טיול בחו"ל בזול – איך לצמצם את העלויות (ועדיין ליהנות!)

טיול בחו"ל לא חייב להיות סיפור מאוד יקר. אתם יכולים לחסוך בקלות כמה עשרות אחוזים מהעלויות השוטפות ועדיין ליהנות מטיול בחו"ל – פשוט צריך לדעת לתכנן, לדעת לחפש, לקנות ולבחור נכון. זה יהיה אותו הטיול רק בזול יות ר- אז איך עושים אתך זה?

תכנון מוקדם = חיסכון בכסף

תכנון מוקדם של הטיול בחו"ל יחסוך לכם הרבה כסף. כשמזמינים חודשים מראש, העלויות פשוט נמוכות, ויש לזה כמובן הסבר כלכלי –  הטיסות עדיין ריקות, בתי המלון עדיין ריקים, והם מעוניינים בכם – זה שוק של קונים. אבל ברגע שמגיעה עונת השיא ואתם שבועיים לפני מחפשים מקום, אתם הופכים להיות לקוחות "נחותים" , כבר לא רודפים אחריכם, כבר לא ממש צריכים אתכם, יש רבים שמחפשים מקום, ועל פי חוק הכלכלה הראשון – חוק הביקוש וההיצע – המחירים עולים. פשוט, כשהביקוש עולה המחיר עולה.

אז תתכננו מוקדם ככל האפשר, זה עשוי לחסוך לכם – 30%-20% מהעלויות.

רגע, אתם אומרים – יש בזה משהו, אבל אם נבחר לטוס ברגע האחרון באופן ספונטני נוזיל את העלויות. אתם צודקים. מצד אחד, צריך לתכנן מוקדם, ולא כמו רוב הישראלים כמה שבועות עד חודש לפני. אך מצד שני, לאלו שמסוגלים להיות ספונטניים וגמישים ולרוב זה לא אפשרי למשפחות (עבודה, ילדים וכו'), יש אפשרות לנסות להזמין טיול  לחו"ל ברגע האחרון מהתארים שמתמחים בזה ויש הרבה. ברגע האחרון יש דחיות, ביטולים, בתי מלון ריקים שעושים מבצעים, ואתם יכולים ליהנות מדילים מאוד אטרקטיביים.

אפשרות נוספת להוזיל את עלויות הטיול בחו"ל היא פשוט לא לנסוע עם כולם – יש עונות בוערות, כולם רוצים לנסוע בקיץ. זה פשוט נוח , יש את החופש הגדול לילדים, ואין מה לעשות עם הילדים שכבר עולים על הקירות, וגם בעבודה באופן יחסי יש רגיעה בחודשים האלו, אז זה מסתדר נהדר. כנ"ל גם בחופשת פסח, אבל על זה משלמים. אם אתם יכולים לדחות את הטיסה לתאריך פחות מבוקש חסכתם עשרות אחוזים – תצליחו לטוס במחיר זול, תשכירו מלון בהנחה גדולה. זה משתלם, השאלה אם זו עונה טובה לטייל בה באזור היעד – מבחינת מזג אוויר, ומבחינת עומס וביקוש. יש מצבים שלמרות שזו לא העונה אצלנו, זה בהחלט העונה במקום מסויים בחו"ל, ואז מעבר לעומס, המחירים גם לא יהיו נמוכים.

חלק חשוב בהוזלת העלויות הוא למצוא טיסות זולות, וכיום זה לא ביג דיל. יש הרבה אתרים שמתמחים בהשוואת מחירי טיסות. אתם צריכים לרשום את היעד והתאריך ואתם מקבלים אפשרויות רבות.

מעבר לכך, אתם צרייכם להכיר את המושג –  לואו קוסט ואת החברות הפועלות בתחום. לואו קוסט זה פשוט – טיסות בעלויות נמוכות ויש חברות שמתמחות בזה – גם חברות ישראליות כמו ארקיע וישראייר (שמוזגה לתוך סאנדור של אל על), ויש חברות זרות רבות שפועלות גם בארץ, לרבות – בלו אייר, איזי ג'ט, ריאן אייר, ועוד רבות. בטיסות האלו אמנם אתם חוסכים כסף, אבל התנאים בהתאמה פחות טובים – לדוגמה, אין אוכל על הטיסות האלו.

אחת הדרכים הטובות להוזיל את הטיסות היא טיסות לא ישירות, כלומר טיסות עם עצירה. זה לא תמיד נוח – זה מאריך את הטיסה, זה מצריך ממכם פשוט לחכות (לרוב כמה שעות טובות) אבל זה חוסך כסף. חשוב להדגיש כי יש הרבה מצבים – לפעמים ההמתנה תהיה ממושכת, לפעמים היא תהיה שולית, תלוי כמובן בטיסות שהצלחתם להשיג.

דרכים נוספות להוזיל עלויות טיסה היא לטוס בשעות לא נוחות, שעות פחות מבוקשות ומטבע הדברים במחירים נמוכים יותר. כמו כן יש חשיבות ליום הטיסה. טיסות בסופי שבוע בדרך כלל יקרות יותר – אבל לא תמיד.

כמו כן, ניתן להוזיל טיסות דרך אתרי הטיסות ברגע האחרון.

מס על דירה שלישית

ביטול החוק – מס על דירה שלישית

במסגרת חוק המס על דירה שלישית ניתנו הטבות מס לאלו שמכרו דירה שלישית. מדובר על קרוב ל-1,000 בעלי דירות והטבות כוללות של מעל 30 מיליון שקל. עכשיו התבשרנו שהחוק בוטל – אבל מה עם המענק למוכרי הדירה? והאם הם היו מוכרים אלמלא ההטבה ואלמלא חשבו שמדובר בחוק? איזה בלגן!

רוב המוכרים זכאים למענק של עד 85 אלף שקל, וכן הם יכולים היו להשקיע את התמורה בקופת גמל להשקעה וליהנות מהטבות מס גדולות. אלו שמכרו עשו זאת בגלל החוק ובזכות ההטבה. אלא שעכשיו מעמדם לא ברור – האם תישלל מהם ההטבה, כי אז הם נשארים קרחים מכאן ומכאן – גם בלי דירה וגם בלי ההטבה.

ויש עניין נוסף – בעלי דירות רבים העבירו חלק מהדירות שבבעלותם לקרובי משפחתם, כדי  לצאת מתחולת החוק, תוך תשלום שליש מס רכישה. אם החוק יבוטל, הם יצטרכו לשלם מס נוסף עם החזרת הדירה לבעלותם, אלא שכאן האמת – מגיע להם.

כך או אחרת, קשה להאמין שהמוכרים יצטרכו להחזיר את המענק שקיבלו – הם הסתמכו על החוק, על הוראת החוק שגם נקבה במועדים, והחזר כספי יביא לגל של תביעות מצדם לביטול העסקה או לפיצוי על מכירת הדירה.

מעודכן ל-07/2020

חיסכון לשעת חירום – למה זה חשוב, כמה להשקיע, באילו מכשירים להשקיע ועוד 

אנחנו לרוב מחלקים את הכספים שלנו להשקעות לטווח הקרוב והבינוני – בעיקר פיקדונות, קרנות נאמנות ותעודות סל, ויש גם כאלו שמשקיעים במניות ובאג"ח; והשקעות לטווח רחוק שהן בעצם החיסכון לפנסיה – קרן פנסיה, ביטוח מנהלים, קופת גמל. לפעמים ההבדל בין הטווח הארוך לבינוני הוא קטן או מטושטש. יש גם מכשירים שניתן לחסוך בהם לטווח קצר ואם מחזיקים אותם עד לפנסיה אז נהנים מיתרונות משמעותיים, בעיקר מיסויים.

אלו הנכסים הפיננסיים שלנו, אם כי אצל רבים הנכסים האלו פחותים מההתחייבויות הפיננסיות – הלוואות, חובות לחברות כרטיסי אשראי וכו'. לא תמיד זה נכון – לפעמים לא כדאי לקחת הלוואה בשעה שיש קרנות נאמנות – אפשר פשוט למכור את הקרן. אבל במקרים מסוימים זה דווקא משתלם (למשל הלוואה דרך קופת גמל, קרן השתלמות ועוד).

בצד הנכסים הפיננסיים, אנחנו במקרים רבים לא מגדירים חיסכון לשעת חירום, כסף ליום סגריר, וזו טעות. כל אחד צריך לדעת שיש מצבים שהוא עלול להיאלץ להשתמש ברזרבות, ואת הרזרבות האלו צריכים להגדיר מראש ולא לגעת בהן. למשל פיקדון בבנק, קרן השתלמות נזילה, קרן נאמנות ועוד. אתם צריכים להגדיר את החיסכון הזה, את ההשקעה הזו, ולדעת שהם ישמשו אתכם רק במקרה הצורך. חשוב להבדיל – זה לא יכול להיות חיסכון פנסיוני לטווח ארוך, זה צריך להיות השקעה נזילה, אבל שהיא תהפוך לנזילה רק בשעת צרה.

הסיבה לחיסכון הזה היא פשוטה –  אנחנו לא יודעים מה יהיה בעתיד. אנחנו עלולים להצטרך כסף כי פוטרנו מהעבודה, או חס וחלילה לטיפול רפואי או לשיפוץ הכרחי בדירה ועוד. הכספים ל"הפתעות" האלו אמורים להיות באותו חיסכון לשעת חירום.

החיסכון הזה צריך לשמור על ערכו. כלומר, אל תשקיעו את הכסף שבחיסכון הזה במניות או במכשירים מסוכנים, זו צריכה להיות השקעה סולידית כדי שתדעו שבכל מצב היא שם. אם השקעתם 50 אלף שקל, אז אתם אמורים לדעת, בעוד חצי שנה, שנה ושנתיים, שיש שם לפחות את הסכום הזה. אם תשקיעו במניות, זה יכול להיות משמעותית נמוך מזה.

עדיף לא לכלול את החיסכון הזה בתיק ההשקעות הרגיל שלכם – שלא תתפתו להשתמש בו. זה צריך להיות חיסכון/השקעה שתשכחו מהם.

כמה להשקיע בחיסכון לשעת חירום?

זו שאלה קשה. אם אתם מסודרים – עבודות מסודרות, פרנסה טובה, חיסכון פנסיוני טוב, השקעות שוטפות בסכומים משמעותיים, אז אתם יכולים להסתפק בסכום נמוך – כמה עשרות אלפי שקלים. אם אתם במצב בינוני, ממוצע – גומרים את החודש אבל בקושי, כדאי לנסות ולהשקיע סכום משמעותי יותר – אין כאן מספר מדויק, אבל בין 50 ל-100 אלף שקל זה בהחלט סכום שאמור להספיק לכם להפתעה מסוימת, אבל לא הפתעה גדולה מדי. הבעיה היא שצריך כמובן לאזן בין ההוצאות השוטפות לבין החיסכון הזה, וזה ממש לא פשוט. לכן הכלל צריך להיות – לחסוך לשעת חירום כמה שיותר תחת האילוצים. ככה גם אם יפטרו אתכם מהעבודה (ולא משנה מאיזו סיבה), אתם במשך חצי שנה יכולים לנסות לפתור את הבעיה – למצוא עבודה חדשה.

