מתחילת השנה הכי הרבה כספים מהמתחרות עברו לאלטשולר שחם

מכל קרנות הפנסיה הכי הרבה כספים עברו אל אלשטולר שחם, המובילה גם בתשואות,  מתחילת השנה ועד חודש נובמבר. מדובר בסכום של  1.89 מיליארד שקל שעבר ממתחרים. התשואות של אלטשולר שחם מובילות בשוק הפנסיה בשנה האחרונה, בשלוש ובחמש השנים האחרונות. כמו כן היא אחת מקרנות ברירות המחדל של האוצר, המבטיחות דמי ניהול נמוכים.

מדובר רק בכסף צבור שחסך לקוח בקרן פנסיה אחת אך הוא מעביר אותו לקרן אחרת. להבדיל מהפקדות שוטפות של לקוחות. במקום השני בפער גדול הפניקס, החמישית בגודלה בענף, עם העברות חיוביות ממתחרים של 849 מיליון שקל (3% בלבד מהיקף נכסיה). אחריה קרן הפנסיה של הלמן־אלדובי עם העברות חיוביות של 586 מיליון שקל, המהוות 24% מהיקף נכסיה. קרן הפנסיה הגדולה בישראל, מבטחים של מנורה, רשמה העברות חיוביות של כסף ממתחרים בהיקף של פחות מ־200 מיליון שקל. בקרן של מיטב־דש – הראשונה לצד הלמן אלדובי  לזכות במכרז פנסיית ברירת המחדל – נרשמו העברות חיוביות של 61 מיליון שקל בלבד מתחילת השנה.

הקרן השנייה בגודלה, מקפת של מגדל, איבדה 1.8 מיליארד שקל  וקרן הפנסיה הרביעית בגודלה, של כלל, הפסידה 852 מיליון שקל למתחרים. קרן הפנסיה של הראל, שעקפה את כלל בהיקף הנכסים ומתברגת במקום השלישי, רשמה העברות שליליות של 860 מיליון שקל.

עדיין מדובר בהשפעה לא משמעותית עבור קרנות הפנסיה הגדולות, ששולטות בשוק, גם משום שבהפקדות השוטפות  עדיין עוקפות את אלטשולר וכן בזכות הלקוחות הוותיקים. עם זאת, זו מגמה שהקרנות הוותיקות יצטרכו להיות ערות לה. אחת הסיבות למעבר היא גם העברה אוטומטית של עובד שלא בחר קרן פנסיה לאחת מקרנות ברירת המחדל.

עוד בנושא חדשות

בחמש חברות הביטוח הגדולות, מבטחים מובילה את הצבירה מתחילת השנה (הפקדות פלוס העברות פחות משיכות והעברות למתחרים) עם צבירה נטו של כמעט 9 מיליארד שקל. אחריה  הראל עם צבירה נטו של 6.4 מיליארד שקל, ועוקפת את קרן הפנסיה השנייה בגודלה, של מקפת, עם צבירה נטו של 4.3 מיליארד שקל מתחילת השנה. הפער בהיקף הנכסים בין שתי הקרנות — 74.8 מיליארד שקל במקפת של מגדל ו־71.8 מיליארד שקל בהראל, הולך ומצטמצם.

אלטשולר קנתה את חלקה של מנורה בחברת הקרנות ותקבל שליטה מלאה

לא יקוצצו קרנות הפנסיה הוותיקות – במקום יועלה גיל הפרישה לנשים

אבי גבאי על הקרקעות: יש בעיות מימון? קרנות הפנסיה יממנו את זה

 

לאחר חגי הקניות מגיעים חגי הקניות המסורתיים כמו חג המולד. הרבה מוצאים את מבוקשם באמזון. באמזון מוצרים רבים הנושאים את התווית "בחירתה של אמזון" (Amazon's Coice), מה שעשוי להיתפס כמוצר מהימן ומומלץ.  אך  בכתבה של   "הוול סטריט ג'ורנל" התגלה שברבים מהמוצרים מפרים את המדיניות של אמזון עצמה ואפילו סותרים את רמת הבטיחות המומלצת.

באמזון הגיבו  שהמוצרים שנושאים את התג לא בהכרח מומלצים על ידיה, ומי שבוחר במוצרים הוא אלגוריתם שמביא בחשבון נתונים כמו פופולריות, זמינות, ביקורות ומחיר.

היא הסבירה שגם "בחרה בשם 'בחירתה של אמזון' מפני שסברה  שלא משתמע ממנו גיבוי של אמזון כמו הניסוח 'המלצתה של אמזון'", אמר לעיתון בכיר לשעבר בחברה. אין לבלבל עם המלצות אחרות כמו "דיל היום" או "מה חדש" שעוקבים אחר ההתנהגות הצרכנית של הקונים.

מהתחקיר של וול סטריט ג'ורנל עולה כי ברוב המקרים התג מוצמד למוצרים של אמזון עצמה, ומותג הבית אמזון־בייסיקס זכה להכי הרבה תגיות. בנוסף, עשרות מוצרים שסומנו כ"בחירתה של אמזון" לא עונים על דרישות הבטיחות. גם מוצרים מבוססי חומרים מפוקחים, כמו סטרואידים ומריחואנה, ופטריות הזיות שאינן חוקיות בארה"ב, זכו להיכלל ברשימה.

למרות חוסר הגיבוי של אמזון התיוג נחשב לנחשק בקרב סוחרים משום שיכול להעלות את המכירות ב־25%. לטענת הוול סטריט ג'ורנל, כמעט 1,600 מוצרים זוהו ככאלה שהופעלה עליהם מניפולציה מצד סוחרים כדי לזכות בתג.

עוד בנושא חדשות

זו לא פעם ראשונה שמוצרים בעייתיים מתגלים באתרי הסחר. כך למשל התגלה כי בחנות של פייסבוק מרקטפלייס מתבצע סחר בנשק בשמות קוד. ענקיות הסחר המקוון יצטרכו להתמודד עם מוצרים לא חוקיים או ספק חוקיים הנמכרים באתריהן ביותר יעילות, או שגם יהיו תחת איום קנסות הרגולציה, כפי שחוו ענקיות הפרסום פייסבוק וגוגל.

אחרי נטפליקס: אמזון פריים מצטרפת לפרטנר ולסלקום

אמזון הורידה את עמלות ההמרה ל-2% – איך זה ישפיע על חברות האשראי?

אמזון השיקה את הגרסה החינמית של אמזון מיוזיק במודל של ספוטיפיי

שירות המוזיקה המדבר בעיקר לקהל הרוסי מוצע עכשיו בגרסה עברית ובזול, בחצי מחיר מגרסת הפרימיום של ספוטיפיי. השירות נפתח לישראלים כבר לפני שנה, אבל הפעם יותאם לעברית.

החברה מינתה צוות של עורכים מוזיקליים ישראליים. בין היתר כולל הקטלוג העברי אלפי שירים וזמרים בהסכמים עם חברות מוזיקה בישראל בהן  Orchard, NMC, הד ארצי, Mobile1, קמע, Unicell ועוד. מדובר בשפה הראשונה שהאפליקציה פועלת בה שאינה רוסית, אנגלית או השייכת לאחת ממדינות ברית המועצות לשעבר.

"ישראל נבחרה להיות המדינה הראשונה להשיק את האפליקציה בשפה המקומית מחוץ למדינות ברית המועצות לשעבר, זאת הודות למספר  גורמים בהם האהדה הרבה של הצרכן הישראלי החובב חדשנות, פתוח לטרנדים וחשוף למגמות גלובליות.  כל הגורמים הללו מאתגרים את המפתחים שלנו ואלגוריתמים על מנת ליצור חווית האזנה מעולה ואישית לכל משתמש בישראל. בנוסף, בישראל קהילה דוברת רוסית גדולה ביחס לאוכלוסייה", הסביר אנדרי גאוואק, מנכ"ל Yandex Music.

בחברה מציעים את החודש הראשון בחינם ולאחר מכן מינוי פרימיום יעלה 9.90 שקלים. בנוסף, קיים מינוי freemium בחינם. מינוי פרימיום כולל: שמע באיכות גבוהה, הורדת מוסיקה להאזנה לא מקוונת, בחירת שירים להאזנה ללא הגבלה והוא נטול פרסומות. מנוי חינם כולל: קטלוג של 50 מליון שירים זמינים, מערכת המלצות שירים, איכות שמע רגילה והמינוי כולל פרסומות.

