שרי אריסון היא האישה העשירה בישראל ובדירוג  פורבס ל-2019 דורגה כאדם השלישי בעושרו בארץ.  היא הבעלים של אריסון אחזקות וכן גם האישה העשירה ביותר במזרח התיכון.

את מרבית הונה קיבלה בירושה מאביה תד אריסון, שאותו הרוויח מחברת השיט קרניבל קרוז ליין, המתמחה בשיט תענוגות. למרות שבישראל מזוהה בעיקר עם בנק הפועלים, שמכרה את השליטה בו, עיקר הונה הוא מחברת השיט.

בילדותה בילתה לסירוגין בישראל ובארצות הברית בגין הגירושין של הוריה. היא למדה ניהול בתי מלון ומסעדות במכללת "מיאמי דייד". כשתד אריסון עלה  לארץ בשנות התשעים, הוא עלה עם בתו שרי בעוד בנו בכורו מנהל את הכספים והחברה בארצות הברית. באותה תקופה הקים גם את אריסון השקעות, וכחלק מסדרת ההשקעות שלו קנה את בנק הפועלים מהממשלה בעסקת ענק דאז בשווי 1.4 מיליארד דולר. אז גם הקים עם שרי את קרן אריסון התורמת למוסדות שונים בישראל, בעיקר בתחומי חינוך,  בריאות ואומנות. בשנת 2011 נבחרה על ידי מגזין TheMarker כתורמת הגדולה בישראל בערכים מוחלטים. על פי ההערכות, לקרן נכסים והשקעות בסכומי כסף גבוהים. הקרן מפעילה שלושה ארגונים: "מהות החיים", "רוח טובה" ו"כולנו אחד".

.אריסון גם הקימה באופן פרטי את שרגד אורחנים – העוסקת בהקמת קומפלקסים ונכסים מנייבם ליד כביש ישראל וזכתה להצלחה עד האיניתפאדה השנייה

לאחר שתד אריסון נפטר ואף שאמר לשרי אריסון כמה פעמים שהוא לא מעוניין שאישה תעסוק בניהול עסקים, הוא הוריש לה הון משמעותי. עם מותו הפכה ליו"ר אריסון השקעות.

המלחמה עם התקשורת הישראלית

המפגש הצורם הראשון של שרי אירסון עם התקשורת הישראלית היה על רקע פיטורי 900 עובדים בתחילת שנות האלפיים על אף נתונים רוחיים ותקופת מיתון קשה בארץ. אריסון הצדיקה את הפיטורים כצעדי התייעלות הדואגים לעתיד הבנק וכי הוצעו לעובדים תנאי פרישה מעולים.

ההסתדרות החדשה יצאה בקמפיין נגד אריסון. אריסון תבעה את הסרת המודעות, וזכתה ללעג משלי יחימוביץ', ששימשה אז עיתונאית, על גובה התביעה 10 מיליון דולר.  עימות מתוקשר היה גם עם דוברה של שרי אריסון דאז, רני רהב, וזכור מטבע הלשון "שלי רעה".

מכירת השליטה בבנק הפועלים ובשיכון-בינוי

בספטמבר 2017 הודיעה אריסון על כוונתה למכור מחצית מהחזקותיה באריסון החזקות, דרכה היא מחזיקה ב-20% ממניות בנק הפועלים, לחברת השקעות וגופים מוסדיים מצפון אמריקה תמורת כ-3.25 מיליארד שקל.

בחודש אוגוסט 2018 מכרה אריסון את השליטה בחברת שיכון ובינוי שבבעלות אריסון השקעות לאיש העסקים נתי סיידוף בעבור 1.1 מיליארד שקל. בתחילת ספטמבר 2018 הודיעה אריסון כי אריסון השקעות תמכור את מניותיה בבורסה בתוך ארבע שנים. משמעות המכירה, שקיבלה את אישורה של המפקחת על הבנקים, היא כי אריסון כבר איננה בעלת שליטה בבנק הפועלים.

ב-2019 המליצה המשטרה להעמיד אותה לחקירה על מעורבותה  של שיכון ובינוי בשוחד לפקידים בכירים בקניה. אריסון דחתה את ההאשמות בטענה שמודרה מקבלת ההחלטות של המנהלים.

היפטרות מנכסים

לאחר שמכרה את הפועלים ושיכון ובינוי  כך מכרה גם את מלח הארץ, מונופל המלח של ישראל. עוד מכרה גם את מיה המתמחה בפתרנות מתקדמים לתאגידי מים. אריסון סיפרה גם  כי מכרה את רוב מניותה בקרניבל קרוז

בהודעה לתקשורת הסבירה שמכירת הנכסים היא חלק מכוונתה להתמקד בהשקעות ובפילנתרופיה:

"לאחר הרבה כתבות, שחלקן מדוייקות וחלקן לא – אני רוצה לשים דברים על דיוקם. קודם כל אני אוהבת את ישראל ונשארת בארץ. זה הבית שלי ושל משפחתי. לאורך השנים הובלתי בשליחות את העסקים שלי והטמענו חזונות כמו חירות פיננסית בבנק הפועלים, קיימות בשיכון ובינוי, חיות במלח הארץ ושפע במיה.

"במקביל, השקעתי בהשקעות שונות מתוך ראיה של השקעות למען החברה והסביבה. לאורך השנים האחרונות מכרתי את רוב מניותיי בקרניבל קרוז ונשארתי עם אחוזים בודדים שאינם מהווים חלק מקבוצת השליטה. השקעתי בעשרות חברות ברחבי העולם מתוך אותה אסטרטגיה של השקעות למען החברה והסביבה. השקעתי בתחומים הבאים: טכנולוגיות בחינוך, אנרגיות מתחדשות, תשתיות ירוקות, פתרונות בנושא אקלים ועוד.

"החלטתי למכור את החברות האופרטיביות בארץ ובעולם על-מנת להמשיך בשליחות שלי, יחד עם חזון אישי של עשייה הרמונית. עובדי המטה של קבוצת אריסון בישראל ובעולם ממשיכים לפעול במרץ בהשקעות ובפילנתרופיה. אנו מכוונים לעוד השקעות , בין היתר בתחומים: FOOD TECH, טכנולוגיות שנותנות מענה לצרכים בסיסיים אנושיים, בריאות בדגש על רפואה מונעת ועוד.
"בפילנתרופיה אנו ממשיכים בפעילות העניפה של הקרן המשפחתית על-שם תד אריסון – קרן פרטית מכספי המשפחה שתרמה עד היום למעלה מ-1.6 מיליארד שקל ללמעלה מ-1600 ארגונים וממשיכה בפעילותה ובתרומתה בתחומי חינוך, ספורט, תרבות, אמנות, בריאות, רווחה ומחקר. מהות החיים ממשיכה בפעילותה הכוללת את רדיו מהות החיים, אתר אינטרנט, מרכז המבקרים מהותי, הכולל סדנאות להעצמה אישית ולשלום פנימי.

