חרדים מהמחר? מרגישים חוסר ודאות? אין ודאות שתהיה עבודה מחר? אתם לא לבד, הפרעות חרדה הן הסוג הנפוץ ביותר של בעיות נפשיות הפוגעות במבוגרים ובילדים. חרדה היא תגובת חירום טבעית של הגוף לסכנה. מצבי חרדה מתאפיינים בצורות שונות ובעוצמות שונות ויכולים לגרום לקשת רחבה של תופעות – החל מחוסר נוחות וכלה בדפיקות לב מואצות, רעד, הזעה וסחרחורת.

לפעמים החרדה היא תגובה מוגזמת למצב אמיתי ולפעמים היא גורמת להימנעות ממצבים שונים תיאורטיים הנתפסים כמאיימים. ישנם מצבי חרדה ספונטניים התוקפים ללא כל אזהרה מוקדמת, וישנם מצבי חרדה הנבנים באופן הדרגתי בתגובה למפגש עם מושא החרדה. בחלק מהמצבים הופכת החרדה לתופעה מעיקה וקיצונית שפוגעת באיכות החיים.

מעריכים שבין 5% ל־10% מהאוכלוסייה סובלים בכל רגע נתון מהפרעות חרדה בעוצמות שונות. עם זאת יש להביא בחשבון שכמעט כל אדם סובל מהפרעת חרדה כלשהי במהלך חייו. כיום אנו רואים שכשהגיל יורד החרדה עולה.

ההבדל בין חרדה מתונה להפרעת חרדה היא אם חרדה שאמורה להיות מתונה מעבירה אדם על דעתו – הוא לחוץ, מוצף חרדה, מתקשה לתפקד, חש תסמינים של התקף חרדה כמו דפיקות לב מואצות, לחץ בחזה, וקוצר נשימה, רעד, ריצות לשירותים, ולכן נמנע מסיטואציות מעוררות חרדה.

בין אם החרדה שלכם מתונה או הפרעה של ממש, יש מי שכבר עושה מהתגברות החרדה כסף. בתחומים הקלאסיים אפשר כמובן למצוא את תעשית התרופות הענפה  ואת תעשיית ההתקשורת וכן סדנאות וספרי ייעוץ, אבל לא רק.

עוד בנושא חדשות

כמה מקצועות חדשים מנסים להרגיע אתכם: יועץ לשליטה בכעסים, טכנאי לבריאות התנהגותית, רופא הוליסטי ואסתטיקן. וזה בנוסף למקצועות חוסכי דאגות כמו דוג-ווקרים, מבקרי קברים, בוחרי שמות עם מזל (nameology) או wantologist, כלומר, בעל מקצוע שמפענח יחד איתנו מה אנחנו רוצים באמת, תמורת כ-200 דולר בשעה. מה משותף למקצועות הללו? הם מנסים להפיג לנו את החרדה בתוך היענות לרצונות שלנו ולצרכים שלנו אך בלי שהוכח שהם יעילים.

רוב המקצועים הללו שייכים לתעשיית ה-wellness -רווחה. פעם המושג Wellness היה ברור למדי והתייחס לכל פעילות שנועדה לקדם רווחה פיזית ונפשית. היום חוסה תחת המושג הזה שוק עם גבולות מטושטשים שמוערך ב-4.2 טריליון דולר,  5.3% מהתוצר הכלכלי העולמי.

בשוק הזה נכללות תעשיות כמו טיפוח אישי ויופי (1.08 טריליון דולר), תזונה וירידה במשקל (702 מיליארד דולר), תיירות בריאות (639 מיליארד דולר), כושר גוף ונפש (595 מיליארד דולר), כלכלת ספא (118 מיליארד דולר) ובריאות במקום העבודה (47. מיליארד דולר).

-ב-2018 לבדה הוקמו או נמצאים בהקמה 740 מרכזי Wellnes לטיפולי בריאות הוליסטית, ומאז 2007 הוכפל מספר מכוני הספא מ-71 אלף ברחבי העולם ל-149 אלף. אלה יצרו 2.6 מיליון מקומות עבודה.

בעקבות הגידול בתעשייה זו  חלו גם כמה שיתופי פעולה: למשל רשת המלונות היאט. בשנתיים האחרונות היא רכשה שני מותגי מיינדפולנס מצליחים – Miraval ו-Exhale – המספקים שירותי בוטיק בכל הקשור לספא, כושר, טיפולי בריאות וסגנון חיים. הם העניקו לרשת עשרות נקודות טיפול נוספות ברחבי העולם, במסגרת פרויקט הרשת Life In Balance.

חברות איפור חברו למכוני כושר כדי לשווק איפור למתעמלות (athleisure makeup) וכך להצטרף לטרנד הבריאות. נכון להיום מספר האפליקציות הקשורות לבריאות הנפש והגוף בחנויות של אפל וגוגל עומד על 325 אלף. ביניהן אפליקציות למדיטציה והשמעת צלילים של יערות גשם או רעש לבן מרגיע. לא מרגישים רגועים יותר.

העבודה לא משחררת: האם אתם וורקוהוליקים?

איך מוזיקה משפרת את העבודה שלנו ואיך היא פוגעת

מה זכויות המתמודדים עם בעיות נפש

 

 

מעודכן ל-06/2019

"ככה עשינו את זה מאז ומתמיד""אי אפשר לתת לך בשלב זה העלאה" – למה הבוסים מתכוונים?

הרבה פעמים לבוס אין באמת זמן לשבת איתכם ולהסביר לכם את מצב החברה ומה השיקולים . לכן האמירות של הבוס יכולות להיות לקוניות ומעצבנות. עם זאת, תשמחו לדעת שלפעמים אמירה קצרה היא לא סוף פסוק.

למשל, "זה לא אפשרי לתת לך בשלב זה העלאה", זה משפט שבוסים אומרים אבל יכול לבוא בשלל גרסאות, כך למשל "אנחנו מעוניינים לתת העלאה אבל לא יכולים". במקרה כזה עליכם פשוט לברר את הסיבה, האם החברה כעת נתונה בקשיים?  או האם המנהל לא קיבל אישור מהחברה? יכולות להיות שלל סיבות. בכל מקרה, זה אומר כאמור שזה לא סוף פסוק.

במקרה אחר הבוס יכול לומר "ככה עשינו את זה מאז ומתמיד" לשמע ההצעות שלכם, מכאן די ברור שהבוס לא אוהב שינויים או ייתכן שפשוט לא אהב את ההצעה שלכם. לכן כדאי לברר גם כאן מה הסיבה ואפילו אם החברה השמרנית להמשיך להציע הצעות נוספות אם אתם חושבים שהחברה זקוקה לרענון. לעומת זאת אם אומרים לכם " "תודה על התובנות, נשקול את ההצעות" די ברור שהכוונה היא שלא ישקלו את ההצעות.

אם אומרים לכם "שעות נוספות אינן נורמה במקום העבודה" מתכוונים שתיקחו אותן על עצמכם וישמחו אם תישארו לעבוד עוד. הרבה בוסים חושבים שזה מדד למוטיבציה.

עוד בנושא קריירה

אם אומרים "אני יודע שיש הרבה עומס" או  "תתמיד בכישורים" הכוונה היא לרוב לא משנה איך תעשה את זה, העיקר שזה יבוצע. אם הבוס אומר שהוצאנו עבודות למיקור חוץ, ייתכן שבאמת הוחלט שצריך רק ענף מסוים להוציא למיקור חוץ כי אין בו צורך, אך ייתכן כי יש קיצוץ נרחב בחברה וצריך להיות ערים לכך.

בביטוי  כמו "תתקדם כמה שאתה יכול" יש בעייתיות, כיוון שלכאורה הוא מוריד את הלחץ אבל משיג את התוצאה ההפוכה, בעיקר כי אין בו מידע מה כן לעשות, תוך כמה זמן, סדר עדיפויות. יש לפנות לבוס לבקש ממנו עוד מידע.

עוד ביטוי שאפשר לשמוע הוא "זו הזדמנות". הזדמנות למה? מה שבטוח הוא שעומד להתרחש שינוי שאתם לא יודעים מספיק לגביו. לכן צריך לנהל שיחה על כך עם הבוס ולבקש תמונה מלאה יותר.

משפטים יכולים גם להיות פחות נעימים כמו "תגיד תודה בכלל שאתה עובד פה". אף בוס לא צריך להגיד דבר כזה. התקבלתם לעבודה בזכות ולא בחסד, אתם לא עושים טובה לבוס. המטרה היחידה של משפטים כאלו היא להחדיר בכם פחד. פשוט אל תאפשרו את זה.

עוד משפטים המעידים על שינוי לא חיובי: המצב קשה, אנחנו בשותפות גורל, צריך להתייעל. עם זאת, לא צריך להילחץ ממשפטים כמו "לא צריך שתבוא לישיבה הזו" או "אני צריך אותך לפרויקט אחר", ייתכן שבאמת אתם לא רלוונטיים לישיבה והכישורים שלכם דרושים בפרויקט אחר.

מה שמשותף לכל המשפטים הללו הוא צורה לקונית וחסרת מידע מספק לגבי השינויים שעומדים להתרחש. כעובדי המקום זה משפיע עליכם מאוד וזכותכם לדעת עוד פרטים.

הטעויות שיכולות להפיל אתכם בריאיון וכיצד להימנע מהן

ניפרד כידידים: מה צריך לדעת כשעוזבים מקום עבודה

לחפש עבודה אחרת כשעובדים – איך עושים את זה

 

 

 

 

מעודכן ל-06/2019

תקציב הטיול הוא אחד המרכיבים החשובים ביותר שעליהם קם ונופל הטיול. אז כמה כסף צריך לחסוך בשנה שלפני הטיול – כדי שלא תיתקעו באמצע בלי מזומנים ותצטרכו לחזור מוקדם ממה שתכננתם?

 

מאות אלפי צעירים מישראל יוצאים בכל שנה לטיול של בין 3 חודשים לשנה (טיול תרמילאים). הם מנצלים לשם כך את התקופה שלאחר השחרור משירות צבאי, תקופה שמתאפיינת בתחושת חופש רבה – אין לימודים, אין מחויבויות ורובנו יכולים להרשות לעצמנו שלא לרוץ ישר לתוך מסגרת חדשה.

יבשת אמריקה – ובעיקר דרום אמריקה – נחשבת לאחד היעדים החביבים על הישראלים משום שהיא מציעה מגוון נופים והרפתקאות וכן בשל עלויות המחייה הנוחות שאינן מרקיעות שחקים והעובדה שאפשר להסתדר בה מצוין עם תרמיל ושק שינה.

מרבית הטיילים הישראליים משתמשים בכספי חסכונות שצברו טרם הטיול, חלק מהכסף מומר מראש למטבע המקומי הרלוונטי ונלקח כמזומן. המחייה במהלך הטיול אינה בהכרח יקרה (כמובן שגובה הוצאות המחייה נקבע על פי סגנון החיים שייבחר במהלך הטיול), אך עבור רוב המטיילים מדובר בתקופה ארוכה של בילויים והוצאות אשר במהלכה לא עובדים ולפיכך אין הכנסות. אם כן, כמה כסף צריך להכין מראש על מנת לצאת לטיול הגדול?

עוד בנושא תיירות

טיול בדרום אמריקה

הטיול בחלקה הדרומי של יבשת אמריקה (במדינות כמו פרו, אקוודור, בוליביה, ברזיל, ארגנטינה, ואחרות) הוא מהנה, מרתק ומציע אינספור אטרקציות ומסלולים והיכרויות עם מאות טיילים מכל העולם. בחלק מהמקומות ניתן אפילו למצוא עבודות מזדמנות ולהרוויח מעט כסף, שיאפשר להאריך את הטיול.

עם זאת, יוקר המחיה בארצות דרום אמריקה עלה מאוד בשנים האחרונות, עובדה שהשפיעה על מספר הטיילים הבוחרים את האזור כיעד שלהם לטיול הגדול.

יוקר המחיה משתנה בין מדינה למדינה, והזולות שבהן (כמו בוליביה ופרו) מאזנות את ההוצאה הגדלה במדינות דרום אמריקה היקרות (כמו ארגנטינה וברזיל). מי שנוסע לטיול בדרום אמריקה בתקופת הקרנבל בברזיל ייקר משמעותית את השהות במדינה זו – אך יזכה בחוויה צבעונית שאין שנייה לה.

