מעודכן ל-06/2022
כמה כסף מכניסים היום עורכי דין בישראל – מה הם פערי השכר בין עו"ד חדש לוותיק? האם יש הבדל במשכורות בין גברים לנשים בתחום, ואיך משפיע מיקום המשרד בארץ? כל התשובות בכתבה
עולם המשפטים ועריכת הדין נחשב כשדה תעסוקה המפרנס את העובדים בו בכבוד יחסית, שכן מדובר במקצוע יוקרתי, הטומן בחובו אפשרויות קידום רבות, ואשר העוסקים בו עברו מסלול הכשרה ארוך ומאתגר – הכולל לא רק סיום לימודי תואר ראשון, אלא גם השלמת חובת התמחות ומעבר של מבחני חיצוניים מטעם לשכת עורכי הדין בישראל, הנחשבים למבחנים מאתגרים למדי. נכון להיום, במדינת ישראל יש למעלה מ-80 אלף עורכי דין, והשאלה היא האם ההשקעה הגדולה משלמת ובמילים אחרות – כמה מרוויח עורך דין? החדשות הטובות שבשנתיים האחרונות יש עלייה משמעותית בשכר עורכי הדין (בדומה אגב לעלייה בשכר רואי החשבון ומאותן הסיבות; כמה מרוויח רואה חשבון?)
גובה השכר ותנאי ההעסקה של עורכי הדין מושפעים ממגוון גורמים: תחום התמחותם (התמחות בהייטק או התמחות במשפט פלילי, לדוגמה), הוותק המקצועי, היקף המשרה, מקום העבודה (משרד גדול או קטן, מחלקה משפטית, מגזר פרטי או ציבורי וכו') היותם שכירים או עצמאיים, וגורמים נוספים.
מבדיקה של הון במשרדים גדולים וקטנים ושיחות עם עורכי דין עולה התמונה הבאה: השכר החודשי הממוצע במקצוע עריכת דין בישראל עומד על כ-15-17 אלף שקל (ברוטו). הנתונים מראים כי למרות הקדמה,, למגדר עדיין יש השפעה על גובה השכר: עורך דין גבר מרוויח כ-15% יותר מאישה. מתמחים בעריכת דין מקבלים 8-9 אלף שקל ותוך שנה הם מגיעים לכ-10 אלף שקל. עורך דין מתחיל מרוויח 11-14 אלף שקל. עורך דין אחרי 5-6 שנים של וותק מרוויח כ-16-18 אלף שקל
גם אזור העבודה משפיע על השכר: עורכי דין באזור המרכז מרוויחים הכי הרבה בהשוואה לקולגות באזורים אחרים בארץ: כ-17-18 אלף שקלים. בשרון מרוויחים 14-15 אלף שקלים בחודש, באזור ירושלים – 14-15 אלף שקלים, בשפלה – 14-15 אלף שקל ובצפון – 12-13 אלף בחודש. עורך דין באזור הדרום מרוויח הכי מעט: 11-12 אלף שקלים בממוצע בחודש.
עוד בנושא משפטוכך ישפיע הוותק על תלוש השכר שלכם, אם אתם עורכי דין: בשנה הראשונה בתפקיד, השכר הממוצע עומד על כ-9-9.5 אלף שקל; מהשנה השנייה ועד הרביעית, הסכום יעלה ב-500-800 שקל לערך. בשנה החמישית עד השנה השמינית, עיסוק בעריכת דין יניב לכם 16-18 אלף שקל בחודש – וכשתגיעו לוותק של 9 שנים ויותר, תקבלו שכר של 18 אלף שקל פלוס בחודש .
מחירון עורכי דין לפי תחומים – שכר טרחה מינימלי מומלץ (חלקי)
הוצאה לפועל
הגשת תביעה להוצאה בפועל – 850-650 שקל
דיני עבודה
- תביעות כספיות עד 30,000 שקל – 15% מסכום התביעה,
- תביעות כספיות בין 30,000 ל-110,000 שקל – 10% מסכום התביעה. מינימום 5,000 שקל.
- תביעות כספיות בבית הדין לעבודה מ-110,000שקל ועד 1,000,000 שקל – 4% מיתרת סכום התביעה בתוספת של כ-11 אלף שקל.
- ערעור לבית הדין הארצי לעבודה – 50% מהשכר הקבוע לגבי הערכאה הראשונה, אך לא פחות מ-7,800 שקל
דיני נזיקין
- תביעת נזיקין עד 161,238 שקל – 15% מהסכום הנפסק לאחר ניכוי גמלה שמשלם המוסד לביטוח לאומי
- תביעת נזיקין מ-161,238 שקל ועד 403,096 שקל – 5% מהסכום הנפסק לאחר ניכוי גמלה שמשלם המוסד לביטוח לאומי
- תביעת נזיקין מעל 403,096 שקל – 10% מהסכום הנפסק לאחר ניכוי גמלה שמשלם המוסד לביטוח לאומי
- שכר טרחה תאונות דרכים – 13-8 אחוזים מהפיצוי שהתקבל
משפט פלילי
- משפטים פליליים בבית המשפט המחוזי – 5,175 שקל
- כתב אישום פלילי – גרימת מוות ברשלנות – 7,354 שקל
- כתב אישום פלילי – חטא – 2,152 שקל
- כתב אישום פלילי – עוון – 2,599 שקל
- שחרור בערבות – 1,400, שקל
- טיעונים לעונש – 3,670 שקל
- ערעור על פסק דין פלילי – 2,670 שקל
- ערעור על גזר דין פלילי בלבד – 2,024 שקל
- ערעור על פסק דין פלילי לבית המשפט העליון – 8,105 שקל
דיני תאגידים
- רישום חברה, אגודה שיתופית או עמותה – לפי תקנון מצוי – 1,980 שקל
- שינוי במסמכי רישום תאגיד – לפי תקנון מצוי – 1200 שקל
- עריכה ורישום שעבוד – 50% משכר טרחה הניתן בעד עריכת חוזה על סכום דומה
- פירוק תאגידים מרצון – 3,853 שקל
דיני מקרקעין
- חוזה שכירות לדירות מגורים – מחצית מדמי השכירות לחודש
- חוזה שכירות לבתי עסק – דמי חודש שכירות
- רישום דירות מגורים שנרכשו מקבלן – 1% משווי הדירה הנקוב בחוזה
- העברת משכנתה – 907 שקל
- הפטר או ביטול משכנתה – 907 שקל
דיני מיסים
- מיסים וארנונות לבתים משותפים – ערעור או ערר – 5% מהסכום השנוי במחלוקת, מינימום 860 שקל
- ערעור מס הכנסה – מיסים ארנונות והיטלים – 7.5% מהסכום השנוי במחלוקת, מינימום 1,505 שקל
- ערעור למחוזי בנושא מס הכנסה – 5% מהסכום השנוי במחלוקת. מינימום 1,505 שקל
- מיסים וארנונות לבתים משותפים – ערעור או ערר – 5% מהסכום השנוי במחלוקת. לא פחות מ-900 שקל
דיני משפחה וירושה
- עריכת צוואה – 2,800שקל
- עריכת שתי צוואות הדדיות – 4,200 שקל
- משמורת ילדים בלי התנגדות בבית הדין הרבני – 2,800 שקל
- משמורת ילדים שיש בה התנגדות בבית הדין הרבני – 3,800 שקל
- הפקדת צוואה, שנערכה על ידי אחר – 1,100 שקל
- ערעור לבית הדין הרבני הגדול – 50% מהשכר בערכאה הראשונה, מינימום 780 שקל