סטף ורטהיימר (1926) הוא המייסד של של חברת "ישקר", שנמצאת כיום בבעלות ברקשייר האתוויי של וורן באפט והיא החברה המובילה בעולם לייצור כל חיתוך ממתכת קשה. הוא המייסד גם של טכנולוגיית להבים המחזקת מנועי סילון וקבוצת IMC, מהחברות הגדולות בעולם לייצור כלים לעיבוד שבבי.

ב-2019 דורג במקום השני בין עשירי ישראל על ידי המגזין פורבס. לורטהיימר  גם עבר פוליטי והיה חבר כנסת מטעם ד"ש. ורטהיימר פרש מהלימודים בגיל 16 והחל לעבוד בצלמייה, המוכרת מצלמות ומתקנת אותן. באותה תקופה גם למד אופטיקה.

הוא שימש  כטכנאי ציוד אופטי בחיל האוויר הבריטי. בשירותו בהגנה ובצה"ל עסק בפיתוח כלי נשק שונים. הוא עבד בתעש ובחברה שלימים תהיה רפאל, אך פוטר מהן כי לא היה מהנדס.

את ישקר הקים מהבית שלו בנהריה, שהחל כבית מלאכה לייצור סכינים וחיתוך מתכות, ששיווק בעצמו. עד מהרה בית המלאכה שהיה בגודל 20 מ"ר צמח להיות חברת ישקר, שעסקה בייצור כלי חיתוך למתכת המורכבים במכונות לעיבוד שבבי (כגון מחרטות). זו הייתה החלטה נבונה ומוצרי ישקר הפכו למבוקשים בכל העולם. בהמשך, בשנות השישים אף הוקם מפעל בהולנד של החברה בשם "דוראקרב" שהיה בשיתוף עם חברה אמריקנית.

את טכנולוגיית להבים הקים לאחר ששת הימים לחיזוק וחישול של מנועי הסילון תוך השתתפות במאמץ המלחמתי. אז עוד קראו לו להבי ישקר.  ורטהיימר הוא גם הבעלים של "מאפיית לחמי" שהקימה אשתו בשנות השמונים.

ב-2006 רכשו ממנו וורן באפט וברקשייר התוואי את השליטה בישקר תמורת 4 מיליארד דולר. עסקה זו הפכה אותו לתקופה לאיש העשיר בישראל.

ורטהיימר הוא גם המקים של גוש תפן ואזור התעשייה תפן בגליל המערבי, שלשם עברה גם חברת ישקר. באזור התעשייה הוקם גן תעשייה שמטרתו לקדם חברות יזמיות ליצוא. את מודל זה הרחיב לאזורים נוספים בארץ, בהם תל חי, לבון, עומר ונצרת.

כמו כן היה שותף בהקמת גן ורדים והוא המקים של מגדל תפן. ב־2017 מכרה משפחת באפט את השליטה בחברת סרווטרוניקס לענקית האלקטרוניקה מידאה לפי שווי של 170 מיליון דולר. סרווטרוניקס מתמחה בפיתוח וייצור מערכות בקרה על תהליכי ייצור באמצעות חיישנים.

כיום הרבה מהונו מחולק בין בניו. ורטהיימר עוסק גם ביומזות חינוכיות, בהן הקמת מכינות וקרן ורטהיימר העוסקת בקידום הטכנולוגי בארץ.

וורן באפט מממש את IBM

שיטת אלווריון לניפוח רווחים

בעוד שכולם מדברים על ליברה, המטבע הדיגיטלי החש של פייסבוק, המטבע הוותיק ביטקוין משחזר את ההצלחה שלו: שער הביטקוין הגיע ל-13,028 דולר – מחירו הגבוה ביותר בשבועיים האחרונים.

אך שעה לאחר הזינוק התמתנה מעט עליית הביטקוין, ושער ה-BTC נע בטווח שבין 12,870 דולר ל-12,980 דולר. מחירו הנוכחי של הביטקוין גבוה ב-101% ממחירו לפני 12 חודשים, וב-157% ממחירו לפני 3 חודשים. בשבוע האחרון עלה שער הביטקוין התנודתי ב-15%, ונכון להיום הוא משקף למטבע שווי שוק של230  מיליארד דולר.

כך הפך ביטקוין למטבע הדומיננטי בשוק המטבעות הדיגיטליים, ותופס כעת כמעט 65% משוויים של כלל המטבעות בשוק. עם הביטקוין עלה שוק המטבעות הדיגיטליים כולו,שבו  כ-2,320 סוגי מטבעות שונים, לשווי 353 מיליארד דולר.

2019 הייתה שנה טובה לביטקוין, ובה  זינק ב-180%, אחרי שמחירו נפל ביותר מ-70% בשנת 2018. הביטקוין רשם ביוני עלייה חודשית של יותר מ-30% וגדל בשיעור 140% ברבעון השני של 2019.

גם חברות ההזנק נהנו. סטארט-אפים העוסקים בטכנולוגיית בלוקצ'יין גייסו במחצית הראשונה של 2019 השקעות הון סיכון בסכום כולל של כ-822 מיליון דולר.

על הזינוק במטבע הביטקוין ציץ המשקיע רועי סבג,  שהיה הראשון שהכניס פעילות בתחום המטבעות הדיגיטליים לבורסת תל אביב, כשמיזג את השלד הבורסאי בלוקצ'יין כריה עם חברת כריית הביטקוין הקנדית ביטפארמס,  ולפני שלושה חודשים מכר את הביטקוין האחרון שלוץ

בשווי שוק של יותר מ-200 מיליארד דולר, הביטקוין מדורג כאחד המטבעות הגדולים בעולם, אבל הוא עדיין תנודתי יותר מכמה ממטבעות הפיאט (מטבעות ריבוניים) הגרועים בהיסטוריה".

אם יש משהו שישראל מבינה בו בתחום התחבורה, ואולי היחיד, זה תחום הבטיחות. ישראל מהמובילות בטכנולוגיות הבטיחות שנמצאות כיום ברוב כלי הרכב בעולם, שהידועה היא מוביילאי. השוק הישראלי אף הוא מהמאמצים הגדולים של טכנולוגיות הבטיחות.

הסיבה כמו תמיד היא כסף. כבר בשנות התשעים היטיבה רשות המסים עם מכוניות המתקינות אמצעי בטיחות מסוימים  כמו כריות אוויר ומערכות ABS. אלו יצאו מרשימת האביזרים הזוכים להטבת מס ובמקומם נכנסו מערכות מתקדמות יותר.

אלא שמשיקולי מס תקרת ההטבה הכספית כולה, שמופחתת ממס הקנייה, הוקטנה בהדרגה מכ-4,200 לשקל בשנות התשעים ל-2,500 שקל כיום. במקביל, עברה ההטבה בהדרגה למערכות מתקדמות ויקרות יותר משמעותית. במילים אחרות, המדינה נותנת פחות הטבות בשקלים למערכות שעלותן גבוהה יותר.