מדריך קרנות נאמנות

מדריך תעודות סל

מדריך פיקדון

מעודכן ל-09/2022

מהו ארביטראז'? ארביטראז' הוא מצב שמאפשר רווח ללא סיכון. מדובר באירוע נדיר, אבל יש דווקא מצבים שהוא קורה, ואז שחקנים מתוחכמים עושים הרבה כסף. זה עובד כך – נניח שמניה מסוימת נסחרת בכמה בורסות בעולם, ונניח שבבורסה אחת היא נסחרת ב-119.5 דולר ובמקום אחר ב-119.7 דולר. לכאורה זה ארביטראז' של 0.2 דולר – משקיע יכול למכור ב-119.7 ולקנות ב-119.5 דולר. זה אולי ארביטראז' עם רווח נמוך (כ-0.17%), אבל תתפלאו – זה מספיק למשקיעים מתוחכמים. פעילות בשערים האלו בהיקפים גדולים מייצרת רווח אבסולוטי גדול.

משקיעים "רגילים" לא יוכלו להפיק מכאן רווח בגלל העמלות – יש עמלת קנייה, עמלת מכירה, אולי גם עמלת המרת מטבע, עמלת איחוד מניות בין בורסות – זה כבר לא ייצא כלכלי, ובפועל גם מרווחים של 0.3%-0.5%, לא תמיד כלכליים למשקיעים רגילים. אבל משקיעים גדולים ומתוחכמים, לרבות קרנות גידור שמתמחות ברווחי ארביטראז', פשוט משלמים קרוב לאפס עמלות, ובמצב כזה, במיוחד כשמדובר בעסקאות גדולות, הרווח האבסולוטי יכול להיות כאמור גבוה.

ארביטראז' זה רווח כלכלי בלי סיכון שמתקיים בשווקים שונים, לא דווקא בשוקי המניות. זה יכול להיות בסחורות –   נפט, זהב ועוד; זה יכול להיות במט"ח – צמדי מט"ח שונים ועוד (כאן תוכלו לקרוא מדריך על מסחר בשוק הפורקס).

ברגע שקיים ארביטראז' דינו להיסגר – אחרי הכל, השווקים מתוחכמים ומתקדמים גם מבחינה טכנולוגית וברגע שבמקום אחד יש רווח, משקיעים יקנו במחיר הזול וימכרו במחיר הגבוה, כך שהשערים יתכנסו והארביטראז' ייסגר.

מניות דואליות

קיימות מניות רבות – כמה עשרות, לרבות מניית טבע, מיילן, פריגו, נייס, שנסחרות גם בבורסה בת"א וגם בבורסה בניו יורק. במניות האלו יש מסחר במקביל (לרוב בין 16:30 ועד הסגירה בת"א – באזור 17:25), ופה ושם יש אפשרויות לארביטראז'.

מעבר לכך, אחרי הסגירה בת"א, המסחר בניו יורק נמשך, עד לסגירה – לרוב בשעה 23:00, כך שבבוקר למחרת, השערים בניו יורק משפיעים על הפתיחה של הבורסה בת"א. זה כבר לא ארביטראז' כי רק בת"א מתנהל מסחר, אבל לרוב המחירים בת"א מתכנסים למחיר בניו יורק שם המחזורים גדולים יותר ושם לרוב נקבע שער המניה בפועל. ת"א לרוב עוקבת אחרי ניו יורק.

המניות האלו שנסחרות בשתי הבורסות נקראות המניות הדואליות וגם מניות הארביטראז'.

הנה טבלה שמרכזת בכל רגע נתון את הארביטראז' של המניות הדואליות בין המחיר בניו יורק למחיר בת"א  

ולמה שיהיה בכלל הבדל במחיר?

ולמה בעצם שיהיה הבדל במחיר בין ניו יורק לת"א? פשוט מאוד, המשקיעים סבורים אחרת. תמיד קיים הבדל בין משקיע למשקיע – אחד יסכים וירצה לקנות מניה ב-12 דולר, אחר יחשוב שהיא שווה 11 דולר. בדיוק כפי שיש תנודות שוטפות במחיר המניה בבורסה בת"א כך יש בבורסה בניו יורק, זה יכול להיות שינוי אקראי בגלל שגוף מסוים החליט למכור, או לקנות, בגלל ענייני מאקרו – חולשה בשוק האמריקאי, שינוי בריבית, מצב מדיני ביטחוני בארץ; וזה יכול להיות עניין ספציפי – הודעה מסוימת של החברה או דיווח שקשור לחברה עצמה.

מדריך השקעה במניות

מדריך השקעה באג"ח

 מהן מניות דואליות?

מס דירה שלישית נפסל!

שופטי בג"ץ בהרכב מורחב קבעו כי החוק – מס על דירה שלישית יבוטל.  "אין מנוס מלקבוע כי בהליך חקיקתו של מס ריבוי דירות נפל פגם היורד לשורש ההליך", כתב נעם סולברג, שופט בית המשפט העליון, "עם כל חומרתו של הפגם שנפל בהליך החקיקה, הרי שהוא ממוקד בשלב הדיון בוועדה לקראת קריאה שנייה וקריאה שלישית. משאלה הם פני הדברים, ראוי גם כי הסעד יהיה ממוקד, לצורך הטעון תיקון, ולא מעבר לכך. אין צורך ולא הצדקה לבטל את הליך החקיקה כולו ולהתחיל מבראשית, מהלך שנִזקו עולה על תועלתו.

"אין צורך לבצע את שלבי הליך החקיקה עד לדיון בוועדה לקראת קריאה שנייה וקריאה שלישית, והמחוקק רשאי 'לחזור' להליך החקיקה משלב הדיון בוועדת הכספים, השלב שבו נפל הפגם, ואידך – זיל גמור, בדיון כהלכתו".

נשיאת העליון, השופטת מרים נאור, כתבה –  "אכן בעבר העיר בית המשפט על תקינות הליך החקיקה, אך נמנע מהתערבות בחוק שהתקבל באותו הליך, משום הריסון והאיפוק המתחייבים מהיחסים שבין הרשויות. אולם", הדגישה הנשיאה, "אין משמעות הדבר ש'הכול מותר' בהליכי החקיקה. במקום שבו מתערערת ההפרדה בין רשויות השלטון, תפקידו של בית המשפט הוא לשמור על כך שכל רשות תפעל במסגרתה שלה".

השופט ניל הנדל כתב – "חשיבות זכות ההשתתפות, וקיומה של חובה ציבורית להשתתפות חברי הכנסת בהליכי החקיקה, מובילים למסקנה כי בענייננו נמנעה זכות ההשתתפות בהליך החקיקה מחברי הכנסת באופן אפקטיבי, עד שניתן לומר כי נפל בהליך פגם היורד לשורשו והמוביל לביטול החוק".

השופט מני מזוז סבר שיש לדחות את העתירות נגד החוק, ולקיים את המס על דירה שלישית, הוא היה כאמור במיעוט. מזוז כתב – "עמדת שופטי הרוב מהווה סטייה מהותית – לא מוצדקת – מההלכה הפסוקה העקבית הנוהגת בבית המשפט העליון, מזה יותר משלושה עשורים, בנוגע להתערבותו של בית המשפט בהליכי החקיקה של הכנסת. הגישה שנהגה עד כה באשר להתערבות בהליכי עבודתה של הכנסת צמצמה עצמה לשמירת 'כללי המשחק' הדמוקרטיים. בהתאם לכך נקבע כי בית המשפט יתערב בהחלטות פנימיות של הכנסת רק מקום שמדובר בפגיעה קשה 'בערכים מהותיים של משטרנו החוקתי' (הלכת שריד). עמדה זו נומקה בין היתר בשיקולים של הפרדת רשויות, וכיבוד בין רשויות.

"מדובר בשינוי מרחיק לכת במערכת היחסים העדינה והרגישה שבין בית המשפט לבין הכנסת. מדובר בתפיסה בעייתית ביותר, המעוררת שורה של בעיות קשות, עיוניות ומעשיות, הן בהיבט הנורמטיבי של עקרונות הביקורת החוקתית, הן בהיבט של עיקרון הפרדת הרשויות וכיבוד בין רשויות, והן מבחינת השלכותיה המעשיות. גישה זו נדחתה במפורש שוב ושוב בפסיקתו של בית המשפט העליון, ואין לה גם אח ורע במדינות אחרות".

הבנק הבינלאומי מציע ללקוחותיו פיקדון שקלי ל-24 חודשים בתוספת מענק, המותנה בעליית סל מניות נבחרות מקנדה, צרפת, הולנד ובלגיה. המענק מותנה גם בתנודות של המניות. ניתן להשקיע בפיקדון המובנה עד 17 באוגוסט.

סל המניות כולל חברות הפועלות במגוון סקטורים כגון אנרגיה, פיננסים, צריכה ותעשיה ובתנודתיותן של המניות. המענק (בלבד) יהיה צמוד לשער הדולר היציג בתקופת חישוב המענק. קרן הפיקדון הנומינלית מובטחת.

תחילת הפיקדון: יום הפקדת הפיקדון פירעון הפיקדון: 24 חודשים ממועד ההפקדה, ללא אפשרות לפירעון מוקדם.

סכום ההפקדה – בין 10 אלף שקל ל-500 אלף שקל.

לרשימת המניות בסל – כנסו לפרטים מלאים על הפיקדון באתר הבינלאומי.

שער יסודי למניה: עבור כל אחת מהמניות המרכיבות את הסל, שער הסגירה של המניה ביום 17.8.18. חסם עליון: לכל מניה נקבע חסם עליון בגובה 135% מהשער היסודי – כלומר, %35 מעל השער היסודי. החסם העליון מחושב ללא עיגול.

תקופת הבדיקה: תקופה בת 23 חודשים, החל מיום 17.8.1919 באוגוסט 2017 ועד 19 ביולי 2019 ,במהלכה ייבדק בכל יום שער הסגירה של כל מניה לעומת החסם העליון שלה – שהינו בגובה 35% מעל לשערה היסודי.

פריצת חסם עליון: עבור כל אחת מהמניות, "פריצת חסם" פירושה שלפחות שער סגירה יומי אחד בתקופת הבדיקה, יהיה שווה או גבוה מהחסם העליון.

ביצוע מניה לצורך המענק, יחושב בנפרד לכל מניה. קיימות 2 אפשרויות:

במקרה שכל שערי הסגירה של המניה במהלך תקופת הבדיקה יהיו נמוכים מהחסם העליון, ביצוע המניה יחושב כשיעור השינוי בפועל בין השער היסודי לבין השער החדש מנקודה לנקודה , למען הסר ספק, יתכן ביצוע מניה שלילי אשר יקטין את שיעור שינוי הסל.