עלות הטיול ותכנון התקציב

ראשית יש להבין שמדובר בהערכות בלבד, שכן כמות הכסף שמוציאים נעה בטווח רחב מאוד ומשתנה בהתאם למטייל עצמו, למטרות שלו ולאופי הטיול. יש מי שאוהב לעשות טרקים ולישון בשטח, מטייל אחר ישן רק בהוסטלים של אירופים שנחשבים ליקרים יותר, אחד מוציא מאות שקלים על סמים בחודש והרביעי חולה על שופינג.

על כן לא ניתן לנחש במדויק כמה יעלה לכם הטיול אבל כן ניתן להגיע להערכה שתעזור לכם להבין כמה כסף צריך להכין וכמה זמן תוכלו לטייל בחו"ל עם הכסף שיש לכם.

עלות הטיול בדרום אמריקה מושפעת ממספר הטיסות ורמת המחיה הנבחרת במהלך השהות בחו"ל (בחירת מקום הלינה, ההוצאות על מזון וכדומה), ונעה בדרך כלל בין 30 אלף ל-50 אלף שקל לחצי שנה למטייל בודד.

* בחישוב העלויות הבאנו בחשבון נתונים של מטייל ממוצע, עלות לינה ואוכל ממוצעים, מספר אטרקציות ממוצע למטייל לחודש ועוד כמה פרמטרים (נסיעות, טיסות פנימיות ועוד).

** החישוב מתאים למטיילים צעירים שטסים לכמה חודשים (לפחות 3) או מטיילים שעושים טיול עצמאי ולא טיול מאורגן, ירח דבש וכדומה.

*** חובבי הטרקים ייהנו מעלות טיול נמוכה יותר, מכיוון שישהו יותר בשטח ויחסכו כסף על בתי הארחה, מלונות, אטרקציות, קניות וכדומה.

תקציב הטיול מתחלק לשלושה חלקים:

– מחיר כרטיסי טיסה וטיסות פנימיות

– רכישת ציוד ועלות הכנות ראשוניות

– עלות ממוצעת לחודש טיול

עלות הטיסות

כרטיס טיסה לדרום אמריקה עולה 1,800-1,300 דולר – והמחיר משתנה בהתאם לכמה זמן הזמנתם את הטיסה מראש, מחירי הדלק בעולם, שער הדולר, יעד ה"קונקשן" וכמובן, העונה שבה אתם טסים. מפעם לפעם נפתחים קווים ישירים ליבשת במחירים נמוכים יותר, אך לא תמיד מדובר ביעד שבו תרצו לפתוח את הטיול.

מחיריהן של טיסות פנימיות ביבשת או בתוך מדינה נעים בין 70 דולר ל-500 דולר – בהתאם למדינה ולגודלה.

ציוד והכנות ראשוניות

גם כאן, ההכנות ועלות הציוד משתנה לפי הצרכים והרצונות של כל מטייל, העלות הממוצעת היא בדרך כלל כ-1,200 שקל. עם קצת מאמץ אפשר לצמצם את ההוצאה לסכום נמוך יותר. המשוגעים לדבר יכולים להגיע לעלות של פי כמה מסכום זה.

חובבי הטרקים ומטיילים שייצאו ליותר מסלולי שטח וטיולי מחנאות למיניהם יוציאו לרוב יותר כסף על ציוד לטיול וישקיעו בשלב הזה ברכישת מוצ'ילה איכותית, נעלי הרים, בגדים לטרקים, אוהלים וכו', אולם למרות ההשקעה הראשונית, בסופו של דבר הם יוזילו את עלות הטיול, בגלל שיהיו יותר בשטח וישלמו פחות על מחיה יומית.

הכנות לטיול: הרבה מהמטיילים לא מתחשבים בעלות ההכנות לטיול אולם גם פה ניתן להגיע לכמה אלפי שקלים, לדוגמה: חידוש דרכון, חיסונים, הוצאת רישיון בינלאומי, קניית ביגוד, קניית מט"ח ועוד.

באינטרנט ניתן למצוא רשימות והמלצות בנושא של "ציוד לטיול". אחרי שתקראו ותחקרו מעט – הכינו לכם רשימה פרטית שמבוססת על ההמלצות של מטיילים מנוסים: מה הכרחי, על מה ניתן לוותר, מה זול וכדאי יותר לקנות בחו"ל ומה כדאי להביא מהבית. אחרי שתהיה בידיכם רשימה מסודרת, תוכלו למצוא ביד שנייה הרבה מהפריטים ברשימה (כמובן כשתחזרו תוכלו למכור חלק מהציוד).

עלות ממוצעת לחודש טיול

כפי שכבר נכתב, עלות חודשית לטיול הוא מושג שלא ניתן להגדירו בצורה מדויקת מהסיבות שצוינו לעיל (התנאים ורמת החיים שבהם בחרתם, שערי מטבע משתנים ועוד). אך בחישוב גס ניתן לומר שעלות מחייה בדרום או מרכז אמריקה נעה בין 600 דולר ל-2,500 דולר.

עלות לחודש לפי מדינות:

אורוגוואי – 2,000 דולר

אקוודור – 1,800-1,200 דולר

ארגנטינה – 2,300-2,000 דולר

בוליביה – 1,100-700 דולר

ברזיל – 2,200 דולר

פרגוואי – 1,200 דולר

פרו – 1,500-900 דולר

צ'ילה – 2,300-1,900 דולר

קולומביה – 2,300-1,900 דולר

ביטוח נסיעה לחו''ל – חובה לקראת הטיול הבא שלכם; אבל, איזה ביטוח?

המדריך המלא למציאת בית מלון (בזול) בחו''ל

קורס השקעות בנדל"ן  –  למה זה חשוב? איפה לומדים? וכמה עולה?

תוכן עניינים; ניתן להקליק על הקישור הרלבנטי

לימודי נדל"ן – מה זה?

ענף הנדל"ן הוא מהתחומים המייצרים הכי הרבה מיליונרים. זה לא אומר שמי שנכנס לתחום ישר יהפוך לעשיר, יש הרבה סיכונים, וזה תחום מורכב שצריך ללמוד ולהתמקצע בו. צריך להבין את ההבדלים בין כל תתי התחומים בתחום – מגורים, משרדים, חנויות, מרכזים לוגיסטיים ועוד.

צריך לדעת את היתרונות והחסרונות של השקעה בנדל"ן מניב לעומת ייזום. את ההתפתחויות בתחום, את היתרונות והחסרונות של כל עיר, את המגמות בכל אחד מהתחומים. את המשמעות של התחדשות עירונית לרבות תמ"א 38 ופינוי בינוי, ואם מדובר על כוונה להשקיע בנדל"ן בחו"ל, אז צריך להתמקצע באזור ההשקעה.

אז יש הרבה למידה, וכמו בכל תחום – ההצלחה לא מובטחת, ועדיין מדובר בתחום שרבים בו מצליחים לייצר רווחים גבוהים מאוד. ובכלל – כיום, לא רק יזמים, עם תוכניות גדולות, נכנסים לתחום. כיום כל מי שמחפש השקעה רואה את שוק הנדל"ן כאופציה רלבנטית, ולומד את התחום. לכ-20%  מהמשפחות בארץ יש מעל 2 דירות – דירה שהם גרים בה ודירה להשקעה. הם הצליחו להרוויח בריבוע בשנים האחרונות – גם מחירי הדירות עלו, וגם הם קיבלו שכירות.

כלומר, השקעה בנדל"ן היא לא רק ליזמים, אלא גם לכאלו שפשוט רוצים לגוון את ההשקעות שלהם, או מחפשים משהו שנראה להם בטוח ונכון לפנסיה – השקעה בנדל"ן, או בכלל, להרבה מאוד אנשים שרוצים להיכנס לשוק הגדול ביותר בארץ – יותר משוק המניות, יותר משוק החוב.

עוד בנושא לימודים

דרך טובה להיכנס לשוק הנדל"ן היא ללמוד – למידה דרך קריאה שוטפת (עיתונות וחומרים מקצועיים) ודרך סדנאות וקורסים. בשנים האחרונות חלו כמה שינויים בתחום שקיפות המידע שהפכו את העסקאות בתחום לקלות יותר. גם הטכנולוגיה והאינטרנט פישטו את תהליכי הנתונים כך שכיום הענף כבר לא מרתיע כמו פעם, ויש בו מידע מלא על עסקאות הנדל"ן האחרונות. כלומר, יש נתוני השוואה למתעניינים בהשקעות בנדל"ן, גם בתחום המגורים וגם בנדל"ן עסקי.

ואם תרצו בסדנא או קורס, אז יש מספר מכללות שמתמחות בקורסים בתחום הנדל"ן. אחד הקורסים הבולטים הוא – קורס השקעות ויזמות נדל"ן. הקורס מיועד למשקיעים פרטיים ולמוסדיים, לבעלי השקעות קיימות בתחום הנדל"ן, למנהלי נכסי נדל"ן, ליזמי נדל"ן, למנהלי קרנות נדל"ן, למשפטנים בתחום הנדל"ן, לשמאי מקרקעין וכן לכל מי שמתעניין בתחום.

מכללת מגמות

מכללת מגמות מעבירה קורס השקעות ויזמות בנדל"ן. תוכן הלימודים כולל: מבוא, בחינת השוק לפני רכישה, מסים, משכנתאות, השבחת הנכס, היבטים משפטיים ועסקיים, נדל"ן חו"ל תמ"א ועוד

זמן הקורס: הקורס כולל 14 מפגשים שבועיים ו-12 מפגשי וובינר במשך חצי שנה.

ומה בעצם לומדים? כיצד בוחנים את השוק לפני השקעה, מימון ומשכנתאות, הערכת שווי נכסים, נדל"ן בארץ ובחו"ל, תמ"א 38 ועוד.

הנה הרחבה של נושאי הלימוד לפי המפגשים בקורס:

  1. מפגש ראשון – מבוא לשוק הנדל"ן – במפגש זה נלמד על מבוא לעולם הנדל"ן והיזמות. מושגי יסוד. המשקיע הפרטי. נדל"ן מניב. השקעת נדל"ן מול אפיקים אחרים וכו'
  2. מפגש שני – בחינת השוק לפני רכישה – במפגש זה נלמד על בחירת העיר והמיקום לפעילות. ניתוח אזורים, עבודה מול רשויות מקומיות, איסוף מידע, עבודת שטח יעילה וניתוח תוכניות.
  3. מפגש שלישי – משכנתאות – במפגש זה נכיר את תחום המשכנתא וההלוואות, תמהיל משכנתאות, מיחזור ועוד.
  4. מפגש רביעי – השבחת הנכס – במפגש זה נלמד כיצד להשביח נכס, איתור הזדמנויות, EXIT, מכרזים, כינוסים, וניתוח עסקאות השבחה מהשטח.
  5. מפגש חמישי– הערכת שווי נכסים – במפגש זה נלמד לבצע הערכת שווי נכסים, איסוף מידע, פעילות באזורים חדשים, ניתוח שוק.
  6. מפגש שישי – תרגול מחשבים פרקטי – עבודת מחשבים בכיתה על עזרי הנדל"ן האינטרנטיים. בשנים האחרונות האינטרנט עוזר למשקיעים והיזמים לחסוך זמן ולהגיע לעבודה מקצועית דרך המחשב. לאחר המחקר במחשב נוכל לצאת לשטח עם ההכנה האופטימלית.
  7. מפגש שביעי – משפט ומיסוי – במפגש זה נלמד על התחום המשפטי – ניתוח הסכם מכר דירה, מלכודות משפטיות, חוזה, זיכרון דברים, עקרונות מיסוי, הטבות ופטורים. חוק התכנון והבנייה, קרקע חקלאית – משמעות.
  8. מפגש שמיני – בניית תכנית עסקית – כל נכס בנדל"ן הוא תכנית עסקית בפני עצמו. במפגש זה נלמד כיצד לבנות תכנית עסקית לפרוייקט נדל"ן. נבחן את כל ההיבטים הקניינים והתכנוניים כדי לדעת בדיוק את טיב העסקה ולהימנע מטעויות קריטיות בשטח.
  9. מפגש תשיעי – נדל"ן חו"ל – במפגש זה נלמד כיצד ניתן להשקיע בקלות בחו"ל – הזדמנויות וסיכונים. איתור הזדמנויות. פיקוח מרחוק, תשואות אפשריות ועוד.
  10. מפגש עשירי – יזמות ותמ"א 38 – במפגש מרתק זה נלמד על תחום ה תמ"א 38 / קבוצות רכישה, בחינת היתכנות לתמ"א 38, דוגמאות וניתוח פרוייקטים. פינוי בינוי. תהליך עבודה פרקטית ליזמי תמ"א – סיכונים, מימון ועבודה מול משקיעים.
  11. מפגש אחד עשר- תיווך נדל"ן – במפגש זה נכיר את עבודתו של המתווך, מיהו המתווך וכיצד הוא עשוי לסייע לנו כיזמים. חתימה על טפסי הזמנה, חובת הגינות וזהירות של מתווכים, מתי צריך לשלם עמלה למתווך, כללי הבלעדיות, מה קורה במידה וחתמתי לשני מתווכים. כמו כן נדבר על נושא זכיינות בחברת נדל"ן.
  12. מפגש שנים עשר – מפגש שטח מיוחד – במפגש זה נצא עם המרצה לשטח. נבצע סיור נכסים המיועדים להשקעה, נלמד כיצד בוחנים את הנכס, מה עלינו לבדוק ועוד.
  13. מפגש שלושה עשר – השקעות מתוחכמות בנדל"ן – איך לבנות את עצמי בתחום הנדל"ן. להרוויח כסף בגדול. טכניקות ואסטרטגיות שהיזמים הגדולים מיישמים בפועל בשטח. השקעה מינימלית, לפעמים ללא הון עצמי ורווח של עשרות ומאות אחוזים.
  14. מפגש ארבעה עשר – סיכום הקורס – מפגש מסכם התלמידים יציגו פרזנטציות של תכנית עסקית ופרוייקטים. נסכם את תהליך הרכישה, סיכום הקורס וחלוקת תעודות.

