מדד המחירים לצרכן עלה בחודש פברואר ב-0.1% והגיע לרמת מדד של 100.2 נקודות (הבסיס: ממוצע 100.0 = 2018 נקודות). מדד המחירים לצרכן ללא דיור עלה אף הוא ב-0.1% והגיע לרמת מדד של 100.0 נקודות. לעומתם, מדד המחירים לצרכן ללא ירקות ופירות ומדד המחירים לצרכן ללא אנרגיה נותרו ללא שינוי ברמת מדד של 99.9 ו-100.4 נקודות, בהתאמה. מדד המחיירם עלה יותר מההערכות המוקדמות של הכלכלנים.

מחשבון מדד המחירים לצרכן

· עליות מחירים נרשמו במיוחד בסעיפי פירות טריים 7.4% וריהוט וציוד לבית 0.6%.

· ירידת מחיר נרשמה במיוחד בסעיף הלבשה והנעלה 4.3%.

· מתחילת השנה נותר מדד המחירים לצרכן ללא שינוי. מדד המחירים לצרכן ללא אנרגיה נותר אף הוא ללא שינוי. מדד המחירים לצרכן ללא דיור מדד עלה ב-0.1%. מדד המחירים לצרכן ללא ירקות ופירות ירד ב-0.2%.

· בשנים עשר החודשים האחרונים (פברואר 2019 לעומת פברואר 2018) עלה מדד המחירים לצרכן ב-1.2%. מדד המחירים לצרכן ללא אנרגיה עלה ב-1.5%. מדד המחירים לצרכן ללא ירקות ופירות ומדד המחירים לצרכן ללא דיור עלו ב-0.8%, כל אחד.

· מדד המחירים לצרכן בניכוי עונתיות, מדד המחירים לצרכן ללא דיור בניכוי עונתיות ומדד המחירים לצרכן ללא ירקות ופירות וללא דיור בניכוי עונתיות עלו בחודש פברואר 2019 ב-0.1%, כל אחד.

· ​על פי נתוני המגמה לתקופה שבין נובמבר 2018 – פברואר 2019, קצב העלייה השנתי של מדד המחירים לצרכן הגיע ל-0.9%, קצב העלייה השנתי של מדד המחירים לצרכן ללא דיור הגיע ל-0.6%, לעומתם הקצב השנתי של מדד המחירים לצרכן ללא ירקות ופירות וללא דיור נותר ללא שינוי.​

מחשבון מדד המחירים לצרכן

סליחה, טעינו – בשורות טובות לתושבי פתח תקווה: יקבלו החזרי ארנונה מהעירייה

לאחר שבית המשפט קבע כי שיטת ההצמדה שנקטה אינה חוקית, התחייבה העירייה בהסכם פשרה להעביר לבעלי הנכסים בעיר 1.8 מיליון שקל

תביעה ייצוגית שהגיש תושב העיר פתח תקווה נגד העירייה הסתיימה בניצחון למחזיקי הנכסים. בית המשפט אישר הסדר שלפיו העירייה תשנה את שיטת החישוב ותשיב לתושבים בעיר 1.8 מיליון שקל שגבתה ביתר.

התושב, בעל דירה בעיר, טען באמצעות עורכי הדין אלכס כץ ושירן זנדברג ממשרד כץ, גבע איצקוביץ (KGI), כי על העירייה להחזיר לו תשלומי ארנונה ששילם שלא כדין, וזאת בשל העובדה שהעירייה קבעה כי בהסדר תשלומים שנתי, תיגבה הארנונה בשישה תשלומים דו-חודשיים ב-1 בכל חודש אי זוגי, אבל בפועל, ובניגוד לחוק ולצו הארנונה של העירייה, היא דחתה את התשלום ל-16 בחודש. לטענת התושב, הדבר גרם לתושבים לשלם סכום גבוה יותר, מאחר שלכל תשלום הצטרף מדד נוסף, המתפרסם ב-15 לכל חודש. על פי החוק, חישוב הארנונה צריך להיעשות בהתאם למדד שקדם למדד האחרון, ולא בהתאם למדד האחרון, כפי שנהגה העירייה.

