יחד עם המדינות שבהן היקפי המאובחנים גדולים בהרבה, תוביל לפי יאט"א לאובדן הכנסות של 19% מכלל הענף, כלומר היקף של 113 מיליארד דולר – נזק כזה יהיה דומה לנזק שספג ענף התעופה במשבר הכלכלי העולמי.

יו"ר יאט"א, אלכסנדר דה ז'וניאק, הזכיר כי חברות תעופה רבות כבר נקטו צעדים של צמצום טיסות בהתאם לביקושים הנמוכים, כשחלקן נקטו צעדי חירום לקיזוז בעלויות. "ממשלות חייבות להתערב. חברות התעופה עושות הכול כדי לשרוד מול המשבר הכלכלי העולמי שפקד אותן בטווח של חודשיים בלבד. הממשלות יצטרכו לגלות מדיניות מקלה בכל הנוגע לגביית מסים מחברות התעופה ולגבי סלוטים (חלונות המראה)"

ההסתדרות מלווה לתיאטרון הבימה 2.5 מיליון שקל

מקצוע חדש: מהנדס שיווק – שילוב של קריאטיייב והנדסה

ראשי האוצר, בנק ישראל ורשות ניירות ערך קיימו הערכת מצב נוספת בעקבות התפרצות הנגיף וקבעו כי "המשק איתן ויציב" ■ מנכ״ל האוצר: ״נמשיך לעקוב בדריכות אחר ההתפתחויות״

הנהלת משרד האוצר, בנק ישראל, ורשות ניירות ערך התכנסו הבוקר להערכת מצב נוספת לבחינת ההשלכות הכלכליות של התפרצות נגיף הקורונה על המשק הישראלי. בדיון הבהירו הרגולטורים הפיננסיים וכלל הגורמים הכלכליים כי המשק הישראלי איתן ויציב וכי עד כה לא ניכרת פגיעה משמעותית כלכלית במשק כתוצאה מהתפרצות הנגיף. עם זאת, הנהלת האוצר, בנק ישראל ורשות ניירות ערך ערים להשלכות הצעדים האחרונים שנקט משרד הבריאות על הכלכלה ועל כן ממשיכים לעקוב מדי יום אחר המשתנים הכלכליים של המשק וכן אחר הצמיחה העולמית והשלכותיה על המשק הישראלי. בהתאם להחלטת ראש הממשלה, המשך נקיטת צעדי ההתמודדות עם הנגיף יעשה בתיאום עם המשמעויות הכלכליות והשלכותיהן.

בדיון השתתפו סגן שר האוצר, מנכ"ל משרד האוצר, הממונה על התקציבים, הכלכלנית הראשית, החשב הכללי, הממונה על השכר, היועץ המשפטי של משרד האוצר, ראש רשות ניירות ערך, נציגי רשות המסים, נציגי בנק ישראל, נציגי רשות שוק ההון וראש מערך חירום וסייבר במשרד האוצר.

מנכ"ל משרד האוצר, שי באב"ד: "משרד האוצר ממשיך לעקוב בדריכות אחר ההתפתחויות במטרה להיערך לכל תרחיש אפשרי ולשמור על הכלכלה הישראלית".

בעקבות התפשטות הקורונה: המלצות חדשות למניעת הידבקות בווירוס

בנק ישראל על הקורונה – "הנתונים הכלכליים הבסיסיים מחזקים את העמידות של המשק"

היישומון יעקוב אחר מסלולו של המשתמש, ואם הוא יצטלב עם זה של אחד הנדבקים בנגיף – יידרש ממנו ליצור קשר עם גורמי הבריאות

בעקבות בהלת הקורונה והתפשטות הנגיף בישראל, משרד הבריאות פיתח אפליקציה חדשה שמנסה לעשות סדר בעניינים ולהרגיע את הפאניקה שאחזה בציבור. היישומון ינטר את מיקומו של הגולש באופן רציף ויעדכן אותו אם הוא נמצא בקרבת נדבקים בנגיף.