הקורסים בתחום עולים בין 5 אלף שקל ל-11 אלף שקל.

מכללת פסגות

מקום לימודים נוסף – מכללת פסגות-  בית הספר לנדל"ן "פסגות נדל"ן".

במכללה אומרים שהקורס נבנה באופן של שיתוף ידע מהשטח המלווה בדוגמאות חיות ואקטואליות לעסקאות שבוצעו, שיתוף בחוויות אישיות, ניתוח עסקאות פוטנציאליות תוך למידה מעשית, חשיבה משותפת עם המשתתפים, הקניית ידע וכלים מקצועיים בבחינה של נכסים, הערכת שווי, בחירת אזורי השקעה בתבונה, איתור נכסים מתחת למחיר השוק, עסקאות EXIT, עסקאות נדל"ן מניב, השתתפות במכרזים וכינוסי נכסים, השבחת נכסים, מיסוי, מימון, בניית תוכנית עסקית להשקעות נדל"ן ועוד.

הקורס מתייחס לכל ההיבטים ומוכנות הסיכון של המשקיעים: השקעות סולידיות, יזמות ופיצול של כמה נכסים, תוך גם היבטים של הון עצמי ורמת המינוף שהמשקיע מוכן לקחת על עצמו.

במכללה מדגישים כי מטרת הקורס: הבנה מעמיקה של שוק הנדל"ן על כל מרכיביו והאפשרויות הטמונות בשוק הנדל"ן למשקיע הפרטי; הבנה כיצד ניתן באמצעות תחום הנדל"ן להגדיל את ההון העצמי וליצור הכנסות פסיביות לאורך זמן; שיפור היכולת להשקיע בתבונה תוך ניתוח עסקאות מקצה לקצה;  לימוד אסטרטגיות השקעה: נדל"ן מניב, עסקאות השבחה ואקזיט, רכישת מגרשים בהליך של מכרז, ביצוע יזמות ועוד.

 משך הקורס: 14 מפגשים של 3 שעות.

האוניברסיטה הפתוחה

קורס נוסף מתקיים באוניברסיטה הפתוחה

מטרות הקורס:

מה לומדים:

באוניברסיטה הפתוחה מתמקדים בתחומים הבאים:

משך הקורס:

הקורס נלמד בהיקף של 60 שעות אקדמיות.

האקדמיה לפיננסים: באקדמיה לפיננסים אומרים שתוכנית הקורס היא

משך הקורס:

12 מפגשים שבועיים, כל מפגש בן ארבע שעות אקדמיות

 

לימודים אקדמיים בנדל"ן

לימודי נדל"ן מלאים, תואר של ממש, אפשר להשיג רק בשני מקומות: במכללה האקדמית נתניה, שם מתקיימת מגמת לימודים לתואר שני בנדל"ן, המציעה תוכנית מלאה בארבעה סמסטרים, ובטכניון, שמציע תוכנית לימודים מקיפה לתואר שני במקרקעין של היחידה ללימודי ההמשך.

לצדם הוקמו בשנים האחרונות כמה מכוני מחקר באוניברסיטאות ובמכללות שמטרתם לפתח תוכניות לימוד בתחום הנדל"ן, להגביר את המודעות לנושא וכן להגדיל את המימון למחקר האקדמי בתחום. בין מכוני המחקר הבולטים ניתן למצוא את מרכז פישמן לנדל"ן באוניברסיטה העברית, מכון גזית גלוב לחקר הנדל"ן במרכז הבין תחומי הרצליה, והטרי שביניהם, שהחל לפעול רק לאחרונה, מכון אלרוב לחקר הנדל"ן באוניברסיטת תל אביב

אפשרויות תעסוקה

בוגרי הקורס יכולים לעבוד במגוון משרדי נדל"ן, משרדי תיווך, בניהול פרויקטים, בחברות בנייה, בחברת השקעות, בחברות נדל"ן בחו"ל, במשרדי שמאות מקרקעין, כיזמים עצמאים ועוד.

לימודי המשך

למי שמעוניין בלימודי המשך בדרך כלל מוצעים קורסים המרחיבים אחד הנושאים שנלמדו בקורס, כמו שמאות, תמ"א 38, תיווך ואחרים

עלויות – בהתאם למיתוג המיקום ומספר מפגשים

מעודכן ל-10/2019

בתל אביב רק לא מזמן החלה הרגולציה על הקורקינטים החשמליים ללא תחנת עגינה – הכוללת מקומות חניה מוסדרים וענישה בין היתר. גם בעולם מנסים לפתור את הבעיה שמצד אחד הקורקינטים פחות מזהמים ופותרים בעיות של עומסי תנועה. עם זאת, לרוב הקורקינטים מושלכים בצדי הכביש או חוסמים מדרכות ואף נגרמו בעקבותיהם כמה תאונות. בניו יורק המתקדמת לכאורה הם אפילו לא חוקיים. אז מה מה המצב בעולם?

תוכן עניינים; ניתן להקליק על הקישור הרלבנטי

ניו יורק – אין קורקינטים שיתופיים

הקורקינטים החשמליים השיתופיים שכבר ממלאים עשרות ערים בארה"ב לא מגיעים לניו יורק. סיבת העיכוב  היא היקף האוכלוסייה האדיר בניו יורק ושאר הרכבים הממלאים אותה – למעלה מ־8.6 מיליון תושבים, וכבר עכשיו, הולכי רגל, מוניות צהובות, רוכבי אופניים וכלי רכב של שירותי נסיעות שיתופיות מתחרים על המרחב המוגבל של רחובות ניו יורק.

ראש עיריית ניו יורק הכריז על התנגדות לכניסת הקורקינטים והציע לתושבים ללכת ברגל. עם זאת, מושל המדינה תומך בכניסתם לעיר.

אף על פי שהחוק כרגע אוסר על נסיעת קורקינטים חשמליים במנהטן ומאיים בהחרמת הכלים ובקנסות בגובה 500 דולר לרוכב, נראה שהאכיפה פחות נחרצת, וברחבי העיר נוסעים קורקינטים חשמליים פרטיים.( להרחבה למה אין קורקינטים בניו יורק)

מדריד, ספרד – איומים עובדים

לאחרונה  הודיעה עיריית מדריד ל־LIME VOI, ו־WIND, שלוש מפעילות הקורקינטים החשמליים השיתופיים הגדולות בעיר, כי עליהן לפנות את כל הכלים שלהן משטחה תוך 72 שעות.  הסיבה היא כי לטענת העירייה אלו הפרו את תנאי הרגולציה שקבעה, והקורקינטים חצו את הגבולות הגיאוגרפיים שמותר להם לנוע בהם.

לטענת העירייה, השלוש לא תיקנו את האפליקציות לאזורים המותרים. הדרישה נבעה מתאונה שבה נהרג הלך רגל. שלוש החברות תיקנו במהרה את הליקויים באפליקציות שלהן כדי לעמוד בדרישות הרגולטור, ותוךכמה חודשים הותר להן לשוב ולפעול בעיר.

עוד בנושא חדשות
לא רק זאת, אלא שגם הצטרפה בולט – שחקנית רביעת

סן פרנסיסקו – מ-12 חברות ל-2

בסן פרנסיסקו בעבר  פעלו לא פחות מ-12 חברות השכרת קורקינטים חשמליים. באפריל 2018 החליטה העירייה לחייב כל חברה שמפעילה שירות השכרת קורקינטים לקבל רישיון מרשות התחבורה העירונית. כל החברות פסקו לפעול בעיר באותו היום. רשות התחבורה העירונית ניסחה שורת כללים להפעלת הקורקינטים והגבילה את מספר המפעילות לחמש. העירייה בין היתר דרשה מהחברות "להראות כיצד הן מתכוונות לצמצם את השפעת הקורקינטים על מדרכות העיר תוך הפגנת שקיפות מקסימלית לציבור". עוד הצהירה כי הן "יצטרכו לספק הנחיות למשתמשים, להיות מבוטחות, לשתף מידע על אופן השימוש עם העירייה, לנסח מדיניות פרטיות שמגנה על המשתמשים ולהציע תוכנית שימוש מוזלת".

אחרי שכל 12 החברות הפעילות בעיר הגישו את הצעותיהן, בחרה רשות התחבורה העירונית של סן פרנסיסקו בשתי חברות: Scoot ו־Skip, שקיבלו היתר פעילות למשך שנת פיילוט שבה ייאסף מידע שיסייע לעירייה לגבש רגולציה טובה יותר על הקורקינטים – שבעירייה מאמינים בפוטנציאל שלהם לשרת את האינטרס הציבורי.

אוסטין, ארצות הברית – תיעוד באתר העירייה

עיריית אוסטין, בירת טקסס עיר שיש בה כמיליון תושבים, דורשת מכל החברות המפעילות שירותי השכרת קוריקנטים חשמליים בתחומה לעמוד בשורה של תקנות, הכוללות דיווח על תאונות, משך זמן מוגדר לטיפול בתלונות מצד התושבים (הנע בין שעה לשעתיים לכל היותר) ושיתוף המידע על הנסיעות עם הציבור.  באתר העירייה יש תיעוד מקיף של הנסיעות של כל עשר החברות הפועלות בעיר.  התיעוד עם זאת לא משייך את הכלי לחברה. האתר מאפשר גם לחקור את המידע באמצעות כלים מקוונים, ולראות מהם מסלולי הנסיעה הפופולריים, שעות הביקוש ואזורי הביקוש.

על פי התקנות, כל חברה הפועלת באוסטין חייבת לקבל רישיון לכך מצד העירייה, שעלול להישלל אם היא לא תעמוד בתקנות. כל חברה חייבת להפקיד ערבות של 100 דולר לכל כלי שהיא מפעילה, והכסף נאסף בקרן שמממנת תיקון נזקים שנגרם לרכוש העירוני עקב שימוש בעייתי בקורקינטים. בנוגע לרוכבים – התקנות העירוניות מחייבות אותם לנסוע בשבילי אופניים, לתת זכות קדימה להולכי רגל ולהחנות את הקורקינטים באזורים המיועדים לכך. רוכבים מתחת לגיל 18 חייבים לחבוש קסדה.

פריז-  12 חברות פעילות, עכשיו מגבילים

בפריז כבר יש כ־20 אלף קורקינטים שיתופיים. שם פועלות 12 חברות השכרת קורקינטים – יותר מבארה"ב כולה. העירייה נתקלה בקורקינטים מקולקלים מושלכים בגני העיר, על גשריה ואפילו בתוך נהר הסיין. אלא שממש לאחרונה הציעו העירייה והמשטרה המקומית שורת הגבלות על השימוש בהם. מהירות הנסיעה תוגבל ל־20 קמ"ש במרבית האזורים, ול־8 קמ"ש בלבד באזורים עמוסים בהולכי רגל. החניה של הקורקינטים תוגבל למקומות מסומנים שתקצה העירייה, ומספר המפעילות יצטמצם לשלוש.

התוכנית הזו מגיעה לאחר שהעירייה כבר הטילה קנסות בגובה 135 יורו על נסיעה בקורקינטים על המדרכה, וחייבה את המפעילות בעלות הפינוי של כל קורקינט מקולקל שהושלך ללא דורש.

