מטרות הקיצוץ  של 1.2 מיליארד שקל מתקציב המדינה הן  פרויקט ביטחוני, סבסוד הצהרונים לשנת הלימודים תש"פ וטיפול בנפגעי השריפה במבוא מודיעים

הממשלה אישרה את הקיצוץ של  יותר ממיליארד שקל מתקציבי משרדי הממשלה. מטרות הקיצוץ הן פרויקט ביטחוני, סבסוד הצהרונים לשנת הלימודים תש"פ וטיפול בנפגעי השריפה במבוא מודיעים. ההפחתה תחול על כל משרדי הממשלה

במהלך דיון הממשלה בקיצוץ התקציבי בחלק ממשרדי הממשלה הוחלטכי  תינתן לשרים אפשרות לקבוע מאיפה יקוצץ התקציב במשרדם. מדובר בצעד משמעותי מכיוון שלפני כן משרד האוצר קבע מהיכן יקצצו.  ההחלטה היא בעקבות התנגדות השרים לקיצוץ במשרדם על ידי משרד האוצר. עם זאת,  שר הרווחה, חיים כץ, עדיין יתנגד לקיצוץ.

נתניהו: " ביטחון, הבתים שעלו באש, צהרונים בראש בדר העדיפויות"

על הקיצוץ אמר ראש הממשלה בנימין נתניהו: "בישיבה היום אנחנו מעבירים שורה של החלטות תקציביות. ההחלטה התקציבית החשובה ביותר היא קודם כל כ-800 מיליון שקל להמשך פרויקט ביטחוני חשוב מאין כמוהו שאסור לנו לעצור אותו. בנוסף, אנחנו מעבירים 350 מיליון שקל כדי שפרויקט הצהרונים לא ייעצר. זה משרת הורים רבים בישראל ומאפשר לנו את תחילת שנת הלימודים. בנוסף לכך, אנחנו מעבירים גם סכום של כמה עשרות מיליוני שקלים לטובת אותם אנשים שהבתים שלהם עלו באש. זו חובתה של הממשלה לעשות זאת.

"כשאנחנו מביאים את הדברים הללו, בלמעלה ממיליארד שקל, אנחנו יכולים לעשות אחד משני דברים: אנחנו יכולים פשוט להקצות את זה ועל ידי כך להגדיל את הגירעון ולהגיד ‘נתנו’. הבעיה עם זה, שזה חוסר אחריות ראשון במעלה, משום שאנחנו צריכים לשים סייג בסופו של דבר להוצאות הללו, ואנחנו שמים כאן סייג. כדי לתת שם אנחנו צריכים לקחת ממקום אחר. לדבר הזה קוראים בעברית מכובסת 'הסטות' – אני קורא לזה קיצוצים.

"קיצוצים זה דבר קשה. לקחת ממשרדי הממשלה זה דבר קשה. אף אחד לא רוצה לעשות את זה, גם אני לא רוצה לעשות את זה. אני מבין גם את השרים שבמשרדיהם נעשים הקיצוצים. אבל עם זאת, זה מה שנדרש. אין לנו ברירה, אנחנו חייבים לדאוג לסדר עדיפויות – ביטחון, הבתים שעלו באש, הצהרונים – אלה צרכים שאנחנו שמים כרגע לפני צרכים אחרים.

"כדי לעמוד בזה אנחנו צריכים לקבל את ההחלטות הקשות, ואני רוצה להגיד לכם: זאת מנהיגות. בזה נמדדת מנהיגות. בכל שנותיי כאן, ואנחנו התמודדנו עם גירעונות קצת יותר גדולים ממה שאנחנו מתמודדים איתם היום, תמיד עולה אותה שאלה: מהו סדר העדיפויות", סיכם נתניהו.

כחלון: "ההאטה בשוק הגלובלי הביאה לירדה בהכנסות"

שר האוצר משה כחלון המשיך: "בשנים האחרונות, תקציבי משרדי הממשלה גדלו משמעותית. תקציב הביטחון גדל וגם התקציבים האזרחים: בריאות, חינוך ורווחה. כלכלת ישראל היא כלכלה חזקה. הצמיחה גבוהה, התעסוקה מלאה ויחס החוב תוצר נמוך. הכלכלה חזקה בזכות מדיניות אחראית שניהלנו בשנים האחרונות, תוך שמירה מלאה על הכללים הפיסקליים. מדינת ישראל היא חלק משוק גלובלי, וישנה האטה בשוק הגלובלי, שהביאה לירידה בהכנסות המדינה ומחייבת אותנו לבצע התאמות. הבאנו צעדים שהחוק מאפשר לנו, היות שאנחנו בתקופת בחירות. בחירות מיותרות שעולות הון עתק לציבור ומגבילות את היכולות שלנו לבצע צעדים.אני מבקש מהשרים לגלות אחריות ציבורית ולתמוך בצעדים הנדרשים."

גלעד ארדן: "הקיצוץ בביטחון פנים לא פרופורציונלי"

עם זאת, היו גם התנגדויות, למשל השר לביטחון פנים גלעד ארדן אמר כי "הקיצוץ נועד עקרונית לממן איזשהו פרוייקט ביטחוני, אבל באותה נשימה הקיצוץ הזה מושת על המשרד באופן יותר גדול מהפרופורציה של תקציב המשרד ועומד לפגוע פגיעה גדולה בביטחון הפנים של אזרחי ישראל. משמעות הקיצוץ היא שכל הפרויקטים המרכזיים ייפסקו".

גם שר הרווחה כץ התנגד, "מאחר שאני לא מאפשר למשרד האוצר לפגוע בעצמאות הביטוח הלאומי, ראש אגף התקציבים מוביל פגיעה קשה במשרד הרווחה. כנראה שאגף התקציבים חושב שהוא יכול להזיק לכל האוכלוסיות המוחלשות כי הם לא מסוגלים להקים קול צעקה. הקיצוץ במשרד הרווחה הוא בלי שום פרופורציה לכל משרד אחר, הם רוצים להחזיר את המשרד ארבע שנים אחורה. מקצצים לנו הרבה מעבר למה שעושים במשרדים אחרים".

עודד פורר מישראל ביתנו "האוצר מתנהג כמו גנון"

הח"כ עודד פורר מישראל ביתנו פנה למבקר המדינה ולנציב שירות המדינה בבקשה שיפתחו בבדיקה וחקירת עומק דחופה בעניין הסתרת נתוני הגירעון והמשבר על ידי האוצר. "אני קורא למבקר המדינה ולנציב שירות המדינה לעצור את הגנון במשרד האוצר ולפזר את החגיגה שמתקיימת שם על חשבונו". חוסר האחריות שאנו נחשפים אליו לאור הנתונים הכלכליים הדולפים מהאוצר, בה בעת שהאכילו את הציבור בנתונים שונים לחלוטין רק לפני חודשים ספורים, הופך לחמור יותר כשאנו שומעים איך מתנהלת החצר הביזנטית במשרד האוצר ועל מערכות היחסים המקולקלות בין הדרגים הבכירים ביותר של ההנהגה הכלכלית בישראל".

לפיד: "ביבי בישל דייסה"

ח"כ יאיר לפיד מישראל ביתנו  אמר כי "הגירעון הזה הוא כי ביבי בישל דייסה. נתן לליצמן, נתן לסמוטריץ', נתן לדרעי, נתן לכל חבר כנסת שעשה רעש, נתן לכל מפלגה. נתן ונתן ונתן, למי לא נשאר? לציבור הישראלי."

"במקום 'איפה הכסף?' – 'איך הצלחתם לבזבז כל כך הרבה כסף?' איך הצלחתם לייצר גירעון כזה? איך הצלחתם לייצר בור של יותר מ-50 מיליארד שקל? הכל היה בעדכם, והצלחתם לפשל".

ח"כ שלי יחימוביץ (העבודה) אמרה על הקיצוץ: "זהו קיצוץ נפשע, שגוי כלכלית ופחדני, הפוגע עמוקות בבריאות, ברווחה, בחינוך, בבטחון הפנים, ובכל רכיב בחיינו. הוא לא יפגע כלל בעשירים, יהיה עונש כבד על מעמד הביניים שיאלץ לשלם מכיסו מה שמגיע לו בדין, ויעשה את העניים חולים ועניים יותר. דמעות התנין של ראה"מ היום, כאילו "כואב לו" לקצץ הן העמדת פנים שקרית. כל-כך כואב, עד שהוא מקצץ בשיטתיות שוב ושוב. זה לא כי אין ברירה, אלא כי הוא אינו מאמין באחריות המדינה, ורוצה אותה מפורקת וחלשה. למרבה הצער הוא מצליח".

נלחמים בגירעון התקציבי; האם זה יעזור?

המלחמה בגירעון: ביטול ההטבה על היברידיות ואגרת גודש

הגירעון התקציבי: כמעט 4% – עם הבחירות ובלי תקציב הוא רק יתפח

ישראל אוֹמַן  (1930) הוא מתמטיקאי ישראלי, חתן פרס נובל לכלכלה לשנת 2005, פרופסור אמריטוס באוניברסיטה העברית בירושלים. חבר באקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית. תחום מחקרו העיקרי הוא תורת המשחקים.