בשבועות האחרונים נחשפתם בוודאי חדשות לבקרים לפרסומיו של משרד הבריאות בדבר חולי קורונה חדשים שאובחנו ברחבי הארץ. משרד הבריאות ניצב מול כמה קשיים, בהם מורכבות הניסיון להתחקות אחר צעדיהם של כלל החולים בזמן הקצר ביותר, וזאת במטרה לפרסם לקהל הרחב את שמות המקומות שבהם ביקרו. עד כה פרסם המשרד באתרו את המסלול של אותם חולים, כמו חנות צעצועים, בית ספר או חדר כושר – אולם המעקב אחר היעדים הללו דרך האתר היה מורכב ומסורבל.

האפליקציה החדשה שיצאה בשעות האחרונות אמורה לעשות סדר בבלגאן ולהציע פתרון אופרטיבי לצורך במעקב אחר החולים. על פיתוח האפליקציה אמונים מפתחים ישראלים, שלנוכח התפשטות הקורונה בישראל החליטו לעשות מעשה, על מנת להעלות את תחושת הביטחון.

איך זה עובד?

כשאדם יוריד את האפליקציה למכשיר הנייד שלו, האפליקציה תתחיל לנטר את צעדיו על מנת ליצור מסלול שיעקוב אחר המקומות שבהם ביקר המשתמש. את המסלול הזה תשווה האפליקציה למסלולם של הנדבקים בנגיף, ובמקרה של הצלבה יקבל המשתמש התרעה ויידרש ליצור קשר עם גורמי הבריאות.

במקביל, האפליקציה תסנכרן את מסלולו עם המידע שמגיע ממשרד הבריאות, ואם בשלב כלשהו יתגלה שישנה הצלבה בין המקומות שבהם ביקר לבין המקומות שבהם ביקרו חולי הקורונה, האפליקציה תעדכן את המשתמש שעליו ליצור קשר עם גורמי הבריאות הרלוונטיים. משם, כנראה – ייאלץ להיכנס לבידוד ולפעול על פי הנחיות משרד הבריאות.

האפליקציה נקראת "TrackVirus" והיא קיימת כבר היום עבור משתמשי אנדרואיד. לטענת המפתחים הישראלים, בימים הקרובים תהיה זמינה גם למחזיקי אייפון.

משבר הקורונה: טוויטר מצטרפת לחברות הקוראות לעובדים לעבוד מהבית

הקורונה בישראל: נגזר עליכם לשהות בבידוד מחשש שנדבקתם? כך תתנהלו בשבועיים האלה

קרן הריט  מגוריט דיווחה על עסקה שנייה השבוע וחמישית מתחילת השנה. חתמה על ל הסכם רכישה של 59 דירות מוכנות לאיכלוס בשכונת ארנונה אשר בירושלים בתמורה לסך של 140 מיליון שקל

מגוריט ישראל ממשיכה לסגור עסקאות ומודיעה היום על רכישה נוספת, והפעם בירושלים. קרן הריט למגורים חתמה מול חברת יהלומית פרץ שבשליטת היזם דוד פרץ, על הסכם רכישה של 59 דירות מוכנות לאיכלוס בשכונת ארנונה אשר בירושלים עבור 140 מיליון שקל. הדירות, בנות 4-5 חדרים, נפרשות על פני שלושה בניינים בפרויקט יוקרתי באחת מהשכונות המבוקשות בבירה ומגוריט מתכוונת להתחיל בשיווקן באופן מיידי.

בתחילת השבוע הנוכחי דיווחה מגוריט על עסקה לרכישת 30 דירות בפרויקט להשכרה בשכונת הרצליה הירוקה בתמורה ל-62  מיליון שקל, ומאז תחילת השנה התקשרה החברה ב-5 עסקאות שונות בהיקף של כ-356 מיליון שקל. קצב העסקאות הגבוה של מגוריט נובע מגיוס הון של כ- 414 מיליון שקלים החברה בנובמבר .

בעבור מגוריט מדובר בעסקה שלישית בבירה, לאחר שזכתה בשיתוף קבוצת מנרב בפרויקט של דירה להשכיר בשכונת מלחה וכן בבעלותה בניין שלם במרכז העיר אשר נמצא בימים אלו בהליך של השבחה. לצד נכסיה של הקרן בירושלים, למגוריט 5 פרויקטים בתל אביב, 2 בהרצליה וכן פרויקטים בגבעת שמואל, רמת גן, פתח תקוה, קרית אונו, רמלה, באר יעקב, חולון, ראשון לציון ובני ברק.