כמו כן הם מציעים עוד ארבעה  פיצ'רים:

עוד בנושא חדשות

1. Identify לזיהוי שירים בעברית ושילובם ברשימת ההשמעה האישית או בפלייליסטים מותאם לכל מכשיר סלולרי אנדרואיד או ios.

2. מנוע חיפוש בעברית

3. Local chart – תרשים מקומי – פועל גם בישראל. משתמשים ישראלים יכולים לראות אילו רצועות ואמנים פופולריים בישראל ברגע זה.

4. New releases- אשר מציג את השירים הישראליים המותאמים אישית

יאנדקס היא גם המפעילה של שירות המוניות יאנגו.

יאנדקס השיקה את שירות המוניות – תחום לגט ולרקסי.

כמה עולות אפליקציות המוזיקה השונות ומה הכי טובה

ישראל היא מדינה מחונכת מאוד. כבר מגיל שלוש אנחנו מתחילים בחינוך חובה עד סיום י"ב או ע דגיל 18. מספר האקדמאים בישראל הוא מהגבוהים בעולם. עם זאת, מערכת החינוך לא אחידה ומתחלקת לכמה מערכות: הממלכתי, הממלכתי דתי, החרדי והערבי. בשניים האחרונים הישגים נמוכים במקצועות ליבה כמו אנגלית ומתמטיקה ולכן מפוספס כוח עבודה גדול שיכול להגדיל את הפריון. מה אומרים הנתונים?

גני ילדים ומעונות

הלמ"ס אוספת נתונים על ילדים במעונות יום ובגני ילדים, כולל גנים פרטיים, משפחתונים, גנים ציבוריים וגני חינוך מיוחד.
הנתונים על גנים ומעונות יום בפיקוח גופים ציבוריים מתקבלים ממשרדי החינוך, הכלכלה והרווחה. הלמ"ס עורכת מדי שנה סקר להשלמת התמונה עם נתוני הגנים הפרטיים.

כאמור חינוך חובה מתחיל מגיל 3, אך הרבה ילדים מתחת לגיל זה נמצאים בגנים פרטיים. אלו הנתונים העדכניים ביותר באתר הלמ"ס: העדכון האחרון  לתקשורת על גני ילדים הוא מלפני כעשור. עדכונים חדשים יותר יש על לימודי החינוך המיוחד:

3,651 ילדים, שהם כלל ילידי 2004 שלמדו בגיל 5 בגן לחינוך מיוחד בתש"ע (2009/10)

בית ספר יסודי

בתי ספר יסודי מתחלקים בישראל לשניים – בתי ספר בערים שבהם יש חטיבות ביניים והם עד כיתה ו', ובתי ספר שבהם אין חטיבת ביניים והם עד כיתה ח'.

עוד בנושא חדשות

גם הנתונים על תלמידים בבתי הספר היסודיים (כולל תלמידים בחינוך המיוחד) מתקבלים  בלמ"ס ממשרד החינוך.
נתוני משרד החינוך כוללים הן את החינוך הממלכתי והן את החינוך המוכר – כלומר נכללים נכללים החינוך העברי (הכללי, הדתי והחרדי) והערבי לסוגיו.

אין נתונים מעודכנים לתקשורת על מספר התלמידים בבתי הספר היסודיים.

חינוך על יסודי

חינוך על יסודי הוא מה שנקרא תיכון ומתחיל מכיתה ט" או י' או חטיבת ביניים – ו' עד ח'. הלמ"ס אוספת מידע על חטיבות ביניים וחטיבות עליונות, כולל נתונים על בתי ספר, תלמידים, תוצאות מיצ"ב, נבחנים וזכאים לתעודת בגרות, חינוך מיוחד ונשירת תלמידים.
נתונים אלה מקורם על פי רוב מקובץ התלמידים של משרד החינוך, המועבר ללמ"ס מדי שנה, וכוללים את החינוך העברי (הכללי, הדתי והחרדי) והערבי לסוגיו.

הנתון המעודכן ביותר הוא על לימודי המתמטיקה:

45% עד 57% מהזכאים לתעודת בגרות בשנים 2012-1998 – בין 21,000 ל-30,000 איש למחזור לימודים – נבחנו ברמה מוגברת במתמטיקה.

מקצועות ברמה מוגברת כוללים 4 יחידות לימוד לפחות, הם נלמדים בהרחבה ומכוונים להמשך לימודים באותו תחום. רוב הנבחנים ברמה מוגברת במתמטיקה – בין 2/3 ל-3/4 – נבחנו במקצוע מדעי-טכנולוגי מוגבר נוסף אחד לפחות מבין המקצועות פיזיקה, כימיה, ביולוגיה, מדעי המחשב, אלקטרוניקה ומערכות אלקטרוניות.

חלקם של הנבחנים ברמה מוגברת במתמטיקה עבר תנודות בעשור האחרון. במחצית הראשונה של העשור הוא נמצא במגמת עלייה מ-52% מבין הזכאים לתעודת בגרות ב-2002 עד ל-57% ב-2006, אך לקראת סוף העשור נצפתה בו מגמת ירידה. בשנים 2009-2012 בהן הורחב מעגל מקבלי תעודת בגרות ושיעורי הזכאות בקרב תלמידי כיתות יב עלו מ-54% ב-2009 ל-59% ב-2012, ירד במקביל חלקם של בעלי תעודת בגרות שנבחנו ברמה מוגברת במתמטיקה. מ-54% ב-2008 ועד ל-45% ב-2012.

כך עולה מהפרסום "מדדי חינוך והשכלה להכשרת כוח אדם מדעי-טכנולוגי בישראל תשנ"ח-תש"ע" ומעיבודים נוספים שנעשו בלמ"ס.

מנתוני משרד החינוך עולה כי חלה עלייה קלה של 1.7% בשיעור הזכאות לבגרות בקרב תלמידי י"ב שסיימו את לימודיהם, מ-68.2% בשנת 2017 ל-69.9% בשנת 2018 – הנתונים לקוחים  מדוח התמונה החינוכית לשנת 2018 שמפרסם  משרד החינוך. מדובר בעלייה של כ-6,000 תלמידים.

מהנתונים עולה כי עדיין קיימים פערים בזכאות לבגרות בין בתי ספר הנמצאים בעשירונים העליונים לאלה בעשירונים הנמוכים, אשר עומדים על יותר מ-20%. כך, בשנת הלימודים הקודמת (תשע"ח) היו זכאים לבגרות 81.3% מהתלמידים שלמדו בבתי ספר במדד הטיפוח "בינוני עד חזק" – לעומת 60.5% זכאות לבגרות בבתי ספר הנמצאים במדד הטיפוח "בינוני עד חלש"

חינוך על תיכוני לא אקדמי

הלמ"ס בוחנת גם חינוך לא אקדמי, כלומר לימודי תעודה או במוסד על תיכוני מוכר, מכללה שאינה לשם תואר אקדמי. גם כאן מקור הנתונים מתקבל  ממשרד החינוך וממשרד הכלכלה. הנתונים על מסלולים שאינם בפיקוח משרדים אלה נאספים בסקר ייעודי בעריכת הלמ"ס.

הנתון העדכני ביותר הוא על המגזר החרדי:

לימודים אקדמיים

לימודים אקדמיים הם כל לימודים לתואר ראשון ומעלה, בין אם מתבצעים באוניברסיטה ובין אם במכללה.

נתוני ההשכלה הגבוהה מתבססים על קובצי מועמדים, סטודנטים ומקבלי תארים הנאספים מדי שנה מהמוסדות להשכלה גבוהה בישראל בתיאום עם הוועדה לתכנון ותקצוב של המועצה להשכלה גבוהה.

מועמדים: בחמש השנים האחרונות חלה יציבות יחסית במספר המועמדים לאוניברסיטאות ולמכללות האקדמיות, ובשנת תשע"ח (2017/18) הם עמדו על 30.9 אלף ועל 42.5 אלף, בהתאמה.

בין השנים תשע"ז (2016/17) לתשע"ח חלה ירידה באחוז המועמדים שנדחו מהאוניברסיטאות (מ-26.8% ל-23.8%, בהתאמה) ועלייה במכללות האקדמיות (מ-17.5% ל-18.2%, בהתאמה).