במקרה שבמהלך תקופת הבדיקה אחד או יותר משערי הסגירה של המניה יביא ל"פריצת החסם", יוחלף ביצועה בפועל של המניה בשיעור קבוע של 6% – ללא קשר לביצוע המניה בפועל בתום תקופה.

בנק לאומי מציע  פיקדון מובנה שקלי על סל מניות בלונדון. הפיקדון נקרא –  Big Ben פיקדון לתקופה של 3.5 שנים עם קרן השקעה מובטחת, ועם סיכוי למענק. קבלת המענק ושיעורו תלויים בהתנהגות סל המניות במהלך התקופה. אז אולי מניות בלונדון לא מפתים אתכם, אבל יש יתרון להשקעה במנגנון של פיקדון מובנה , ואולי דווקא מניות בלונדון מעניינות אתכם, אבל לא לפי הסל שמציעים בבנק לאומי. אולי פשוט אתם מעדיפים השקעה ישירה.

בכל מקרה, במהלך תקופת הפיקדון תיבדק כל אחת מהמניות שבסל ותרומתה למענק תחושב כך – נקבע חסם בשיעור עלייה של 44% (לא כולל) ביחס למחיר הבסיסי של אותה מניה. במידה ומחיר המניה לא חרג ולא נגע בחסם לאורך כל תקופת הפיקדון, תילקח בחישוב תשואת המניה בפועל – מנקודה לנקודה, חיובית או שלילית.

במידה וביום מסחר כלשהו מחיר המניה יחרוג או יגע, אפילו פעם אחת, בחסם, תשואת המניה תיקבע בשיעור של 4% למשך תקופת הפיקדון.

המענק בגין הפיקדון יחושב לפי סכום התשואות של המניות בסל כפול משקלן היחסי בסל. בכל מקרה, הלקוח יקבל את קרן ההשקעה במלואה בתום תקופת הפיקדון.

סל המניות כולל את 12 המניות הבאות Reckitt Benckiser Group PLC, G4S PLC, GlaxoSmithKline , SSE LN SSE PLC, BAE Systems PLC,Astrazeneca PLC, BP PLC, Vodafone Group PLC.

תאריך תחילת הפיקדון המובנה – 8 באוגוסט 2017 ותאריך הפירעון – 8 בפברואר 2021. המחיר הבסיסי של כל מניה יהיה מחירה בסגירה ב-8 באוגוסט 2017, והמחיר הקובע יהיה מחיר הסגירה ב-3 בפברואר.

ובכן, פיקדונות מובנים הפכו לאטרקטיביים בשנים האחרונות על רקע הריבית הנמוכה באפיקים הסולידיים, אבל הציבור עדיין מתרחק מהם – יש להם פשוט שם לא טוב מאז המשבר של 2008/2009. כך או אחרת, יש כמובן יתרונות וחסרונות במוצר המובנה. היתרונות שקיימת רצפה נומינלית עם אפסייד לרווח. החסרונות שהרצפה היא לא רצפה ריאלית – אמנם מקבלים את סכום ההשקעה הנומינלי, אבל זה יכול לבטא הפסד ריאלי. נניח שהמדד עלה בתקופת הפיקדון ב-10%, ואתם מקבלים את ההשקעה נומינלית – משמע, הפסדתם ריאלית 10%. מעבר לכך, בפיקדונות מובנים הכסף סגור לתקופה ארוכה יחסית. אם אתם רוצים לשבור את הפיקדון ולהנזיל את הכסף, לא בטוח שאפשר וגם אם הבנק מאפשר זאת זה יהיה בקנס.

למידע באתר הבנק 

מעודכן ל-01/2023

פנסיה – כמה צריך לחסוך כדי לחיות ברמה סבירה ביציאה לפנסיה? מתי בעצם יוצאים לפנסיה? מה זאת קרן פנסיה, ביטוח מנהלים וקופת גמל? איזה מכשיר עדיף? מה זו קרן פנסיה ברירת מחדל? הכול על מכשירי החיסכון הפנסיוני בישראל

החיסכון לפנסיה בישראל הוא בגדר חובה על פי חוק – לשכירים החל משנת 2008, ולעצמאים החל מ-2017. חובת הפרשה לביטוח פנסיוני חלה לגבי עובד שמלאו לו 21 שנה ולגבי עובדת שמלאו לה 20 שנה. החוק מחייב כל מעסיק לבטח את עובדיו בביטוח פנסיוני (תגמולים ופיצויים) המתבצע באמצעות הפרשות גם של העובד וגם של המעסיק לביטוח הפנסיוני של העובד.

מהו הגיל בו ניתן לפרוש לגמלאות בישראל?

67 לגברים ו-65 לנשים, זאת לאחר שבאוקטובר 2021 אישרה הממשלה לאחר יותר מעשור של ניסיונות את העלאת גיל הפרישה לנשים שעמד עד אז על 62 (הוא יעלה בהדרגה תוך עשר שנים).

הגיל שבו מעסיק רשאי לחייב עובד לפרוש הוא 67 הן לנשים והן לגברים. אולם, אם עובד מבקש להמשיך ולעבוד מעבר לגיל זה, המעסיק חייב לשקול את בקשתו באופן פרטני.

גיל הזכאות ליציאה לפנסיה מוקדמת הוא 60.

גיל הפרישה בצה"ל הוא 45 ללוחמים ו-47 למי שאינם מוגדרים לוחמים.

מהו חיסכון פנסיוני?

כלל הכספים אותם חסך אדם בשנות עבודתו לגיל הפרישה. החיסכון יכול להיות חיסכון הוני, ואז הכספים יתקבלו כסכום חד פעמי בעת הפרישה, או חיסכון קצבתי, כשאז הכספים ישולמו לשיעורין כקצבה חודשית לאחר היציאה לגמלאות.

כמה מפריש העובד וכמה המעסיק?

החל ממשכורת ינואר 2017, שיעור ההפרשות המחויב הוא 18.5% מהשכר, מתוכם 6% על חשבון העובד והיתר – 12.5% – על חשבון המעסיק (6.5% הפרשות מעסיק לרכיב תגמולים ו-6% הפרשות מעסיק לרכיב פיצויים).

במקומות עבודה שבהם יש חוזי עבודה אישיים, נקבעים לפעמים הסדרים ספציפיים לגבי הפרשות לביטוח הפנסיוני. הסכמים אלה נקראים "הסדר מיטיב" שבהם גם העובד וגם המעסיק מפרישים עוד 1%.

כמה צריך לחסוך עד לפנסיה כדי לחיות ברמה סבירה לאחר פרישה?

מאחר שתוחלת החיים עולה כל הזמן, הרי שהנתונים לגבי גובה הקצבה, שיעורה מול השכר הנוכחי שלכם ולכמה שנים היא תספיק – משתנים כל הזמן.

נכון להיום נשים נמצאות בפנסיה 23 שנים בממוצע וגברים נמצאים בפנסיה 18 שנים בממוצע.

אז כמה רצוי לחסוך? כמה שיותר. וברצינות – בהנחה שתיהנו מ-20 שנות פנסיה בממוצע, ואתם מרוויחים 8,000 שקל לחודש ורוצים להגיע לקצבה שתהווה 85% מהמשכורת שלכם ביום הפרישה, עליכם לצבור 1.36 מיליון שקל בחיסכון. כמה שנים צריך כדי לקבל חיסכון של 1.36 מיליון שקל? בערך 60 שנה, כולל רווחים מהתשואה – לא הגיוני.

ההערכה היא שתגיעו לכ-70% מגובה שכר של 8,000 שקל (5,600 שקל) אם חסכתם כ-40 שנה ברציפות ולא משכתם פיצויים.

גובה הקצבה הוא שקלול של גיל התחלת החיסכון, מין החוסך, רציפות ההפקדות, גיל פרישה, גובה הפרמיה החודשית לחיסכון, גובה דמי ניהול והתפלגותם, ניהול הסיכון בהתייחס לגיל, תשואות ואם משכתם או לא את הפיצויים בעזיבת מקום עבודה.

עושים סדר בפנסיה: כמה באמת אתם חוסכים ואילו שינויים כדאי לעשות?

איך בוחרים קרן פנסיה?

האם להמיר את קרן הפנסיה בקופת גמל?

איפה חוסכים ואיפה עדיף לחסוך לפנסיה?

כיום קיימים שלושה מכשירים לחיסכון פנסיוני: קרן פנסיה, ביטוח מנהלים וקופת גמל. ההחלטה באיזה מוצר לחסוך היא החלטה כלכלית משמעותית. המיוחד באפיקי החיסכון הפנסיוני לעומת "תוכנית חיסכון" רגילה, הוא שהם מזכים את החוסך בהטבות מס כחלק ממדיניות ממשלתית לעידוד החיסכון הפנסיוני. בגין ההפרשות לביטוח פנסיוני מקבל עובד זיכוי ממס הכנסה עבור הפרשות משכרו שלא עולות על 7% מהשכר.

גובה הזיכוי הוא 35% מסך ההפרשות, ולא יותר מ-7,308 שקל לשנה (609 שקל לחודש). הטבות המס ניתנות בכל אחד מהמכשירים הנ"ל הן בשלב ההפקדה (משלמים פחות מס הכנסה), הן בשלב החיסכון (אין מס על רווחי הון) והן כאשר יקבל החוסך את הפנסיה בגיל הפרישה (יחויב במס מופחת, אם בכלל).

קרן פנסיה

קרן פנסיה מאפשרת לחוסך בה קצבה חודשית למשך כל חייו לאחר גיל פרישה. לאחר מותו של החוסך, ימשיכו שאריו לקבל קצבה חודשית עד מותם. קרן הפנסיה כוללת גם כיסוי למקרה נכות וכן כיסוי למקרה מוות.

גובה הקצבה החודשית המתקבלת בתקופת הפנסיה מתבסס על גובה ההפקדות, משך החיסכון, התשואות שהשיגה הקרן (מדיניות ההשקעה שלה) ודמי הניהול שגובה הקרן. אפשר להתמקח על גובה דמי הניהול, שמשפיעים בסופו של דבר על גובה החיסכון המצטבר. עם זאת, בסוף 2021 קבע משרד האוצר כי תקרת דמי הניהול בקרנות הפנסיה תעמוד על 0.3% הן למי שכבר בפנסיה והן לגמלאים חדשים (ראו הרחבה כאן).

יתרונות: 1. המכשיר הזול ביותר לחיסכון בזכות דמי הניהול הנמוכים שלה.