"לעסקה הנוכחית בארנונה יתרונות רבים לקרן ובכללן העובדה שמדובר בדירות מוכנות להשכרה כך שהחברה תהנה מתזרים מהיר ומשמעותי בגינן", מספר מתי דב, מנכ"ל מגוריט. "נמשיך לפעול בדינמיות המאפיינת אותנו ולבחון פרויקטים נוספים לרכישה ולייזום על מנת להגדיל את מצבת נכסינו כחברה מובילה את תחום ההשכרה ארוכת הטווח בישראל", הוסיף דב.

יו"ר הקרן, ארז רוזנבוך מספר כי, "תנאי השוק מוכיחים לנו כל פעם מחדש שמהפכת השכירות ארוכת הטווח אותה אנו מובילים, הופכת ותהפוך לאלטרנטיבת מגורים מצויינת ותופעה זו רק  תלך ותתעצם. כולי תקוה ואמונה כי שטף העסקאות האחרון והפעילות הרבה אותה אנו מפגינים בשוק, ישיאו ערך רב למוסדיים ולמשקיעים אשר ממשיכים להביע אמון רב בפועלנו", סיכם רוזנבוך.

לדברי עו"ד יוחאי פרץ, מבעלי יהלומית פרץ, "מדובר בדירות בבנייני בוטיק בשכונת ארנונה, מהמקומות היוקרתיים ביותר בבירה. אנו גאים  בשיתוף הפעולה מול מגוריט ושמחים שדירות אלו יוכלו לסייע באופן מיידי כפתרון למצוקת השכירות במדינה".

ד"ר גיל בפמן, הכלכלן הראשי של בנק לאומי, מעריך בסקירת המאקרו השבועית כי "הפחתת ה'חירום' של ריבית ה-FED ב-50 נ"ב 'פותחת את הדלת' להפחתת ריבית מצד בנק ישראל בזמן הקרוב".

לדבריו, "בתרחיש של חזרה מהירה יחסית לשגרה, ברבעון השלישי של 2020 (התואם לזה שפורסם של-ידי ה-OECD), הצמיחה העולמית תתמתן לכ-2.0%-2.5% לעומת תחזית מקורית של 3.1%. תרחיש זה מניח קיפאון בנפח הסחר העולמי לעומת תחזית מקורית. בתרחיש זה, הצמיחה של ישראל צפויה לרדת מכ-3% לכ-2.0%-2.5%, תוך הפחתת ריבית בנק ישראל לכ-0%, במקביל להפחתת ריבית ה-FED ב-50 נ"ב נוספות. יש להדגיש כי תרחישים חמורים יותר, שמבוססים על החזרת השליטה רק במהלך 2021, המבטאים ירידה משמעותית בצמיחה העולמית ובמשק המקומי לכ-1.5%, בהחלט אפשריים ובנסיבות אלו ייתכן שבנק ישראל אף יבחן את האפשרות של ריבית שלילית".

 בפמן מתייחס למשבר הקשה בענף התיירות ומעריך כי "במבט קדימה, היקף התיירות הנכנסת לישראל בשנת 2020 צפוי להיפגע עקב וירוס הקורונה, זאת בדומה להיקפי התיירות ברוב העולם. לאור ההתפשטות המהירה של נגיף הקורונה ברחבי העולם, לרבות ארה"ב ומדינות אירופה שהן המקור העיקרי לתיירים הנכנסים לישראל, נראה כי הירידה בתיירות הנכנסת לישראל תתרחב בחודשים הקרובים גם למדינות נוספות. על כן, ייתכן שתהיה לכך השפעה לא מבוטלת על כלל התיירות הנכנסת לישראל (ועל הענף כולו) בשנת 2020".