בממוצע הציונים הפסיכומטריים של המתקבלים בעדיפות ראשונה היה פער משמעותי (של 107 נקודות בממוצע) בין האוניברסיטאות לבין המכללות האקדמיות (628 לעומת 521 נקודות, בהתאמה). פערים גבוהים במיוחד נמצאו בתחומי המשפטים (פער של 150 נקודות בממוצע) ומדעי החברה (109).

נשים היו 54.3% מהמועמדים לאוניברסיטאות ו-56.8% מהמועמדים למכללות האקדמיות. מקצועות שבהם עיקר הביקוש היה של נשים: ריפוי בעיסוק, הפרעות בתקשורת, ייעוץ חינוכי.

מקצועות שבהם עיקר הביקוש היה של גברים: הנדסת אלקטרוניקה, הנדסת מכונות, הנדסת בניין.

אחוזי הקבלה בעדיפות ראשונה של המועמדים הערבים נמוכים מאחוזי הקבלה של יהודים והאחרים הן באוניברסיטאות (47.9% לעומת 69.2%, בהתאמה) הן במכללות האקדמיות (63.9% לעומת 74.3%, בהתאמה).

המקצועות המבוקשים יותר בקרב הערבים (יותר משני שלישים מהמועמדים) היו: ערבית – שפה וספרות; תרבות ואומנות; אנגלית – שפה וספרות.

סטודנטים: נתוני הסטודנטים כוללים את כל הסטודנטים שלמדו לקראת תואר, תעודה אקדמית או תעודת הוראה. הנתונים מוצגים לפי שנת לימודים אקדמית, מין, גיל, קבוצת אוכלוסייה, מחוז מגורים, סוג תואר, סוג מוסד ותחום לימוד. הנתונים מבוססים על קובצי סטודנטים המתקבלים מדי שנה מהמוסדות להשכלה גבוהה בישראל.

נתונים נבחרים: לאחר שנתיים של ירידה במספר הסטודנטים לתואר ראשון בכלל ובמספר הנכנסים להשכלה גבוהה (סטודנטים חדשים) בפרט, הייתה בשנת הלימודים תשע"ט (2018/19) עלייה במספר הסטודנטים. העלייה במספר הסטודנטים החדשים הייתה הן באוניברסיטאות הן במכללות האקדמיות אך לא במכללות האקדמיות לחינוך שבהן נמשכה מגמת הירידה.

העלייה במספר הסטודנטים החדשים הייתה כמעט בכל תחומי הלימוד, בייחוד בתחומים עסקים ומדעי הניהול וכן מתמטיקה, סטטיסטיקה ומדעי המחשב. בתחומי החינוך ובעיקר במדעים הפיזיקליים נמשכה מגמת הירידה.

לראשונה השנה הוצגה השוואה בין-לאומית של מספרי הסטודנטים בתחומי לימוד נבחרים בתארים השונים. בשנים 2017-2013 חלה ירידה של אחוז אחד במספר הסטודנטים לתואר ראשון בישראל, לעומת עלייה של 5.3% בממוצע מדינות ה-OECD. לעומת זאת, במספר הלומדים מקצועות טכנולוגיות מידע ותקשורת (ICT) לתואר ראשון הייתה בישראל עלייה של 75% בשנים הללו. כך, בחישוב החלק היחסי של לומדי ICT מתוך כלל לומדי התואר הראשון ב-2017, ישראל דורגה במקום החמישי ב-OECD. חלקם היחסי של הסטודנטים הלומדים מדעי הרוח בישראל נמוך לעומת ממוצע מדינות הOECD- (9.4% לעומת 12.5%, בהתאמה).

בשנת תשע"ט (2018/19) היו 62 מוסדות להשכלה גבוהה ובהם למדו לקראת תואר או תעודה אקדמית 316.4 אלף סטודנטים (כולל 48.0 אלף סטודנטים שלמדו באוניברסיטה הפתוחה).

לאחר שנתיים של ירידה, מספר הסטודנטים החדשים לתואר ראשון עלה ב-1,750, עלייה של 3.4% לעומת השנה הקודמת. באוניברסיטאות הייתה עלייה של 2.4%, במכללות האקדמיות המתוקצבות – עלייה של 2.1%, במכללות האקדמיות הלא מתוקצבות – עלייה של 13.8% ובמכללות האקדמיות לחינוך הייתה ירידה של 4.5%.

לעומת השנה הקודמת, מספרם של כלל הסטודנטים לתואר ראשון עלה ב-0.3%, במיוחד במכללות האקדמיות המתוקצבות (2.6%). לעומת זאת, במכללות האקדמיות לחינוך ובאוניברסיטאות הייתה ירידה במספרם (2.3% ו-0.8%, בהתאמה). מספר הסטודנטים לתואר השני עלה ב-1.1%, במיוחד במכללות האקדמיות לחינוך (2.0%) ובמכללות האקדמיות (4.3% בסך הכל ו-10.6% במכללות המתוקצבות). מאידך באוניברסיטאות ירד מספרם ב-0.4%.

מספרם של כלל הסטודנטים באוניברסיטאות ירד ב-0.3%. בתואר הראשון והשני ירד מספרם ב-0.8% וב-0.4%, בהתאמה, ואילו מספר לומדי התואר השלישי עלה ב-3.6%.

לעומת השנה הקודמת, נרשמו ירידות במספר הלומדים לתואר ראשון בעיקר ברפואה (5.6%) ובמשפטים (7.2%) לעומת עליות בעיקר בתחומים מקצועות עזר רפואיים (4.3%) וכן מתמטיקה, סטטיסטיקה ומדעי המחשב (7.8%).

בתשע"ט כ-59% מהסטודנטים החדשים לתואר ראשון למדו מדעי החברה או מדעי הרוח, כ-70% מכלל הסטודנטים לתואר שני למדו מדעי החברה או מדעי הרוח (38.5% ו-31.1%, בהתאמה), והסטודנטים לתואר שלישי למדו בעיקר מדעים ביולוגיים וחקלאות (26.1%) ומדעי הרוח (25.0%).

נשים היו רוב (59.5%) בכל התארים. אחוז הנשים בקרב הערבים היה גבוה במיוחד (68.9%) – פי שניים מאחוז הגברים, כלומר על כל סטודנט ערבי היו שתי סטודנטיות ערביות.

בין השנים תש"ע (2009/10) ותשע"ט עלה אחוז הסטודנטים הערבים באופן משמעותי בכל התארים: בתואר ראשון – מ-13.1% ל-18.1%, בתואר שני – מ-7.4% ל-14.6% ובתואר שלישי – מ-5.2% ל-7.0%, בהתאמה.

בשנת תשע"ט למדו במוסדות ההשכלה הגבוהה 12.0 אלף סטודנטים חרדים (יוצאי מוסדות החינוך החרדי העל-יסודי). הם למדו בעיקר מקצועות מתחום החינוך וההכשרה להוראה (33.6%), ופחות משליש (30.2%) מסך הסטודנטים החרדים היו גברים.

בשנה זו, 24.0% מהסטודנטים לתואר ראשון היו מיישובים שבאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים (אשכולות 10-8). בקרב סטודנטים לתואר שני עמד חלקם היחסי על 30.5% ובתואר שלישי – על 35.8%. חלקם היחסי של הסטודנטים מיישובים שבאשכולות חברתיים-כלכליים נמוכים (אשכולות 3-1) היה 24.3% בתואר הראשון, 20.2% בתואר השני ו-14.5% בתואר השלישי.

מקבלי תארים: נתונים על מקבלי התארים כוללים את כל מקבלי התארים וכן מקבלי תעודה אקדמית או תעודת הוראה. גם כאן הנתונים מתקבלים מהמוסדות להשכלה גבוהה.

​בשנת תשע"ח (2017/18), 79.3 אלף אנשים קיבלו תארים אקדמיים מהמוסדות להשכלה גבוהה בישראל (מהם 40.5 אלף מהאוניברסיטאות, 28.0 אלף מהמכללות האקדמיות ו-10.8 אלף מהמכללות האקדמיות לחינוך).

