המגרש כולל בתים וחניון וצפויים להיבנות עליו 70 דירות וכן שטחי מסחר ומלונאות

חניון ברח' הירקון ת"א, שהוא ככל הנראה המגרש היקר בארץ, יוצא למכרז: 3 דונם ברחוב הירקון 7. שוויו המוערך: 300-400 מיליון שקל. המגרש כולל בתים וחניון וצפויים להיבנות עליו 70 דירות וכן שטחי מסחר ומלונאות.

בעלי החניון  יוכלו להתרשם שבסמוך לחניון  מכרה ליאורה עופר פנטהאוז בשטח 1,000 מ"ר בכ-120 מיליון שקל ומיני פנטהאוז ב-47 מיליון שקל – ואלו הדירות הכי יקרות בארץ. אחת הסיבות היא שזה אחד המגרשים הבודדים בחוף תל אביב שבהם ניתן לבנות 15 קומות למגורים. להערכת שמאים, תוכנית המתאר תאפשר ליזם כאמור לבקש גם שטחי מסחר ומלונאות.

אז למה המגרש לא נמכר עד כה? כרגיל סכסוך בעלים. אחרי שבמשך 15 שנה לא הושגה הסכמה על פיתוחו, החליט בית המשפט על פירוקו. לכונס המגרש מונה עו"ד דוקטור איתי הס, ממשרד אגמון ושות' רוזנברג הכהן ושות'.

מה מאפיין את הנכסים היקרים בישראל?

• מיקום: במרחק נגיעה מהים, בשכונות יוקרה בתל אביב וירושלים – בכל המקרים מיקום נדיר
• סוג הנכס: ווילה ,פנטהאוז, טאון האוס, נכס לשימור, בניין דירות שהוסב לבית פרטי, איחוד מגרשים, נחלות יוקרתיות במושבים
• שטח הקרקע גדול במיוחד
• השטח הבנוי גדול במיוחד
• התכנון והעיצוב יופקד בידי האדריכלים והמעצבים המפורסמים ביותר בארץ ובחו"ל
• הבניה ועיצוב הפנים יבוצעו עם ספקי המותגים היקרים בארץ ובעולם
• משך הבניה של הנכס ארוך באופן משמעותי

ניסיון שלישי למכרז מחיר למשתכן במגרש מכבי יפו; האם יצליח הפעם?

אאורה תבנה 430 דירות במקום מגרש הכדורגל הישן של מכבי חדרה

המגדל בפרויקט בבלי בגבעת עמל קיבל אישור משפטי

זיהום, שכנים מעצבנים, רעשים, אלימות בבתי ספר  – אלו הדברים שלרוב אנחנו לא בודקים לפני כניסה לדירה חדשה אבל משפיעים על רמת החיים ועל הכיס

מה אנחנו עושים כשאנחנו מעוניינים לשכור או לקנות דירה? בודקים את הדירה עצמה, לפעמים את הסביבה, לפעמים מדברים עם השכנים או עם השוכרים, מתייעצים עם גוף מקצועי, מחפשים מידע נוסף וכן הלאה. אבל מה הדברים שלא ניתן לראות בעין? אלו כוללים מפגעים שונים כמו בנייה ושיפוצים בסמוך, רעש בלתי פוסק, זיהום אוויר או שכנים מעצבנים. אלו הדברים הרחוקים מעין שחשוב לדעת.

חדש באתר הון – מידע מעודכן על מחירי הדירות בעסקאות האחרונות

זיהום אוויר וריחות

לא אחת נמצא אזורים שסובלים ממפגעי ריח וזיהום ממקורות כמו פליטות ממפעלים ואזורי תעשייה, או שריפות אשפה או נחושת פיראטיות. הנזקים  עלולים לגרום לתחושות של צריבה בעיניים ולנזקים בריאותיים של ממש לצד הסירחון

התושבים הסמוכים למפרץ חיפה סובלים מכך מאוד. יש גם מקומות שבהם מקור הריחות אינו ברור.

כדי לגלות את זה מראש צריך כבר לתחקר קצת את השכונה, אפשר בשיחה עם השכנים, שאלות בקבוצות הפייסבוק השכונתיות או חיפוש מידע ברשת. וכמובן לבוא בשעות שונות לבדוק אם זה המצב.

ההשלכות הן רעש ברוב שעות היום, אבק ולכלוך, כבישים חסומים וחניות מופקעות.

בשכונות מסוימות  הסיכוי לתמ"א 38 במרחק של עד 100 מטר מהבית מגיע ל-100%. למרות זאת, 40% מרוכשי הדירות בכלל לא בדקו מהן התוכניות לסביבה הקרובה לפני הרכישה.

כדי לגלות אילו תוכניות בינוי עתידיות קיימות באזור, יש לפנות לאגף ההנדסה של העירייה או הרשות המקומית, ולעבור על בקשות להיתרי בנייה שהוגשו והתקבלו בסביבה הקרובה. אפשרות קלה ונגישה יותר היא לחפש את המידע ברשת.

רעש

נוסף לבנייה רעש יכול לנבוע מכבישים סואנים, אזורי בילוי ומסחר, מגרשי ספורט, קופות חולים, שדות תעופה ועוד.  הבעיה בגילוי הרעשים היא כפולה, לא בכל שעות היממה יש רעש, לכן תלוי מתי בודקים את הדירה. בעיה אחרת היא  תכנון עתידי למשל של כביש או מוסד ציבור.

כדי להימנע מכך צריך לחקור את הסביבה ולבדוק איפה ממוקמים אזורים מרעישים ביחס לדירה, כמו סניפי תנועות נוער, מתנ"סים, מגרשי משחקים ופארקים. בנוסף חשוב להגיע לדירה בשעות ובימים שונים כדי לראות בעצמכם, ובעיקר לשמוע, מהי רמת הרעש.

כדי לראות אם מתוכננים גורמי רעש נוספי בעתיד אפשר לבדוק בתמ"א או ברשת.