למה אין קורקינטים בניו יורק

הסדרה בתחום הקורקינטים – יוגבלו מספר הקורקינטים בתל אביב

קורקינטים חשמליים – לשכור או לקנות?

 

קורקינטים חשמליים - הכל על האפליקציות

קורקינטים חשמליים – הכל על האפליקציות

 

על רקע הפרשיות המשפטיות שבהן טבע מעורבת והחובות פיץ' הורידה את תחזית טבע ל-BB מינוס והיא עוד צפויה לרדת

סוכנות דירוג האשראי פיץ' הורידה את דירוג האשראי של חברת טבע לדרגת BB מינוס (BB-) מדרגת BB. תחזית הדירוג של טבע נשארה אם כן שלילית, כך שהדירוג -כנראה עוד ימשיך ולרדת.

הסיבה להידרדרות מניית טבע היא בעיקר פרשיות שגורמות לה להוצאות משפטיות שהולכות וגדלות. הגדולה שבהן היא כתב אישום על הובלתה לכאורה בקרטל לניפוח מחירי תרופות גנריות, והיא עומדת למשפט עם יצרניות של משככי כאבים נוספות,בטענה שגרמו לציבור האמריקאי להאמין שאופיואידים בטוחים לשימוש מתמשך וכך להתמכר למשככי כאבים.

בפיץ' הסבירו  כי הדירוג נובע מהחוב של טבע שנאמד ב-28.7 מיליארד דולר, נכון לסוף הרבעון הראשון של השנה. בפיץ' הוסיפו כי טבע יכולה לפעול להפחתה של חובותיה על ידי קיצוץ בהוצאות, שימוש בתזרים המזומנים החופשי שלה ומכירה של נכסים. אך ההערכה שלהם היא כי יחס החוב ל-EBITDAשל טבע ימשיך להיות ברמות של פי 5 גם מעבר לשנת 2020. הסיבה היא בעיקר "צמיחה איטית מהצפוי בהיקף ההכנסות של החברה, אתגרים ברמת עלויות היצור, דפלציה בתחום התמחור של התרופות הגנריות וההוצאות המשפטיות הצפויות לחברה".

בפיץ' עוד הבהירו כי התחזית עבור טבע עשויה להישאר שלילית עד שרמת יחס החוב ל-EBITDAשל החברה יירד באופן משמעותי וממושך מתחת ליחס של פי 5, מבלי שהוא יפחית באופן משמעותי את הגמישות הפיננסית שלה. לפי החישובים של פיץ', יחס החוב הכולל (consolidated debt) ל-EBITDA נכון לסוף הרבעון הראשון של 2019 עמד על יחס של פי 6.5. נזכיר שנהוג להעריך שיחס חוב/רווח נחשב ברמות נורמטיביות כשהוא מתחת לרמות של פי 3.

עניין נוסף שמוזכר הוא השחיקה במכירות הקופקסון, התרופה המקורית של טבע לטיפול בטרשת נפוצה, שנתקלת בתחרות גנרית. להערכתם מכירות התרופה יסתכמו השנה ב-1.5 מיליארד דולר.

עוד בנושא שוק ההון

בהקשר של תוכנית ההתייעלות, מציינים כלכלני סוכנות הדירוג כי התוכנית בעלת פוטנציאל לייצב את עסקי טבע ולסייע לקזז את הירידה החדה בהכנסות. אולם גם אם טבע תצליח לממש את התועלת המלאה מהתוכנית, יישארו להערכת פיץ', אתגרים מהותיים לצמיחה ולמבנה העלויות.

טבע צנחה ל-9 דולר; באופנהיימר מציבים יעד של 12 דולר

טבע עומדת במרכז תביעה בארצות הברית על קרטל וניפוח מחירים

 

איך מודדים את ביצועי העסק שלכם?

אתם עובדים קשה מאוד והתוצאות לא מתבטאות בחשבון הבנק? חושבים שאתם מרוויחים אבל רואה החשבון אומר לכם שאתם בעצם מפסידים? המצבים האלו שכיחים ומעידים כי בעלי עסקים רבים אולי מבינים טוב מאוד בעסק עצמו (מוצרים, לקוחות, ספקים וכו'), אבל פחות מתעמקים ומבינים מה מצב העסק עצמו.

משה אגס, רואה חשבון שעובד כיועץ פיננסי עם הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים, מפרט אמצעים פשוטים וחשובים למדידת ביצועי העסק – "כנראה שנמאס לכם מזה שהבנק מנהל אתכם, ואתם בטח שואלים את עצמכם איפה כל הכסף שאתם מרוויחים? האם אתם באמת מרוויחים? איך קרה פתאום שהדוח בסוף השנה מצביע על הפסד?

"האמת, שכל השאלות האלה לא צצו פתאום. הבנק לא התקשר בגלל שהפקיד היה משועמם, והדוח השנתי לא מצביע פתאום על ההפסד. וכן, יש קשר בין המצב בבנק להפסד. משום שאת ההפסד מימנתם מכספים שלקחתם מהבנק.

"אז מה עושים? קובעים ממדים עסקיים להצלחה. נתחיל בהצבת מטרות שהשגתם ברמה השנתית תביא אותנו לרווח המתוכנן. את המטרות נמדוד מידי יום ונראה כמה מכרנו, איזה מוצרים, מה שיעור הרווח, מדובר במדדים פשוטים וישימים שידרבנו אותנו.

עוד בנושא עסקים קטנים

"כל עסק יקבע לעצמו את המדדים הרלוונטיים לתחום עיסוקו ויחתור בצורה מתמדת להשגתן. בהתאם נפסיק להיות מופתעים עם הגשת הדוח השנתי, נדע את המצב לאשורו בזמן אמת ונפעל לשיפורו".

על איזה מדדים מדובר – מכירות: כדאי להגדיר תחזית מכירות ברמה שבועית וחודשית. צריך לעקוב אחרי המדד הזה באופן יומיומי. מדד נוסף – רווחיות – אתם יודעים מה העלות של המוצר/ שירות. תגדירו לכם רף רווחיות למוצר, או רף רווחיות כולל שאתם לא יורדים ממנו, ותוודאו בכל יום, או בבדיקרה שבועית, זה אכן המצב.

מדדים נוספים – עלויות שוטפות. תגדירו עלויות שוטפות של העסק – שכר עבודה, חומרים, הוצאות משרד, ובדקו ופקחו על זה ברמה שוטפת.

"אמצעי שני הוא תחזית תזרים מזומנים", ממשיך אגס, "מדובר במסמך פשוט שניתן לנהל בגיליון אקסל או ביומן משרדי שמטרתו להציג לנו את יתרת הבנק בעוד מספר חודשים. התחזית תחשב את היתרה בהתאם לביצועי העסק, תמריץ אותנו ותסייע לנו לפנות לבנק בעת הצורך".

תזרים המזומנים הוא לא עניין טריוויאלי.  אגס מזכיר זאת בשתי שורות, אבל בפועל אתם צרייכם להעריך את המכירות החזויות בכל חודש, את ימי אשראי הלקוחות שאתם נותנים ותתנו ללקוחות (עם דגש על לקוחות עיקריים) כדי לתרגם את המכירות לתקבולים בדוח התזרים. באותו אופן, רק בכיוון השני – אתם צרייכם להעריך את ההוצאות השוטפות – שכר, חומרים, משרדיות ועוד, ולהעריך מתי תשלמו בגין ההוצאות האלו. ככה תוכלו לעדכן בתזרים את התשלומים.

בד בבד, צריך להעריך את התשלומים בגין מיסים – מקדמות למס הכענסה, תשלומי מייסם שוטפים (ניכויים), ומע"מ שוטף.

בהינתן שאתם יודעים להעריך את התקבולים והתשלומים מכינים את דוח התזרים, אבל עם גמישות. כלומר,צריך לעקוב אחרי התזרים הצפוי (בהינתן תחזית התזרים) לעומת התזרים בפועל, ולבדוק ממה נובעים הפערים וכן לתקן את התזרים החזוי למצב בפועל. מדובר בדוח מאוד חשוב, כי התשובות לשאלות מסתתרות בו. דרך התזרים תוכלו להבין האם אתם באמת עובדים בשביל הבנק? האם העסק מרוויח אבל לא מייצר מזומנים? ומה לעשות כדי שתיפגשו עם הכסף בחשבון הבנק.

 

מחשבון תקציב חודשי

מתכננים לצאת לחופשה עם חיית המחמד לחו"ל? ככה תעשו את זה נכון

נתחיל בדברים שצריך לעשות לפני הנסיעה – . ראשית, כנסו לאתר משרד החקלאות, שם תמצאו את פרוט הדרישות של מדינות שונות בעולם. הקפידו לשים לב אלו חיסונים, טיפולים ובדיקות יש לבצע וכמה זמן עליכם להיערך מראש. שימו לב שבמדינות כגון איחוד האירופי ההיערכות לוקחת כארבעה חודשים.

בשלב הבא, גשו לווטרינר המטפל, וודאו שחיסון הכלבת בתוקף. הציגו לווטרינר את רשימת הבדיקות והחיסונים שמדינת היעד שלכם דורשת,  גשו למכון הווטרינרי בראשון לציון, ומסרו להם את הבדיקות שביצעתם. יש ווטרינרים המספקים שירות של שליחת הדגימות למכון. את התוצאות תקבלו ישירות לדואר האלקטרוני.

ברגע שקיבלתם תוצאות, חיזרו לווטרינר כדי שיחתום על תעודת בריאות. זכרו, התעודה תקפה לעשרה ימים מרגע החתימה. עם חתימת התעודה על ידי הווטרינר המטפל, גשו ללשכה הווטרינרית המחוזית הקרובה ליישובכם  לקבל עליה אישור רשמי. את האגרה על האישור הרשמי מומלץ לשלם מראש באתר התשלומים הממשלתי.

זהו אתם מוכנים. שמרו את הטופס החתום למשך שהותכם בחו"ל. תתבקשו להציג אותו בצ'ק אין וגם בפני הרשויות במדינת היעד. כדאי שיהיה זמין לכם בזמן הטיסה.

עוד בנושא תיירות

נסעתם לחופשה שארוכה מעשרה ימים, אל דאגה. בארץ היעד גשו למשרד השירותים הווטרינריים הממשלתי הקרוב ביותר אליכם, שם ינפיקו לכם תעודה חדשה. הבדיקות והחיסונים שביצעתם בארץ עדיין תקפים. חיסון כלבת תקף לשנה, ובדיקת דם לנוגדני כלבת תקפה לכל החיים. בכל מקרה מומלץ להיות בקשר עם השירותים הווטרינריים בארץ היעד כדי לוודא שהדרישות שבידכם מעודכנות.

 

רוצים לטייל עם הכלב שלכם בחו"ל? לאן כדאי?

כמה עולה לגדל כלב?

קנייה דרך האינטרנט היא כבר לא אירוע חריג. ההיפך – רובנו קונים דרך האינטרנט ומעגל הקונים הולך וגדל. זה נוח, זה מהיר, זה גם זול. אבל, ברכישה דרך האינטרנט צריך להיזהר ולחשוף רק מה שצריך.

אלי קלדרון, הממונה על הפיקוח ברשות להגנת הפרטיות במשרד המשפטים, מסביר איך להתנהג נכון ברשת – "אני בטוח שכמוני רבים מכם גם כן עורכים קניות ברשת האינטרנט ובמסגרת הזאת מוסרים פרטים אישיים, כמו שם, כתובת ולפעמים גם פרטים רגישים יותר כמו מספר ת.ז, אולי מספר כרטיסי האשראי.

"חשבתכם מה עושים עם המידע שנאסף עליכם. איך שומרים אותו, איך מונעים מאחרים להגיע אליו. אנחנו ברשות להגנת הפרטיות, חשבנו ויצאנו במסגרת של פעילות אכיפה בינלאומית לבדוק איך חברות ישראליות משקפות ללקוחות שלהם את מה שנעשה במידע האישי שנאסף עליהם.

"לשם כך, ערכנו סקירה מקיפה של 21 אפליקציות ואתרים של הרשתות הקמעוניות הנפוצות בישראל שמאפשרות רכישות און ליין ואפילו ביצענו רכישות און ליין, כל זאת במטרה לעקוב אחר השימוש שהחברות האלה עושות במידע שלכם. מצאנו כי עדיין נדרש שיפור משמעותי בקשר לשקיפות השימוש במידע של החברות הישראליות.