למרות ירידה של 4.7% במספר מקבלי תואר ראשון מהאוניברסיטאות, מספרם של כלל מקבלי התואר נותר כמעט ללא שינוי (עלה ב-0.5%). זאת בגלל העליות במכללות האקדמיות לחינוך (12.5%) ובמכללות האקדמיות (2.3%).

בשנה זו חלה עלייה של כמעט 30% במספר מקבלי תואר שני מהמכללות האקדמיות. בשנה האחרונה חלה עלייה של 12.5% במספר מקבלי תואר ראשון מהמכללות האקדמיות לחינוך.

בשנת תשע"ח חלה עלייה במספר מקבלי התארים בהשוואה לשנה הקודמת (2.8%). במספר מקבלי תואר ראשון ושני חלה עלייה (0.4% ו-7.8%, בהתאמה), ואילו במספר מקבלי תואר שלישי חלה ירידה (3.0%).

מספר מקבלי תואר במדעי החברה ירד ב-10.3% לעומת השנה שלפניה, הירידה הייתה גבוהה במיוחד  באוניברסיטאות (13.2%). במספר מקבלי התואר בתחום מדעי הטבע ומתמטיקה וחקלאות וכן בתחום הנדסה ואדריכלות חלו עליות (7.8% ו-5.2%, בהתאמה), בייחוד במכללות האקדמיות (10.9% ו-7.1%, בהתאמה).

תחומי הלימוד הנפוצים בתשע"ח היו מדעי הרוח ומדעי החברה בקרב מקבלי תואר ראשון, מדעי הרוח וכן עסקים ומדעי הניהול בקרב מקבלי תואר שני ומדעי הטבע והמתמטיקה וחקלאות בקרב מקבלי תואר שלישי.

73.1% ממקבלי תואר ראשון מהאוניברסיטאות ומהמכללות האקדמיות סיימו את לימודיהם תוך 4 שנים.

הנשים היו רוב בקרב מקבלי תואר ראשון ושני (61.7% ו-63.7%, בהתאמה) ויותר מחצי בקרב מקבלי תואר שלישי (52.8%). בתחום ההנדסה והאדריכלות היו הנשים מיעוט (פחות משליש) בכל התארים.

אחוז הערבים בקרב מקבלי תואר ראשון עלה מ-11.9% בתשע"ז (2016/17) ל-13.7% בתשע"ח, בקרב מקבלי תואר שני עלה האחוז מ-9.9% ל-13.3%, בהתאמה, ובקרב מקבלי תואר שלישי – מ-4.0% ל-5.1% (80 אנשים).

אחוז הנשים בקרב הערבים היה גבוה יותר מאשר בקרב היהודים והאחרים (72.8% לעומת 60.9%, בהתאמה), בייחוד באוניברסיטאות (70.2% לעומת 56.7%, בהתאמה).

בשנת תשע"ח 2.7 אלף (5.2%) ממקבלי תואר ראשון היו חרדים (יוצאי מוסדות החינוך החרדי העל-יסודי) ו-2.2% ממוסמכי תואר שני. 77.6% ממקבלי התואר החרדים היו נשים.

בתשע"ח קיבלו תעודת הוראה 4.0 אלף אנשים, מתוכם 3.2 אלף נשים (82%). רוב המקבלים תעודת הוראה היו יהודים ואחרים (69%).

השכלה בין-דורית

רמת ההשכלה, לפי הלמ"ס, משמשת למדידת ההון האנושי, והיא מדד עקיף לרמת המיומנויות של אדם. התעודה הגבוהה ביותר שהשיג אדם היא צורת המדידה של רמת השכלה המקובלת בעולם והמאפשרת ביצוע השוואות בין-לאומיות. בישראל נהוגות צורות מדידה נוספות (כגון מספר שנות לימוד).

בקרב בני 30 ומעלה ליותר מ-60% מבני 30 ומעלה שהוריהם לא למדו כלל (האב, האם או שניהם), אין תעודת בגרות. שיעור האקדמאים בקרב בני 30 ומעלה עולה ככל שהשכלת הוריהם גבוהה יותר. 51% מבני 30 ומעלה שאביהם עבד במשלח יד אקדמי, מועסקים גם הם במשלח יד אקדמי. להשכלת ההורים יש קשר גם להכנסת משק הבית. ההכנסה הממוצעת לנפש גבוהה יותר ככל שהשכלת ההורים גבוהה יותר.

השכלה ופליליים

בשנת 2017, 9,042 תושבי ישראל בני 29-20 עמדו לדין במשפטים פליליים. שיעורם בקרב כלל אוכלוסיית ישראל בגילים אלו היה 7.3 ל-1,000 נפש.

% מכלל אוכלוסיית ישראל בגילים 29-20, היו זכאים לתעודת בגרות, כמעט פי 6 מהאחוז בקרב העומדים לדין (תושבי ישראל בני 29-20) – 8.3%.

אחוז זכאים לתעודת בגרות היה נמוך יותר בקרב הגברים שעמדו לדין (7.9%) מהאחוז בקרב הנשים  שעמדו לדין (14.5%).

10.1% מהיהודים והאחרים שעמדו לדין, היו זכאים לתעודת בגרות, כמעט פי 2 מהאחוז בקרב הערבים שעמדו לדין (5.5%). יצוין כי בשנים 2017-2010 גדל הפער בין היהודים והאחרים לבין הערבים, באחוז הזכאים לבגרות.

ב-2017 אחוז הזכאים לתעודת בגרות בקרב מורשעים בדין במשפטים פליליים, היה נמוך משמעותית מהאחוז בקרב אלו שאינם מורשעים (6.6% לעומת 18.5%, בהתאמה).

אחוז הזכאים לתעודת בגרות בקרב המוּעדים היה 3.3% – נמוך משמעותית מהאחוז בקרב עומדים לדין חדשים (13.3%).

אחוז הזכאים לתעודת בגרות הגבוה ביותר (14.2%) היה בקרב אלו שהואשמו בעבירות מין, ואילו האחוז הנמוך ביותר היה בקרב אלו שהואשמו בעבירות רכוש (5.7%).

אנשים שלא סיימו שתיים עשרה שנות לימוד במוסדות שבפיקוח משרד החינוך

בשנת 2017, 14.5% מכלל אוכלוסיית ישראל בגילים 29-20 לא סיימו 12 שנות לימוד במוסדות שבפיקוח משרד החינוך, לעומת  53.0% מהעומדים לדין בגילים אלו.

53.8% מהגברים שעמדו לדין, לא סיימו 12 שנות לימוד במוסדות שבפיקוח משרד החינוך לעומת  40.9% מהנשים.

51.2% מהיהודים והאחרים שעמדו לדין, לא סיימו 12 שנות לימוד במוסדות שבפיקוח משרד החינוך, לעומת 55.9% מהערבים.

אחוז האנשים שלא סיימו 12 שנות לימוד במוסדות שבפיקוח משרד החינוך בקרב המורשעים בדין במשפטים פליליים (55.3%) היה גבוה משמעותית מהאחוז בקרב אלו שאינם מורשעים (38.9%).

64.2% מהמועדים לא סיימו 12 שנות לימוד במוסדות שבפיקוח משרד החינוך, לעומת 41.6% מהעומדים לדין החדשים.

הוצאה על חינוך

המדינה מודדת הוצאה על חינוך ברכיבים הבאים:  הוצאה  של משקי הבית (הוצאה פרטית לחינוך), של המגזר הציבורי (תקציב משרד החינוך, תקציב משרדי ממשלה אחרים, ומוסדות לאומיים) ושל מלכ"רים.

מאפיינים חברתיים-כלכליים של משקי בית עם תלמידים

ההוצאה הציבורית הלאומית בישראל לילד בגיל הרך – 450 דולר לשנה – היא האחרונה ב-OECD ועומדת על כ-5% מממוצע המדינות המפותחות. כך עולה משנתון "מבט לחינוך 2019" של ה-OECD שהוא כנראה הספר החשוב והנחשב בעולם של נתוני חינוך.

ההוצאה הלאומית לתלמיד בישראל גדלה מראשית העשור ועד 2016 (ב-25%, לעומת ממוצע הגידול של ה-OECD שעומד על 5%. אלא שגם אחרי העלייה ההוצאה הלאומית, לתלמיד במדינות המפותחות גדולה ב-18% מאשר בישראל. ההוצאה על חינוך היא כ-5% מהתמ"ג וזה נובע בעיקר מגידול האוכלוסייה בישראל.