הבקשה לתביעה הייצוגית הוגשה בשמם של כל מחזיקי הנכסים בעיר אשר שילמו ארנונה על פי הסדר תשלומים זה ב-24 החודשים שקדמו להגשת הבקשה. במהלך הדיונים המליצה השופטת, מיכל נד"ב, לעירייה לשקול את עמדתה "לנוכח העובדה שהיא פועלת בניגוד לצו שהיא עצמה קבעה".

על פי הסדר הפשרה, העירייה מודה כי גבתה ארנונה לפי מדד לא חוקי, ועל כן תפצה את תושבי העיר ואת מחזיקי הנכסים ששילמו ארנונה שלא כדין – בסכום כולל של 1.8 מיליון שקל. התובע הייצוגי יקבל פיצויים בסך 50 אלף שקל.

לדברי השופטת, "מדובר בתובענה שהביאה לאכיפת הדין ולהרתעה מפני הפרתו". כמו כן הורתה השופטת לעירייה לשלם שכר טרחת עורכי דין בסך 234 אלף שקל.

עיריית פתח תקווה הגיבה באמצעי התקשורת: "מדובר בתביעה ייצוגית שהוגשה לפני למעלה משמונה שנים, ובמסגרתה נתגלה כי אכן הייתה טעות בתום לב בצו הארנונה, בכל הנוגע לאופן הצמדת המדדים. מיד עם קבלת התביעה פעלנו לתקן את הטעות. לא ניתן פס"ד שקבע כי העירייה פעלה שלא כדין. במסגרת הסכם הפשרה התחייבה העירייה – מתוך אחריות ציבורית ורצון להתנהלות שקופה והוגנת – להשיב לתושבים חלק מהכספים שנגבו בשנים 2010-2009, באמצעות קיזוז מחיוב הארנונה השנתי לשנת 2020."

כתבות נוספות בנושא נדל"ן ומשפט:

שימוש חורג מהיתר בנייה אינו עילה לחיוב בהיטל השבחה

ילדים זה קצבה – מהי קצבת ילדים, מי זכאי לה וכמה בעצם תקבלו? כל מה שחשוב לדעת על קצבת ילדים

המוסד לביטוח לאומי משלם קצבת ילדים חודשית למשפחות החיות בישראל, שיש להן ילדים עד גיל 18. הקצבה נועדה לסייע למשפחה בהוצאות גידול הילדים, והיא משולמת ללא קשר להכנסות המשפחה, בכל 20 בחודש. מקבלי קצבאות קיום זכאים לקצבה מוגדלת.

ברוב המקרים הקצבה משולמת באופן אוטומטי, על פי מידע שמועבר למוסד לביטוח לאומי מבתי החולים לאחר הלידה.

תנאי הזכאות לקצבה

הקצבה משולמת להורים עבור ילדים השוהים בישראל, שטרם מלאו להם 18 שנה ולא נישאו. לקבלת קצבת ילדים זכאי מי שעונה על אחד מהקריטריונים הבאים:

• הורה שהוא תושב/ת ישראל.
• מי שבחזקתו ילד שאינו ילדו ובידו צו מינוי כאפוטרופוס. אם אין צו אפוטרופסות ניתן להתמנות כמקבל הקצבה לילד, לשם כך יש לפנות לסניף המוסד לביטוח לאומי באזור מגוריך.
• מי שאינו תושב ישראל, אך גר בישראל עם ילד אחד או יותר, ובתנאי שהוא עובד בישראל כשכיר או כעצמאי לפחות 6 חודשים, ויש לו היתר לשהייה ועבודה בארץ.
• ילד שעלה לארץ ללא הוריו, יכול לקבל את קצבת הילדים עבור עצמו.

איך מממשים את הזכות?

תשלום אוטומטי

• בדרך כלל המוסד לביטוח לאומי מעביר את הקצבה באופן אוטומטי, על פי מידע שמעביר אליו בית החולים שבו נולד הילד.
• יולדת בלידה ראשונה מוסרת לבית החולים את פרטי חשבון הבנק שלה או חשבון הבנק המשותף שלה ושל בן זוגה.

הגשת תביעה

במקרים הבאים קצבת הילדים אינה משולמת באופן אוטומטי, ויש להגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי:

• ילד שנולד בחו"ל.
• ילד שנולד בבית.
• ילד מאומץ.
• ילד שעלה לארץ ללא הוריו.
• ילד שמונה לו אפוטרופוס או שאינו נמצא אצל הוריו.