באיחוד האירופי צפויות ב-2022  תקנות חדשות על אביזרי הבטיחות שחייבים להיות בכל רכב. הרשימה ארוכה אבל החידוש המעניין ביותר הוא חיוב בהתקנת "קופסה שחורה", או מקליט נתונים, שייכנס לפעולה בעת זיהוי תאונה. כאן כבר מדובר בפריט שכניסתו לשימוש יכולה לשדרג מהותית את יכולת האכיפה וניתוח התאונות של הרגולטור. במקביל, אישר האיחוד גם אימוץ התקנה של מערכות בטיחות ספציפיות למשאיות ואוטובוסים, כגון מערכות לשיפור הראות של הנהגים בנקודות "מתות", בעיקר באמצעות מצלמות, ומערכות שמזהות ומזהירות מפני הולכי רגל, אופניים וכדומה בעת ביצוע פניות. כלומר אם הלוביסטים של תעשיית הרכב לא יצליחו לשים רגל.העניין הוא שההחלטות הללו ייקרו את כלי הרכב החדשים, ואם בכל רכב מותקנת מערכת בטיחות על פי חוק זה ייתר את הטבות המס, כך שהמחירים יעלו אף יותר. כך גם שוק הבטיוח עשוי להיפגע אם לא יהיו מוצרים שונים לפי אביזרי בטיחות שונים.

מהם אביזרי הבטיחות שיהיו חובה באירופה החל מ-2022

כלי רכב פרטיים, מסחריות ואוטובוסים:

■ קופסה שחורה

■ בקרת שיוט חכמה, מונחית חיישנים
■ מצלמה וחיישנים לנסיעה לאחור

■ חיישנים לאזהרה מעייפות וחוסר תשומת לב של הנהג

כלי רכבים פרטיים בלבד:

■ בלימת חירום אוטונומית

■ סיוע אקטיבי בשמירה על הנתיב

■ חגורות בטיחות משודרגות

מהן הטבות המס על אביזרי בטיחות ולמה רשות המסים רוצה לבטל אותן

איך הרגולציה האירופית בענף הרכב משפיעה על הרגולציה בישראל

מעודכן ל-07/2020

לארי אליסון (1944) הוא יזם יהודי-אמריקני, ומייסד שותף של חברת אורקל, שהיא מחברות התוכנה הגדולות בעולם. אליסון הוא אחד מעשרת עשירי העולם לפי "פורבס", והונו נאמד ב-74.5 מיליארד דולר.

אליסון התחיל ללמוד באוניברסיטת אילינוי, אך לאחר מות אמו המאמצת עזב את הלימודים. לאחר מכן חזר ללמוד באוניברסיטת שיקגו, אותה עזב בתום סמסטר אחד, אבל הספיק ללמוד שם את יסודות תכנות המחשבים. לאחר שעזב את הלימודים פנה לעבוד בחברת אמפקס, שם שימש כמתכנת בפרויקט של יצירת מודל נתונים ל-CIA שנקרא אורקל.

אליסון הושפע ממאמר על מסדי נתונים בבנקים, וזמן קצר לאחר מכן הקים את החברה  Software Development Laboratories ששינתה את שמה לאחר מכן ל-Relational Software , ולבסוף בעקבות הצלחת התוכנה שינתה את שמה לאורקל.

ב-2003 רכש אליסון את חברת התעופה איילנד אייר, אך זו ספגה הפסדים מאז רכישתה.

ב-2014 הודיע על פרישתו מתפקיד מנכ"ל אורקל, תפקיד שמילא מהקמת החברה ב-1977. אך הוא עדיין משמש יו"ר החברה ומנהל טכנולוגיות ראשי. ב-2018 הצטרף למועצת המנהלים של חברת הרכב האוטונומי טסלה, חברת המכוניות. עוד ב-2018 השקיע עם רופאו של סטיב ג'ובס במיזם ענק לגידול פירות אורגניים באי שקנה ב-2012 תוך חיסכון אדיר במים.

חברת התוכנה המובילה בעולם

אורקל היא חברת התכנות הגדולה בעולם, בשל שני פיתוחים המשמשים מתכנתים ואנשי נתונים בכל העולם: mySQL וג'אווה. ב-2009 קנתה את סאן מיקרוסיסיטמס והפכה לשחקנית משמעותית בתחום הג'אווה ולמתחרה עיקרית של מיקרוסופט בתחום זה.

לאורקל גם הקשר ישראלי, כאשר החברה בישראל היא למעשה חטיבת השיווק והתמיכה של החברה. ב-2016 רכשה את חברת הענן ראבלו תמורת 430 מיליון דולר והפכה לשחקנית משמעותית בתחום הענן, עם זאת ב-2019 החלה בגל פיטורים בחברה. עוד רכשה החברה את קרוססייד הישראלית, שעסקה בניתוח נתוני משתמשים ברשת, ב-50 מיליון דולר.

בראיון ל"ביזנס אינסיידר" מנה אליסון את חמשת עקרונות הניהול שלו:

1.   התעסקות בלתי פוסקת במוצר: אליסון סיפר שהוא כל הזמן בודק מה מקשה על הלקוחות, מה נוח להם ומה הם רוצים, וכל הזמן מתבצעת התאמה ללקוח.

2. קשר מתמיד עם המהנדסים המומחים: אליסון סיפר שהוא שומר על קשר קרוב ועם המהנדסים גם בכמה רמות ניהול מתחתיו.

3. עידוד עובדים מחוץ לתלם: לא מעט מהעובדים שאליסון עודד היו עובדים שמרדו בקו הניהולי של החברה. חלק מעובדיו גם עזבו את החברה ואף התחרו בה, אבל הקו הניהולי של אליסון היה לומר את האמת גם אם היא לא נעימה לאוזן.

4. חיסול מתחרים: בדומה לשאר הטייקונים המיליארדרים מחברות הטכנולוגיה, כמו ביל גייטס וג'ף בזוס, גם אליסון לא אוהב תחרות ועשה הכול כדי למחוק מתחרים, אם זה בתביעות משפטיות, אם זה ברכישות והשתלטויות ואם זה סתם בהתגרויות פומביות.

5. שינוי דעה: אליסון הסביר שהוא היה מוכן לשנות את דעתו כל הזמן גם אם הצהיר עליה בתקשורת, וכי גמישות היא תכונה חשובה למנהל.