2. קרנות הפנסיה לעומת מכשירי חיסכון פנסיוני אחרים, נהנות מרשת ביטחון של תשואה. עד שנת 2021, נהנו קרנות הפנסיה מהבטחת תשואה בצורת איגרות חוב מיועדות שהונפקו להן על ידי המדינה בתשואה קבועה גבוהה יחסית של 4.86% בשנה, כנגד 30% מהכספים שהפנו אליהן החוסכים. על פי רפורמה שנכנסה לתוקף ביולי 2022, המדינה תפסיק להנפיק איגרות חוב מיועדות בשיעור של 30% מהכספים בקרנות הפנסיה, ובמקום זאת הכספים יושקעו בשוק ההון, ויניבו תשואה מובטחת של 5.15% (צמוד למדד). ביטול האג"ח המיועדות נועד, בין השאר, לייצב את התשואה השנתית לחוסכים – מ-4.86% כיום ל-5.15% לאחר הרפורמה. לפי הרפורמה, אם התשואה השנתית שהושגה בנוגע לסכומים שהושקעו בשוק ההון תהיה נמוכה מ-5.15%, המדינה תשלים לקרנות הפנסיה את ההפרש כדי להבטיח תשואה של 5.15%.

חסרונות: 1. קרנות הפנסיה פועלות על בסיס ביטוח הדדי, כלומר – הסיכונים הביטוחיים (סיכון מפני אובדן כושר עבודה ומפני מוות) אינם מוטלים על הקרן, אלא על העמיתים עצמם המבטחים, למעשה, זה את זה. התוצאה של זה לצד הירידה המתמשכת בדמי הניהול – רוב הקרנות נמצאות בגירעונות ועתידן לא ברור.

2. הקרן פועלת על פי תקנון, ומכאן החיסרון שלה, שהיא יכולה לשנות את זכויות עמיתיה כתוצאה לדוגמה מהרעה באיזון האקטוארי שלה.
3. משיכת כספים מקרן הפנסיה, כולל כספי פיצויים, תקטין את הפנסיה באופן דרמטי (לכן חשוב להימנע ממנה ככל האפשר).

מה ההבדל בין קרן ותיקה לקרן חדשה?

ישנה אוכלוסייה שהחיסכון הפנסיוני שלה נמצא בקרנות פנסיה ותיקות (כמו מקפת, מבטחים), שלא ניתן יותר להצטרף אליהן מאז מרץ 1995. קרנות אלו מבוססות על לזכויות וותק שצבר העובד בקרנות הפנסיה בשנות עבודתו (2% מהשכר ברוטו לשנה, מקסימום 35 שנה, כך שניתן היה לצבור זכות לקצבה של עד 70% מהשכר ברוטו האחרון). כספי הקרנות הושקעו באיגרות חוב מיועדות של משרד האוצר בריבית מסובסדת של הממשלה, ובכך היה, בין היתר, יתרונן – תשואה מובטחת ויציבות.

קרנות הפנסיה החדשות (אלו הקיימות היום) נושאות תשואה בלתי מובטחת, ולכן הן צריכות לעמוד במספר תנאים כדי להבטיח את יציבותן ככל האפשר. מעבר למנגנון הבטחת התשואה (עד סוף 2021 – אג"ח מיועדות, ומ-2021 מנגנון חדש להבטחת תשואה) שמוקצה להן, הן משקיעות בשוק החופשי, שבו ההשקעה בעלת סיכון גבוה יותר.

דמי ניהול

יש שני סוגי דמי ניהול שמשלמים על הפנסיה: 1. דמי ניהול שנתיים על הצבירה (הסכום המצטבר שלכם בקרן). 2. דמי ניהול מההפקדות החודשיות. לקרנות הפנסיה מותר היה לגבות עד 0.5% מהצבירה ועד 6% מההפקדות החודשיות. בסוף 2021 ירדה תקרת דמי הניהול המותרים בקרנות הפנסיה ל-0.3%. כמו כן, מוצעות בחסות המדינה קרנות ברירת מחדל, שבהן דמי הניהול נקבעו על 0.22% עד שנת 2024 (ראו כאן הרחבה).

תשואה: שורה תחתונה – דמי הניהול הפכו לפקטור פחות חשוב משהיו בעבר בעת בחירת קרן פנסיה. מה שחשוב הוא – התשואה שמשיגה הקרן בשנה. אפשר להתעדכן בתשואות השנתיות של הקרנות השונות באתר "פנסיה נט" של רשות שוק ההון, הביטוח והחיסכון. באתר ניתן להתרשם מביצועי הקרנות, אבל לזכור תמיד – ביצועי הקרן אשתקד לא מבטיחים את אותם ביצועים בשנים הבאות. לכן מומלץ לבדוק את התשואות אחורה על פני 5 שנים לפחות.

פנסיה צוברת ופנסיה תקציבית

קרנות הפנסיה במגזר הפרטי (והחל משנת 2000 בכל הקרנות) הן במסלול פנסיה צוברת. במסגרת מסלול זה מופרשים כספים מהמשכורת של העובד ומכיסו של המעביד לקרן פנסיה. הצבירה של הכספים והוותק בקרן העניקו למסלול זה את שמו – פנסיה צוברת.

פנסיה תקציבית – העובד לא הפריש בכלל סכום כלשהו משכרו. מדובר במעין התחייבות בין המעסיק למועסק לשלם לו בבוא העת כספים שיגיעו מתוך התקציב של המעסיק. פנסיה תקציבית הייתה נהוגה בדרך כלל במגזר הציבורי (עובדי מדינה). גובה הפנסיה של העובד שנהנה מפנסיה תקציבית אינו תלוי בגורמים חיצוניים אלא מחושב כאחוז מסוים מהמשכורות האחרונות של העובד במקום העבודה, שלרוב הן גם מטבע הדברים הגבוהות ביותר. זו הסיבה שבגינה אלו שנהנים מפנסיה תקציבית דואגים לעלות דרגה חודשים ספורים לפני יציאתם לפנסיה.

החל משנת 2000 התקבלה החלטה על ידי הממשלה לפיה לא ניתן יהיה לצרף עובדים חדשים לפנסיה תקציבית. משנה זו כל העובדים החדשים במשק החוסכים בקרן פנסיה חוסכים במסלול פנסיה צוברת בלבד.

כיסויים ביטוחיים במסגרת קרן פנסיה

בנוסף לחיסכון מספקת קרן פנסיה גם שני סוגים של כיסויים ביטוחיים.

1. ביטוח אובדן כושר עבודה – הביטוח מזכה את הנפגע בפנסיית נכות חודשית אם הוכח שאינו כשיר לעבודה. הקצבה המקסימלית היא 75% בכל גיל (יש קרנות שבהן מסלולים המתחשבים בגיל ובוותק והקצבה היא החל מ-37.5% בהתאמה). ביטוח אובדן כושר עבודה כולל גם שחרור מהפקדות במקרה של אובדן כושר עבודה. המשמעות היא שהקרן תמשיך להפקיד במקום העובד ובמקום המעסיק את ההפקדות לתגמולים.

שימו לב שאין כפל ביטוח כפל שבו המעסיק מפריש לקרן פנסיה ובמקביל מפריש 2.5% לביטוח אובדן כושר עבודה בנפרד. הכיסוי המקסימלי הוא בכל מקרה  75% מהשכר, והמבטחים יתחלקו בנטל התשלום בהתאם לשיעור הכיסוי שנרכש אצלם. לכן עלול להיווצר מצב שבו נשלם עבור כיסוי שלא נקבל. במצב כזה כדאי להקטין במידת האפשר את הכיסוי לאובדן כושר עבודה ולהקצות יותר לחיסכון.

2. פנסיית שארים – זהו ביטוח חיים המקנה קצבה לשארים של חוסך שנפטר בתקופת החיסכון. ברוב המקרים אלמנה תקבל עד 60% מהפנסיה, יתומים עד גיל 21 יקבלו 30%-40% מהפנסיה, והורה תלוי יקבל עד 10%-20% מהפנסיה.

חשוב להתאים כיסוי זה למצב המשפחתי; במקרה של גירושים, כשהחוסך רוצה להשאיר קצבה לילדיו במקרה שימות בתקופת החיסכון, אך לא לגרושתו, יש להודיע על כך לקרן הפנסיה, וההפרשה לביטוח זה תוזל בהתאם. אגב, אדם נשוי עם ילדים, שאריו יקבלו 90% מהפנסיה, ואילו אדם נשוי ללא ילדים, אלמנתו תקבל 60%, וזאת בשעה ששני המבוטחים שילמו סכום זהה על הכיסוי הביטוחי.

קרן הפנסיה מאפשרת מסלול ללא כיסוי קצבת שארים לאדם בודד, אך אדם כזה יצטרך לבקש באופן מיוחד להצטרף למסלול זה ולחזור על הבקשה בכל שנתיים.

קרן פנסיה "ברירת מחדל" – כמה זה יעלה לכם?

זהו מכשיר חיסכון חדש בתחום קרנות הפנסיה שהושק אשתקד ביוזמת הממשלה והמיוחד בו – דמי ניהול זולים במיוחד. הרקע להשקת המכשיר החדש על פי האוצר: הנטייה של רבים מאתנו להימנע מלקבל החלטה הנוגעת לחיסכון הפנסיוני ופשוט להצטרף לקרן הפנסיה שנקבעת על ידי המעסיק, נטייה שלא תמיד מיטיבה אתנו. בנוסף, מתברר כי דווקא העובדים החלשים, שנמצאים לרוב אצל מעסיקים לא גדולים שלא מקבלים הטבות משמעותיות מקרנות הפנסיה בדמי הניהול, מפרישים מאות שקלים בלבד מדי חודש לקרן הפנסיה, ודווקא הם אלו שמשלמים את שיעורי דמי הניהול הגבוהים ביותר – גם מכל הפקדה חודשית וגם בסוף כל שנה, מסך הכספים שהם צברו. לכן החליט משרד האוצר לקבוע קרנות פנסיה, שמציעות את דמי הניהול הנמוכים ביותר, כקרנות ברירת מחדל. כל עובד שירצה בכך, יוכל להצטרף לאחת מהקרנות. קרנות אלו יהוו פתרון עבור עובדים לא מאוגדים אשר כיום אינם זוכים להסדר פנסיה מהמעסיק.

ארבע קרנות נבחרו במכרז קרנות ברירת המחדל לשנים 2021-2024 (בתוקף מנובמבר 2021): אלטשולר שחם, מיטב דש, מור ואינפיניטי.

דמי הניהול בכולן הם עד 0.22% מהסכום הצבור ועד 1% מההפקדה החודשית. מדובר על הטבה שניתנת למצטרפים חדשים, ומשך הזכאות שלה הוא 10 שנים ממועד ההצטרפות. למדריך מפורט על קרנות פנסיה ברירת מחדל.

למחשבון השפעת דמי הניהול בקרנות פנסיה ברירת מחדל – ככה תוכלו לדעת כמה תחסכו אם תעברו לקרנות האלו

חשוב: ההחלטה על ההצטרפות לקרנות פנסיה ברירת המחדל היא של העובד, והמעסיק לא יכול למנוע זאת ממנו.