שכנים מעצבנים

בבניינים משותפים בעיה מרכזית היא שכנים מעצבנים – ראו כאן: מה עושים עם שכנים מעצבנים.. לצד זאת רוב השוכרים והרוכשים מעדיפים אנשים כמותם מבחינת הכנסה, רמת חיים,  השכל, גיל וכדומה

בקרב רוכשי הדירות 79%, טענו שזהות השכנים חשובה להם מאוד, אם כי 66.5% בכלל לא טרחו לדבר איתם לפני שחתמו על חוזה.

כדי להימנע מאכזבה שיחה קצרה עם השכנים יכולה לעזור.  מידע סוציו-דמגורפי על האזור   אפשר למצוא למשל באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שנותן מידע ברמה העירונית, או באתים אחרים ברשת..

חניה ופקקים

אם רואים את הדירה בשעות היום, סביר שהרחובות ריקים והחניות זמינות. אבל בשעות העומס של הבוקר ייתכנו פקקים ביציאה מהשכונה, עומס ברחובותיה ובצפירות. ובשעות חזרה מהעבודה: פקק בכניסה, מצוקת החניה, ומכוניות שמחנות על המדרכות.

ככל שהבניה במרכזי הערים הולכת ומצטופפת עם פרויקטים של התחדשות עירונית – שחלקם אף מצמצמים את מקומות החניה לעידוד נסיעה בתחבורה ציבורית – הפקקים בהם גדלים.

אם אתם רוצים להימנע משעות מיותרות של ישיבה בפקק או חיפוש חנייה, לפני שתחתמו על חוזה חשוב לבקר בשכונה בשעות שמאופיינות בפקקים: שעות הבוקר ואחר הצהריים.  אפשר להיעזר בגוגל מאפס, שאחד השירותים שהוא מציע הוא מדידת זמן נסיעה בשעות מסוימות.

אנטנות בסביבה

הנזק שאנטנות סלולאריות גורמות לבריאותם של המתגוררים לידם עדין לא הוכח בשום מחקר רציני, אבל נרצה לדעת כמה אנטנות יש בסביבת המגורים שלנו ובאיזו קרבה. במקרים רבים הן מוסוות היטב וקשות לאיתור.

כדי לגלות אותן אפשר לפנות לאתר המשרד להגנת הסביבה, שבו יש מפה אינטראקטיבית של כל האנטנות הסלולאריות שפעילות כיום או שנמצאות בהקמה ברחבי הארץ – ולאיזו חברה הן שייכות. גם חלק מהרשויות המקומיות מציעות מפה דומה.

חושך בדירה

. היעדר אור טבעי בבית מצריך תאורה דולקת למשך שעות ארוכות וכן חימום חזק יותר בחורף.זה משפיע גם על דודי שמש ומחייב פעמים רבות התקנת דוד חשמל, וכך החשבונות גדלים.

בשל הזינוק במספר המגדלים והציפוף בבנייה, בעיקר באזורי הביקוש, יש יותר ויותר דירות חשוכות, ללא כניסה של אור.

כדי להימנע צריך להגיע לדירה בשעות שונות של היום כדי לבדוק עד כמה היא מוארת במהלכן. אם כי  בדירות שנמצאות עדיין על הנייר המשימה קשה יותר, אבל אפשר לבדוק אם יש בדיקות צל בתוכניות הבנייה או אם מתוכניים בניינים נוספים שיסתירו את השמש.

איכות בתי הספר – אלימות וציונים

איכות של בית ספר נמדדת כיום על ידי שני מבחנים עיקריים שעורך משרד החינוך: מבחני מיצ"ב – שנערכים בכיתות ה' ו-ח', וכמובן מבחני הבגרות, שנערכים בתיכון. אבל בעוד שהבגרויות מודדות רק הישגים אקדמיים, למיצ"ב יש חלק נוסף וחשוב שרבים לא מודעים אליו – מדידת רמת האלימות בבית הספר ושביעות הרצון של התלמידים והמורים ממנו.

בחלק זה נשאלים התלמידים על אירועים אלימים – פיזית או מילולית – שחוו בבית הספר, על תחושת הביטחון שלהם בו ועל יחסם של המורים. המורים, מצדם, נשאלים על עומס העבודה ועל תחושת השחיקה שלהם. מכאן עולה הרבה פעמים שלא מעט תלמידים בישראל מפחדים ללכת לבית הספר, גם בשכונות מבוססות ובבתי הספר שנחשבים למוצלחים. כאן אפשר לראות איך רמת בתי הספר משפיעה על ערך הדירה.

אפשר לבדוק באמצעות נתוני מבחני המיצ"ב המופיעים באתר משרד החינוך וגם באתר "גוב מאפ" של המרכז למיפוי ישראל. ניתן למצוא אותם גם במדד מדלן לחינוך, שמרכז נתונים על כל בתי הספר בארץ, מכל הזרמים (ממלכתי, ממלכתי דתי, חרדי וערבי). או באתר שקיפות בחינוך.

איך רמת בתי הספר משפיעה על מחיר הדירה

תבע – איך היא עוזרת לנו להחליט ברכישת דירה

איך לחסוך כסף ברכישת דירה?

הראל: "החברה לומדת את משמעויות ההחלטה ובוחנת את האפשרות להגשת בקשת רשות ערעור

בית המשפט המחוזי בתל אביב אישר  תביעה נגד חברת הביטוח הראל כייצוגית. בתביעה, שהוגשה לפני חמש שנים, על סכום של 380 מיליון שקל, נטען כי הראל אינה משלמת את מלוא תגמולי הביטוח המגיעים למבוטחים בפוליסות ביטוח חיים ואובדן כושר עבודה.

התובע טען, כי הראל לא שילמה ואינה משלמת את מלוא התשלומים כמתחייב לפי חוזי הביטוח. לפי טענתו, על פי הפוליסות, מי שאירע לו מקרה ביטוח זכאי לבונוס שהצטבר מרווחי ההשקעות עד לתשלום הראשון ולאחר מכן, בפיצוי החודשי לתשלום, זכאי להצמדה למדד וחלק מרווחי ההשקעות. אולם,  החברה לא שילמה את הכסף למבוטחים.