• את התביעה יש להגיש בתוך שנה ממועד הזכאות לקצבה (כלומר מיום הלידה, יום העלייה לארץ או יום האימוץ). במקרה שהתביעה הוגשה באיחור – לא ישולם תשלום רטרואקטיבי מעבר לשנה.

כמה תקבלו?

הגורמים המשפיעים על גובה הקצבה:

• מספר הילדים במשפחה
• תאריך הלידה של הילדים
• זכאות של אחד ההורים לקצבת קיום מהביטוח הלאומי

סכום הקצבה עבור ילדים שנולדו לאחר 1 ביוני 2003

סכום הקצבה עבור ילדים שנולדו עד 31 במאי 2003

מי זכאי לקצבה מוגדלת?

הורים המקבלים קצבת הבטחת הכנסה, מזונות, קצבת זקנה עם תוספת השלמת הכנסה או קצבת שארים עם תוספת השלמת הכנסה, יקבלו עבור ילד שלישי תוספת בסך 99.4 ש"ח ועבור ילד רביעי תוספת בסך 99.4 ש"ח (החל ב-1.1.2019) – וזאת בנוסף לסכומי הקצבה שפורטו למעלה.

עוד בנושא מדריכי ביטוח לאומי:

קצבת הילדים הופכת לחיסכון לטווח ארוך

חיסכון לכל ילד – איך בוחרים קופה מתאימה?

האם אל על היא עסק חי? – תחשוב חיובי יהיה חיובי: למרות ההפסדים, ההון המתכווץ, התחרות הגוברת ומחיר הדלק הסילוני שעלה, אל על מצפה לרווח של מאות מיליונים בעתיד. הערכה אמיתית או פיקציה שנועדה לייצר נכס של 90 מיליון דולר? 

ההפסד של אל על גדול וכואב ככל שיהיה אינו הנתון המרכזי בדוחות השנתיים שפרסמה החברה.  הנתון החשוב יותר, לטעמי, הוא כמות העובדים – 3,570 עובדים בסוף שנת 2018 – 10 עובדים פחות ממצבת כח האדם לפני שנה.

בכמות עובדים הזמניים היתה ירידה משמעותית יותר מ-2,742 עובדים ל-2,608 עובדים. אך קשה לבחון את כמות העובדים הזמניים מנקודה לנקודה – מדצמבר 2017 לדצמבר 2018. כמות העובדים האלו מראש נתונה לתנודות בעיקר בגלל עונתיות. אבל גם אם נניח שאל על יישמה תהליך של צמצום כח האדם (וזה ממש לא בטוח), הרי שזה בעיקר בעובדים הזמניים, וזה רחוק מלהספיק לחברה שנמצאת בסכנה.

אל על דיווחה על הפסד של 52.2 מיליון דולר בשנת 2018, לעומת רווח של 5.7 מיליון דולר בשנת 2017. המעבר להפסד כבד היה בניגוד למגמה בשורה העליונה – עלייה של 2% ל-2.14 מיליארד דולר.

ההפסד שחק את הונה של החברה ל-228.6 מיליון דולר. הון כזה אולי נשמע מרשים, אבל לא כאשר קצב ההפסדים הוא רבע ממנו (ובהינתן "ההפסד האמיתי" הרבה יותר מרבע) ולא כאשר היקף המאזן עולה על 2.1 מיליארד דולר. במצב כזה, ההון  אינו כרית ביטחון משמעותית. וכל זה עוד לפני שמתברר (כפי שעולה בהמשך) שההון החשבונאי לא מוצק כפי  שניתן היה לשער.

אל על בצרות; ההנהלה מתכחשת; הציבור עלול לשלם את המחיר

הצרות של אל-על

התחרות תגבר ב-2019 – מה יקרה בשורה התחתונה?

הסיבה להפסד היא שחיקה (מתמשכת) ברווחיות – הרווח הגולמי הסתכם ב-282.2 מיליון דולר (13.2% מהמחזור), לעומת 348.3 מיליון דולר (16.6% מהמחזור) בשנת 2017. הירידה הזו נובעת מהגברת התחרות – "בשנים האחרונות חלה החרפה ניכרת בתחרות…", מסבירה הנהלת אל על בדוחות וממשיכה – "הגידול ברמת התחרות בשנים האחרונות הוביל לירידה במחירי כרטיסי הטיסה ולגידול בתנועת הנוסעים. החרפת התחרות באה לידי ביטוי, בין היתר, בהגדלת מגוון היעדים ומספר התדירויות שמפעילות חברות התעופה."