- אישור רווקות בבית הדין הרבני – 1,100שקל
שירותים משפטיים כלליים
- התייעצות עם עורך דין – ללא בדיקת מסמכים – 700שקל
- התייעצות עם עורך דין – כולל בדיקת מסמכים –1,200שקל
- חוות דעת משפטית בכתב – 1,600שקל
- כתיבת מכתב התראה – 1,200 שקל
- הכנת תצהיר והחתמתו – 800 שקל
- בקשה לצו זמני – 1,835 שקל
- ערעור אזרחי לבית המשפט העליון – 50% מהשכר הקבוע לערכאה הראשונה, מינימום 7,105 שקל
- ערעור אזרחי לבית המשפט המחוזי – 50% מהשכר שבערכאה הראשונה, מינימום 5,354 שקל
- עתירה לבג"ץ – בכל עניין, למעט בעניין צו שחרור – 10,129 שקל
- תביעה שנושאה אינו ניתן להערכה בכסף בבית משפט השלום – 5,354 שקל
- עתירה לבית המשפט המחוזי בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים – 7,611 שקל
דיני קניין רוחני וסימני מסחר
- עריכת בקשה לרישום סימן מסחר, בהעדר התנגדות – 1,500 שקל
- עריכת תשובה להשגה על לשכת הרישום של סימן מסחר– 1,500 שקל
- הופעה לפני רשם סימני המסחר במעמד צד אחד– 1,500 שקל
| הציפיות משוק ההון לשנה הראשונה | הציפיות משוק ההון לשנה השנייה (פורוורד) | הציפיות משוק ההון לשנה השלישית (פורוורד) | הציפיות משוק ההון
ל 5-3 שנים (פורוורד) |
הציפיות משוק ההון לחמש שנים | הציפיות משוק ההון ל-10-5 שנים (פורוורד) | ממוצע תחזיות האינפלציה ל-12 חודשים קדימה | ציפיות לשנה הנגזרות מהריביות הפנימיות | ציפיות לשנה מחוזי אינפלציה | |
| 2019 | |||||||||
| ינואר | 1.0 | 1.5 | 1.6 | 1.6 | 1.4 | 1.7 | 1.1 | 0.9 | 1.1 |
| פברואר | 1.1 | 1.4 | 1.6 | 1.6 | 1.5 | 1.8 | 1.2 | 0.9 | 1.1 |
| מארס | 1.1 | 1.5 | 1.6 | 1.7 | 1.5 | 1.8 | 1.2 | 0.9 | 1.1 |
| אפריל | 1.1 | 1.6 | 1.6 | 1.7 | 1.6 | 1.8 | 1.3 | 1.0 | 1.3 |
| מאי | 1.3 | 1.4 | 1.6 | 1.7 | 1.5 | 1.8 | 1.3 | 1.0 | 1.3 |
| הנתון השוטף | 1.3 | 1.5 | 1.6 | 1.7 | 1.6 | 1.8 | 1.3 | 1.0 | 1.3 |
|
|
|||||||||
בנק ישראל מפרסם מדי חודש את ציפיות האינפלחציה כפי שהן נגזרות משוק ההון. איך בעצם גוזרים את האינפלציה מהמכשירים בשוק ההון? הנה התשובה
הציפיות לאינפלציה משוק ההון מוגדרות כיחס בין התשואות של אג"ח ממשלתיות לא-צמודות לתשואות של אג"ח ממשלתיות צמודות (Break-even Inflation), והן כוללות מרכיב של פרמיית סיכון אינפלציונית וכן הטיות שונות הנובעות מהבדלי המיסוי והנזילות הקיימים בין הסוגים השונים של איגרות החוב. הסבר מפורט על החישוב באתר בנק ישראל –
www.boi.org.il/he/DataAndStatistics/Pages/InflationExpectationsExplanation.aspx
הציפיות פורוורד הן ציפיות לאינפלציה במהלך תקופה עתידית. היותיהם באופן סדיר.
כמו כן, ניתן לגזור את הציפיות הנגזרות מהריביות הפנימיות של חמשת הבנקים הגדולים, המחושבות כיחס בין הריביות הלא צמודות לריביות הצמודות למדד. הריבית הפנימית מחושבת עבור כל בנק כממוצע בין המחיר השולי שלו לגיוס מקורות (פיקדונות) והמחיר השולי שלו להקצאת שימושים (אשראי).
וכך בעצם נגזרת האינפלציה (מדד המחירים) בשנה הקרובה ובשנים הקרובות בכלל.
מגל מערכות בטחון (MAGS) סיפקה ברבעון האחרון תוצאות פושרות יחסית (תוצאות רבעון אחרון) ומחיר המניה הגיב בירידה מרמת מחיר של 5 דולר ל-4.4 דולר המבטאים שווי של כ-100 מיליון דולר. היום מדווחת החברה כי חתמה על חוזה בהיקף של 5.5 מיליון דולר לאספקת מערכות הטכנולוגיה המתקדמות שלה לזיהוי חדירה בגבולות, אשר ישמשו להגברת האבטחה ומניעת חדירה בגבול בינלאומי אשר חלקו מגודר וחלקו קיר בטון. חוזה זה הינו חלק מפרויקט קיים במסגרתו מערכותיה של מגל מספקות פתרון ייחודי ומהוות את הלב הטכנולוגי של הפרויקט.
מר דרור שרון, מנכ"ל מגל, אמר: "מגל הינה מובילה עולמית בטכנולוגיות היקפיות לזיהוי חדירה. זכיותינו בהזמנות כמו זו – אספקת חיישנים לגבולות בינלאומיים פעילים, נובעות מעשרות שנות ניסיון באספקת מערכות אשר הוכיחו עצמן בתחום. בזמן בו מדינות ברחבי העולם מציבות בראש סדר העדיפויות שלהן הגנה על גבולות, ובשעה בה הן מבינות כי מכשול פיזי ללא טכנולוגיה איננו פתרון הולם, אנו רואים בתחום זה מנוע צמיחה משמעותי לטווח ארוך עבור מגל".
מגל הפסידה חצי מיליון דולר למרות צמיחה של יותר מ-20%; אחת מההחזקות הכושלות של פימי
ג'רום פאוואל הוא ראש הפדרל ריזרב, הבנק המרכזי של ארצות הברית. הוא משמש בתפקיד זה מאז 2018. הוא נולד ב-1953 ואת התואר שלו במשפטים קיבל מאוניברסיטת גורג'טאון. בזמן לימודיו ערך את כתב העת המשפטי של האוניברסיטה.
לאחר סיום לימודיו בבית הספר למשפטים, הוא עבד כבנקאי השקעות בבנק ההשקעות דילון, ריד ושות', לפני מינויו לחבר הנאמנים, פאואל היה חוקר אורח במרכז המדיניות הדו-מפלגתית בוושינגטון. תחומי העניין שלו היו נושאים פיסקליים ופדרליים של המדינה. הוא היה שותף במשרד "קרלייל גרופ".
תפיסה כלכלית
פאוול נחשב נגיד ניטרלי, שלא תומך בשינויים חדים, למשל במדיניות הריבית. עם זאת, יש הרואים אותו נגיד יוני יותר. פאוול מאמין בעלייה מתונה והדרגתית של הריבית לצד הקטנה הדרגתית של מאזן הבנק, עפ זאת עקב ההאטה בכלכלה האמריקאית והלחצים הפוליטיים אותת על כוונתו להוריד את הריבית. כמו כן תומך ברגולציה על המסחר בוול סטריט ועל הבנקים.