את התואר הראשון שלו במתמטיקה קיבל בסיטי של ניו יורק. את התואר השני ואת הדוקטורט  קיבל מ-MIT. לאחר מכן עבר לאוניברסיטת פרינסטון, שם חקר את תורת המשחקים והיה מראשוני החוקרים בתחום.

לפני שפרש לגמלאות היה חבר סגל המכון למתמטיקה באוניברסיטה העברית. הוא פרופסור אמריטוס במרכז לחקר הרציונליות באוניברסיטה העברית ומְרַכֵּז מחקר בינתחומי העוסק בתורת המשחקים ובשימושיה.

על מה זכה בפרס נובל

בשנת 2005 זכה אומן עם פרופ' תומאס שלינג (מאוניברסיטת מרילנד בארצות הברית), בפרס נובל לכלכלה, על "הגברת ההבנה בנושאי עימות ושיתוף פעולה במסגרת תורת המשחקים".

בנימוקיה למתן הפרס כתבה הוועדה שבעקבות עבודותיהם של אומן ושלינג הושגה הבנה רחבה יותר של מושג הרציונליות, והתנהגויות שקודם לכן נחשבו לבלתי רציונליות ניתנות עכשיו להסבר רציונלי.

תורת המשחקים היא ענף מתמטי שנועד לחקור מצבי עימות ואסטרטגיות לקבלת החלטות. הוא המייסד  של כמה ענפים בתורת המשחקים. הוא הראשון שניתח באופן מאורגן סדרות של משחקים, כשהוא מראה כיצד עצם החזרה על אותו מצב יכולה לאכוף התנהגות של שיתוף פעולה, גם אם המשחק היחיד אינו מעודד התנהגות כזו. בעקבות עבודתו, משתמשים כלכלנים בשיטות מתחום תורת המשחקים לניתוח מצבים מתמשכים של ניגוד עניינים, כמו מלחמות מחירים בין יצרנים המתחרים על אותו שוק.

אומן מתייחס בעובדתו למצבים של ידיעה חלקית, בדומה לכשל שוק מידע א-סימטרי, כאשר לכל שחקן יש ידיעה מוגבלת על התוצאות האפשריות של המשחק, ועל המידע שעומד לרשות יריביו. בתחום זה הראה אומן כיצד להגדיר "ידע כללי": מידע כזה משותף לכל השחקנים; ואף לא רק שכל אחד מהם יודע שהמידע משותף לכולם; אלא כולם יודעים שכל אחד מהם יודע שהמידע משותף לכולם, וכן הלאה.

מעניין לציין כי אומן חולק על תורת הערך, שפיתחו עמוס טברסקי ודניאל כהנמן, זוכה פרס נובל אחר, שלפיה התנהגותם של בני אדם במצבים הסתברותיים איננה רציונלית. לפי אומן יש הבדל בין התנהגות של אדם במצב מוכר, למצב שאיננו חלק מחווייתו הרגילה. גם אם במצבים הלא מוכרים יפעל האדם בדרך לא רציונלית, במצבים מוכרים הוא ינהג אחרת. את ההבדל הזה בהתנהגות תולה אומן בכך שלא מדובר ב"רציונליות של פעולות" אלא ב"רציונליות של כללים". כלומר, הפתרון הרציונלי אינו נמצא במוח האדם והוא פועל על פיו, אלא שהאדם פיתח כללים יעילים להתנהגות במצבים המוכרים לו, וייתכן שבמצבים אחרים התוצאה תהיה אחרת. סיבה נוספת לשינוי בין מחקרים למציאות היא עקרון רציונלי אחר לפיו פועל הנחקר – לרצות את החוקר. מסיבה זו, לדעתו של אומן, הסקרים הפוליטיים מועדים לטעויות, מפני שגם בהם התנהגות כזו סבירה.

ציטוטים

על פערים חברתיים: ""חזירות לא מפריעה לי. מה שאני צריך הוא שלי יהיה טוב, ואם לשני פי אלף יותר – שיבושם לו"

הטענות נגד הענקת הזיכיון לגז הטבעי לאדם או לחברה אחת מוצדקות. זה לא בסדר. אם זאת היתה הדרך הטובה ביותר לטפל בנכס הזה, אז לא אכפת לי שיצחק תשובה יהיה הבעלים של זה. מה הוא יכול לעשות עם 100 מיליארד דולר? אני יודע מה המדינה יכולה לעשות עם זה. אני חושב שצריך לתקן את זה״

על תורת המשחקים ומלחמה: "זאת תורת המשחקים: צריך מטרה ואם אתה מוכן לשלם את המחירים – לא תצטרך לשלם. אם אתה מוכן למלחמה – לא תצטרך להילחם. אם אתה צועק 'שלום שלום' – בסוף תילחם. מה היה הכישלון הגדול של מלחמת העולם השנייה? רצו לנהל מלחמה שלא רצו להרוג בה ולא רצו להיהרג. במלחמה הורגים ונהרגים, ואתה צריך להיות מוכן לזה."

על פרס נובל:

"הפרס הזה הוא במפורש לא רק עבורי, הוא מגיע לאסכולה שאנחנו פיתחנו פה בארץ, ואני לא היחידי, בתורת המשחקים. הפכנו את ישראל למעצמה מספר אחת בעולם במקצוע הזה."

לקחתי מודל שפיתח לויד שפלי… והוכחתי על פיו, שבמשק שבו כל השחקנים קטנים – יש שיווי משקל של מחירים, ולאף אחד אין השפעה. במודל של משק מודרני, שבו יש רצף של סוחרים, לאף אחד אין השפעה על המחירים."

על שכר הלימוד: "שכר הלימוד בישראל מגוחך. אנחנו מסבסדים את העשירים".

פול קרוגמן – זוכה פרס נובל שבעד התערבות ממשלה והפחתת הגלובליזציה

ברבעון הראשון של שנת 2019 גדלה יתרת החוב של המגזר העסקי בכ-19 מיליארדי שקלים (2%) לרמה של כ-942 מיליארד שקל

יתרת החוב של המגזר הפרטי הלא-פיננסי גדלה ברבעון הראשון של שנת 2019 גדלה בכ-24 מיליארדי שקל (1.6%) לרמה של כ-1.5 טריליוני שקלים. מרבית העלייה ביתרה זו מקורה בגידול ביתרת החוב של המגזר העסקי (כ-19 מיליארדי שקל, 2%);  ביתרת החוב של משקי הבית גדל בעיקר החוב לדיור.

מהחטיבה למידע ולסטטיסטיקה נמסר, כי ברבעון הראשון של שנת 2019 גדלה יתרת החוב של המגזר העסקי בכ-19 מיליארדי שקלים (2%) לרמה של כ-942 מיליארד שקל. העלייה ביתרת החוב נבעה בעיקר מגידול כמותי משמעותי שהסתכם בכ-26 מיליארדי שקלים והורכב בעיקרו מהלוואות בנקאיות והלוואות מתושבי חוץ.

עלייה זו קוזזה בחלקה כתוצאה מייסוף של כ-3.1% בשער החליפין של השקל מול הדולר שהקטין את השווי של החוב הנקוב במט"ח והצמוד לו. ברבעון הראשון של השנה הנפיק המגזר העסקי אג"ח בשווי של כ-9 מיליארדי שקלים, נמוך מעט מממוצע הגיוסים בשנת 2018 (כ-9.7 מיליארדים בממוצע לרבעון). ענף הנדל"ן והבינוי המשיך להוביל בגיוסים (כ-68% מסך הגיוסים). באפריל 2019 הנפיק המגזר העסקי אג"ח בשווי של כ-3.3 מיליארדי שקלים, רובן באג"ח סחירות.

ברבעון הראשון של השנה המרווח בין תשואת האג"ח הקונצרניות הכלולות במדד תל בונד 60, לבין תשואת האג"ח הממשלתיות הצמודות הצטמצם בכ-0.3 נק' האחוז לכ-1.22 נק' האחוז, זאת לאחר התרחבות של כ-0.5 נק' האחוז ברביע הקודם. באפריל 2019 מרווח זה המשיך להצטמצם עד לרמה של כ-1.14 נק' האחוז.

אומדן השינוי הכמותי הרבעוני נטו בחוב של המגזר העסקי הלא-פיננסי (ממוצע חודשי)

יתרת החוב של משקי הבית גדלה ברבעון הראשון של שנת 2019 בכ-5 מיליארדי שקלים (1%) לרמה של כ-562 מיליארדים. מרבית הגידול, כ-4 מיליארדים, ביתרת החוב לדיור (לרמה של כ-364 מיליארדים) והיתר, כמיליארד, ביתרת החוב שלא לדיור (לרמה של כ-198 מיליארדים). ברבעון זה חלה עלייה קלה בקצב הגידול השנתי של יתרת החוב שלא לדיור, בשונה ממגמת הירידה של קצב זה בשנתיים האחרונות.

ברבעון הראשון של שנת 2019 נטילת משכנתאות חדשות הסתכמה בכ-15.5 מיליארד שקל, גבוה מהתקופה המקבילה אשתקד (כ-14.1 מיליארדים). באפריל 2019 נטילת משכנתאות חדשות הסתכמה בכ-5 מיליארדי ש"ח, דומה לממוצע החודשי במהלך הרביע הראשון של השנה.