תחזית לשנים הבאות

לצד הנתונים שהיא אוספת הלמ"ס גם מכינה תחזית לשנים הבאות:  התחזיות מבוססות על שיטות סטטיסטיות ועל שיקול דעת מקצועי באשר לסבירות המגמות הצפויות במרכיבי התחזית לאור מגמות העבר.
התחזיות כוללות בין היתר תחזית של מספר התלמידים הצפוי במערכת בשנים הבאות, לפי דרגי חינוך והמגזרים העיקריים במערכת, וכן תחזית של הביקוש העתידי למורים המבוססת על חיזוי מרכיבי הביקוש למורים/

שנת הלימודים תש"ף 2019/20, מספר התלמידים הכולל במערכת החינוך צפוי להיות כ- 1.821 מיליון תלמידים, המשקף גידול של כ-31 אלף תלמידים בהשוואה לשנת הלימודים הקודמת.

במהלך השנים 2024-2020 מספר התלמידים הכולל במערכת החינוך צפוי לגדול ולהגיע לכ- 1.968 מיליון תלמידים בשנת 2024, תוספת כוללת של כ-178 אלף תלמידים ביחס לשנת 2019 (גידול של כ-10.0 אחוזים).

מספר התלמידים בחינוך הממלכתי-עברי צפוי לגדול לכ- 857 אלף תלמידים בשנת 2024, תוספת של כ-83 אלף תלמידים ביחס לשנת 2019 (גידול של כ-10.7 אחוזים).

בחינוך הממלכתי-דתי מספר התלמידים צפוי לגדול לכ- 279 אלף, תוספת של כ-32 אלף תלמידים (גידול של כ-13.2 אחוזים).

מספר התלמידים בחינוך החרדי צפוי לגדול לכ- 384 אלף תלמידים, תוספת של כ-55 אלף תלמידים (גידול של כ-16.6 אחוזים).

בחינוך הערבי מספר התלמידים צפוי לרדת לכ- 448 אלף תלמידים, ירידה של כאלפיים תלמידים (קיטון של כ-1.9 אחוזים).

המשקל היחסי של החינוך הממלכתי-עברי ירד במהלך השנים 2019-2001 מ- 51.6% בשנת 2001 ל- 43.3% בשנת 2019. על-פי התחזית צפוי לגדול בכחצי אחוז עד 2024.

המשקל היחסי של החינוך החרדי גדל בשנים 2019-2001 מ- 12.3% בשנת 2001 ל-18.4% בשנת 2019. על-פי התחזית החינוך החרדי צפוי להמשיך לגדול ל- 19.6% בשנת 2024.

קצב השינוי השנתי במספר התלמידים בחינוך הממלכתי-עברי צפוי להישאר ללא שינוי בתקופת התחזית (כ- 2.1% בממוצע לשנה). בחינוך הממלכתי-דתי קצב השינוי השנתי במספר התלמידים צפוי לעלות במעט. בחינוך החרדי והערבי קצב השינוי השנתי במספר התלמידים צפוי לרדת במעט.

בחינוך העברי, מרבית הגידול במספר התלמידים בתקופת התחזית (2024-2020) צפוי במחוזות המרכז ירושלים ותל-אביב, אשר צפויים לגדול בכ- 14% כל אחד ביחס לשנת 2019.

נתונים נוספים באתר הלמ"ס

פרויקט 100 – קרן ידידות לקידום חינוך והשכלה בגימנסיות התיכוניות בע~מ

יום הזכויות הבינלאומי לבעלי מוגבלויות: פחות משכילים, פחות עובדים, מרוויחים פחות

ההוצאה על צהרונים גבוהה פי 20 בעשירון העליון

 

 

 

 

 

 

מעודכן ל-12/2019 מעודכן ל-12/2019

חולמים לגור בין כוכבים במקומות המפוארים בעולם? הכתבה הבאה אולי לא תקרב אתכם להגשמת החלום, אבל לפחות תעזור לכם למקם את הפנטזיות שלכם מבחינה גיאוגרפית

אלה המקומות שבשביל לרכוש בהם בית תצטרכו לזכות בלוטו יותר מפעם אחת:

במקום הראשון דורגה שדרת המיליארדרים של ניו יורק, רחוב 57 במנהטן, המאכלסת את רוב מגדלי המגורים היוקרתיים. השדרה אשר כשמה מאכלסת בעלי ממון רב, היא רחוב המגורים האקסקלוסיבי ביותר לפי שתיים מסוכנויות התיווך הגדולות בעולם. ברחוב זה ממוקמים מגדלים כמו 432 פארק, One57, סנטרל פארק טאוור ו-Steinway Tower, ובחמש השנים האחרונות התבצעו בו 41 עסקאות מגורים בהיקף העולה על 25 מיליון דולר כל אחת; המחיר הממוצע לעסקה עומד על 38.5 מיליון דולר.

על מנת לדרג את הרחוב והאזור האקסקלוסיביים והמבוקשים בעולם, ניתחו סוכנויות התיווך נתוני מכירות ממשרדיהם, רישומים ממשלתיים ומקורות נדל"ן אחרים מערים ברחבי העולם בשנים 2019-2015.

הרחוב השני בדירוג היוקרתי שוכן דווקא בהונג קונג שבסין, שלא נחשבת לאחת המדינות היקרות בעולם. ברחוב Mount Nicholson Road שבשכונת פסגת ויקטוריה (The Peak) בהונג קונג, נערכו בחמש השנים האחרונות 35 עסקאות מכירה, שנאמדו ביותר מ-25 מיליון דולר. עם זאת, הרחוב מתהדר בממוצע מכירות של 81.8 מיליון דולר, הגבוה ביותר במחקר.

עוד בנושא תיירות

"המחירים ברחוב ההונג קונגי הם בני קיימא", אמר דייויד ג'י, מנהל וראש מחקר וייעוץ ב-Knight Frank Greater China, אחד ממשרדי התיווך שלקחו חלק במחקר, "המחקר שלנו הראה שמחירי דירות מותרות לא מושפעים מהמצב הכלכלי כמו מחירים בשוק הכללי".

בחזרה לארצות הברית – הרחובות סנטרל פארק סאות', פארק אווניו והשדרה החמישית בניו יורק לקחו את המקומות השלישי, הרביעי והשביעי בהתאמה. שני מיקומים נוספים שזכו במיקום גבוה בעשירייה הראשונה הם Pacific Coast Highway בלוס אנג'לס, ושדרות סאות' אושן בפאלם ביץ', פלורידה, שם נערכו עשר עסקאות בסכום של מעל ל-25 מיליון דולר כל אחת.

סאות' אושן ביץ' ידועה כשדרת המיליארדים, והיא מושכת בעלי הון בזכות חוקי המס המקלים שלה וגם בשל סגנון החיים המפואר שמציע האזור. ברחוב, המאכלס בין היתר את אחוזת מאר-א-לאגו, ביתו של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, בוצעו השנה עסקאות שוברות שיאים, כמו למשל עסקת הרכישה של אחוזת La Follia הצופה לאוקיינוס, ב-100 מיליון דולר.

ב-Pacific Coast Highway בלוס אנג'לס נרשמו 10 מכירות בסכום של יותר מ-25 מיליון דולר בחמש השנים האחרונות, בהן שתיים בסכום של יותר מ-100 מיליון דולר. כיכר גרוונר בלונדון דורגה במקום החמישי, עם 13 מכירות מסוג זה.

Mount Kellett Road, רחוב נוסף בהונג קונג – גם הוא בשכונת פסגת ויקטוריה, ו-Conduit Road הממוקם במיד-לוולס (שכונה ליד פסגת ויקטוריה) הגיעו למקום השישי והתשיעי, עם 10 מכירות בסכום של מעל ל-25 מיליון דולר כל אחת.

כמה מיליונרים בדולרים יש בישראל?

דו"ח המיליארדרים – שלשה ישראלים נוספו; הסינים מגבירים קצב – 2 מיליארדרים חדשים בשבוע

נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה בזרוע העבודה במשרד העבודה והרווחה  ציינה עשור מאז הקמתה בפברואר 2008, ומפרסמת את הדוח השנתי לשנת 2018.