בניגוד לדעת כמה מומחים, הוא חושב שהכלכלה תמשיך לייצר עוד משרות ובכך גם יגדל השכר. האינפלציה הנמוכה הפתיעה אותו, הרי הבנק בראשותו סבר שארצות הברית נמצאת בצמיחת יתר, וזה אכן היה המצב למשך תקופה.
בתקופת כהונתו האתגרים העיקריים שלו היו המאבק מול נשיא ארצות הברית בננושא, האינפלציה היורדת וכאמור האטה וסימנים למיתון, לצד מאבק פנימי בבנק על החלטות הריבית.
על ירידה חדה בתשואת האג"ח אמר: "אנחנו לא יודעים איך או מתי בעיות אלה ייפתרו. אבל אם נצטרך, לא נהסס לעזור לכלכלה". פאוול הוסיף ואמר ש"אולי הגיע הזמן למחוק את המונח 'לא קונבנציונלי' כאשר מתייחסים לכלים בהם השתמש הבנק בעת המשבר. אנו יודעים כי כלים כאלה עשויים להיות נחוצים בצורה כלשהי בעתיד"."
על רקע המתיחות הפוליטית עם הנשיא דונלד טראמפ, נראה שאם טראמפ יכהן כנשיא ב-2020, סביר להניח שלא ימשיך בתפקידו
למרות הלחץ של טראמפ הפד; השאיר את הריבית ללא שינוי
מורגן סטנלי חוזר בו: הפד'; לא יעלה את הריבית
מעודכן ל-06/2019
פייסבוק הכריזה רשמית על מיזם הענק שלה בעולם המטבעות הדיגיטליים: ליברה, מטבע דיגיטלי-קריפטוגרפי מבוסס בלוקצ'יין; ולצדו שירות תשלומים בשם קליברה (Calibra) שיאפשר העברת כספים ללא עמלות, וייכלל באפליקציות וואטסאפ ופייסבוק מסנג'ר. המטבע החדש והשירות יושקו בשנה הבאה.
לצורך מיזם ליברה גייסה פייסבוק שותפים הכוללים כמה חברות ענק בענפי הטכנולוגיה והפיננסים. מטרתו העיקרית להביא לראשונה את תחום הבלוקצ'יין ומטבעות הקריפטו ממטבעות של משוגעים לדבר לשימוש בקהל הרחב, ולחולל מהפכה של ממש בעולם התשלומים הדיגיטליים – ואולי בכלכלה העולמית כולה. עוד יש לציין שפייסבוק – שסובלת בשנים האחרונות מלחץ ציבורי ואיומי רגולציה – עלולה לעמוד כעת בפני גל חדש וחזק יותר של ביקורת וחששות, הקשורים לשליטתה המתגברת בשוק, יכולות לאיסוף מידע והפרת פרטיות. בניגוד לביטקוין, הגיבוי של החברות הפרטיות אמור לשמור עליו יציב יותר.
תוכן עניינים; ניתן להקליק על הקישור הרלבנטי
- 1 ליברה – מטבע בלוקצ'יין בקוד פתוח
- 2 המטרה העיקרית של מטבע ליברה
- 3 למה בלוקצ'יין
- 4 איך יעבוד מטבע הליברה
- 5 איך ישמרו על הכסף במטבע ליברה
- 6 איך מטבע ליברה ישמור על יציבות ואיך ייקבע ערכו
- 7 מי עומד מאחורי ליברה
- 8 מי יפקח על מטבע ליברה
- 9 האם המטבע יהפוך למטבע עיקרי בענקיות הסחר
- 10 מתי המטבע ייפתח לקהל הרחב
- 11 שאלות ותשובות
ליברה – מטבע בלוקצ'יין בקוד פתוח
ליברה הוא מטבע דיגיטלי גלובלי, שבנוי על גבי בלוקצ'יין בקוד פתוח. המשמעות של קוד פתוח היא שאינו נשלט על ידי ישות אחת – אלא מופעל ונשלט על ידי אגודת ליברה שמשרדיה בשווייץ, ומורכבת מחברות מסחריות ומארגונים ללא מטרות רווח.
המטרה העיקרית של מטבע ליברה
המטרה העיקרית של פייסבוק בהשקת מטבע ליברה היא פתיחת אפשרויות תשלום במדינות מתפתחות שלא היו זמינות לפיסבוק עד כה, כך למשל לכמעט 2 מיליארד איש אין חשבון בנק כלל ואם יש, העמלה על העברת כספים בבנקים בין מדינות מגיעה גם ל-10%. לכך יש להוסיף עמלות וריביות אחרות בבנקים או דמי חבר בכרטיס האשראי.
לכן המטרה העיקרית של פייסבוק היא לעשות לשוק התשלומים מה שעשתה וואטסאפ לשוק המסרונים, הרי היום לשלם על מסרון נשמע כמו היסטוריה רחוקה. כך פייסבוק רוצה שהמטבע שלה יהיה מטבע בלי ריביות או עמלות ודמי חבר.
למה בלוקצ'יין
היתרון הגדול של בלו'קציין הוא היותה מוצפנת, אך גם אין לה רשות מנהלת ולכן היא מבוזרת יותר ויכולה לשמש כתשלום מכל מקום בעולם לכל מקום אחר בעולם.
איך יעבוד מטבע הליברה
מטבע הליברה, על פי התוכנית של פייסבוק, ישמש פלטפורמה לשירותי תשלום שונים כמו ארנק דיגיטלי, שירותי אשראי, ואף יאפשר ביטוח ואימות זהות דיגיטלית.
על בסיס המטבע ליברה ייבנה ארנק דיגיטלי ושירות העברת כספים. זה ישולב בואטסאפ ובמסנג'ר. כמו כן ישמש בשלב ראשון כאפליקציה באנדרואיד. המטבעות שיועברו ללא עמלה או בעמלה מאוד נמוכה יוכלו להיות מומרים לכל מטבע בכל מדינה שבה פייסבוק פועלת.
בארנק הקליברה יהיה אפשר לראות כמה מטבעות ליברה יש למשתמש וכמה הם שווים במונחי כסף מקומי, ויהיה אפשר להעבירם בין אנשי קשר כמו באפליקציות התשלומים הקיימות כיום.
כדי להמיר מטבעות מקומיים לליברה לכסף מקומי ולהפך המשתמש יזין מספר אשראי או חשבון בנק. פייסבוק נותנת פתרון גם למי שאין לו חשבון בנק ותעבוד עם שירותי חלפנות מקומיים.
איך ישמרו על הכסף במטבע ליברה
ההרשמה תדרוש תהליך אימות זהות הכולל צילום תעודת זהות. כך אם מאבדים את הטלפון, הסיסמה או החשבון נפרץ, הכסף בקליברה יהיה בטוח. עוד הבטיחה פייסבוק שהארנק יהיה מופרד מחשבון הפייסבוק של המשתמש, והמידע מהארנק לא ישמש להצגת מודעות בפייסבוק.
קליברה תשמש חברה בת וכך לפי פייסבוק מידע ישותף רק במקרים של שמירה על בטיחות המשתמשים, ציות לחוק או מניעת פעילות פלילית.
איך מטבע ליברה ישמור על יציבות ואיך ייקבע ערכו
בניגוד לביטקוין התנודתי מאוד פייסבוק רוצה להבטיח יציבות במטבע שלה ולכן מגבה אותה בכמה נכסים אמתייים שמוחזקים על ידי אגדות ליברה, אגודה ללא מטרת רווח. כך למעשה חוזרים אחורה לימים שבהם הדולר היה מגובה באמצעות היצמדותו למחיר הזהב.
