במקרים מסוימים ועל פי מבחן הכנסה מסוים אזרחי מדינת ישראל זכאים לסיוע משפטי לייצוג בפני ערכאות משפטיות, כולל הדתיות וועדות. מה התחומים ומי הזכאים? ואיך מבקשים?

באילו תחומים ניתן סיוע

הוראות הדין:

1. אזרחי:
   • תביעות כספיות
   • חובות בהוצאה לפועל
   • זכויות במגורים
   • דיני עבודה
   • ייצוג מאושפזים בכפיה
   • סיוע לקורבנות סחר בבני אדם
2. מעמד אישי:
   • גירושין
   • מזונות
   • משמורת
   • אלימות במשפחה או צווי הגנה
   • חלוקת רכוש
3. ענייני ביטוח לאומי:
   • הבטחת הכנסה
   • אבטלה
   • גמלאות
   • קצבאות נוספות

שימו לב שהרשימה מתעדכנת

מי זכאי לקבל סיוע

הזכאות ניתנת בהתקיים שלושה תנאים:

1. מבחן נושאי של עניינים משפטיים הנ"ל.
2. בחינת זכאות כלכלית, פרט בנושאים המפורטים מטה.
   המבחן הכלכלי כולל שני מבחנים מצטברים:
   עוד בנושא משפט

   • תקדים: בית המשפט העליון קבע כי עובד ציבור שקיבל שוחד יחזיר את הכסף למדינה
   • בית המשפט העליון העניק פטור במיסוי נדל"ן לשני זוגות
   1. מבחן הכנסה: בחינת גובה ההכנסה של מגיש הבקשה ומשפחתו.
      יחיד או משפחה עד שלוש נפשות שגובה הכנסתם עד 67% מהשכר הממוצע במשק (השכר הממוצע במשק עומד כיום על 10,581 שקל). לכל נפש נוספת יש תוספת של 6%. בענייני מעמד אישי לא נבדקת הכנסת בן או בת זוג.
   2. מבחן הרכוש: בחינה כי הרכוש השייך למגיש הבקשה וניתן למימוש (למשל: חסכונות, רכב וכו') או הרכוש שעבורו תינתן הלוואה, אינו עולה על שילוש השכר הממוצע במשק (31,743 שקל). *שימו לב: סייג זה לא חל על דירת מגורים או רכוש של בן או בת זוג.
      בנושאים הבאים לא נבחנת הזכאות הכלכלית של מבקשי הסיוע: ביטוח לאומי, ניצולי שואה, אשפוז בכפייה, ייצוג הורים בהליכי אימוץ, ילדים ונוער, גביית מזונות חו"ל, נפגעי סחר בבני אדם, נפגעי עבירות המתה (רצח והריגה), נפגעי עבירות מין, לרבות חוק המגבלות, נפגעי פעולות איבה, משפחות שכולות, עניינים רפואיים לפי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות או סיוע משפטי לחושפי מעשי שחיתות במקום עבודתם.
3. בחינת הסיכוי משפטי להצלחת ההליך: בכל תיק (למעט חריגים, כגון: ייצוג בוועדות פסיכיאטריות, ייצוג הורים בהליכי אימוץ ילדים וכיו"ב) ייבחן הסיכוי המשפטי להצלחה בהליך. במסגרת זו נבחן הפן העובדתי והפן המשפטי, תוך בחינת הראיות והטענות של הצד שכנגד. במקרים גבוליים תינקט מדיניות מרחיבה.

איך מגישים את הבקשה

יש הגיש בקשה  לסיוע משפטי למחוז הסיוע המשפטי המתאים בהתאם לאזור מגורכם.
אלט מחוזות הסיוע המשפטי .

1. באמצעות שליחת דואר אלקטרוני.
2. באמצעות שליחת פקס.
3. באמצעות הגעה לקבלת קהל במחוזות הסיוע המשפטי. מומלץ להזמין תור מראש ולחסוך זמן יקר. 
4. באמצעות הדואר.

מה המסמכים הדרושים

• טופס בקשה לסיוע משפטי.
  • במקרים בהם הסיוע המבוקש עבור הליכים המתנהלים מול רשות האכיפה והגביה (ההוצאה לפועל), מול המוסד לביטוח לאומי או מול שירותי בריאות עליכם למלא את החלק בטופס הבקשה הנוגע לוויתור על סודיות.
• צילום תעודת זהות של מבקש הסיוע.
• מסמכים לבחינת הזכאות הכלכלית:
  • אישורים על הכנסות המבקש ו/או הכנסות בן הזוג מכל מקור לשלושה חודשים אחרונים.
  • אישורים על קצבאות ביטוח לאומי.
  • תדפיסי עובר ושב ודף ריכוז יתרות חשבון בנק.
  • מסמכים נוספים לבחינת הזכאות הכלכלית אותם תתבקשו להביא לפגישה עם עורך הדין של הסיוע המשפטי. רשימת המסמכים הנוספים תוסבר בעת הגשת הבקשה בקבלת הקהל במחוזות או באמצעות שיחה יזומה אל מגיש הבקשה במידה והבקשה הוגשה בדואר אלקטרוני פקס או דואר.
• כל מסמך משפטי, שבגינו מבוקש הסיוע המשפטי: כתב תביעה, כתב הגנה, צו עיקול, העתק מהזמנה לפגישת מהו"ת (הליך קדם גישור ליישוב סכסוכים מחוץ לבית המשפט) או מהזמנה לדין וכן כל חומר משפטי הקשור להליכים המתנהלים בבתי המשפט או בתי הדין או לשכות הוצאה לפועל הקשורים לעניין.

איך משלמים

שכר טרחתו של עורך דין משולם על ידי הסיוע המשפטי ולא על ידי מגיש הבקשה לסיוע.
על מגישי הבקשה לשלם אגרה עבור פתיחת תיק הבקשה בסיוע המשפטי, באמצעות שובר בדואר ישראל. השובר לתשלום יימסר למגישי הבקשה בהגיעם למחוז הסיוע המשפטי בו מטופלת בקשתם.

אגרת השתתפות כוללת שני חלקים:

1. תשלום מקדמה בסך של 36 שקלים שתהווה תנאי לתחילת הטיפול בבקשה.
2. אם יוחלט על הענקת סיוע משפטי, תושלם השלמת אגרה – עד לסך של 136 שקל.

לאחר הגשת הבקשה

לאחר הגשת הבקשה ופתיחת תיק, יוזמנו מגישי הבקשה לפגישה עם עורך דין במחוז הסיוע המשפטי שבו הגישו את הבקשה. במקרים שבהם מגישי הבקשה מתגוררים במרחק רב ממחוז קבלת הקהל, ניתן יהיה לפגוש את עורכי הדין של המחוז בלשכות הרווחה של הרשויות המקומיות הסמוכות לאזור המגורים.

לאחר הפגישה עם עורך הדין, ולאחר צירוף המסמכים הנדרשים, מחליט המחוז אם יוענק הסיוע המשפטי, אם לאו, ובאילו הליכים יוענק הסיוע המשפטי.

אם החליט המחוז כי מגישי הבקשה עומדים בתנאים לקבלת סיוע משפטי, מועברים כתבי מינוי לעורכי דין חיצונים, הממונים מטעם הסיוע המשפטי, בעלי משרד פרטי בסמוך למקום המגורים של מגישי הבקשה. במקביל, יקבלו מגישי הבקשה הודעה על מינוי עורכי הדין עבורם במסרון (SMS) עם ציון שמות עורכי הדין הממונים, כתובתם ודרכי ההתקשרות עמם, לשם המשך טיפול או קביעת פגישה.

אם ההחלטה היא שלא להעניק סיוע משפטי (שכן אחד מהתנאים איננו מתקיים) תקבלו בדואר מכתב הסבר ובו הסיבות לסירוב.

*שימו לב

גם אם הוחחלט שיש סיכוי משפטי לזכייה, אין ודאות לכך בהליך המשפטי המבוקש. רק בית המשפט יכול להחליט לגבי הכרעת ההליך.

סיוע משפטי חינם לתובעי גמלאות ביטוח לאומי; ככב יהיה לכם קל יותר!

כבר לא סומכים על ביטוח לאומי: פחות פניות השנה

מכורים להימורים – המדינה לוקחת אחריות; האוצר מקצה משאבים לאיתור וטיפול במכורים

הרומבה החדש ממפה את הבית, נשלט מרחוק, מרוקן את האשפה ואפילו מדבר עברית אבל למה 4,000 שקל?

רומבה +i7 מגיע עם עמדה ובתוכה תא המאפשר ריקון אוטומטי של האשפה שהצטברה בזמן השאיבה, פיצ'ר זה חוסך לרוקן את האשפה מדי כמה ימים, ואפשר לרוקן אותה לאחר יותר זמן.

בשנים האחרונות האיירובוט קצת נעלם מהמפה לטובת השואבים האלחוטיים והפחות אוטונומיים. ייתכן שאיירובוט החדש יחזיר אותו לתמונה.

ממפה את הבית ונשלט מהאפליקציה

להבדיל מהעבר כיום הרובוטים חכמים יותר ופועלים באופן מחושב למדי באמצעות מיפוי הבית.הרומבה החדש בונה מפה של כל אזורי הבית בכל פעם שהוא מתחיל בפעולת ניקוי חדשה, אבל שומר אותה בזיכרון גם לפעם הבאה ומשדרג אותה תוך כדי פעולה. אחרי כמה עבודות ניקיון, הוא יוצר מפה חכמה המחלקת את הבית לאזורים או לחדרים שונים .

אפשר לשלוט בו גם באמצעות הגוגל אסיסטנט או העוזרת הקולית של אמזון, אלקסה, בדומה לשואבים אחרים. .

מה בכל זאת חדש באפליקציה? בזכות מיפוי לפי חדרים תוכלו לבקש ממנו לנקות אזורים מאוד ספציפיים בבית ולתזמן אותו, כך למשל לתזמן לנקות את הסלון לפני שהעוזרת מגיעה.   האיי 7 גם מסתגל לשינויים בבית כמו ריהוט. הוא יסתגל ויתאים את עצמו לעיצוב החדש, אבל קודם לכן יצטרך לצאת למספר נסיעות  ברחבי הבית.  כך הוא הוא לומד ומשנן את המבנה שלו. הפעם בשפת הדיבור של הרובוט יש גם עברית.

השואב   החדש כולל מערכת ניקוי תלת שלבית העושה שימוש במברשות גומי כפולות,. השואב מתאים באופן אוטומטי את גובה ראשי הניקוי כך ששתי המברשות נוגעות ישירות ברצפה – מברשת אחת מקרצפת את הלכלוך והשנייה מסתובבת בכיוון ההפוך לחילוץ ושאיבת הלכלוך.

בסך הכול עבודת הניקיון טובה.

הרומבה החדש אינו פותר בעיה ותיקה שכנראה קשה למצוא לה תשובה–ומתקשה לנקות את קצוות ופינות החדר. המהירות שלו רבה מאוד, וזה שיפור. מעט פעמים הוא נתקע. וכשהוא כבר נתקע, הוא לא חוזר לנקודה נקייה

למרות הניקיון והפיצ'רים המגניבים מחירו של הרומבה איי 7 לא נמוך ועומד על 3,990 שקל בישראל (המחיר לשואב בלבד ללא מערכת לסילוק אשפה – 3,490 שקל). היום איירובוט כבר לא לבד בשוק, ויש אלטרנטיבות זולות בהרבה ולא טובות פחות. .

חיסרון נוסף הוא הצורך ברכישת השקיות בנפרד ובהחלפתן. המחיר עבור מארז של 3 שקיות הוא 15 דולר (כ-53 שקלים), או בחישוב פשוט – שלוש שקיות עבור שלושה חודשים.

משרד התחבורה יקים חניונים רובוטיים לאופניים בתחנות הרכבת; שמישהו יסביר להם שזה לא פיתרון

המשרות שצפויות להיעלם

כמה שינויים מהפכניים בענף הרכב, ובהם קישוריות וחשמול הרכבים, הופכים את הסחר במידע לאפיק הכנסה חלופי לתעשייה

ענף הרכב מסיים השנה את אחד העשורים המשגשגים והרווחיים בתולדותיו, אבל לא בטוח שמה שהיה הוא שיהיה. מקורות ההכנסה הוותיקים לפני שינוי ושחיקה.

בזכות מערכות בטיחות וסיוע אקטיבי מתקדמות, שקיימות בכמעט כל רכב חדש שנמכר בישראל יש פחות תאונות.כך נפגעות ההכנסות ממכירת חלפים. עדכוני תוכנה מרחוק הצפויים לצד התחשמלות כלי הרכב יפחיתו את הצורך במוסכים. ואם שירותי הרכב השיתופיים יתפסו תאוצה בישראל תיבלם המגמה של גדילת שיעור כלי הרכב הפרטיים.

ראשי הענף מנסים לפתח מקורות הכנסה חלופיים ושונים לחלוטין. בהם ניצול ומסחור של המידע היקר שמופק כתוצר לוואי מכלי הרכב שהם מוכרים.

חלק כבר החלו לפתח מיזמי טכנולוגיה עצמאיים מתקדמים. אחרים נכנסים לתחום התשתיות לרכב העתידי, ויש מי שבונים פורטפוליו משגשג של השקעות הון סיכון באוטו-טק בזכות הידע שלהם.

המונחים המדוברים בהתחדשות הם אוטונומיה, חשמול, שיתוף וקישוריות. כך למשל כלמוביל חשפה שני פיתוחים בתחום הקישוריות: אולם תצוגה "וירטואלי" לדגמי יונדאי ומיצובישי, שממוקם ברשת ומאפשר ללקוחות לבצע תהליך מלא של הזמנת רכב, החל משלב הגדרת המפרט, דרך הצעת מחיר והטרייד-אין וכלה בשלב הסליקה; ואפליקציה מתקדמת שמקשרת בין המערך הלוגיסטי של היבואן, מערכת הקישוריות ברכב והסמארטפון של הלקוח, וכוללת בין השאר קבלת מידע מרחוק על מצב הרכב בזמן אמת, דיאגנוסטיקה, שליטת קולית ועוד.

הייחוד של כלמוביל הוא פיתוח הטכנולוגיה הזו "בתוך הבית", בסיוע מרכז ופיתוח פנימי. המו"פ שלה פיתח אלגוריתמים ייחודיים וביצע ניסויים, הוכחת היתכנות ותיקוף (ולידיזציה) של המערכות והאלגוריתמים בשטח, בהשקעה רבה של משאבים.
השקעה בהיקף כזה מעידה שלא מדובר במוצר אופנתי לקידום מכירות ותדמית. מדובר בזרוע עסקית עתידית, שמטרתה לייצר הכנסות ממידע ומשירותי לוואי. מערכת קישוריות ברמה כזו יוצרת "זרם מידע" מסיבי שזורם לחברה לאורך כל מחזור החיים של הרכב, ולא מסתיים בתום האחריות הרשמית או לאחר העברות הבעלות.

גם "אולמות תצוגה וירטואליים" אומנם לא הוכחו עד כה כיעילים במיוחד לצורך מכירת רכב חדש לקהל הישראלי השמרן, המעדיף את "חוויית הקנייה הפיזית". אבל הם מקור להפקת מידע שיווקי רב-ערך.

הכנסה מחשמל

אפיק הכנסה אחר הוא הקמה ותפעול של רשתות הטענה לרכב חשמלי. לפחות שתי שחקניות מוכרות מענף הרכב נכנסו בשנה החולפת לזירה הזאת.

הראשונה היא "אפקון" של קבוצת שלמה. מדובר בחברת הליסינג הגדולה בישראל, ועד לאחרונה גם יבואנית אופל. זו הקימה חברה בת עצמאית בשם "אפקון תחבורה חשמלית", שמציעה כיום עמדות טעינה ביתיות וציבוריות, עמדות לחניונים ואף עמדות הטענה תעשייתיות מהירות של עד 150 קילוואט-שעה, שיכולות להוסיף לרכב חשמלי טווח של עשרות עד מאות קילומטרים בתוך פחות משעה. אפקון גם הטמיעה את האפליקציה של הסטארט-אפ הישראלי DRIIVZ, שמאפשרת לשלם עבור טעינה ולקבל שירותים נלווים נוספים דרך הסמארטפון.

שחקנית חדשה ופחות מוכרת בתחום היא יוניון מוטורוס, יבואנית טויוטה. היא הקימה בשנה שעברה את החברת בת העצמאית EVEDGE, שמפתחת רשת ארצית לטעינת כלי רכב חשמליים. החומרה עצמה מגיעה מספקים בינלאומיים, אך יוניון ביצעה פיתוח "בתוך הבית" של מערכת תוכנה עם אלגוריתמים לניהול, אפליקציית לקוח ועוד. לחברה יש חוזים לפריסה של למעלה מ-300 עמדות ציבוריות וכ-15 עמדות טעינה מהירות.

בינתיים רכב חשמלי פוגע  רק קצת בענף הרכב המסורתי. נכון שהיום צי הרכב החשמלי בארץ הוא מזערי ומתקשה להצדיק את העלויות של פריסת רשת טעינה. אבל קיימים כרגע מענקים ממשלתיים לא מבוטלים להקמת עמדות טעינה אם כי אלו סובלים מעודף רגולציה.

לכן לפחות בינתיים קשה לראות רווח גדול מעמדות ההטענה. מכאן עולה הסברה שהפעילות העסקית הזו בעידן "המכונית הדיגיטלית והמחושמלת", מיועדת עבור הנגישות למידע בכלי הרכב שתהיה שווה יותר מאשר הכנסות מחשמל לטעינה או מתפעול עמדות טעינה.

עדיין לא ברור אילו מהפעילויות הללו ישרדו, יפיקו הכנסות משמעותיות או יימכרו. אבל  מה שברור שמקורות ההכנסה הוותיקים ייעלמו ואלו צפויים להתחלף עם קיומו של האינטרנט של הדברים בסחר במידע.

מכסה ליבוא רכבים חשמליים תעלה מ-200 ל-400

רכבים ללא נהג יתחילו לנסוע בבר אילן

מייסד גט: אנחנו נציגו רווחיות לקראת אוקטובר השנה

המשקפיים של גוגל – הדור הבא

.

בנק פועלים נותן לכם ריבית של 0.45% בשנה – מה יקרה אם תדרשו יותר?

המשקיעים בפיקדונות הם "הבנק של הבנק" – אז למה הם מסתפקים בריבית נמוכה? והאם הם יכלו לקבל יותר?  ולאן "הלך" הרווח של הבנק  מהפעילות המקומית?  

הרווח של בנק הפועלים בנטרול אירועים חד פעמיים הסתכם בשנת 2018 ב-3.57 מיליארד שקל והתשואה להון עמדה על 9.75%. מספרי השיא האלו מתקלקלים כשלוקחים בחשבון את ההפרשות החד פעמיות ובמיוחד את ההפרשה בסך כ-1 מיליארד שקל, בגין קנסות על מעורבות לכאורה של הבנק בפעולות שקשורות להלבנת הון של לקוחותיו.

ההפרשות האלו הן לא עניין של מה בכך. הרגולטור האמריקאי להבדיל מגופי רגולציה ואכיפה במקומות אחרים, לא חס על הבנקים ומראה לגופים האלו שהוא בעל הבית האמיתי. החקירות של הרגוטור מציפות מעשים לכאורה לא כשרים, ובהתאמה הרגולטור מטיל קנסות ומגיע לפשרות בסכומים גבוהים עם הבנקים שמצידם מעדיפים לשלם ולסגור את העניין ללא הודאה מצידם וללא הליך פלילי.

הרווח שהבנקים עושים עלינו מממן פעילות לא כשרה בחו"ל

הבנקים המקומיים נמצאים בחקירה של הרגולטור האמריקאי, והם בסוג של סיום התהליך בנזקים יחסית סבירים. אבל, לאירועים האלו יש משמעות גדולה למערכת הבנקאית המקומית ולפיקוח על הבנקים.

אולי אני מפספס משהו, אבל החקירות של רשות המס האמריקאית ומציאת מקרים בעיתיים במערכת הבנקאית שלנו, היא כרטיס אדום לתהליך הבקרה והפיקוח על המערכת הבנקאית. גם הבקרה הפנימית כשלה, וגם הבקרה החיצונית. נראה כאילו הפיקוח והבקרה מתמקדים בפעילות המקומית, כשהצרות הגדולות בכלל היו בחו"ל.

טוב, הפיקוח על הבנקים לא אמור להיות "האח הגדול", יש סיכונים וחשיפות שלא ניתן להעריך ולכמת אותם, אבל מנגד  – יש סיכונים שלא צריך להעריך אותם ביתר. הפיקוח על הבנקים דואג ליציבות הבנקים, אבל מה זו דאגה ליציבות על הבנקים עם לא דאגה לרווחים שלהם, ופועל יוצא מכך – הרחקת איומים, לרבות תחרות.