כלומר, מצד אחד חל גידול בפעילות, וזה כנראה ההסבר  לשמירה על מצבת העובדים הקבועים, ומצד שני – ירידה במחירים ובמרווחים. אך מה שהיה היה, השאלה מה יהיה? ובאל על משיבים "להערכת החברה בשנת 2019 צפויה החרפה נוספת בתחרות".

אז סיכום ביניים – החברה הפסידה 52.2 מיליון דולר בגלל התחרות, והתחרות תגבר בשנת 2019. המסקנה עשויה להיות שגם בשנת 2019 החברה תפסיד, אם כי, יש כמובן פרמטרים נוספים שמשפיעים על היקף הפעילות, ועל הדוחות הכספיים בכלל, והרווח בפרט.

אל על רגישה מאוד לשינויים במחיר הנפט ובחודשים האחרונים הנפט עלה – רמז לעלייה בעלות הדלק הסילוני של החברה. אבל האמת שלא צריך רמזים. מנהלי אל על מדגישים בדוחות – "נכון למועד הדוח, מחיר השוק של הדלק הסילוני (דס"ל) לפני אגרות ומרווחי ספקים, המשוקלל בהתאם לשווקים בהם רוכשת החברה דס"ל, היה 161.5 סנט לגלון ואילו נכון למועד הסמוך לאישור הדוח מחיר זה הינו 195 סנט לגלון, עלייה של 21% . יש לציין, כי ההוצאה עבור הדס"ל מהווה כ-24% בקירוב ממחזור ההכנסות של החברה, ולפיכך לשינויים במחיר עשויה להיות השפעה מהותית על תוצאותיה הכספיות".

אז לא רק שיש תחרות שצפויה להתחזק ב-2019 צפויה גם עלייה בעלויות חומרי הגלם. אלו עדיין לא כל הפרמטרים שמשפיעים על התוצאות והרווח, אבל נקודת הפתיחה לשנת 2019, נראית חלשה.

אל על סבורה שתרוויח בשנים הבאות – האם זה סביר?

ואם נקודת הפתיחה חלשה, אז איך זה שהחברה מתעקשת לספר לנו שהיא תרוויח בעתיד?

בדוחות לשנת 2018 רשמה החברה הכנסת מס של 15.6 מיליון דולר (אלמלא הכנסה מוזרה זו ההפסד היה 67.8 מיליון דולר).

הכנסת המס הזו מתחלקת לשניים – הוצאות מס של 12.4 מיליון דולר בגין מיסים נדחים, שעל רגל אחת מבטאים מעין הוצאות חשבונאיות בגין הטבה שקיבלה החברה;  והכנסות מס של 28.4 מיליון דולר.  הכנסות המס האלו נרשמו כנגד ההפסדים השוטפים של החברה והם אפשריים לרישום רק אם החברה מצפה לרווחים עתידיים.

זה עובד ככה – חברה שמפסידה בשנה מסוימת, אך מצפה לרווחים בהמשך, יכולה לטעון שהצגת ההפסד בלי הכנסת מס פוגעת בדיווח האמיתי – שכן בדיוק כפי שאם היה רווח היה משולם מס מקטין את הרווח, כך אם יש הפסד, הרי שנוצר נכס – הפסד לצורכי מס. הנכס הזה מהווה "זיכוי" מתשלום מס על רווחים עתידיים. כלומר, ניתן להפעיל אותו מול רשות מס הכנסה, רק בא יש רווחים עתידיים. אבל כבר עכשיו, ניתן להעריך את  הסיכויים לרווחים ואם נמצא שיש סיכוי סביר לכך, ניתן לרשום את הנכס הזה בספרים. הנכס מקזז את ההפסד, וכך דיווחה אל על על הכנסות מיסים.

הנכס הזה מסתבר הוא לא חדש. אל על באופן סיסטמתי מתייחסת להפסדים שלה כזמניים. לחברה יש הפסדים צבורים לצורך מס של 387 מיליון דולר, והיא סבורה שכל ההפסדים האלו ייעלמו מול רווחים עתידיים. הביטחון הזה, הביא את הנהלת החברה לרשום מול כל הסכום הזה נכס מס. הנכס הזה הוא החיסכון בתשלום מס של רווחים עד 387 מיליון דולר, ומדובר על 89 מיליון דולר (מס של 23% על יתרת הפסד של 387 מיליון דולר).