אגודת ליברה תחזיק עתודות של נכסים פיננסיים ביחס של אחד לאחד עבור כל מטבע ליברה שנמצא במחזור. סל הנכסים הללו כולל פיקדונות, איגרות חוב ממשלתיות ומטבעות מבנקים מרכזיים הנחשבים יציבים.
אם הביקוש יגדל, ליברה תייצר מטבעות נוספים ותגדיל את הנכסים. לעומת זאת, אם הביקוש יקטן כך גם הנכסים. לצד כך יהיו בורסות נוספות כמו בבורסות הקריפטו, שימכרו וירכשו מטבעות ליברה וימירו אותם למטבעות שונים.
כלומר, את הרזרבה ינהל ארגון ליברה, שיישב בג'נבה, והוא יהיה גם זה שינפיק או יוציא מהמחזור מטבעות (בניגוד לביטקוין, שם מטבעות נוצרים באמצעות ביצוע פעולות חישוב מורכבות, הליך שנקרא כרייה). אם יהיה ביקוש גדול למטבעות, הארגון ייקח את התמורה שנמסרה בעבורם ויצרף אותה לרזרבה. אם יהיה עודף מטבעות יוכל הארגון להוציא כסף מהרזרבה, לרכוש מטבעות ולהוציא אותם מהמחזור.
מי עומד מאחורי ליברה
לצד פייסבוק עוד שותפים במיזם הם חברות טכנולוגיה ותשלומים גדולות ובהן מאסטרקארד, פייפאל, ויזה, בוקינג, ליפט, אובר, ספוטיפיי, וודפון, Coinbase, קרן ההשקעות אנדריסן. התכנון של פייסבוק הוא להגיע ל-100 שותפים.
מי יפקח על מטבע ליברה
על המטבע מפקח כאמור ארגון ליברה, שגם יהיה המנפיק הבלעדי שלו. אבל עדיין אין תשובה ברורה מי יפקח על הארגון והתאמתו לרגולציה ברחבי העולם. וסוגיית הרגולציה שלו, אם בכלל אפשרית, הולכת להיות נושא חם בדיונים במדינות שונות.
האם המטבע יהפוך למטבע עיקרי בענקיות הסחר
הוא לא בהכרח יהיה המטבע העיקרי אבל כנראה כן ישמש אופציה נוספת לתשלום בענקיות סחר כמו איביי, אמזון, עלי באבא ואחרים. כמו שהיום אתם יכולים לבחור את המטבע שבו תשלמו לאתרים בחו"ל, תשלום בכרטיס אשראי או בפייפאל, כך תיפתח האופציה של ליברה, וזה הישג ראשון מסגו למטבע קריפטו.
מתי המטבע ייפתח לקהל הרחב
אף שפייסבוק הכריזה על השקת המטבע, בשלב זה הוא פתוח רק למפתחים עבור ביקורות ושיפורים. המטבע ליברה והשירות קליברה ייפתחו לקהל הרחב ב-2020.
שאלות ותשובות
מה ההבדל ממטבעות בלוקצ'יין אחרים?
להבדיל ממטבעות בלו'קצ'יין כמו ביטקוין, שאין עליהם פיקוח, ליברה נתמך נוסף על פייסבוק בארגוני הטכנולוגיה והתשלומים הגדולים בעולם, בהם מסטרקארד, ויזה, ופייפאל. הם ינפיקו את המטבעות, יסחרו בו, יקבעו את הכמות שלו ועוד, בדומה לדרך שבנק ישראל קובע את כמות הכסף באמצעות הדפסה. בנוסף בניגוד לרוב מטבעות הבלוקצ'יין ליברה יהיה צמוד לנכנסים פיננסיים, כולל של בנקים גדולים ויציבים, כך שאמורה להימנע תנודתיות גדולה בערכו.
איך ייקבע ערך הליברה?
כאמור,שווי של המטבע יגובה ברזרבה של נכסים אחרים – איגרות חוב ממשלתיות נזילות ופקדונות בנק במטבעות מובילים יציבים כמו דולר ויורו. את הרזרבה ינהל ארגון ליברה, שיישב בג'נבה, והוא יהיה גם זה שינפיק או יוציא מהמחזור מטבעות
אם יהיה ביקוש גדול למטבעות, הארגון ייקח את התמורה שנמסרה בעבורם ויצרף אותה לרזרבה. אם יהיה עודף מטבעות יוכל הארגון להוציא כסף מהרזרבה, לרכוש מטבעות ולהוציא אותם מהמחזור.
מאיפה יהיה אפשר להשתמש במטבע הליברה?
בעיקרון מכל מקום בעולם שבו פייסבוק פעילה ועוד. בפייסבוק הסבירו שהמטרה היא להגיע גם למקומות שבהם אין חשבונות בנק או כרטיסי אשראי. רעיון שהועלה שבנוסף לעבודה עם חברות האשראי והבנקים הוא שליברה תעבוד עם שירותי חלפנות מקומיים.
איך יודעים שהכסף לא ישמש להלבנת הון?
היתרון של ליברה הוא שמגובה בחברות גדולות וידועות, כך שלא יהיה קשה מאוד לאתר אותן אם הכספים ישמשו להלבנה. וכיוון ששתים מהחברות הן ויזה ומאסטקארד, נראה שהכיוון הוא לעשות מאמצים לצמצמם את שיעור ההלבנה וכן לזהות משתמשים שיפרו תנאים
במה נוכל להשתמש במטבע הזה?
כאמור, המטרה היא שיהיה אפשר להשתמש בו בכל מקום בעולם, גם אלו עם פחות נגישות לכסף. עוד מטרה של פייסבוק היא ששיטה זו תהיה הליך מקובל לתשלום בבתי עסק ובאתרי המסחר הגדולים.
מה עם פיקוח?
המטבע כאמור מפוקח על ידי הארגון, אבל לארגון עצמן אין פיקוח. על כן פוליטיקאים מכל העולם נרעשים ומעוניינים להטיל מגבלות שונות על פייסבוק, כך שלא תתחרה בכלכלה של אותן מדינות ושיהיה עליה פיקוח הדוק יותר. לפייסבוק כבר יש ניסיון עבר שלילי של הפרות פרטיות, ולכן הפולטיקאים דואגים יותר ורוצים להדק את הפיקוח, ויש סכנה שזה יפגע בחזון הכללי של פייסבוק.
זה מאובטח?
הכניסה לארנק קליברה תהיה באמצעות אימות צילום תעודת זהות. עוד כדי לשמור על פרטיות הבטיחה פייסבוק שהארנק יהיה מופרד מחשבון הפייסבוק ולא יכיל את הפרטים החשופים בפייסבוק ולא יופצו מודעות. היא יכולה לעשות זאת בכך שקליברה תשמש חברה בת של פייסבוק.
מה אומרים האנליסטים?
רבים מהם חושבים שזהו צעד מבורך שיגדיל את ההכנסות של פייסבוק, לכן רואים בה מחברות האינטרנט המומלצות להשקעה, עם זאת רבים אומרים שעדיין הרבה פרטים חסרים, כמו גיבוי של בנקים שהם אלו שאמורים לאשר את העברת הכספים וכן האם באמת לליברה יש באמת מספיק נכסים כדי לשמור על קורלציה של נכס אחד למטבע
הביטקוין של פייסבוק: החברה תשיק מטבע דיגיטלי
בלוקצ'יין – מהפכה במטבעות הדיגיטליים; מה זה? איך זה צפוי להשפיע עלינו? ומה מחיר הביטקוין?
ביטקוין – איך נוצר המטבע הדיגיטלי? מה השווי שלו (והאם זה מוצדק)? והאם אפשר להשקיע בו?