בנוגע למהלכי הפחתת הריבית בעולם מרחיב בפמן ואומר כי "מהלך ה-FED צפוי להביא גם להפחתת ריבית של 10 נ"ב מצד ה-ECB כבר בפגישה הקרובה ב-12.3, כאשר צפויים צעדים מלווים לשם הגדלת נזילות הבנקים. הבנק המרכזי של קנדה צפוי להפחית את הריבית גם כן ב-25-50 נ"ב, כל זאת בהמשך להפחתת הריבית ב-25 נ"ב באוסטרליה ב-3/3/2020. נראה שמהלך זה "פותח את הדלת" להפחתת ריבית גם על-ידי בנק ישראל בקרוב. עוד לפני כן, הערכנו כי צפויה הפחתת ריבית בישראל במהלך המחצית הראשונה של השנה על רקע סביבת האינפלציה הנמוכה. האינפלציה בפועל (ב-12 החודשים האחרונים) צפויה לרדת באופן משמעותי ולהגיע לשיעור שינוי שלילי של כמינוס 0.5%-0.8% לקראת סוף המחצית הראשונה של 2020. האינפלציה במבט שנה קדימה תלויה בהחלטות הממשלה החדשה, לכשתוקם, ואם יתרחש מהלך של העלאת מיסים עקיפים, היא צפויה להגיע לסביבה של כ-1% לכל היותר. דהיינו, המרחק של סביבת האינפלציה מיעד האינפלציה הנוכחי של בנק ישראל (1%-3%), בשילוב עם מהלך ה-FED ובנקים מרכזיים נוספים צפויים להביא להפחתת ריבית בישראל בזמן הקרוב".

כלכלני בנק לאומי: הריבית לא תשתנה

תביעה נגד בנק לאומי: היכן מוחזקים מאות מיליוני שקלים של קורבנות שואה?

בנק לאומי לאחר מכירת לאומי קארד: הרוויח כמיליארד שקל הרבעון

ירידה במכירות בתחילת השנה, כך לפי הלמ"ס:

פברואר 2020 – מאזן כולל חדש:

בתרשים 1 אפשר לראות את המאזן הכולל החדש (בכחול) ואת השינוי במדד הפדיון לכלל ענפי המשק (באדום). המאזן הכולל מורכב משאלות בנוגע לביצועי החברות בחודש ינואר לעומת דצמבר, מאזן זה מעיד על ירידה. בבדיקה של נתונים קודמים נמצא כי המאזן הכולל חזה בהסתברות של יותר מ-92%[1] את כיוון השינוי במדד הפדיון המקורי לכלל ענפי המשק.

תרשים 1 – מאזן כולל והשינוי במדד הפדיון לכלל ענפי המשק
(נתונים מקוריים במחירים קבועים)

תעשייה

בענפי התעשייה נמצא שמאזן הנטו המחושב על שאלת היקף המכירות בפרק ב[2] מתואם עם כיוון השינוי במדד הייצור התעשייתי, שהלמ"ס מפרסמת בכל חודש.

בתרשים 2 אפשר לראות כי דיווחי המנהלים על היקף המכירות במפעליהם בחודש ינואר לעומת דצמבר מעידים על ירידה. בבדיקה של נתונים קודמים נמצא כי מאזן הנטו של היקף המכירות חזה בהסתברות של יותר מ-90%[3] את כיוון השינוי במדד הייצור התעשייתי.[4]

תרשים 2 – מאזן נטו של היקף המכירות בענפי התעשייה והשינוי במדד הייצור התעשייתי

לוח א1 – מדדים נבחרים בענפי התעשייה, לפי חודש דיווח (אחוזים) –

מצב העסק בחודש הקודם לעומת החודש שלפניו

לוח א2 – מדדים נבחרים בענפי התעשייה, לפי חודש דיווח (אחוזים) –

הערכת השינוי הצפוי בחודש הבא לעומת החודש הנוכחי

בינוי

תרשים 3 – מאזן נטו של עבודות חדשות ושל פעילות שוטפת בענפי הבינוי

לוח ב1 – מדדים נבחרים בענפי הבינוי, לפי חודש דיווח (אחוזים) –

מצב העסק בחודש הקודם לעומת החודש שלפניו

לוח ב2 – מדדים נבחרים בענפי הבינוי, לפי חודש דיווח (אחוזים) –

הערכת השינוי הצפוי בחודש הבא לעומת החודש הנוכחי

מסחר קמעוני

בענף המסחר הקמעוני נמצא שמאזן הנטו של היקף המכירות[5] מתואם עם כיוון השינוי במדד הפדיון של הענף על פי מקורות מע"מ,[6] במחירים קבועים.
בתרשים 4 אפשר לראות כי בחודש ינואר לעומת חודש דצמבר חלה ירידה  במאזן הנטו של היקף המכירות.

בבדיקה של נתונים קודמים נמצא כי מאזן הנטו של היקף המכירות חזה בהסתברות של יותר מ-85% את כיוון השינוי במדד הפדיון על פי מקורות מע"מ.