המבוטחים גם לא תוגמלו בגין חישובי הצמדה למדד וכן החברה לא שיתפה אותם ברווחים הגדולים, בניגוד לתנאי הפוליסה. כך טען

הראל מצדה אישרה שהמבוטחים הרלוונטיים זכאים לחלק מהתגמולים שאותם לא שילמה, אולם נימקה כי החישוב של התובע מוטעה וכי בלי קשר לתביעה  היא כבר נערכה להשיב חלק מהכספים.

נוסף לקבלת התביעה כייצוגית, פסק השופט כי הראל תשלם בינתיים הוצאות משפט בסך 35 אלף שקל לתובע.

חברת הראל כתבה בהודעה לבורסה כי "החברה לומדת את משמעויות ההחלטה ובוחנת את האפשרות להגשת בקשת רשות ערעור".

נוסטרו – איך חברות הביטוח משקיעות את הנוסטרו שלהם? והאם אין ניגוד עניינים מול הכספים המנוהלים בפנסיות?

קבוצת הראל – זינוק של 75% ברווח ל-287 מיליון שקל

מהאינתיפאדה השנייה "חלה התנתקות של ממש בין השניים והתמ"ג לנפש גדל הרבה יותר מהשכר הריאלי"

מהדוח של מרכז אדווה על המצב החברתי עולה כי אין קשר בין הצמיחה במשק לשכר. לפי חוקרי אדווה, כבר לפני שלושה עשורים התנתקה הצמיחה – הגידול בתמ"ג לנפש, מהגידול בשכר הממוצע.

בשנים 1968-1989 הגידול בתמ"ג לנפש אכן היה מלווה בעלייה המקבילה של השכר הריאלי, אולם בתחילת שנות התשעים נפתח פער ביניהם כשהתמ"ג לנפש החל לגדול יותר מהשכר הממוצע. במשך מספר שנים נשאר הפער בעינו, אולם מהאינתיפאדה השנייה "חלה התנתקות של ממש בין השניים והתמ"ג לנפש גדל הרבה יותר מהשכר הריאלי".

בשנים 2013-2014 הגיע הפער בשיעור הגידול של השניים לשיא ורק מ-2015 החלה מגמת ירידה איטית בפער.

בדו"ח מדגיש מרכז אדוה את הגידול במשקל ההכנסה מעבודה במשקי הבית בין 2000-2017 על רקע הצטמקות הכנסות משקי הבית מקצבאות ומתמיכות מאז הקיצוצים הגדולים בקצבאות הביטוח הלאומי בשנות האינתיפאדה השנייה, שהונהגו על ידי שר האוצר דאז, בנימין נתניהו.

בעשירון התחתון עלה משקל ההכנסות מעבודה מ-31.7% ב-2000 ל-52.3% ב-2017 ואילו משקל ההכנסות מקצבאות ותמיכות ירד בעשירון זה מ-66.6% ל-45.8%. הנפגעים העיקריים מהקיצוצים בקצבאות היו ששת העשירונים הנמוכים, כאשר בעשירון השני ירד משקל ההכנסה מקצבאות מ-50.4% ל-32.2% ב-2017, בעשירון השלישי ירד משקלן מ-35.4% ל-24.8% וכן הלאה.

כך  שרק מיעוט נהנה מהכנסות משמעותיות מהון, ומיעוט זה מורכב מהעשירונים העליונים. גידול ההכנסה מהון בין 2000-2017 נובע בין השאר מהגידול בשכר הדירה שגובים בעלי הדירות.

מס הכנסה שלילי לא פתרון

על מס הכנסה שלילי, אומרים, רחוק, מלהיות פיצוי. לפי פרסומי בנק ישראל, עומד שיעור המיצוי של המענק (שיעור אלה שמממשים את זכותם לקבלו) על 70% – שיעור נמוך משיעור המיצוי של קצבאות הביטוח הלאומי, שעומד על 90%, ואם עבור מקבלי שכר המינימום מהווה המענק תוספת שנתית של לא יותר מ-5%, הרי שמענק זה "לא מהווה פתרון לאי השוויון בישראל".

יותר מכך, לפי מרכז אדוה, המענק, שמתקבל במספר תשלומים במועדים שמנותקים ממעוד ההשתכרות,  מהווה סבסוד למעסיקים ומקנה לגיטימציה לנורמה של תשלום שכר נמוך.

בסיכומו של דבר, מכלל מקורות ההכנסה העיקריים – עבודה, קצבאות ותמיכות, פנסיות וקופות גמל והון: שני העשירונים העליונים קיבלו יחד 43.3% מכלל עוגת ההכנסות של משקי הבית שבראשם עומד שכיר, ואילו שמונת העשירונים הנותרים קיבלו יחד 56.7% – התפלגות שנותרה יציבה על פני העשור האחרון.

מכון אדווה: בעשירון התחתון כמעט לא מקבלים פנסיה

השכר הממוצע במשק ירד ל-10,303 שקל באוקטובר

תוכנית הסיעוד הלאומית – מהי התוכנית? מדוע זה חשוב? ואיך זה ימומן?

ההיחלשות נבעה מירידה במכירות בחנויות הזהות בתחום ההלבשה

חברת האופנה קסטרו סיכמה את הרבעון הרביעי של 2018 ואת השנה כולה עם תוצאות שליליות וירידה בכל הפרמטרים. בעקבות התוצאות השליליות שפירסמה  החברה לא תחלק החברה דיבידנד לשנת 2018. מניית קסטרו הגיבה בירידה.

הרווח הגולמי הרבעוני עמד על 262.5 מיליון שקל – 56.8% מהמכירות, לעומת 300 מיליון שקל – 60.8% מהמכירות – ברבעון המקביל. הרווח התפעולי צנח ברבעון ביותר מ-95% ל-2 מיליון שקל לעומת 44.5 מיליון שקל ברבעון המקביל ב-2017. בשורה התחתונה סיימה קבוצת האופנה את הרבעון עם הפסד נקי של 7 מיליון שקל לעומת רווח של 33.7 מיליון שקל ברבעון המקביל.

בשנת 2018 הסתכמו הכנסות הקבוצה ב-1.74 מיליארד שקל לעומת כ-1.78 מיליארד שקל ב-2017. הרווח הגולמי השנתי עמד על מיליארד שקל לעומת 1.04 מיליארד שקל בשנה הקודמת. בקמעונאית הבגדים מסבירים כי הסיבה לרידה  היא בעיקר הפחתות ערך מלאי של פריטי אופנה. הרווח התפעולי השנתי צנח ב-67% ל-24 מיליון שקל לעומת 73 מיליון שקל ב-2017.