דניאל כהנמן (1934) הוא זוכה פרס נובל לכלכלה ייחודי, כיוון שתחום התמחותו כלל לא כלכלה אלא פסיכולוגיה. כהנמן, הישראלי-אמריקני, הוא חתן פרס נובל לכלכלה לשנת 2002. מחקריו חלוציים בכמה תחומים: קבלת החלטות, כלכלה התהנהגותית והירוסטיקה – דרך לפתרון בעיות. הוא מכהן כפרופסור באוניברסיטת פרינסטון בתחומים פסיכולגיה ומדיניות ציבורית.
הוא סיים תואר ראשון בפסיכולוגיה ומתמטיקה מהאוניברסיטה העברית. אחר כך שימש בצה"ל כפסיכולג, בין היתר המציא את מבחני הקב"א. כמו כן עסק בתכנון מבדקים לקורס קצינים.
את הדוקטורט שלו קיבל מאוניברסיטת ברקלי. בשנים האחרונות הוא חבר במרכז לחק הרציונליות באוניברסיטה העברית.
על מה ניתן לו פרס נובל
פרס נובל לכלכלה הוענק לכהנמן על המחקר שערך יחד עם עמוס טברסקי (שכבר לא היה אז בחיים) על 'הכרעה בתנאי אי ודאות' במסגרת עיסוקם בפסיכולוגיה חברתית וההשלכה של של המחקר על אופן פעולתם של כלכלנים. אף שלדבריו "מעולם לא למד קורס בכלכלה".
תחום מחקריו וספריו
כהנמן החל לחקור עם עמיתו עמוס טברסקי, את תהליכי קבלת החלטות ושיפוט סובייקטיבי בתנאים של אי-ודאות. המאמר החשוב הראשון שפרסמו השניים ראה אור בכתב העת Science . בכתב העת אקונומטריקה פרסמו את מאמרם החלוצי בנושא תורת הערך אותו פיתחו כחלופה לתורת התועלת, Prospect theory: An analysis of decisions under risk,מאמר שאחר כך הפך למצוטט ביותר בכתב העת הזה, לתיאור תהליכי קבלת ההחלטות בתנאי אי ודאות.
מאמרם המשותף החשוב והמפורסם ביותר פורסם בירחון Science , וכותרתו "מיסגור החלטות והפסיכולוגיה של בחירה". בשנת 1982 ראה אור ספרו "שיפוט בתנאי חוסר ודאות" אותו כתב יחד עם טברסקי ופול סלוביק.
מחקריו המפורסמים עוסקים בהטיות של אנשים בניגוד לכל הסתברות, כך למשל בשאלה על בחורה שסיימה תואר בפילוספיה והולכת להפגנות הוצגה השאלה מה סביר שהיא עושה, פקידת בנק או פקידת בנק הפעילה בתנועה הפמניסטית? רוב המשיבים בחרו באופצייה השנייה אף שההסתברות בניסוח הכללי גדולה יותר.
בספרו "לחשוב מהר, לחשוב לאט" עסק בהשפעתם של שנאת הפסד וביטחון-יתר על אסטרטגיות של ארגונים וחברות, הקושי לנבא מה יגרום לנו אושר בעוד שנים אחדות ואף בעוד שעות אחדות, ההשפעה העמוקה של אופן הצגת המידע על בחירותינו, ועוד
התובנות של כהנמן יצרו וביססו את הכלכלה ההתנהגותית — כלכלה שמנסה להעריך גם את השפעתן של התנהגויות אנושיות לא־רציונליות ולא מחושבות.
פול קרוגמן – זוכה פרס נובל שבעד התערבות ממשלה והפחתת הגלובליזציה
מעודכן ל-06/2022
כמה מרוויח רואה חשבון?
הם עוזרים לאחרים להתנהל עם כסף – אבל כמה הם מכניסים בעצמם לעצמם? למה נשחק שכרם של רואי חשבון בעשור האחרון, למה הוא עלה בשנתיים האחרונות?
ראיית חשבון הוא מקצוע הנחשב מכובד – שבצידו שכר נאה ואחריות גדולה. אבל, עד שמגיעים לשכר המכובד יש דרך ארוכה. רואה חשבון אחראי על ניתוח נתונים חשבונאיים, הכנת דו"חות כספיים וייעוץ בעניינים פיננסיים. במסגרת תפקידו, רואה החשבון אוסף מידע חשבונאי ומבצע ניתוחים של נתונים כספיים, מתעד עסקאות פיננסיות, מסכם את המצב הכספי של הלקוח ומפיק מסקנות לטובת ניהול כספי אפקטיבי יותר לטווח הארוך. כל חברה או ארגון גדול זקוקים לשירותיו של רואה חשבון – ולכן גם הביקוש לעבוד בתחום הוא גבוה. כדי להגיע לטייטל – "רואה חשבון" יש לעבור שלוש שנים לא פשוטות של לימודים ושנת השלמה בחשבונאות. בהמשך יש לעבור בחינות מועצה וכן סטאז' ( התמחות) של שנתיים. זו דרך ארוכה, קשה, התגמול לרוב מגיע בסוף הדרך, אבל כדי להיות רואה חשבון צריך לאהוב את המקצוע והתפקיד.
בעשור האחרון שכר רואי החשבון קפא ואף נשחק. כך עולה מריכוז נתונים של המקצועות המובילים בענף החשבונאות והכספים לצד בדיקה של ביזפורטל עם רואי חשבון שמועסקים בחברות ובמשרדי רואי החשבון. נתחיל מהתכ'לס: מתמחה בחשבונאות מרוויח כיום כ-8 אלף שקל – זה משמעותית יותר ממה שהיה לפני שנים בודדות. מתמחה בסוף ההתמחות כבר מרוויח 10 אלף שקל. רואה חשבון עם ניסיון של 4-6 שנים מרוויח כ-14-15 אלף שקל ואפילו יותר. זה שכר גבוה לעומת המצב בעבר וזה נובע בגלל הבריחה של אנשים מלימודי חשבונאות והמחסור שנוצר בתחום.
ועדיין ריכוז נתוני השכר מעלה כי בהשוואה לעשור הקודם חלה שחיקה בחלק מהמקצועות. לדוגמה, השכר אצל גזברים בדרג ביניים עמד לפני עשור בטווח של 22-13 אלף שקל, ואילו לפני כשנתיים הטווח ירד ל-12-20 אלף שקל ורק כעת חזר לרמות של 15-25 אלף שקל. מנהל חשבונות בצוות עם ניסיון של בין שנתיים לארבע שנים מרוויח כ-9-10 אלף שקל בחודש. לפני שנה-שנתיים זה היה 8 אלף שקל. לפני כעשור עובד באותו התפקיד היה מקבל שכר של עד 9,000 שקלים.
בשנתיים האחרונות במקביל לירידה דרמטית בלומדי חשבונאות והביקוש הקשיח למקצוע, משרדי הרואי חשבון העלו את השכר באופן דרמטי. היום מתמחה מתחיל כאמור ב-8,000 שקלים ומהר מאוד זה מגיע גם ל-9,000-10,000 שקל בחודש. זו בשורה למקצוע ולעובדים בו, כשבמקביל כל המשרות הקשורות גם קיבלו שדרוג בשכר. הסיבה השורשית לעליית השכר היא מעבר של עובדים רבים למקצועות ההייטק. זה מתחיל כבר בשלב הלימודים. הבחירה במקצועות החשבונאות בירידה כי יש ביקוש גדול ללימודי טכנולוגיה. כמו כן, ההייטק מושך רואי חשבון מהמשרדים ונוצר מחסור גם בעמדות של מנהלי ביניים. וכך החדשים מתקדמים יחסית מהר במסלול, גם מבחינת תפקיד וגם מבחינת שכר.