אשראי לעסקים קטנים – איך לעשות את זה נכון

היפרדות חברות האשראי מהבנקים תגדיל את הקרדיט לעסקים זעירים

אשראי חוץ בנקאי לעסקים קטנים

מעודכן ל-07/2021

כל מה שצריך לדעת על מס חברות בישראל, כמו במרבית מדינות בעולם, חברות משלמות מס הכנסה על הרווחים שלהן הנחשב ומוגדר כמס יחסי לרווחים לפני מס. מס זה נקרא –  מס חברות.

על פי פקודת מס הכנסה, מס חברות מוטל על חבר בני אדם כמשמעו בחוק והוא – כל גוף ציבורי מואגד או מאוחד, וכל חברה, אגודה , חברותה או התאחדות, בין שהן מואגדות ובין שאינן מואגדות. מס הכנסה מבחינת המדינה הוא כלי תקציבי – הוא מהווה את מקורות הממשלה שמשמשים אותה להוצאות שונות – ביטחון, חינוך, תשתיות ועוד.

כללי המס משתנים בין מדינה למדינה בהתאם למשטרי המס אותן מאמצות המדינות. ההכנסות הממוסות על ידי מס החברות משתנות גם הן ממדינה למדינה. (למשל, חלק מהמדינות פוטרות ממס חברות הכנסות שמקורן ברווחי הון, ואחרות אינן פוטרות מתשלום זה).

מהו מס חברות?

המונח "מס חברות" משמעו מס הכנסה על חברה בע"מ. מס החברות משולם מדי חודש בחודשו על ידי מקדמות מס הכנסה שנדרשות על ידי רשות המסים ובסוף השנה נערך החישוב  ובו נקבע האם שולם יותר מס מהדרוש ויש להחזירו או ששולם פחות מס מהדרוש ויש להוסיף את הסכום על ידי החברה.

מי צריך לשלם?

איך ועל מה משלמים מס? מס חברות משולם כאחוז יחסי מההכנסה. במילים אחרות, המס מוטל בשיעור זהה בכל רמה של הכנסות ולכן אין זה משנה אם מדובר בחברה קטנה או גדולה – מס חברות מוטל החל מהשקל  הראשון אצל חברות בע"מ. למרות שמדובר במס הכנסה, ליתר דיוק, מס חברות הוא מס על הרווחים של חברות ולא על ההכנסה. כך שאם במהלך שנה מסוימת, חברה לא הרוויחה כסף, כלומר ההכנסות של החברה שוות להוצאות של החברה, הרווח הוא 0 ולכן החברה לא צריכה לשלם כלל מס הכנסה באותה שנת המס.

האם בעל חברה חייב במס הכנסה?

מס חברות מוטל על חברות ולא על בעל החברה. בעל חברה (בעל השליטה) הוא חב אישית לרשויות המס, במקרה שלא משולם מס על ידי החברה.  אולם אם בעל החברה הוא שכיר בחברה שבשליטתו, הוא מחויב בתשלום מס לפי מדרגות מס הכנסה, ולאחר שקלול נקודות זיכוי שמגיעות לו – בדומה לשכיר. בנוסף, שכר/משכורת של בעל השליטה תיחשב כהוצאה של חברה בע"מ וכתוצאה מכך מס החברות יוקטן.

בתוך כך, בעל שליטה שירצה למשוך את הרווחים של החברה כאמור, ישלם מס דיבידנדים בהתאם לחוק.

מס חברות בישראל

בסוף שנת 2016 ובהתאם לחוק ההסדרים עבור השנים 2018-2017, נקבע כי מס החברות בישראל יוקטן משיעור של 25% בשנת 2016, ל-24% מס בשנת 2017 והחל משנת 2018 .מס החברות בישראל 2021 עומד על 23% בלבד. מדובר על מס בשיעור ממוצע דומה-קרוב למדינות אחרות בעולם.

מס חברות 2020 – 23%

מס חברות 2021 – 23%

מס חברות 2022 – 23%

בתקשורת מרבים לטעון כי הורדת שיעור מס החברות תגרום לעשירים להיות עשירים יותר. בנוסף, מצוין גם כי התוצאה היא שנכנס פחות כסף למדינה ולכן יש צורך בקיצוצים או הקטנת ההוצאה הציבורית או לחילופין כניסה לגירעון גדול יותר. הטענות הללו נכונות חלקית: אכן קיימת פגיעה בהכנסות המדינה בצורה מיידית, אך הפחתת מס החברות מעלה את המוטיבציה של אנשים ליזום מיזמים חדשים, להקים חברות חדשות וגם להגדיל את כמות הפריון, מספר מקומות עבודה וכך גם את התוצר / הצמיחה של כלכלת ישראל.

 מס חברות אפקטיבי

מס חברות הוא כאמור 23%, אבל אם תבדקו-תסתכלו בדוחות של החברות הגדולות תראו שמס החברות הוא משמעותית נמוך יותר. הכיצד? מסתבר שיש הטבות והקלות שונות שגורמים לכך שמס חברות בפועל נמוך יותר. כלומר המס האפקטיבי שחברות משלמות לא מגיע ל-23%, אלא פחות – כמה פחות?  חברת טבע משלמת מס בשיעור של מתחת ל-10% בזכות מענקים מאושרים, פחת מואץ ועוד. היא לא לבד.

כל החברות הגדולות נהנות מהטבות מס וגם מרכזי מו"פ ושלוחות של חברות בינלאומיות. לדוגמה – אינטל משלמת בארץ מס בשיעור מאוד נמוך. הממשלה העדיפה להפחית לה את שיעורי המס בתנאי שתקים אצלנו מפעלים ותעסיק עובדים.

מס חברות הוא חלק מרכזי מחבות המס הכוללת של חברה, אך במקביל חברה כמובן משלמת מע"מ וכן היא אחראית על העברת מס על השכר של העובדים.

מה קורה בעולם?

חברות בינלאומיות המעוניינות להתרחב ולהקים מרכזים במדינות נוספות, מבצעות לעיתים השוואה בין המדינות באשר לגובה מס החברות. על כן, מדינות נוהגות להפחית את מס החברות כדי לשפר את האטרקטיביות שלהן בעיני משקיעים זרים.

רפורמת המס בארצות הברית

חברה בע"מ עם פעילות עסקית בארצות הברית חייבת בדיווח ובתשלום מס ברמה הפדרלית וכן, ברוב המקרים, אף ברמת המדינה.

48 מתוך 50 מדינות בארצות הברית מחייבות דיווח ותשלום מס, אם פעילות החברה מתבצעת בתחומי המדינה.

מס החברות חל על חברות מסוג (Corporation (Inc או (Limited Liability Company (LLC אשר בחרו לדווח על הכנסותיהן כחברה בע"מ וכן על חברות בע"מ זרות הפועלות בארצות הברית. ראוי לציין כי לכל מדינה יש תנאים משלה לחבות המס במדינה וכן שיעורי מס וחישובי מס שונים. חלק מהמדינות גובות מס על מחזור המכירות בלבד.

בדצמבר 2017 חתם נשיא ארצות הברית על רפורמת מס אשר תשפיע מהותית על חוקי המס בארצות הברית. שינויים אלו כוללים היבטי מס מקומיים ובינלאומיים – הן לגבי חברות והן לגבי יחידים – אשר ללא ספק ישפיעו על הפעילות של תושבי חוץ הפועלים בארצות הברית. נציין כי בעוד שרוב הוראות הרפורמה נכנסו לתוקף ביום 1.1.2018, חלק ניכר מהוראות הרפורמה, בעיקר ביחס ליחידים, אינן קבועות, והן אמורות לפוג ב-2025, אלא אם כן הקונגרס יפעל להארכתן בעתיד.

ההיבטים המרכזיים של רפורמת מס חברות בארה"ב:

• החל משנת 2018 הופחת שיעור מס החברות הפדראלי ל-21% (לעומת 35% קודם לכן).
• ביטול המס המינימאלי לחברות (Alternative Minimum Tax).
• הגבלת ניכוי הוצאות ריבית ל-30% מ-EBITDA עד שנת 2022, כאשר משנה זו ההגבלה תהיה 30% מ-EBIT.
• הגבלה זו לא תחול על חברות בעלות מחזור הנמוך מ-25 מיליון דולר לשנה בממוצע על פני שלוש שנים וחברות נדל"ן מסוימות, בהתאם לבחירת הנישום.
• שינוי שיטת המס לטריטוריאלית ביחס לדיבידנדים – דיבידנדים המתקבלים על ידי חברה תושבת ארצות הברית המחזיקה לפחות 10% מהון המניות של חברה זרה, לא ימוסו בארצות הברית, בכפוף לתנאים מסוימים.
• הטלת מס חד פעמי על רווחים צבורים של חברות זרות המוחזקות על ידי US Shareholder, כפי שהוגדר בחוק, בשיעור של 15.5% על רווחים המיוחסים למזומנים ושווה מזומנים ו-8% על רווחים המיוחסים לנכסים אחרים.
• היטל מיוחד בשיעור של 10% על תשלומים לחברות המאוגדות במשטרי מס שנועדו למנוע את שחיקת בסיס המס בארצות הברית, והכול בכפוף לתנאים מסוימים.
• ההיטל יחול על חברות בעלות מחזור העולה על 500 מיליון דולר לשנה בממוצע על פני שלוש שנים.
• ביטול כללי שחלוף לנכסים מסוימים, אולם ביטול זה לא אמור לחול על מרבית האחזקות בנדל"ן.