"הפעילות הייתה פעילות אכיפה בינלאומית והמצב בישראל נמצא חמור יותר מאשר הבינלאומי. החברות והעסקים שבדקנו שיתפו ללקוחות בצורה פחות מספקת את האופן בו המידע שלהם נאסף לצורה שבו נעשה בו שימוש, למי הם מוסרים אותו, איך ניתן למחוק אותו וכדומה. כך לדוגמא יותר משני שליש מהחברות שבדקנו, לא נתנו מידע מספק בקשר לאופן שבו המידע נשמר ומאוחסן. ויותר משני שליש לא אפשרו לנו לדעת אם המידע הזה משותף עם גורמים שלישיים".

עוד בנושא קניות באינטרנט

מדינת ישראל היא אחת מהמובילות בקניות באינטרנט מבין מדינות ה-OCD. מדובר על מאות חבילות דואר בשנה וצמיחה ממוצעת של מעל 20% בשנה. היקף הרכישות מוערך בכ-100 מיליארד שקל.

"זהו מפגש מרתק בין הסטארט אפ ניישן לבין שוק הקונים המוביל בעולם. יש לכך השפעה על תחומים רבים. כלכלה, חברה, תרבות, וגם על הפרטיות שלנו", מוסיפים ברשות להגנת הפרטיות, "וכמו בכל התפתחות במרחב האינטרנטי גם זו מביאה איתה סיכונים חדשים לפרטיות שלנו. אז איך בכל זאת לשמור עליה – הכירו את מדיניות הפרטיות של האתרים שבהם אתם קונים. אל תקנו באתר שבו היא לא קיימת או לא ברורה. הימנעו מלהכניס את פרטי כרטיס האשראי לאתרים חשודים, או שאינם מוכרים. קנו רק ממוכרים אמינים. קבלו חוות דעת מקונים אחרים ובדקו את הדרוג של המוכר. אל תלחצו על קישור שקיבלתם מאנשים שאינכם מכירים. או על קישור חשוד שהגיע לידכם ברשתות חברתיות או במייל. בצעו תמיד בדיקה כפולה אם האתר אליו גלשתם הוא אמיתי לפני שתכניסו פרטים אישיים. בדקו שהאתר מובטח לפני רכישה. התנתקו מהאתר לאחר השלמת הרכישה, ואל תאשרו את שמירת אמצעי התשלום. זכרו כי המסחר האלקטרוני הוא כר נרחב להונאת רשת ולפגיעה בפרטיות. זכרו כי המידע שאתם מוסרים יהיה זמין גם בעתיד".

ראש בראש: איך לקנות בגדים- חנויות מול קניות אונליין

קונים באינטרנט? מדריך המכס המלא לייבוא אישי

אלון בכר, ראש הרשות למשפט טכנולוגיה ומידע במשרד המשפטים. הרשות אחראית על הגנת הפרטיות בישראל. בכר בהרצאה על תחום הגנת הפרטיות הסביר את החשיבות שבפרטיות ברשת, את הסכנה שבחברות האינטרנט הגדולות,  ואת הצורך שלנו – האזרחים לשמור על המידע ברשותנו.

"אני מאמין שבעידן הדיגיטלי שמירה על פרטיות האזרחים היא תנאי הכרחי להיותנו בני אדם חופשיים, באמת. אז בוא נדבר רגע על מה היא בכלל פרטיות. פרטיות היא הזכות הבסיסית שלנו כבני אדם לשמור לעצמנו את עניינו האישיים. שיניחו לנו לנפשנו, ושלא יעשו שימוש במידע האישי שלנו.

"אלא אם בחרנו והסכמנו לחלוק אותו עם אחרים. גם אז ההסכמה שלנו יכולה להיות מוגבלת לבעל תפקיד מסוים. למשל הרופא, המורה, או המטפל שלנו. ההסכמה גם יכולה להיות מוגבלת לצורך שימושים מסוימים. כמו למשל חברות במועדון לקוחות.

"מידע אישי על בני אדם הוא למשל הגיל שלנו, מוצאינו, דתנו, דעתנו הפוליטית, או מצבנו הרפואי והכלכלי, גם מידע על בני משפחתנו והתחביבים שלנו, ותחומי העניין שלנו, חלומותינו, פחדינו, אהבותינו, ואפילו מצב הרוח שלנו, הוא מידע פרטי. מכלול המרכיבים והמאוויים שהופכים אותנו למי שאנחנו. פרטיות משמעה בחירה ושליטה שלי עם מי אני מוכן לחלוק מידע על חיי האישיים. מה יעשו במידע שלי, מי יעשה ומתי. אחת התוצאות של העידן הדיגיטלי והשימוש ההולך וגובר בטכנולוגיות היא שאנחנו חושפים על עצמנו מידע רב ברשת ולמעשה בכל מקום.

כמויות עצומות של מידע נאספות בכל רגע ורגע על ידי גורמים שונים. פרטיים וציבוריים. יש שטוענים שבעידן המידע הזכות לפרטיות כבר לא רלוונטית. הם גם טוענים שאם לא עשית משהו לא חוקי, אז אין לך בעצם צורך בפרטיות אך מדובר בתפיסה מוטעית, מיסודה. שגויה כמו לטעון שחופש הביטוי לא חשוב, ולא רלוונטי יותר אם ברגע נתון אין לי מה להגיד. הפרטיות חשובה לכולנו לא משום שיש לנו מה להסתיר, גם לאדם שומר חוק שלכאורה אין לו מה להסתיר, ישנם דברים שיוצא לחלוק רק עם משפחתו, החברים שלו, המכרים שלו ונכון שכך יהיה. מושג הפרטיות לובש צורות חדשות ומורכבות יותר מבעבר. וההגנה לפרטיות הופכת למאתגרת יותר וחשיבות השמירה עליה הופכת למשמעותית יותר. יש הרבה יתרונות ותועלות בשימוש במידע אישי. טיפול רפואי מותאם אישית, המלצות קנייה רלוונטיות, שמירה על קשר עם חברים רחוקים, אבל יש גם מחירים גבוהים שאנו משלמים גם כפרטיים וגם כחברה. הויתור על הפרטיות שלנו ובחוסר המודעות שלנו.

עוד בנושא חדשות

"בואו נבין אותם. כיום יודעים עלינו יותר, צופים בנו יותר, אוספים עלינו יותר מידע ואפשר לנצל אותו גם לרעתנו למרבה הצער. הפרטיות שלנו היא המטבע החדש בתמורה לקלות, מהירות ונוחות, של השירותים  אינטרנטיים שאנחנו מקבלים כמו גוגל, פייסבוק או וויז.

"בואו נדגים. תארו לכם מצב שבו אתם מזמינים כרטיס טיסה לברצלונה, ומגלים שחבר שלכם הזמין את אותה טיסה באותו זמן ממש, בעלות הנמוכה ב-20% מהסכום שאתם שילמתם. או שחבר מארץ אחרת שילם 70% פחות. אולי עד היום סברתם כי זה לא מקריות. כי זה תוצאה של חיפוש מעמיק יותר, של אתר דילים טוב יותר, אבל מה תרגישו אם תדעו כי ההצעה שניתנה לכם התבססה על פילוח מעמיק ומכוון של נתוני הגלישה שלכם. נתונים כמו עד כמה אתם רוצים לטוס ליעד הזה. מה רמת הגמישות שלכם להחליף יעד. מה הטווח העליון של המחירים שתהיו מוכנים לשלם ומה מצבכם הכלכלי. בכלכלה התחרותית של ימנו כל המפרסמים בזירה  דיגיטלית מבינים שפרסום ומחיר מותאמים אישית, מביאים לתוצאות הטובות ביותר לבעלי עסקים. הבנה זו גורמת לחברות לאסוף מידע עלינו. לצור פרופילים ולנתח נתונים אישיים. הפרטיות שלנו מחייבת שנדע ונבין זאת ושנסכים לאיסוף ולשימוש.

"הרי אף אחד לא יסכים שישתמשו במידע האישי שלו כדי למכור לו ביוקר, ולנצל את צרכיו. אך כמה מאיתנו באמת מבינים ויודעים את זה. כמה מאיתנו מסכימים לזה שיוצע לנו המוצר או השירות שאנו מבקשים לרכוש במחיר הגבוה ביותר שאלגוריתם סבור שנסכים לשלם. הגנה על מידע אישי צריכה להיות בנפשנו משום שאנו מסתכנים בכך שנהפוך להיות עולם שקוף המתנהל על ידי מכונות. לאנשים שמתועלים לפעול ולחשוב מכוח אלגוריתם שזיהה אותנו ובנה לנו פרופיל.

"אנו צועדים בעיניים פקוחות אך מבלי לראות לעבר עולם שבו big data is the big new brother. גם רשויות המדינה עושות שימוש במידע האישי שלנו. המידע נצבר במרשם האוכלוסין, בביטוח הלאומי, בקופות החולים, ברשויות המקומיות ובגופי הרווחה. בבתי הספר ובעצם בכל מקום כמעט. לרשויות אסור לפרסם מידע פרטי שלנו וגם אסור להן להעביר אותו לגורמים אחרים. אנחנו מפקידים את המידע שלנו בידיהן כדי שיספקו לנו שירותים טובים ואיכותיים יותר. למשל פרסום על כך שמכרתי דירה, ומחיר העסקה יכול להצביע על מצבי האישי והכלכלי. מידע כזה יכול להשפיע לרעה על הלוואות שאקבל, על פרמיות הביטוחים שאשלם, ועל פניות מכל מיני גורמים שיבקשו למכור לי דברים. לכן חשוב לדאוג שפרסום מאגרי מידע ציבוריים יקדם את השירותים והתחרות ויוזיל את יוקר המחייה והכל תוך פגיעה ינימאלית בפרטיות שלנו. עלינו להבין שהמידע האישי שלנו הוא יותר מאוסף של נתונים עלינו. המידע האישי שלנו הוא עתידנו וגורלנו.

אלה החיים שלנו, הסיפורים האישיים שלנו, החברים שלנו, המשפחות שלנו ובדרכים רבות גם התקוות, החלומות והשאיפות שלנו. הבנה זו מחייבת שינוי רגולטורי ותפיסתי באופן בו אנו מטפלים בנושא. ללא שינוי מחשבתי ומבט ישיר וצלול במציאות, מנגנוני המדינה עלולים להתערער ואיתם גם החיים האנושיים, הדמוקרטים והחופשיים, כפי שהכרנו אותם בעבר הלא רחוק. על מנת להתמודד עם האח הגדול החדש, עלינו בראש ובראשונה להיות מודעים לקיומו, ולהשלכותיו על כל חלק וחלק, מחיינו והתנהלותנו והחשוב מכל הוא להבין כי הגנת הפרטיות תלויה בכל אחד ואחת מאיתנו, עלינו להגן על זכותנו לחלוק ולשתף מידע רק עם מי שבחרנו".

הדור הבא של הפרטיות

לאן הפרטיות הולכת?

"מאוד מקובל היה לטעון בפרטיות בדור הקודם שאם אין לך מה להסתיר, אז פרטיות זה לא דבר שחשוב לך. כי פרטיות זה לאנשים רעים. זה לאנשים שעושים דברים לא יפים. זה לאנשים שלא רוצים שיידעו מה הם עושים. מה שלמדנו בכלל ובשנים האחרונות במיוחד והטכנולוגיה המתפרצת ודברים אחרים שתיכף נדבר עליהם, לקחו אותנו לשם במהירות שיא, זה שהפרטיות הפכה מחדש להיות מלכת הזכויות כי הפרטיות היא בעצם שומרת הסף של כל שאר הזכויות.

"ללא פרטיות, ללא שמירה על המידע האישי שלנו, גם הזכויות המאוד, מאוד בלתי ניתנות לערעור כמעט, כמו חופש ביטוי ושוויון ויכולת לשמור על הקניין שלך, והיכולת שלך לעסוק במה שאתה רוצה, ולא להיות מתויג ולא להיות מופלה, דברים מהסוג הזה ללא פרטיות בעידן טכנולוגי דיגיטלי מחובר לא יהיו קיימות. לא יוכלו לצאת לפועל.

"המעמד המיוחד והחדש והחזק מאוד של הפרטיות,  הוא בכל מדינה מתקדמת דמוקרטית בעולם המערבי. אנחנו רואים מה קורה באירופה כיום. המגמה הזאת להגן על הדברים האלה שלנו המידע האישי הזה שלנו, נובעת בדיוק מההבנה שללא הגנה על המידע האישי הזה שלנו, שום זכות אחרת לא תישאר לנו בעצם ואנחנו נחייה באיזה שהוא עולם שאף אחד מאיתנו לא רוצה להיות בו.