הכירו את האיש השלישי בעולם ששווה לפחות 100 מיליארד דולר

באפט על אורקל: "אני לא חושב שאני מבין לאן הענן מתקדם";

הטעויות של וורן באפט: קראפט היינץ, אלפאבית, וולס פארגו

אייל עופר (1950) הוא איש עסקים ישראלי שב-2019 פורבס דירג אותו כאיש העשיר בישראל עם הון של 9.4 מיליארד  דולר.  אייל עופר לצד אחיו עידן עופר הוא יורשו של טייקון אחר, סמי עופר, שלאחר מותו פוצלו עסקי הקבוצה שלו "האחים עופר" בין היורשים.

הוא המנכ"ל של Deerbrook ומ-1995הוא מכהן כדירקטור של חברת השיט השנייה בגודלה בעולם, רויאל קריביאן, מיזם משותף עם משפחת פריצקר (מלונות הייאט). הוא יו"ר ומנכ"ל חברת הנדל"ן קרלייל MG, ומאז 1996 יו"ר משותף של קרן מילר גלובל. בנוסף הוא חבר בוועדה המייעצת הבינלאומית של חברת הנדל"ן הגרמנית Eurohypo.

למרות שגר בלונדון עם משפחתו ושוהה רבות במונקו, יש לו בית בהרצליה וכן אחד הבתים היקרים בישראל, בטיילת בתל אביב. אייל אחראי על חטיבת הספנות והנדל"ן של המשפחה.

בתגובה לחוק הריכוזית, הדורש הפרדה בין נכנסים פיננסיים, לנכסים ריאלים משפחת עופר חילקה את נכסיה, כך שאייל עופר ימשיך להחזיק במזרחי טפחות והחברות עופר השקעות ומליסרון יהיו שייכות לבני דודו, ילדיו של יולי עופר, ליאורה ודורון.  הוא מחזיק בבנק מזרחי ב-22%, מה שהופך אותו הלכה למעשה לבעל השליטה בבנק.

כיום  בנוסף לאחזקתו ברוריאל קריביאן קרוז הוא משקיע בנדל"ן בבריטניה ובארצות הברית. כמו כן הקים את O.G. Tech המתמחה בהשקעות הייטק.

בתחום האנרגיה יש לעופר עסקי קידוח והפקת נפט וגז באוסטרליה ובדרום־מזרח אסיה, תחת O.G oil and gas. חברת Omni שבבעלותו מספקת שירותים לקידוחי offshore.

לאחרונה תרם תרומה של 5 מיליון דולר למוזיאון תל אביב לצורך שיקום ביתן הלנה רובינשטיין, אשר בתום השיפוץ יהפוך להיות בניין איל עופר לאמנויות.

עופר הוא גם אספן שמתמקד באמנות עכשווית ומודרנית. ב־2013 תרם 1.5 מיליון ליש"ט למוזיאון הימי הלאומי בלונדון, כדי שירכוש שני ציורים של הצייר האנגלי ג'ורג' סטאבס, מהמאה ה־18. הציורים נרכשו קודם לכן על ידי אספן מחוץ לבריטניה, אולם הוצאתם מהמדינה נעצרה לאור חשיבותם לאוצר התרבותי האנגלי. התרומה של עופר אפשרה לפתור את הסערה הציבורית ולהשאירם באנגליה. עופר הוא גם התורם של מכון הלב בבי"ח רמב"ם בחיפה

תקן הבנייה הירוקה הפך השנה למחייב, אז אולי תשמחו לדעת כי מלבד ההשפעה על הסביבה והקיימות, יש לכך גם היבטים פרקטיים ופיננסיים. האם כל הרעיון באמת כלכלי ומהם היתרונות הנוספים

מהי בנייה ירוקה?

בנייה ירוקה (בת קיימא) היא גישה כוללת לתכנון, בנייה ותפעול של מבנים, המצמצמת ככל האפשר את השפעתם המזיקה של המבנים על הסביבה – המתבטאת בזיהום אוויר וצריכה של משאבי טבע ואנרגיה – וזאת באמצעות שימוש בידע ובטכנולוגיות. הרעיון בבנייה ירוקה הוא יצירת סביבה בנויה מקיימת העונה על צרכי הדור הנוכחי ואינה מסכנת את יכולות הדורות הבאים לספק את צורכיהם. מטרת הבנייה הירוקה היא להמעיט ככל האפשר את השימוש במים, אנרגיה וחומרי גלם.

בפרויקט של מבנה ירוק נהוג לעסוק בכמה מרכיבים, ובהם: סוגיות הקשורות בבחירת מיקום הפרויקט, צפיפות הבנייה, חיסכון בצריכת האנרגיה, חיסכון במים, פיתוח השטחים הלא בנויים של האתר, אקולוגיה, שימוש בחומרים ירוקים בבנייה, נגישות לאור טבעי, נוף, אוורור החללים הפנימיים ועוד.

ביסודה של הבנייה הירוקה טמונים תכנון המתחשב בתנאי האקלים והסביבה, אדריכלות הקשובה לצורכי המשתמש ולרווחתו, הטמעה של ידע וטכנולוגיות מקיימות וצריכת משאבים מושכלת.

חיסכון במים ובחשמל

דיירים שבחרו לעבור לגור בפרויקט הבנוי על פי תקני בנייה ירוקים, יעידו כי מעבר לאידאולוגיה הסביבתית, בטווח הרחוק יש לכך גם השפעה חיובית על הכיס. ניהול אנרגטי נכון של התכנון, הבנייה והמגורים מפחית את ההשפעה המזיקה על הסביבה, אך בד בבד מאפשר לצמצם את ההוצאות השוטפות על חשמל ומים וכדומה.

על פי אתר מכון התקנים הישראלי, בנייה ירוקה טומנת בחובה את היתרונות הבאים:

• חיסכון של כ- 30% בצריכת האנרגיה
• חיסכון צריכת המים בעד כ- 75% מהמים השפירים
• מחזור פסולת בזמן הבנייה ולאורך חיי המבנה
• איכות פנים הבניין בשימוש חומרים בעלי תו ירוק וסביבת עבודה איכותית

בנייה ירוקה היא תפישת עולם, אשר מלווה את הפרויקט לכל אורכו. יצירת החיסכון העתידי באנרגיה מתחילה כבר בעת תכנון הבניין. הוצאות הדיירים העתידיות מושפעות ממגוון פרמטרים ובהם אפילו  הזווית שבה ייבנה המבנה – מיקום מדויק בזווית הנכונה מול השמש, יאפשר שימוש בצל ליצירת טמפרטורה נוחה יותר בדירות. אמצעי נוסף להפחתת הצורך במיזוג הוא הצבה של חלון מול חלון, כך שייווצר אוורור טבעי טוב יותר. אמצעים פסיביים אלה מאפשרים לדירה עצמה להיות מאווררת יותר וממוזגת פחות, מה שמקטין את צריכת החשמל.