המתנגדים לקרן ברירת המחדל טוענים שאת הצלחתן ניתן יהיה למדוד רק בעוד הרבה שנים. לדבריהם, הצטרפות בשיעור גדול של עובדים מוחלשים תביא את הקרנות לגירעונות אקטואריים גדולים (אבל גם הקרנות הגדולות סובלות מגירעונות, כאמור). עוד טוענים המתנגדים, שדמי הניהול הנמוכים שגובות קרנות ברירת המחדל יאפשרו להן תקציב נמוך יחסית לניהול הקרן, מה שיביא א. לשירות פחות טוב לחוסך לאורך השנים. ב. לתשואה נמוכה יותר בסוף החיסכון, כי ככל שתקציב ניהול הקרן גבוה יותר, כך היא יכולה להתנהל עם השקעותיה בצורה מיטבית יותר.

קופת גמל

עד שנת 2006 הייתה קופת גמל מכשיר חיסכון הוני בשליטת הבנקים, וניתן היה לפדותה בסכום חד-פעמי לאחר 15 שנות חיסכון. מאז קופת הגמל ההונית הפכה לקופת גמל לתגמולים ומשווקת גם בידי חברות ביטוח ובתי השקעות. קופת גמל לתגמולים דומה בהתנהלותה לקרנות הפנסיה: המפקידים לקופת הגמל לתגמולים זכאים להטבות המס המוגדרות בחוק, וניתן להפקיד אליהן את כספי החיסכון הפנסיוני, באותו האופן שמתבצעות ההפקדות לקרן הפנסיה. ניתן למשוך את הכספים בה החל מגיל 60 ללא מס ולאחר ותק בקופה של 5 שנים לפחות.

כל משיכה של כספים (למעט רכיב פיצויים בעקבות פיטורים למשל) מכספי חיסכון פנסיוני (קרן פנסיה, קופת גמל, ביטוח מנהלים) לפני הזמן המיועד כרוכה בתשלום מס בשיעור 35% מהמשיכה. עדיף לקחת הלוואה על חשבון הכספים שבקופה, שניתנים בהלוואות נוחות יחסית לשוק.

דמי ניהול – דמי הניהול בקופות הגמל גבוהים מאלו שבקרנות הפנסיה; הן יכולות לגבות 4% מההפקדות ו-1.05% מהצבירה. אך בקופות הגמל נרשמה שחיקה משמעותית בדמי הניהול, ועל פי אתר "פנסיוני" מסתכמים דמי הניהול הממוצעים בקופות ב-0.6% מהצבירה וב-0.53% מההפקדות.

כיסויים ביטוחיים

קופות הגמל אינן כוללות כיסוי ביטוחי לאובדן כושר עבודה וחלק מהן לא כוללות כיסוי ביטוחי למקרה מוות. ניתן לרכוש את הכיסויים האלה בחברות ביטוח בנפרד, אם כי בעלויות גבוהות יותר מאשר החוסכים בקרן הפנסיה.

מודל השקעה

קופות הגמל אינן נהנות מתשואה מובטחת לחוסכים בהן כמו קרנות הפנסיה (שכאמור בעבר קיבלו אג"ח מיועדות עם תשואה מובטחת, וכיום על פי רפורמה שנכנסה לתוקף ביולי 2022 אמורות להשקיע את כל הכספים בשוק ההון עם הבטחת תשואה קבועה מהמדינה). הן משקיעות 100% מכספיהן בשוק החופשי. בעיקרון, קופות הגמל יכולות להשיג תשואות גבוהות מאלה של קרנות הפנסיה, אבל גם הסיכון גבוה יותר. אתם יכולים לבחור את מסלול ההשקעה של כספיכם – מסוכן יותר או מסוכן פחות, ובכל מקרה חשוב לבדוק איזו תשואה הניבה קופת הגמל לאורך שנים ולא להסתפק בתשואה שנרשמה בה במשך חודשים ספורים בלבד. תוכלו להשוות בין ביצועי קופות הגמל השונות המתפרסמות באינטרנט.

שורה תחתונה – קופת גמל מהווה כיום ערוץ נוסף לחיסכון הפנסיוני ויכולה להיות מוצר משלים לקרן פנסיה. דמי הניהול בקופת הגמל גבוהים יותר מאשר בקרנות הפנסיה, אך היא יכולה להיות אטרקטיבית לחוסכים בעלי הכנסות גבוהות כמוצר משלים לקרן הפנסיה, או לחוסכים המעוניינים לנהל את כספי הפנסיה שלהם בצורה אקטיבית יותר. החיסכון בקופת גמל יותר מקובל אצל עצמאים מאשר שכירים.

קופת גמל להשקעה

מוצר חדש ומעניין שיזם האוצר בסוף 2016 מאפשר להפקיד עד 70 אלף שקל בכל שנה קלנדרית. משפחה יכולה להפקיד כ-72 אלף שקל לכל בן משפחה (עד 355 אלף שקל למשפחה בת 5 נפשות, למשל). משרד האוצר אמור לעדכן מדי שנה ב-1 בינואר את סכום ההפקדה המקסימלי בהתאם לשינוי במדד המחירים לצרכן. נכון ל-2023, עומד הסכום המקסימלי להפקדה לאדם על 76,449 שקל. ההפקדה יכולה להתבצע באופן חד פעמי או באופן תקופתי.

נזילות – קופת גמל להשקעה מאפשרת לחוסכים נזילות מלאה, כלומר ניתן למשוך את כספי החיסכון שנצברו בקופה, במשיכה חד-פעמית (משיכה הונית) בכל נקודת זמן (בכפוף לתשלום מס). הכסף מועבר לחשבון החוסך בתוך 4 ימי עסקים. מי שיחסוך את הכספים ויבחר למשוך אותם כקצבה החל מגיל 60, ייהנה מפטור מלא ממס.

יתרון משמעותי של קופת הגמל להשקעה הוא שניתן לעבור בין מסלולי ההשקעה השונים (סולידי, מנייתי וכד') בכל עת, מבלי לפגוע ברציפות ההשקעה ומבלי לשלם מס רווחי הון. אפשר גם לנייד את הכספים בין משווקי הקופות השונים (לרוב בתי השקעות וחברות ביטוח), מבלי לשלם מס רווח הון.

למדריך קופת גמל להשקעה – כל מה שצריך לדעת

דמי ניהול

כמו בכל קופת גמל, דמי הניהול המקסימליים שניתן לגבות הם עד 4% מכל הפקדה לקופה, ועד 1.05% (שנתי) מהכספים הצבורים בקופה. בפועל דמי הניהול נמוכים בהרבה – 0% על ההפקדות ו-0.7% בממוצע מהצבירה.

תשואה – גם במסלול הסולידי מגיעות קופות הגמל להשקעה לממוצע טוב בהרבה מהחסכונות הבנקאיים השונים, בדומה לקופות הגמל הרגילות. במסלול המנייתי המסוכן יותר הן יכולות להכפיל את התשואה ולהגיע לתשואות דו-ספרתיות. הבחירה במסלול תלויה בכם ובצרכיכם.

קופת הגמל יכולה לעבור ליורשים ללא מס רק כקצבה ורק כשהם עצמם יגיעו לגיל פרישה. כמו החוסך גם היורשים כפופים לאותו הכלל, ואם הם ירצו למשוך את הכסף באופן חד-פעמי (משיכה הונית), הם ישלמו מס רווחי הון.

שורה תחתונה – אם יש לכם כסף בתוכניות חיסכון בנקאיות למשל, שאינן עובדות עבורכם, כדאי לחשוב להעביר את הכספים האלה לקופת גמל להשקעה. טוב כתוספת לפנסיה בעיקר בגילאים מבוגרים.

ביטוח מנהלים

אפיק נוסף לחיסכון לגיל פרישה הוא ביטוח מנהלים שבמהותו הוא ביטוח חיים (ריסק) המשלב גם חיסכון לפנסיה. הוא לא כולל ביטוח אובדן כושר עבודה אותו ניתן לרכוש בנפרד. את ביטוחי המנהלים משווקים רק מי שיש להם רישיון "מבטח ביטוח חיים", כלומר חברות ותאגידי ביטוח מורשים.

בביטוחי מנהלים בהם נצברו כספים לפני שנת 2008, ניתן למשוך כספים אלה בסכום חד פעמי בגיל הפרישה. את הכספים שהופקדו לאחר 2008 יוכל החוסך לקבל כקצבה בלבד, אולם אדם שזכאי לקצבה הגבוהה מכ-3,850 שקל לחודש (צמוד למדד פברואר 2008), יוכל למשוך את הסכום שצבר מעבר לסכום זה כסכום חד פעמי.

קצבת שארים – בדרך כלל מקבלים השארים סכום חד פעמי כמו בביטוח חיים ריסק רגיל. כאשר החוסך מגיע לגיל פרישה, הוא יכול לבחור מסלול קצבה מבין אלה הקיימים בפוליסה, ולקבל הבטחת מינימום של תשלומי פנסיה שישולמו למוטבים גם במקרה שילך לעולמו במהלך תקופת ההבטחה (לדוגמה, אם בחר תקופת הבטחה של 240 חודשים שהם 20 שנה ונפטר לאחר שנה מיום התחלת קבלת הפנסיה, המוטבים שלו (מי שזכאי לקבל את כספי הפנסיה שלו לאחר מותו) יהיו זכאים להמשך תשלומי הפנסיה במשך 19 השנים הנותרות).

ההפרשות לביטוח מנהלים כפופות לצו ההרחבה – כלומר כמו בקרנות הפנסיה וקופות הגמל. ברוב המקרים בביטוחי מנהלים אפשר לקבל את המקסימום האפשרי של הפרשות בגובה 23.83%.

ביטוח מנהלים הוא חוזה – תנאי ביטוח המנהלים מוגדרים בחוזה (פוליסה) בין המבוטח לבין חברת הביטוח. אי לכך, מרבית התנאים בחוזה קבועים ואינם ניתנים לשינוי הביטוח (בניגוד לתקנון בקרן פנסיה שיכול להשתנות מתקופה לתקופה). כך לדוגמה, אם חברת הביטוח רוצה להעלות את פרמיית ביטוח החיים, היא תוכל לעשות זאת רק למבוטחים חדשים ולא למבוטחים שכבר מחזיקים בפוליסה (אצלם היא עולה לפי גיל ומדד המחירים לצרכן).

בניגוד לקרן פנסיה, שבה במקרה וכל החוסכים מושכים את כספיהם והיא תתמוטט, חברת הביטוח מבטחת את כספיה אצל מבטחי משנה בחו"ל, כך שאם קורה מצב שכל המבוטחים מושכים ממנה את כספי פוליסות החיסכון שלהם, חברת הביטוח נושאת בסיכון, והמבוטחים לא ייפגעו.

תנאי הצטרפות –ההצטרפות לביטוח מנהלים כפופה לבדיקות רפואיות או הצהרות בריאות והצהרות בגין עיסוק/תחביב מסוכן. חברת הביטוח לא מקבלת כל אחד לביטוח מנהלים או שמבצעת החרגת מצב רפואי קיים או ייקור תעריפים בהתאם. בקרן פנסיה/קופת גמל אין הגבלות כאלה על ההצטרפות.