אלא שהתחרות בין הבנקים היא לא סיכון ליציבות, היא בראש וראשונה טריגר להתייעלות הבנקים, וגם אם היא תפגע ברווחיות הבנקים, זה לא אסון. בנקים לא חייבים לחיות בסביבה תומכת שדואגת להם לתשואה של 10% על ההון. גם 7% וגם 6%, זה טוב מאוד, במיוחד שאז גם הציבור נהנה (מעמלות נמוכות וריביות נמוכות יותר על הלוואות).

מאיפה מגיע הרווח של פועלים?

הרווח של בנק הפועלים מגיע כמובן מהפעילות הבנקאית הבסיסית – מתן אשראי. ההכנסות של פועלים מריבית הסתכמו ב-11.7 מיליארד שקל  וההוצאות ריבית בגין אותו מימון הסתכמו ב-2.8 מיליארד שקל. במילים אחרות כשהבנק נותן לכם הלוואה ב-5% זה אומר שהוא עצמו מקבל את הכסף בריבית של 1.3% (בפועל זה אפילו נמוך יותר).

אז נכון, הבנק צריך להרוויח ויש לו עלויות להפעלת המנגנון הזה – עובדים, תשתיות, משרדים וגם הפרשה בגין הפסדי אשראי. אבל מדובר עדיין בפער תיווך גבוה, שנובע מהיכולת להשיג מימון זול.

וממי הוא מקבל את המימון הזול? חלק גדול מהמימון הזול הוא מהציבור. הבנק מצד אחד מלווה לציבור (מספק הלוואות ואשראי לציבור) ומצד שני לווה מהציבור (מקבל הלוואות מהציבור), כשפער התיווך שלו הוא פי 4 – פער כזה הוא לא פער בשוק תחרותי.

הפער הזה נובע גם מריבית גבוהה ללווים וגם מריבית נמוכה למלווים. המלווים של הבנק (נותני המימון לבנק) הם אלו שמשקיעים בפיקדונות של הבנק. הכספים בפיקדונות פשוט עוברים לממן לווים מהציבור. כן, כשאתם משקיעים בפיקדון של הבנק אתם בעצם "הבנק של הבנק" – אתם מממנים אותו, אבל אתם מממנים אותו בריבית נמוכה במיוחד.

וכאן נמצא "סוד הרווחים של הבנקים בכלל ופועלים בפרט. בבנק הפועלים  נכון לסוף 2018 ישנן פיקדונות של הציבור בסכום של 352 מיליארד שקל. אלו הם פיקדונות וכספים שאנחנו מחזיקים בחשבונות הבנק. הריבית שאנחנו קיבלנו על הכספים האלו מסתכמת ב-1.6 מיליארד שקל.

תעשו חשבון ותקבלו שבממוצע הבנק שילם ריבית שנתית של 0.45%.  זה נתון מדהים (וזה לא רק בבנק הפועלים – סביבת הריבית הזו נכונה גם לבנקים אחרים); זה נתון שמחביא מאחוריו את היתרון הגדול של הבנקים בארץ – מקור האשראי העיקרי שלהם הוא פראייר. אבל זה בעיקר באשמתנו. אנחנו לא מתמקחים כדי לקבל ריבית גבוהה יותר, אנחנו לא בודקים איפה הכסף נמצא ולא מעבירים לפיקדונות עם ריבית גבוהה יותר, ואנחנו לא מנהלים את הכספים בצורה מיטבית – למשל, במקום שהכסף יישאר בעו"ש, עדיף להעביר אותו בפיקדון ולקבל תשואה (נמוכה, אבל בכל זאת תשואה).

אז נכון שאנחנו צריכים כסף נזיל, אבל יש גם פיקדונות נזילים ותתפלאו – אם תתמקחו עם הבנק תזכו שם לריבית שהיא כבר לא אפסית. מעבר לזה, תכנון והקצאה נכונה של הכספים – מה מיועד לשימוש בזמן הקצר ומה אפשר לסגור בפיקדון לטווח בינוני או ארוך, יניב לכם תשואה גבוהה יותר.

אתם אולי חושבים עדיין  שזה לא משמעותי, וזה נכון – בעולם של ריביות נמוכות, כמה כבר אפשר לקבל אחרי שמתמקחים, מקצים נכון ומנהלים נכון את הכסף – עוד כמה עשיריות האחוז בשנה? ועדיין – זה גם משהו (וזה לא דורש רמת השקעה ותחכום מיוחדים).

ואם הלקוחות של בנק הפועלים היו עושים זאת, הם כנראה היו מכפילים את הרווח והתשואה שלהם. במקום לקבל מהבנק ריבית כוללת של 1.6 מיליארד, זה היה יכול להיות 3.2 מיליארד – תשואה של 0.9% בשנה. וגם אם נהיה שמרניים יותר, ונניח שעדיין חלק מהציבור רוצה מזומנים בעו"ש, וחלק אחר מעדיף בכל זאת פיקדונות נזילים לטווח קצר עם תשואה נמוכה, גם אז, הציבור יכל להשיג תוספת ריבית של כ-1 מיליארד שקל.

הסכום הזה היה הופך את המרווחים של הבנקים למצומצמים יותר, הם כבר לא היו מרוויחים פי 4 מהעלות שלהם, אלא פי 2 – גם לא רע.

דוחות הפועלים: למרות הפרשת ענק בגין החקירה האמריקאית – הבנק מסכם את השנה עם רווח של 2.6 מיליארד שקל

הבנקים גובים מכם מיליארד שקל בשנה על…כלום

ענקית חללי העבודה ריג'ס (Regus), המפעילה מעל 3,500 מרכזי עבודה בעולם (חללי עבודה), פועלת בישראל כבר יותר מעשר שנים, ועכשיו היא משיקה תוכנית לזכיינים.

החברה פונה ליזמים ובעלי נכסים מקומיים להצטרף לשורותיה בתחום חללי העבודה המשותפים. מדובר בתוכנית חדשנית וברשת אמרו שישראל נמנית בין המדינות הראשונות שבהן החברה מיישמת את תוכנית הזכיינות, לצד אנגליה וצרפת.

החברה מקבוצת  IWG (International Workplace Group) מחזיקה בנכסים בשטח של כ-5 מיליון מ"ר ברחבי העולם.

חלל עבודה או משרד – יתרונות וחסרונות

אז מה זה בעצם תוכנית הזכיינות?  החברה מציעה שימוש במותג החברה, וגם את כל תשתיות הרשת לטובת הזכיין, לרבות גישה לשאר מרכזי הרשת בארץ ובעולם.

בשלבי ההקמה, תספק החברה ליזם, ליווי שוטף, לרבות ליווי בבחירת האתר ומיקומו, חישובי הכדאיות והעלויות, תכנון, עיצוב וליווי בעת הביצוע. במהלך הפעילות השוטפת ייהנה הזכיין משירותי ה-IT של החברה, כמו גם מתמיכה של מערך המכירות של הרשת, גיבוי של מוקדי השירות והתמיכה, ושיווק במסגרת תוכנית השיווק הגלובלית של הרשת.

בעבור הזכיינות, ישלם בעל הזיכיון לריג'ס תשלום חד פעמי של 50-35 אלף יורו למרכז, נוסף על 14% מהמחזור השוטף. זה לא מעט, אבל חשוב להבין שהיזם מקבל גב חזק – מערכת משומנת של פעילות חללי עבודה, יכולות שיווק והפנייה של לידים ומתעניינים; השאלה אם זה שווה את הסכום ושיעור התמלוגים האמורים.

היזם מעביר לתשלום לחברה, אחראי כמובן על ההון החוזר והניהול השוטף של חלל העבודה.

חללי העבודה המשותפים הפכו למאוד פופולאריים בשנים האחרונות בארץ ובעולם.

על פי הערכות של חברת ייעוץ הנדל"ן CBRE, ושל גופים אחרים, נכון לסוף 2018 קיימים  בישראל 450 אלף מ"ר של מתחמי עבודה משותפים, רוב השטח – כ-350 אלף מ"ר בגוש דן. על פי ההערכות בשנת 2019 יגדלו השטחים לחללי עבודה בכ-60-70 אלף מ"ר, הרוב באזור המרכז.

להערכת ריג'ס "בשנים הקרובות כ-3 מתוך כל 10 בניינים במרכזי העסקים בעולם יציעו פתרון של חללי עבודה משותפים. על רקע זה, אנו שמחים להשיק את תוכנית הזכיינות שלנו בישראל. זו הזדמנות של ממש עבור שחקני נדל"ן ובעלי נכסים להצטרף למגמה הגוברת, לגוון את פרופיל ההשקעה, וכמובן ליהנות מתשואה דו-ספרתית על ההשקעה הראשונית".

חללי עבודה משותפים – מה זה? מה היתרונות? מה מקבלים ובאיזה מחיר?

 עשרות בעלי דירות בשכונת גיורא בגבעות שמואל הגישה עתירה נגד הכללת המתחם בוותמ"ל, משום שהם מעדיפים תוכנית שכבר קודמה על ידי היזם

עשרות בעלי דירות בשכונת גיורא והחברה היזמית א.ב. התחדשות עירונית המקדמת תוכנית פינוי-בינוי במתחם, הגישו עתירה נגד הכללת המתחם בותמ"ל.

זהו מתחם בנייני רכבת ישנים ובו 545 דירות. על-פי העתירה, מספר בעלי הבתים שפנו לחברה לצורך פרויקט פינוי-בינוי עומד כיום על 320.   החברה כבר החלה בהכנת תוכנית למתחם. אלא שבפברואר 2018 ביטל בית המשפט את צו ההקפאה שבו היה שרוי המתחם מאז שנות ה-90, בשל פרשת שוחד שבה היה מעורב איש העסקים דודי אפל, בעל השליטה בחברת מגדל הזוהר שזכתה בעבר במכרז לפינוי-בינוי במתחם. לאחר התפוצצות הפרשה המכרז בוטל, וצו ההקפאה לתכנונו נותר על כנו עד פברואר 2018.

לאחר שחרור המתחם, עיריית גבעת שמואל החליטה ליזום תוכנית שתקודם במסלול מהיר בותמ"ל.אז הכריז קבינט הדיור על שכונת גיורא כמתחם מועדף לדיור, וכיום נמצאת התוכנית שמקדמת המדינה ערב הפקדתה. באותו הזמן, תוכנית שהגישה א.ב. התחדשות עירוני לוועדה המחוזית נדחתה  על-ידי הוועדה וההסבר  יש לתת קדימות לתוכנית המקודמת בותמ"ל.

התוכנית המקודמת בותמ"ל כוללת מלבד שכונת גיורא גם שני מגרשי השלמה שכוללים שטחי מסחר ותעסוקה, בעוד התוכנית שהגישה א.ב. התחדשות עירונית מתייחסת רק לשיכוני גיורא מבלי להזדקק למגרשי השלמה.

בעתירה שהוגשה נגד הותמ"ל, שר האוצר, הוועדה המחוזית, עיריית גבעת שמואל והוועדה המקומית, נטען כי צו הכללת התוכנית בותמ"ל אינו חוקי, וכי התוכנית המקודמת על-ידי העירייה והתמ"ל אינה ישימה. בנוסף טוענים העותרים כי בעלי הדירות אינם חפצים בתוכנית אחרת מלבד התוכנית המקודמת על-ידי החברה, ש-320 מתוך 545 דירות, חתומים עמה על הסכם פינוי-בינוי.

לכן מבקשים העותרים מבית המשפט להסדיר אחת ולתמיד את היחס בין התוכניות, במטרה לסלול את הדרך למימוש התחדשות עירונית במתחם. העותרים המתינו שנים רבות כי העירייה תצליח לאשר תוכנית התחדשות עירונית ישימה ותקפה, שתאפשר להם להרוס את השיכונים הישנים ולבנות במקומם בניינם מודרניים. המתנה זו הסתיימה", נכתב. "העותרים הגישו תוכנית משלהם, והם נחושים להביאה לאישור בהקדם".

לטענת העותרים, התוכנית שמקודמת בותמ"ל אינה חוקית, מאחר שהצו המכריז על המתחם כמועדף לדיור מתייחס רק למתחם שיכוני גיורא, בעוד התוכנית כוללת גם מגרשי השלמה ריקים ומנותקים מהשכונה עצמה המיועדים לתעסוקה, ששטחם מהווים למעלה מ-50% משטח התוכנית כולה. על-פי חוק הותמ"ל, טוענים העותרים, מגרשי השלמה אינם יכולים לעלות על 20% משטח התוכנית, כלומר 10 דונם. בפועל, שטח שכונת גיורא לגביו ניתן צו התחדשות הוא 50 דונם, ושטח שני מגרשי ההשלמה הם 28 דונם ו-24 דונם.

עוד טענו העותרים: "הוועדה עוצרת את תוכנית העותרים הישימה והממשית, רק בשל עצם קיומה של התוכנית הלא חוקית", והוסיפו כי הוועדה המחוזית דחתה את התוכנית מאחר שהושפעה "ממצגי-השווא שמייצרת הרשות המקומית בנוגע לתוכנית המקודמת בותמ"ל".

לטענת העותרים, הותמ"ל הוקמה רק לצורך הגדלה מהירה של יחידות דיור, ולא לשם הקמת אזורי תעסוקה ומסחר, כאשר אין כל קשר הדוק בין יחידות הדיור לשטחים הנלווים. "היעדרו של קשר הדוק, משמעו כי לא מתקיימות דרישות חוק הותמ"ל", נכתב בעתירה.

בנוסף נטען בעתירה כי התוכנית שמקודמת בותמ"ל לא נתמכה בחוות-דעת כלכלית המצביעה על היתכנות כלכלית לפרויקט שכולל את מגרשי ההשלמה, או על היעדר כלכליות לפרויקט שאינו כולל את מגרשי ההשלמה.

יתר על כן נכתב בעתירה כי התוכנית שיזמה א. ב. התחדשות עירונית לפינוי-בינוי במתחם גיורא, ושבה תומכים מרבית הדיירים, היא בעלת כדאיות כלכלית כתוכנית עצמאית שאינה תלויה במגרשי השלמה כאלה ואחרים. לטענת החברה, האיתנות הפיננסית שלה מאפשרת לה לבצע את הפרויקט ולאפשר התחדשות עירונית לתושבי שכונת גיורא, והסכם הפינוי-בינוי עליהם חתמו הדיירים מבטיח תוספת שטח ניכרת לשטח דירתם הנוכחי. בעוד התוכנית המקודמת בותמ"ל מציעה לדיירים תוספת של 12 מ"ר לדירה, תוך הסתמכות על הרשום בנסח הטאבו בלבד – התוכנית שהחברה יזמה מתבססת על המצב הבנוי בפועל ומציעה תמורה גבוהה יותר לדיירים.

עיריית גבעת שמואל: "היזמים מבטיחים הבטחות שווא"

מעיריית גבעת-שמואל נמסר: "כל מטרת קידום תוכנית ההתחדשות בותמ"ל היא לקדם את התוכנית בדרך המהירה ביותר, וזאת למען תושבי השכונה. העירייה היא היחידה שרק טובת תושבי השכונה והעיר כולה לנגד עיניה, וזאת בניגוד ליזמים הפועלים מתוך אינטרסים כלכליים גרידא. היזמים מנסים באופן קבוע ובכל דרך אפשרית לטרפד ולעכב את תוכנית ההתחדשות תוך פיזור הבטחות-שווא חסרות ביסוס לתושבים, כפי שניסו לעשות בהליכים קודמים, עד שבית המשפט העליון שם קץ לניסיונות אלה ביום 8.1.2019 ואף חייב את היזמים בהוצאות משפט.

"יודגש כי המלצתה של לשכת התכנון בוועדה המחוזית מרכז היא לדחות כל תוכנית אחרת המקודמת במקביל לתוכנית המרכזית המקודמת על-ידי המדינה, רמ"י, הרשות להתחדשות עירונית ועיריית גבעת שמואל במסלול ותמ"ל. אנו קוראים ליזמים לשים את האינטרסים הכלכליים בצד, לראות את תושבי השכונה לפני הכול ולפעול במסגרת מוסדות התכנון כפי המקובל".

מהותמ"ל נמסר כי "קבינט הדיור הכריז על שכונת גיורא בגבעת שמואל כעל מתחם מועדף לדיור ב-7.5.18, לבקשת עיריית גבעת שמואל, זאת על-מנת לקדם את אישור ויישום ההתחדשות העירונית בשכונה בלוח זמנים מהיר. מאז ועד היום בוצעו כל הצעדים הדרושים לצורך קידום התוכנית, והעירייה פועלת בשיתוף צוות הותמ"ל בגיבוש מסמכי התוכנית, אשר תוגש בימים הקרובים לצורך דיון בהפקדתה לוועדה. לאור זאת, לא ברורה טענת העותרים בדבר עיכובים כאלה ואחרים".

הערים עם הארנונה הכי גבוהה למגורים

כ-12,880 דירות בפינוי-בינוי אושרו,זינוק של 50% לעומת 2017. זינוק חל גם באישורי תמ"א – חזיוק מבנה והריסה ובנייה

כ־12,800 דירות בפינוי-בינוי אושרו ב-2018 על ידי ועדות התכנון ‑ זינוק של 50% לעומת מספר הדירות שבנייתן אושרה ב־2017 שעמד על 8,540, אלו נתוני סיכום 2018 של הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית הפועלת באחריות משרד השיכון.

ההיקף הגדול ביותר של תוכניות בנייה  אושר בבת ים ובגבעתיים‑ כ־3,400 דירות אושרו לבנייה בבת ים, וכ־3,100 דירות אושרו לבנייה בגבעתיים. ואחריהן קרית אונו (1,770 דירות), נתניה (1,300 דירות), ותל אביב (1,100 דירות).

עוד עולה מהנתונים כי מספר הפרויקטים שביצועם החל ב־2018 עלה ב־11% בהשוואה לשנה הקודמת לה. ב־2018 הונפקו היתרים עבור פרויקטים ובהם 2,960 דירות, לעומת 2,670 דירות ב־2017.

בפינוי-בינוי תל אביב מובילה עם 35 מתחמים בביצוע, הכוללים היתרים ל־1,811 יחידות דיור.  אך ביחס לגודל האוכלוסייה יהוד־מונוסון מובילה בהנפקת היתרים עם 1,792 דירות ב־10 מתחמים בביצוע על כ־30,000 תושבים. אחריה קריית אונו עם 1,675 דירות ב־14 מתחמים בביצוע על כ־40,000 תושבים.

לצד פינוי-ביני עלה גם מספר ההיתרים שניתנו לתוכנית המתאר הארצית לחיזוק מבנים נגד רעידות אדמה (תמ"א 38): 540 היתרים, שבהם אושרה בניית 10,174 דירות. זו עלייה של 15% במספר ההיתרים, לעומת 467 ב־2017, ועלייה של 5% בלבד במספר הדירות, לעומת כ־9,700 ב־2017.  רוב, 54%  ההיתרים, ניתנו לפרויקטים של עיבוי וחיזוק, ו־46% לפרויקטים של הריסה ובנייה.

גם בפרויקטי תמ"א 38 ב־2018  תל אביב מובילה עם 81 היתרים ‑ עלייה של 25% לעומת 2017.  במקום השני ממוקמת חיפה עם 59 היתרי בנייה שהונפקו בה לאורך השנה, במקום השלישי ניצבת רמת גן, בירת תמ"א 38 לשעבר, עם 47 היתרים. מה שלא מוצא חן בעיני ראש העיר החדש כרמל שאמה הכהן, שהקפיא את התוכניות. כמו כן זמן ההמתנה ברמת גן להיתר הוא הארוך היותר.

מ-2014 תמ"א 38 פופולרית פחות

החל ב־2014, כמות הבקשות שהוגשו לקבלת היתרים לתמ"א 38 ירדה, וגם ב־2018 הוגשו 633 בקשות בלבד ‑ ירידה של 17% בהשוואה ל־2017, אז הוגשו 766 בקשות. בהשוואה ל־2014, אז הוגשו 1,068 בקשות, מדובר בירידה של 41%.

ברשות מסבירים כי המגמה היא תוצאה של "התמשכות תהליכי הרישוי בוועדות המקומיות, ומנגד העלייה בהיקף הפעילות היזמית במסגרת מתחמי פינוי-בינוי".

לדברי יו"ר הרשות חיים אביטן, "תהליכי ההתחדשות העירונית מאפשרים עשיית צדק חברתי אמיתי עם האוכלוסיות אשר מתגוררות בשיכונים שנבנו בשנות ה־60' וה־70' של המאה שעברה. זאת, באמצעות שיקום פיזי של המבנים, תכנון מחודש של המתחמים אשר יוצר עירוניות טובה יותר, ושיתוף של התושבים עצמם בקידום הפרויקטים. הצוותים המקצועיים של הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, ביחד עם עובדי 25 המנהלות העירוניות להתחדשות עירונית, ימשיכו לפעול בשיתוף פעולה מלא עם הרשויות המקומיות, היזמים והתושבים להגדלת היקפי ההתחדשות העירונית בכל רחבי הארץ, החל משלב התכנון ועד לכניסת הדיירים לדירתם החדשה".