על רקע מגמת הפחתת מס החברות בעולם בכלל ובארצות הברית בפרט, נקטו גם מדינות רבות באירופה מדיניות דומה של הפחתות בשיעורי מס החברות.

בחלק מהמדינות, מדובר בהפחתת מס חברות לחברות קטנות ובינוניות, ובחלקן מדובר בהפחתה גורפת של מס החברות.

רומניה: כבר החל משנת המס 2018, שופר משטר המס המיטיב ממילא, החל על "מיקרו חברה": המשטר המיטיב עודכן וחל על חברה שמחזור הכנסתה אינו עולה על מיליון אירו בשנה. בנוסף, הוסרו המגבלות אשר החריגו חברות הפועלות בתחומים מסוימים כגון: ייעוץ, ניהול, בנקאות,ביטוח, שוק ההון. כלומר, בהתאם לכללים החדשים, כל תחומי הפעילות מזכים בהטבות האמורות.

פולין: שיעור מס החברות בפולין הוא 19%. עם זאת, "חברות קטנות", קרי חברות שמחזור עיסוקן אינו עולה על 1.2 מיליון אירו, כפופות למס מופחת בשיעור של 15%. בדומה לרומניה, גם בפולין משטר המס המיטיב עבר "מתיחת פנים": החל בשנת 2019 שיעור המס המיטיב ירד לכדי 9% בלבד, מה שמציב את פולין כמדינה בעלת אחד משיעורי המס הנמוכים באירופה.

בנוסף, החל משנת 2020, תקרת המחזור תוגדל מ- 1.2 מיליון אירו ל- 2 מיליון אירו.

בהתאם לאמור, ההטבה מהוה הזדמנות עסקית למשקעים בנדל"ן בפולין בהיקפים לא גדולים מדי כאמור.

מנגד יש לקחת בחשבון את כללי מימון הדק החדשים (החל מ-2018): הוצאות מימון בפועל מוגבלות לרף של 30% מסך ה- EBITDA (ההכנסה המתואמת לצרכי מס, לפני מימון, מיסים, פחת והפחתות). הוצאות המימון נטו (לאחר הפחתת הכנסות המימון), העולות על רף זה, אינן מותרות בניכוי בשנת המס, אלא מועברות לשנים העוקבות, ללא הגבלה.

עם זאת, ככל שהוצאות המימון נטו אינן מגיעות לכדי 3 מיליון זלוטי (כ- 700 אלף אירו), הן יותרו במלואן.

יוון: נקבעה הפחתה הדרגתית בשיעורי מס החברות משיעור של 29% ועד ל- 25%: ב- 2019 שיעור מס החברות עומד על 28%, ב- 2020 – 27%, ב- 2021 – 26% והחל משנת 2022 – 25% בלבד (שיעור מס החברות החל על מוסדות אשראי נותר 29%).

הולנד: הולנד מצטרפת למגמה עם הפחתה הדרגתית במס החברות כדלקמן: כיום – 19% (על הכנסה חייבת בגובה 200,000 אירו) ו- 25% (על חלק ההכנסה החייבת העולה על 200,000 אירו); בשנת 2020 – 16.5% ו- 22.5%, בהתאמה; ובשנת 2021 – 15% ו- 20.5%.

צרפת: הוחלט על הפחתה מהותית בשיעורי מס החברות משיעור של 33.33% ועד ל-25%, שתיכנס לתוקף בהדרגה עד שנת 2022.

בריטניה: בשנים 2015 ו- 2016 נקבעה מדיניות להפחתת שיעור מס החברות, ומדיניות זו ממשיכה להיות מיושמת: החל משנת המס 2020 (המתחילה ב- 1 באפריל 2020) יחול מס בשיעור של 17% בלבד (כיום – 19%).

הטבות מס – האם אפשר לשלם פחות? חוק לעידוד השקעות הון בישראל כשמו כן הוא נועד לעודד השקעות הון בכלכלה הישראלית. החוק מספק הטבות מס לחברות שירצו להשקיע במפעלים וביצירת מקומות עבודה בישראל, על ידי הקמת מפעלים, שיפוץ והגדלת הנכסים, השקעות פיננסיות ועוד.

ניתן לבדוק מענקים שונים אצל משרד הכלכלה והתעשייה שהוא האמון על כך.

עדכונים בנושאי מס חברות:

יולי 2021: מהלך היסטורי במס החברות- שרי האוצר של קבוצת מדינות G7, המעצמות הגדולות בעולם, החליטו לעשות שינוי בחוק מס החברות הבינלאומי.  בעקבות תחרות בין המדינות בנושא הטלת המס, החליטו ה- G7 על הטלת מס חברות גלובלי מינימלי של 15%- המטרה: למנוע מחברות בינלאומיות גדולות לבצע את פעילותן בשטחן של מדינות הגובות מס נמוך. בנוסף, תאגידי ענק ימוסו לפי היקף העסקים שלהם בשווקים בהם הם נמצאים (כיום הם ממוסים לפי המיקום הפיזי שבו הם רשומים). עד כה 132 מדינות תומכות ביוזמה (ישראל ביניהן), המתנגדות הן אותן מדינות בעלות מיסוי נמוך במיוחד הנהנות מהכנסותיהן של החברות הפועלות בהן.

יוני 2021: אביגדור ליברמן שר האוצר הנכנס מצהיר שלא יעלה מסים למרות הגירעון שנוצר בשנה האחרונה בעקבות מגיפת הקורונה. ליברמן לצד כלכלנים לא מעטים סבור שהדבר החשוב ביותר כרגע הוא לייצר מנועי צמיחה. כאשר המשק ייצמח, הרווחים של הפירמות יעלו, היקף המסים יעלה והגירעון יצטמצם. מס חברות הנוכחי לגישתו של ליברמן  מבטא את המס הרצוי וההוגן.

אפריל 2021: ג'נט ילן, שרת האוצר בארה"ב, הודיעה על העלאת מס חברות בארה"ב. שיטת המיסוי החדשה תכלול העלאת מס החברות הפדרלי שעומד כיום על 20%, המס המינימלי על תאגידים אמריקאים יעלה ל- 21% ויחושב על בסיס שונה מהנהוג כיום והמס האפקטיבי צפוי לעלות ל-25% ומעלה, כאשר מס חברות בישראל הוא 23%.

ואיך זה ישפיע על ישראל? מומחי מס טוענים כי שינוי המס בארה"ב לא ישפיעו על החברות הישראליות ולא יגרמו לשינויים במקום הקמתן. למעשה, ישראל הופכת לאטרקטיבית יותר מבעבר ושיעור המס בה נמוך מאשר בארה"ב, אם כי בערך באותה הסביבה. (לכתבה המלאה בביזפורטל)

למידע נוסף בנושא מיסים: 

משלמים מס חברות עודף בחו"ל ורציתם לקבל החזר בארץ? לא אפשרי

החזר מס הכנסה – ככה תדעו אם מגיע לכם כסף

מס ירושה- כל מה שצריך לדעת

מדריך מע"מ – כל מה שצריך לדעת

מנתוני נציבות פניות הציבור עולה שהתלונות הכי מוצדקות בדואר ישראל, כמו כן חלה עלייה בתלונות על היחידה לקנאביס קפואי ועל משרד התחבורה

שיימינג ברשת כבר לא מספיק, מספר התלונות שהתקבלו בנציבות פניות הציבור בשנת 2018 המשיך לשקף מגמת עלייה במספר התלונות בשיעור של 7%. נציבות תלונות הציבור היא יחידה הפועלת במשרד מבקר המדינה, ותפקידה לטפל בתלונות אזרחים הנוגעות למשרדים ולמוסדות ממשלתיים.

מספר התלונות שהתקבלו ב-2018 בנציבות היה 14,461 תלונות .הגוף שעליו התקבל מספר התלונות הגדול ביותר הוא המוסד לביטוח לאומי עם 1,101 תלונות. אחריו  במקום הלא מכובד דואר ישראל, שנגדו התקבלו 864 תלונות.  משרד התחבורה עם 826 תלונות במקום השלישי, והוא המשרד הממשלתי שנגדו התלוננו הכי הרבה מהפונים. במקום הרביעי משטרת ישראל,  סוגרות את הרשימה רשות ההגירה והאוכלוסין, משרד הבריאות, משרד המשפטים, משרד החינוך, רשות המסים ואחריה משרד הבינוי והשיכון.

35% מהשיעור הכללי של התלונות הוגדרו כמוצדקות,  שיעור חריג לפי הדוח: "מדובר באחוז גבוה מהמקובל במדינות מתוקנות". עוד מציינים בדוח כי בשלוש השנים האחרונות חלה עלייה בשיעור התלונות המוצדקות – ב-2017 שיעור התלונות המוצדקות עמד על 32%, וב-2016 – על 29%.