"אז פרטיות זה לאנשים טובים. פרטיות זה לאנשים שאין להם מה להסתיר מבחינת מה הם עושים בטוב וברע אבל לכל אחד מאיתנו יש סודות, לכל אחד מאיתנו יש את העניינים האישיים שלו, לכל אחד מאיתנו יש דברים שהוא לא רוצה שנדע, הוא רוצה לחלוק עם אנשים מסוימים דברים מסוימים. הוא רוצה לא לחלוק עם אף אחד דברים אחרים. ובמובן הזה אנחנו נמצאים בעולם שבו היכולת להגיע למקום הזה היא מאוד לא פשוטה.

"מה קורה בעצם כרגע בדור הבא של הטכנולוגיה, בדור הבא של החיים שלנו המודרניים, כשאנחנו בעצם מוצאים את עצמנו ברצוננו או שלא ברצוננו, מתועדים, מתויגים, נעקבים, ומנותחים בכל רגע נתון. יש איזה שהוא כשל בסיסי בהבנה של הרבה מאוד אנשים, כולנו בלהבין שהאינטרנט שאנחנו חיים בו בעצם כל הזמן אם אנחנו רוצים או לא רוצים כי כל דבר שאנחנו עושים מחובר וכל דבר שאנחנו עושים הוא דיגיטאלי להבין שהאינטרנט הוא לא מקום פרטי, גם אם אתה עושה בו משהו פרטי לכאורה. אם אתה מעביר מסר רק לאדם אחד או רק לגורם אחד, או ממלא טופס רק בשביל לקבל שירות בשביל עצמך.

"בעיית ההבנה הזאת שהאינטרנט הוא לא מקום פרטי ומה שקורה באינטרנט, מייצרת לנו קושי מאוד גדול. התיעוד האינסופי הזה שמתבצע עלינו, כל אחד מאיתנו, העקבות האלה, שובל המידע הדיגיטאלי שאנחנו בעצם מייצרים בעצמנו, ומייצרים עבורנו, הוא משהו שההשלכות שלו הן קיצוניות, הן מסוכנות, פה אנחנו באזור המפחיד, אנחנו אני תיכף אגיד גם דברים לא מפחידים.

"אבל חשוב לדעת מה הסכנות לפני שאתה הולך על הדברים החיוביים והפרודוקטיביים, צריך לקחת בחשבון שהמיקום שלנו, הנתונים שלנו, האפליקציות שלנו, הטלוויזיה החכמה שלנו, מכשיר העיקוב ומכשיר המחשוב רב העוצמה שיש לכל אחד מאיתנו בכיס, הסמרטפון, הם יצרני מידע אינסופיים. כמויות המידע האינסופיות האלה נאגרות בכל מיני מקומות ומנותחות באופן מאוד, מאוד, מאוד חכם, עוצמתי, בדרך כלל למטרות יותר שיווקיות מסחריות, אנחנו שומעים יותר ויותר על המטרות הפוליטיות ועל המטרות הביטחוניות ואנחנו מבינים שפרטיות במילה אחת, זה הרבה יותר מזה.

"פרטיות היא התשלום החדש שאנחנו משלמים רק שיש לפעמים לחלקנו נטייה לחשוב, שהתשלום הזה הוא תשלום ערטילאי, זכויותי, כזה שצריך לערער עליו אולי, אבל לא. התשלום הזה שאנחנו משלמים על השירותים החינמיים באינטרנט, הוא מאוד, מאוד יקר.  בתמורה לנוחיות, המהירות והחיים שמותאמים לנו אישית, אנחנו משלמים ביוקר ולא רק בהיבט זכויותי. אלא גם בהיבט פיננסי ואחר.

"אז איך בעצם איך זה משפיע עלינו בעצם הפרטיות הזאת, השימוש הזה במידע שלנו. כל אחד מאיתנו היום כשהוא רוצה לנסוע לחו"ל, לקנות משהו, נכנס לאינטרנט, משווה מחירים, בודק איזה הצעות הכי טובות יש כרגע למה שהוא רוצה לקנות או להתעניין בו. ויש לכולנו נטייה לחשוב שהמידע הזה שאנחנו מקבלים הוא מידע אובייקטיבי, הוא מידע שנועד רק לעשות לנו טוב, ולמכור לנו בזול מוצרים, רק מה שהמציאות מוכיחה שזה לא המצב.

"המצב הוא קצת אחר.  העובדה שבעצם אנחנו חיים בעולם מותאם אישית ובאינטרנט מותאם אישית, מביא אותנו למצב שבו בכל רגע נתון, אם נבדוק אותו דבר במקומות שונים, על ידי אנשים שונים, נקבל תשובות שונות. התשובות האלה לא יהיו שונות רק כי בודקים אותם אנשים אחרים סתם רנדומאלית או ממקום אחר. הם יהיו שונות כי התשובות שאנחנו מקבלים לכל דבר שאנחנו עושים ברשת.

"חיפוש חופשה, שאלה על מידע, שימוש במנוע, כל דבר כזה שאנחנו עושים הוא מותאם אישית. הוא מאוד, מאוד פרסונאלי והוא מאוד, מאוד מה שהרשת האלגוריתם, החברות המסחריות רוצות שנקבל באותו רגע נתון. על מה מבוסס, על מה מבוססות התשובות האלה. התשובות האלה מבוססות על ניתוח, על מעקב מאוד, מאוד מפורט, על אלגוריתם מאוד, מאוד מתוחכמים שלוקחים את כל מה שאפשר לדעת עלינו. ואפשר לדעת עלינו המון ומגיעים לאיזה שהיא מסקנה בכל רגע נתון לגבי מה שאנחנו בודקים או שואלים מה הכי נכון להציע לנו או להגיד לנו, או למכור לנו לצורך העניין.

"כשחשבנו שאנחנו משווים מחירים ורואים מה הכי זול ואז מזמינים את ההצעה הטובה ביותר שיש, אנחנו מגלים שהאלגוריתם כשאנחנו בודקים את הדברים האלה, מציע לנו את המחיר הגבוה ביותר האפשרי, שהוא כאלגוריתם, אם אנחנו מנסים להעניש אותו, חושב שאנחנו נשלם. זה יבוא לידי ביטוי בשאלה, מי אנחנו, כמה כסף יש לנו, באיזה סמרטפון אנחנו גולשים לבדוק את הבדיקה הזאת. האם כבר ממילא אנחנו באיזה שהוא מקום, ולכן אפשר להציע לנו ביוקר יותר מאשר אם עוד לא בחרנו את הבחירה. ועוד הרבה מאוד דברים. כך שאנחנו קודם כל צריכים להבין ולהפנים, זה עולה לנו הרבה כסף. אנחנו לא מקבלים את ההצעה הזולה ביותר, אנחנו משווים אבל אנחנו לא באמת מקבלים איזה שהוא משהו אובייקטיבי ומה שיותר מטריד, זה שזה לא מתבטא רק בכסף.

"כל המידע שאנחנו מקבלים ברשת מתקבל באופן כזה. בעצם החיבוריות הזאת, הדיגיטליות המלאה הזאת שבה עכשיו כולנו נמצאים וזה רק ילך ויתגבר כרגע, זה הרי, המגמה היא מאוד, מאוד ברורה היא בכל מקום ובכל דבר. אנחנו מפולחים, אנחנו מתויגים ואנחנו מטופלים על ידי המידע האישי שלנו בכל דבר שאנחנו עושים. זה בא לידי ביטוי במחירים שנקבל. זה בא לידי ביטוי בשאלה האם יזמינו אותנו לראיון עבודה. זה בא לידי ביטוי בקניות שאנחנו עושים. זה בא לידי ביטוי כשאנחנו רוצים לצאת לדייט עם מישהו שלא מכיר אותנו והוא בא לבדוק את זה.

"אבל אני מכוון יותר לא לאזורים שבהם אדם בודק או שואל על חברו, אלא על הענקיות. על הגורמים שמפעילים אמצעים טכנולוגיים רבי עוצמה ממניעם. לא כדי לעשות טוב, אלא כדי לעשות טוב לתאגידים, לגורמים שעושים את זה. היקפי המידע שענקיות האינטרנט וחברות שעוסקות בזה, מרכזות עלינו כבני אדם בכל העולם הוא עצום. אנחנו מגלים שאם חשבנו שזה משפיע רק על המחיר שלנו ורק על הפרסומות הממוקדות, אנחנו מגלים שזה בעצם משפיע על שיטת ממשל, זה משפיע על עתיד החברה. זה משפיע על השאלה האם אנחנו חיים במדינה דמוקרטית חופשית או האם מישהו מנהל אותנו, ומשפיע עלינו ואנחנו אפילו לא יודעים את זה.

"יש השלכה לפרטיות ולמידע האישי שלנו על עצם קיומה של דמוקרטיה פעילה ותקינה. על עצם היכולת שלנו לבחור בחירות באמת חופשיות ובאמת אמיתיות, על ההבנה שלנו את העולם ואת המציאות כפי שהיא. מה אנחנו יודעים. מה באמת קרה. מה באמת נכון. עוד דבר שהוא בהקשר הזה מאוד, מאוד חשוב וחשוב לי מאוד להגיד אותו, הוא העובדה שבעצם שהאון ליין והאוף ליין, שפעם היו מאוד, מאוד נפרדים, היו בעצם שני עולמות וכבני אדם שגדלו בהפרדה הזאת, יש לנו עדיין נטייה לחשוב שזה עדיין ככה, הם לחלוטין, מעורבים זה בזה, מחוברים זה לזה, אין יותר און ליין ואוף ליין, מה שכן אני מציע כבר עכשיו כחומר למחשבה שהחינוך שקיבלנו באוף ליין, מאוד, מאוד צריך להישאר לנו בתודעה כשאנחנו באזור האון ליין, משום שאם משהו באוף ליין היה נראה לנו לא לגיטימי, לא בסדר, לא הוגן, מוזר, מפחיד, אין שום סיבה שכשנעבור לרשת, לאון ליין, פתאום זה יראה לנו בסדר.

"אם נכנסנו לחנות לקנות מוצר והמוכר בטרם ההסכמה שלו להראות לנו מוצר, ולהגיד כמה הוא עולה, ישאל אותנו מאה וחמישים שאלות על מי אנחנו, איפה אנחנו, כמה אנחנו מרוויחים, מי כל החברים שלנו, איפה היינו בשנתיים האחרונות, אולי גם לראות את כל התמונות שלנו. מאז שהם עלו לרשת, רק אז יציע לנו את המוצר ויגיד לנו גם כמה הוא עולה ואם הוא מוכן בכלל למכור לנו אותו. ואיך. הרי היינו נמלטים מהחנות הזאת באותו רגע ואומרים השתגעת? למה כשאנחנו עושים את זה באון ליין זה פתאום נראה לנו בסדר.

"בעיקר כי אנחנו לא חושבים על זה. בעיקר כי יש לנו נטייה לחשוב שביטויים שהושרשו, הם אמיתיים. המידע שאמור בענן, איפה הענן הזה, אין ענן, זה לא בשמיים. זה פה. זה בשרת, שיושב על הקרקע בחברת אינטרנט חזקה. אין באמת עננים, אין באמת עולם וירטואלי, זה העולם שלנו, זה החיים שלנו ובהקשר הזה אם אנחנו מבינים שמהפצת מידע ממוקד לצורך פרסומות ממוקדות אנחנו מקבלים גם היום עקב יכולת לעשות ניתוח פרופילים פסיכולוגיים, מאוד, מאוד מפורט שלנו. באופן שיודע עלינו כבני אדם בגלל המידע האישי שלנו, האין סופי שנאגר, יודע עלינו המון יותר מאשר אנחנו יודעים על עצמנו, כי אנחנו עדיין בהדחקה.ואנחנו גם בבעיית זיכרון.