מהו תיקון 21 בפינוי-בינוי ולמה רוצים לשנות אותו

רמת גן מפחיתה זכויות בתמ"א 38

מהי התחדשות עירונית

מהן אנטנות סלולריות, האם מסוכנות, איך מסירים אותן והאם מורידות את ערך הנכס

אף אחד לא רוצה אנטנות סלולריות ליד הבית שלו, הרבה חוששים שהן יכולות להוריד את ערך הנכס ולפגוע בבריאות אבל האם הפאניקה מוצדקת והן באמת מסוכנות?

מהן אנטנות סלולריות

האם אנטנות סלולריות מסוכנות

כיום אין הסכמה בקהילה המדעית לגבי מסוכנותן של אנטנות סלולריות ולמעשה אין אף מחקר שמראה על מסוכנות ודאית של אנטנות סלוריות, עם זאת בחודש מאי 2011, הוועדה הבינלאומית לחקר הסרטן (IARC) של ארגון הבריאות העולמי סיווגה את הקרינה הסלולארית כ"מסרטן אפשרי".

בקבוצת המסרטנים האפשריים כלולים:

הגורמים עבורם קיימות הוכחות מוגבלות להיותם מחוללי סרטן בבני אדם, והוכחות
פחות ממספקות* להיותם מחוללי סרטן בחיות הניסוי.
בנוסף, נכללים בקבוצה זו הגורמים עבורם ישנן הוכחות חלקיות/בלתי מספקות* להיותם מחוללי סרטן
בבני אדם והוכחות מספקות* להיותם מחוללי סרטן בחיות.
במקרים מסוימים, נכללים בקבוצה זו גם גורמים אשר לגביהם קיימות הוכחות חלקיות/בלתי מספקות*
להיותם מחוללי סרטן בבני אדם והוכחות פחות ממספקות* להיותם מחוללי סרטן בחיות ניסוי וזאת
בצרוף להוכחות תומכות לקיום מנגנון כימיי-ביולוגי להתפתחות סרטן בבני אדם, בחיות או מידע
רלוונטי אחר.

לימודי גיטרה – מורה פרטי, קבוצה, אינטרנט, לבד – יתרונות וחסרונות

בא לכם לאמץ תחביב חדש? מדמיינים את עצמכם כוכבי רוק? רוצים להחליף בפנתיאון את הנדריקס, קלפטון וסלאש? צריך להתחיל מאיפשהו, רצוי בלימודי גיטרה. לימודי גיטרה ניתן ללמוד בשיעורים פרטיים, בקבוצות ובאינטרנט. מה ההבדלים וכמה עולה?

מורה פרטי

מורה פרטי היא הבחירה המסורתית, הוא היה פה מאז המצאת הגיטרה. יש לכך יתרונות ברורים, יחס אישי לתלמיד, עזרה ישירה בדברים ספציפיים שהתלמיד מתקשה בהם וחיזוק הדברים שהוא טוב בהם.

החיסרון הוא שבשל המחיר לרוב השיעורים מתקיימים רק פעם בשבוע, וכך אם התלמיד התאמן על קטע והצליח או שמתקשה בבעיה ספציפית הוא צריך לחכות שבוע לפחות עד המפגש. מכאן שגם המחיר מהווה חיסרון.

חיסרון נוסף: שיעורים פרטיים דורשים כימיה והתאמה בין המורה לתלמיד, אחרת אין התקדמות וכולם מתוסכלים. כמו כן אם הלימודים בבית המורה או במתנ"ס, הדבר דורש נסיעות שיכולות להתיש בפני עצמן ולהקשות על הריכוז.

מחיר: 70-150 שקל, תלוי ניסיון, אזור והכשרה

בבית התלמיד 20% יותר

לימוד גיטרה בקבוצות

זה טרנד מאוד פופולרי שבמקום פגישה אחד על אחד אפשר ללמוד גיטרה בקבוצות בכל רחבי הארץ. הסיבה היא כמובן מחיר. לימוד בקבוצה מוריד את המחיר לעומת מורה פרטי בטווח הכולל, לא תמיד. לצד זה יתרון אחר הוא שבו התלמידים יכולים להיעזר זה בזה. הרבה נהנים גם מהאווירה. למעוניינים להקים הרכב זה יכול להיות פתרון טוב.

החסרונות כוללים פערים בין תלמידים. בעוד תלמיד אחד מתקדם, תלמיד אחר נשאר מאחור. לכן לאחר השלב ההתחלתי לימודי הגיטרה הופכים פחות אפקטיביים. חיסרון נוסף הוא העדר יחס אישי, למרות כל הרצון הטוב. חיסרון אחר הוא שיעורים מובנים שאינם מאפשרים הרבה התפתחות אישית

מחירים למבוגר: 45-136 שקל לשיעור

מחירים לילד: 50-150 שקל

בין 6 שיעורים ל-12

לימוד גיטרה באינטרנט

עם התפתחות הטכנולוגיה יותר חושבים על האופציה של לימודי גיטרה באיטנרנט, איכוות שיחות הווידאו מאוד השתפרה בשנים האחרונות ולכן אלו הופכים ליותר נפוצים.

לימודים באינטרנט יכולים להיות בשיעורים אונליין של מורים מרחבי העולם או שיעורים מוכנים מראש.

יתרון בולט הוא היצע השיעוררים והסגנונות. כמו כן זה חוסך המון זמן נסיעות. ולכן מומלץ בעיקר למי שגר באזור מרוחק שבו אין הרבה מורים. יתרון אחר הוא המחיר. המחירים נמוכים בהרבה משיעור אצל מורה פרטי או בקבוצות. כמו כן התלמיד יכול לבחור את השירים, את מספר השיעורים.

החסרונות: פחות מתאים למתחילים הצריכים יחס יותר אישי. לא מתאים לטכנופובים.

מחירים: מחינם לשיעורים מובנים עד-150 לשיעור למורה.

אצל מורה מחוץ לישאל המחירים נמוכים יותר, תלוי במדינה

לימוד  גיטרה עצמי

יש המון כלים היום ללימודי גיטרה שמאפשרים ללמוד לבד, בין אם חוברות, מדריכים מקוונים או סרטונים. החסרונות ברורים: צריך המון משמעת עצמית, יש פחות עם מי להתייעץ, אבל אם אתם אוטודידקטים מלידה תוכלו לחסוך כך המון כסף.

כמה עולה מסג'; – יתרונות וחסרונות

כמה עולה מינוי לחדר כושר? איך בוחרים ומה קורה אם רוצים לבטל?

משטחים אלחוטיים לאייפון – אילו יש, כמה עולה?

ועדת הכספים חשפה את הדיונים על התיקון לחוק פקודת הבנקאות המדבר על הסכם הלוואה לדיור ללא עמלת היוון מוקדם שהציע ח"כ יואב קיש. העמלה היא עמלה המשולמת בעקבות פירעון מוקדם של המשכנתא. הבנקים שמרוויחים מהריביות לא אוהבים את זה וגובים עמלה על פירעון מוקדם המגיעה למיליוני שקלים עבור הבנקים ומשאירה רבים בחובות. הצעת התיקון אושרה. להלן הדברים:

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

שלום רב, אני מתכבד לפתוח את הדיון בנושא הצעת חוק לתיקון פקודת הבנקאות (מס' 33) (הסכם הלוואה לדיור ללא עמלת היוון בשל פירעון מוקדם), התשע"ח-2018,  פ/4114/20 כ/788, הצעת ח"כ יואב קיש. אני אאפשר למציע, כמובן, אחר כך למפקחת, חדוה בר להציג את עמדתה בנושא, ואחר כך נשמע את המכובדים, בקצרה, ממוקד וננסה להוציא תוצאה טובה מתחת ידינו.

<< דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >>

אני לא יכול לא להתייחס לכל ההליך הארוך של החקיקה שהיה פה בוועדה שבעצם הגיע למיצוי ההליך, היום, ואולי במליאה ביום שני-שלישי. אנחנו התחלנו מאמירה שלי שאני הייתי רוצה לבטל את עמלת הפירעון המוקדם בכלל, ובמהלך השיחות עם בנק ישראל לטענתם זו תהיה טעות שתפגע בסופו של דבר באזרחים, ואז ניסיתי למצוא ניסוח שלפחות יידע לעשות את החישוב של העמלה בצורה יותר הוגנת. אם יוצאים מההנחה שצריך, למרות שלא הסכמתי, בוא ננסה לפחות להתפשר במקום הזה. אני חייב להגיד לך, ובזה אני פותח, שאני נדהמתי מגישת בנק ישראל – ואמרתי לך את זה אישית גם בטלפון – שלא היה מוכן לתת עזרה בניסוח בייעוץ המשפטי לוועדה. בעיניי זה קו אדום, התנהלות לא קבילה. אני שם בצד את כל ההתנהלות שהיתה קודם. בסופו של דבר, גם אם האירוע הוא בניגוד לתפיסת עולם הבנק, ברגע שוועדת הכנסת – כל ועדה מוועדות הכנסת באה ומבקשת – – -הרי מדובר בעמלה שיש לה כזו מורכבות בתוך החקיקה ותקנות שזה אבסורד שהגענו למקום הזה. אז כשאנחנו מבקשים – תעזרו לנסח כדי להגיע למטרה שאנחנו רוצים, ומקבלים תשובה שזה לא מקובל עלינו ולכן לא נעזור, בעיניי זה היה חציית קו אדום שלרגולטור אסור לעשות מול הכנסת. אני מתחיל בזה כי אני לא יודע – היועצת המשפטית, אם תרצי תתייחסי גם את לעניין, אבל בעייני זו היתה פגיעה באיך שאני רואה שהדברים צריכים להתנהל במדינת ישראל הדמוקרטית.

עכשיו לעניין עצמו. הוויכוח עדיין קיים. אני הגשתי נוסח ואני מבקש שיקראו אותו ונדון עליו, גם, שחוזר ואומר: מכיוון שלא הצלחנו למצוא במהלך הזמן פשרה עם בנק ישראל שתמצה יותר לעומק את הניתוח שלהם ושלי ואולי לתקן את העלויות ואת ההיוון העתידי, ואני לא אכנס ואלא פה את הציבור, וגם אנשים שאולי כן מבינים – לא הצלחנו להגיע למקום הזה, המקום שאני מאמין בו שהוא הנכון למדינת ישראל ולאזרחי מדינת ישראל ולציבור נוטלי המשכנתאות – הוא לייצר שוק למחזור משכנתאות במדינת ישראל. היום אין כזה שוק, והשוק הזה צריך לקרות אחרי שנבטל את העמלה.

אומרים לי, וזה הנימוק העיקרי, ואני אתייחס אליו – שמע, ברגע שתכניס את האי ודאות הזו שמחר יכול לבוא לקוח ולסגור משכנתא וללכת ולהשיג משכנתא זולה יותר, אז מה שיקרה זה שבתמחור הראשוני ייקחו את עמלת הפירעון המוקדם וישיתו אותה על הריבית של הלקוח. אני אומר שני דברים: קודם כל, ואפילו נניח וזה היה המצב, עדיין, ברגע שניתן יהיה לעשות הקטנה של הריבית ולמחזר את המשכנתא – מיד העסק הזה יתוקן. לכן, ודאי וודאי אני לא רואה פגיעה באזרחים, אני רואה ההפך. זה מזכיר לי מאוד את המצב – חבר הכנסת כבל, אתה זוכר את זה. אנחנו לא מזקני הבית אבל יש לנו ניסיון, כשהיתה מלחמה מאוד גדולה של הבנקים להגיע ללקוחות כדי שיפתחו אצלם את החשבון בגיל 16 אפילו. למה? כי פעם כשהיו פותחים חשבון, לצאת מהאירוע הזה היה – – –

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

כן, תשאל אותי.

<< דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >>

אז היתה תחרות על פתיחת החשבון, הטבות וכו'. אבל בסוף, את הצ'ק אתה מקבל שנים לאחר מכן. אותו הדבר היום במשכנתאות. אנחנו בסיטואציה שנכון, יש תחרות אמיתית וטובה על הלקוח בתחילת הדרך. אבל למה? כי מכניסים לו את כל ה – אני לא יודע להגיד לך מה – בכל אורך הדרך אחר כך. והוא אכל אותה, גמרנו. הוא לקוח שבוי מכל הבחינות. ואנחנו רוצים לעזור לאזרחים, ואתם לא מכניסים את המוטיב הזה של התחרות. שוק של מחזור משכנתאות יעשה שינוי דרמטי לטובת האזרחים. נכון, הבנקים ירוויחו פחות. אני מודה. אם החשש שלכם הוא שם אז אני אתכם במאה אחוז בחשש הזה. הבנקים ירוויחו פחות, הם יצטרכו להתמודד בתחרות. דרך אגב, הם יהיו השחקנים. זאת אומרת, הוא יצטרך לתפוס לקוחות, ולהציע להם משכנתא אטרקטיבית, ולהביא אותם – או בין אם זה יועצי משכנתאות שייכנסו לשוק. יש שוק. יהיה שוק של מחזור משכנתאות שאין היום במדינת ישראל בגלל הנושא הזה.

אז אם אני אסכם ואומר, כרגע על הפרק – עוד לא קראנו את הנוסח הזה, אבל אני מבקש שיקראו ויתייחסו לנוסח כפי שהוגש – אני חייב להגיד דבר אחד, שלא תהיה אי הבנה. לא מדובר במהלך רטרואקטיבי, ואם צריך – – – אני מדבר, כמובן, על מהלך של משכנתאות חדשות, מפה והלאה, ולא על המהלך של משכנתאות שכבר ניתנו. זה דבר אחד.

אני רוצה להגיד למה הטיימינג היום הוא הטיימינג הכי נכון. כל האירוע הזה התחיל בערך לפני 30 שנה, אם אני לא טועה, בעליות הריבית המטורפות – – –

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

<< דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >>

ולפני זה לא היה, והשוק הסתדר. היה אירוע נקודתי שהצריך את זה ונתנו את זה. מאז, הבנקים חוגגים על זה ואף אחד לא עוצר את זה. יש לנו היום הזדמנות לעצור את זה, בוודאי ובוודאי כשאנחנו מדברים על משכנתאות חדשות בעולם של ריבית עולה – כולנו יודעים להגיד שהריבית צפויה לעלות.

<< דובר >> רועי פולקמן (כולנו): << דובר >>

לפחות לא צפויה לרדת.

<< דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >>

אי אפשר לדעת, אבל אנחנו לפחות לא בעולם של ריבית גבוהה שהולכת לרדת ואנחנו מכניסים את השוק לסחרור מיידי. לא. אנחנו בדיוק בזמן – גם מבחינת השוק וגם מבחינת הטיימינג. אנחנו, חברי הכנסת, ויש כאן רק את רועי פולקמן ואיתן כבל לידי, אבל אני אומר את זה לכל חברי הכנסת שיהיו בהסכמות – מי שיסכל את המהלך הזה שהצלחנו סוף סוף להגיע אליו – פוגע, והאחריות תהיה על הראש שלו, בין אם זו תהיה סיעת הבית היהודי בראשות שקד או סיעת הימין החדש שמתחיל ברגל שמאל, בראשות שקד. אני לא יודע מי זה יהיה, אבל הוא הולך לפגוע ישירות באזרחי ישראל. אני לא מקבל את הנימוק שזה פוגע בשכבות החלשות. ההפך, הם יוכלו למחזר ולהקטין את החבויות שלהם. אני אומר לכם: תצאו מהשבלונה שאתם נמצאים בה, תפתחו את הראש. יש פה אפשרות להגיע לתחרות בשוק למחזור משכנתאות, שלא קיים היום, ושם אנחנו נראה את הטובה של אזרחי ישראל.

<< אורח >> שמיל גינזברג: << אורח >>

יש הרבה יותר מזה.

<< דובר >> רועי פולקמן (כולנו): << דובר >>

אני רוצה להתחבר לדבר אחד מאוד מרכזי. אני לא אגע בפרוצדורה, אם אפשר היה למצוא מתווים או פשרה או דרך שמאפשרת את זה. העובדה, ועליה גם הערתי באחד הדיונים הקודמים – שאין בישראל כמעט מחזור משכנתאות, בסוף אני חושב שהיה נכון – בבריאות של ההתנהגות הרגולטורית, ואני אומר את זה לעתיד – – – לא פעם תפקיד הדרג הפוליטי הוא לשקף בעיות או רצון בתחום המדיניות. כמו, למשל – אנחנו רוצים לראות שוק של מחזור משכנתאות בישראל, ואז אתם צריכים להציע מה המנגנון הנכון, ויכול להיות שכל הדברים האלה היו נראים אחרת. חד משמעית, כמו בוויכוח שהיה לנו בזמנו על נושא הרפורמה במעבר בין בנקים, הרפורמה של ה-24 שעות-48 שעות במעבר בין בנקים, בישראל אחוז מחזור המשכנתאות הוא נמוך מאוד. חד משמעית הדבר הזה הוא לא בריא.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

משמעותית, או – – –

<< דובר_המשך >> רועי פולקמן (כולנו): << דובר_המשך >>

ניסינו לבקש נתונים. מכל השיחות שלי היו עם אנשי מקצוע.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

אבל הנתון הוא לא סודי.

<< דובר >> חדוה בר: << דובר >>

אני לא ראיתי השוואה בינלאומית.

<< דובר >> רועי פולקמן (כולנו): << דובר >>

אני זוכר שיואב הביא את הדברים שאלתי את זה. אין לי מחקר מדעי, כי אין לי. שוחחתי עם לא מעט גורמי מקצוע וחד משמעית – זו כרגע הקביעה שלי. אם יש לכם דרך מקצועית לסתור אותה אז כמובן אשמח לראות. חד משמעית  – –

<< אורח >> שמיל גינזברג: << אורח >>

האמריקאים תומכים בו.

<< דובר >> רועי פולקמן (כולנו): << דובר >>

– – אין תופעת מחזור משכנתאות בישראל. התופעה הזו היא פגיעה אמיתית בלקוח כיוון שבצדק, נכון שהתחרות על המשכנתא לא תתנהל רק בפעם האחת הזו, פעם ב-30 שנה. בכלל, התופעה הזו – אני אומר כמי שיצא לו להיתקל בבנקים, כשנותנים את כרטיס האשראי הראשון, כמנכ"ל של אגודת סטודנטים אז, כשהבנקים רצו שסטודנטים יירשמו – העובדה שבנק אומר לעצמו – אני לוקח בן אדם אלי לבנק, והוא לא יוצא אף פעם, כי – מה לעשות, האוריינות הפיננסית של אנשים היא נמוכה, זה המצב. לכן, בעיניי זו נקודת המוצא שבה אני במאה אחוז, מאה אחוז – תומך בחבר הכנסת קיש וביוזמה הזו. צריך שוק מחזור משכנתאות, ועמלת הפירעון המוקדם היא אחת הסיבות המרכזיות שמונעות את זה.

הדבר השני שאני אומר, ופה אני אומר לחבר הכנסת קיש – תזכור, כי אנחנו ניתקל בזה בדברים אחרים. אתה מייצג גם פלג של הליברלים בליכוד. כשאני מעלה כל פעם את הסוגיות של איך למנוע חסמים בשוק כמו למשל – היה לי את הדיון הזה לאחרונה עם מתווכי דירות, מתווכי נדל"ן, אז תמיד הטענה הגנרית שעליה דיברנו קודם היא: ישיתו את זה על הלקוח. ותמיד הטענה שלי כשאומרים את זה, וגם בשיחות שלי היו על רפורמות אחרות מול בנק ישראל, היתה שבסוף מה שקובע מחיר זה התחרות. המטרה היא להסיר חסמים תחרותיים כמה שיותר, ואז המחיר ייקבע בתחרות. הרי גם רגולציה עודפת על בנקים לכאורה שומרת על המערכת. מצד שני, יש פחות תחרות, וכו' וכו'. ולכן גם פה אותו כלל אומר שנכון באוטומט יכולים להגיד שהבנק יתכלל סיכון. אבל אם באמת בן אדם יכול כל שנה, שנתיים, שלוש לשבת עם אנשי מקצוע ולייצר תיחור לזה – ובשאיפה ששוק הבנקאות בישראל ילך ויהיה תחרותי יותר, אז הדבר הזה – – –

איך המנגנון? – שוב, אני לא נכנס לפרוצדורה ולהסכמות, אתם אנשי מקצוע לעילא ולעילא, וצריך לדעת לעבוד אתכם, וצריך לדעת לעבוד ברמת מקצועיות בין הכנסת וביניכם. לא נכנס לזה בכלל. אני הייתי רוצה שהדברים ייעשו בהסכמות. אני אומר – האירוע שאותו שמנו על השולחן וזה כן אני מבקש לרפלקציה שלכם על התהליך הזה, כי גם עשינו תהליכים בינינו והגענו להסכמות בדברים אחרים, זה שאנחנו רוצים לראות שבן אדם לא שבוי 30 שנה, וזה למדתי ממך, חדוה – שזמן לקיחת משכנתא ממוצע במדינת ישראל אם היה פעם 20-16 שנה, היום הוא כבר מגרד את ה-30, וזאת מציאות נוראית, נוראית, שבה אדם נכנסת לבנק ולוקח משכנתא ל-30 שנה עם כל הריביות המטורפות, שהוא הולך לשלם עוד 2 שקלים על כל שקל שהוא מקבל מהבנק, ו-30 שנה, לא תגידי 6, או 7 שנים – 30 שנה הוא לא ינהל תחרות ולא – –

<< דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >>

אין לו. אין לו דרך.