תשואה – עד שנת 1992, התשואה לחוסכים בפוליסות ביטוח החיים הייתה מובטחת, כי כספי החיסכון היו מושקעים באיגרות חוב צמודות מדד, שהונפקו על ידי המדינה במיוחד בעבור המבוטחים בפוליסות אלה. החל משנת 1992 משקיעות חברות הביטוח את כספי החיסכון גם בשוק ההון. כלומר, אין תשואה מובטחת והיא תלויה בתוצאות ההשקעה של החברה.

דמי ניהול

על פי החוק, חברות הביטוח יכולות לגבות דמי ניהול מהמצטרפים החדשים של עד 1.05% מהצבירה מדי שנה ו-4% מהפקדות החודשיות. בפוליסות הישנות גובים דמי ניהול של עד 13% מההפקדות החודשיות שיורדות בכל שנה לאורך חיי הפוליסה.

מי קובע באיזה מכשיר יבוטח העובד?

זכותו של העובד לבחור את סוג הביטוח הפנסיוני שבו הוא רוצה להיות מבוטח – קרן פנסיה, קופת גמל או ביטוח מנהלים, וגם לבחור את הגוף הספציפי שאליו יופרשו הכספים ושבו ינוהל הביטוח הפנסיוני. לשם כך מומלץ לכל עובד לבצע סקר שוק ומחקר בנושא בטרם בחר. לשם כך כדאי להתייעץ עם סוכן ביטוח פנסיוני או יועץ פנסיוני – בבנקים חינם ופרטי בתשלום.

האם יש צורך בוותק בעבודה כדי להיות זכאי לביטוח פנסיוני?

אם העובד היה מבוטח בביטוח פנסיוני לפני שהתקבל לעבודה החדשה, הוא יהיה זכאי להפרשות לביטוח פנסיוני כבר מיומו הראשון בעבודה. עם זאת, ההפרשות בפועל יתבצעו רק לאחר השלמת 3 חודשי עבודה אצל המעסיק החדש, או בתום שנת המס לפי המועד המוקדם מביניהם. ההפרשות יהיו רטרואקטיביות למן תחילת העסקתו.

אם העובד לא היה מבוטח בביטוח פנסיוני לפני תחילת עבודתו, הוא יהיה זכאי לביטוח פנסיוני החל מהחודש השביעי במקום העבודה החדש; כלומר, הוא אינו זכאי לפרשות לביטוח פנסיוני בששת חודשי עבודתו הראשונים. עובדים שהחלו לעבוד לפני גיל הזכאות – 21 לעובד, 20 לעובדת, תילקח בחשבון תקופת העבודה עד גיל הזכאות לצורך חישוב תקופת ההמתנה של 6 חודשים.

תהליך ההצטרפות לביטוח הפנסיוני

העובד מקבל טפסים של הביטוח הפנסיוני בו בחר, אותם עליו למלא ולהחתים עליהם את המעסיק. החברות הגדולות מפנות לצורך כך את העובד לסוכן ביטוח או יועץ פנסיוני מטעמן. בכל מקרה, אפשר תמיד להתייעץ גם עם מחלקת משאבי האנוש בחברה. יש לשים לב, שסוכן הביטוח מטעם החברה, או היועץ הפנסיוני, לא ימליצו לכם על מוצר מסוים, שאולי הם מרוויחים ממנו יותר.

מתי בפועל מועברות ההפרשות לגוף הפנסיוני?

על המעסיק להעביר את ההפרשות תוך שבעה ימי עסקים מיום תשלום המשכורת או תוך 15 ימים מתום החודש שעבורו משולמים הכספים – לפי המוקדם מביניהם. אם המעסיק לא העביר את הכספים עד ה-15 לחודש, הוא עשוי להיות חייב בריבית כלפי הגוף הפנסיוני. אם המעסיק לא העביר את הכספים תוך 21 יום זה ייחשב כהלנת שכר על כל המשתמע מכך, גם אם השכר עצמו שולם בזמן. מעסיק שניכה מהשכר את חלקו של העובד, ולא העביר סכום זה אל גוף הביטוח הפנסיוני בתוך 30 יום מהיום שבו נחשב השכר שממנו נוכו הסכומים כשכר מולן, מבצע עבירה פלילית והוא צפוי לעונש מאסר או קנס. אגב, אותו דין חל גם לגבי הפרשות לקרן השתלמות.

ניוד החיסכון הפנסיוני

ניתן לנייד (להעביר) את כספי החיסכון שנצבר במוצר פנסיוני אחד למוצר פנסיוני אחר, וזאת ללא צורך בתשלום מס בעת העברת הכספים בין המוצרים השונים.

מה עושים אם המעסיק מפר את חובתו להפריש לפנסיית העובד?

ניתן להגיש נגדו תלונה ליחידת האכיפה במשרד הכלכלה. כמו כן ניתן לתבוע רטרואקטיבית את הסכומים שהיה על המעסיק להעביר לגוף המוסדי (בדרך כלל 6% מהשכר ברוטו) ואת הנזקים האחרים שנגרמו כתוצאה מהתנערות המעסיק מחובתו. עיכוב בהעברת הכספים אל הגוף המוסדי שבו מתנהל החשבון הפנסיוני של העובד עשוי להיחשב כהלנת שכר או עבירה פלילית, וניתן להטיל על המעסיק פיצויי הלנת שכר או עונשי מאסר או קנס.

פיצויי פיטורים

תשלומי המעסיק לפיצויים בשיעורים שנקבעו בצו ההרחבה יבואו במקום חובתו לתשלום פיצויי פיטורים על פי סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים (6% מהשכר ברוטו). מעסיק המפריש לפיצויי פיטורים רשאי לשלם השלמת פיצויי פיטורים עד ל 8.33% מהשכר ברוטו.

במקרה שהעובד מפוטר, הוא זכאי למשוך את הכספים שהצטברו ברכיב הפיצויים בביטוח הפנסיוני, ללא קשר לגובה השכר האחרון שלו. במקרה שהעובד אינו מושך את הכספים, מצטרפים כספים אלה לכספי החיסכון הפנסיוני, ומגדילים את גודל הקצבה החודשית שהעובד יקבל עם פרישתו לגמלאות. משיכה של כספי הפיצויים מתוך קרן הפנסיה או מקופת הגמל מקטינה את גודל הקצבה החודשית שהעובד יקבל לאחר פרישתו לגמלאות בכשליש. לכן מומלץ שלא למשוך את כספי הפיצויים, אם אין צורך כלכלי בכך.

הטבות מס

על קצבת פנסיה משלמים מס הכנסה. אולם, ממשלת ישראל מעודדת את הציבור לחסוך לפנסיה באמצעות הטבות מס. הטבות המס ניתנות בשלב ההפקדה, כאמור, כשאז ניתן זיכוי מלא ממס הכנסה מהפרשה בשיעור 7% על הכנסה של 8,700 שקל, שזה 609 שקל לחודש; בשלב החיסכון (אין מס על רווחי הון) ובקצבה עצמה; שיעור הפטור על קצבה מזכה גדל בשנת 2012 ל-43.5%, ועולה בהדרגה בעוד 3 פעימות – ב-2016 הגיע הפטור ל-49%, מ-2020 ל-52%, והחל מ-2025 יגיע ל-67%.

אם הפרשתם לחיסכון פנסיוני יותר מ-609 שקל לחודש, כשאז שילמתם מס על ההפרש, הרי שהחיסכון הנוסף יהיה פטור לחלוטין ממס (כי שילמתם בהפקדה) – מה שקרוי קצבה מוכרת.

פנסיה לעצמאים

החל מ-1 בינואר 2017 חלה חובה על עצמאים להפריש לפנסיה, זאת בעקבות מאבק מתמשך של ארגוני העצמאים. אפיקי החיסכון הפנסיוני לעצמאים הם אותם אפיקי חיסכון הקיימים לשכירים: קרן פנסיה, קופת גמל וביטוח מנהלים.

חובת הפרשה לחיסכון פנסיוני לעצמאים חלה על החלק שאינו עולה על מחצית השכר הממוצע במשק בשיעור של 4.45%, ועל החלק שעולה על השכר הממוצע בשיעור של 12.55%; סה"כ שיעורי ההפקדה לעצמאי ממוצע: כ-8.5% מהשכר הממוצע במשק.

התוכנית עובדת לטובת העצמאים הקטנים בעיקר. כך למשל, עצמאים שמשתכרים עד 5,600 שקל בחודש (60% מהשכר הממוצע במשק) ייהנו מהפחתת דמי הביטוח הלאומי מ-6.72% ל-2.87%. עבור המשתכרים עד 21 אלף שקל בחודש לא יחול שינוי בדמי הביטוח הלאומי. המשתכרים מעל 21 אלף שקל יחויבו לשלם דמי ביטוח הלאומי גבוהים יותר בשיעור 12.85%.

בנוסף זכאים העצמאים להטבות מס לעצמאים בגין הפרשה לחיסכון פנסיוני, מ-16% מההכנסה המזכה ל-16.5%, באמצעות הגדלת הטבת המס לזיכוי מ-5% ל-5.5%.

יועץ פנסיוני – האם צריך?

ככה תחסכו לפנסיה

מידע נוסף על הפנסיה שלכם:

תעלו את גיל הפרישה, רק אל תגעו לנו בהטבות המס – בקרנות הפנסיה החדשות ניתן לפרוש בכל שלב החל מגיל 60, אך למרות זאת העלאת גיל הפרישה תפגע גם בהן; וגם – מה סכום קצבת ביטוח לאומי לנשים, מהן הטבות המס בפנסיה ומהם היתרונות בפרישה מאורחת (הרחבה כאן)

הוט דיווחה על שיפור ברווח, אבל, זה לא באמת- איך זה שהוצאות הפחת משתנות? למה הרווח של הוט גדל? והאם זה מלמד על שיפור תפעולי אמיתי?

התוצאות הכספיות של הוט היו טובות ביחס לתקופה המקבילה אשתקד – הרווח ברבעון השני של השנה הסתכם ב-59 מיליון שקל לעומת 18 מיליון שקל בתקופה המקבילה בשנה שעברה, וההכנסות עלו ל-1.05 מיליארד שקל לעומת 1.10 מיליארד שקל.

השיפור בולט עוד יותר בראייה חצי שנתית – הרווח במחצית הראשונה הסתכם ב-94 מיליון שקל על הכנסות של 2.09 מיליארד שקל, לעומת הפסד של 8 מיליון שקל, על הכנסות של 2 מיליארד שקל. השיפור ברווח לא מגיע משורת ההכנסות – הגידול בהכנסות נמוך מהגידול ברווח, ומעבר לכך – לא כל הגידול בהכנסות מחלחל לשורה התחתונה, בדרך יש הוצאות רבות שמשאירות תרומה יחסית קטנה.