הצניחה ברווח התפעולי נבעה מפחת גדול עקב שינוי פריסת חנויות ומעלייה בהוצאות שכר עבודה בעקבות עליית שכר המינימום.

בשורה התחתונה סיכמה קבוצת האופנה את 2018 עם צניחה של 75% ברווח הנקי ל-11 מיליון שקל לעומת 44 מיליון שקל בשנת 2017.

העלייה החדה בהוצאות, לצד הפער השלילי בסעיף עליית ערך בהשוואה לשנה קודמת, הובילו לירידה חדה של 31% ברווח התפעולי של דלק רכב, ל-294.9 מיליון שקל,

דלק רכב דיווחה על תוצאות 2018 עם ירידה של כמעט 6% במספר המכוניות שנמכרו ונסיגה גדולה מאוד בשורות הרווח, הן התפעולי והן הנקי – למרות העלייה המתונה בשורת ההכנסות.

תחום האנרגיה (באמצעות ורידיס תחנות כוח) הוביל להכנסות של 44 מיליון שקל ורווח תפעולי של 4.7 מיליון שקל, ותחום איכות הסביבה (באמצעות ורידיס איכות הסביבה) הכניס 351.1 מיליון שקל ורווח תפעולי של 6.7 מיליון שקל.

הוצאות התפעול השנתיות של דלק רכב (עלות המכירות) זינקו ל-3.08 מיליארד שקל, לעומת 2.87 מיליארד שקל ב-2017. לכך מצטרפת עלייה של 8 מיליון שקל בהוצאות מכירה ושיווק, שעמדו על 128.5 מיליון שקל, ועלייה גדולה מאוד בהוצאות ההנהלה וכלליות, ל-83. מיליון שקל, לעומת 42.2 מיליון שקל ב-2017.

את העלייה בסעיף ההנהלה וכלליות מסבירים בחברה באיחוד פעילות ורידיס (חברה שעוסקת בתחומי האנרגיה, איכות הסביבה, והתפלת מים), וכן מעלויות חד פעמיות של 13.5 מיליון שקל שקשורות לרכישתה.

העלייה החדה בהוצאות, לצד הפער השלילי בסעיף עליית ערך בהשוואה לשנה קודמת, הובילו לירידה חדה של 31% ברווח התפעולי של דלק רכב, ל-294.9 מיליון שקל, לעומת 428.7 מיליון שקל ב-2017. סעיף המימון תרםללחץ על שורת הרווח של החברה – מול הוצאות מימון נטו של 140.4 מיליון שקל שנרשמו ב-2018, עומדת הכנסת מימון נטו של 27.2 מיליון שקל ב-2017.

קרסו ודלק רכב יורדים במכירות; ייבוא הרכבים מצטמצם

דלק רכב – מכרה רק 4,000 רכבים ברבעון; המכירות ירדו ב-13%

מה שמשתקף מכל העסקים, ובמיוחד מעסקי הרכבות, זה שהכלכלה צומחת בקצב איטי יותר. אמר

. "אכן נראה שקצב צמיחת הכלכלה האט", אמר וורן באפט, יו"ר ומנכ"ל חברת ברקשייר האת'וויי ל-CNBC.

הייתי אומר בזהירות שהמגמה הזאת כמעט מובהקת, אבל לא מעבר לכך". באפט הוסיף שההאטה ב-BNSF, חברת הרכבות שבבעלות ברקשייר מרמזת על צמיחה מואטת, אם כי חלק מהמידע עשוי להיות מושפע מגורמים עונתיים, כמו מזג האוויר.

באפט מצטרף לחששות האנליסטים הגוברים שהצמיחה הכלכלית בארה"ב עשויה להיעצר. כך שוק המניות הפך תנודתי יותר וירדו תשואות האוצר. התשואה לעשר שנים שמשמשת חיווי לתהליכים כלליים יותר ירדה בן לילה לרמתה הנמוכה ביותר מאז דצמבר 2017. הפער שבין תשואות אגרות החוב לעשר שנים ולשלושה חודשים הפך לאחרונה לשלילי. התנהגות כזאת של תשואות האג"ח מרמזת על כך שמיתון אולי עומד בפתח.

באפט אמר"אכן נראה שיש האטה. אני לא מאמין שיש היפוך מגמה, אבל מה שמשתקף מכל העסקים, ובמיוחד מעסקי הרכבות, זה שהכלכלה צומחת בקצב איטי יותר".

על המיתון הצפוי אמר:"ובכן, אני פשוט מקווה שאזכה לראות עוד כמה תקופות מיתון, שאזכה לחיות זמן רב מספיק", ענה באפטצוחק. "אני לא יודע כמה תקופות מיתון עברתי בחיי", הוסיף באפט, "אבל הן חלק מהמערכת הקפיטליסטית, ועוד יהיו כאלה בעתיד"

למרות זאת, ציין "זה לא משנה שום דבר בפעילותנו. גם אם הייתה נורה אדומה מהבהבת, עדיין היינו ממשיכים להשקיע באותה דרך"

"גם אם היו מהבהבות נורות אדומות, אפילו אור אדום עז, היינו ממשיכים להשקיע באותו האופן", הוסיף המשקיע הנודע שציין כי המקום הטוב ביותר להשקיע את כספך הוא ארה"ב. "אלוהים בירך את אמריקה",סיכם.

הצריכה הפרטית וההכנסה האישית בארצות הברית צמחו בקצב מתון מהצפוי בתחילת השנה והאינפלציה הואטה.

באפט על אורקל:;אני לא חושב שאני מבין לאן הענן מתקדם;

צפויה האטה בנדלן בארצות הברית

מניות הבנקים בארצות הברית: רעות לטווח הקרוב, טובות לטווח הארוך

.

ענף ההלוואות משתנה: מוקם מאגר נתוני אשראי, נוספים מוסדות מלווים וחברות האשראי נפרדות מהבנקים – אז איך לוקחים הלוואה היום?