הנכס הזה לא מונח בכיס, ובהינתן התוצאות של 2018 והצפי ל-2019, ייתכן שהוא הוערך ביתר. אם כך, הרי שההון העצמי של אל על – 228 מיליון דולר, שגם כך באופן יחסי הוא נמוך, הוא אבסולוטית נמוך עוד יותר.

ואז מזווית שמרנית, עולה שאלה חשובה מאוד – בהינתן ההפסדים, התחרות, העלייה במחיר הדלק הסילוני, נכס המס "הבעייתי", ההון הלא מוצק – אל על  היא עסק חי?  השאלה הזו עסקית/ כלכלית עם משמעות חשבונאית. עסק שלא מרוויח על פני תקופה, ושהונו העצמי הולך ונשחק (ובמקביל גם היחסים הפיננסים שלו משדרים חולשה ואף מצוקה) לא יכול לשרת את ייעודו – לייצר ערך לבעלי המניות, ובמקרים רבים גם לא יכול לשרת את החוב.  אל על, אולי לא שם, כך גם קבעו רואי החשבון שלה שנמנעו מלרשום הערת עסק חי בדוחות, אבל היא בהחלט בסכנה פיננסית.

ובמצב הזה, נראה שהגיע הזמן לתוכנית רה ארגון אמיתית בחברה. כזו שתכלול היפרדות גם של עובדים קבועים.

ג'ף בזוס ואמזון – האיש העשיר בעולם והחברה החדשנית בעולם; איך זה התחיל? ואיך בזוס הפך חברה קטנטנה לחברה של טריליון דולר

מעודכן ל-10/2019

מצד אחד יש עצומה שטוענת שאוזניות מסרטנות, מצד שני בדגם החדש של איירפודס יש ניטור בריאותי, ובכלל – האוזניות על פי מומחים אחרים לא מסרטנות ולא מזיקות לבריאות

איירפודס הן אוזניות אלחוטיות של אפל, שנכנסות לתוך האוזן ומבוססות על טכנולוגיית בלוטות’. הן  לא שונות בהרבה מאוזניות רבות ומגוונות של מתחרים, אבל הן נחשבות לטובות ביותר ולמבוקשות ביותר. הייחודיות שלהן היא בעיצוב ובפיצ’רים, ולמרות שמבחינה ווקלית והשדר הן דומות לאוזניות אלחוטיות אחרות, הן המועדפות ביותר, ובין היקרות ביותר.

המחיר שלהם בחו"ל הוא באזור ה-500 שקל, בארץ זה בסביבות 750 שקלים.

לאחרונה פורסם ש-250 חתמו מדענים חתמו על עצומה שמזהירה מפני סרטן ממוצרים אלחוטיים, לרבות מאוזניות איירפודס של אפל. העצומה של המדענים כללה גם רדיו, טלפון סלולרי, אנטננות ועוד. מעניין כי  העצומה יצאה לדרך ב-2015 ואילו האוזניות של אפל רק שנה לאחר מכן.

הסיבה היחידה, ככל הנראה שבחרו להדגיש את אוזניות איירפודס היא שאלו האוזניות  האלחוטיות הכי פופולריות ורצו לשים אותן בכותרת כדי לתפוס באזז ולהגדיל את כמות הגולשים הנחשפים לכתבות האלו.

אלא שכאמור המידע על מכשירים אלחוטיים אינו חדש.  באזכורים של המחקרים האלו, מצוטט גם מדען שמזהיר משימוש במיקום של האוזניות בתוך הראש, בדומה לאוזניות של אירפודס. השימוש הזה לדעתו מסוכן.

אז האם צריך לדאוג? אין קונסצנזוס מדעי. האוזניות משדרות בשדר נמוך. מה שכן הוכח זה נזק שנעשה על חולדות, בעוצמות גבוהות פי 50 עד 100 ממה שמשדר סמארטפון, ולמשך 18 שעות ביממה במשך שנתיים, כל החיים שלהן ועוד לפני הלידה.