בונים עכשיו וחושבים על העתיד

גם בשלב הבנייה ניתנת תשומת לב להחלטות הנוגעות לקיימות ולצריכה עתידית של אנרגיה – מה שבא לביטוי למשל בבחירת חומרי האיטום או בשימוש בזיגוג כפול לחלונות לפי הצורך. בין היתר נהוג להתקין הצללות קבועות מיוחדות בצד הדרומי של הבניינים – שכן השמש בארץ קופחת בעיקר מכיוון זה – המאפשרות כניסה של אור שמש טבעי, אבל מפחיתות את חדירתן של קרני השמש החמות. כך הדירה נשארת מוארת אך ממוזגת באופן יחסי, ודורשת פחות הפעלה של מיזוג אוויר".

אלמנטים נוספים שנלקחים בחשבון בבנייה ירוקה הם: הכנה למאווררי תקרה, מתגים יעילים להדלקת האורות, שיפור הקולטים התרמו-סולאריים ואפילו מסתור לכביסה עם ייבוש יעיל במיוחד. כל אלה אמורים לחסוך בהוצאות העתידיות של משק הבית.

לצד החיסכון שמתאפשר בזכות אלמנטים פאסיביים, גם המערכות האקטיביות של הבניין מתוכננות באופן המכוון לחיסכון עתידי. המערכות הפעילות שמוטמעות בבנייה ירוקה מסייעות לדייר לחסוך בצורה משמעותית בחשמל ובמים. קיימות מערכות אשר יודעות להוריד תריסים חשמליים או לכבות מיזוג מרכזי על פי קריטריונים מוגדרים מראש, ויש להן השפעה משמעותית מבחינת קיימות וחיסכון.

אור גדול בהוצאה קטנה

גם גופי תאורה חסכוניים משמשים כפריט חובה בבנייה ירוקה, בהיותם ידידותיים לסביבה ולכיס גם יחד. ההוצאה על גופי תאורה חסכוניים מחזירה את עצמה מהר מאוד, הן מבחינת חשבון החשמל והן מבחינת תדירות החלפה נמוכה יותר. כאשר מדובר בפרויקט גדול, הכולל שטחים ציבוריים נרחבים שיש להאיר, ההבדל בעלות הוא משמעותי מאוד.

כלי נוסף לחיסכון באנרגיה הוא פאנל ייחודי המותקן בכניסה לבית, המאפשר שליטה מלאה בצרכני החשמל בבית.

במחירי המים של היום, מערכות מים המתוכננות בתבונה יכולות לסייע רבות להפחתה בהוצאות. כך למשל ניתן לשתול בשטח הציבורי צמחייה חסכונית במים. כמו כן, בחלק מהבניינים הירוקים מונהגים איסוף מי מזגנים ושימוש בהם להשקיית השטח הציבורי.

באשר לדירה עצמה, ניתן להתקין ברזים וראשי מקלחות חסכוניים, ומערכת למניעת הצטברות אבנית, אשר חוסכת טיפול עתידי במערכת.

כיצד רותמים את הדיירים?

אחד המרכיבים החשובים ביותר לשמירה על חיסכון במשך השנים הוא יישום נכון וחכם של המערכות השונות, מצד הדיירים. לכן תחילה יש לעזור לדיירים לסגל לעצמם הרגלים העולים בקנה אחד עם מטרות הקיימות והחיסכון. בנוסף לכך, המערכות צריכות להיות פשוטות דיין לתפעול בידי האדם הסביר. בשל כך, חברות העוסקות בבנייה ירוקה נוהגות לספק במסגרת סל שירותיהן גם אפשרות להדרכה והטמעה של המערכות השונות, כדי לעזור לדייר לחסוך למשך שנים רבות.

מה המצב בישראל?

התקן הישראלי לבנייה ירוקה, ת"י 5281, הוא תקן מתכלל העוסק בכל תחומי הבנייה ומתייחס למגוון שיטות תהליכים, חומרים ומוצרים וכן לכל מהלך חיי הבניין – תכנון, פיתוח השטח, ביצוע הבנייה, תמיכה ותחזוקה. השיטה שלפיה פועל התקן היא שמאפשרת לצבור נקודות בנושאים שונים לקבלת תו על ידי מכון התקנים. בניין יכול לקבל דירוג מכוכב אחד (הבסיסי ביותר) ועד חמישה כוכבים (דירוג מצטיין). עד עתה התקן היה וולונטרי, ולמרות שעברו 16 שנים מאז שהגו אותו, נבנו לפיו רק כ-1,000 בנייני מגורים, משרדים ומבני ציבור בכל הארץ.

בהתאם להמלצת המועצה הארצית לתכנון ובנייה קבעו שרי הפנים והסביבה כי תקן הבנייה הירוקה יהפוך לתקן מחייב החל מחודש מרץ 2021 בכל תוכניות בניין עיר בכל הארץ ויחול בהדרגה על כל סוגי הבניינים. התקנות קודמו על ידי מינהל התכנון והמשרד להגנת הסביבה, ולפיהן כל יזם שהפרויקט שלו יצא לפועל החל ממרץ 2022 יחויב בבנייה ירוקה.

כמה עולה ליזם לבנות ירוק?

עלות ההשקעה בבנייה ירוקה משתנה בהתאם לרמת ההסמכה של תקן הבנייה הירוקה והיא מגיעה בישראל ל-5%-1% מהעלות הכוללת של הבנייה בבנייני משרדים, מגורים ומלונאות. נתונים אלו שנמצאו בישראל תואמים את הנתונים שנמצאו בחו"ל, המציינים טווח של 0%- 10% כאשר על פי רוב הפרמיה הירוקה להסמכה בסיסית היא בטווח של 2%-0%. חשוב לציין כי במדינות מפותחות בעולם חלק ממרכיבי הבנייה הירוקה הוטמעו במהלך השנים בבנייה הסטנדרטית, ולכן עלות התוספת עבור בנייה ירוקה נמוכה יחסית. עם התרחבות הפרויקטים של בנייה ירוקה והטמעת פרקטיקות של בנייה ירוקה בתפוצה רחבה בישראל, צפויות עלויות הבנייה הירוקה להצטמצם אף יותר מכך בעתיד.

שורת הרווח

תחום הבנייה הירוקה מתפתח ומתעדכן כל העת. בעיות ישנות מקבלות מענה ואתגרים חדשים צצים מדי יום ביומו. כעת נעשים למשל ניסיונות לאתר חומרי בנייה חדשים, שיחליפו את השימוש באבן טבעית, הכרוך בבזבוז משאב טבע יקר. אתגר נוסף שעליו עובדים הוא בזבוז המים הזורמים בזמן שמחכים למים החמים באמבטיה. חברות הברזים בארץ פועלות ומפתחות מוצרים שימנעו בזבוז של מים יקרים אלה לשווא..

הבנייה הירוקה החלה כתפישת עולם המתחברת לקיימות, אך ציבור הקונים שמח לגלות שיש לה גם יתרונות כלכליים. הדיירים העתידיים מבינים שמדובר בחיסכון למשך שנים, ונלהבים לאמץ את הבנייה הירוקה.