בעשור האחרון התקבלו בנציבות 7,639 פניות,  מעל  ל-750 פניות בממוצע בשנה. מאז הקמתה גדל מספר הפניות בשיעור של 50% הודות להעלאת המודעות לפועלה של הנציבות בקרב ציבור העובדים בישראל.

בעשור האחרון כ-30% מהפניות לנציבות שוויון הזדמנויות בעבודה היו בגין אפליה על רקע היריון. עם זאת משנת 2014 הסתמנה מגמת ירידה בחלקן של פניות אלה מכלל הפניות לנציבות:

בשנת 2018 31% מפניות הנשים היו בגין אפליה על רקע היריון, 10% היו בגין אפליה על רקע מין/מגדר ו-8% היו בגין אפליה על רקע הורות.

–          בחמש השנים האחרונות (2014-2018) חלה עלייה בשיעור הפונים הערבים לנציבות שוויון הזדמנויות בעבודה. בין היתר בעקבות קמפיין "מיש-פושטא" שפורסם ברבעון הראשון של שנת 2017 ונועד להגביר את מודעות החברה הערבית לחוק ולנציבות שוויון הזדמנויות בעבודה. בשנת 2018 נושאי הפנייה הבולטים של ערבים היו אפליה על רקע היריון (23%) ולאום (23%).

עוד בנושא חדשות

בעשור האחרון הסתמנה מגמת עלייה במספר הפניות בגין אפליה על רקע לאום, ובחלקן של פניות אלו מכלל הפניות שהתקבלו בנציבות שוויון הזדמנויות בעבודה.בשנת 2018 ירד מספר הפניות ופחת חלקן של פניות אלו מכלל הפניות שהתקבלו בנציבות, אך הם עדיין נותרו גבוהים בהשוואה לשאר השנים:

מאז 2016 חלה עלייה בחלקן של פניות בגין אפליה על רקע מוצא מכלל הפניות שהתקבלו בנציבות שוויון הזדמנויות בעבודה: מאז 2016 הסתמנה מגמת עלייה במספר הפניות בגין אפליה על רקע הורות, ובחלקן של פניות אלו מכלל הפניות שהתקבלו בנציבות שוויון הזדמנויות בעבודה: ב-2018 גדל מספרן של הפניות בגין אפליה על רקע גיל וחלקן בכלל הפניות לנציבות שוויון הזדמנויות בעבודה:

משנת 2009 ועד 2017 הסתמנה מגמת עלייה בחלקן של הפניות בגין אפליה על רקע הטרדה מינית מכלל הפניות שהתקבלו בנציבות שוויון הזדמנויות בעבודה. בשנת 2018 חלה ירידה במספר הפניות ובחלקן מכלל הפניות בהשוואה לשנת 2017:

עו"ד מרים כבהא, הנציבה הארצית לשוויון הזדמנויות בעבודה במשרד העבודה והרווחה מסרה כי: "נתוני הדוח מצביעים על כך שהפעילות הענפה של הנציבות בעשור האחרון, הן בתחום המשפטי והן בתחום ההסברתי, נותנת את אותותיה ותורמת להעלאת המודעות בקרב קבוצות האוכלוסיות המופלות בשוק העבודה. העלייה בשיעור הפניות לנציבות מקרב נשים, ערבים ויוצאי אתיופיה, מבטאת את האמון שניתן בנציבות, ומחייב אותנו לפעול למימוש זכויותיהם של הפונים והפונות, על מנת להבטיח שוויון הזדמנויות ושוק עבודה פתוח ומכיל לכולם.

החוק העיקרי שמכוחו פועלת נציבות שוויון הזדמנויות הינו חוק שוויון הזדמנויות בעבודה. החוק מתייחס לכמה קבוצות החשופות באופן תדיר לאפליה ואוסר על אפלייתן.

לנציבות השוויון ישנה הסמכות לאכוף את החלת החוק בכל מקרה של הפרה על רקע: מין, נטייה מינית, מעמד אישי, היריון, טיפולי פוריות, הורות, גיל, דת, לאום ועוד.

הנציבות פועלת להגביר ולהעמיק את האכיפה על חקיקת השוויון, מעודדת גיוון והכלה בשוק העבודה, הן במגזר הפרטי והן במגזר הציבורי זאת בין היתר ע"י יצירת שיתופי פעולה במסגרת תכניות להטמעת שוויון אותן הנציבות מובילה בחברות ממשלתיות, בחברות עסקיות ובאקדמיה ומתווה מדיניות בנושא. כמו כן הנציבות יוצרת שותפויות עם בעלי עניין בין היתר עם משרדי ממשלה, עמותות וארגונים העוסקים בשוויון וגיוון בעבודה.

למרות שנים של דיבורים, רק עכשיו מתחילים לבנות,  באילת פתחו בשעה טובה את בניית  האטרקציה שאמורה להיות חלק מהאטרקציות בעיר: פארק מים בשם "ספלאש".

בפארק הושקעו 60 מיליון שקל,  והוא יוקם על חורבות טקסס ראנץ.  שטח הפארק 20 דונם בשלב ראשון והוא צפוי להתרחב לשטח של 28.5 דונם בהמשך. הפארק מתוכנן להיפתח בפסח 2021. את הפארק מקימים שלושה יזמים פרטיים, ששכרו את הקרקע ששייכת לרשת ישרוטל ל-25 שנה.

המגלשה הגבוהה במזרח התיכון

רן אפשטיין, אחד היזמים, מסר לתקשורת כי "הפארק ישלב מגלשות מים ואטרקציות מים מהחדשניות ביותר בעולם. יהיו מגלשות ייחודיות עם אפקטים טכנולוגיים כמו הקרנות על מסכים".  עוד לפי היזמים הפארק יכלול גם את המגלשה הגבוהה במזרח התיכון בגובה 24 מטרים. "הרעיון הוא לפנות לכל המשפחה ולכל הגילאים ולכן הפארק יכלול מתחם ילדים ענק, מתחם סירות מתנגשות, קרוסלות ועוד. יצרנו פה שילוב של מתקני לונה פארק עם אטרקציות מים". הפארק מתוכנן לפעול בין 8 ל-10 חודשים בשנה בחסות מזג האוויר השמשי באילת, הוא יתופעל 7 ימים בשבוע כשמחצית מהזמן, כ-120 ימים בשנה (בעיקר בעונות החמות יותר), הוא יפעל גם במתכונת לילית.

ראש העירייה  מאיר יצחק הלוי פעל מול בעלי הקרקע בדרישה להציע הצעות או להחזיר את השטח לרשות מקרקעי ישראל בתנאי שייבנה בו משהו לטובת הציבור. בשנים האחרונות הצליח והחברה המשותפת המחזיקה בשטח קיבלה את הצעתו של ראש העירייה, להקים במקום פארק המים ולהסיר את המפגע הקיים. ראש העירייה אשר הוביל את ישיבת הוועדה המקומית, שאישרה כאמור את הקמת הפארק ציין בסיפוק, כי הקמת פארק המים מתיישבת עם פעולות העירייה להשביח את המוצר התיירותי ולפתח אטרקציות נוספות בעיר לרווחת והנאת תושבי העיר ואורחיה. "הקמת פארק מים במיקומו הנוכחי ובהתאמה לסביבה, תסייע לפנות אתר תיירותי העומד בשיממונו כבר שנים רבות ותהווה חלק משלים לטיילת המזח הדרומי אותה אנו מפתחים בעת הזו" ציין ראש העירייה והוסיף כי בתכנון עוד הקמת שני פארקי מים, צפון מערבית למעבר הגבול ערבה וטיילת תת ימית ראשונה מסוגה בחוף הדרומי.

עוד בנושא חדשות

שניים רבים ומפסידים: עיריית בת ים ותאגיד המים אחראים למכשול מסוכן

תביעה נגד נאות קדומים על גן אירועים

מעודכן ל-12/2019

על פי התוכנית החדשה, שני מגדלי פרויקט לנדמרק יוגבהו ל-50 קומות, שטח המשרדים יגדל ל-110 אלף מ"ר, ושטח המסחר ל-7,000 מ"ר

שינויים בתוכנית דרום הקריה (מתחם רשות השידור) של מליסרון ואפי נכסים: שני מגדלי פרויקט "לנדמרק" של שתי החברות בתל אביב יוגבהו ל-50 קומות בגובה של 210 מטר, במקום 40 קומות בתוכנית הקיימת כיום. המתחם כולל מגרש של 14 דונם באזור שבו שכנה רשות השידור, הגובל בדה וינצ'י, הארבעה ומתחם שרונה, והוא צמוד למגדלי יונייטד שרונה.