<< דובר >> רועי פולקמן (כולנו): << דובר >>

– – יגיד – תציעו לי אופציות אחרות, כי הוא תקוע, כי הוא אומר לעצמו בכל שלב שאם הוא יוצא הוא משלם את זה – – –

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

זה אפרופו הצעת חוק אחרת.

<< דובר_המשך >> רועי פולקמן (כולנו): << דובר_המשך >>

וזה אירוע שאנחנו חייבים להתמודד אתו. לא יכול להיות שבן אדם יהיה שבוי 30 שנה של אותו בנק. בעיניי אני לא יודע אם זה הפתרון אבל בוודאי שהבעיה שמציגים אותה היא חד משמעית.

<< דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >>

אבל לא יהיה לך פתרון. אם לא תביא עכשיו פתרון – – –

<< דובר >> רועי פולקמן (כולנו): << דובר >>

בסדר, בסדר.

<< דובר >> חדוה בר: << דובר >>

אנחנו בבנק ישראל מעריכים שהחוק הזה במתכונת שלו יפגע בחלשים, בבעלי ההכנסות הנמוכות, בעשירונים התחתונים. הוא יעשה כמה דברים, ואני ארחיב על זה: הוא יפעל לקצר את המשכנתאות ודרך זה יפגע בבעלי ההכנסות הנמוכות, והוא יפעל לייקר את המשכנתאות. ברור לי שהכוונה של חבר הכנסת קיש ושל האחרים שאתו היא כוונה טובה. אני תכף אנתח את ההשלכות של התחרות, אבל ההשלכה הראשונית תהיה פגיעה בחלשים.

<< דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >>

זה אם אין תחרות.

<< דובר >> חדוה בר: << דובר >>

קודם כל, מה שקורה זה שאם תבוטל עמלת הפירעון המוקדם, הדבר הראשון שיעשו הבנקים – הם יקצרו את משך הלוואות המשכנתא. כמו שאמר חבר הכנסת פולקמן, היום רבים לוקחים בין 25 ל-30 שנה. זה יתקצר. תכף אסביר למה. ברגע שזה יתקצר, מי שייפגע ראשון זה בעלי הכנסות נמוכות, כי בדרך כלל תחשבו על הצעירים שאין להם הכנסה קבועה – – –

<< דובר >> רועי פולקמן (כולנו): << דובר >>

ויחסוך אבל כסף, בעיקרון, זה יחסוך הרבה כסף ללווים.

<< דובר >> חדוה בר: << דובר >>

רגע, שנייה – חלקם, בעצם – – – תהיה כאן הדרה של חלק מהאנשים מהיכולת של בעלי הכנסות נמוכות לקחת משכנתא. הרעיון – איך זוג צעיר לוקח משכנתא? הוא פורס את זה להרבה שנים, ואז הוא יכול לעמוד בהחזרים החודשיים כי יש לו הכנסה נמוכה. ברגע שהבנקים יקצרו בעקבות החוק הזה את משך החיים של המשכנתא, המשמעות היא שחלק מהזוגות הצעירים לא יעמדו ביכולת להחזיר את ההחזרים הגדולים, לא יעמדו בדרישות של הרגולציה, וחבר הכנסת כבל, אתה חייב להבין – זה ממש הדבר הראשון שאני צופה שייקח זמן קצר ויפגע בלקוחות המוחלשים. אם אני לא ברורה אשמח להרחיב.

אני רוצה להסביר למה. בעצם, בישראל אין לבנק יכולת, אין שוק מספיק עמוק כדי לגדר את הסיכונים. כדי שבנק יוכל לנהל סיכון כזה שהוא נותן משכנתה ל-30 שנה, אבל הלקוח יכול באופן חד צדדי לבוא אחרי שנה, שנתיים או 10 שנים ולפרוע – הוא צריך לגדר את הסיכון, לבטח. בישראל אין יכולת היום, אין שוק מספיק עמוק לבטח את הסיכון הזה. אין שוק איגו"ח שקיים בארצות הברית ומאפשר – – –

<< דובר >> רועי פולקמן (כולנו): << דובר >>

למה שלא יקום?

<< דובר >> חדוה בר: << דובר >>

אנשים מאוד רוצים. בנק ישראל מאוד – – –

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

יש איגו"ח. מכרו תיקי משכנתאות לחברות ביטוח.

<< דובר >> רועי פולקמן (כולנו): << דובר >>

אבל אפשרי שיהיה?

<< דובר >> חדוה בר: << דובר >>

אנחנו מאוד רוצים שיהיה, ואנחנו חושבים, אגב – כשיהיה חוק איגו"ח והשוק ישתכלל, יכול להיות שאז יהיה מקום לבוא ולדון בהצעה כזו. אבל היום אין כזה חוק, ולכן ההשלכה הראשונה: קיצור חיי המשכנתאות, פגיעה בעשירונים הנמוכים. השלכה שנייה – ייקור המשכנתאות. בגלל שהבנק יצטרך לקנות ביטוח כנגד הסיכון הזה שיהיו פירעונות בהיקף משמעותי, הביטוח הזה עולה כסף. אופציה ללקוח עולה כסף, כמו שאתם יודעים. הבנק, מה שהוא יעשה – הוא יתמחר את זה. ההערכה שלנו, ואני לא רוצה להגיד מספרים כדי גם לא להשפיע על השוק – אבל שתהיה השפעה לא מבוטלת על מחיר המשכנתא שהיום אנחנו רואים ומייד נראה, בזמן קצר, ברגע שתעבירו את החוק – עלייה בריבית.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

יש לי שאלה ברשותך, לפני שגברתי מתקדמת: כמה, אם ידוע לכם הנתון, מימושים של עמלת פירעון מוקדם יש, על פי הפרמטרים הבאים: 1. אני מחליט שאני רוצה להחזיר את ההלוואה בטרם עת או כתוצאה מהתמוטטות עסקית או שזכיתי בפיס – – –

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

– – –

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

כן, או כתוצאה מהתמוטטות עסקית – – –

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

זה מימוש. default.

<< אורח >> רימון חייט: << אורח >>

אבל יכול להיות שלפני שעושים לו הוצאה לפועל הוא מקבל החלטה נכונה ומוכר את הבית.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

חברים יקרים, תודה. הבנתי בדיוק. עמלת פירעון מוקדם – יש סוגים של מימוש לפני הזמן. זה יכול להיות כי הוא עושה זאת מיוזמתו או יוזמים לו.

<< אורח >> רימון חייט: << אורח >>

אבל אז אין עמלת פירעון מוקדם.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

לא, חבר'ה, זה החוק שלי. כאן ייאמר לזכות הפיקוח שהלך לקראתנו. בכלל – עמלת פירעון מוקדם. האם יש לך נתונים?

<< דובר >> חדוה בר: << דובר >>

אני אתן קצת נתונים. תראו, יש לי פה גרף, והאמת היא שהבאתי גם לכם עותקים כדי שתוכלו לראות. הגרף מראה את התפלגות היקף המיחזורים, אינדיקציה להתפלגות של היקף המיחזורים במשכתנאות. זה נתונים שיש לנו מבנק ישראל מ-2015, בעיקר תתמקדו בהתפלגות – לפי עשירוני הכנסה. העשירון התחתון הוא בעל ההכנסה הנמוכה ביותר, העשירון העליון – בעל ההכנסה הגבוהה ביותר. אתם רואים פה, בשקף, באדום – שבעצם, בעשירון התחתון, אחוז אחד מהמחזורים שייך לעשירון התחתון. בעלי הכנסה נמוכה לא ממחזרים משכנתא. לעומת זאת, בעשירון השישי ואילך, במיוחד בעשירי – אתם רואים כ-14% מהמיחזורים הם בעשירונים הגבוהים. כלומר, כבר אנחנו רואים שכל הנושא של שינוי עמלת פירעון מוקדם – קודם כל הוא ישפיע לרעה על כולם. אחר כך, יכול להיות שבהחלט יהיה האפקט הזה שחבר הכנסת קיש מדבר עליו שאנשים אולי ימחזרו יותר, אבל הם בעיקר בהכנסות הגבוהות.

<< דובר >> רועי פולקמן (כולנו): << דובר >>

לא, גם מעמד הביניים. זה לא רק בעלי ההכנסות הגבוהות.

<< דובר >> חדוה בר: << דובר >>

אתה צודק. החלשים לא ייהנו.

<< דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >>

לא מדויק. אם משווים פה אז מלכתחילה רואים שמלכתחילה לחלשים יש הרבה פחות אחוז במשכנתאות.

<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>

– – –

<< דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >>

אני אומר לך שברגע שלא תהיה עמלת פירעון מוקדם, גם החלשים שלוקחים את המשכנתאות ייהנו ממנה.

<< דובר >> חדוה בר: << דובר >>

אז אנחנו אומרים את הדבר הבא: הריבית תעלה מייד לכולם. יהיה פה סבסוד צולב. החלשים, בעלי ההכנסות הנמוכות עושים הרבה פחות מחזורים – הם רק ישלמו את עליית הריבית שזה הביטוח. לעומת זאת, דווקא מי שאולי ייהנה מזה זה בעלי ההכנסות היותר גבוהות. כלומר, אמרתי – דבר ראשון שזה יקצר, דבר שני – זה ייקר.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

למה הביטוח לא יודע להתכתב עם זה?

<< דובר_המשך >> חדוה בר: << דובר_המשך >>

עשיתי שיחה עם איגוד חברות הביטוח לפני שנה.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

שלאחרונה הסתבר לי שאני משלם 6-5 ביטוחים על אותו הדבר, שזה דרך אגב, גברתי, אני מבקש להוציא את זה כהנחיה, שלקוחות יבדקו את העניין הזה, כי כל תזוזה שלהם הם לא יודעים שכל מקום עושים להם שוב – – –

<< דובר >> אתי בנדלר: << דובר >>

– — הממונה על שוק ההון – – –

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

אני מדבר על ביטוח משכנתא, גברתי. רק לאחרונה הסתבר לי שאני ב-3 מקומות. לא משנה איך אתה מגיע לעניין הזה אבל בשורה התחתונה כל אחד יש לו את המבוטח מכל הכיוונים. חזק מאוד, מה שנקרא, רק שזה לא עוזר לי בהחזרים.

<< דובר >> חדוה בר: << דובר >>

למעשה הגענו לשיח עם חבר הכנסת קיש שפתרון הביניים שאפשר לקבל אותו היום זו הצעה שהבנקים יחויבו להציע גם משכנתא עם עמלת פירעון מוקדם וגם משכנתא בלי עמלת פירעון מוקדם. ואז אדם שהוא בהייטק, למשל, והוא חושב שיש סיכוי שהוא יקבל בונוס שיאפשר לו לפרוע, אז הוא ייקח את המשכנתא המתאימה לו, או מי שיש לו דודה עשירה. לעומת זאת, מי שמעריך שהכנסתו נמוכה והיא לא עומדת להשתפר, ייקח את זה במסלול המתאים לו, ואז התמחור יהיה תואם לבן אדם וליכולות שלו. זה דבר אחד שבעצם ניתן, ולדעתנו זה הפתרון.

חשוב לי להגיד עוד דבר. עשינו בדיקה מה קורה בעולם. יש הרבה מאוד מדינות – מסקירה בינלאומית שהצוות שלי מצא, הרבה מאוד מדינות מערביות שיש בהן עמלת פירעון מוקדם – אני קוראת" באנגליה, לדוגמה, ה pre-payment penalties נעים בין 5-2% מהסכום ששולם. בצרפת, בספרד, בגרמניה, בקנדה – – –

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

אבל זה לא היוון רווחים עתידיים.

<< דובר >> רועי פולקמן (כולנו): << דובר >>

מה הנתונים שאת אומרת עכשיו?

<< דובר >> חדוה בר: << דובר >>

על עמלת פירעון מוקדם.

<< דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >>

אבל הבעיה היא – על מה זה מבוסס?

<< דובר >> חדוה בר: << דובר >>

שיש עמלת פירעון מוקדם במבנים שונים של עמלה. בארצות הברית גם יש, אבל בארצות הברית בסך הכל מה שאנחנו רואים, והשוק הוא שונה, ו – – –

<< דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >>

אבל – – – היום מכתיבה עמלת פירעון מוקדם בחוק. זה הדבר הכי אבסורדי שיש. אנחנו מדינה ליברלית, חופשית. רוצים תחרות בבנקים, מה פתאום מכתיבים עמלת פירעון מוקדם בחוק?

<< דובר_המשך >> חדוה בר: << דובר_המשך >>

אז גם בבריטניה – – –

<< דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >>

איפה ארצות הברית הקטנה שאנחנו לא מתחשבים בה אף פעם?

<< דובר >> חדוה בר: << דובר >>

אני רוצה להתייחס לארצות הברית.

<< דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >>

אני רק אומר לך ככה: לא יכול להיות שבחוק יש עמלת פירעון מוקדם. זה הזוי.

<< דובר >> חדוה בר: << דובר >>

בארצות הברית השוק הוא שונה בכמה ממדים. יש שוק של איגו"ח שמאפשר למכור את הסיכונים. בנקים לא מחזיקים את המשכנתאות על הספרים שלהם. אגב, זאת אחת הסיבות למשבר הסב-פריים שהיה שם, שאנחנו לא רוצים להגיע לשם. כלומר, השוק הוא מאוד שונה. בסופו של דבר, כמו שאמרתי, הערכה שלנו, בהרבה כבוד והערכה – כשמדובר בשוק ענק. שוק המשכנתאות בישראל הוא 340 מיליארד שקלים. זה שינוי מאוד מאוד דרמטי שמוצע פה שלהערכתנו יפגע בציבור במיוחד בבעלי ההכנסות הנמוכות. לא נכון לעשות את זה. אתם צריכים באמת לקחת את זה באחריות מאוד גדולה, בטח לא לעשות את זה כמחטף.

<< דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >>

ממש לא מחטף. אנחנו כבר שנתיים מדברים על זה. אנחנו מתווכחים אתכם שנתיים, אבל בסוף – חברי הכנסת צריכים להחליט, מה לעשות?

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

אני רוצה שתעני לי, גברתי. בסוף, החיים הם איזונים. יש, השכבות החלשות – – –

<< דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >>

הם לא נפגעים מזה. קשה לי לקבל את זה.

>> היו"ר איתן כבל: << יור >>

אוקיי. כפי שאתם מציגים – עלולים להיפגע. אבל עדיין, בתווך נמצאת המסה הגדולה ביותר. האם לא נראה בעינייך שעמלת פירעון מוקדם לא מהווה חסם לתחרות מחזור משכנתאות, שזה בעצם מניע את השוק ומייצר בסוף תחרות שכל אחד יהיה לו – בנקודת זמן, מה שאני יכול לתת היום בתחרות. היום אני נותן משכנתא מסוימת, ובנק אחר או גופים אחרים שרוצים להציע ללקוחות משהו יותר משוכלל, ולאזרח יותר קל ליהנות מהתחרות הזאת.

<< דובר >> חדוה בר: << דובר >>

אז גם היום לכל לקוח יש יכולת לעשות פירעון מוקדם. אני באופן אישי עשיתי מחזור פעמיים של המשכנתא שלי. זה אפשרי. מתי יש ללקוח עמלת פירעון מוקדם? כשהריבית ירדה, ומה שקורה זה שבעצם הרבה פעמים הרווח ללקוח מהפירעון עולה על העמלה, ולכן זה בכל מקרה כדאי לו. ולכן, כשהוא פורע – הוא יכול לעבור לכל בנק אחר. אין שום חובה עליו להישאר עם הבנק כחתונה קתולית. הוא עדיין יכול ללכת לבנק אחר. בנתונים שהראינו לכם פה, בהתפלגות, אלו המיחזורים שאנשים עשו מכספי בנק אחר – כלומר, לא בבנק שלהם, לא בבנק שהם לקחו מלכתחילה את המשכנתא, אלא בבנק אחר. הם החליפו בנק.

<< דובר >> רועי פולקמן (כולנו): << דובר >>

שזה מה שאנחנו מדברים שאנחנו רוצים.

<< דובר >> חדוה בר: << דובר >>

אנשים עושים את זה. אנשים בהחלט עושים את זה.

<< דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >>

אם היינו שמים את זה בהיקפים בכסף, אני אומר לך שכשנספור את עמלת פירעון מוקדם את תקבלי גרפים פי עשר ואת תקבלי שוק של מיחזור שזה – – -זה פה באחוזים. בכסף זה מצחיק, זה בדיחה. אין שוק.

<< דובר >> חדוה בר: << דובר >>

אז קודם כל שאלתם אותי כמה מיחזורים יש. אנחנו יכולים להראות לכם, יש לנו נתונים על פני זמן – זה כמובן כפונקציה של הריבית. היום, כשהריבית נמוכה כבר הרבה שנים, היקף המיחזורים הוא נמוך יחסית. הנה, יש לנו את הגרף פה. היקף המיחזורים הוא היום נמוך, יחסית, כי הריבית כבר ירדה לשפל ומי שרצה למחזר – מיחזר בירידה, והיה לו רווח. ככל שהריבית תעלה – – –

<< דובר >> רועי פולקמן (כולנו): << דובר >>

זו שאלה מעניינת – כמה אנשים באמת מיחזרו, למרות שהריבית ירדה. ואני שוב אטען, גם בעניין הזה, בגלל שהמודעות לזה נמוכה, בגלל שיש את עמלות הפירעון המוקדם הגבוהות, למרות שירדו ריביות היקף המיחזורים – בדיוק המעט שמאוד יודעים ומאוד מבינים, והם בדיוק האוכלוסייה המאוד חזקה – היא יודעת למחזר גם כשהריבית יורדת.

<< דובר >> חדוה בר: << דובר >>

קודם כל אין ספק שהמיחזור – זאת ההערכה שלנו ואנחנו רואים את זה גם לפי עשירוני הכנסה – דורש מודעות פיננסית, ומי שיש לו יותר כלים ויותר מודעות עושה את זה יותר. יחד עם זאת אנחנו רואים שהמיחזורים היו מאוד גבוהים. הם פונקציה של הריבית כי הכדאיות למחזר היא פונקציה של הריבית. לכן היום המיחזורים הם בהיקף נמוך יחסית. ב-2013 הם היו פי 5 מהרמה היום – כלומר, אנשים כן ידעו לנצל את ירידת הריבית, למחזר ולחסוך מזה למרות עמלת הפירעון המוקדם.

בסופו של דבר מה שאנחנו אומרים, חבר הכנסת קיש, כדי להעביר את ההצעה שלך וכדי שאולי יהיה את האפקט הזה שיטיב דרך התחרות שאתה מנסה לייצר, שאנשים אולי ימחזרו יותר, צריכים להתקיים כמה דברים: צריך שיהיה פה שוק יותר עמוק לאיגו"ח, לביטוח הסיכונים שהבנקים נדרשים להם ב – – –

<< דובר >> רועי פולקמן (כולנו): << דובר >>

למה אתם לא מייצרים את הדבר הזה?

<< דובר >> חדוה בר: << דובר >>

זה לא אנחנו מייצרים. את האיגו"ח אנחנו מנסים לקדם. זו הצעת חוק שכל הרגולטורים ורשות שוק ההון, הרשות לניירות ערך, בנק ישראל, הנגיד החדש שנכנס ורואה בזה חשיבות מאוד גדולה – מאוד רוצים לקדם את זה.

<< דובר >> רועי פולקמן (כולנו): << דובר >>

למה עד היום זה לא קודם?

<< דובר >> חדוה בר: << דובר >>

כי היה חשש למעשה של משרד האוצר, להבנתי, שבנושא של המשכנתאות זה ייצור יותר תזרים של כספים שילכו למשכנתאות ויעלו את מחירי הדירות. אני לא חוששת מזה. אני חושבת שצריך בהחלט לפתח את זה ובנושא – – –

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

אני רוצה לנצל את ההזדמנות וגם לתת למשה פרלמן, מנכ"ל איגוד הבנקים – שאני מניח שזו הופעתו האחרונה כאן, בוועדה – אני רוצה לומר לך קודם כל תודה על העבודה שעשית פה, מקצועיות, יושרה מהמדרגה העליונה. אני מאחל לך הצלחה בכל אשר תרצה ותפנה.