"הזיכרון שלנו לא כזה חזק. אנחנו לא זוכרים מה עשינו לפני עשר שנים ביום ראשון בבוקר בעשר וחמישה. אבל האינטרנט זוכר. ומי שניתח אותנו זוכר וכשעושים לנו בהקשר הזה פרופיל פסיכולוגי ועל בסיסו מייצרים איתנו את התקשורת, כולל באופן תפיסת המציאות שלנו, כמו חדשות מזויפות, מניפולציות פוליטיות, יצירת איזה שהוא צורך שלא קיים, הטעיות בתפיסה, בהבנה, בהחלטה כשאנחנו מבינים שזה העולם החדש. זה הדור הבא של הפרטיות, אז אנחנו מבינים למה הפרטיות היום תנאי מוקדם לכל דבר אחר, כי אם אתה לא מבין שאת החדשות שאתה צורך קיבלת משהו לא נכון, רק אתה רואה אותו, אתה תופס מציאות באיזה שהיא אופן, אבל כל האחרים רואים משהו אחר לגמרי. אתה מקבל החלטות ואתה לא יודע שאתה קיבלת אותם, על בסיס משהו שהוא בכלל לא נכון או על בסיס איזה שהוא תפיסה של חולשה שלך שהמערכת הגדולה הזאת והחזקה, יודעת לזהות ועל בסיסה היא מעבירה לך איזה שהוא מסר, או משנה את דעתך.

"אז בהרבה מובנים העתיד כבר כאן. הדור הבא הוא בעצם כבר עכשיו. פרטיות שתיים נקודה אפס, היא כבר פה, אנחנו כבר מסתכלים על פרטיות שלוש נקודה אפס. ולמה אנחנו צריכים קצת לחשוב לאן העולם הזה הולך, ולמה אנחנו חייבים לנתח את הסוגיות האלה כבר עכשיו ולא להדחיק אותם ולא לחשוב שזה משהו לפריקים של פרטיות או לטכנולוגים. העתיד הוא כבר כאן. מכוניות אוטונומיות זה לא משהו שהוא יהיה עוד המון זמן.

"בהרבה מקומות כבר חלק מהמכוניות הן כבר אוטונומיות. עוד מעט יהיו מכונות אוטונומיות. ומה זה מכונית אוטונומית. רק כדוגמא, זה רובוט על גלגלים שמסיע אותנו. הרובוט הזה הוא מקבל החלטות בכל רגע נתון. הוא עוצר באדום. הוא נוסע מהר, הוא נוסע לאט. איזה שאלות בפרטיות של הדור הבא אנחנו פתאום צריכים לשאול את עצמנו, שלא העלנו על דעתנו שאני צריך לשאול. שאנחנו נכנסים לתוך רכב כזה שאין לו נהג ואין לו הגה. אנחנו בעצם לא נוהגים בו. אנחנו נוסעים בו. מה אנחנו רוצים שהרובוט הזה יעשה כשהוא מנהל את האירוע הזה. מה אנחנו רוצים שהוא יחליט ואיך אנחנו רוצים שהוא יחליט. מה קורה כאשר פתאום יש תקלה. נוסעים ברכב ויש עץ שנפל על הכביש והרכב חייב לקבל החלטה מה הוא עושה עם הדבר הזה. הוא צריך לסטות בחדות, הוא צריך לבלום. לכל אחת מההחלטות האלה תהיה השלכה מאוד קיצונית, על מישהו, על משהו, האם אנחנו רוצים לחיות בעולם שבו ההחלטה הזאת של האלגוריתם שמפעיל את הרובוט תהיה מבוססת נתונים אישיים.

"האם אין לנו מה להסתיר. האם אנחנו בכלל רוצים להיות בעולם שבו המידע האישי שלנו הזה, שהיום הוא לא רלוונטי, אבל עוד דקה הוא כן. הוא יהיה הבסיס להחלטה? הרי כבר היום טכנולוגית, כשרכב אוטונומי עם כל המצלמות והחיישנים שלו ייסע הוא יכול הוא לא עושה את זה כרגע, אבל הוא יוכל לעשות את זה בקלות רבה. הוא יוכל לדעת מי נוסע ברכב, הוא יוכל לדעת מי הנוסעים ברכבים האחרים, הוא יוכל לדעת מי ההולכים בדרך, הוא יוכל לדעת עליהם המון דברים, לא רק מה השם שלהם, או לפי זיהוי פנים אלא מי הם. מה הם, בני כמה הם, מה הם תרמו לחברה. מה מצבם הבריאותי, אינסוף מידע יכול להיות לרובוט הזה כאשר הוא צריך לקבל החלטה.

"האם אנחנו רוצים עולם שבו אפשר לעשות שימוש במידע האישי הזה. האם אנחנו רוצים שהרובוט כאשר תהיה כמעט תאונה הוא יחליט אם לסטות ימינה או שמאלה האם בסיס השאלה, האם בצד ימין יש איש מבוגר שתוחלת חייו קצרה, ומצד שמאל תינוק. מצד שמאל יש ספורטאי מצטיין שעתידו לפניו, ומצד ימין יש מישהו שיש לו עבר פלילי עשיר, ואנחנו לא ממש אוהבים אותו. אז פרטיות הדור הבא. זה ממש לא, אין לי מה להסתיר, זה ממש לא, אני לא רוצה שידעו איפה אני, זה ממש לא מה אכפת לי שנותנים לי פרסומות ממוקדות. פרסומות ממוקדות זה פרטיות ישנה. אנחנו מדברים בעצם על התלבטויות אתיות ומוסריות מהמעלה הראשונה. אנחנו מדברים בעצם על איך החיים שלנו יראו, ואנחנו מדברים על וסליחה שאני מפחיד. על דיסטופיה. הדיסטופיה יכולה להיות מאוד, מאוד קיצונית, מאוד, מאוד מהר אם אנחנו לא נשים מגבלות. ולכן אנחנו אומרים ואנחנו חובבי טכנולוגיה. אנחנו לא נגד טכנולוגיה. שטכנולוגיה זה דבר נטרלי. טכנולוגיה זה דבר נפלא אם מוצאים באמצעותה תרופה לסרטן ואם עושים באמצעותה דברים טובים לאנושות. טכנולוגיה יכולה להיות הרסנית. היא יכולה להיות, יכולים להיות בה שימושים נוראיים, היא יכולה להיות כזאת שאם משלבים את העוצמה שלה עם נתונים אישיים מאוד, מאוד משמעותיים, יכולה להפוך את החיים של כולנו לסיוט כחיים אנושיים.

"ולכן אנחנו אומרים, טכנולוגיה כן בהחלט. מגבלות על השימושים אתיקה של שימוש, בהחלט. רכב אוטונומי היה רק דוגמא אחת, כל נושא שנחשוב עליו יהיה כזה באותה מידה. ואם אנחנו מדברים על דיסטופיה אז לא צריך ללכת רחוק ולא צריך לחשוב על הרבה מאוד שנים קדימה. אנחנו מדברים על סין מחוז קטן בין, אני חושב עשרים, שלושים מיליון איש, שיש בו עכשיו ניסוי חברתי. דירוג חברתי מבוסס נתונים אישיים. הסינים באזור הפיילוט הזה נותנים ציון לאזרחים בכל רגע נתון וזה גם משהו שהוא חי ומשתנה. לפי איזה סוג של אנשים הם על בסיס איזה שהוא מישהו שהחליט, מה זה, איזה סוג איש אתה. מה מצבך הכלכלי, איזה קניות אתה עושה, מי החברים שלך, האם היית ילד טוב בבית הספר או לא. האם יש לך ציונים גבוהים. האם אתה מציית לחוקים, האם אתה עובר באדום ברמזור במעבר חציה. עכשיו הציון הזה שניתן בפיילוט הזה במחוז גדול מאוד בסין שמספר התושבים שלו הוא גדול בהרבה מאזרחי ישראל. הוא יקבע כל מיני דברים. איפה אתה יכול לגור. האם אתה יכול לעבוד בשירות המדינה. האם אתה יכול לשכור רכב. האם תקבל טיפול רפואי כזה או אחר. האם הילד שלך יוכל ללמוד בבית ספר פרטי. האם תוכל לצאת בכלל מהארץ.

"הרשימה השחורה הזאת שלפעמים מציגים אותה כמי שיהיה בסדר, יקבל הטבה, אנחנו רואים מהר מאוד שזה לא עניין של גזרים בלבד, אלא בעיקר מקלות. מי שלא בסדר, יפגע. ישללו ממנו זכויות ובעצם המצב הופך להיות שיש לך זכויות מלאות רק אם אנחנו חושבים כאח גדול או ככל גורם אחר שאתה בסדר. שאתה נורמטיבי, שאתה כמו שאנחנו רוצים שתהיה. ואיך אנחנו יודעים איך צריך להיות, ומי הוא לא אמין, הוא לא נחמד, הוא לא נורמטיבי, איך זה בכלל משפיע על האנושות, איך זה משפיע על היותנו חברה חופשית, איך זה משפיע על יצירה, אומנות, מי האנשים שעובדים בתיאטרון היפה הזה בערב. אנשים נורמטיביים, רגילים שהולכים לבית הספר והולכים לישון בשמונה? לא. אנשים חקרנים, אנשים יצירתיים, אנשים שבועטים במוסכמות. אנשים שבדירוג הסיני יקבלו ציון מאוד, מאוד נמוך ולא יוכלו כנראה לעבוד בתיאטרון לאומי כי הם לא בסדר, כי הם לא הולכים בתלם. אז בעצם מה שאני רוצה לומר שזה חייבים להיות מודעים לדבר הזה וגם להבין שהגורל שלנו בידנו. אין פה איזה גזירת גורל. אין פה איזה טכנולוגיה שיש לה חיים משל עצמה, טכנולוגיה משרתת את האנושות, את הטכנולוגיה כותבים ומפתחים אנשים, ואת המגבלות על כל דבר בחיים, גם על טכנולוגיה, אנשים צריכים לעשות וגם אמורים לעשות כדי שהחיים שלנו פה יהיו חיים נורמאליים.

"המידע שלנו האישי הוא החיים שלנו, הוא השאיפות והתקוות שלנו, הוא הסודות שלנו, הוא היכולת שלנו להיות באמת בני אדם חופשיים. לקבל החלטות, לחשוב מחשבות, להיות חתרניים, ולא לעבור על החוק. בלי פרטיות לא נהיה חופשיים. נקודה. האם אנחנו חיים במציאות שבה אנחנו יכולים לאבד את החופש שלנו בקלות גדולה? כן. כדי שלא נצא מפה אבל רק עם איזה שהיא תחזית קשה או מפחידה. אני רוצה להגיד גם כמה מילים על איך אנחנו יכולים ביום יום שלנו קודם כל להתנהל יותר נכון ויותר חכם. אז קודם כל זה שהדבר הראשון שנהיה מודעים לדבר הזה. יש פה אח גדול טכנולוגי, אינטרנטי של חברות גדולות, של ארגונים גדולים, לפעמים של ממשלות וחייבים לדעת על הדבר הזה.

"בואו נדבר על כמה טיפים קטנים על ההתנהלות. דברים הכי בסיסיים. סיסמאות. כל אחד מאיתנו משתמש בסיסמאות להרבה  מאוד מקומות, האם אנחנו שמים לב שלא נשתמש באותה סיסמא לכל דבר. חצי מהאנשים שיושבים פה באולם כנראה משתמשים באותה סיסמא להרבה מאוד דברים ואז כשהסיסמא דולפת או יוצאת או מתגלה בעצם אנחנו חשופים לחלוטין. אז הנה דבר בסיס, בואו נחליף את הסיסמאות ובוא לא נשתמש באותה סיסמא בכל דבר ובוא נשתמש בכלי לניהול סיסמאות. וכשאנחנו מחזיקים מידע אישי באיזה שהוא אתר מכוונן. ואנחנו כולנו עושים את זה יותר ויותר  אז תדרשו מבעל האתר שלא תהיה כניסה קלה מדי למידע הזה. שכשאנחנו נכנסים יהיה איזה שהוא זיהוי כפול.יהיה איזה צורך לעשות עוד מעשה. נצטרך לקבל איזה מסר כדי להגיד או קי אני מאשר להיכנס ולראות את הדבר הזה. ואם חברה לא עושה את זה, כי זה לא מעניין אותה כי אנחנו לא באמת חשובים לה בהיבט הזה, אז תיקחו את השירות ממישהו אחר.