ואם השיפור בשורה התחתונה לא מיוחס לגידול בהכנסות, הוא מיוחס לקיטון בהוצאות. ואכן, לצד גידול בהוצאות התפעול השוטפות, מדווחת הוט על ירידה דרמטית בהוצאות הפחת – במחצית הראשונה הסתכמו הוצאות אלו ב-586 מיליון שקל, לעומת 666 מיליון שקל בתקופה המקבילה. ירידה של 80 מיליון שקל בהוצאות, זו בהחלט ירידה שמסבירה את עיקר השינוי בשורה התחתונה.  התמונה דומה גם בהיבט רבעוני – ברבעון השני ירדו הוצאות הפחת ב-36 מיליון שקל בשעה שהרווח עלה ב-41 מיליון שקל ל-59 מיליון – כלומר הירידה בפחת, מבטאת חלק גדול מהשיפור ברווח (ואגב, לא כל הירידה בפחת מחלחלת לרווח – שכן יש מיסים).

ואז עולה השאלה החשובה – למה הוצאות הפחת ירדו? ובהוט מסבירים בדוח הדירקטוריון – "הירידה בהוצאות הפחת בתקופה וברבעון ביחס לאשתקד נובעת בעיקר ממגזר הסלולר אשר כלל בתקופה המקבילה אשתקד הוצאות האצת פחת בגין פירוק אתרי תשתית תקשורת עקב מעבר להסכם שיתוף הרשתות עם פרטנר".

ובכן, מה שמסבירה הנהלת הוט שהחריג הוא לא הרבעון השני והמחצית הראשונה של השנה אלא התקופה המקבילה אשתקד. התוצאות עכשיו הם הנכונות, ואז (שנה שעברה) הן היו מוטות כלפי מטה. הן היו מוטות בגלל שהיה פחת מואץ על התשתיות של הוט (בעיקר הוט מובייל), ומבלי להיכנס לעומקו של שיתוף הרשתות עם פרטנר, הרי שברגע שנקבע כי יש שת"פ ומשלב מסוים אין  צורך בתשתית (או מדויק יותר – יש צורך חלקי) אזי אורך החיים של הרכוש/ התשתיות מתקצר, וכשזה קורה, הפחת עליהם בהתאמה גדל – זה עובד כך: נניח שלהוט יש השקעה בתשתית של טלפוניה סלולארית בסכום של 1 מיליארד שקל ונניח שהיא מעריכה שהתשתית הזו תשמש אותה ל-10 שנים, אז בדיוק כפי שמפחיתים רכוש קבוע מכל סוג, מפחיתים את התשתיות על פני 10 שנים – 100 מיליון שקל בשנה.

נניח שאחרי 5 שנים בודקים את  הציוד ומגלים שהוא יהיה תקף רק לעוד שנתיים (ולא עוד חמש שנים), אזי היתרה של הרכוש אחרי 5 שנים (עברה חצי תקופה ולכן הערך בספרים יהיה מחצית – 500 מיליון שקל) יופחת על פני שנתיים. המשמעות היא שהפחת יקפוץ ל-250 מיליון קל בשנה מפני שאורך החיים יתקצר. זה קורה גם הפוך. ברגע שאורך החיים עולה, וזה יכול להיקבע בהמשך לבדיקה הנדסית, אזי ערך הנכס בספרים מופחת על פני יותר שנים, הפחת בהתאמה יורד.

וכמו שאורך החיים של הנכס/ תשתית מתקצר בגלל בדיקה הנדסית הוא גם יכול להתקצר מסיבות רגולטרויות, עסקיות ועוד. כאן, במקרה של הוט, הוא השתנה בגלל ששיתוף הפעולה עם פרטנר הפך את הציוד/ תשתיות לפחות נחוצות, ואז היה צורך להפחית את התשתית בקצב מהיר יותר – זה גרם לגידול בהוצאות ורווח נמוך יותר. עכשיו כשאין את הפחת המואץ הזה, הרווחים של הוט עולים.

הוצאות הפחת – הוצאות שלא במזומן

הוצאות הפחת הן הוצאות שאינן במזומן. הפחת מיוחס לנכס שנרכש או הוקם לפני תקופה, יש לו עלות והוא אמור לשרת את החברה (בייצור הכנסה) על פני תקופה. אבל ההשקעה הכספית בנכס,  לרוב נעשית בתחילת הדרך – עם הקמת הנכס או רכישתו. ולכן, בשלב ההפחתה של הנכס, אין תשלום לבעל הנכס/ למקימי הנכס, זה כבר הרי שולם.

ומכאן, שפחת זו הוצאה חשבונאית (שמופיעה בדוח רווח והפסד) אבל אין לה משמעות תזרימית, היא לא מבטאת יציאה של כספים. ואם כך – אז למה להתייחס לשורה התחתונה בדוח רווח והפסד כבסיס לקבלת החלטת השקעה , כבסיס להערכת שווי, אולי בכלל התזרים הוא הדוח החשוב. אז רבים אמנם  "מאמינים" בדוח תזרים המזומנים יותר מאשר בדוח רווח והפסד. זה דוח שקשה יותר לתמרן בו, זה דוח שמציג ת'כלס את המזומנים נטו שנכנסו (או יצאו) מהקופה. בדוח הזה יש את שורת התזרים מפעילות שוטפת והיא אמורה לייצג כמה מזומנם מייצר העסק מליבת הפעילות שלו.

אבל, זה לא כל כך פשוט – דוח תזרים מזומנים מפעילות שוטפת לא מתייחס לפחת (הוצאה שלא במזומן), אבל הפחת הזה מקורו בהשקעה בתחילת הדרך שנעשתה במזומן. דוח תזרים מפעילות שוטפת מתעלם באופן מוחלט מהעניין הזה – אין הוצאות פחת ואין השקעות ברכוש וציוד, למרות שכן יש בסיכום כולל השקעה של מזומנים.

זו הסיבה שנוצר מושג נוסף (וטוב יותר) – תזרים מזומנים חופשי. תזרים שמבטא את המזומנים שהחברה באמת יכולה להשתמש בהם. התזרים הזה מורכב מתזרים המזומנים מפעילות שוטפת, אבל מנכה את ההשקעות ברכוש קבע וציוד – כך בעצם מקבלים תזרים שנוצר מפעילות בהינתן הצורך של החברה בהשקעות.

יחס פיננסי נוסף ומקובל הוא EBITDA – הרווח לפני פחת הפחתות, הוצאות מימון, ומיסים. היחס הזה רחוק מלהיות מושלם, הוא פגום לעומת תזרים המזומנים החופשי, אבל הוא פופולארי והוא דרך נוחה להשוות את הרווחים מפעילות של חברות (בלי להיכנס למבנה ההון שלה, מבנה המימון והמיסים). כלומר, אם רוצים להשוות חברות תפעוליות באותו התחום ברמה התפעולית, אז בזכות העובדה שבנתון הזה לא מתבטאים המיסים והמימון (שקשורים למבנה הון, ושיעור המס הספציפי של כל חברה)   הוא "עושה את העבודה".

היחס הזה לא רגיש לפחת, ולכן אם נשווה אותו בחברת הוט לתקופה המקבילה נראה שברבעון השני (למרות הגידול ברווח) הוא ללא שינוי – 430 מיליון שקל; ובחצי השנה הראשונה הוא הסתכם ב-847 מיליון שקל לעומת 840 מיליון שקל – והיציבות הזו (יציבות פלוס) הרי יותר נכונה מאשר השיפור הדרמטי ברווח.

יועץ פנסיוני – כל מה שצריך לדעת – מיהו יועץ פנסיוני ובמה הוא יכול לסייע? כמה עולה לשכור את שירותיו ומה ההבדל בינו לבין סוכן ביטוח פנסיוני? הכול במדריך שלפניכם

 נתחיל בכך שלחסוך לפנסיה זה חשוב, אפילו חשוב מאוד! המציאות מוכיחה שקשישים רבים שעבדו כול חייהם, לא מצליחים לקיים את עצמם לאחר שפרשו מהעבודה ונאלצים לחיות מקצבת זקנה של ביטוח לאומי, שהיא אחת הנמוכות בעולם המערבי ומביישת את המדינה.

כל השכירים מחויבים להפריש לפנסיה, והחל מ-2017 גם עצמאים. אבל הנושא הוא מאוד מורכב, יש סוגי חיסכון פנסיוני שונים – קרן פנסיה, קופת גמל, קופת גמל לקצבה, ביטוח מנהלים ועוד. אז איך בוחרים במוצר הכי טוב? לשם כך אפשר לקרוא במדריכים שונים ברשת, להתייעץ, אבל האמת שזה עולם מאוד מורכב, ובשביל להבין אותו לעומק צריכים את  היועצים הפנסיוניים.

רק ב-2005, בעקבות רפורמת בכר, ניתנה לראשונה הגדרה בחוק למקצוע הקרוי "יועץ פנסיוני" ונעשתה הפרדה בין משווק פנסיוני ליועץ פנסיוני. עד אז לא היה צורך ברישיון של יועץ פנסיוני כדי לעסוק בכך; הייעוץ הפנסיוני ניתן בידי בנקים, סוכני ביטוח וגורמים נוספים שעסקו בשיווק של מוצרים פנסיוניים לצד הייעוץ, ולא היה ברור מתי הייעוץ הופך לשיווק – כלומר, במסווה של ייעוץ מכרו את הביטוח הפנסיוני.

בעקבות הרפורמה חוקקה הכנסת את חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (עיסוק בייעוץ פנסיוני ובשיווק פנסיוני) התשס"ה-2005, שבו נעשתה הבחנה בין משווק פנסיוני ליועץ פנסיוני. ההגדרה לעיסוק הייעוץ פנסיוני על פי החוק היא: "מתן ייעוץ ליחיד בנוגע לכדאיות החיסכון, שלו או של קרובו, כעמית-שכיר, כעמית-עצמאי או כמבוטח, באמצעות מוצר פנסיוני שאין לנותן הייעוץ זיקה אליו".

ההבדל בין יועץ פנסיוני לבין סוכן ביטוח או משווק פנסיוני

עניין הזיקה, הוא אשר מבדיל את היועץ הפנסיוני מסוכן הביטוח הפנסיוני או ממשווק פנסיוני. כשאתם באים ליועץ פנסיוני אתם אמורים לקבל ייעוץ אובייקטיבי שמתחשב בצרכים שלכם בלבד. סוכן הביטוח יכול להיות מקצועי ואמין וגם הוא יכול לתת ייעוץ מצוין, אבל הוא חשוד מראש ב"זיקה" לחברת ביטוח או כול גוף מוסדי אחר, ולכן הוא יכול להימצא בניגוד אינטרסים, שהרי את העמלה הוא מקבל מחברת הביטוח/הגוף המוסדי, לא מהלקוח. יועץ פנסיוני מקבל שכר טרחה רק מהלקוח; העובדה שאינו מתוגמל (אלא אם כן נעשים כאן דברים בניגוד לחוק) מגוף פנסיוני כלשהו מאפשרת לו לתת ייעוץ אובייקטיבי ללקוח. זה עניין קריטי – ההבנה שקיים הבדל (גדול) בין היועץ הפנסיוני לבין סוכן הביטוח ושהסוכן ביטוח מקצועי ככל שיהיה אינו אובייקטיבי, היא הבסיס להבנת חשיבות עבודת היועץ הפנסיוני.