<< דובר >> משה פרלמן: << דובר >>

פגשתי פה לפני הדיון בחוץ את דרור שטרום ואת אבי בן בסט. זה הזכיר לי שאפילו הוועדה הזו כשדנה בנושאי ועדת שטרום שבדקה את כל הפתולוגיות במערכת הבנקאית ובשוק הבנקאי, הגיעה למסקנה שאם יש שוק אחד שבו אין אף טענה שיש בעיה או כשל, זה שוק המשכנתאות – תחרותי, מרווחים נמוכים, אף אחד לא מצא שיש מה לתקן.

<< דובר >> רועי פולקמן (כולנו): << דובר >>

מי טען את זה?

<< דובר >> משה פרלמן: << דובר >>

ועדת שטרום.

<< דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >>

אני יכול לשאול אותו? זה מה שהוא יגיד?

<< דובר >> משה פרלמן: << דובר >>

בהחלט.

<< דובר >> רועי פולקמן (כולנו): << דובר >>

אמרו שאין אף בעיה? לא. אמרו שזה ענף תחרותי במידה יותר גדולה – – –

<< דובר >> משה פרלמן: << דובר >>

אני רוצה שלוש דקות להסביר. קודם כל, אנחנו נמצאים עכשיו באירוע הרה גורל. זה לא איזה דיון על איזושהי עמלה. אם כל חטאת, ובזה כולנו אחראים – זה שקראו לדבר הזה "עמלת פירעון מוקדם". זו לא עמלה, זה מנגנון של פיצוי שאני בטוח שמיותר להסביר אותו, אבל צריך לצאת מהטרמינולוגיה הזו. אתם, בצדק, כואבים איזושהי סיטואציה שהיא בכלל סיטואציה של שוק הדיור. חבר הכנסת פולקמן, אנשים לוקחים הלוואה ל-30 שנה ולוקחים הרבה מאוד אשראי כדי לקנות דירה – לא בגלל שהבנק מחזיק אותם בשבי. זה בכלל לא קשור לבנקאות, כי מחירי הדירות יקרים. ועכשיו אני אסביר – – –

<< דובר >> רועי פולקמן (כולנו): << דובר >>

בגלל זה צריך לשנות את הכללים.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

אמרת "מחירי דירות יקרים" – גרמת לזה שהוא יגיב.

<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>

– – –

<< דובר >> רועי פולקמן (כולנו): << דובר >>

אל"ף, זה ברור שגם זה תואם את האינטרס שלכם. אבל בלי קשר, דווקא אם מגדילים ב-10 או 15 שנה את המשכנתא זה דורש גם מכם להתאים את התנאים שלכם למשכנתא.

<< דובר_המשך >> משה פרלמן: << דובר_המשך >>

מה זה "התנאים שלכם"?

<< דובר >> רועי פולקמן (כולנו): << דובר >>

של אפשרות למחזר.

<< דובר >> משה פרלמן: << דובר >>

קיימת אפשרות למחזר, ועכשיו בוא נראה מה נעשה אם תשלול אותה. במקש הישראלי הציבור מאוד אוהב את המסלול של ריבית קבועה. אמרה המפקחת לפני כמה זמן שאחד האפקטים הראשונים שיקרו אם תבטלו את עמלת הפירעון המוקדם – ברור לגמרי שאם אתה משכיר דירה למישהו ואתה מגיע עם השוכר שלך להסכם – 10 שנים אתה משלם לי את אותו שכר דירה קבוע, ויש עכשיו לשוכר זכות לבוא אליך באמצע ולהגיד: מחירי השכירות ירדו ואני הולך, ברור לגמרי שאם עכשיו הוא יעשה את זה בלי שום סנקציה ושום פיצוי – – –

<< דובר >> רועי פולקמן (כולנו): << דובר >>

הסדרנו את זה, בהתראה של חודשיים או שלושה.

<< דובר >> משה פרלמן: << דובר >>

אני לא אצליח להסביר מה שאני רוצה, גם אם אתה לא תשתכנע – –

<< דובר >> רועי פולקמן (כולנו): << דובר >>

לא, אני רק אומר שזה קיים גם שם.

<< דובר >> משה פרלמן: << דובר >>

– – אז אנא ממך.

המצב היום הוא שלהבדיל משוק השכירות וכל השווקים האחרים, שבשוק המשכנתאות יש ללווה זכות חד סטרית לבוא ולהחזיר, זכות שאין לבנק שאם יראה שינוי בריבית יוכל להגיד – שמע, אני רוצה לעצור. הזכות הזו מאוזנת על ידי איזה מנגנון פיצוי שלצערי קוראים לו "עמלת פירעון מוקדם", שאגב – הוא חלקי. זאת אומרת, כשמשולמת אותה עמלת פירעון מוקדם יש סדרה של הנחות, או הפחתות, כפי שקוראים לזה בבנק ישראל – שמגיעה עד 40%. זאת אומרת, הבנק לא יקבל את מלוא העסקה שהוא חתם עליה.

עכשיו אני רוצה לחזור לדברים שקודם עצרתם אותי ולשאול – מה יקרה אם תבטלו את זה.

<< דובר >> חדוה בר: << דובר >>

זה נכון. צריך לזכור את זה.

<< דובר >> משה פרלמן: << דובר >>

מה שיקרה – האפקט שהצביעה עליו המפקחת, של עלייה בריבית כי הבנקים חשופים לסיכון הרבה יותר גדול – – –

מעבר לעובדה שיתייקרו המחירים כי הבנק יהיה חשוף עכשיו לסיכון עצום של מחזור המוני, יש סיכוי גבוה – – –

<< דובר >> רועי פולקמן (כולנו): << דובר >>

למה סיכון גבוה? זה לא רטרואקטיבי. אמר לך המציע.

<< דובר >> משה פרלמן: << דובר >>

כי בכל מצב כשהריבית תרד – אני לא יודע מתי, אבל מתי שהוא זה יקרה – כל ההלוואות שיינתנו בעולם החדש ייפרעו. הבנקים גם ישנו את הטעם שלהם. אני רואה מצב שנעבור להיות דומים לשוק האמריקאי. המצב שבו הציבור הישראלי אוהב לעשות עסקה שבה הוא יודע כמה הוא משלם, זה קבוע, זה לא מושפע מעלייה או מירידה של הריבית. הבנקים באופן רציונלי יקטינו משמעותית את הנתח הזה של ריבית קבועה. אתם, בעצם, פוטנציאלית מחסלים את השוק של ריבית קבועה, מעלים את הריבית ומייקרים לציבור – אגב, מדהים אותי שסיעה שנאבקת בזה – – – מייקרים לציבור את ההרפתקה של לקנות דירה, ופה אני רוצה להגיד מילה ואני מסכים עם דברי המפקחת לגבי מי יישא בעלות הזו.

אדוני היושב-ראש שאלת מי ממחזר. אין לי את הנתונים של המפקחת אבל זה יהיה אחראי לומר שאלה הם לווים שנפל עליהם פתאום כסף – בין אם זה הייטקיסט שעשה כסף או מישהו שקיבל ירושה. שתיים, אנשים שפתאום נפתחה להם קרן השתלמות ויש להם סכום, והם לא פורעים את כל ההלוואה אבל מקטינים אותה. ושלוש – אנשים שהם מאוד מאוד מודעים. אגב, פה אני מקבל את מה שאמרת – צריך פה חינוך פיננסי, להביא את זה למודעות, אבל הדבר הזה הוא שכיח בשנים האחרונות. יש גם מערך של יועצי משכנתאות. בוא נאמר שהמודעות של הציבור שלא קיבל כסף, או לא קיבל יכולת לפרוע את כל ההלוואה, ולה. בהינתן שאלה יחזירו ויקזזו את הנזק לעצמם, כל אותם אלה שלא מחזירים יישאו בעלויות האלה. אלה בהגדרה – השכבות החלשות.

<< דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >>

זה כי אין תחרות.

<< דובר >> משה פרלמן: << דובר >>

מצב שבו מעלים את הריבית לכל מי שלקוח הלוואה – אלה ששילמו את הריבית היקרה ולא ימחזרו יסבסדו את אלה שכן ימחזרו. קשה לי להבין איך הכנסת חותרת לתוצאה כזו.

מילה אחרונה לסיום – שמעתי את דברי חבר הכנסת קיש בהתחלה. אני מאוד אצטער אם יתברר שבכלל, כל החוויה שאנחנו נמצאים בה פה, שהיא באמת חסרת תקדים, היא בגלל איזה סוג של הזדמנות – – –

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

אני מציע לאדוני לא להגיד את המשפט הבא.

<< דובר_המשך >> משה פרלמן: << דובר_המשך >>

אני לא אגיד את המילה "מחטף", אבל אם יש הזדמנות שפתאום אפשר להעביר בקונסטלציה הקיימת או היה איזה קלאש שאני בכלל לא מכיר אותו בין הדיון של הוועדה עם הדיון של הרגולטור, לבוא לתעשייה שלמה ולבטל את העולם הזה של ריבית קבועה, ולהשית על כל הציבור את המחיר – נראה רעיון גרוע ביותר. אנחנו לא התלהבנו גם מההצעה של חיוב ברגולציה להציע עם ומסלול בלי, אבל בהינתן שאלה האלטרנטיבות, זה הדבר היחיד ההגיוני שאני מעלה על דעתי.

<< דובר >> שלמה קרעי: << דובר >>

קודם כל אני רוצה להרגיע קצת – עצם הנוכחות של איגוד הבנקים שמגיעים לכל הדיונים ואכפת להם כל כך שלא נבטל את העמלה, כבר יכול לומר לנו שהצעת החוק הזו היא כנראה לטובת הציבור ופחות לטובת הבנקים. לכאורה, מה יכול להיות אכפת לאיגוד הבנקים שנבטל את עמלת הפירעון המוקדם? נבטל, והם יעלו את הריבית, ולא יהיו להם גם את הסיכונים שקיימים לבנקים בריבית קבועה לא צמודה. אבל זה לא המצב. איגוד הבנקים הגיע לפה דיון דיון ומוכיח לנו שהצעת החוק הזו כנראה היא לטובת הציבור ולא להפך.

<< דובר >> משה פרלמן: << דובר >>

זה מאוד נחמד לזרוק בוץ.

<< דובר >> שלמה קרעי: << דובר >>

בוא ניזכר, וחבר הכנסת קיש הזכיר את הנושא – עמלת הפירעון המוקדם הזו לא היתה מאז קום המדינה, ולא מאז ומעולם. היא היתה באמת בסביבה שבה הריביות ירדו בצורה חדה מ-15% ל-5%, ובא המפקח על הבנקים ואמר – אם לא תתנו לנו פיצוי על – –

<< אורח >> שמיל גינזברג: << אורח >>

המימון היה יציב.

<< דובר >> שלמה קרעי: << דובר >>

אוקיי.

– – ובא המפקח על הבנקים ואמר: אם לא תתנו לנו פיצוי על עלויות הגיוס שהבנקים שמו-נתנו על פיקדונות ריביות דומות, אנחנו נקרוס. נתנו לו את זה, ואחרי שנתיים-שלוש ביקשו לבטל. בא שר הכלכלה דאז ואמר – באמת הממשלה רוצה לבטל את העמלה ורק בסוף איכשהו לא ביטלו והפחיתו. הורידו את זה למגבלה של 7.5% כדי לכסות רק חלק מעלויות הגיוס. לא היתה שום כוונה בשום מצב, כשקבעו את החוק הזה וכשתיקנו את התקנה הזאת, שיפצו את הבנקים על רווחים עתידיים. בהחלט רצו, וזה גם מה שאנחנו רצינו שנתיים כבר, בוועדות. ניסינו לקבל מבנק ישראל נתונים על עלויות הגיוס ורצינו באמת להגיע להצעת חוק שתפצה על עלויות גיוס ולא על רווחים עתידיים, ולא הצלחנו. ואפילו לנטרל את גורם הסיכון של לקוח שקיבל ריבית ממוצעת, לעומת לקוח טוב שבוודאי לא קיים גורם הסיכון כבר, בעת הפירעון המוקדם, גם את זה בנק ישראל לא היה מוכן לשמוע. אז אפשר להבין שבאמת – הגענו לסוף דרכה של הכנסת הזו ואנחנו רוצים שבאמת ייצא כאן משהו, וזה לא מחטף.

<< אורח >> זיו נאור: << אורח >>

אני יכולה רגע רק להגיד למה לא הצלחנו עם עלויות הגיוס? אני מהפיקוח על הבנקים, אני מנהלת את היחידה הכלכלית. אחת הסיבות שלא הצלחנו לייצר מנגנון שמתבסס על עלויות הגיוס ולא על ריבית המשכנתאות זה בגלל שעלויות הגיוס הרבה יותר תנודתיות. המשמעות היתה שהעמלה שנגזרת מעלויות הגיוס היתה הרבה יותר גבוהה. זו הסיבה שלא עברנו למנגנון האלה.

<< דובר >> שלמה קרעי: << דובר >>

זה לא ייתכן. לא דיברנו על עלויות גיוס כנגד עלויות גיוס. מה שד"ר זיו מתארת זה חישוב שלא רצינו אותו בכלל. לא דיברנו על עלויות גיוס כנגד עלויות גיוס אלא על עלויות גיוס כנגד ריבית ההלוואה בשוק היום. אנחנו רוצים לפצות את הבנק על עלויות הגיוס שלו אבל היום, כשמחזירים לו את הכסף הוא לא מוכר אותו במחיר של עלויות גיוס, הוא מוכר אותו במחיר ריבית השוק, וזה בוודאות תהיה עמלה יותר נמוכה.

<< אורח >> עודדה פרץ: << אורח >>

היו לנו הרבה דיונים עם ד"ר קראי על החוק הזה. הוא אמר לי ולצוות שעבד אתי מולו שהוא חושב שהחוק בנוסח הנוכחי שלו לא טוב, הוא מבין את זה שהוא לא טוב.

<< דובר >> קריאות: << דובר >>

– – –

<< דובר >> שלמה קרעי: << דובר >>

מה שאמרנו – שאנחנו יכולים להסכים שאפשר להגיע למשהו באמצע, לפתחי עלויות גיוס, שאפשר לקבל את העמדה.

<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>

– – –

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

עודדה, אני כל כך הרבה שנים פה – – –

<< דובר >> רועי פולקמן (כולנו): << דובר >>

אנחנו מדברים על המטרה, לא על הנוסח.

<< אורח >> עודדה פרץ: << אורח >>

אנחנו בשלב של הנוסח. הנוסח שעלה לקריאה הראשונה – – –

<< דובר >> רועי פולקמן (כולנו): << דובר >>

בסדר, אבל לא התקדמנו. אני אומר – אם יש הצעות אחרות, אז קדימה.

<< דובר >> שלמה קרעי: << דובר >>

אגב, אדוני היושב-ראש, עוד מילה אחת. בשנת 2014 כשהורידו את הריבית להיוון מהריבית על ההלוואה לריבית הממוצעת – לנמוך מבניהם, גם אמרו שאם נורידו ולא נפצה על הכל יהיה פה מחזור המוני וחוסר איזון בשוק – ולא קרה שום דבר. דווקא בשנת 2015, מיד אחרי התיקון הזה הריביות ירדו לשפל חסר תקדים.

<< אורח >> רימון חייט: << אורח >>

ראשית, מר פרל אמר שהציבור אוהב ריבית קבועה. זה לא מה שאנחנו רואים בשטח. הציבור חייב לקחת ריבית קבועה, כי אלה הוראות בנק ישראל – הוא חייב שליש מההלוואה בריבית קבועה. מי שהולך לבנקאים לפני שהוא בא ליועצים מקצועיים כמעט תמיד בא עם הלוואה שמחולקת לשלושה חלקים, שרק השליש המינימלי הוא בריבית קבועה. זה לא נקרא שהציבור אוהב ריבית קבועה, זה נקרא שאין לו ברירה. זה כמו שאני לא אוהב חגורת בטיחות אבל אין לי ברירה. להפך, הסיבה שהציבור לוקח את המינימום ריבית קבועה זה בגלל שאומרים לו שיש לו איזה מפלצת של קנס עתידי, והעמלה הזו לא מתרחשת כהוא זוכה בלוטו או כשהוא – – –

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

אתה מבלבל בין מצב הריבית ובין ה – – –

<< דובר_המשך >> רימון חייט: << דובר_המשך >>

העמלה הזו לא מתרחשת כשהוא זוכה בלוטו או כשהוא עושה אקזיט. העמלה הזו מתרחשת כשהוא מתגרש, שזה פחות נעים. העמלה הזו מתרחשת כשנולד לו עוד ילד והוא רוצה להוסיף עוד חדר בבית, הוא צריך לשדרג – וזה כן נעים. ויש כל מיני סיבות – יכול להיות לו קשה והוא מחליט שהוא מוכר את הדירה לפני שהוא מגיע להוצאה לפועל, שזה, כמובן, הצעד ההגיוני יותר. לגבי החלשים שהיה פה חשש שהם ייפגעו, אז קודם כל נוסחת העמלה כמו שהיא מבוצעת היום היא נוסחה שפוגעת בחלשים. הנוסחה מדברת על זה שהריבית שלפיה עושים את החישוב היא או הריבית הממוצעת או הריבית בפועל של ההלוואה. כמובן שבמקרה של חלש עובדים לפי הריבית הממוצעת, לעומת אותו חזק – שלוקחים ריבית הרבה יותר נמוכה בחישוב – –

<< אורח >> שמיל גינזברג: << אורח >>

שהיא חצי.

<< אורח >> רימון חייט: << אורח >>

– – היא חצי, ולכן דווקא חלשים משלמים את העמלה הזו הרבה יותר גבוה, היום. החלשים גם לא ממחזרים, כי – – –

<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>

להפך.

<< אורח >> רימון חייט: << אורח >>

לא להפך, לא להפך.

<< דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >>

הכל עניין של תמונת מבט. מהמצב הקודם שהם שילמו – – – יותר טוב, אבל עדיין, מול החזק, שהוא גם יותר נמוך מהממוצע, אז הוא משלם יותר, מה לעשות?

<< אורח >> רימון חייט: << אורח >>

ודאי. ממוצע – תמיד יש כאלה שהם מתחתיו וכאלה שמעליו, והחלש הוא זה שמשלם את הריבית הגבוהה יותר, ולכן אחר כך עובד לפי – – –

<< אורח >> שמיל גינזברג: << אורח >>

הפערים בשוק הם של 100%.

<< אורח >> רימון חייט: << אורח >>

דבר נוסף, נאמר פה שבאמת החלשים לא ממחזרים וזה נכון. מה שקורה עם החלשים זה שהם מאמינים לקמפיינים של הבנקים שאומרים להם שהבנקאי זה היועץ הכי טוב שאתו כדאי לעשות התייעצות כלכלית, וכשהם מגיעים לשם ואומרים להם – 30 אלף עמלה, אז הם נמנעים מהמחזור. מה לעשות? אז בסוף הם לא ממחזרים. מלכתחילה הם לקחו הלוואה בריבית משתנה ומסוכנת כי הפחידו אותם עם קנס, ואחר כך, כשהם באים למחזר אומרים להם – אל תמחזרו כי יש לכם קנס, ואף אחד במערכת הבנקאית לא מראה להם מה הרווח הפוטנציאלי שאותו מחזור יראה להם. אין בשום נייר ואין לבנקאי, אפילו  אם הוא רוצה, את הדרך להראות את הרווח האמיתי.

<< אורח >> שמיל גינזברג: << אורח >>

והנקודה הכי חשובה – הבנקים, להבדיל מ-1981 שאז גייסו את הכספים לתקופות של 25 ו-30 שנה מחברות הביטוח, הגיוס הוא לתקופות קצרות. המימון ל-30 שנה בנוי מפרקציות ומאופציות, אז אף אחד, אף בנקאי – ומסרבים להציג את זה כי אין להם, אף בנקאי לא שוכב אצלו כסף שהוא שכר אותו ל-30 שנה.

<< דובר >> חדוה בר: << דובר >>

קודם כל, ההשוואה לשנות ה-80 לא רלבנטית, כי אז בכלל לא היה שוק משכנתאות של הממשלה. הבנקים היו רק צינור שהעבירו דרכו את הכסף. לכן, כל הטיעון הזה ההיסטורי לא רלבנטי.

אני רוצה להגיד עוד שני דברים. כמו שאתם יודעים, יש נגיד חדש בבנק ישראל. הוא אחראי על הפיקוח על הבנקים, הוא אחראי על היציבות הפיננסית. עוד לא עבר שבוע מאז שהוא – – –

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

הוא יכול להגיד שזה לא בתקופתו.

<< דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >>

יש גם רמטכ"ל חדש ושר ביטחון חדש. אולי הכנסת לא תעסוק ב – – –

<< דובר >> חדוה בר: << דובר >>

מדובר בפגיעה בסמכויות של הנגיד, הסמכות היא של הנגיד. דבר אחרון, אני חוזרת: באמת אנחנו מהניתוח שלנו בטוחים שהלקוחות ייפגעו, במיוחד החלשים, מההצעה הזו.

<< דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >>

אני חייב להתייחס לדברים. קודם כל, רק בשביל להבין – לפי המספרים שאתם הבאתם, אנחנו מדברים על 6%, שני העשירונים התחתונים שהם 20% מפלח השוק. רק 6% לוקחים משכנתאות במדינת ישראל. הגרף הכחול, אם אני מסכם.

<< אורח >> זיו נאור: << אורח >>

זה נכון, אבל חלק מזה נובע מזה – – –

<< דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >>

זה אויר ש-65 במקום 20%, כי אל"ף, ברור שזה יהיה מספר יותר נמוך במידה מסוימת בגלל יכולת כלכלית – – –

<< אורח >> זיו נאור: << אורח >>

וגם בגלל גיל. העשירונים התחתונים זה הרבה פעמים – – –

<< דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >>

הנקודה הבסיסית שאתן לא מבינות – ופה אני חייב להתייחס לנושא המהותי. אני אומר שברגע שנבטל את עמלת הפירעון המוקדם הזה אנחנו ניתן ליותר מאותם עשירונים את האפשרות לקחת בכלל משכנתה, עוד לפני המחזור – בכלל לקחת – – –

<< דובר >> חדוה בר: << דובר >>

מה זה קשור? להפך.

<< אורח >> זיו נאור: << אורח >>

להפך.

<< דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >>

אתן חיות בעולם של אפס תחרות. אפס תחרות, למה? כי אם המשמעות שברגע שלוקחים את עמלת הפירעון המוקדם וכל הבנקים מעלים את הפרמיה ומורידים מ-25 שנה ל-15 – זה אומר שלא נמצא בנק אחד במערכת שאומר – אני רוצה את אותם זוגות צעירים שהם במעמד הביניים, אני אתן 25 שנים באותה ריבית, כי אני רוצה להביא את הלקוחות – כולם יורידו ל-15 שנים? אני אומר לכן בצורה ברורה: אתן פוחדות מהצל של עצמכן. אין לי דרך אחרת להסביר את זה. זה שינוי הכרחי, מחויב במציאות, ואתן תראו שכשזה יקרה, אז השוק – – -כולנו נברך.

<< הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 15:10 ונתחדשה בשעה 15:12

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

אני מבקש לחדש את הדיון.

אני רוצה להציע הצעת פשרה שאני מקווה שנוכל להגיע אתה להסכמה. תראו, אני מנקודת המבט שלי צריך לבטל את הסעיף שמדבר על חובת פירעון מוקדם ותינתן האפשרות לכל בנק לייצר מסלול שמאפשר לכל בנק את האפשרות להציג לכל לקוח שמגיע לקחת את המשכנתה, את האפשרות עם עמלת פירעון מוקדם וללא עמלת פירעון. לחוזר של המפקח, יותר מאשר של הנגיד – יש אפשרות מאוד מאוד גדולה באופן שבו הוא מנסח את הדברים. דהיינו, שלא יימנע מבנקים שירצו לייצר תחרות על פי ההצעה שלהם – – –

<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>

– – –

<< דובר >> שלמה קרעי: << דובר >>

הם לא מחויבים לגבות עמלת פירעון מוקדם.

<< דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >>

הסעיף בחוק לא מחייב עמלה?

<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>

– – –

<< דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >>

זאת אומרת – היום הסעיף רק מגביל אותם בעמלה?

<< דובר >> אתי בנדלר: << דובר >>

היום הסעיף מגביל אותם כי בעצם הרח היחסים בין הלקוח לבנק הם פרי חוזה. התקשרות וחוזה. בא הסעיף הזה ואומר שבעת פירעון מוקדם – – –

<< דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >>

לא ייגבה יותר מ- – -וכוללם מתיישרים על הכי גבוה. אך אחד לא מתחרה פה.

<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>

– – –

<< דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >>

לא, אי אפשר, זה לא עובד.

<< דובר >> אתי בנדלר: << דובר >>

הם יכולים להתנות. הם יכולים גם היום.

<< דובר >> שלמה קרעי: << דובר >>

אתה יכול להתנות שזה לא – – – רווחים עתידיים. סכום פיקס.

<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>

– – –

<< דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >>

אנחנו כבר הרבה זמן ניסינו לעשות מה שלא הצלחנו, ואנחנו לא נצליח לעשות את זה ב-24 שעות, זה צריך להסתיים עכשיו. אנחנו ניסינו אתכם – – – הרי מה קורה, כולם מיישרים קו למקסימום, יש שם רכיב של היוון ההכנסות – – –

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

אין לאף אחד אינטרס לייצר תחרות אמיתית על כיסו של ה- – -זאת כל התורה כולה. כדי לכנס אותנו, גברתי המפקחת. אני מבין את מה שגברתי אומרת, אבל גברתי גם צריכה להבין את העניין מנקודת המבט שלנו. את החששות שלך אני מבין, אבל יחד עם זאת, אם אנחנו לא יודעים שגם הבנקים יחששו – דהיינו, שהם יבינו, או לחילופין  – אם מישהו מהם רוצה לייצר תחרות על הבסיס הזה, יש בעצם סוג של שתיקה, כולם מסכימים, כולם מיישרים קו, כולם נוח להם. אין לאף אחד באמת אינטרס לייצר את התחרות, ואת זה אנחנו רוצים לשנות, גם אם הוא לא יודע לתת את זה או להסביר את זה או ללכת עד הסוף בהצעה שלו.

<< דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >>

אני מוכן שנעשה את הביטול כהוראת שעה, אפילו. שלא תהיה עמלת פירעון מוקדם. ביטול, הוראת שעה לשלוש שנים, ואז נראה  – – –

<< דובר >> רועי פולקמן (כולנו): << דובר >>

– – –

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

אתה נותן להם מוטיבציה שלילית.

<< דובר >> חדוה בר: << דובר >>

חבר הכנסת קיש, אם אתם רוצים לעשות משהו שכן הצעת, של שני מסלולים, שהבנק יהיה חייב להציע שני מסלולים לכל לקוח: עם ובלי עמלת פירעון מוקדם, זה יאפשר גם בלי פירעון וגם תחרות בין הבנקים – – –

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

אבל אני אגיד לך, גברתי – אולי אני נמצא בכיוון שגברתי מדברת, בואי נראה אם אפשר להתקדם. כי מה הבעיה? כי כשאתה מגיע לפקיד הבנק האחראי, שנותן לך את המשכנתה, אתה, רק מתיאורי הזוועה של מה עלול לקרות לך – אתה כבר נמצא בעמדה נחותה.

<< דובר >> חדוה בר: << דובר >>

לא. יש היום יועצי משכנתאות, שוק שמאוד התפתח. יש כאלף יועצי משכנתאות, הציבור יכול להתייעץ – – –

<< דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >>

אתם נלחמים ואתם עוזרים להם להגיע לבנקים, והבנקים עושים הכל כדי למדר אותם.

<< דובר >> חדוה בר: << דובר >>

אם יש בעיות – נטפל בזה. יצאה הוראה שלנו כדי להסדיר את שוק יועצי המשכנתאות. אם יש בעיות, יש לנו פניות ציבור. אגב, לא שמענו. בעבר היו בעיות באמת. היום אנחנו לא שומעים שיש בעיות, אז אם יש עוד משהו – אתם יכולים להציף. זה לא העניין. זה שוק תחרותי. הלקוחות יכולים להתייעץ גם עם היועץ בבנק אבל גם עם מישהו בלתי תלוי.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

אין ספק, גברתי, הוא השתפר. אני אומר את זה כלקוח שמחזר. יש שינוי, אני לא יכול לומר שאין.

<< דובר >> אתי בנדלר: << דובר >>

אם יותר לי לשאול – אם הוועדה תחליט, חברי הכנסת החליטו ללכת על ההצעה של שני מסלולים, איך אפשר לוודא שהמסלול ללא עמלת פירעון מוקדם, הם לא יציעו אותו בתנאים כל כך קשים שלמעשה הם יאיינו את ההצעה.

<< דובר >> רועי פולקמן (כולנו): << דובר >>

אז עם איזשהו פרמטר שאומר כמה הם מקסימום יכולים – – –

<< דובר >> משה פרלמן: << דובר >>

לפני רגע חיפשתם מנגנון שיעודד את התחרות, וזו התשובה לך. זה המנגנון שייצור את התחרות. אם אתם לא מאמינים בו – חבל על השיחה, אבל אם אתם אומרים שאתם מחפשים מנגנון שייצור את התחרות זה בדיוק העניין. אני לא תומך בדבר הזה, אבל אני מדבר פה כאינטרסנט. כופים על בנק לבוא ולהגיד ללקוח – לפי החוק אני חייב להציע גם מסלול ללא עמלת פירעון מוקדם. אם חיפשתם מנגנון מחולל תחרות, מה יכול להיות יותר מזה?

<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>

– – –

<< דובר >> אתי בנדלר: << דובר >>

הם יתנו ריבית כל כך – – –

<< דובר >> משה פרלמן: << דובר >>

אם הם מתחרים? אי אפשר לאחוז את המקל הזה משתי הקצוות. לא, אתם לא מנסים לחפש מנגנון לחולל תחרות, אתם רק מרימים את הדגל הזה.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

אבל אני מקשיב לך, אני מנסה ללכת אתך. הרי מה החשש? שהפיקוח לא עושה את עבודתו בפיקוח על הבנק לראות שבאמת מתקיימת תחרות, או שהם יחפשו דרכים לעקוף את התהליך הזה. אני כן רוצה ללכת לכיוון שמדבר על שני מסלולים – חובת הצגת שני מסלולים, וחוזר של המפקח שבו יש כללים מאוד ברורים, כי אם בסוף זו אות מתה במובן הזה שזו רק מצוות אנשים מלומדה, שהוא בא לפקיד והפקיד מציע לו שני מסלולים – – –

<< דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >>

אני מצטער. אתה יודע מה? אתה מכיר טוב ממני את מצב התחרות בבנקים, ואני אומר לך שכשהם יכולים בהסכמה שקטה להרוג משהו שמפריע להם – הם עושים את זה מאוד יפה.

<< דובר >> משה פרלמן: << דובר >>

אדוני, עכשיו אתה עושה אותנו כבר עבריינים? איזה מין דבר זה?

<< דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >>

לא, למה עבריינים?

<< דובר >> משה פרלמן: << דובר >>

מה שאתה תיארת עכשיו זה קרטל שמתאם את ה – – –

<< דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >>

אתם עכשיו הורגים את חברות כרטיסי האשראי כי עכשיו זה מתאים לכם. אתם עכשיו נלחמים ברפורמה של שטרום. עם כל הכבוד, אל תעשה אתכם צדיקים. עם כל הכבוד, יש לכם אינטרס עסקי מאוד ברור. אתם נלחמים בכל אלמנט של תחרות. כן, אני אומר לך את זה בצורה הכי ברורה. היינו צריכים להעביר פה רפורמות של שטרום על הראש שלכם ועדיין אתם נלחמים בנו. האחרון שיכול לבוא להטיף לי על תחרות בבנקים זה אתה.

<< דובר >> חדוה בר: << דובר >>

אגב, חברות כרטיסי אשראי – אנחנו פועלים לתת להם רוח גבית כדי שיהיו שחקנים תחרותיים.

<< דובר >> יואב קיש (הליכוד):

<< דובר >>

הממונה על הגבלים עסקיים צריכה להכריז עליכם כקבוצת ריכוז ואז אולי תתחילו להתמודד מול תחרות. הם עושים את העבודה באינטרס שלהם אבל אף אחד לא מתמודד עם הבעיה שאין תחרות אצלכם, ופה בבית הזה ניסינו. ניסינו ועבדנו קשה, ואתם עושים לנו בית ספר. זו האמת.

<< דובר >> חדוה בר: << דובר >>

הערה – אנחנו, כבנק ישראל עושים המון צעדים לקידום תחרות במערכת הבנקאות. אני חושבת שדברים גדולים קורים. מאגר נתוני האשראי עומד לעלות לאוויר, הפרדת חברות כרטיסי האשראי קורית, ובאמת אנחנו צעדים תקדימיים שלא היו. צריך סבלנות בדברים האלה, כי לשנות מבנה שוק לוקח זמן, אבל זה משהו שלקחנו כיעד שלנו.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

ונחזור לענייננו.

<< דובר >> חדוה בר: << דובר >>

נחזור לענייננו. בהמשך להצעה שלך שזה יהיה עם ובלי, אנחנו יכולים גם – ועם הסקפטיות שיש פה, אפשר שאנחנו גם נפרסם את הריביות, נדרוש שאנחנו נפרסם באופן שוטף את הריביות של העם ובלי, כדי שהלקוחות יוכלו לראות ולהשוות – גם על בלי עמלת פירעון מוקדם. זה ייצור עוד איזשהו מנגנון של לחץ שוק ובוא נעריך את זה.

במקביל, יצא חבר הכנסת פולקמן – אני חושבת שאם יועבר חוק האיגו"ח בכנסת הבאה זה מאוד חשוב. זה ישכלל את השוק ואז גם יהיה לנו קל יותר בפעם הבאה שאנחנו באים לדון בנושאים האלה. בוא ניתן לזה שלוש שנים ובוא נראה מה זה עושה ונתקדם משם.

<< דובר >> שלמה קרעי: << דובר >>

גם אם נבטל את העמלה אז תהיה מוטיבציה להעביר את חוק האיגו"ח והכל יסתדר גם, זה אותו הדבר.

<< דובר_המשך >> חדוה בר: << דובר_המשך >>

לחוק האיגו"ח יש לנו מוטיבציה גבוהה. שר האוצר צריך להחליט שהוא עושה את זה. הוא בעצם זה שעצר את זה.

<< דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >>

בכנות – אם אתה שואל אותי אני הייתי הולך על הנוסח של ביטול. אני לא מאמין שיצליחו למנוע מהבנקים למסמס את זה. זה, מהניסיון שלי. אם אתה רוצה ללכת על זה – אני לא אצביע בעד. אתה תצביע בעד ואני אקבל את החלטתך, אבל – – –

<< דובר >> שלמה קרעי: << דובר >>

רק עוד מילה אחת. למה קשה לי באמת? אני מסכים עם חבר הכנסת קיש. דיברנו על שני דברים עם המפקחת, גם על ביטול עמלת ערבות בנקאית המגובה בפיקדון שלפני שנה כבר הוצאתם, אחרי דיונים, שבאמת צריך לבטל אותה ולהקטין אותה באופן משמעותי, ומאז לא קרה שום דבר כי אין באמת מישהו שדואג לציבור, להערכתי, וגם על מגבלת שליש הפריים שבשיחה סגורה אמרת שנכון שהיה פה פטרוניזם, הלכנו רחוק מדי וצריך להסיר חלק מהמגבלה.

<< דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >>

אני רוצה לגבי עמלת פירעון – – – של הביטוח – הנה, עוד דוגמה. הלכנו אתכם, הובלתם מהלך, הגדרתם שלא יכול להיות שעמלה על פיקדון כספי תישאר כמו שהיא, ועולם כמנהגו נוהג. אז מה את רוצה שאני אחשוב? מה את רוצה שאני אחשוב?

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

גברתי, שמעת מה שאמר מציע ההצעה. אני גם חתום על ההצעה אבל הוא זה שמוביל אותה, ואני רוצה לומר פה לא רק לפרוטוקול, אלא שיידע כל אחד: אנחנו שנתיים דנים בעניין הזה. אין כאן שום מחטף. איך אומרים? זה הדיון האחרון פה בוועדה, לא בא לי להתבטא – – -בקיצור, מה שאני מנסה לומר: יש תחושה של חוסר אמון. אי אפשר להתעלם מזה. חוסר אמון בין חברי הכנסת, בין הציבור – לפחות כך אני מרגיש.

<< דובר >> חדוה בר: << דובר >>

מוסרים לי מסרים אחרים. חבר הכנסת פולקמן, עבדנו אתו ביחד על המון הצעות חוק, עם הרבה חברי כנסת, עם חבר הכנסת כבל, על רפורמת שטרום, אנחנו עושים שינויים מאוד גדולים ואני  – – –

<< דובר >> רועי פולקמן (כולנו): << דובר >>

עדיין יש כאן סוגיה שהיא חשובה.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

אני ברשותך רוצה לסכם את הדבר הבא. לצערי יואב קיש לא יצביע אתנו, אבל אני מבקש. אני רוצה להציע שיהיו שני מסלולים, שתהיה חובה להציג את שני המסלולים, שהפיקוח על הבנקים, כפי שגברתי הציעה יפרסם מדי כמה זמן – כל שלושה חודשים, לדעתי – – –

<< אורח >> שמיל גינזברג: << אורח >>

צריך גם להגדיר מה הפער המרבי ביניהם, שלא יכניסו שם את האלמנט.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

על זה תהיה התחרות.

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

לא תהיה שום תחרות כי תמיד יש את המסלול של עמלת פירעון.

<< אורח >> שמיל גינזברג: << אורח >>

תהיה תחרות למעלה. שם הזמבורה.

<< דובר >> רועי פולקמן (כולנו): << דובר >>

למה שהפער יהיה לא רק בזמנים? עם זה אני חושב שנחייה הרבה יותר טוב – שהפער בין המסלולים יוכל להיות רק במגבלת זמן. ואז, אתה מציע שני מסלולים. אתם הרי טענתם שהאירוע המרכזי שיהיה אם תבוטל לחלוטין האפשרות לגבות עמלה זה שהבנקים ייאלצו לקצר. אני אומר – סבבה, שהדבר היחידי שישתנה יהיה הזמן. בין שני המסלולים האלה – לא הריביות אלא הזמן.

<< אורח >> זיו נאור: << אורח >>

כי ההשפעה יכולה להיות גדולה מדי על המשק. אתה תראה קיצור מאוד משמעותי ואנשים שפשוט יודרו משוק – – –

<< דובר >> חדוה בר: << דובר >>

גם אם אתה מקצר, יש פה אופציה ללקוח והיא עולה כסף לבטח אותה. יש פה ביטוח שהבנק צריך לעשות, הוא מגייס מקורות גדולים – —

<< דובר >> רועי פולקמן (כולנו): << דובר >>

שהבנק יספוג את זה. שהבנק יספוג את זה.

<< דובר >> חדוה בר: << דובר >>

אני רוצה שתבינו – משכנתאות ניתנות ל-25, 30 שנה – – –

<< דובר >> רועי פולקמן (כולנו): << דובר >>

מה אתם מציעים? אנחנו צריכים דבר אחד נוסף כדי להבטיח. אחד, אני אומר שאפשר לעשות את התהליך הזה הדרגתי ולהגיד לבנקים, כיוון שהם מבינים את הלך הרוח הציבורי והפוליטי  – שאם זה לא יעבוד עוד שנה אז הם יחטפו על הראש עוד משהו. אני רק אומר – מה אתם יכולים להציע? שני המסלולים נראה לי פשרה הגיונית, דיברנו על זה גם לפני זה. אבל איך אנחנו מונעים מצב שהבנקים יגידו ששני המסלולים האלה – – – לכאורה גם היום היינו יכולים להתחרות על עמלות פירעון.

<< דובר >> חדוה בר: << דובר >>

עכשיו אנחנו נחייב אותם.

<< דובר >> רועי פולקמן (כולנו): << דובר >>

אבל איך אנחנו מונעים מצב שכל הבנקים יעשו מזה באמת לעג לרש? איך אנחנו מאפשרים משהו – – –

<< דובר >> חדוה בר: << דובר >>

אמרנו – אנחנו נדרוש שיפרסמו את הריביות. נבקש את המידע ונפרסם. קודם כל – כל הציבור יראה את זה, אחת לרבעון, נראה את הפערים שיש ואת הפערים בין המסלול עם ובלי – כי יש פה פערים, בעצם גורמי סיכון, וגם בין הבנקים – מה הפערים. ואז נראה אם כוחות השוק יעשו את השינוי.

<< דובר_המשך >> רועי פולקמן (כולנו): << דובר_המשך >>

אפשר לתת לזה צ'אנס ולראות שאם זה לא מסתדר עושים סיבוב תיקונים. יהיו לנו שני דברים שלא קיימים היום: חובת מסלול, ושתיים – תהיה לנו יכולת לראות האם – – –

<< אורח >> שמיל גינזברג: << אורח >>

שיפרסמו את ההבדלים בעלויות הגיוס. כי הם אפס. הם אפס.