בקרוב תושק מערכת נתוני אשראי על ידי בנק ישראל. במערכת אפשר להשוות בין הצעות האשראי מהמלווים השונים. המערכת היא למעשה חלק מיישומו של חוק נתוני אשראי, שבמסגרתו הוקם מאגר נתוני האשראי.

המאגר נועד להציע הצעות ריבית אטרקטיביות ללווים – כך שעוד גופים נוסף לבנקים יוכלו להעריך בצורה מדויקת את הסיכון שהם לא יחזירו את ההלוואה.

במסגרת החוק, הבנקים, נותני האשראי השונים במשק וגופים ממשלתיים כמו לשכת ההוצאה לפועל, יעבירו למאגר מידע על כל אזרח. כל נותן אשראי צרכני מעל 250 מיליון שקל חייב להתחבר למאגר ולהעביר מידע. עד כה חוברו כעשרה גופים חוץ־בנקאיים. ישנם שני סוגי מידע שניתן להעביר: מידע שלילי, שהוא מידע על אי־עמידה בהתחייבויות, כמו פתיחת תיק הוצאה לפועל. מידע זה עובר כבר כיום. סוג המידע השני הוא מידע חיובי – על ההתחייבויות שנטל הלקוח ועמד בהן. מידע זה מאפשר לגוף נותן האשראי לדעת שלפניו לווה שמחזיר את חובותיו, ולהציע לו ריבית יותר אטרקטיבית.

המידע יישמר במאגר ויהיה פתוח בפני לשכות אשראי שקיבלו רישיון מבנק ישראל, ובהן חברות די. בי.איי, קו מנחה,, והן יעניקו ללווה דירוג אשראי. עם הדירוג הזה – הוא יוכל ללכת ולקבל הצעות אשראי אטרקטיביות. אבל גם עולות כמה בעיות. עליהן נדון וגם בפתרונות המוצעים. ראו פה להרחבה: איך יעבוד מאגר נתוני האשראי החדש

חדירה לפרטיות

אחד החששות הגדולים בקשר למאגר הוא  חדירה לפרטיות הלווים ואיסוף מידע עליהם  בדומה להפרות של חברות האינטרנט הגדולות. לכן נקבע כי על הלווה לאשר את מתן המידע למלווים השונים, והוא לא יועבר ללא הסכמתו. בנוסף, לווה שלא מעוניין שפרטיו ייכללו במאגר יכול לבקש שלא לאסוף את המידע עליו. עם זאת – הוא גם לא יוכל ליהנות מהיתרונות שהמידע מקנה לו בבואו לחפש הצעות אשראי אטרקטיביות.

מעמדות

בעיה אחרת היא שני  מעמדות של לווים – לווים שלהם דירוג אשראי טוב, עליהם יתחרו המלווים, ולווים עם דירוג נמוך יותר – שכעת מצליחים לקבל הלוואות מגופים חוץ־בנקאיים גם אם קיבלו סירוב מהבנק – ולא יוכלו להמשיך ולקבל גישה לאשראי כיוון שהיקף חובותיהם הכולל יהיה ידוע לכל המלווים.

תגובת בנק ישראל היא שהיכולת של הגופים החוץ־בנקאיים לתמחר נכון גם את הלווים בעלי הדירוג הנמוך, תאפשר להציע להם אשראי בתנאים המתאימים להם – ולא אשראי שלא יוכלו להחזיר שיוביל לפשיטת רגל

מצוקה זמנית

בעיה אחרת היא שלווה  שהצליח להחזיר את התחייבויותיו באופן שוטף ונקלע למצוקה זמנית יספוג פגיעה בדירוג האשראי שלו. כדי להתמודד עם חשש כזה, על לשכות האשראי שמעניקות את הדירוג ללווה לקחת בחשבון מצוקות זמניות. בנוסף, לצד הדירוג הסופי על הלקוח, יוכלו הלשכות להעביר למלווים את כלל המידע עליו, כך שהמלווים יוכלו להעריך בעצמם את הסיכון, והאם באמת מדובר היה בבעיה זמנית.

שימושים נוספים

עוד עלו חששות שהמידע ישמש לשימושים נוספים מלבד דירוג האשראי. בעולם יש מקומות שבהם הנתונים משמשים לצורך השכרת דירה .לכן בבנק ישראל קבעו שלשכות האשראי לא יוכלו לעשות שום שימוש במידע. למשל – הן לא יוכלו להעביר אותו לצד שלישי שמבקש לשווק הלוואות רק ללקוחות עם דירוג גבוה. כדי שמידע יעבור למלווה – יש צורך בבקשת אשראי פתוחה של הלקוח (כלומר, בקשת הלוואה. אי־אפשר לבקש מידע שלא דרךבקשת הלוואה).

עליית שיעור ההלוואות

מי הגופים המלווים

עד לא מזמן נותני האשראי העיקריים לצרכנים ולמשקי הבית היו הבנקים. הבנקים העניקו שני סוגי אשראי עיקריים: משיכת יתר (המינוס) והלוואות (בתנאים שונים ולתקופות שונות). עם השנים החלו גופים נוספים בשוק להעניק הלוואות לצרכנים:

גופים מוסדיים:

חברות הביטוח ובתי ההשקעות, המנהלים את החסכונות ארוכי הטווח שלנו (פנסיות, קופות גמל, ביטוחי מנהלים, קרנות השתלמות). גופים אלו מאפשרים ללקוחות שמנהלים אצלם את חסכונותיהם לקבל הלוואות.  הקרן משמשת כבטוחה לחברה כנגד ההלוואה. גובה ההלוואה מוגבל לאחוז מהסכום בחיסכון. ככלל ניתן לומר שכיוון שלגוף המוסדי ישנה בטוחה להלוואה,  בשל הבטוחה הריביות שמציעים הגופים המוסדיים הן אטרקטיביות יחסית.חיסרון: אם לוקחים הלוואה כזו, לא ניתן לעבור לגוךף חיסכון אחר.