"זה לא מאוד קשה לעשות את זה, אבל מאוד, מאוד צריכים להיות מודעים לזה. וכשאנחנו מעלים תמונות של הילדים שלנו לאינסטוש, לכל מקום אחר שמאוד, מאוד נחמד לנו לעשות את זה האם אנחנו חושבים על ההשלכות האם אנחנו שואלים את עצמנו האם הילדים שלנו מוכנים בכלל שאנחנו נעלה את התמונות שלהם, האלה והאחרות, בכל רגע נתון, בכל צורה ואופן. האם אנחנו מבינים שכמו שאנחנו מייצרים על עצמנו במודע ושלא במודע פרופיל דיגיטלי מלא ומפורט בכל דקה שאנחנו חיים, אנחנו גם מייצרים את הדבר הזה, לילדים שלנו מגיל לידה בלי שהם מודעים, בלי שהם רוצים, ובלי שאנחנו מנתחים את ההשלכות של הדבר הזה שיש פרופיל דיגיטלי של הילד שלנו, מגיל אפס, שבא לידי ביטוי, איך הוא נראה, מה הוא עושה, איפה הוא נמצא, ומה מעניין אותו ואני לא מדבר עוד על אנשים שחולקים מצבים פסיכולוגים ואחרים, ודברים אחרים שגם זה קורה.

"יש לכולנו מצלמת אבטחה, איפה שהוא, מזגן חכם, ראוטר, טלוויזיה חכמה. יש שם איזה שהיא סיסמא ראשונית, סיסמא ברירת מחדל. רוב האנשים למרבה הצער לא נוגעים בסיסמת ברירת מחדל הזאת ומייצגים חגיגה להאקרים ואנשים רעים, שרק יכנסו, ייקחו, ייראו, יבלשו ויאספו מידע, ישתמשו בו מתי שהוא נגדנו. ואני חוזר על מה שאמרתי קודם, כעצה כללית, קומונסנס, מה שלא נראה לכם סביר, הגיוני ובסדר בעולם האמיתי, הוא גם לא בסדר בעולם הווירטואלי, אל תשלימו עם זה. כשאתה רוצה לקבל שירות מסוים, ובשביל לקבל אותו, מבקשים ממך משהו שלא קשור בשום צורה ואופן לשירות ואני לא מדבר על וויז כי בוויז נתוני מיקום זה בסדר גמור לתת. כי זה מה שאתה רוצה. אתה מקבל שירות מיקום ואתה יודע מה המחיר. אבל אם נכנס לאיזה שהוא מקום אחר לגמרי, שלא קשור בכלל לשירותי מיקום, אבל הוא רוצה את המיקום שלי בכל רגע נתון. לא זה לא חכם להסכים לזה, זה לא נכון להסכים לזה.

"וגם הרגולציה צריכה להבין מצב שבו זה לא יהיה מותר ולא יהיה אפשרי בכלל. כשאתם נכנסים לאיזה שהוא אתר אינטרנט בבית קפה, במקום ציבורי. אל תשכחו לעשות לוג אאוט, כי אם לא השארתם את החיים שלכם שם, וכל אחד יוכל להיכנס לזה. אל תפרסמו דברים אישיים מדי, כי הם שם לתמיד. יכול להיות משהו נחמד לרגע נתון, אבל הוא שם לתמיד. והדבר הזה יכול להיות נחמד לרגע ומאוד, מאוד לא נחמד אחר כך שתגלה בגלל התמונה שהעלית או הפוסט שכתבת, לא מזמינים אותך יותר לראיונות עבודה. או מפטרים אותך, או אתה לא מוצא בת זוג. קצת לאנשי עסקים שיושבים פה, יש פה נציגות מאוד נכבדת של עולם העסקים. נכנסו תקנות אבטחת מידע בחודש שעבר, הם רק מפרטות בשביל כולנו איך נכון לעשות את מה שבמילא כתוב בחוק כבר הרבה מאוד שנים, אבל הוא נכון מאוד גם עסקית. תכירו את המערכות שלכם. תמפו אותם. תדעו ורובנו לא יודעים, איזה מידע אישי בכלל יש לנו. מה אנחנו מחזיקים, איפה הוא שמור, איך אנחנו בכלל מנהלים אותו, למי יש גישה אליו.

"מדובר בדברים מאוד, מאוד בסיסיים שלא נעשים בהרבה מקומות הם מייצרים גם חשש מאוד, מאוד גדול לפגיעה בכל אחד מאיתנו. הם מייצרים גם סיכון מאוד גדול לארגון. ויושבים פה אבטחת מידע אבל אבטחת מידע ופרטיות זה לא עניין לאנשי IT ואבטחה. זה עניין למנהלים הבכירים ביותר. בסופו של דבר מי שקורא מה קורה בעולם, מבין שאם תגן על הפרטיות ותגן על המידע האישי ותנהל אותו חכם, אתה גם תחסוך לחברה שלך בסופו של דבר הרבה מאוד כסף, עוגמת נפש, והרבה מאוד סבל. כי אנחנו רואים יותר ויותר חברות שכמעט קורסות, או קורסות עקב ניהול לא נכון של מידע אישי או דליפה שלו. אז גם בהקשר הזה זה השקעה מאוד, מאוד חכמה שצריך לעשות אותה בהתחלה בצורה מאומצת ואחר כך בצורה שוטפת לארגון לנהל נכון את המידע שלו בכלל, ואת המידע האישי שלו בפרט. קחו בחשבון שאם אתם מחזיקים מידע שאתם לא ממש צריכים אבל הוא רגיש, אז החובות שמוטלות עליהם הן מאוד, מאוד קשות אז עכשיו כשאתה רוצה להיות חברה מגניבה, שכשלהיכנס למשרדים שלה אתה טביעת אצבע, תחשוב אם אתה רוצה, אם זה שווה לך להחזיק מאגר ביומטרי רגיש, ולהיות נאלץ לעשות סקר סיכונים ובדיקת חדירות כל שנה וחצי בארגון שלך, בין שלושים העובדים.

"תאסוף כחברה עסקית רק את המידע שאתה צריך. אם יש לך מידע עודף תמחק אותו. אם יש מידע שהוא לא בשימוש, שהוא לא יהיה בכלל, לא אצלך ולא אצל אף אחד אחר. אתה מגן ככה על האנשים, אתה מגן ככה  על עצמך כארגון. אז אני מקווה שאנחנו נהנה מיום מעניין. היום הזה יהיה יום מאוד מעורר מחשבה כי יהיו בו דעות לכאן או לכאן. הם יבואו מכל מיני זוויות וכיוונים, אני רק מקווה שכולנו מבינים שהדור הבא של הפרטיות  שכבר פה, היא כבר הגיעה, אנחנו כבר מסתכלים על הדור שאחריה ואנחנו לא מפחדים מהטכנולוגיה והקידמה, לא מפחדים מהדור הבא פשוט מתכוננים אליה. ומציעים לכולנו להתכונן אליה, זה לטובת כולנו גם כבני אדם וגם כגופים מסחריים ועסקיים".

 

איך מקימים שותפות עסקית טובה? שאלה מאוד חשובה. הרבה אנשים הבינו את חשיבותה בדיעבד. הם נכנסו לשותפות מלאי אמביציה ומצאו את עצמם לא מסתדרים עם השותף – לכן, סוף מעשה במחשבה תחילה. תחשבו רגע לפני הקמת השותפות על איך לנהל? מי מנהל? תקציב שוטף, יחסים בין השותפים ועוד כדי למזער את המחלוקות על פני הדרך.

הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים, מספקת לכם טיפים לשותפות טובה. זה עדיין לא הכל. זה לא מבטיח שותפות טובה, אבל חשוב להבין את הנקודות מחלוקת הפוטנציאלית. משה הדס, רואה חשבון ומומחה / יועץ מטעם הסוכנות לעסקים קטנים ובינונים מסביר על הקמת העסק ומספק תשובה (חלקית) על איך מקימים שותפות טובה

"אז יש לכם רעיון נהדר ואתם רוצים להקים עסק מצליח. זה הזמן להחליט אם כדאי לכם להקים שותפות. עם מי להקים את השותפות, ועל איזה מסמך יסוד חשוב לחתום כדי להבטיח את הזכויות שלכם", אומר הדס, וממשיך – "הכוונה היא להקים שותפות עסקית טובה שתחזיק לאורך ימים. שותפות במהותה היא דבר מצוין אלא שברוב המקרים השותפויות מתפרקות מהר בעקבות סכסוכים עסקיים מורכבים.

"התחלנו חברים, סיימנו אויבים וגם ללא העסק. אז למה בכלל צריך שותפות? שותפות היא מכפיל כוח. מחברים יתרונות יחסיים של כל השותפים, והדרך להצלחה סלולה. לשם כך חשוב לבחור בקפידה את השותפים. לוודא שאתם אכן מסתדרים בצורה טובה.

"להחליט על גזרות אחריות ברורות לכל אחד והכי חשוב לא להתחשבן במהלך השותפות על כל מיני נושאים. למשל, אני עובד בחוץ, אתה במזגן. או אתה הולך כל יום מוקדם ואני נשאר עד מאוחר. את הדברים האלה חשוב להסדיר כבר מיום ההקמה, וכמו בנישואין אנו חותמים מראש על הכתובה למקרה של גירושין, בשותפות חשוב לכתוב על הסכם במבי. שמשמעו בי מי בי יו. ההסכם הוא די פשוט ואומר שבמקרה ואחד השותפים רוצה להיפרד, לא חשובה הסיבה יש לו זכות להכריז על הפעלת הסכם הבמבי ואז תוך פרק זמן מוגדר מפקיד כל שותף מעטפה חתומה בידי גורם שנקבע מראש עם הסכום שהוא מוכן לשלם עבור חלקו של השותף האחר, כשהסכום הגבוה קובע.

עוד בנושא עסקים קטנים

הליך קצר, חד וחלק ומונע ויכוחים על שווי העסק. שאלות מי קונה מה? מויכוחים מיותרים וארוכים במהלכם השותפות מטבע הדברים נפגעת".

איך פותחים עסק קטן?

איזה עסק כדאי לפתוח ב-2019

מה זה רצף מוסדיים ולמה הבורסה מנסה להגדיל את המסחר?

הבורסה לניירות ערך בתל אביב נערכת לאפשר למשקיעים המוסדיים מסחר במגוון גדול יותר של ניירות ערך באמצעות מערכת המסחר למוסדיים – "רצף מוסדיים". מדובר במסחר שאינו תחת הפלטפורמה הרגילה שבה מקבלים ציטוטים והם מופיעים בבוק של נייר הערך (כקנייה וכמכירה). עד עתה, נסחרו ברצף מוסדיים רק תעודות התחייבות וניירות ערך מסחריים (נע"מ). המסחר הזה הוא מסחר מקביל למסחר הרגיל בבורסה של כל ניירות הערך – מניות, אג"ח, אופציות ועוד (הרחבה על שיטות המסחר באתר הבורסה).

אבל, כחלק מהכוונה של הבורסה להגדיל את המסחר בכל האפיקים ובכל המכשירים, היא נערכת להרחבת רשימת ניירות הערך בהם ניתן לסחור במערכת זאת, ולכלול גם מניות, יחידות השתתפות (יה"ש), ני"ע המירים של תאגידים שאינם רשומים למסחר בבורסה וכן המירים למניות וליחידות השתתפות של חברות הרשומות למסחר בבורסה, מסדרה שאינה מונפקת לציבור. מדובר בחדשות גדולות – בדרך הזו המוסדיים שהם אלו שסוחרים בשיטה הזו (אנשים פרטיים לא יכולים לסחור בה, אלא אם הם עושים זאת דרך הגופים המוסדיים – בתי ההשקעות, מנהלי התיקים וכו'), יוכלו להרחיב ולגוון את ההשקעות בתיקי הלקוחות שלהם.

הבורסה תעדכן את תעריפי העמלות הנגבות מניירות ערך הנרשמים למערכת המסחר למוסדיים, שכן אין הבדל מהותי בין הטיפול הנדרש ברישום ניירות הערך בבורסה לבין הטיפול הנדרש ברישום ניירות ערך במערכת המסחר למוסדיים. יחד עם זאת, נוכח האופי השונה בין המסחר בבורסה למסחר במערכת המסחר למוסדיים, תיקבע עמלה נמוכה יותר לרישום ניירות ערך במערכת המסחר למוסדיים.

בהנהלת הבורסה מסבירים כי מערכת המסחר למוסדיים מאפשרת רק למשקיעים מוסדיים לסחור בניירות ערך הנסחרים בה ולכן נקבעו לגביה כללים מקילים לצורך תפעול המסחר ותפעול תשלומי ניירות הערך.

עוד בנושא מדריכי השקעות

במערכת המסחר למוסדיים, ניתן לרשום כיום איגרות חוב סטרייט וניירות ערך מסחריים בלבד. מדובר בניירות ערך המונפקים שלא במסגרת הצעה לציבור ואינם חלק מסדרה שרישומה התבקש והרשומה למסחר בבורסה.

קורס השקעות בבורסה: שיעור 1 – השחקנים וכללי המשחק בשוק ההון