תרשים 4 – מאזן נטו של היקף המכירות בענף המסחר הקמעוני
והשינוי במדד הפדיון על פי מקורות מע"מ (נתונים מקוריים במחירים קבועים)

לוח ג1 – מדדים נבחרים בענף המסחר הקמעוני, לפי חודש דיווח (אחוזים) –

מצב העסק בחודש הקודם לעומת החודש שלפניו

לוח ג2 – מדדים נבחרים בענף המסחר הקמעוני, לפי חודש דיווח (אחוזים) –

הערכת השינוי הצפוי בחודש הבא לעומת החודש הנוכחי

שירותים

בענפי השירותים נמצא שמאזן הנטו של היקף המכירות לשוק המקומי^[7] (בענפי השירותים כ-70% מההכנסות הן מהשוק המקומי) מתואם עם כיוון השינוי במדדי הפדיון לענפי השירותים השונים על פי מקורות מע"מ[8] (מדדים אלו חוברו למדד אחד על בסיס משקלים של שנת 2011).^[9]

בתרשים 5 אפשר לראות כי בחודש ינואר לעומת חודש דצמבר מאזן הנטו של היקף המכירות לשוק המקומי מראה על ירידה לעומת חודש קודם אך המאזן עדיין בטווח חיובי. בבדיקה של נתונים קודמים נמצא כי מאזן הנטו של היקף המכירות לשוק המקומי חזה בהסתברות של יותר מ-85% את כיוון השינוי במדד הפדיון על פי מקורות מע"מ.

תרשים 5 – מאזן נטו של היקף המכירות לשוק המקומי בענפי השירותים
והשינוי במדד הפדיון על פי מקורות מע"מ (נתונים מקוריים במחירים קבועים)

לוח ד1 – מדדים נבחרים בענפי השירותים, לפי חודש דיווח (אחוזים) –

מצב העסק בחודש הקודם לעומת החודש שלפניו

לוח ד2 – מדדים נבחרים בענפי השירותים, לפי חודש דיווח (אחוזים) –

הערכת השינוי הצפוי בחודש הבא לעומת החודש הנוכחי

מלונאות

בענף המלונאות נמצא שמאזן הנטו של היקף פדיון החברה^[10] מתואם עם כיוון השינוי במדד הפדיון של ענף זה, המתפרסם כמה חודשים לאחר מאזן הנטו. לכן מאזן הנטו מקדים את הנתון הכמותי.

בתרשים 6 אפשר לראות שמאזן הנטו של היקף הפדיון מראה על ירידה בהשוואה לחודש קודם אך הוא בתחום החיובי.

בבדיקה של נתונים קודמים נמצא כי מאזן הנטו של היקף פדיון החברה חזה בהסתברות של יותר מ-87% את כיוון השינוי במדד הפדיון של ענף המלונאות.^[11]

תרשים 6 – מאזן נטו של היקף הפדיון בענף המלונאות

והשינוי במדד הפדיון על פי סקר מלונות התיירות

(נתונים מקוריים לעומת התקופה המקבילה בשנה הקודמת)

לוח ה1 – מדדים נבחרים בענף המלונאות, לפי חודש דיווח (אחוזים) –
מצב העסק בחודש הקודם לעומת התקופה המקבילה בשנה הקודמת

לוח ה2 – מדדים נבחרים בענף המלונאות, לפי חודש דיווח (אחוזים) –

הערכת השינוי הצפוי בחודש הבא לעומת התקופה המקבילה בשנה הקודמת

הגדרות והסברים:

סקר הערכת המגמות בעסקים מנותח באמצעות מאזן. המאזן הוא ההפרש המשוקלל בין אחוז מנהלי החברות אשר העריכו את מצב החברה באופן חיובי לבין אחוז מנהלי החברות אשר העריכו אותו באופן שלילי.

המאזן תחום בטווח שבין מינוס 100 לבין פלוס 100. ככל שערך המאזן קרוב יותר לגבול העליון, הוא מעיד על הערכה חיובית יותר בקרב המנהלים, וככל שערך המאזן קרוב יותר לגבול התחתון, הוא מעיד על הערכה שלילית יותר. כאשר המאזן קרוב לאפס, מדובר בהיעדר ציפיות לשינוי במצב הקיים.