חברות  האשראי:

בינתיים יש שלוש חברות אשראי: ישרכארט, מקס (לאומי קארד לשעבר) וכאל. שלוש החברות היו עד לאחרונה בבעלות הבנקים, אולם בעקבות רפורמה שבוצעה לאחרונה, השתיים הראשונות התנתקו מהם, לאומי נמכרה לוורייזון וישראכרט יצאה בהליך של הנפקה לציבור. חברות כרטיסי האשראי מעניקות הלוואות גם באופן ישיר וגם כחלק מובנה מפעילות כרטיס האשראי. למשל: כרטיס אשראי "מתגלגל" (כרטיס אשראי מתגלגל – מדריך), שבו משלמים חלק מסכום הרכישות בחודש העוקב וחלק ניתן לגלגל לחודשים מאוחרים יותר, זהו כרטיס שלמעשה מעניק אשראי על החלק שמגלגלים הלאה. הלוואות אלו יקרות יותר, אך ניתנות ביתר קלות לעומת הבנקים והמוסדיים

הלוואות בין עמיתים:

הלוואות בין עמיתים ניתנות על ידי חברות כגון בלנדר, טריא ו־eLoan, שמצד אחד מציעות לציבור לשים אצלן את כספו (תמורת ריבית) כדי שישמש למתן הלוואות, ומצד שני מעניקות הלוואות לציבור. גובה הריבית תלוי ברמת הסיכון של הלווה ובאורך ההלוואה.

חברות מסחריות ומועדונים:

יש חברות פרטיות המתמחות במתן אשראי – המוכרת יותר היא חברת מימון ישיר. לצד חברות אלו, לאט־לאט ישנן חברות נוספות שמעוניינות להעניק הלוואות לצרכנים שלהם: למשל שופרסל החלה השנה לקדם פרויקט למתן הלוואות, ומגדל החלה בפיילוט עובר לקוחותיה. חברות הליסינג מעניקות אשראי לרוכשי רכבים, וגם מועדוני צרכנות שונים מציעים לחבריהם הצעות להלוואות, שבדרך כלל ניתנות בפועל על ידי חברות כרטיסי האשראי.

איך לוקחים היום הלוואה

היום כמו פעם חשוב להשוות בין הריביות שיציעו לכם הגופים השונים. עלויות נוספות עשות לייקר את ההלוואה- עמלות שונות, דמי פתיחת תיק.

אירועים שונים עשויים לייקר את ההחזר, ובהם עליית ריבית בנק ישראל (אם ההלוואה צמודה לפריים), שינויים בשער הדולר (אם ההלוואה צמודת מט"ח), התייקרות במשק (אם הריבית צמודת מדד).

חשוב מאוד גם לברר אם יש קנס על פירעון מוקדם של ההלוואה, למקרה שתהיו מעוניינים להחזיר את הכסף לפני המועד שנקבע בהסכם ההלוואה.

לאחר שכבר חשיבתם את העלויות – התמקחו, עם האירועים האחרונים, ובהם מאגר האשראי והיפרדות החברות מהבנקים, יש לכם יותר הצעות ומה להראות לגוף המלווה. בראש ובראשונה נסו להפחית את עלויות ההלוואה, בקשו הפחתת עמלות וקנסות.

עוד משהו שלא השתנה הוא שהלוואה היא לא מתנה, וצריך להחזיר אותה ועוד עם ריביות ועמלות, לכן אסור להתפתות להלוואות של מהרגע לרגע, בלי בירור מקיף של ההצעה, יכולת ההחזר ואפיקים חלופיים להלוואה, למשל הכנסה נוספת, קיצוץ בהוצאוות, דחיית הרכישה למועד מאוחר יותר או ויתור עליה בכלל. וכמובן שלקחיחת הלוואה על הלוואה רק תייקר לכם את העלויות, וכך גם הלוואה לסגירת המינוס שהוא למעשה הלוואה בריבית גבוהה יותר

הלוואה לעסק מהגופים המוסדיים – כמה ואיך עושים את זה?

בעלי עסקים קטנים ובינוניים – איך לקבל ערבות להלוואה מטעם המדינה?

איך בוחרים ממי לוקחים את ההלוואה?

.

שלושת העשירונים העליונים מרוויחים משכר הדירה, פחות משלמים על ביטוח ממלכתי, פערי שכר גדולים בתוך העשירון העליון עצמו

מכון אדווה פרסם את הנתונים שלו על המצב החברתי ל-2018, ומה עולים הפרמטרים הבאים:

שכר דירה

לפי דוח המצב החברתי של מכון אדווה, שלושת העשירונים העליונים מרוויחים 73% מכלל שכר הדירה המשולם בישראל – מתוכם העשירון העליון בלבד מקבל 44%. שכר הדירה, לפי הדוח, מעביר הון מהעשירונים החלשים להכי חזקים.

עוד עולה כי אם בשנת 2000 רק 4.4% מהכנסות משקי הבית בעשירון העליון הגיעו מהון, ב־2017 שיעור זה כבר הגיע ל־6.6%, ולפי מחברי הדו"ח, ההכנסות משכר דירה הן אחת הסיבות העיקריות לעלייה זו.

בעשור האחרון 25% מהדירות החדשות שנבנו נמכרו למשקיעים. ובשנתיים האחרונות חלה ירידה לשיעור נמוך יותר, בעקבות חקיקיה ומיסוי המקשים על משקיעים להיכנס לנדל"ן. כך שיעור הבעלות על שתי דירות ויותר יותר משילש את עצמו בשני העשירונים העליונים – מ־8% ב־2007 ל־27% ב־2017. מי שמשלם את שכר הדירה הם העשירונים התחתונים: ל־62% ממשקי הבית בעשירון התחתון אין דירה בבעלותם. בעשירון השני המצב רק 45% שלא מחזיקים בדירה בבעלותם.

פנסיה

הפערים בפנסיה בחברה הישראלית גדולים מאוד: רק ל־4% ממשקי הבית בעשירון הראשון יש פנסיה, ורק ל־14% בעשירון השני, לעומת 82% בעשירון העליון ו־80% בעשירון התשיעי. בהתאם, 88% ממשקי הבית בעשירון התחתון ו־77% בעשירון השני חיים רק מקצבאות.