מפרסום של מכון דיווידסון עולה שעשרות אלפי מחקרים שפורסמו ב-30 השנים האחרונות הראו כי אין ראיות להשלכות בריאותיות מחשיפה לרמות נמוכות של קרינה אלקטרומגנטית. הטענה שהוזכרה בתחקיר, לפיה קרינה סלולרית היא מסרטן אפשרי, מתבססת על דו”ח של ארגון הבריאות העולמי שפורסם ב-2011, שבתורו מסתמך על מחקרים בחולדות ומחקרים באיכות נמוכה בבני אדם (דבר שצוין גם בדו”ח). מאז התפרסמו כמה וכמה מסמכים של רשויות הבריאות המובילות, ביניהן מנהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA), המרכז האמריקאי לבקרת מחלות (CDC), המכון האמריקני לחקר הסרטן והאגודה האמריקאית לסרטן (ACS). המסקנה של כולם היא שלא נמצא קשר בין שימוש בטלפונים סלולרים לסרטן.

אפל השיקה במהלך 2019  את איירפודס 2 שמחירן בחו"ל על כ-150 דולר, תלוי בדגם. בארץ המחיר 200-250 דולר.

מבחינת חידושים  האוזניות באיכות סאונד טובה יותר ובעיקר הצבת רף חדש לאוזניות אלחוטיות אחרות בשוק. פקודות קוליות ללא ידיים באמצעות "היי סירי", שהחברה הציגה באירוע ההשקה בספטמבר, ויכולת טעינה אלחוטיות יגיעו כעת כסטנדרט. לפי השמועות יהיה דגם נוסף, שיעלה אף יותר ויהיה בעל יכולות ניטור בריאותי, עמידות במים וביטול רעשים אקטיבי. בלומברג גילו כי אפל בחנו יכולות ניטור בריאותי הדומים לאלו ששילבו בדור הרביעי של השעון החכם, מה שמצביע כי נראה בדגם הבא ניתוח מתקדם וזיהוי של קצב לב חריג. אז אולי אוזניות איירפוד דווקא יצילו אתכם.

טים קוק, מנכל אפל:מעולם לא הייתי אופטימי יותר בקשר לעתידה של החברה;

אוזניות – איך בוחרים, כמה עולה?

הפרלמנט צבוי להצביע על בקשה להארכת מועד הברקזיט

לא יהיה ברקזיט ללא הסכם: הפרלמנט הבריטי הצביע נגד עזיבת האיחוד האירופי ללא הסכם. כך ספגה ראש הממשלה תרזה מיי תבוסה אדירה. ומשמעות ההחלטה דחייה של כמה חודשים.

בעקבות ההחלטה זינקה הליש"ט ביותר מ-2% ל-1.335 דולר. זהו הזינוק החד ביותר של המטבע הבריטי מאז אפריל 2017.

 התוצאה היתה צפויה לאחר שנתיים וחצי של מגעים ושני ניסיונות כושלים של תרזה מיי לאשר את הסכם הפרישה שהשיגה. המשקיעים חששו מאוד שבריטניה  תיאלץ לעזוב את האיחוד ללא הסכם, מה שיזעזע את השווקים הפיננסיים ויפגע מאוד בכלכלה החמישית בגודלה בעולם.

נוסח ההצעה הממשלתיתקבע כי בית הנבחרים דוחה עזיבה של האיחוד האירופי ללא הסכם – אם ככי עזיבה ללא הסכם נשארת ברירת המחדל המשפטית, אלא אם  כן תושג הסכמה על עזיבה עם הסכם – ואז יושג הסכם בשלב מאוחר יותר.

שר האוצר הבריטי פיליפ המונד אמר כי הפרלמנט יכול לחסוך למדינה הוצאה ציבורית מיותרת בגובה מיליארדים אם יחסוך לבריטניה את "השוק" של עזיבת האיחוד האירופי ללא הסכם שיקל על העזיבה. "עזיבת האיחוד ללא הסכם תגרום להפרעה משמעותית בטווח הקצר והבינוני", העריך המונד.

ההחלטה הערב היא החלטה שאינה מחייבת מבחינה משפטית, אבל היא מגבירה את הלחץ על תרזה מיי לשלול את האפשרות של פרישה ללא הסכם. היא מגיעה אחרי שנחלה ראש הממשלה תבוסה נוספת, כשהפרלמנט הצביע ברוב מוחץ נגד הסכם הפרישה שגיבשה עם האיחוד האירופי. הפרלמנט הבריטי צפוי לבקש מהאיחוד האירופי לדחות את הפרישה למועד מאוחר יותר מזה שנקבע.