<< דובר >> רועי פולקמן (כולנו): << דובר >>

זה תפקיד של בנק ישראל.

<< דובר >> שלמה קרעי: << דובר >>

עדיין, לקוחות חלשים ישלמו עמלת פירעון מוקדם הרבה יותר מאשר לקוחות חזקים, במסלול עם עמלת הפירעון המוקדם. זה ההפרש בין הריבית הממוצעת לריבית של הלקוח.

<< דובר >> רועי פולקמן (כולנו): << דובר >>

השאלה היא אם בפארטו יותר אנשים ייהנו מזה. זו השאלה.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

אני אגיד לך למה אני מוכן ללכת על המסלול של ה- – -, כי עדיין לא השתכנעתי באופן סופי שהביטול המוחלט יייצר לחלשים – ייתן להם מקדמה. אתה מבין מה שאני אומר? ברגע שאני לא משתכנע, לא השתכנתי לגמרי, אז אני מציע למרות הכל – – –

<< דובר >> שלמה קרעי: << דובר >>

אבל אם כבר אנחנו באים לקראת והולכים בהסדר כזה, אני הייתי מבקש גם שבמקום שנלך לפי הריבית הממוצעת על ההלוואה – כשבעצם הלקוחות החלשים סופגים עמלת פירעון מוקדם גבוהה יותר,  שהריבית לא תהיה הריבית הממוצעת אלא הריבית של העשירון, הריבית הנמוכה של הלקוחות הטובים, אלה שאין להם סיכון. הרי ביום הפירעון – דיברנו על זה – אני בא, ואין שום סיכון. למה אני, אם הייתי לקוח לא טוב והבנק נתן לי ריבית גבוהה, אני בא ביום הפירעון המוקדם – – –

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

הרי בנק יודע מי הוא לקוח חלש ומי לא. זה לא סוד.

<< דובר >> רועי פולקמן (כולנו): << דובר >>

הוא גם תמחר לו את ההלוואה.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

ברור. אני לא רוצה לספר לך על מחור של אח שלי עכשיו שרק על פתיחת תיק הוא יצטרך עכשיו לעבוד עבודה בלילה. ברגע שאתה כבר הופך אותו מלכתחילה – הרי כשאתה נותן לו את ההלוואה אתה מגדיר אותו כלווה חלש, זאת אומרת, שהוא כבר נכנס לתוך מהלך שהבנק מעמיס עליו עוד יותר מלאחרים.

<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>

– – –

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

מה העניין? יש פה תרתי דסתרי. מצד אחד אתה כבר מראש מכניס אותו לתוך קורלס שיכול בנקודת זמן כזו או אחרת להרוג אותו.

<< דובר >> חדוה בר: << דובר >>

לא, לא. המגבלות של הפיקוח על הבנקים הם כאלה שלא יתנו ללקוחות שאין יכולת החזר. אנחנו דורשים שיסתכלו על הכנסה של הלקוח, על הנתונים – – –

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

ברור, אבל עדיין לא דומה אם הגיע מישהו שהוא בעל יכולת – – – הרי מה העניין? מי מבקש למחזר, מהחלשים? אלה בדרך כלל אנשים שקרה להם איזה ברוך.

<< אורח >> רימון חייט: << אורח >>

רוצים לפרוס מחדש.

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

לא, זה לא יוצר מחזור.

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

זה יוצר פירעון מוקדם.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

אם יש לו את עמלת הפירעון, הסיכוי – לא משנה, גם אם יש לו 100 שקל לשלם, הסיכוי שאוכלוסייה חלשה תצטרף לתהליך הזה הוא קלוש. זה מה שנקרא – הנסיבות של החיים שגורמות לו את זה. בדרך כלל זה גירושין או שהוא מחליט שיותר משתלם לו בתמחור שעדיף לו למכור את הנכס ולקבל את הקנסות – זה למרות הכל יהיה לי יותר זול מאשר לבוא לבנק – –

<< אורח >> שמיל גינזברג: << אורח >>

פשיטת רגל.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

כן. אלה הדברים שקורים.

<< דובר >> חדוה בר: << דובר >>

אתם צריכים להבין שהיום אנחנו בסביבה שהריבית נמוכה והריבית על משכנתאות נמוכה – – –

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

אבל זה משתנה.

<< קריאה >> אליסה דברה: << קריאה >>

גברתי היקרה, הרבה אנשים מאוד מתקשים להחזיר משכנתאות, ואת כמפקחת על הבנקים יודעת את זה.

<< דובר >> חדוה בר: << דובר >>

לא.   הנתונים מראים שאין כמעט דיפולטים במשכנתאות בשנים האחרונות.

<< אורח >> אליסה דברה: << אורח >>

אני מעמותת "בנקים לא מעל לחוק", ואנחנו רואים כל הזמן שבנקים הם מעל לחוק, ולהם מגיעה יציבות, ולציבור מגיעה קריסה. אז בואו נשנה את זה, שגם לציבור מגיעה יציבות. כשמגיע בן אדם שהוא כבר לא יכול לעמוד בהחזר המשכנתה, לא יכול, תני לו להחזיר את הכסף לבנק ושחררי אותו חופשי מלשלם מס לפריץ.

<< אורח >> רימון חייט: << אורח >>

לא. אתם מדברים על הוצאה לפועל. אדם נורמלי לא אמור להגיע להוצאה לפועל.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

ברשותכם, אני רוצה לסכם. בואו לא נפתח את ענייני הבנקים. תלכו לקראתנו בעניין הזה של – – -מה מפריע לי? אני אומר לך שוב: שבסוף מגיע החלש, והוא, בנקודת המוצא נבהל כל כך ממה שמוצע לו שהוא יגיד – לא משתלם לי. אז לא עשינו כלום.

<< דובר >> שלמה קרעי: << דובר >>

בעת הפירעון המוקדם גם החלש הוא חסר סיכון. למה שהוא ישלם עמלת פירעון מוקדם שכוללת את החלק של הריבית שהיא יותר גבוהה מלקוח טוב?

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

לא ניטרלנו?

<< דובר >> שלמה קרעי: << דובר >>

לא ניטרלנו. הורדנו לממוצע, זה לא נקרא לנטרל. הורדתם חלק. אבל אם אני לקוח טוב וקיבלתי ב-4%, והריבית הממוצעת היא 5% – אז את האחוז הזה אני כן משלם. למה את גורם הסיכון הזה – – –

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

תעזרו לי להגיע לפשרה. אל תתנו לי להעביר את החוק כמו שהוא.

<< אורח >> שמיל גינזברג: << אורח >>

אין לך ברירה.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

אני מודה לאדוני.

עשינו כבר את כברת הדרך. דיברנו על שני מסלולים, דיברנו על ריבית. אני רוצה שיינתן הרעיון היצירתי הזה. בואי נחשוב שעכשיו אני מול יועץ משכנתאות בבנק.

<< דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >>

אתה יודע מה אני הייתי מוסיף, כדי שנרגיש באמת עשינו לציבור? שבמקרה של גירושין לא תיגבה עמלת פירעון מוקדם.

<< דובר >> אתי בנדלר: << דובר >>

יש כאלה שיורדים מנכסיהם ובמקום זה מוכרים את הדירה.

<< דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >>

הרי אנחנו מדברים על זה שמי שמחויב למכור, הרי אין לו אלטרנטיבה.

<< דובר >> אתי בנדלר: << דובר >>

אני לא מדברת על מי שמחויב. מי שמוכר מיוזמתו כדי – – –

<< קריאה >> שלמה קרעי: << קריאה >>

רוצה לפרוס מחדש, אפילו, את ההלוואה. הוא לא עומד בתשלום – – –

<< דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >>

עזוב, זה היה סתם רעיון. אני מרגיש מתוסכל כי אנחנו לא עושים כלום. אני מרגיש שפספסתי את המטרה.

<< אורח >> עודדה פרץ: << אורח >>

בדרך כלל בגירושין מממשים את הנכס, ואז יש את החוק שחבר הכנסת כבל – – –

<< אורח >> רימון חייט: << אורח >>

לא עושים הוצאה לפועל בגירושין.

<< דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >>

לא, הם לא ממשים דרך הוצאה לפועל.

<< דובר >> עודדה פרץ: << דובר >>

ואם הם לא רוצים – – – יש חוק שמגן על החלשים ביותר – – –

<< אורח >> רימון חייט: << אורח >>

להפך, אתם דוחפים אנשים להוצאה לפועל. אתם אומרים – אם תלכו להוצאה לפועל, אין עמלה. אם תעשו את זה בצורה רציונאלית לפני הזמן – אז תשלמו עמלה.

<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>

– – –

<< דובר >> חדוה בר: << דובר >>

חבר הכנסת כבל, אתה, בשינוי שעשית, בעצם הגנת על המוחלשים וזה, לכן, מקבל פה מענה.

<< דובר >> רועי פולקמן (כולנו): << דובר >>

איך אנחנו מונעים שיהיו פערים מאוד מאוד גדולים, באמת?

<< דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >>

יש לי רעיון. אם המפקחת על הבנקים הולכת לשיתוף פעולה, מה שאני מציע זה ככה: שהמפקחת על הבנקים תציג לכנסת, לוועדת הכלכלה, עבודה שבה הם בוחנים מדוע במעמד החזר ההלוואה יש הבדל ופערים בין סוגי הלקוחות השונים. צריכים לנמק ולהסביר מדוע לקוח אחד צריך לשלם ריבית ממוצעת, ולקוח שבעבר היה לקוח טוב, קיבל ריבית יותר נמוכה מהממוצעת – משלם לפי הריבית הזו. מדוע בעצם כולם  – – –

<< אורח >> עודדה פרץ: << אורח >>

אני אגיד לך למה. אנחנו – – -את התיקון הזה.

<< דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >>

אבל אני אומר – תתקני את זה לעומק, עד הסוף. תביאי את כולם לקו של הכי טוב. למה?  – – – עשיתם רגל אחת עד לממוצע. על אותה לוגיקה אני אומר לך שאת יכולה לקחת את כולם לאותו מקום של הלקוח הכי טוב שהיה בבנק.

<< אורח >> עודדה פרץ: << אורח >>

כי זו הלוגיקה הנכונה. מה שעשינו – לא רצינו לפגוע בלקוחות הטובים כי אם היינו עושים את התיקון הזה סימטרי כמו שהיה צריך לעשות אז היינו פוגעים בלקוחות הטובים ואז היתה קמה צעקה.

<< דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >>

למה היית פוגעת בלקוחות הטובים?

<< אורח >> עודדה פרץ: << אורח >>

כי זה היה גורם לנזק, במקום – – –

<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>

– – –

<< אורח >> זיו נאור: << אורח >>

מה שנכון לעשות זה ממוצע מול ממוצע, כדי לבדוק את השינוי האמיתי בתנאי המשק. זו בעצם המטרה – – –

<< אורח >> עודדה פרץ: << אורח >>

אחרי התיקון הזה בצו עשינו תיקון בהוראה שלנו שמדברת על עמלת פירעון מוקדם בהלוואות שהן לא לדיור, ושם עשינו את זה ממוצע מול ממוצע, לא עשינו את העיוות הזה. העיוות הזה נשאר בגלל היסטוריה, שבעבר היה את העיוות הזה לגבי הלקוחות – – –

<< דובר >> שלמה קרעי: << דובר >>

העיוות הזה נשאר בגלל ההיסטוריה, בשנות ה-80 דווקא, שרצו לפצות על עלויות גיוס – – –

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

למה אתה חוזר לשנות ה-80?

<< דובר >> שלמה קרעי: << דובר >>

כי זה המקור של החוק הזה.

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

אבל היה תיקון ב – – –

<< דובר >> שלמה קרעי: << דובר >>

אבל התיקון לא היה מושלם.

<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>

– – –

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

מה שצריך לעשות זה לפי הריבית למשפחות עובדי בנקים ביום לקיחת ההלוואה. זו הריבית הנמוכה, ללא סיכון.

<< דובר >> חדוה בר: << דובר >>

אני מציעה, שוב, בהמשך להצעה שלכם – לעשות שני מסלולים, עם ובלי, לחייב את הבנקים, לחייב את הפרסום של הריבית. אנחנו, בנק ישראל, נתחייב על זה שנפרסם אחת לשלושה חודשים, ומעבר לזה, אחרי שנה – המפקח או המפקחת על הבנקים יגיעו לדיווח על מה קרה בעקבות הכניסה לתוקף של החוק, איך נראות הריביות. נעקוב אחרי זה ונראה איך זה מתפתח.

<< דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >>

יש לי שתי אפשרויות – או ללכת על זה כרגע, – – – שהביטול לא יעבור, או להשאיר את החוק בקריאה ראשונה לדין רציפות לכנסת הבאה. אני מבקש פסק זמן לחשוב.

<< הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 15:39 ונתחדשה בשעה 16:50.) << הפסקה >>

<< דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >>

אני חייב להגיד שהתלבטתי ואני מודה שהצעת החוק, הפשרה שמציעה המפקחת על הבנקים בעיניי לא תעשה את העבודה הנדרשת. לכן אני מבקש לקרוא את הנוסח שביקשתי. עשינו כבר את הדיון עליו. אני אומר – צריך להוסיף שלא יהיה מדובר ברטרואקטיבי – את זה צריך להוסיף, ואני מבקש שהוועדה תצביע עליו לקריאה שנייה ושלישית.

מה זה יעשה? אני מבין שלא בטוח שאני יכול להעביר את זה במליאה. גם אם זה לא עובר במליאה, יש לי אותו בדין רציפות בכנסת הבאה. אבל אני רוצה – – –

<< דובר >> לאה ורון: << דובר >>

זה בכל מקרה, משום שהצעת החוק עברה בקריאה הראשונה.

<< דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >>

כן, אבל אני חושב שחשוב, לפחות לומר בוועדה את האמירה.

<< דובר >> אתי בנדלר: << דובר >>

מה שיוחל עליו דין רציפות זה הנוסח שפורסם בכחול.

<< דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >>

בסדר. בכל מקרה יכולים לטעון נושא חדש, זה לא משנה. אני מבקש לקרוא את הנוסח כפי שהצעתי, נוסיף התייחסות שלא מדובר בהלוואות ישנות אלא רק בחדשות. ואני אומר, ממה שאמרתי לך, איתן, אני מבין שיש התנגדות שזה לא עולה בוועדת הסכמות וזה לא יגיע למליאה.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

זה לא יגיע להסכמה, אני כבר אומר לך.

<< דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >>

אבל אני חושב שהמסר שייצא מוועדת הכלכלה הוא מאוד חשוב.

<< דובר >> חדוה בר: << דובר >>

אבל המסר הזה הוא מסר לא נכון.

<< דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >>

הוא בניגוד לדעתך, את זה אנחנו יודעים. אבל אנחנו – – –

<< דובר >> חדוה בר: << דובר >>

אז איך עושים כזה שינוי גדול שאנחנו, כאנשי מקצוע אומרים לכם שאנחנו  – – –

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

אני רוצה להגיד לך – זה מקומם אותי. כמעט כל הוועדות שהוקמו לבדיקה היו על אנשי מקצוע, לא עלינו, הפוליטיקאים. כל פעם שאומרים לנו אנשי מקצוע – זה עדיין לא אמור להעמיד אותי במקום שאני אסקופא נדרסת.

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

– – –

<< דובר >> רועי פולקמן (כולנו): << דובר >>

זה לא הקטנה בשום דבר, יש משמעות גדולה לחוות הדעת המקצועית. אני אומר ככה: כרגע, כנראה לא יושלם הנוסח, אבל יש כאן קריאת כיוון שאומרת שיש כאן רצון לפתור את סוגיית מחזור המשכנתאות בישראל. אני אומר את דעתי שצריך להתכונן לזה, ולמצוא פתרון.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

אומר לך בכנות – אם הייתי יודע שזה הולך לעלות לקריאה שנייה ושלישית, אני לא הייתי מאפשר את זה.

<< דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >>

אתה יו"ר הוועדה, אתה יכול להחליט את זה, זו סמכות שלך. אף אחד לא יכול להעלות את זה בלעדיך.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

נכון. אני אומר לך – אם הייתי יודע שזה עולה לקריאה שנייה ושלישית, לא הייתי מאפשר את זה.

<< דובר >> רועי פולקמן (כולנו): << דובר >>

לא, המשקל המקצועי הוא רלוונטי.

<< דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >>

אבל הוא גם אומר שחשוב מאוד ש – – –

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

לכן גברתי, מה שאני אומר לך – זו דרך אחרת להציג שנעביר את זה רק בקריאה ראשונה לפעם הבאה. זאת אומרת, גם לפוליטיקאים יש צרכים, לא רק לאנשי מקצוע.

<< קריאה >> שלמה קרעי: << קריאה >>

יש בינתיים זמן להכין תוכנית אחרת.

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>

– – –

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

מקבל את ההערה. אלעד צודק בזה שלא ישתמע, חס וחלילה, שכל העניין כאן הוא רק הרצון הפוליטי, כי זה לא נכון, כי כאן יש עניין. יש חילוקי דעות, פעם אחת, יש כאן רצון כן לגרום לפיקוח להבין שאם הם לא ימצאו את הדרך עד הכנסת הבאה – הח"כים שפה, זה יגיע, הרי אין סודות פה – הם יביאו את זה ויילחמו על זה. ואז זה עומד במקום אחר מהבחינה הזו.

<< דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >>

יש חילוקי דעות ברורים עם הפיקוח.

אני אקרא:

הצעת חוק לתיקון פקודת הבנקאות (מס' 33)(הסכם הלוואה לדיור ללא עמלת היוון בשל פירעון מוקדם), התשע"ח–2018

וכאן אני מבקשת מהיועצת המשפטית להוסיף: מדובר רק בהלוואות חדשות מכניסת החוק לתוקף. כניסת החוק לתוקף – מה-1.6.19.

<< דובר >> אתי בנדלר: << דובר >>

שישה חודשים מיום פרסומו.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

נעבור להצבעה. מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד –  3

נגד – אין

נמנעים –אין

הצעת חוק לתיקון פקודת הבנקאות (מס' 33)(הסכם הלוואה לדיור ללא עמלת היוון בשל פירעון מוקדם), התשע"ח–2018 אושרה.

<< יור >> היו"ר איתן כבל: << יור >>

תודה, אושר החוק. ישיבה זו נעולה.

<< סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 15:48. << סיום >>

ועדת הכספים חשפה את הדיונים לתיקון לחוק עידוד השקעות הון, המדבר על עידוד בנייה מגורים להשכרה.  מהדברים עולה חילופי האשמות קשים בין  מיקי לוי מיש עתיד, לרועי פולקמן מכולנו. שניהם ממציעי החוק. להלן התמלול המלא:

הצעת חוק לעידוד השקעות הון (תיקון מס' 74) (עידוד בניית דירות מגורים להשכרה), התשע"ז-2017, של חה"כ הצעתם של חברי הכנסת רועי פולקמן, חיים ילין, מכלוף מיקי זוהר, מיקי לוי, מרדכי יוגב, נחמן שי, מירב בן ארי, יעקב אשר, דוד ביטן, דב חנין, מרב מיכאלי, אלעזר שטרן, איציק שמולי – הכנה לקריאה שנייה ושלישית

היו"ר משה גפני:

על סדר היום הצעת חוק לעידוד השקעות הון (תיקון מס' 74) (עידוד בניית דירות מגורים השכרה), התשע"ז-2017, הכנה לקריאה שנייה ושלישית.

רועי פולקמן (כולנו):

אני רוצה לומר הרבה תודה לשגית על המאמץ האדיר שהיא השקיעה ועבדה מאוד מאוד קשה כדי לייצר כל מיני הסכמות. אני אמרתי קודם, גם לכל הגורמים היושבים כאן, לשכת יועצי המס, נציגי הפריפריה, רואי החשבון וכל הגורמים שנמצאים כאן היום, שכרגע מה שרצינו להביא זה דבר כפול. לא לבטל את המסלול הקיים היום במרכז השקעות ולצדו לתת מסלול נוסף כאשר בעיני החידושים הגדולים בו היו השכרה ארוכת טווח יותר, זאת אומרת, מעל עשר שנים, שיפור יותר גדול באחוזי המס, פחות אחוזים נדרשים כאשר במסלול הקיים היום אתה צריך 50 אחוזים מבניין, להוריד את זה משמעותית ואז זה מעלה מאוד את הכדאיות, בוודאי בפריפריה, שם ניתן הטבה נוספת כי גם כך הכדאיות נמוכה, ועוד כמה הטבות נוספות כמו הנושא של האפשרות לבנות במתחמים.