מתחרים על כל משרה
עם זאת, לא בטוח שהמצב יימשך. השכר של רואי חשבון תלוי בביקוש והיצע ללימודי חשבונאות. הסטודנטים הם בעצם "חומר הגלם" של המקצוע. ככל שיש מחסור השכר עולה, וההיפך – כיש הצפה השכר יורד. עד לפני שנים בודדות, היתה הצפה. כעת יש מחסור. אבל דווקא בגלל שיש מחסור, והשכר עולה, יש יותר עניין במקצוע ושוב כמות הסטודנטים עולה. מעבר לכך, הגאות בשוק ההון תרמה לעליית שכר. חברות רבות הנפיקו בבורסה בארץ ובחו"ל והן נזקקו למחלקת כספים עצמאית – רוב האיושים הגיעו מהמשרדים ואז נוצר מחסור במשרדים עצמם והביקוש לרואי חשבון בכלל גדל, לא רק למתמחים.
המצב הנוכחי הוא שחשבים מתחילים משתכרים כ-15 אלף שקל ואפילו יותר. וותק של 3-4 שנים כחשב יעלו את שכרכם לכ-20-22 אלף שקל. סמנכ"ל כספים מרוויח מעל 30 אלף שקלים, אם מדובר בחברה ציבורית אז זה יכול להיות גם כפול בחברה קטנה-בינונית, אחרת זה גבוה יותר.
מחירון רואי החשבון – תעריפים ועמלות
הנהלת חשבונות
- הנהלת חשבונות לעוסק פטור (רישום הוצאות והכנסות) – 150- 300 שקל לחודש
- הנהלת חשבונות חד צידית – עוסק מורשה (רישום הוצאות והכנסות) – 400 – 800 שקל לחודש
- הנהלת חשבונות כפולה – עוסק מורשה – הנהלת חשבונות מלאה – 900 – 2500 שקל לחודש
- הנהלת חשבונות לחברה קטנה – 1,000 – 2,500 לחודש
- הנהלת חשבונות לחברה בינונית – 3,500-1,500 לחודש
- ביקורת דוחות כספיים – חברה קטנה או בינונית – 6,000 -10,000 לחודש
- בניית תוכנית עסקית לעסק קטן –מחיר לשעת עבודה – לבניית תקציב העסק – 200 – 550 שקל
- בניית תוכנית עסקית לחברה קטנה/בינונית – המחיר לשעת עבודה – 1,500 – 2,500שקל
- דוחות תזרים מזומנים לעסק קטן – 1,500 – 2,500 שקל
- דוחות תזרים מזומנים לחברה קטנה/בינונית – 1,800 – 3,500 שקל
- עריכת דוח אישי – 1,400 – 2,800 שקל
הצהרות הון
- הצהרת הון פשוטה – 800 – 2,500 שקל
- הצהרת הון מורכבת – 1,800 – 4,500 שקל
ייעוץ מס
- המחיר לשעת ייעוץ – 500-200 שקל
- ייצוג מול רשויות המס – 500-4006 שקל לשעה
- פתיחת תיק במס הכנסה – 600-300 שקל
ייעוץ פיננסי
- ייעוץ פיננסי חד פעמי – 700-200 שקל לשעה
- ייעוץ עסקי להבראת עסקים קטנים– 400-200 שקל לשעה
- ייעוץ בדיני עבודה – 500-300 שקל לשעה
- ייעוץ וליווי עסקי לחברות – 450-150 שקל לשעה
ייעוץ כלכלי למשפחות – 500-200 שקל לשעה
מדריכים קשורים:
תואר בחשבונאות – למי זה יכול להתאים?
יועץ השקעות בבנק – מה העבודה? כמה מרוויחים? והאם כדאי?
פול קרוגמן הוא כלכלן זוכה פרס נובל ל-2008. הוא לימד כלכלה בכמה אוניברסיטאות, ושנים רבת לימד באוניברסיטת פרינסטון, כיום מלמד באוניברסיטת העיר ניו יורק. כמו כן כותב טור בעיתון "ניו יורק טיימס" ובמקומות נוספים. את התואר הראשון שלו בכלכלה קיבל מאוניברסיטת ייל ואת הדוקטורט שלו קיבל מ-MIT.
אומנם היה מתלמידיו של ג'אגדיש בהאגוואטי, אחד מהתומכים הגדולים בגלובליזציה, אך עם השנים הפך לאחד ממבקריו הגדולים בנושא זה. בשנות השמונים היה חבר במועת היועצים של הנשיא רונלד רייגן. ב-1991 זכה במדליית ג'ון בייטס קלארק, המוענקת לכלכלן האמריקאי המשפיע ביותר מתחת לגיל 40.
מחקרים ותפיסת עולם
מחקרו הידוע ביותר מכיל מודל שבו חברות ומדינות יוצרות וסוחרות בגלל יתרונות לגודל. קרוגמן בלט כמבקר הכלכלה החדשה בשלהי שנות ה-90. קרוגמן אף מתח ביקורת על שערי חליפין קבועים הנהוגים במזרח ודרום-מזרח אסיה, וכן על מדיניותה הכלכלית של תאילנד לפני המשבר הכלכלי במזרח אסיה בשנת 1997.
עוד ב-1998 קרוגמן ביקר את בועת האינטרנט וטען ש"עד 2005 לערך יתברר שהשפעת האינטרנט על הכלכלה אינה גדולה מזו של מכשיר הפקס." אומנם תחזית שהתבררה כלא נכונה אך כן חזתה את התפוצצות הבועה. קרוגמן מתואר ככלכלן נאו-קיינסיאני, כלכלנים שסבורים שמעורבות הממשלה צריכה להיות גדולה יותר.
כך למשל בתקופת משבר הסאבפריים שב קרוגמן וקרא למדיניות ממשלתית מרחיבה על פי המסורת הקיינסיאנית וכן למדיניות מוניטרית מרחיבה של הבנק הפדרלי. הוא היה סקפטי לגבי סיכויי ההתאוששות כל עוד התמריץ שניתן הוא קטן מדי והירבה לתקוף את המפלגה הרפובליקנית על התעקשותה בנושא צמצום הגירעון, התעקשות שהיא לדעתו שלא במקומה בתקופה של מיתון. קרוגמן גם ביקר בחריפות את הבנק המרכזי האירופי וטען שמדיניותו המרסנת בתקופה של שפל מובילה באופן בלתי נמנע להתפרקותו של גוש האירו ולסבל אנושי מיותר ובלתי מוצדק. ספרו End This Depression Now! זכה לתשומת לב בתקשורת ובקרב הכלכלנים. טיעונו המרכזי היה שלפתרון המשבר בארצות הברית נדרש שילוב של הגדלה דרמטית בהוצאות הממשלה וחתירה של הבנקים המרכזיים לאינפלציה גבוהה יחסית. להערכתו, שילוב כזה יוכל לפתור את המשבר בזמן קצר יחסית.
ספרו "כלכלה בינלאומית: תאוריה ומדיניות", אשר התפרסם בשמונה מהדורות, הוא ספר לימוד מקובל בכלכלה בינלאומית ללא תחשיבים, בזכות הסבריו המקיפים על משבר מאזן התשלומים ותאוריית המסחר החדשה.