אזרחי בריטניה, נזכיר, הצביעו ב-2016 ברוב של 52% מול 48% במשאל עם בעד עזיבת האיחוד האירופי. אף שתרזה מיי הייתה מהמתנגדים לפרישה, היא הסכימה להתמנות לראש הממשלה ולקבל על עצמה את התפקיד לנהל את תהליך הפרישה, "הברקזיט", כדי לממש את רצון העם. עם זאת, בשנתיים וחצי של תכנונים ומשא ומתן עם האיחוד לא הצליחה מיי להביא לפרלמנט הסכם על תנאי הפרישה שישכנע את המחוקקים.

ההצבעה בבריטניה על הברקזיט – מרע ייצא טוב?

הלישט מזנקת – חשש שהברקזיט לא יתממש

החברה נפגשה בשבועות האחרונים עם שחקנים מרכזיים בשוק

כבר כמה זמן שגט, חברת זימון המוניות, מדברת על הנפקה בבורסה, ונראה שדברים מתחילים לזוז. בכירי החברה נפגשו בשבועות האחרונים עם שחקנים מרכזיים בשוק ועם הבורסה עצמה כחלק מהתהליך של בחינה של הנפקה בישראל.

בגט לא דיווחו  מה השווי יהיה בעת ההנפקה, אבל לפי ההערכות השווי בספרים הוא  1.4 מיליארד דולר, וזה יהיה רחוק מאוד משווי החברה בהנפקה. אם תצא ההנפקה לפועל היא מיועדת רק לרבעון הרביעי של השנה

גט לא הצליחה לכבוש את השוק האמריקאי הנתון לשליטה של אובר, וליפט וגט מתחרות על יתר השוק בארצות הברית. בארצות הברית ג'ט פועלת תחת המותג ג'ונו

כיום עיקר הרווח של גט הוא מהתחום העיסקי והיא כיום משרתת כ־20 אלף בתי עסק בעולם.

במכתב לעובדי החברה שפרסם המנכ"ל לאחרונה  כתב שהחברה תגיע לרווחיות עד סוף השנה הקרובה. לכן, החברה בוחנת אפשרות לצאת להנפקה. בשיחות שנעשו עם החברה היא קיבלה הצעות גם להנפיק חלקים מפעילותה לרבות הפעילות בישראל אבל ככל הנראה אופציה זו אינה עומדת על הפרק.

האם גט תציג רווחיות ב-2019?

יאנדקס השיקה את שירות המוניות – תחום לגט ולרקסי

תחבורה שיתופית – גט התחילה, איך זה יתקדם?

כך עולה מדוח שנתי שפרסמה הרשות להגנת הצרכן

בכנס יום הצרכן הציגה הרשות להגנת הצרכן גרף ובו מספר התלונות שקיבלה השנה. הרשות קיבלה כ-10,000 תלונות השנה, מתוכן 27.2% על חברות התקשורת וכמעט 20% על חברות המוכרות ריהוט, ציוד בית ומחשבים.

התלונות נוגעות בעיקר להטעיית צרכנים כ-23%, ביטול עסקה כ-16%  חיוב יתר או ללא הרשאה 15%,  ותלונות הנוגעות לאחריות ושירות כ-10%. בחברות המובילות מבחינת התלונות חמש הראשונות הן חברות תקשורת. בסדר הזה: הוט כבלים מובייל, סלקום וסלקום טי וי, פרטנר, פלאפון ובזק ובזק בינלאומי. אחריהן שופרסל, גולן טלקום, רמי לוי, מחסני חשמל, ומי עדן סוגרת את העשירייה.

מבחינת הפרות מצאה הרשות שבוצעו 1421 הפרות, רובן באמצעות הטעיה ואי מסירת פרטים במכר מרחוק, פנייה של העסק לצרכן לביצוע עסקה מרחוק בלי שיהיה נוכח פיזית בעסק.לרוב טלמרקטינג

ההפרות הרווחות בעסקאות מכר מרחוק וטלמרקטינג הן דיווח כוזב על חוב,  הטבות ושווי פיקטיביים,  הטעיה בסוג השירות והפעלת לחץ. בין החברות שנקנסו השנה ואללה שופס, פרטנר, רדמקס, הוטמבייל, 012, זאפה, עבדאי מזון ועוד עסקים קטנים.