בחודש ינואר 2015 נערכו כמה שינויים בשאלון הסקר.

בעקבות השינויים נוצר שבר בסדרה, ולכן את נתוני ינואר 2015 ואילך אי אפשר להשוות לנתונים קודמים. להלן השינויים:

בנוסח השאלות (פרקים ב ו-ג) בשאלונים לענפים תעשייה, בינוי, מסחר קמעוני ושירותים

בפרקים העוסקים במצבה של החברה בעבר: שואלים על החודש הקודם לעומת החודש שקדם לו, ולא על שלושת החודשים האחרונים לעומת שלושת החודשים שקדמו להם.

בפרקים העוסקים במצבה של החברה בעתיד: שואלים על השינוי הצפוי בחברה בחודש הבא לעומת החודש הנוכחי, ולא על השינוי הצפוי במהלך שלושת החודשים הקרובים לעומת שלושת החודשים שקדמו להם.

בנוסח השאלות (פרקים ב ו-ג) בשאלון לענף המלונאות

בפרקים העוסקים במצבה של החברה בעבר: שואלים על החודש הקודם לעומת התקופה המקבילה אשתקד, ולא על שלושת החודשים האחרונים לעומת שלושת החודשים שקדמו להם.

בפרקים העוסקים במצבה של החברה בעתיד: שואלים על השינוי הצפוי בחברה בחודש הבא לעומת התקופה המקבילה אשתקד, ולא על השינוי הצפוי במהלך שלושת החודשים הקרובים לעומת שלושת החודשים שקדמו להם. באופנויות לתשובה (פרקים א, ב ו-ג) הורדה התייחסות לעֹונָה.

על הסקר: הסקר מתבצע בענפים העיקריים של המגזר העסקי באמצעות חמישה שאלונים (פירוט מלא אפשר לראות בהגדרות)

החברה סיכמה את שנת 2019 בירידה של 7% ברווח הנקי ועלייה של 5% בהכנסות ודיווחה על הגדלת מדיניות הדיבידנד לשיעור של 35% ■ עלייה חדה במנוע הצמיחה המרכזי של ישראכרט – תיק האשראי הצרכני צמח בשנה החולפת במיליארד שקל

חברת האשראי ישראכרט מסכמת את 2019 עם רווח נקי של 296 מיליון שקלים – ירידה של 7% לעומת 2018. הרווח ברבעון הרביעי של השנה הסתכם ב-61 מיליון שקל, בהשוואה ל-68 מיליון שקל ברבעון המקביל ב-2018. הגורם לירידה – ירידה בשיעור העמלה הצולבת בתחילת 2019 וההשפעות הכרוכות בהפרדת קבוצת ישראכרט מבנק הפועלים.

מחזור העסקאות בכרטיסי אשראי ב-2019 עמד על 167 מיליארד שקלים, עלייה של 7.7% לעומת 2018. אך ההכנסות עלו ב-5% בלבד ל-2.26 מיליארד שקלים, וזאת בעיקר הודות לצמיחה של 35% בתיק האשראי הצרכני שהגיע ל-4 מיליארד שקל, שפיצו בשורת ההכנסות על הירידות של העמלה הצולבת שפגעה במגזר הסליקה וההנפקה. כמו כן, נרשמה עלייה גם בהוצאות, בגין הפסדי אשראי, שעמדו ב-2019 על 168 מיליון שקלים, עלייה של 10.5% לעומת 2018.

ישרכארט היא חברת כרטיסי האשראי הגדולה בשוק (כ-50% מסך הכרטיסים הקיימים בשוק), עם מספר כרטיסים בהיקף של 5.2 מיליון.

דירקטוריון ישראכרט, בראשות אייל דשא, החליט על עדכון מדיניות חלוקת הדיבידנד לשיעור של 35% במקום 20% מהרווח הנקי. הדירקטוריון הודיע על חלוקת דיבידנד של 30% מהרווח הנקי של 2019, קרי סכום של 73.2 מיליון שקלים.