למגדלים שעל פי התוכנית הקיימת אינם כוללים שטחי מגורים, יתווספו 100 דירות ששטחן הבנוי הכולל הוא 9,000 מ"ר. שטח המשרדים יגדל מ-33 אלף מ"ר ל-77 אלף מ"ר. השטח למסחר יגדל ל-7,000 מ"ר, במקום 4,000 מ"ר.

התוכנית החדשה שהוגשה על ידי שתי החברות לוועדה המחוזית תל אביב, כוללת גם אפשרות לבניית שבע קומות חניה תת-קרקעית בשטח בנוי של כ-80 אלף מ"ר. הוועדה תדון בתוכנית בשבוע הבא, וצפויה לאשר אותה להפקדה.

החברות זכו בספטמבר 2015 במכרז שבו הצעתן לשלם עבור זכויות החכירה 578 מיליון שקל (כולל הוצאות פיתוח) גברה על שש הצעות אחרות. על פי הערכת שמאי מקרקעין, כשהתוכנית תקבל תוקף יאמיר שווי הקרקע לכדי מיליארד שקל. החברות יקימו גם מבנה חדש ששטחו הבנוי 7,000 מ"ר. הוא יירשם בבעלות עיריית תל אביב וככל הנראה ישמש את המרכז לאמנויות הבמה ביכורי העתים.

עוד בנושא חדשות

שכונת שרונה (הקריה), תל אביב – תעודת זהות

תב"ע – איך היא עוזרת לנו להחליט ברכישת דירה

מעודכן ל-12/2019

היועץ המשפטי לממשלה אישר לחברות אשראי להפסיק את העברת הכספים לחברות, במקרים שבהם יש חשש כי מדובר בעסקה לא חוקית ■ המטרה: למנוע פגיעה בלקוחות

חברות האשראי זוכות לרוח גבית מהיועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט, בהתמודדותן מול תופעת עוקץ הקשישים: לאחרונה הורה מנדלבליט לאפשר לחברות הסליקה להפסיק את ההתקשרות ואת העברת הכספים לחברות החשודות בעוקץ, "כל עוד יש להבנתן חשש ממשי שהן פועלות בניגוד לדין". זאת על מנת למנוע המשך פגיעה לכאורה בלקוחות ובהם קשישים.

ההמלצה ניתנה בערעור שהוגש לבית-המשפט העליון, על פסיקה של בית-המשפט המחוזי בתל אביב בתביעה שהגישה חברת Help PC טכנולוגיות, חברה העוסקת בממכר מוצרי ושירותי מחשוב באמצעות שיווק פרונטלי ופניות טלפוניות יזומות ללקוחות. החברה תבעה את חברת כרטיסי האשראי מקס (לשעבר לאומי קארד), אחרי שזו הפסיקה לסלוק אותה בעקבות טענות שהגיעו אליה, לפיהן העסקאות נכרתו כתוצאה מהתנהלות שלא כדין של Help PC.

בתביעה נטען שמדובר במעשי הטעיה, מרמה והשפעה בלתי הוגנת, בניגוד להוראות חוק הגנת הצרכן. זאת במקביל להודעה של הרשות להגנת הצרכן לחברת Help PC על הכוונה לחייבה בעיצום כספי.

לפי עמדתו של מנדלבליט, בנסיבות שבהן התעורר אצל חברת הסליקה "חשש ממשי להונאת לקוחות, הטעיית ציבור או השפעה בלתי הוגנת, רשאית חברת הסליקה לסרב לתת לבית העסק שירותי סליקה והסירוב ייחשב כסביר". עוד הוסיף היועמ"ש כי יש לאפשר לחברות הסליקה שיקול דעת בנוגע לבתי עסק כאלה, ולדבריו, במקרה של חברות מקס ו-Help PC – התעורר חשש ממשי כזה.

עוד בנושא חדשות

במקרים שבהם הכספים נגבים באמצעות כרטיסי אשראי, בתי העסק נזקקים לשירותיהן של חברות האשראי. עד לאחרונה חברות האשראי נתנו שירותי סליקה לחברות החשודות בעוקץ קשישים, על אף תלונות שהצטברו נגדן. בדצמבר 2018 הוציאה המפקחת על הבנקים חוזר, לפיו במקרים שמתעורר חשש ממשי כי בית עסק מטעה את הציבור או משפיע השפעה בלתי הוגנת, רשאית חברת הסליקה לסרב להמשיך את שירותי הסליקה וסירוב זה ייחשב סביר, לגיטימי וכזה שאינו מנוגד לדין.

מקס כמו שאר חברות האשראי, אישרה את העסקאות במשך תקופה ארוכה. ח"כ מירב כהן (כחול לבן) שמובילה את המאבק נגד עוקץ קשישים, סיפרה כי היה קשה מאוד לבטל מול חברות האשראי עסקאות שקשישים טענו שנעשו בתנאים של עושק. ח"כ איציק שמולי (העבודה) יזם הצעת חוק שיקל על ביטול עסקאות אשראי כאלה.

על הדבש ועל העוקץ: כך תישמרו מהונאות בקנייה ברשת

הונאת כרטיסי אשראי – מה זה? ואיך נמנעים מכך?

מה הסופגנייה היקרה ביותר? כמה עולה סופגנייה של רולדין? ואיפה אפשר למצאו סופגניות בזול?

באחד הראיונות ברדיו הסביר האופה את המחיר הגבוה של הסופגנייה שלו ב"אנחנו לא מוכרים סופגנייה, אנחנו מוכרים חוויית לקוח". הוא ידע על מה הוא מדבר. הוא מצטרף לרולדין שבשנים האחרונות מספקת סופגניות ססגוניות במחירים גבוהים לעומת הסופגניות הרגילות, עד כדי כך שהפכה לבדית רשת שחוזרת מדי כל שנה, צריך למשכן את הבית בשביל סופגנייה וכאלה. אבל האם הן באמת הכי יקרות ואיפה יש סופגניות זולות יותר?

סופגניית פרימיום ברולדין  – עם מילויים מיוחדים – עולה 14 שקל לעומת 11 שקל שנה שעברה והיא לא הכי יקרה:מ יקי שמו גובה 15 שקל לסופגניית פרימיום ודודו אוטמזגין גובה לא פחות מ-18 שקל לסופגניית מרנג. אלו סופגניות שלצד המילוי הייחודי יש בהן בצק או ציפוי ייחודיים, למשל בצק קדאיף.

למרות המיתוג של הסופגניות הייחודיות והרצון של השפים  עדיין רוב עמך ישראל מעדיף את המסורת, סופגניות עם ריבה וכמה אלו עולות? תשמחו לדעת שבחלק מסניפי אמפמ תמצאו אותן ב-2 שקלים בלבד, במגה בעיר ויינות ביתן בחלק מהסניפים 2.5, כך גם ברמי לוי, בוויקטורי הזולה לרוב סופגנייה תעלה 2.9, ובאונליין המחירים גדלים, מעל 3 שקלים במגה אונליין, ארבעה שקלים בשופרסל אונליין ושישה שקלים בטיב טעם. במארזים תשלמו לרוב בין 2 שקלים ל-3 שקלים לסופגנייה. ברולדין אגב 6. בביקרי 8 שקלים. ברשתות בפיס אווף קיי תמצאו אופציה זולה יותרש של 5 שקלים. אנחנו חושבים שהכיל זול להכין בבית.

דמי חנוכה – מה זה, האם לתת וכמה לתת

עוד בנושא מדריכי צרכנות

דמי חנוכה ללקוחות כאל ודיינרס: שפע הטבות למופעים, בתי קפה ואטרקציות

 

 

לפי מיטב דש,  התעשייה האקטיבית המסורתית (ללא כספיות) גייסה השבוע סכום של כ-115 מיליון שקל.התעשייה הפסיבית (קרנות מחקות + קרנות סל) רשמה פדיונות של כ-640 מיליון שקל, כאשר הקרנות המחקות גייסו כ-240 מיליון שקל ואילו קרנות הסל רשמו פדיון גדול של כ-880 מיליון שקל.