בניתוח התלונות המוצדקות דואר ישראלקיבל את השיעור הגבוה ביותר של תלונות מוצדקות, כך לפי 73% מהתלונות שהתקבלו על הדואר. הגוף השני שנגדו שיעור התלונות המוצדקות היה גבוה מהשיעור הכללי של התלונות המוצדקות היה משרד הבריאות עם 61% תלונות מוצדקות. כ-50% מהתלונות שהתקבלו נגד משרד התחבורה היו מוצדקות.

על מה מתלוננים 

השנה חלה צמיחה בתלונות של חולים הזקוקים לקנאביס רפואי: מספר התלונות שהתקבלו ב-2018 על היחידה לקנאביס רפואי גדל ביחס של פי 2.5 ביחס ל-2017.

בכלל זה חזרו ונשנו תלונות על אי-קליטת בקשות שנשלחו ליק"ר (היחידה לקנאביס רפואי; על אובדן מסמכים שהועברו ליק"ר; על אי-טיפול בבקשות שחסרו בהן מסמכים תומכים בלא שניתנה למבקשים או לרופאיהם הודעה על כך בזמן אמת; על שיהוי ניכר בקליטת הבקשות ובטיפול בהן, הגורם פעמים רבות לקטיעת הרצף הטיפולי; על שיהוי בהעברת רישיונות לגורמים המספקים את הקנאביס הרפואי; וכן על אי-עדכון המבקשים בדבר התקדמות הטיפול בבקשתם. כמו כן נטען כי זמן ההמתנה למוקד הטלפוני, שמפעילה חברה חיצונית מטעם היק"ר ובאמצעותו מוסרת מידע למבקשים, הוא ממושך ובלתי סביר, וכי לא פעם המוקד הטלפוני מוסר למבקשים מידע שאינו רלוונטי.

הדוח גם מתייחס למספר הגדול של התלונות שהתקבלו נגד משרד התחבורה: "השנה בולט משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, כגוף שעליו התקבל המספר הרב ביותר של תלונות בנושא השירות לציבור. מספר התלונות על אגף הרישוי שהטיפול בהן הסתיים גדל בשיעור של 75% לעומת השנה הקודמת".

עוד עולה מסיכום הנתונים, כי אזרחים ותיקים מעל גיל 65 ערים לזכויות שלהם ושיעור התלונות שלהם לנציבות כמעט כפול משיעורם באוכלוסייה. תלונות רבות התקבלו בנושאי היריון ולידה (מימון בדיקות וקבלת גמלת שמירת הריון וחופשת לידה) וכן תלונות לגבי נוקשות בטיפול בבקשות למתן הנחות בשכר לימוד של ילדי אימהות עובדות.

מהפילוח עולה עוד, כי בנושאי דיור ואכלוס, גמלאות, חינוך, השכלה ורווחה – שיעור התלונות של נשים גדול יותר לעומת שיעור התלונות של גברים. ביתר נושאי התלונות שיעור התלונות של נשים היה קטן יותר לעומת הגברים.

הוט וסלקום שיאניות התלונות השנה

הציבור כבר לא אוהב את רמי לוי? תלונות שיא על הרשת

מזרחי טפחות – הטוב ביותר בטיפול בתלונות לקוחות

שופרסל מצטרפת לכמה קמעונאיות שמוכרות חמאה מתחת למחיר הפיקוח, ותשווק חמאה ב-7.6 שקלים, זה אפילו לא הכי זול

מחיר הפיקוח גבוה ממחיר החמאה: רשת שופרסל הודיעה   שתציע ללקוחותיה חמאה במחיר נמוך ממחיר הפיקוח. "החמאה צפויה להגיע למדפי הרשת במהלך חודש יולי", נמסר מהרשת. מדובר בחמאה מיובאת מהולנד מתוצרת Ets mathot.

מחיר החמאה: 7.6 שקלים ליחידה של 200 גרם, ואילו מחיר הפיקוח הוא  7.88 שקלים ל-200 גרם. עד לאחרונה, חמאה נמכרה ב-7.6 שקלים ל-200 גרם, אך המדינה העלתה את מחיריה בעקבות עליית מחירי החלב הגולמי.

איציק אברכהן, מנכ"ל שופרסל: "במסגרת מאמצי שופרסל להורדת יוקר המחייה בישראל באמצעות המותג הפרטי, זיהינו את הצורך והביקוש ההולך וגובר למוצרי חמאה ובחודשים האחרונים פעלנו לייבוא ישיר של חמאה הולנדית משובחת שתימכר לצרכנים במחיר נמוך ממחיר הפיקוח".

מחירי החלב צפויים להתייקר ב-3.4%

שנה טובה לתנובה: סיימה את 2018 עם עלייה של 4% במכירות

חמאת תנובה: האם ניתן להשיג אותה בפחות מהמחיר המפוקח?

מעודכן ל-06/2019

מרגישים שהראייה שלכם כבר לא מה שהייתה פעם? אתם כנראה זקוקים לזוג משקפיים חדשים ■ מהן האפשרויות שקיימות היום, איך תדעו אם העדשות איכותיות ובכמה כסף זה יסתכם? התשובות במדריך שלפניכם

ארבעה מכל חמישה ישראלים מרכיבים משקפי ראייה. בשנים האחרונות הפכו משקפי הראייה מאביזר מביך לפריט טרנדי ואופנתי. השוק מוצף בדגמים רבים במגוון רחב מאוד של מחירים, וכמו כן ניתן להזמין משקפי ראייה באתרים מחו"ל במחירים מגוחכים ממש.

משקפי ראייה הם אביזר חשוב מאוד שתפקידו תיקון ראייה. לא מדובר בתכשיט או במותרות. אנשים שסובלים מקוצר ראייה לא יכולים לנהוג, לצפות בטלוויזיה או לזהות פרצופים ברחוב – בלי הפריט החשוב הזה.

אז למה צריך לשים לב כשבאים לקנות משקפיים? הדבר החשוב ביותר הוא העדשות. לא משנה כמה המסגרת של המשקפיים יפה ואופנתית, אם העדשות לא איכותיות או לא מותאמות היטב, לא נוכל ליהנות מהשימוש במשקפיים ולהפיק מהם תועלת. העדשות הן שקופות והרבה פעמים אנשים שוכחים שיש בהן טכנולוגיה, בדיוק כמו בטלוויזיה או במחשב. ככל שהטכנולוגיה שבהן מתקדמת יותר, כך גם האיכות הראייה שהן מאפשרות גבוהה יותר.

האלמנט השני הוא המסגרת. בסעיף זה רבים טועים ובוחרים לפי טרנד או מראה בלבד ומזניחים את עניין הנוחות. חשוב מאוד שהמסגרת תהיה נוחה ושהאופנה לא תבוא על חשבון הנוחות. המשקפיים מלווים אותנו שעות ארוכות ובעצם כמעט בכל זמן הערות שלנו – אדם ממוצע מרכיב משקפיים כ-16 שעות ביממה. לכן חשוב מאוד שהן "ישבו" בצורה נוחה ומותאמת. כמובן, חשוב גם שהמסגרת תהלום את מבנה פנינו ואת גוון העור והשיער – ולכן ההתאמה היא אינדיווידואלית.

מה חשוב לדעת – טיפים לרכישה חכמה:

כשאנו עומדים להיפרד מהזוג הקודם שלנו ולהתחדש במשקפי ראייה אחרים, רצוי שנתחשב במספר פרמטרים.

הביאו אתכם את המשקפיים הישנים: כשאתם ניגשים לבדיקה אצל האופטומטריסט, הביאו את המשקפיים הישנים, גם אם הם שבורים, עקומים או לא מעודכנים. בבדיקה שעורך לכם האופטומטריסט הוא זקוק למידע קודם, על מנת שיוכל להשוות. יש מטופלים שחפצים בכך שהאופטומטריסט יהיה "אובייקטיבי" ויערוך להם את הבדיקה מחדש, אולם ישנן תקלות שעלולות לקרות כאשר לא יודעים מה היה המרשם הקודם.

כמו כן, יש לתת לאופטומטריסט את כל המידע הרפואי הרלוונטי: האם אתם נוטלים תרופות שמשפיעות על העיניים (כמו תרופות הגורמות ליובש בריריות), האם ביקרתם בעבר אצל רופא העיניים ומה היו הסיבות לכך. בנוסף, ספקו לאופטומטריסט אינפורמציה חיונית אחרת: מהם הצרכים המדויקים שלכם, מתי ולאיזה צורך תשתמשו במשקפיים ועוד.

הבדיקה אינה מבחן בקריאה: הורים המלווים את ילדיהם לבדיקת ראייה, נלחצים לעיתים כשהילד קורא לא נכון את המספרים. חשוב לזכור שזה לא מבחן ואין צורך לתקן את הטעויות שלו. לאופטומטריסטים יש כלים רבים כדי לדעת אם לילד יש בעיית ראייה ומהי בדיוק – הם מתרשמים מקצב הקריאה ומפרמטרים נוספים, וגם הטעויות שהילדים עושים מסייעות להם לאתר את הבעיה.