מנכ"ל ישראכרט, רון וקסלר: "ישראכרט הציגה השנה צמיחה משמעותית בתחום המימון. יתרות האשראי ללקוחות הפרטיים גדלו ביותר ממיליארד שקל, גידול של כ-35% מראשית השנה, והחברה פועלת לקידום מנועי צמיחה נוספים. ישראכרט תמשיך להיות גורם משמעותי בתחום הפיננסי בישראל ולהוביל דרך חדשנית בשוק התשלומים וכן לפעול לחיזוק האמון שלו אנו זוכים מלקוחותינו, ושותפינו".

ישראכרט קיבלה רישיון סליקה קבוע, אלו הפעולות שהותרו לה

בלי הפועלים ישראכרט יורדת ב-10% ברווח הנקי

משרד הבריאות פרסם המלצות מעודכנות ומחמירות, ובהן: כל מי שביקר בצרפת, איטליה, אוסטריה ושוויץ ייכנס לבידוד למשך שבועיים; אירועים המוניים יבוטלו ועל עובדי מערכת הבריאות נאסר לצאת מהארץ ■ "נפעל בחומרה נגד מי שלא מדווח אמת" ■ נתניהו: "נדרוש גם להקפיד על היגיינה אישית, שזה נגד הטבע האנושי, ולהימנע מלחיצת ידיים"

משרד הבריאות ערך אמש מסיבת עיתונאים בנושא הקורונה – בהשתתפות ראש הממשלה ובכירים נוספים בממשל ובמדינה –  ובה פורסמו המלצות עדכניות להתגוננות מפני הנגיף.

ראש הממשלה בנימין נתניהו נאם באירוע ואמר: "אנחנו בעיצומה של מגיפה עולמית. ישראל, יחד עם עוד 3-2 מדינות במערב, נמצאת במצב הטוב ביותר. נקטנו צעדים נוקשים. נדרוש גם להקפיד הקפדה יתרה על היגיינה אישית, שזה נגד הטבע האנושי, ולהימנע מלחיצת ידיים. אני לוקח על עצמי להיות הראשון".

שר הבריאות יעקב ליצמן הבהיר: "היסוד זה לשמור על מה שמשרד הבריאות מציג. נמנע התכנסויות של מעל 5,000 איש. מתברר שחלק גדול מהאנשים שהיו באיטליה לא דיווחו איפה היו. לא נהסס להחמיר, גם אם זה לא פופולארי".

מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב: "אנחנו יודעים ממי נדבק כל חולה ומתי, וזה מצב טוב. חשוב להיות מהירים. אנחנו עושים פי ארבעה יותר בדיקות מארה"ב, כדי לצמצם את פוטנציאל ההדבקה. הבידודים במספרים הולכים וגדלים וזה נראה נטל, אבל האלטרנטיבה תהיה גרועה יותר".

בר סימן טוב הודיע כי ייאסר קיום כנסים בארץ וכן יוטל איסור טיסה על אנשי בריאות ואנשי שירותים חיוניים. "אני מבין את השלכות הכלכליות, אבל אם לא ננקוט בצעדים אלה, אז ההשלכות הכלכליות יהיו חמורות הרבה יותר", הוסיף.

הצהרת ‏משרד הבריאות: "נפעל בחומרה רבה מאוד נגד אנשים שלא מדווחים אמת, אבל אנחנו רואים שרוב הציבור מתנהג כהלכה ובצורה אחראית. הפרה של הבידוד היא בשוליים ובמקרים כאלה נפעל בחומרה".

נציב שירותי המדינה, פרופ' דניאל הרשקוביץ', אסר באופן גורף על עובדי המדינה לצאת לחו"ל. בהתאם להמלצת משרד החוץ להימנע ככל הניתן מנסיעות לחו"ל, ובתיאום מראש עם משרד הבריאות – הוחלט כי נסיעת ראש המטה הכללי אביב כוכבי, שתוכננה להתקיים לארצות הברית בשבוע הבא תידחה למועד אחר.

בין המשתתפים במסיבת העיתונאים היו מנכ"ל הביטוח הלאומי, שלמה מור יוסף, ומנכ"ל מד"א, אלי בין. אתר משרד הבריאות קרס במהלך הערב.

הנחיות משרד הבריאות להתגוננות מפני הקורונה:

1. ישראלים השבים מהמדינות: צרפת, גרמניה, שוויץ, ספרד ואוסטריה יחויבו בבידוד ביתי למשך

14 יום, ההחלטה רטרואקטיבית מיום עזיבת היעד.