קרוגמן בעל דעות פוליטיות ליברליות בנושאים חברתיים וסוציאל-דמוקרטיות בנושאים כלכליים. הוא היה ממבקריה החריפים של מדיניותו הכלכלית של נשיא ארצות הברית ג'ורג' וו. בוש
מה אמר בנושאים שונים
על מלחמת הסחר: השווקרים רואים בטראמפ כמטורף לא מזיק
על מריו דראגי, נשיא הבנק המרכזי של אירופה: הציל את אירופה מקריסה
על הביטקוין: מייצר כסף מסובך יותר ויקר יותר
על האוליגרכים בישראל: לא פועלים מחדשנות או מיזמות אלא מהשפעה לא ראויה על הממשלה ועל הבנקים
על מה קיבל פרס נובל
קרוגמן זכה בפרס נובל לכלכלה, על מחקרו בנושאי סחר בינלאומי ופרישתה הגיאוגראפית של פעילות כלכלית בעולם.
"הוא ניסח תיאוריה חדשה לגבי סחר חופשי", כך נימקה האקדמיה המלכותית של שוודיה את זכייתו. "מהן ההשפעות של סחר חופשי וגלובליזציה? מהם הכוחות המניעים מאחורי האורבניזציה הכלל עולמית? קרוגמן ניסח תיאוריה חדשה לענות על שאלות אלו", כתבה האקדמיה. "הוא איחד בכך את נושאי המחקר הנפרדים עד כה של סחר בינלאומי וגיאוגרפיה כלכלית".
מעודכן ל-06/2019
ריצרד פזנה הוא אחד ממנהלי ההשקעות הידועים בעולם. ב-1995 הקים את החברה שלו פזנה השקעות. בשיאה ניהלה נכסים בשווי 24 מיליארד דולר. אבל בעקבות המשברים הכלכליים של השנים האחרונות כיום מנהלת החברה נכסים בשווי של קצת פחות מ-19 מיליארד דולר.
בעקבות משבר הסאב-פריים, בדיוק כשהחברה שלו הונפקה, ספג מכה קשה וכך גם לקוחותיו. בשנים האחרונות הוא מצליח אט אט להחזיר את הנכסים שאבדו בעקבות המשבר.
עם גורו אחר ג'ואל גרינבלט ניסו השניים בשנות השמונים להחליף את הנוסחה של גרהאם שכבר לא עבדה כי הייתה ידועה לכל משקיע רציני. השניים הגו נוסחת קסם משלהם, שלפיה פשוט צריך לקנות עסקים טובים במחיר נמוך.
לפיה, עסק טוב הוא עסק שנותן תשואה גבוהה על ההון המושקע (רווח תפעולי חלקי סך נכסים מוחשיים נטו) ומחיר נמוך נמדד ע"י יחס מכפיל פשוט כמו מכפיל רווח נקי (P/E), אך נוסחת הקסם משתמשת בנתון מקביל (EV) ומחלקת אותו ברווח התפעולי ב-12 החודשים הקודמים.
הם גילו שאם מחזיקים 30 חברות טובות הנסחרות במחיר נמוך, אפשר להגיע לתשואות כפליים ממחיר השוק. הרציונל הוא ניצול מצבי פניקה והסתמכות על דעיכה איטית יחסית של מומנטום מסחרי חזק. למרות שהרבה שנים הנוסחה הזו עבדה לא רע, בשנות המשבר גרמה להפסדים גדולים. לדידם של השניים, בטווח הארוך היא עדיין עובדת.
אסטרטגיית השקעות
פזנה מאמין בלקיחת סיכונים, בשיטת הדיפ ואליו – כמות מניות זולות של חברות טובות לדעתו, ואסטרטגיה של תיק השקעות מרוכז. אלו לעיתים הובילו למצב תנודתי מאוד והפכפך. עם זאת, ב-2013 צמחה הקרן שלו ב-40%, תיקון להפסד של 46% ב-2008.
בראיון למגזין"בראון" אמר שהוא מאמין בלרכוש מניות במחירי רצפה שמשהו שבעסק של החברה השתבש ושהוא סבור שמנהליה יוכלו לתקן את הנזק. פזנה סיפר שהוא מחזחק בתיק מרוכז של של 40-30 אחזקות בארצות הברית ועוד 60-50 אחזקות מחוץ לה.
על התנודתיות של שיטת ההשקעות שלו אמר שזו משתלמת בטווח הארוך. ואילו השקעות בטווח הקצר לא רציניות למשקיע רציני אלא שהן יותר כמו הימור.
את עקרונות ההשקעה שלו סיכם:
- חברה במחיר נמוך לפונטציאל הרווח הנורמלי שלה
- רווח נוכחי מתחת לממוצע
- להנהלה יש תוכנית שיקום
- לעסק יש היסטוריה של רווחים והחזרה על השקעה בטווח הארוך
- יש הגנה ברורה לירידות
האחזקות הגדולות שלו כיום הן גנ'רל אלקטריק, חברת התרופות מיילן וחברת טכנולוגיית מידע.
מריו גבלי – משקיע הערך שלא הפסיק לבזר
המשקיע קנת' פישר – משקיע טוב יודע מה שאחרים לא יודעים
ביל נייגרן – המשקיע שחושב שמניות בטוחות ואג"ח ממשלה מסוכנות
מעודכן ל-06/2019
רונלד (רון) בארון (1941) הוא המייסד של חברת ההשקעות "בארון קפיטל". חברה זו מנהלת גם את קרנות בארון, שגם אותן הקים. בסך הכול החברות בבעלותו מנהלות נכסים בשווי 24 מיליארד דולר.
ההשקעה הראשונה שלו הייתה אלף דולר שאותם הרוויח באיסוף שלג, מלצרות, עבודה כמציל ומכירת גלידה. לאחר שהשקיע במניות 1,000 הדולר הללו תפחו ל-4,000 דולר. אז ביקש מעמיתים לקרוא לו "רוזן", משחק מילים באנגלית שמשמעו גם מניה. כינוי זה דבק בו עד ימים אלו.
הוא למד כימיה ובלילה השלים לימודי משפטים. עבודתו הראשונה הייתה במשרד הפטנטים של ארצות הברית. הוא עבד בכמה חברות ברוקרים מתחילת שנות השבעים של המאה העשרים עד תחילת שנות השמונים.
את חברת ההשקעות שלו "בארון קפיטל" הקים ב-1982. החברה ידועה בשל האסטרטגיה להשקעות לטווח ארוך ובשל תחזיות ההשקעה שלה. לרוב היא משקיעה במניות ל-4-5 שנים. ויש לה גם מניות שהיא מחזיקה בהן 10 שנים ואפילו 15 שנים. החברה אוהבת להשקיע בטרנדים ענקיים עם מאפיינים דמוגרפיים ברורים, כמו חברות המועדפות על דור הבייבי בומורס, אלו שנולדו לאחר מלחמת העולם השנייה. אצלם הטרנד המועדף הוא ביטוחי בריאות, תחום שלדעת החברה צפוי להישאר יציב במשך שנים.
עוד החברה מחפשת חברות עם הנהלה חזקה, או בניסוחה "משקיעים באנשים, לא בנכסים". יתר על כן, החברה מחפשת חברות עם הזדמנויות ענק לצמיחה. לחברות אלו גם צריך להיות הון גדול וכן יתרון תחרותי בתחומן ואף שיובילו בו.
החברה מתמקדת בעיקר בהנהלת החברות, בדגש על מהימנות ההנהלה ומנהיגות יציבה. ב-2011 הגיעו נכסי החברה ל-19 מיליארד דולר. כדי להודות למשקיעים ערך בארון ישיבת מניות שכללה הופעת רוק, שבה הופיעו אלטון ג'ון, הביץ' בויז וליונל ריצ"י.