מה הכי מתאים לי? אם אתם תוהים מה המשקפיים המתאימים ביותר עבורכם, למשל אם כדאי לרכוש משקפי מולטיפוקל או כמה זוגות נפרדים, אופטומטריסט מיומן הוא הכתובת הנכונה והוא זה שיכול להמליץ לכם מה יתאים לכם. אם בעבר היו לכם משקפי מולטיפוקל למרחק ולקריאה ולא הסתגלתם אליהם, תוכלו לנסות משקפי מולטיפוקל מהדור החדש, או משקפי אופיס (משקפי קריאה חכמים) כי ההצלחה שלהם בקרב משתמשים גבוהה מאוד, הם מותאמים לאורח החיים של הלקוח, ובדרך כלל הם מגיעים עם אחריות של חצי שנה.

אופטומטריסט או רופא עיניים? כאשר אתם מעוניינים לרכוש משקפיים או שאתם מרגישים קושי בראייה, פנו לאופטומטריסט. אם חציתם את גיל 40 כדאי לגשת לרופא העיניים אחת לשנתיים, על מנת לבדוק לחץ תוך עיני ואת שדה הראייה. הבדיקה אצל רופא העיניים משמשת כרפואה מונעת של מחלות עיניים ששכיחות בגיל מבוגר, אך עשויות להתגלות כבר בגילים צעירים יותר. אנשים הסובלים מסוכרת או לחץ דם חייבים להקפיד להיבדק אצל רופא עיניים באופן שגרתי ותכוף.

רוצים לצאת מהמסגרת? אם אתם שוקלים להתחיל להשתמש בעדשות, היוועצו באופטומטריסט ובקשו ממנו זוג עדשות לניסוי (לעיתים כרוך במחיר התאמה או בדיקה). אנשים רבים אינם מודעים ליתרונות של העדשות כמוצר משלים או מחליף למשקפיים.

אל תחכו: לעיתים אנשים מתחילים לחוש בקושי בראייה מקרוב, בעיקר בקריאה, אך מתכחשים לקושי ולהתבגרות ומעדיפים להרחיק את חומר הקריאה, משום שבראייה מרחוק אין צורך במאמץ מיוחד של העיניים. רק כאשר מגיע הרגע בו הידיים הופכות קצרות מדי, והם אינם יכולים להרחיק יותר את חומר הקריאה, מרביתם ניגשים להיבדק אצל האופטומטריסט. אם תיגשו להיבדק ותקבלו מרשם למשקפיים, תוכלו להקל על התפקוד היומיומי שלכם.

דרושה סבלנות: למשקפיים חדשים צריך לעיתים להתרגל. כל שינוי במרשם, בעובי המסגרת או בקימור העדשה ידרוש תקופת הסתגלות, ולכן עליכם להיות סבלניים. עם זאת, חשוב להיות קשובים לתחושתכם, ואם לאחר תקופת הסתגלות מסוימת עדיין תרגישו באי נוחות, גשו לאופטומטריסט להיבדק, את רוב הבעיות ניתן לפתור על ידי כוונון הולם של המשקפיים והתאמה למבנה הפנים.

מדד האינדקס: מה זה אינדקס והאם כדאי לבחור בגבוה או בנמוך?

האינדקס (עובי העדשה) ישפיע על האסתטיקה בשני מישורים:

• כשיסתכלו על העיניים שלכם דרך העדשות הן ייראו בגודל טבעי ולא מוגדלות (זוכרים משקפי “תחתיות ערק”?)
• כשיסתכלו על המשקפיים מהצד העדשה תבלוט פחות, כי תוסתר באמצעות המסגרת.

מסגרות מסוימות – כמו מסגרות “חצי” ו”ברגים” – מחייבות עדשות עם אינדקס גבוה. במסגרות כאלה אין מסגרת מלאה סביב העדשות, ולכן חורצים מסביב לכל העדשה חריץ, שבו ממקמים חוט ניילון (לא שמתם לב? בדקו במסגרת שלכם!). בנוסף לכך, עדשה עבה (עם אינדקס נמוך) עלולה להישבר בתהליך (מעבר לכך שעובי הצדדים שלה ממש בולט, ראו סעיף למעלה).

כמו כן, האינדקס משפיע על משקל העדשות ומכאן על משקל המשקפיים. הדבר יתבטא בנוחות הרכבת המשקפיים אחרי שעות, סימנים אדומים של לחץ על האף, ואף כאבי ראש ועייפות.

כמה זה עולה?

משקפיים – מחירון אופטיקאים

בדיקת ראייה להתאמת משקפיים – 250-370 שקל

בדיקת ראייה עבור רישיון נהיגה – 25-50 שקל

מחירי מסגרות משקפיים    

מסגרת רגילה – 200-550 שקל

מסגרת ממותגת – 550-1700 שקל

מסגרת מותג יוקרתי – 1,600-3,350 שקל

משקפי עבודה – 1,500-3,400 שקל

משקפיים עבור ילדים (כולל עדשות) – 350-650 שקל

עדשות מפלסטיק למשקפיים – ( אינדקס 1.49) – 100-200 שקל

עדשות מפלסטיק למשקפיים – (אינדקס 1.57) – 220-380 שקל

עדשות מפלסטיק למשקפיים – (אינדקס 1.6) – 400-700 שקל

עדשות עבור משקפי שמש אופטיות – (אינדקס 1.6) 550-900 שקל

עדשות מפלסטיק למשקפיים – (אינדקס 167) – 800-1,000 שקל

עדשות מפלסטיק למשקפיים – (אינדקס 1.74) – 1,000-2,000 שקל

עדשות מפלסטיק (מתכהות באור) – 800-1,300 שקל

עלות עדשות למשקפיים – מולטיפוקל    

עדשות מולטיפוקל עם ליטוש קדמי – 1,000-1,500 שקל

עדשות מולטיפוקל עם ליטוש אחורי – 1,000-5,500 שקל

עדשות מולטיפוקל בהתאמה אישית – 4,200-6,700 שקל

עדשות משרדיות (משקפי מחשב) – 700-1,700 שקל

עדשות מולטיפוקל עם ליטוש דיגיטלי (אינדקס 1.6) – 2,000-4,500 שקל

עדשות מולטיפוקל עם ליטוש דיגיטלי (אינדקס 1.67) – 2,500-5,000 שקל

עדשות מולטיפוקל עם ליטוש דיגיטלי (אינדקס 174) – 3,000-6,000 שקל

איך לקנות משקפי ראייה בלי טעויות

מהן הזכויות וההטבות לעיוורים

מגה אור מוכרת את הקרקע שלה במגה נכסים במודיעין, החברה תראה מהעסקה רווח של 150 מיליון שקל לפני מס

מגה אור דיווחה כי התקשרה בהסכם מכר עם צד ג' אנונימי בלתי קשור לחברה ולבעל השליטה בה צבי נחמיאס למכירת מלוא זכויות החכירה המהוונות ביחס למקרקעין המצויים באזור תעסוקה במודיעין  בשטח 59 אלף מ"ר.

בתמורה לזכויות בממכר הרוכש ישלם לחברה סך של כ- 47 מיליוני שקלים בתוספת מע"מ. שווי המכר נגזר לפי תשואה של 5% ,קרי מכפיל 20 על דמי השכירות השנתיים הצפויים למועד תשלום מלוא התמורה.

47 מיליוני שקלים שולמו לחברה במועד חתימת הסכם המכר וסך של כ- 423 מיליוני שקלים ישולמו לחברה במועד מסירת החזקה. לאחר המסירה יערכו הצדדים חישוב סופי של סכום התמורה על בסיס דמי השכירות השנתיים שיתקבלו בפועל במועד מסירת החזקה.  עד למועד מסירת החזקה, מגה אור בלבד תהיה זכאית להכנסות שמתקבלות מהמרכז סך של כ-1 מיליון שקל לחודש. לאחר ניכוי ממס העסקה תסתכם העסקה ב-410  מיליון שקל נטו.

נכון למועד הדיווח, רשמה החברה בדוחותיה הכספיים רווח לפני מס בסך של כ-110 מיליוני שקלים. בגין המכירה החברה עתידה לרשום בדוחותיה הכספיים רווח נוסף לפני מס בסך של כ-150 מיליוני שקלים ולאחר מס 116 מיליון שקלים.

שווי הנדל"ן להשקעה בספרי החברה עמד על 1.8 מיליארד שקל נכון לסוף הרבעון, ושווי הנדל"ן להשקעה בהקמה עמד על 790 מיליון שקל. החברה מדווחת על שיעור תפוסה של 99% במרכזים המסחריים ובמרכזים הלוגיסטיים.

הרווח הנקי של מגה אור זינק פי 2.6 לעומת התקופה המקבילה

כמה עולה מזון אורגני

המפקחת על הבנקים חדוה בר נשאה דברים בכנס של כלכליסט, ודיברה גם על הליברה ויחסו לבנקים: "הליברה עושה שיבוש לבנקים המרכזיים ויצטרך לגרוום להם לחשב מסלול מחדש: דברים כמו איך מפקחים על המטבעות, מורכבויות של הלבנת הון, זה שינוי של כללי המשחק". 