בשורה התחתונה, על-פי ההערכות, בנייה ירוקה לפי התקן הישראלי יכולה להוביל לחיסכון של כ-20% בהוצאות על אנרגיה – נתון שהוא משמעותי מאוד, לכל הדעות.

בכמה סביבה ירוקה מעלה את ערך הדירה

חדווה בר (1968)  היא המפקחת על הבנקים החל  מ-2015.  בר היא בעלת תואר ראשון בהצטיינות בכלכלה ומדעי המדינה מהאוניברסיטה העברית.  את התואר השני קיבלה גם כן מהאוניברסיטה בהצטיינות והתמחתה במאקרו כלכלה ומסחר בינלאומי. את הדוקטורט שלה, גם מהאוניברסיטה העברית, עשתה תחת הכותרת "שוק הכספים וממשל תאגידי".

בר צמחה מתוך מחלקת הפיקוח בבנק ישראל ועבדה שם ככלכלנית ביחידת המחקר. עם השנים הפכה לראש תחום שוק ההון במחלקת המחקר של הבנק. לאחר מכן הייתה נציגת ישראל בבנק האירופי לשיקום ולפיתוח בלונדון.

ב-2008 מונתה לסגנית ראש חטיבת מחקר בלאומי, וב-2010 מונתה  למנהלת הסיכונים הראשית בלאומי. אל תפקיד המפקחת על הבנקים הגיעה ב-2015. עם כניסתה לתפקיד נקבע שבמשך שנה וחצי לא תעסוק בענייני בנק לאומי.

בתקופת כהונתה יצאו לפועל כמה רפורמות, ובהן בעיקר רפורמת שטרום להגברת התחרות בענף הבנקאות והתשלומים. עוד בכהונתה קידמה את הדיגיטציה והתחדשות בבנקים, תוך צעדי יעילות של סגירת משרות וסניפים.

חלק מהיוזמות שקידמה בכהונתה הן הסרת חסמים לכניסת בנקים חדשים,  והורדת חסמים לסולקים חדשים. כמו כן אפשרה להקים בנק דיגיטלי וליוותה את תהליך ההיפרדות של חברות האשראי הגדולות לאומי קארד וישראכרט מהבנקים לאומי ופועלים בהתאמה. עוד בתקופה הוקל שימוש באפליקציות התשלום בבתי העסק.

בראיון לפורבס אמרה שהייתה רוצה לשנות בארץ "חינוך למוּדעוּת פיננסית. בעבודתנו בפיקוח על הבנקים אנו פוגשים אנשים רבים שהסתבכו כלכלית, מפני שלא הבינו את משמעות החלטותיהם. לדוגמה, צעירים או מעוטי הכנסה שנטלו הלוואות גדולות, נקלעו לקשיים, וכתוצאה מכך נאלצים להתמודד עם חובות שמשנים לרעה את מהלך חייהם במשך שנים רבות. דוגמה אחרת נוגעת לנשים, שבני זוגן הפעילו נגדן אלימות כלכלית, והן אף הגיעו למקלט לנשים מוכות, אך אין להן יכולת להיחלץ ממצבן ולהתחיל מחדש בגלל התלות הכלכלית והיעדר ידע פיננסי בסיסי. חינוך אפקטיבי ומקיף דורש זמן וכרוך בהשקעה גדולה ומתמשכת, ולכן אני סבורה כי יש להקצות לנושא תקציבים ולתת לו עדיפות במסגרת תוכנית הלימודים הפורמלית של משרד החינוך"

המפקחת על הבנקים: מותר לעשות טעויות לשם חדשנות פיננסית

המפקחת על הבנקים דורשת מהבנקים לשתף פעולה עם הזירות להלוואות חברתיות

קרלוס סלים הוא איש עסקים מקסיקני ממוצא לבנוני. במשך שנים רבות היה האיש השני בעושרו בעולם אחר ביל גייטס. ב-2013-2010 היה אף האיש העשיר בעולם.  ב-1961 סיים לימודי הנדסה. סלים הוא הבעלים של כמה מחברות התקשורת הגדולות באמריקה, ובהן אמריקה מוביל  חברת הסלולר המובילה בדרום אמריקה ומרכזה; טלמקס – המפעילה 90% מקווי הטלפון במקסיקו; טלקל – המפעילה 80% מהקווים הסלולריים במדינה;  גרופו קארסו – חברת בנייה, תעשייה ותחבורה; גרופו פיינסיירו – העוסקת בביטוח ובפיננסים;  ועוד. ב-2015 הפך לבעל המניות הגדול בניו יורק טיימס.

אפשר לומר שרוב הכלכלה של מקסיקו מתבססת על עסקיו של סלים, משום שסך עסקיו מהווים יותר מחצי משווי המניות במקסיקו.

איך הפך לתקופה לאיש העשיר בעולם

סלים סיפר שבשנת 1980 ערך נכסיו היה זעום, תקופת משבר פיננסי במקסיקו, אז גילה שחברות מקסיקניות מוערכות בחסר לעומת מקבילותיהן האירופיות. עוד גילה שחברות מקסיקניות נמכרות בזול לחברות האמריקאיות. בניגוד לגייטס, שהתחרה איתו במשך שנים על המקום הראשון בעשירי העולם, סלים הוא יותר סוחר מיזם, כך ב-1961 החל לעבוד כסוחר בבורסה, ב-1965 רווחיו מהשקעות פרטיות כבר היו שווים  400 אלף דולר אמריקאי, שכבר אפשרו לו לפתוח חברת מסחר בבורסה. אז גם הניח את היסודות לחברה הפיננסית בבעלותו גרופו קארסו. עוד קנה אז חברה ב-40 מיליון דולר והקים חברה נוספת. כבר אז הונו היה מוערך  ב-40 מיליון דולר.

בשנות השבעים התמקד  כמעט בכל תחום במדינה,  בנייה, משקאות קלים,  נדל"ן, כרייה, הדפסה. לאחר מכן התמקד  גם בחברות תעופה,  אלומיניום, טבק ובעיקר כבלי תקשורת וכן בתחום הביטוח. בשנות השמונים, תקופת המשבר של מקסיקו כאמור, החל סלים לקנות כמה חברות שלדעתו היו מוערכות בחסר, חברות בעייתיות במחיר נמוך. בדומה למשקיעי מניות ערך פעל סלים בדרך דומה, אך בקניית השליטה בחברות המתפוררות שסבר שיוכל להעלות את ערכן או למכור אותן במחיר גבוה יותר. אז התמקד בחברות הנדל"ן, ציוד תקשורת וכרייה.