הפערים מתבטאים גם בגובה התשלום החודשי מהפנסיה: ההכנסה הממוצעת של משק בית בעשירון העליון מפנסיה עמדה ב־2017 על כ־14.5 אלף שקל – פי 18 מההכנסה הממוצעת של 800 שקל בחודש שמקבלים אותם 4% מהעשירון התחתון שבכלל יש להם פנסיה.

פערי שכר גדולים קיימים גם בתוך העשירון העליון עצמו. לפי הדוח ההכנסה הממוצעת של משק בית במאיון העליון גבוהה פי 2.2 מההכנסה הממוצעת של תשעת המאיונים הנותרים בעשירון העליון. אלו משפיעים, לפי האוצר, על מדד אי- השוויון בישראל

עלות השכר הממוצעת של המנכ"לים ב־100 החברות הציבוריות הגדולות בישראל עמדה ב־2017 על 4.5 מיליון שקל לשנה או 370 אלף שקל בחודש. זה היה פי 36 מהשכר הממוצע במשק באותה שנה ופי 74 משכר המינימום. התגמול הממוצע לחמשת נושאי המשרות הבכירות בחברות אלה עמד על 3.15 מיליון שקל בשנה או 263 אלף שקל בחודש.

ביטוחי בריאות

ב־2017 שיעור ההשקעה של משקי הבית בביטוחים משלימים ופרטיים ובהשתתפות עצמית לתרופות עמד על 13.9 מיליארד שקל, פי שלושה מאשר ב־2000 (4.6 מיליארד שקל במחירי 2017). כלומר ההוצאות הפרטיות על ביטוחי בריאות, שעמדו על 36% מההוצאה למס בריאות ב־2000 הגיעו ל־60% ב־2017.

מי זכאי לדיור ציבורי ואיך מקבלים

המדינה מסרבת להצמיד את גובה הסיוע בשכר דירה לעלייה בדמי השכירות

העשירון העליון נהנה יותר מהטבות מס על חיסכון

זאת למרות הפסדיה שהגיעו ל-911 מיליון דולר ב-2018

מניית חברת שיתוף הנסיעות ליפט החלה להיסחר בבורסת נאסד"ק, וכבר ביום הראשון עלתה ב-8.7% ל-78.30 דולרים.

במהלך יום המסחר המניה הגיעה אף למחיר של 87.24 דולרים, זינוק של 20% לעומת התמחור בהנפקה: 72 דולר, ששיקף לחברה שווי של 24 מיליארד דולר.

המניה הייתה אמורה להימכר  במחיר של בין 62 ל-68 דולר אך ביקושים גבוהים גרמו לליפט להעלות את המחיר. החברה אף הגדילה את מספר המניות שמכרה ל-32.5 מיליון לעומת ה-30.8 מיליון שתכננה להציע.  במסגרת הנפקת המניות גייסה החברה מעל 2 מיליארד דולר.

לפי הצהרת ליפט היא מחזיקה ב-39% מהשוק האמריקאי לשירותי שיתוף נסיעות, לפי מדד מספר נסיעות. בשנת 2016 החזיקה רק ב-22% מהשוק. ברבעון האחרון של 2018 השתמשו באפליקציית ליפט 19 מיליון נוסעים והם ביצעו 178 מיליון נסיעות. לשם השוואה, ברבעון הרבעון של 2016 מספר הנוסעים עמד על 3.5 מיליון בלבד, ואלו הזמינו 29 מיליון נסיעות.

מלבד שירותי שיתוף נסיעות, ליפט כבר החלה להציע גם שירותי שיתוף אופניים וקורקינטים ועוסקת בפיתוח טכנולוגיית רכב אוטונומי, בדומה לאובר. אך להבדיל מאובר שרוצה להתרחב לתחומים נוספים מלבד תחבורה ובהם משלוחי מזון, ליפט אומרת שהיא נשארת בתחבורה.

נציין כי התנפלות המשקיעים היא למרות הפסדי החברה שהתרחבו ב־32% ב־2018 ועמדו על 911 מיליון דולר.

ליפט מכוונת לשווי של 25 מיליארד דולר; האם היא שווה כזה סכום?

ליפט, המתחרה של אובר, תהיה לפניה בבורסה

החוק קובע מה זכויות התושבים, מה כלול בסל הבריאות שלהם, מה הביטוח המשלים ואיך להתנהל מול קופת החולים.

החוק בישראל, להבדיל מבמדינות אחרות, מאפשר לכל תושב ישראל לקבל שירות ממלכתי באמצעות קופות החולים. החוק קובע מה זכויות התושבים, מה כלול בסל הבריאות שלהם, מה הביטוח המשלים ואיך להנהל מול קופת החולים.

מיהו תושב?  מי שהמוסד לביטוח לאומי הכיר בו כתושב מדינת ישראל.

עקרונות היסוד

עקרונות היסוד של ביטוח ממלכתי בישראל קובעים:

• כל תושב במדינת ישראל זכאי לשירותי בריאות.
• *כל תושב שמלאו לו 18 שנים, חייב להירשם כחבר בקופת חולים, לפי בחירתו. אין כל הגבלה ברישום לקופת חולים, לרבות בשל גיל או מצב בריאותי.
• כל מבוטח זכאי לקבל באמצעות קופת החולים בה הוא חבר את מלוא השירותים הקבועים בסל שירותי הבריאות.
• השירותים הרפואיים הכלולים בסל שבחוק, יינתנו לפי שיקול דעת רפואי, באיכות סבירה, בתוך זמן סביר ובמרחק סביר ממקום מגוריו.
• כל מבוטח זכאי לקבל את שירותי הבריאות תוך שמירה על כבודו, פרטיותו והסודיות הרפואית שלו.
• כל מבוטח זכאי להגיש תלונות נגד קופת החולים – לאחראי לבירור תלונות החברים בקופה. כמו כן, זכאי כל מבוטח לקבול נגד קופת החולים ונותני שירותיה, עובדיה או כל מי שפועל מטעמה, לנציבות הקבילות לחוק ביטוח בריאות ממלכתי.
• קופת חולים לא תגביל ולא תשלול זכותו של המבוטח לפנות לערכאות (הערכאה המוסמכת לעניין חוק ביטוח בריאות ממלכתי הינה בית הדין האזורי לעבודה).