2. זרים ממדינות אלו לא יוכלו להיכנס לישראל, אלא אם יציגו יכולת מוכחת לבידוד בית. יישום החלטה זו ייכנס לתוקף בימים הקרובים.
3. חל איסור גורף לקיום כנסים בינלאומיים בישראל.
4. תושבי ישראל השבים מכינוסים בינלאומיים בחו״ל – יחויבו בבידוד בית למשך 14 יום.
5. על עובדי מערכת הבריאות חל איסור גורף לצאת לחו"ל.
6. חל איסור לקיים אירועים המוניים והתקהלויות מעל 5,000 איש.
7. חל איסור השתתפות בהתכנסויות מעל 100 איש , לאנשים שחזרו מכל יעד בחו״ל ב-14 הימים האחרונים.
8. המלצה לנציב שירות המדינה לאסור באופן גורף יציאות עובדים לחו"ל.
9. לבני 60 ומעלה ולבעלי מחלות רקע כרוניות כגון מחלות לב , סכרת ,יתר לחץ דם , מחלות נשימתיות או דיכוי חיסוני, מומלץ להימנע מהתקהלויות וממגע עם אנשים ששבו מכל יעד בחו״ל או בעלי תסמינים או אנשים החשודים כחולים.
10. תיירים ששהו באיראן, עיראק, סוריה, לבנון (ב-14 יום האחרונים) לא יורשו להיכנס.
11. משרד הבריאות ממליץ להקפיד הקפדה יתרה על היגיינה ולהימנע מלחיצות ידיים.

גם אובר מזהירה שהקורונה יפחית את משתמשיה

בנק ישראל על הקורונה – "הנתונים הכלכליים הבסיסיים מחזקים את העמידות של המשק"

למרות הסיוע שקיבלה לפני חודשיים מממשלת בריטניה, חברת התעופה Flybe קורסת ומפסיקה את פעילותה.

Flybe מבצעת בעיקר טיסות בתוך בריטניה וקשייה הפיננסים החלו לפני משבר הקורונה שמשליך על ענף התעופה בכל העולם. נתח השוק של Flybe בטיסות הפנים בבריטניה מגיע ל40%.

לפני כחודשיים העניקה לה ממשלת בריטניה סיוע בדמות הלוואה בהיקף של 100 מיליון ליש"ט. כעת מעדכנות רשויות התעופה בבריטניה כי החברה נכנסה להליך של חדלות פרעון והפסיקה את פעילותה, וכי לנוסעים מומלץ שלא להגיע לנמלי התעופה.

אומנם משבר הקורונה משפיע על ענף התעופה, אך חברות תעופה רבות ניזוקו כבר קודם ונסגרו על רקע התחרות בלואו קוסט ועליית מחירי הדלק.

החברה, שמעסיקה כ-2,000 עובדים, הטיסה בשנה שעברה כשמונה מיליון נוסעים. Flybe אומנם נפגעה גם ממשבר הקורונה אך הקשיים שאליהם נקלעה החלו הרבה לפני פרוץ הווירוס. הביקוש שיורד וצמצום הטיסות, מהלך שחברות תעופה נוקטות בו לאור המצב בעמים אלה, הכריעו את גורל החברה.

הסיועו הממשלתי הגיע פחות משנה לאחר שחברת התעופה קיבלה חבילת סיוע מקבוצת קונים בראשות חברת וירג'ין אטלנטיק של ריצ'רד ברנסון.

פלייבי הוקמה ב-1979, ומבצעת יותר ממחצית מטיסות הפנים בבריטניה מחוץ ללונדון. בשנה שעברה החליטה החברה להפסיק להפעיל טיסות מארבעה שדות תעופה בריטיים – קרדיף, דונקסטר, אקסטר ונוריץ', וזאת לאחר הפרעה משמעותית שנגרמה לטיסות באפריל. כעת מתברר כי לא הסיוע הממשלתי עזר ולא הסיוע מקבוצת הקונים ויש חשש לקריסת חברות נוספות.

בית המשפט פסק: חברת הנסיעות לא אחראית לרישום יתר שביצעה חברת התעופה

לאחר שערכה בדיקת הריון לנוסעת חברת התעופה התנצלה

בגלל כוויה מקפה: נוסעת תבעה פיצויים מחברת התעופה שבה טסה – וזכתה