בשנות  התשעים עשה את הונו הגדול ביותר. לאחר שמקסיקו הפריטה את חברת הטלפונים שלה טלמקס, הקבוצה בבעלותו קנתה אותה. ב-2006 כבר 90% מקווי הטלפון במדינה היו בבעלותו ו-80% מהקווים הסלולריים תחת החברה טלקל. בשנות האלפיים אמריקה מובייל בבעלותו כבר השתלטה על אמריקה הלטיניית בתחום הסלולר. במקסיקו כמעט לא היה עסק שבו סלים לא נגע בו, והוא התרחב לכלל אמריקה, כולל אחזקות בארצות הברית. כך שבתחילת   2010כבר היה האיש העשיר בעולם

איך ירד מגדולתו

2015 הייתה שנת מפנה לסלים, אז מנית אמריקה מוביל שלו ירדה ב-25% ודחקה אותו מהטופ למקום החמישי. הסיבה העיקרית לכך היא המלחמה של הרגולטורים לנסות לפרק את התאגיד שלו השולט בכמעט בכל היבט במקסיקו.

סיבה נוספת לירידה מגדולתו של סלים היא הירידה בערך הפזו בעקבות משבר ההגירה בארצות הברית ומדיניותו של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ. משנכנס  טראמפ לתפקידו הכריז ופעל למדיניות קשוחה נגד ההגירה ממקסיקו. זו פגעה בערך הפזו וסלים הפסיד עשרות מיליארדי דולרים, כיוון שחלק ניכר מהונו של סלים במקסיקו נפגע ערך נכסיו.

המשקיע צ'רלס ברנדס – ירידה תלולה של 60% במניה לא בהכרח סימן אזהרה

עם הפנים לעתיד: העולם מתפתח בצעדי ענק, ואמצעים טכנולוגיים שעד לפני כמה שנים נחשבו "המילה האחרונה" בתחומם, הפכו למיושנים ולמעשה אף אם נרצה אין לנו ממש את הדרך להשתמש בהם. איך ניתן לשמר את תוכנם ולהפוך אותו לנגיש?

"אי שם עמוק בתוך תוכנו, טמונים קולות וזיכרונות", כך שרה חוה אלברשטיין, אלא שלפעמים הקולות והמראות הללו שמורים בתוך אמצעים טכנולוגיים שכבר אינם זמינים לנו. קלטות השמע שכיכבו בשנות השבעים והשמונים והחליפו בגאון את תקליטי הוויניל שהתנגנו על מכשיר הפטפון המסורבל והכבד; סרטי הווידיאו שהיו מאופסנים בקלטות וידאו גדולות, אשר כדי ליהנות מהם היה עלינו להצטייד במכשיר וידיאו מסורבל שהיה מתקלקל לעיתים קרובות למדי; השקופיות שהיו מסמר הערב בכל אירוע תרבות – כל אלה אינם נגישים לנו עוד מבחינה טכנולוגית.

למעשה, אם נרצה ליהנות בימינו מכל אותם חומרים המאופסנים באותן טכנולוגיות ישנות, עלינו "לתת להם חיים בגלגול חדש" אותם ולהעביר אותם אל המדיה הדיגיטלית העדכנית. איך עושים את זה?

איך מצילים את הזיכרונות? פשוט ממירים!

לא צריך לזרוק את קלטות השמע הישנות המלאות כל טוב וגם לא את סרטי הווידיאו ששקדנו לצבור במרוצת השנים. ניתן לקחת את כל אותם חומרים ולהמיר אותם אל המדיה הדיגיטלית. גם לשקופיות העתיקות עוד יכולה להיות עדנה באמצעות סריקת שקופיות, אם רק נפנה אל בית העסק המתאים. כך למעשה נוכל ליהנות מכל המידע והתוכן כאשר הם יהיו מאופסנים היטב על גבי הכונן הקשיח של המחשב שלנו ונוכל להשליך סוף סוף את כל אותם אוספים התופסים לנו מקום רב כל כך בארונות.

עם זאת, אולי כדאי לשמור כמה יחידות של קלטות שמע ווידיאו למזכרת… בעוד כמה שנים יהיה להם ערך כמוצגים ארכיוניים. כמובן, תוכלו לספר לילדים למה שימש כל חפץ וכל פריט ולהיתפס בעיניהם כשרידים ארכיאולוגיים בעצמכם…

אל תמשיכו לחכות

לטענת מומחים, קלטות הווידיאו וכמובן גם השקופיות מאבדים מאיכותם ומחדותם ככל שחולף הזמן. לכן, אם אנחנו מעוניינים ליהנות מהחומרים הללו כאשר הם באיכות המיטבית והגבוהה ביותר שיכולה להיות בנסיבות הללו – מומלץ מאוד שלא לדחות את הדבר בעוד כמה שנים. מה גם שתוך זמן קצר גם אפשרויות ההמרה יהיו פחות בנמצא, כי מי יצטרך בכלל להמיר ומה יישאר לנו להמיר? הכול כבר נעשה וייעשה מלכתחילה באמצעים העדכניים והמפותחים.

אז אל תתעצלו, רוקנו את הארונות, הוציאו את האוספים הגדולים שלכם מכל הזמנים ועשו בהם סוף סוף משהו מועיל. אין כמו לראות וליהנות שוב מתמונות עתיקות או סרטים ישנים שכבר כמעט שכחנו מקיומם.

כמה זה עולה?

מחירים לדוגמה:

סיי צ'יז: איך בוחרים צלם לחתונה וכמה זה עולה?

אם אתם נוהגים לשלם באפליקציות התשלומים של הבנקים – ביט של בנק הפועלים, פפר פיי של לאומי ופייבוקס של דיסקונט – אתם אולי לא משלמים עמלה, אך מי שמקבל את הכסף באמצעות האפליקציות הללו משלם. איפה משלמים וכמה?

פייבוקס: בפייבוקס אין תשלום כל עוד הכסף נשאר באפליקציה ולא מועבר לחשבון הבנק. אם הוא מועבר לחשבון שאינו דיסקונט משלמים עמלה על קבלת הכסף.

ביט: אין אפשרות לשמור את הכסף באפליקציה, לקוחות מקבלים של בנק הפועלים לא משלמים עמלה.

פפר פיי: אין אפשרות לשמור את הכסף באפליקציה, מי שלקוח לאומי לא משלם עמלה על קבלת הכסף.

גובה עמלה בכל בנק

יש הבדל בין הבנקים השונים בגובה העמלות. אפשר לשקול מראש לעבור לבנקים שבהם העמלות נמוכות יותר:

בנק איגוד: בבנק איגוד תשלמו את הסכום הגבוה ביותר – 2.9 שקלים עמלת שירות

דיסקונט: אם קיבלתם תשלום באפליקציה שאינה פייבוקס לחשבון דיסקונט תשלמו את העמלה השנייה הגבוהה ביותר בסך 1.89 שקל.

הבינלאומי: בבינלאומי, שאין לו אפליקציה משלו, תשלמו 1.80 שקל על כל העברת תשלום מאפליקציה.