חדוה בר, המפקחת על הבנקים, נשאה דברים בכנס הפינטק (טכנולוגיה פיננסית) של כלכליסט. תחילה התייחסה למטבע הליברה של פייסבוק:

"ליברה הוא מהלך שובר שגרה, אין ספק, ואני לא בטוחה שיש מישהו בחדר הזה היום שהצליח לעכל אותו"

"ההערכה שלי אישית ומשיחות בתוך הבנק המרכזי היא שזה מהלך משמעותי. אני רואה את זה כהצצה לעתיד – איך ייראו המטבעות 10 שנים קדימה. יכול להיות שזה לא יהיה בדיוק ליברה ואנחנו עדיין לא יודעים את כל הפרטים והם לא חשפו הכל במסמך.

"דובר פה על השינויים של התעשייה והרבה אומרים שהטכנולוגיה משבשת את התעשייה – אני חושבת שהליברה עושה שיבוש לבנקים המרכזיים ויצטרך לגרוום להם לחשב מסלול מחדש: דברים כמו איך מפקחים על המטבעות, מורכבויות של הלבנת הון, זה שינוי של כללי המשחק. הייתה לנו שיחה בבנק המרכזי ועם הנגיד וחשוב לי לומר שהגישה שלנו מהזווית של הפיקוח על הבנקים היא לעודד חדשנות לצד ניהול סיכונים הולם״.

בר התייחסה גם לעולם המשתנה של התשלומים ואמרה שישראל בפיגור:

"אני רוצה לספר סיפור אישי, אבל הוא משקף דברים ששמעתי מהרבה אנשים ומעוררים אצלי מחשבה: הבת שלי נמצאת בטיול אחרי צבא בדרום אמריקה ויום אחד היא כתבה לי ׳אמא משהו פה לא עובד טוב. אני מושכת כסף בחו"ל ומחייבים אותי בעמלות גבוהות מאוד על כל משיכה שאני עושה, וזה לא רק אצלי אלא אצל כל הצעירים פה׳. התקשרתי למוקד התלונות של הבנק והם הפנו אותי לחברת כרטיסי האשראי. דיברתי איתם לא כמפקחת על הבנקים אלא כמיופת כוח בחשבון. בשירות הלקוחות של חברת האשראי הנציגה בדקה ואמרה לי שנכון, היא באמת משלמת הרבה מאוד עמלות, אבל זה בגלל שהיא עושה כמה פעולות מאוד יקרות, למשל היא מושכת כסף בפרו ששם זה יקר מאוד, היא עושה המרה בין מטבעות ועוד. בסוף זה מסתכם בעמלות של מעל ל-10%, זה לא הגיוני.

״מאז שוחחתי על זה עם נציגי הבנקים ועם חברות כרטיסי האשראי. הסיפור הזה מלמד אותי שהרבה פעמים השיבוש מגיע במקום שבו יש צורך"

על נושא הכנס, הטכנולוגיה הפיננסית, והשאלה כמה הפיקוח על הבנקים מעורב השיבה:

״מאוד. ועושים הכל כדי שדברים ישתנו. חדשנות היא לא מטרה אלא אמצעי ואמצעי חשוב מאוד. הקמנו אגף שעוסק בחדשנות והוא ונגיש לכולם, חברות ובנקים כאחד, כדי לראות איפה החסמים. אתמול שלחתי מכתב שנושאו הוא חדשנות בבנקים. יש בו אמנם את כל הדברים הרגילים שאנחנו אומרים תמיד, אבל אנחנו אומרים בו גם שלנו כרגולטור תהיה נכונות להכיל סיכונים שיתרחשו – זאת אומרת שמותר לטעות.

"אנחנו הולכים צעד מאד משמעותי קדימה ואומרים שאנחנו מוכנים לסבול סיכונים שיתממשו, אבל כדי שלא יהיה סיכון מוגזם מבקשים שבנקים יעשו זאת באמצעות ארגז חול אצלם. זו אמירה אמיצה כרגולטור אבל היא נאמרת גם בשם הציבור הרחב, כי יכול להיות שמחר החדשנות שאתם מביאים תגרום לסיכונים שיתתמשו. אני חושבת הרבה על המקרה של חברת אקוויפקס שבה זלג מידע של 150 מיליון לקוחות. החברה הודיעה בדוחות האחרונים שהיא שילמה כבר מעל למיליארד דולר עד היום על האירוע הזה, כלומר זה אירוע מתגלגל. זה ממחיש כמה בחדשנות יש גם סיכונים״.

חדוה בר היא כלכלנית ישראלית המכהנת כמפקחת על הבנקים בבנק ישראל. והיא בעלת תואר ראשון בהצטיינות בכלכלה ומדע המדינה, תואר שני בהצטיינות בכלכלה עם התמחות במאקרו כלכלה ובמסחר בינלאומי ותואר דוקטור בכלכלה בנושא "שוק הכספים וממשל תאגידי", כולם מהאוניברסיטה העברית בירושלים.

החלה את עבודתה בבנק ישראל ככלכלנית ביחידת המחקר בחטיבת הפיקוח על הבנקים. בר שימשה ראש תחום שוק ההון במחלקת המחקר של הבנק, ובמשך ושלוש שנים שימשה נציגת ישראל בדירקטוריון הבנק האירופאי לשיקום ופיתוח (EBRD) בלונדון. באוגוסט 2015 נכנסה לתפקידה כמפקחת על הבנקים בבנק ישראל.

חדוה בר – ";האטה בביקושים למשכנתאות";

רשות ני";ע נכנסת לתחום הפינטק: הקימה עם רגולטורים נוספים בעולם מערכת לחדשנות פיננסית

האם אפשר לשלם באפליקציות התשלומים בבתי עסק

המטבע החדש של פייסבוק: ליברה – איך זה יעבוד

יש הרבה דרכים  שחברות ובוסים חושבים שאלו הן שהופכות עובדים למרוצים, אבל הרבה עובדים אינם מרוצים. בין הדברים שלא מחזיקים לאורך זמן הם חדרי מנוחה בעבודה, חדר משחקים, אפילו מכונת אספרסו מפוארת.  הסיבה היא פשוטה: מתרגלים. אם לעובד אין הזדהות עם ערכי החברה, אין לו אתגר  או להפך, העבודה קשה לו מדי, שום דבר מכל אלו לא יעזור.

עובד מרוצה זה לא רק אינטרס של העובד אלא גם של המעביד. סקרים אחרונים מראים שכאשר העובד מרוצה, התפוקה שלו עולה ב-20%. אלו גם משפיעים על יתר העובדים, ועובדים מרוצים משתמשים בפחות ימי מחלה. אז הופך עובד למרוצה?

פידבק חיובי ותחושת הערכה

בראש ובראשונה כל מה שעובד צריך הוא לדעת שהעבודה שלו נראית ושמעריכים אותה. כמובן שזה לא אומר שצריך כל הזמן לטפוח על השכם, אבל כאשר נעשית עבודה טובה, חשוב לחגוג את ההצלחה ואם יש דרך לתגמל, מה טוב.

לא מדובר רק בפידבק על עבודה אלא גם נימוסים בסיסיים כמו שלום , בוקר טוב. אלו גורמים לעובדים להרגיש שרואים אותם. התעלמות היא הדרך לעובד מתוסכל.

איזון בית-עבודה

למרות שאיזון בית עבודה הוא אחד הדברים שהכי עושה אנישם מרוצים, היום יותר ויותר לוקחים את העבודה הביתה. חשוב שלעובד יהיה זמן פנאי למשפחה, לתחביביו,  שעות מנוחה ועוד. אין שום אטרקציה במשרד שתחליף את זה.

לבחור מראש עובד מתאים

נכון, כאן מדובר באחד הקשיים הגדולים של המעסיקים ובכל זאת, הרבה עובדים חשים שהתפקיד שלהם לא מאתגר מספיק או להפך, שהעבודה גדולה עליהם ודורשת יותר מדי תחומי אחריות.  אם העובדים מאמינים בערכי המותג ומאמינים ששוה לטרוח עבור המוצר שהחברה מייצרת או מספקת, לא משנה כמה קורות החיים מרשימים, העדר התלהבות יפגע בחברה.

מי הבוס הישיר

ההשפעה הגדולה ביותר על רמת המעורבות של העובדים היא חוסר סיפוק מהמנהל הישיר שלהם. לפי מחקרים קיימת סבירות של 80% שהעובדים יהיו מנותקים רגשית אם הם נקלעים למחלוקות עם הבוס שלהם.

תקשורת תקינה

אם העובד שלכם נראה קצת מבולבל או לא ברור לו מה צריך לעשות, שאלו אותו אם הוא צריך עזרה. כמו כן שיחות עידוד חיוניות כשיש קושי ספציפי. אם יש שינויים חיוביים או שליליים בחברה, העובדים רוצים להיות בעניינים.

הטבות נדיבות

הטבות כמו ארוחה חינם,  תשלום על החניה, מדיניות חופשות נדיבה לא רק שהפכו בחלק מהמקרים עובדים למרוצים אלא הפכו לכלי שבו חברות מתחרות על לבם של עובדים מבוקשים.