111 אלף שקל לעובדת שהתפטרה עקב הפרות דיני עבודה

מדריכים לצרכנות פיננסית

הציבור כבר לא אוהב את רמי לוי? תלונות שיא על הרשת

הבנקים אגרסיביים בשיווק הלוואות – קנסות ללאומי קארד ודיסקונט

הההשלכה של הטיוטה הזו היא הקפאה מידית של כל תוכניות התמ"א ברמת גן

עיריית רמת גן מקדמת בשבועות האחרונים מסמך מדיניות חדש לתמ"א 38 במסלול של הריסה ובנייה. זאת לאחר עצירת הפרויקטים לחלוטין כדי לאפשר להנהלת העיר החדשה ללבדוק את הדברים.

שנים רבות רמת גן הובילה בקידום ואישור פרויקטי התחדשות עירונית במסלול תמ"א 38, אבל  עקב תלונות התושבים בדבר העומסים הכבדים שיצרו הפרויקטים על התשתיות, הפחיתה העירייה ממאוד את מספר האישורים.כנראה  העירייה צפויה להמשיך במדיניות זו, ולצמצם את היקף זכויות הבנייה – דבר שיקטין את הכדאיות הכלכלית של היזמים להיכנס לפרויקטים של התחדשות.

מי שמוביל את מסמך המדיניות החדש הוא יו"ר הוועדה המקומית וסגן ראש העיר קניגסברג. ממצגת שהציג לאחרונה לחברי מועצת העיר עולה כי עקרונות המדיניות החדשה נגזרים במיוחד מרוחב הכביש שעובר ברחוב בו מבוצע הפרויקט. ברוחב כביש של 10-8 מטר תותר בנייה של עד שבע קומות בלבד; ברוחב עד 12 מטר אפשר יהיה להגביה את הבניין עד 8 קומות, ברחובות שרוחב הכביש בהם מעל 12 מטר תתאפשר בנייה של עד 9 קומות. במדיניות הקודמת התאפשר לבנות עד עשר קומות ברוב המקרים.

עוד הצהיר שבמגרשים שגודלם עד 600 מ"ר – המרחק של הבניין מגבולות המגרש יהיה לכל הפחות 3.6 מטר, זאתת לעומת המדינות הנוכחית המאפשרת להתקרב עד 3 מטרים מגבול המגרש. באומדן מדובר בהפחתה נוספת של כ־70 מ"ר משטח הבנייה בכל פרויקט. המרכיב השלישי שכוללת המדיניות החדשה הוא צמצום צפיפות הבנייה, כלומר כמות הדירות שמותר לבנות. בבניין טיפוסי בן 8 קומות תתאפשר בנייה של עד 21 קומות, בעוד היום אפשר לבנות בבניין כזה 24 דירות.

מארגון הקבלנים נמסר: "מרבית רחובות העיר הם ברוחב 12-10 מטר, ומכאן שהמדיניות החדשה חותכת שתי קומות לעומת המדיניות הנוכחית". .

המדיניות החדשה הזו מתווספת לשורה של הליכים המגבילים את תחום התמ"א 38 בכלל וברמת גן בפרט. מאז הממשלה אישרה את תמ"א 38 היא עברה ארבעה תיקונים, שהרחיבו את זכויות הבנייה, במיוחד במסלול של הריסה ובנייה מחדש. לפי הרשויות התוכנית מוסיפה זכויות, אך אינה מאפשרת להן להגדיל את שטחי הציבור בהתאם ואינה מניבה להם די הכנסות.

בענף השמאות אומרים כי הההשלכה של הטיוטה הזו היא הקפאה מידית של כל תוכניות התמ"א ברמת גן. אם התוכנית תתקבל, היזמים ייאלצו להשקיע הרבה מאוד כסף ויצטרכו  לתכנן הכל מחדש. זה יפגע בעיקר ביזמים הקטנים. נוסף על כך וגם הרבה פרויקטיםלא יהיו רלוונטיים  בשל חוסר כדאיות כלכלית.

מהם התיקונים לתמא 38 ומה עוד צריך לדעת

מהו התיקון הרביעי לתמא 38 ולמה לא יצא לפועל

תמא 38/2 – התוכנית הפופולארית; מה מקבלים הדיירים?

הרצליה אמרה לא לתמא 38 – היא צודקת