מזרחי: במזרחי, שגם לו אין אפליקציה, תשלמו עמלה של 1.76 שקל על כל העברה מאפליקציה.

לאומי: על כל העברה שאינה מפפר פיי לחשבון תשלמו 1.65 שקל.

פועלים: על כל העברה שאינה מביט לחשבון תשלמו 1.35 שקל.

בנק יהב: בנק יהב נעדר האפליקציה הוא הבנק הזול ביותר לקבל תשלום באפליקציית תשלום עם 1.20 שקל בלבד.

מי זכאי לפטור עמלת שורה

הבנקים נותנים פטור מעמלת שורה לכמה קבוצות אוכלוסייה, ובהן סטודנטים, צעירים וחברי מועדונים, כולל עמלה מתשלום באפליקציה.

מסלול רזה בבנק

במסלול רזה בבנק אפשר תמורת 10 שקלים בחודש לעשות 10 פעולות פטורות מעמלה הכוללות גם תשלום באפליקציה. זה כמובן משתלם רק למי שעושה יותר מכמה פעולות ספורות  בחודש.

ב-2022 הודיע הפיקוח על הבנקים כי הוא מקפיא ומכניס לפיקוח עוד שורה של עמלות עו"ש.

להוריד את האפליקציה הרלוונטיות ואת פייבוקס

כדאי להוריד את כל האפליקציות, כך שגם תוכלו לשלם לחשבון המועדף על הנמען וגם לקבל אל החשבון שלכם ללא עמלה. כלומר, אם אתם בעלי חשבון בלאומי, בקשו שיעבירו לכם את התשלום לפפר פיי, או אם אתם חברי הפועלים, שיעבירו את הכסף בביט. בפייבוקס תוכלו לשמור את הכספים כארנק דיגיטלי בלי להעביר אותם לחשבון הבנק.

מסלול ללא עמלת עו"ש

חלק מהבנקים מציעים מסלול ללא עמלת עו"ש. הדבר נפוץ בעיקר בבנקים הדיגיטליים כמו פפר. בעבר זה היה גם המצב בבנק ירושלים, וכן באוצר החייל, שמוזג עם לאומי. קראו כאן על הבעייתיות במסלולים אלו.

האם אפשר לשלם באפליקציות התשלומים בבתי עסק

אפליקציות התשלומים רוצות להיכנס לסופר-פארם

לא לשכוח להוציא חשבונית וקבלה על תקבול באפליקציות

אם אתם בעל עסק שרוצה לפרוץ בתחום שלו, יש כמה אפשרויות, להקים אתר משלכם, להשתמש בחנות אונליין קיימת כמו איביי או אמזון, או אפשרות אחרת היא לרכוש אתר בתחום, מתחרה או מוביל או בנישה דומה.

הקושי הוא להעריך בכמה הוא שווה. לאתרי אינטרנט אין שמאי מקרקעין ואין מחירון מסודר או פרסום עסקאות כמו במחירון הרכב או פרסום עסקאות הנדל"ן. בכל זאת, יש כמה דברים שבזכותם אפשר לשער מה ערך האתר.

טראפיק: הסממן הראשון הוא הטראפיק, התנועה והכניסות לאתר. מובן שככל שהאתר פופולורי יותר, הוא גם יקר יותר ויכול להרוויח יותר מפרסומים ומשיתופי פעולה. אך זו לבדה לא מספיקה. אם מדובר באתר מכירות, מהם אחוזי ההמרה – שיעור הפניות באתר, מה שיעור המכירות מכלל הגולשים? אם מדובר באתר תוכן, כמה הוא מוביל בתחומו, האם הוא מושך אליו מפרסמים מהתחום?

רווחיות: כיוון שהטראפיק לבדו אינו מספק תשובה לגבי ההכנסות והמכירות וכן על ההוצאות, עולה השאלה כמה הוא מרוויח. באתר סחר זה די פשוט. אפשר לקבל דוחות ונתונים על עסקאות. אתרי תוכן מבוססים כאמור בעיקר על שיתופי פעולה ופרסומות.

הוצאות וזמן: יש אתרים שמבוססים על html, שדורשים הפעלה קבועה של מפתח ויש אתרים המבוססים על מערכות תוכן כמו וורדפרס וויקס שדורשים פחות פיתוח שוטף. כמו כן יש אתרים הדורשים צוות גדול של יוצרי תוכן ולעומתם אתרים שהם כמו מוצר שמוכר את עצמו ודורשים פחות תפעול. כמה שהאתר דורש פחות הוצאות ופחות זמן תפעול, הערך שלו עולה.

אתרים ותיקים:  מנועי החיפוש אוהבים אתרים ותיקים וגם כך אפשר לשער מה ההכנסות, ההוצאות והרווחים לאורך זמן, האם הגיעו לתוצאות? כמו כן האתר מגיע כבר עם קהל קבוע ועם קהל לרשימת הדיוור. כך שאתר ותיק יעלה יותר מאתר חדש.

השוואת עסקאות: כדאי לעקוב אחרי חדשות הכלכלה והטכנולוגיה לראות אם בוצעו עסקות בתחום שלכם וכמה, כך למשל אם אתם עוסקים בתחום הסחר האלקטרוני והקופונים לאחרונה דווח שאתר groo רכש את האתר המתחרה ופושט הרגל באליגם ב-4.6 מיליון שקל.

לקוחות, רשימת דיוור: ככל שיש יותר לקוחות ברשימת הדיוור, המחיר עולה.

תחזיות: גם אם כרגע האתר לא מכניס, האם יש לו פוטנציאל? אולי הבעיה היא בניהול או במודל עסקי. יכול להיות גם להפך, שהאתר האהוב בגלל כותביו ושינויים באתר יפגמו בהכנסות. כך למשל אתר עדיקא נמכר לרשת גולף ב-40 מיליון שקל בלי שום נכס ממשי. ובתוך שנתיים  הגיע שווי האתר ל-100 מיליון שקל והפך למנוע הצמיחה העיקרי של הרשת.

מחשבונים:  כמו כן אפשר למצוא באינטרנט מחשבונים המחשבים את כל הפריטים שהזכרנו כאן כמו באתר פלופ

כמה הלקוח מוכן לשלם:  למרות כל מה שהזכרנו, בסופו של דבר יכולים להיות גם סנטימנטים אחרים, התלהבות של הרוכש מהאתר, חשיבה שהוא יכול להפיק ממנו הרבה יותר וכן הלאה. כך שכל אדם יכול להציע סכום אחר, בעצם כמו בכל מכירה.

כמה שווה אתר אינטרנט (בהקמה)? המקרה של טרמינל X

אתרי חשבוניות דיגיטליות – אילו יש, בדקו מה הכי שווה לכם

מחט בערימה של שחת – איך להתמצא באתרי הקניות ברשת ואיך לקנות זהיר וזול?