הפדיון המוגבר בקרנות הסל נובע, ככל הנראה, מהוראות רגולטוריות של רשות שוק ההון. הקרנות הכספיות פודות השבוע סכום של כ-30 מיליון שקל.

שבוע המסחר נסגר במגמה חיובית במרבית שוקי המניות ובירידות שערים באיגרות החוב הקונצרניות בישראל. בעולם: מדד S&P500 עלה בכ-15%, מדד הנאסד"ק רשם עלייה של כ-1.95%, ה-DAX הגרמני ירד ב-0.05%, והניקיי היפני רשם עלייה של כ-0.35%. מדדי ת"א 35 ות"א 125 רשמו תשואה שלילית של עד כ-0.85%. בשוק האג"ח הקונצרני המקומי, מדדי התל-בונד 20,40,60 רשמו גם הן ירידות שערים של עד 0.85%.  בשוק האג"ח הממשלתי המקומי, מדד ממשלתי כללי רשם ירידה של כ-0.1%.

 במונחים של תעשיית קרנות הנאמנות כולה, דהיינו: קרנות מסורתיות אקטיביות, קרנות נאמנות פסיביות: מחקות וקרנות סל, וכן הקטגוריה של קרנות כספיות, השבוע נסגר בפדיונות גדולים של כ-555 מיליון שקל.

נתון זה משקף יציאה של כ-30 מיליון שקל מן הקרנות הכספיות, ופדיונות בסך של כ- 525 מיליון שקל לקרנות המסורתיות. סכום זה (של 525 מ' שקל) מבטא גיוס של כ-115 מ' שקל בקרנות האקטיביות-המנוהלות ופדיונות של הקרנות הפסיביות בסכום של כ-640 מיליון שקל, תוך הבדל בין הקרנות המחקות שגייסו כ-240 מיליון שקל לבין קרנות הסל שרשמו פדיון גדול של כ-880 מיליון שקל.

עוד בנושא קרנות נאמנות

ברמת התעשייה האקטיבית ובחתך של קטגוריות השקעה, קרנות אג"ח כללי, שומרות על ההובלה בראש טבלת הקרנות האקטיביות המגייסות גם השבוע, עם גיוס של כ-110 מיליון שקל. קבוצת הקרנות המתמחות במניות בישראל ובחו"ל, כולל הקרנות הגמישות, רושמות גיוסים קטנים הנאמדים בכ-10 מיליון שקל. קבוצת הקרנות המתמחות באג"ח חברות, מגייסות שבוע שני ברציפות, סכום של כ-15 מיליון שקל. הקרנות האג"חיות השקליות לאחר שנותרו בשבועיים האחרונים ללא שינוי, השבוע הן רושמות גיוס של כ-10 מיליון שקל. לעומת זאת, קרנות אג"ח מדינה אשר החלו לרדת בקצב הגיוסים בשבועות האחרונים, השבוע עוברות לפדיון קטן הנאמד בכ-10 מיליון שקל. קרנות אג"ח חו"ל ממשיכות לפדות גם השבוע סכום של כ-25 מיליון שקל.

ברמת התעשייה הפסיבית ובחתך של קטגוריות השקעה, הקרנות המתמחות במניות, שזו גם הקטגוריה הגדולה ביותר בתעשייה זו, סיימו את השבוע בפדיונות גבוהים הנאמדים בסכום של כ-840 מיליון שקל. בתוך הקטגוריה הזו היה הבדל בין הקרנות שמתמחות במניות בישראל שפדו כ-90 מיליון שקל לבין הקרנות המתמחות במניות בחו"ל שרשמו פדיון גבוה בהרבה של כ-750 מיליון שקל. בתוך הקטגוריה הזו, של קרנות מנייתיות, בחתך של מכשיר ההשקעה, היה פער בין הקרנות המחקות שגייסו כ-120 מיליון שקל, לבין קרנות הסל שרשמו פדיונות של כ-960 מיליון שקל.

ועוד ברמת התעשייה הפסיבית, קרנות אג"ח מדינה ממשיכות להציג גיוס חיובי גם השבוע, ושומרות על קצב הגיוסים מהשבוע שעבר בסכום הנאמד בכ-10 מיליון שקל. קבוצת קרנות אג"ח כללי, שהיא מאוד קטנה בתעשייה הפסיבית, (בתעשייה האקטיבית היא הקטגוריה הגדולה ביותר) רשמה גיוס של כ-15 מיליון שקל.
קרנות אג"ח חברות ממשיכות במומנטום החיובי מתחילת השנה גם השבוע, ואף עולות בקצב הגיוסים לסכום של כ-130 מיליון שקל.

ולבסוף –הקרנות הכספיות מציגות השבוע פדיון של כ-30 מיליון שקל.

קרנות נאמנות צפויות להתייקר

מעודכן ל-12/2019

הישראלים מתחילים להיגמל מהאוברדראפט: לפי בנק ישראל יתרת משיכת היתר ירדה ברבעון השלישי ב-70 מיליון שקל

הציבור בארץ התחיל ככל הנראה להבין את הנזק הכלכלי הנגרם לו כתוצאה ממשיכת היתר: לפי נתונים שפיסם בנק ישראל, ברבעון השלישי של השנה ירדה יתרת העו"ש השלילית (אוברדראפט) ב-700 מיליון שקל לכ-11 מיליארד שקל – ירידה של 6%.

יתרה מכך, בארבע השנים האחרונות נרשמה מגמת ירידה גם בחלקו של האוברדראפט מתוך סך האשראי הצרכני. בסוף ספטמבר השנה עמדו משיכות היתר בבנק על 5.5% בלבד מסך האשראי הצרכני, זאת לעומת מעל 7% בסוף אוקטובר 2016, אז החלה מגמת הירידה.

למגמה הזו יש כמה סיבות אפשריות, ובהן אלטרנטיבות נוחות וזולות לאשראי העומדות לרשות משקי הבית ועדיפות על משיכת היתר – או כפי שנוסח בדוח: "גידול באפשרויות האשראי למשקי בית, כך שהיכולת של הצרכנים ללוות באופן מסודר ובריבית נמוכה יותר מהריבית על יתרות שליליות בחשבון העובר ושב – השתפרה".

בנוסף לכך, בבנק ישראל ציינו כי המגמה עשויה גם להיות תוצאה של "שיפור בהכנסות משקי הבית, שבא לידי ביטוי בירידה ברמת האבטלה ובעלייה של השכר הממוצע במשק, וכן עלייה במודעות משקי הבית לאוריינות פיננסית".

עוד בנושא חדשות

נגמר הכסף? עדיף שתיקחו הלוואה

נטילת אשראי באמצעות משיכת יתר איננה פתרון מומלץ לטווח ארוך. מדובר באשראי יקר ביותר אשר הבנק גובה עליו לרוב ריבית דו-ספרתית. הסיבה לכך היא שמדובר באשראי ברמת סיכון גבוהה, ללא ביטחונות וללא זמן פירעון מוגדר. כמו כן, פעמים רבות הלקוח לא מודע לריבית שהוא משלם לבנק על האוברדראפט, ואפילו לא מנסה להתמקח עליה.

אם בכל זאת נקלעתם לתקופה שבה ההוצאות שלכם עולות על ההכנסות ואתם זקוקים למזומנים, עדיף לקחת הלוואה צרכנית רגילה, שהריבית שלה תהיה בדרך כלל נמוכה משמעותית מזו של האוברדראפט. בשנים האחרונות התרחב שוק האשראי החוץ-בנקאי, גם בשל הרפורמה שהפרידה את חברות כרטיסי האשראי מהבנקים.

ואולם, במקביל לעלייה במודעות הציבור לכך שנכון יותר לסגור את המינוס בחשבון באמצעות הלוואה. חשוב להדגיש שכדאי להימנע מנטילה של עוד ועוד הלוואות כדי לסגור את המינוס, כי הדבר רק סוחף את הלקוחות לטבוע בים של חובות שאותם יצטרכו להחזיר בסופו של דבר.

משלמים עמלות וריביות לבנק? אפשר להפחית אותן!

סקירת בנק ישראל על המערכת הבנקאית