בעיני זה חוק שבוודאי כל עוד אנחנו משמרים גם את המסלול הקיים – ואני אמרתי את דעתי, שהיה אפשר לתקן אותו, אבל בגלל שלא הגענו להסכמות עדיין, כרגע ההצעה אותה הציעה גם היועצת המשפטית של הוועדה היא שיהיו שני מסלולים, מסלול קיים שבכלל לא נוגעים בו, יחידים וחברות לחמש שנים, כל מה שקיים היום, ולצד זה מסלול ארוך טווח שמביא הטבות וגם הטבות משמעותיות לבנייה להשכרה בפריפריה, בעיני יצאנו בווין-וין.

מסיבה שלא הצלחתי להבין אותה עד הסוף, יושב כאן חברי מיקי ובאמת עבדנו יחד כל הקדנציה – אני לא כל כך יודע אם זה עניין פוליטי או עניין אחר – – –

מיקי לוי (יש עתיד):

לא פוליטיקה.

רועי פולקמן (כולנו):

במציאות שנוצרה עכשיו, להבנתי, ואני אומר לך חד משמעית, שנתיים מנסים למנוע מאתנו להעביר את החוק הזה. ד משמעית. אני אומר לך את זה בכנות הכי גדולה. יש אינטרס עליון לגורמי המקצוע במשרדי הממשלה לעצור את היוזמות האלה כי הם לא מאמינים בזה לעומק. הם חושבים – הראו לי אקסלים – שהכול בסדר ואפשר לבנות להשכרה בשוק הפרטי. אני שם בצד את הבנייה להשכרה שהמדינה עושה . התחלתם עם דירה להשכיר ואנחנו הגדלנו את זה. אני אומר לכם שצריך לתמרץ את השוק הפרטי. לא תהיה בנייה להשכרה בהיקפים אדירים ואני אומר לכם שבברכתו של שר האוצר קידמנו את זה. הדרג המקצועי לאורך כל הדרך שם לזה רגליים. בגדול היום הם מנצחים. לא יודע מה יהיה כאן בעתיד, זה ייקח עוד הרבה זמן להעביר את זה. אני מבין את זה. כל הזמן הטיעון שלהם הוא שגם כך זה כדאי. בעיני המספרים מראים. השוק הפרטי לא רץ היום לבנות להשכרה ארוכת טווח, מה שצריך לקרות ואנחנו נדאג שזה יקרה. בקדנציה הזאת העברתי ארבעה או שלושה חוקים שנותנים תמריצים וזכויות בנייה כדי לעודד בנייה להשכרה והאחרון שחסר לנו בקדנציה הזאת זה הטבות מס.

נתנו זכויות בנייה במבנים, עירוב שימושים, שטחים חומים. נתנו הכול בתכנון ובנייה. גמרנו הכול. כל מה שנשאר לנו כדי לגמור את המעטפת, כדי שבאמת יהיה פה מפץ של בנייה להשכרה בשווקים פרטיים – אלה הטבות מס.

אני חושב שעדיפה ציפור ביד מאשר שני ציפורים על העץ. מיקי, ברור לי שבנסיבות הפוליטיות הקיימות, אם אתה תתעקש להגיש הסתייגויות, החוק הזה לא יקודם. עכשיו ההחלטה היא שלך. אתה לא רוצה, ניפרד.

היו"ר משה גפני:

משרד האוצר. תגידו. יכול להיות שאני אשכנע את חבר הכנסת מיקי לוי לתמוך.

יובל טלר:

ההצעה שהוצעה כרגע על ידי חבר הכנסת פולקמן, כמו שגם אמרנו אתמול, היא הצעת חוק תקציבית. יש לה משמעות תקציבית וצריך למצוא מקור.

היו"ר משה גפני:

מה תקציבי?

יובל טלר:

ההצעה שחבר הכנסת פולקמן דיבר עליה עכשיו.

היו"ר משה גפני:

היא תקציבית.

יובל טלר:

כן. יש לה משמעות תקציבית. יש לה משמעות תקציבית ניכרת. להוסיף את המסלול של היחידים, שלא נמצא היום בהצעת החוק, בעצם מייצר תוספת שאין לה מקור. לכן עבורנו היא בעייתית.

היו"ר משה גפני:

בגלל שהיא תקציבית? כל דבר שעולה כסף, אתם נגד?

יובל טלר:

לא. חס וחלילה. מה שחבר הכנסת פולקמן דיבר עליו זה שאנחנו הראינו אקסלים לפיהם הצעת החוק מייצרת כדאיות כלכלית. במצב הנוכחי הקיים, לא קיימת כדאיות כלכלית. זה נכון. הצעת החוק כן מייצרת כדאיות כלכלית. משום מה אני חושב שאנחנו נתפסים כאילו הייתה איזושהי מטרה נסתרת ברקע, אבל זה כמובן לחלוטין לא המצב. עם זאת, הצעת החוק שנמצאת כרגע על השולחן, ההצעה שגובשה על ידי חבר הכנסת פולקמן, היא – – –

היו"ר משה גפני:

ואם אנחנו נבקש שתשאירו את היחידים, שתשאירו את מה שהיה במסלול הקודם, מה עמדתכם?

רועי פולקמן (כולנו):

זה האירוע התקציבי שהוא מדבר עליו.

יובל טלר:

יש לזה מחיר.

רועי פולקמן (כולנו):

יש לכם הערכה מה העלויות של זה?

יובל טלר:

כן.

היו"ר משה גפני:

קודם כל תשובה לגופו של עניין.

שי אהרונוביץ:

לגופו של עניין. סמנכ"ל מיסוי מקרקעין, רשות המסים. אנחנו בחנו את התיקונים שעלו כאן. בחנו את ההצעות שעלו בימים האחרונים. אני מזכיר שהצעת החוק הזאת כבר נמצאת כשנתיים. היו דיונים ביוני. אנחנו ברשות המסים שואפים לחקיקה, שתהיה חקיקה נכונה, שבאמת גם תעזור לשוק ותביא לבנייה של יותר דירות להשכרה. אנחנו לא רואים את זה קורה בהצעה שנמצאת כרגע על השולחן. לטעמנו יש לנו כאן חשיפה תקציבית שחברי מאגף התקציבים ניסה לאמוד אותה. יכול להיות שהיא תהיה יותר גדולה. זה לעשות משהו ברגע האחרון בצורה שאנחנו גם לא חושבים שתביא בהכרח להגדלת מספר הדירות להשכרה ותגרום לנו להרבה מאוד בעיות מערכתיות. אנחנו חושבים שיש מקום לבצע תיקונים, יש מקום לבצע תיקון חקיקה אבל צריך לחכות ולעשות את זה בצורה נכונה.

רועי פולקמן (כולנו):

לא הצלחנו לעשות בשנתיים האחרונות, אז גם לא נצליח עוד עשר שנים. יש לכם הערכה על העלות התקציבית?

היו"ר משה גפני:

לפני כן יש לי שאלה. זה היה כאן בוועדה ושר האוצר תומך בזה ולכן איך אתם מתנגדים?

שי אהרונוביץ:

שוב, מה שסוכם עם מנהל רשות המסים.

היו"ר משה גפני:

אני שואל אותך שאלה. תענה לי. שי, אתה ותיק במערכת. אתה מכיר את המערכת לפני ולפנים. אני שואל אותך שאלה בה אני נתקל עכשיו כל הזמן. שר האוצר אומר דבר אחד ואתם באים לוועדה ואומרים דבר אחר. יכול להיות שלא הייתי שם את זה על סדר היום אם שר האוצר לא היה תומך.

שי אהרונוביץ:

אני אישית לא דיברתי עם שר האוצר.

היו"ר משה גפני:

אני דיברתי.

שי אהרונוביץ:

אני אישית לא דיברתי עם שר האוצר. אני בא לכאן בשם רשות המסים, הגורם המקצועי שצריך לתפעל את החקיקה הזאת. כרגע עם התיקונים הללו, זה בעייתי. אני מסכים שהיו דיונים בעבר. היו דברים שגם אנחנו רצינו להכניס בזמנו כי חשבנו שהם יתרמו אבל זה לא קורה. בדקה ה-90 לעשות חוק שמשנה התנהגות ואי אפשר להעריך כרגע מה יקרה בשוק הדירות בעקבות זה.

רועי פולקמן (כולנו):

אפשר להעריך. יבנו יותר דירות.

שי אהרונוביץ:

אנחנו לא בטוחים. אני עברתי ב-15 שנותיי ברשות המסים – – –

רועי פולקמן (כולנו):

החוק הכי טוב שמעבירים הוא חוק שלא קורה בו כלום ואז הוא לא עולה כסף. לפעמים חבר הכנסת מקבל כותרת לשבוע ואז אחר כך לא קורה כלום. נגיד שאנחנו רוצים שבאמת יבנו דירות, ברור שזה יעלה כסף. דרך אגב, בהתנהלות הכללית של המשק זה גם יועיל כי זה יוריד את מחירי הדירות וזה יעשה עוד הרבה דברים. בנייה להשכרה, זה עתיד שוק הנדל"ן בישראל, בוודאי ברוב הערים במדינת ישראל. זה פיצוח שבכל הבנייה הציבורית שאנחנו יכולים, על קרקע ממשלתית עשינו את המקסימום שאפשר. המפץ חייב את השוק הפרטי. חייב. כי באזורי הביקוש, בירושלים, בתל אביב, וגם בפריפריות, בחיפה, בכל מקום, אי אפשר אלא שהשוק הפרטי יבנה. שנתיים זה נמצא אצלכם ושנתיים אתם מנסים להביא מתווה שאומר בסוף שזה יהיה בשולי שוליים.

חברים, עד היום יש חוק שטרית, הוא קיים בערך עשור ולא בונים דירות להשכרה. רק בשנתיים האחרונות פתאום התחילו להגיע למרכז ההשקעות, למה? כי מחירי הדיור יורדים והקבלנים נתקעו והם גילו פטנט שהמדינה תיתן להם הנחות מס כדי שהם לא ימכרו את הדירות חמש שנים. אז שנתיים, זה עיוות נוראי. שנתיים יש קומבינה של קבלנים שהתחילו לגשת למשרד הכלכלה.

קריאה:

לא. לא נכון.

רועי פולקמן (כולנו):

אני אומר לכם. אני עוקב אחרי המספרים מאוד מקרוב. שנתיים בלבד יש עלייה במספרי הפניות למרכז השקעות בגלל ירידות מחירים והקבלנים תקועים עם דירות ופתאום הם גילו הזדמנות. 2,000 דירות בשנה. אנחנו צריכים 10,000 לפחות, 15,000 דירות בשנה שייבנו. נתנו זכויות בנייה נוספות בחוק דיור בהישג יד, בעירוב שימושים, הכול עשינו. בכל העולם לתת הטבת מס לבנייה להשכרה.

אפשר להגיע להסכמות. זה מה שיש כרגע אבל בסדר, הבנת את התמונה. אני חושב שחבל, אנחנו מבזבזים את הזמן. הם לא ירצו את החוק הזה, הם לא רוצים אותו.

מה זה חשיפה תקציבית? הם לא באמת יכולים להגיד. זה יכול להיות 100 מיליון, 150 מיליון. מה זה חשיפה? זה היעדר הכנסות שאנחנו מדברים שייפרסו על שנים, ארבע-חמש שנים קדימה, לא התקציב הקרוב וגם לא הבא וגם לא אחריו. ייכנסו מלא הכנסות. זה הכול כך. אני מכיר את זה.

איתן ברושי (המחנה הציוני):

פולקמן, חבר יקר שלי, ארבע שנים לא הצלחת לחנך אותם ואתה רוצה לעשות את זה עכשיו?

רועי פולקמן (כולנו):

לא קשור לחינוך. החלטתי אתם על הרבה מאוד דברים. כאן אני יודע שהם מתנגדים לזה אידיאולוגית. עשר שנים אני עובד אתם.

איתן ברושי (המחנה הציוני):

אבל לכל פקיד יש דעה.

רועי פולקמן (כולנו):

עזוב, אני לא רוצה להיכנס לזה. עכשיו האירוע הוא עם מיקי לוי.

איתן ברושי (המחנה הציוני):

בוא נצביע בעד.

רועי פולקמן (כולנו):

אבל מיקי לוי לא רוצה.

איתן ברושי (המחנה הציוני):

אז נצביע רוב נגד אחד.

רועי פולקמן (כולנו):

הוא יגיש לך אלף הסתייגויות. אי אפשר להעלות הסתייגויות למליאה. אני מכבד אותו. הוא חבר שלי כל הקדנציה.

אני מודה לשגית שעבדה מאוד קשה כדי שנתקדם. הלוואי שהיה כזה שיתוף פעולה.

איתן ברושי (המחנה הציוני):

זה לא בסדר. בדיונים הקודמים לא היה ספק שהעניין הזה יגיע להבשלה.

היו"ר משה גפני:

נשיא לשכת יועצי המס.

ירון גינדי:

שלום לכולם. אני חייב להתייחס למה שאמר אגף התקציבים. החוק הקיים כבר קיים ויש לו עלות תקציבית קיימת. ההטבה המשמעותית שנתתם ב-15 שנים, זה בסך הכול 2.6 אחוזים. אל תתלהבו יותר מדי.

רועי פולקמן (כולנו):

בחוזה מתחת ל-50 אחוזים.

ירון גינדי:

בסדר. חוץ מזה, לדעתי המטרה של החוק היא שכמה שיותר ייכנסו אליו וכמה שיותר ייכנסו אליו, זה יעלה יותר. אני לא מבין את הדיסוננס הזה.

לעניין עצמו. החוק כמו שהוא רשום, קיבלנו אותו אתמול, אנחנו כמובן מתנגדים לו. אבל אם מכניסים לחוק את כל מה שחבר הכנסת רועי פולקמן אומר עכשיו – – –

רועי פולקמן (כולנו):

דבר אחד. ששני המסלולים נשמרים. זה הכול. זה הדבר היחידי שלא מופיע בנוסח.

ירון גינדי:

נכון. אם מכניסים לחוק את זה שהמסלול הקיים נשאר ואם מכניסים לחוק את התיקונים שהגענו אתם להסכמות – – –

היו"ר משה גפני:

המסלול הקיים, הכוונה גם היחידים?

ירון גינדי:

כן.

רועי פולקמן (כולנו):

במסלול הקיים לא נוגעים. אם משאירים את המסלול הקיים, אתם תומכים או מתנגדים?

ירון גינדי:

רק רגע. אני מסביר. כתוספת למה שאמר חבר הכנסת רועי פולקמן, יש לנו גם שלוש-ארבע הסכמות עם אריאל על עוד כמה תיקונים שצריך להכניס לחוק הזה. אם אנחנו מצליחים היום לתקן את הנוסח בשלושת התיקונים האלה ועוד מה שאמר חבר הכנסת פולקמן – אז אנחנו בעד. כל הבעיה שלנו, החשש שלנו הוא שאנחנו לא נצליח להכניס את התיקונים הנדרשים, גם מה שסיכמנו עם אריאל יוצר וגם מה שאומר חבר הכנסת פולקמן, ואז אנחנו עושים משהו שהוא לא לטובת עם ישראל. זה בקצרה מאוד.

היו"ר משה גפני:

תודה רבה.

עידו שחם:

נציג לשכת שמאי המקרקעין. הנוסח שקיבלנו הוא לא מבטא את מה שחבר הכנסת פולקמן אמר. אם חבר הכנסת פולקמן מסכים שכלל לא ניגע בחוק הישן ונוסיף מסלול נוסף עם התיקונים שלנו – אנחנו בעד. כמובן שיש לזה עלות תקציבית. העלות התקציבית נובעת מזה שיהיו עוד דירות להשכרה ארוכת טווח. אם שר האוצר תומך וזה מסלול מלא און-טופ, אנחנו נתמוך. אם לא, אנחנו נתנגד.

מיקי לוי (יש עתיד):

זה לא יעבור. אי אפשר להפריד את הזוגות הצעירים מכל החוק. זה לא יקרה. זה לא יקרה בשעה הקרובה. יש כאן אי הסכמה למיליון נושאים.

רועי פולקמן (כולנו):

איזו אי הסכמה?

מיקי לוי (יש עתיד):

רועי, אני לא מסכים.

רועי פולקמן (כולנו):

זכותך. אם היה לך משהו מקצועי, היית אומר.

מיקי לוי (יש עתיד):

תכף תשמע אותי. ביום זורקים את כל הזוגות הצעירים. על מה אתם מדברים? אני רוצה את זה ל-30 שנים. נראה אתכם. נראה אתכם ב-30 שנים.

רועי פולקמן (כולנו):

קיימנו על זה דיון.

מיקי לוי (יש עתיד):

נראה אתכם 30 שנים. עכשיו אתם רוצים?

היו"ר משה גפני:

חכה. אתה תקבל רשות דיבור.

שי כהן:

לשכת רואי חשבון. ככל שהצעת החוק הזאת היא בתוספת לחוק הקיים, מדובר כאן בהטבות ואנחנו לא יכולים לצאת כנגד הטבות שמציעים לנישומים. יחד עם זאת, אני לא רואה כמה זה הולך לקדם דיור להשכרה. אניח עוסק בתחום עשרות שנים ואני לא רואה איך החוק במתכונתו הנוכחית יקדם את הדיור להשכרה.

מיקי לוי (יש עתיד):

אדוני היושב ראש, החוק הזה לא אפוי. אני חוזר ואומר שיש בו הרבה מאוד חורים. יתרה מכך, הגשתי לך היום, לפני כשעה, מכתב. יש נוסח חדש. זה מזכיר לי את הדירה השלישית. זה פגם שירד לשורשו של עניין ולכן אתה לא יכול בכלל לדון בזה, לפי דעתי. כרגע אין אפשרות לדון בזה. זה מבחינה חוקית.

שנית. החוק הזה, יש בו הרבה חורים. אחרי 10 שנים ויום, כל זוג צעיר, יזרקו אותו החוצה.

רועי פולקמן (כולנו):

היום זה חמש.

מיקי לוי (יש עתיד):

אני יודע. בהטבות המס שאתה נותן להם היום, לקבלנים, הרבה יותר טוב מהחוק הישן, אני רוצה 20 שנים. 25 שנים. אחרת מה עשינו?

לכן אני אומר שעכשיו, ביום האחרון להביא חוק שהוא גרוע לזוגות הצעירים. הוא גרוע.

רועי פולקמן (כולנו):

הוא ייצר דירות להשכרה.

מיקי לוי (יש עתיד):

לשכת עורכי הדין מתנגדת, לשכת יועצי המס מתנגדת, לשכת יועצי המס מתנגדת. כל הלשכות, עד היום לא ישבו אתן.

רועי פולקמן (כולנו):

ישבו אתן.

מיקי לוי (יש עתיד):

לא ישבו אתן.

היו"ר משה גפני:

רועי, זה לא בסדר מה שאתה עושה.

רועי פולקמן (כולנו):

כל פעם שהוא יגיד שקר, אני אתקן אותו.

היו"ר משה גפני:

לא. אתה לא יכול לעשות את זה.

רועי פולקמן (כולנו):

מותר לי.

היו"ר משה גפני:

אסור לך.

מיקי לוי (יש עתיד):

עם לשכת עורכי הדין לא ישבו, אז מי משקר, אני או אתה?

רועי פולקמן (כולנו):

אתה משקר. העבירו לנו מכתבים. מיקי, אתה משקר. עם כולם ישבו. גם לשכת עורכי הדין העבירה אלי חומר. אתה מעולם לא ביקשת אתי פגישה. מיקי, די. תשאל אותו. אתה פעם ביקשת לשבת אתי פיזית?

קריאה:

ביקשתי לשבת אתך כמה פעמים.

רועי פולקמן (כולנו):

אתה יודע כמה ישיבות היו עם גינדי? כואב לך שהחוק הזה יקודם לפריפריה ולזוגות הצעירים.

מיקי לוי (יש עתיד):

אלה שטויות. אתם הולכים לדפוק את הפריפריה ואת הזוגות הצעירים. אתם הולכים לדפוק אותם. להביא את החוק הזה שעה לפני פיזור הכנסת, זה אסון.

רועי פולקמן (כולנו):

זה רק משפר.

היו"ר משה גפני:

רועי, מה זה הדבר הזה? אתה צריך להתכונן לכנסת הבאה, להתנהג בנימוס, אולי תהיה שר.

רועי פולקמן (כולנו):

אני מתנהג בנימוס.

היו"ר משה גפני:

רבותיי, אני עושה הפסקה בחוק הזה. תנסו להגיע להסכמות.

מיקי לוי (יש עתיד):

אני לא מוכן.

היו"ר משה גפני:

אני עושה הפסקה.

אני רוצה לעבור להצעת חוק פיקוח על שירותים פיננסיים. אני מבקש לקרוא למישהו מהלשכה המשפטית.

הישיבה ננעלה בשעה 12:15.

הבנייה להשכרה מתרחבת – האם זה ישפיע על שוק הדירות?