אפשרויות קידום

בענפים שבהם לא נשברים שיאי המשכורות, המשכורות בתחום דומות בין חברה לחברה. חמישית מהעובדים ציינו בסקרים שהם מעוניים להתקדם השנה. עובד שרוצה להתקדם, מעוניין להתפתח מקצועית, לקבל תחומי אחריות נוספים ולהפוך את העשייה היומיומית שלו למעניינת יותר.

גמישות בשעות העבודה

מחקר שנעשה בבריטניה מצא שגמישות בשעות עבודה יכולה להעלות משמעותית את שביעות הרצון של העובדים ואת תחושת המחויבות שלהם לחברה. עם זאת, ביצועי העובדים היו טובים יותר כאשר הגמישות היתה בלתי רשמית

יחס הוגן

אומנם השכר הוא לא הפונקציה היחידה ואפילו עיקרית, אך שכר נמוך מדי בבהחלט יפגע בשביעות הרצון של העובד. תחושת העובד שעבודתו מוערכת על ידי שכר הולם תשפיע על רמת עשייתו.  בין אם מדובר בהסכמה מראש על מדרגות שכר, קידומים צפויים, בונוסים ברורים והתנאים לקבלם – כל זאת הופך את חוויית העבודה למשמעותית ומתגמלת בהרבה.

לחפש עבודה אחרת כשעובדים – איך עושים את זה

ישראלים ישנים פחות, עייפים יותר ולכן פחות מרוצים מהעבודה

אומנם זכותו של מעסיק לבחור מי שמתאים לו לעבודה, על סמך ניסיונו וכישוריו. אבל כיוון שהדין הישראלי אוסר אפליה יש שאלות שאסור לשאול בראיון עבודה. מידע זה חשוב הן למועמד והן למעסיק, שייידע שהשאלות הבאות הן עילה לתביעה.

לפי חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, אסור למעסיק להפלות בין המועמדים לעבודה בשל מינם, נטייתם המינית, מעמדם האישי, הריון, טיפולי פוריות, טיפולי הפריה חוץ–גופית, היותם הורים, גילם, גזעם, דתם, לאומיותם, ארץ מוצאם, השקפתם, מפלגתם או שירותם במילואים, קריאתם לשירות מילואים או שירותם הצפוי בשירות מילואים, לרבות כולל תדירות ומשך השירות. כמו כן, חוקים נוספים החלים בתחום העבודה, אוסרים הפליית מועמד לעבודה השומר שבת, הפליית נשים הרות או בהיותן בחופשת לידה, הפליית מוגבלים מחמת מוגבלותם וכדומה.

כך למשל חברת הפקות של תוכנית הריאליטי  שאלה מועמדים אם הם שומרים שבת. אומנם החברה טענה שהשאלה נועדה כדי להתחשב בלוח הזמנים שלהם,  אך חלק מהמועמדים חשו שהשאלה היא על רקע אפליה. המקרה טרם הגיע לבית המשפט, עם זאת  נעשתה פנייה ליועץ המשפטי.

כמובן שאם השאלה רלוונטית לעבודה, היא מותרת. כך למשל בעבודה עם חשיפה לחומרים מסוכנים מותר לשאול עובדת אם היא הרה. מכאן שהשאלות הבאות מפלות אם אין להן קשר ישיר לעבודה:

• האם את/ה רווק/ה?
• האם את/ה נשוא/ה?
• יש לך ילדים?
• כמה ילדים יש לך?
• האם את/ה נמשכ/ת לבני מינך?
• האם היית בעבר גבר או אישה?
• האם את/ה שומר/ת שבת?
• אילו מצוות את/ה מקיימ/ת?
• מה דתך?
• האם שירת בצבא?
• מה הפרופיל הצבאי שלך?
• מה הקב"א שלך?
• בן כמה אתה? (להוציא כמובן קטינים שאינם מורשים לעבוד)
• האם את מתכננת היריון?
• האם את בטיפולי פוריות?
• האם את מתכננת טיפולי פוריות?
• למי הצבעת בבחירות?
• מה העדה שלך?
• מתי עלית לארץ?
• כמה מילואים את/ה עושה בשנה?
• איפה את/ה עושה מילואים?
• האם את/ה לוקח/ת תרופות?
• האם את/ה בטיפול רפואי? (אלא אם כשירות רפואית נחוצה לתפקיד)
• האם יש לך קעקועים?
• האם אתה יוצא לפאבים? (השאלות האחרונות מכוונות לכל תחביב שהנו חוקי)

במקרים של שליחת קורות חיים או ראיון טלפוני או במייל, אין לשאול את המועמד על מינו.

איך מוכיחים אפליה?

למרות האיסורים המפורשים למניעת אפליה, הרבה פעמים קשה למועמדים להוכיח את עצם האפליה. אבל מספיק  שהמועמד יוכיח בבית הדין לעבודה, כי כחלק מהליך הקבלה לעבודה, המעסיק ביקש מידע בנושא שהחוק קובע איסור הפליה, כדי להעביר את נטל ההוכחה על המעסיק. אז על  המעסיק יהיה להוכיח שהמועמד למשרה לא הופלה.

המצוין הוא האויב של הטוב מאוד: איך הפרפקציוניזם תוקע אותך בעבודה?

ניפרד כידידים: מה צריך לדעת כשעוזבים מקום עבודה

לחפש עבודה אחרת כשעובדים – איך עושים את זה

חברת ההפצה דיפלומט תחל להפיץ את מותג תחליפי הבשר ביונד מיט. ביונד מיט מיובא לישראל על ידי חברת היבוא KAYA בבעלותם של יואב אלגרבי והשף עדי ריכטר

ביונד מיט, חברת הבשר הטבעוני ששברה שיאים בבורסה, מתרחבת בישראל. חברת ההפצה דיפלומט תחל להפיץ את מותג תחליפי הבשר ביונד מיט. ביונד מיט מיובא לישראל על ידי חברת היבוא KAYA בבעלותם של יואב אלגרבי והשף עדי ריכטר. דיפלומט תהיה אחראית על מערך ההפצה של המוצרים ותחליף את חברת סברא, ש־KAYA היתה שותפה בה ואשר הפיצה את ביונד מיט בשנה וחצי האחרונות.

יש לציין שדיפלומט היא מחברות ההפצה הגדולות בישראל ומתחזקת מערך לוגיסטיג גדול מאוד.  בינתיים מיובא לישראל רק ההמבורגר הטבעוני של המותג האמריקאי, ודיפלומט תפיץ אותו בעיקר למסעדות ולאולמות אירועים. ביונד מיט נמכר כיום כבר ב־200 מסעדות, בהן מסעדת מחניודה של השף אסף גרניט, מסעדת זכאים הטבעונית, מסעדת ריינבו, רשת ההמבורגר סוסו אנד סאנס של השף עומר מילר ופורטר אנד סאנס

. בעבר בדקה חברת היבוא  את הפצות המוצר עם רשתות השיווק, בהן רמי לוי ושופרסל, אך לא נסגרה עסקה. והסיבה היא  התהליך האורך לקבלת רישיון ממשרד הבריאות לשיווק ברשתות, הפעם היא מנסה שוב. לישראל מגיע בינתיים רק ההמבורגר של ביונד מיט במארזים שמיועדים לשוק המקצועי ולא למכירה לצרכן הסופי. לחברה הבינלאומית מוצרים נוספים, בהם ארבעה סוגי נקניקיות, נתחוני עוף ומוצרים נוספים שאינם משווקים עדיין בישראל.

בחברת היבוא אומרים כי הספקית בחו"ל אינה עומדת בביקושים הגבוהים למוצר בחו"ל, ואף שהובטח כי מוצרים ארוזים לשוק הקמעונאי יגיעו לארץ כבר בחודש מאי, האספקה טרם הגיעה ולכן לא מתקיים כרגע מו"מ אל מול רשתות המזון הקמעונאיות.  עם זאת, חלק מהקמעונאיות מנסות לייבא את המוצר ישירות.

ההצלחה של ביוונד מיט גם לפי הצרכנים היא חוויית אכילת בשר הבאה לידי ביטוי בטעם,  בניחוח ובמרקם. החברה, שנוסדה בקליפורניה ב־2009, ניתחה את המולקולות שיצרו את ריח וטעם הסטייק ויצרה בשר מחלבון אפונה מבודד, שמן קנולה, שמן קוקוס מזוכך ומיץ סלק שגורם לבשר "לדמם" כמו בשר בצלייה.

מאז עליית המוצרים הראשונים של ביונד מיט למדפים ב־2013 היא צמחה במהירות, והיום הם נמכרים ב־35 אלף נקודות הפצה ברחבי ארה"ב. ההכנסות של ביונד מיט יותר ממכפילות את עצמן מדי שנה מאז 2015, והן הסתכמו ב־87.9 מיליון דולר ב־2018. החברה בינתיים רק מפסידה, אך שיעור ההפסד מתכווץ. ב־2018 הצליחה ביונד מיט להיפטר לראשונה מהפסד גולמי. ברבעון הראשון של 2019 הכנסותיה זינקו ב־215%. למרות ההפסדים עם הדיווח של הרבעון הרביעי שוויה בבורסה עלה ל-8 מיליארד דולר.

ביונד מיט, מניית ההמבורגר הטבעוני שסיימה יום מסחר ב-4 מיליארד דולר