​​​מתחת גיל 18 ילדים שנולדו בארץ (ורשומים במרשם האוכלוסין), נרשמים עם לידתם בקופת החולים שבה חבר ההורה המקבל את קצבת הילדים בעבורם מהביטוח הלאומי (בדרך כלל האם). הרישום מתבצע על ידי המוסד לביטוח לאומי, ואורך מספר ימים.
הורים המעונינים שילדם יירשם בקופת החולים של ההורה שאינו מקבל קצבה, יכולים להודיע על כך בסניפי בנק הדואר, תוך שישה חודשים מיום הלידה. הרישום יבוצע מידית וללא תקופת המתנה.

חיילים בשירות סדיר ובקבע זכאים לקבל שירותי בריאות מצה"ל, ולכן אינם זכאים לקבל שירות רפואי מכח חוק ביטוח בריאות ממלכתי.
עם השחרור חוזרים החיילים לחברותם בקופת חולים בה היו חברים טרם גיוסם.
מומלץ לכל חייל לברר עם שחרורו האם הוא רשום כחבר בקופת חולים, והאם הוא חבר בקופה בה הוא מעוניין להיות (חייל יכול להירשם למעבר מקופה לקופה עוד בהיותו בשירות).

עולים חדשים חייבים להירשם עם הגיעם ארצה כחברים בקופת חולים.
יש לשים לב כי גם אם העולים זכאים להשתתפות במימון ביטוח הבריאות מטעם מדינת ישראל, אין בכך לפטור אותם מהחובה להירשם כחברים בקופת חולים, על מנת להיות זכאים לקבלת השירותים המנויים בסל שבחוק.

בעלי אשרת שהייה בארץ לפי תקנות ביטוח בריאות ממלכתי
באוגוסט 2016 נכנסו לתוקף תקנות ביטוח בריאות ממלכתי לבעלי היתר שהייה בארץ מטעמי איחוד משפחות. על מקבל ההיתר להירשם בקופת חולים, ולקבל ממנה וממשרד הבריאות שירותי בריאות/רפואה בהיקף דומה לשירותים הניתנים לתושב ישראל (למעט שרותי בריאות במדינות חוץ), כל עוד היתר השהייה שלו בתוקף, ודמי ביטוח הבריאות משולמים על ידו כסדרם

מעבר בין קופות חולים

כל תושב זכאי לעבור מקופת חולים אחת לאחרת. על פי החוק ניתן לבצע עד שני מעברים בתקופה של 12 חודשים. ניתן לעבור לכל אחת מקופות החולים בארץ – קופת החולים לא רשאית לסנן חברים על סמך שום קריטריון בריאותי או אחר, ואין ביכולתו של מעביד, לדוגמה, לדרוש מעובד להיות חבר בקופה מסויימת.
המעבר לקופה אחרת אינו פוגע בזכויותיו של המבוטח – עד ליומו האחרון הוא זכאי לכל השירותים וההטבות שכלולים בסל הבריאות של הקופה.

עם המעבר מקופת חולים אחת לשנייה, ה"ביטוח המשלים" ו"הביטוח הסיעודי" מסתיימים בקופה הנעזבת ואם מעוניינים בהמשך ביטוח צריך להצטרף לביטוחים אלה בקופה החדשה. הקופה החדשה לא רשאית להגביל את הצטרפות המבוטח ל"ביטוח המשלים" שלה. בתנאים מסויימים גם קיים פטור מתקופת המתנה בקופה החדשה.

כי הביטוח הסיעודי הוא ביטוח באחריות חברת ביטוח פרטית. לפיכך, הביטוח הסיעודי בקופה החדשה לא מחוייב לקבל את המבוטח, וחברת הביטוח אף רשאית להגביל את הביטוח הסיעודי שלה. לכן, כדאי לברר לפני כל מעבר קופה מהן השלכות המעבר על ההצטרפות ל"ביטוח הסיעודי" בקופה החדשה.

כדי לעבור קופה, יש למלא טופס מעבר. את הטופס תוכלו למצוא בסניפי הדואר. או  באינטרנט- האתר של ביטוח לאומי.

 השתתפות בהסעת אמבולנסיים או טיפול נמרץ

מבוטח של קופת חולים המוסע לבית החולים באמבולנס או בניידת טיפול נמרץ (נט"ן) של מד"א, יקבל החזר מלא על הוצאות הנסיעה אם אושפז בבית החולים. אם הוסע בנט"ן ולא אושפז, יהיה זכאי להחזר של – 50% מהוצאות הנסיעה.

נפגעי תאונות דרכים לא יחוייבו בעלות הפינוי. כדאי לבדוק החזרים נוספים למי שיש ביטוחים משלימים בקופת חולים .

בנוסף, חולה אונקולוגי או חולה הסובל מאי ספיקת כליות כרונית וזקוק לדיאליזה באופן קבוע – יקבל החזר כספי מלא של סכום הנסיעות הלוך ושוב בתחבורה ציבורית. אם נסע במונית או באמבולנס, יקבל החזר של 50% מדמי הנסיעה

מיון

מבוטח פטור מתשלום לחדר מיון במקרים הבאים:

• כשהוא מצוייד בטופס 17 מקופת החולים.
• מבוטח שאושפז גם אם לא היה לו טופס 17.
• פניה בעקבות פגיעה במקום העבודה, מצוייד באישור המעביד.
• פניה בעקבות תאונת דרכים, מצוייד באישור משטרתי על כך.
• פניה של תלמיד בעקבות פגיעה בבית הספר, עם אישור מביה"ס.
• מטופל בדיאליזה עבור אי ספיקת כליות כרונית.
• פניה בעקבות תקיפה מינית או אלימות במשפחה.
• אירועים רפואיים פתאומיים כגון – שבר, שאיפת גוף זר, חדירת גוף זר לעין, צירי לידה, פריקת כתף, או פציעה הדורשת תפרים.
• מחלות מסויימות כגון: המופיליה, סרטן, וסיסטיק פיברוזיס.
• מי שפונה לבית חולים על ידי אמבולנס מד"א, מהרחוב או ממקום ציבורי אחר על רקע ארוע פתאומי.
• תינוקות עד גיל חודשיים עם חום גבוה.

.