ב-2007 שילם על בית במזרח המפטון בנו יורק 103 מיליאד דולר, הסכום הגבוה ביותר ששולם על בית בתקופה זו. אחת אחזקותיו הידועות היא בחברת המכוניות של אילון מאסק, טסלה, שבה הוא מחזיק מניות בשווי 330 מיליון דולר.
אחת הטעויות הכי גדולות שלו, אמר, הייתה שלא השקיע בשנות התשעים באמזון. לדבריו, הוא ניסה לשכנע את ג'ף בזוס, מייסד אמזון, להשקיע בחברה שבה השקיע וגרמה לו להפסדים עצומים.
כיום ההשקעות הגדולות שלו הן costar group, חברה העוסקת במתן מידע וניתוחו לחברות נדל"ן מניב,Vail Resorts – חברת תיירות למקומות הרריים וגרטנר, חברת ייעוץ וניתוח של טכנולוגיית מידע (איי.טי).
מריו גבלי – משקיע הערך שלא הפסיק לבזר
המשקיע קנת' פישר – משקיע טוב יודע מה שאחרים לא יודעים
ביל נייגרן – המשקיע שחושב שמניות בטוחות ואג"ח ממשלה מסוכנות
בתוך שנה יהיו שלושה ימי בחירות, מי שסופג את העלות המטורפת הזו הם בעלי העסקים. אלו דורשים מהממשלה פיצוי או התניית יום השבתון בזכות מימוש ההצבעה
די ברור כבר בשלב זה מי יפסיד בבחירות: בעלי העסקים הקטנים שיפסידו עוד יום מסחר בשעה שהעובדים שלהם זוכים ליום שבתון בשכר מלא. המעסיקים מחו מול משרד האוצר בדרישה לבטל כליל את יום השבתון או לשחרר מעבודה רק את מי שיצביע בפועל.
הם דורשים פיצוי על ההפסדים שייגרמו להם בגין הפסד יום העבודה, ומדגישים שירצו לפחות את הסכום שניתן לעסקים בעוטף עזה אחרי הסלמה ביטחונית. עוד הציעו שהתשלום על יום השבתון ב־-1 בספטמבר יותנה במימוש זכות ההצבעה.
אין סיבה לבטל יום עבודה בגלל בחירות. עובד יכול לסיים מוקדם את העבודה וללכת להצביע", הסביר נשיא התאחדות המלאכה והתעשייה, יוסי אלקובי – וציין: "נפעל לשנות את המצב באמצעות חקיקה, ואם צריך נחסום כבישים ונשבית מפעלים. אי-אפשר להתעלם ממחאה של עשרות אלפי מעסיקים בישראל. נוצר מצב אבסורדי שאם העובד לא מגיע לעבודה הרי שהמעסיק מפסיד יום עבודה וגם המשק יוצא נפסד, ואם העובד מגיע לעבודה המעסיק נאלץ לשלם לו כפול".
יו"ר נשיאות המגזר העסקי, שרגא ברוש, הצטרף אליו וטען כ יחד עם ימי השבתון שניתנו בבחירות באפריל ובבחירות לרשויות המקומיות באוקטובר – העלות מגיעה לארבעה מיליארד שקלים וחצי בתוך פחות משנה.
במכתב ששלח ליו"ר הכנסת, יולי אדלשטיין, וליו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט חנן מלצר, הוא ביקש שיימצא פתרון למצוקת המעסיקים: "המגזר העסקי לא יוכל להמשיך ולספוג עלויות אלו וקיים חשש ממשי כי הן יגולגלו לעלויות המוצרים והשירותים הגבוהים ממילא בשל יוקר עשיית העסקים בישראל".
עם הבחירות לרשויות המקומיות נוצר מצב מגוחך שבו יש שלושה ימי שבתון בתוך פחות משנה. יש לציין שאלו לא העלויות הכבדות היחידות הנגבות מעסקים. אלו משלמים יותר ארנונה, חשמל ומים ולא נהנים מהזכויות הסוציאליות שהשכירים נהנים מהן. עוד יש לציין ש-30% מהעסקים נסגרים בתוך חמש שנים בשל קשיים אלה.
מטרת יום השבתון בבחירות הכלליות היא להעלות את שיעור ההצבעה ובשנה האחרונה הוחל לראשונה יום שבתון במשק גם בבחירות לרשויות המקומיות שהתקיימו בסוף אוקטובר. למעשה, ביום שבתון בעלי העסקים מחויבים לשלם שכר של יום עבודה רגיל לעובדים שלא מתייצבים לעבודה ושכר כפול לעובדים שמתייצבים לעבודה בין אם יצאו להצביע ובין אם לא יצאו להצביע.
בהתאחדות המלאכה והתעשייה ביקשו לבחון בהשלכות של יום שבתון שלישי בתוך שנה על מגזר העסקים הזעירים. לטענתם, מאחר שפניותיהם לראש הממשלה וליו"ר ועדת הכספים של הכנסת, ח"כ משה גפני לא נענו, התקבלה ההחלטה להפגין מול משרד האוצר.
הגירעון התקציבי: כמעט 4% – עם הבחירות ובלי תקציב הוא רק יתפח
כמה עולה יום הבחירות למשק וכמה עולות הבחירות בכלל
עבודה ביום הבחירות – כמה משלמים
חושבים שדירוג האשראי שלכם שגוי? אפשר לערער
אחת המהפכות בתחום ההלוואות בשנים האחרונות היא הקמת מאגר נתוני האשראי של בנק ישראל, מאגר זה אוסף נתונים מכל הגופים המלווים הגדולים על החובות שלכם, היכולת שלכם להחזר, התנהגות פיננסית ועוד. המטרה היא להגדיל את התחרות של שאר המלווים מול הבנקים הגדולים לאומי והפועלים. לאלו יש יותר מדע עליכם ולכן הם נוטלים פחות סיכון במתן אשראי צרכני, לעומת זאת גופים מלווים אחרים לוקחים סיכון גבוה ולכן דורשים עמלות וריביות גבוהות יותר.
הקמת מאגר נתוני האשראי היא מהפכה בתחום המידע שתפחית את הסיכון של המלווים ומכאן תספק גם ריביות ועמלות נמוכות יותר עבור לווים טובים. מי שקובע את דירוג האשראי שלכם בשלב זה הן ארבע לשכות אשראי, דן אנד ברדסטריט, BDI, מינופים קרדיט ופארטיקס סקורינג. אלו מקבלות את הנתונים מבנק ישראל ובאמצעות שיטת חישוב של כל לשכה מסכמות את דירוג האשראי.
אחת הביקורות היא שייתכן שהנתונים לא נכונים. מה עושים במקרה כזה?
אפשר לערער על דירוג האשראי באחת הלשכות. את זה אפשר לעשות באינטרנט באתר של כל לשכה והתשובה צפויה להינתן בתוך 14 יום. אם לא תינתן תשובה בתוך 14 יום, המידע שעליו ערערתם יימחק מדוח הנתונים.
אם יש מידע שגוי, חסר או חלקי, אפשר לערער. חברת נתוני האשראי במקרה זה חייבת לפנות למוסר המידע תוך שני ימי עסקים. אם מקור המידע מתברר כטעות, חברת הנתונים חייבת לתקן מיד את הנתונים ולשלוח את הדוח המתוקן לכל מי שביקש מידע עליכם בחצי השנה האחרונה.
אם מתנהל ויכוח ביניכם לבין מקור המידע, בקשתכם תידחה אך שתי הגרסאות יופיעו בדוח. אם לא ניתנה תשובה, המידע יימחק. אבל חשוב לציין שערעור יכול להיות רק על מידע שהיה שגוי ביום מסירתו ולא שינוי עקב שינוי נסיבות.