אגב, בימים אלה פועלת לשכת סוכני הביטוח לכך שסוכן ביטוח פנסיוני יוכל להמיר את רישיון הסוכן ברישיון "יועץ פנסיוני" וזאת כדי לאפשר לו לגבות שכר טרחה מהלקוח. הרקע למהלך זה הוא גם תדמיתי – יועץ פנסיוני נחשב לתואר "נקי" ואובייקטיבי יותר מאשר סוכן ביטוח, שסובל מתדמית ירודה בשנים האחרונות; ובנוסף, בעקבות הרפורמות השונות של רשות שוק ההון, הביטוח והחיסכון, נשחקה מאוד העמלה שמקבל סוכן הביטוח הפנסיוני מחברות הביטוח וההשקעות, ולכן עדיף לו להיות יועץ אובייקטיבי ולקבל תשלום מהלקוח מאשר את העמלה הזעירה מחברת הביטוח. מדובר בניסיון מורכב של לשכת סוכני הביטוח שידרוש אולי גם שינוי חקיקה כפי שפורטה לעיל.

מה נדרש כדי להיות יועץ פנסיוני ?

כדי לעסוק בייעוץ פנסיוני צריך לקבל רישיון לייעוץ פנסיוני (כמו שנהוג לגבי רישיון סוכן ביטוח). כדי לקבל את הרישיון חייבים לעבור בהצלחה מבחנים: א. בחינת יסודות מטעם הממונה על שוק ההון ב. בחינה בייעוץ השקעות מטעם הרשות לניירות ערך. אפשר להיעזר בקורסים ייעודיים בנושא שמשווקים על ידי גורמים שונים. בנוסף, חובה לעבור תקופת התמחות בת שישה חודשים אצל גורם מורשה בתחום. כדי להתחיל בהתמחות צריך להציג בפני עורך דין כתב התחייבות להתמחות חתום על ידי הגורם המעביר את ההתמחות. רק לאחר ההתמחות ולאחר הצלחה במבחנים כמובן, מקבלים רישיון יועץ פנסיוני ורשאים לעבוד במקצוע זה. היועץ הפנסיוני נדרש להציג בקיאות וידע רחב מתחומים שונים כגון: ביטוח, מיסוי, ניהול סיכונים, ניהול השקעות, דיני עבודה, דיני נזיקין ועוד.

למה צריך ייעוץ פנסיוני?

האחריות על עתידכם לאחר פרישתכם מהעבודה היא עליכם; ואולם נושא הפנסיה הוא כול כך מורכב (דמי ניהול, וותק של צבירה, חלק הפיצויים שבחיסכון הפנסיוני, מיסוי, קרן פנסיה או קופת גמל? ואולי עדיף ביטוח מנהלים בכלל? ועוד ועוד), שכדאי בהחלט להתייעץ לפני שבוחרים במוצר פנסיוני זה או אחר. מומלץ כבר בגיל 25-35 לקבל ייעוץ פנסיוני כדי לבחור את מוצר החיסכון הנכון לכם והדרכה כיצד להתנהל בעתיד.

השימוש בייעוץ פנסיוני יכול להתבצע גם לאחר שנים שכבר יש לכם קרן פנסיה או ביטוח מנהלים או חיסכון אחר. לכן בגילאים 35-55 תוכלו להיעזר ביועץ הפנסיוני שיגבש עבורכם תכנית פעולה מותאמת אישית, המפרטת איך תוכלו להגדיל את חסכונותיכם הפנסיוניים, לשפר את הכיסוי הביטוחי בהתאם למצב חייכם המשתנה, לאתר טעויות שניתן עוד לתקן ולהוזיל את העלויות. אגב, אם אתם חוששים מחשיפת פרטיכם האישיים והכלכליים – היועץ הפנסיוני מחויב בסודיות.

מגיל 55 ועד גיל הפרישה תוכלו להיעזר ביועץ פנסיוני לבצע שיפורים אחרונים בחסכונות, איך למקסם את הטבות המס המגיעות לכם כדי להגיע לקצבה שאתם מצפים לה לצד נכסים נוספים שברשותכם.

כמה יועצים פנסיוניים פרטיים יש בישראל? מה ההבדל ביניהם לבין היועצים הפנסיוניים בבנקים?

מתוך כ-1,200 בעלי רישיון יועץ פנסיוני בישראל, מועסקים רוב היועצים הפנסיוניים במערכת הבנקאית – רק כ-80-100 יועצים פנסיוניים פועלים באופן עצמאי – עוסקים בייעוץ ללקוחות פרטיים או לחברות ועסקים. הבנקים וחברות העוסקות בייעוץ פנסיוני מחויבים ברישיון תאגיד ייעוץ פנסיוני. יש שני סוגי רישיון תאגיד ייעוץ פנסיוני, הרישיון שבו מחזיקים הבנקים מתיר להם לקבל עמלת הפצה מהגופים הפנסיוניים, אך עמלות אלה מוגבלות בגובהן חייבות להיות אחידות בכל הגופים עימם יש לבנק הסכם. זה די בעייתי, מכמה סיבות – הסיבה הראשונה, אם הבנקים לוקחים עמלות מגופים על מוצרי פנסיה שהם מוכרים (0.25% לשנה מסך הצבירה של המבוטח), אז לאורך שנות החיסכון, הוא לא יכול להתמקח יותר מדי על דמי הניהול מה שמקטין את גובה הצבירה.

בעיה שנייה – הבנקים לא עובדים עם כול חברות הביטוח ובתי ההשקעות, אלא רק אם מי שמשלם להם עמלה, אז הם לא לגמרי אובייקטיביים ומאפשרים את כול מגוון המוצרים בשוק.

מעבר לכך –  גם לבנקים יש תכניות חיסכון, ולא בטוח שיועץ פנסיוני שעובד בבנק ימליץ ללקוח פנסיוני לפדות תכנית חיסכון שיש לו בסניף ולהעביר אותה לקופת פנסיה או ביטוח מנהלים של גופים מוסדיים אחרים.

יש גם מי שאומרים שבבנקים מעסיקים גם יועצים בתחילת דרכם, ושהשירות בסגנון ה"סרט נע" לא מספיק מעמיק. היתרון בייעוץ הפנסיוני בבנקים שהוא ניתן חינם (בינתיים). בספטמבר 2016 קיבלו הבנקים מהמפקחת על הבנקים ד"ר חדוה בר, אישור עקרוני לגבות עמלה מהלקוח על ייעוץ פנסיוני, בעיקר למי שנמצא לפני פרישה. בינתיים הבנקים לא גובים עמלה כזאת, עד כמה שידוע.

כמה עולה ייעוץ פנסיוני?

כמו בכול המקצועות החופשיים – המחיר משתנה מיועץ ליועץ ותלוי בוותק של היועץ, במידת המורכבות של תיק הלקוח, מספר המעסיקים, מספר הפוליסות/קרנות, כמה פגישות מחייב הייעוץ ואם היועץ ימשיך ללוות את הלקוח גם בהמשך.

על פי אתר "כמה עולה", טווח המחירים לחוות דעת יועץ פנסיוני ליחיד או בדיקת תשלומי ביטוח פרטי ליחיד – 3,900-1,800 שקל.

טווח המחירים עבור חוות דעת של  יועץ פנסיוני לזוג או בדיקת תשלומי ביטוח פרטי לזוג – 2,800-6,900 שקל

 יועץ פנסיוני לפרישה לגמלאות –יגבה כ- 4,500-1,200 שקל

המחירים הם לייעוץ בסיסי ומשלמים עוד על בדיקות מעמיקות יותר ו"שירותים נלווים". בעיקרון המחירים נעים בין 2,500 שקל עד ל-10,000 שקל לייעוץ מלא, כשהממוצע עומד על 4,500 שקל.

חלק מהיועצים הפנסיוניים מציעים אפשרויות לליווי ארוך טווח תמורת תשלום חודשי של 100-200 שקל.

איך לבחור יועץ פנסיוני פרטי ?

• לבדוק שהיועץ מורשה ולבקש ממנו להציג רישיון של יועץ פנסיוני מורשה. אפשר גם לבדוק את רישיונו באתר משרד האוצר.
• תבדקו את הניסיון והידע של היועץ באמצעות שאלות על ההבדלים בין התוכניות השונות, על שינויים שחלו בנושא הפנסיה בשנים האחרונות, עד כמה הוא ממוחשב? האם הוא משתמש בתוכנות וכלים שבודקים כפל ביטוחים, מצבים בעתיד, חישוב הקצבה בעתיד. התוכנות האלו מדויקות למדי ועדיף שליועץ תהיה גישה אליהן.
• תבקשו המלצות מלקוחות קודמים, חברים שלכם ואפילו ניתן לבקש מהיועץ הפנסיוני שיפנה אתכם אל לקוחות קודמים.
• תבררו מי נותן לכם את השירות בהמשך – היועץ עצמו או הפקידה במשרד? עד כמה הוא זמין (אפשר להתקשר לסלולרי שלו?).

יש ברשת רשימות של יועצים פנסיוניים מומלצים, אבל צריך לבדוק טוב מי בעצם ממליץ, והאם זה אובייקטיבי ואותנטי. לא פעם מדובר ברשימות שהיועצים משלמים כדי להופיע בהן. אל תסמכו על הרשימות האלה בעיניים עצומות (אפשר להסתמך אליהן כבסיס לפנייה) אלא השתמשו בבדיקות שהוסברו לעיל – המלצות מלקוחות, בדיקת רישיון, ניסיון וידע ועוד.

מהו סוכן פנסיוני ומה ההבדל בינו לבין יועץ פנסיוני?

כביש אגרה – יש תמורה לאגרה? בדיקה של כל כבישי האגרה בישראל (כביש 6, מנהרות הכרמל והנתיב המהיר) – בכמה הם מקצרים את הדרך ואת הזמן? כמה זה עולה לכם? ולמה הקנסות כול כך גבוהים?

העומס התחבורתי בכבישי ישראל הביא כבר לפני 20 שנה להחלטה להקים כביש אגרה שיחצה את הארץ. בפועל לפני 15 שנה החל יישום הרעיון עם הקמת כביש אגרה ראשון – כביש 6 ובהמשך הצטרפו אליו מנהרות הכרמל והנתיב המהיר , כך שקיום קיימים שלושה כבישי אגרה בישראל. כביש 6 מכונה גם חוצה ישראל פשוט כי הוא חוצה את כל המדינה; מנהרות הכרמל חוצה את העיר חיפה ומקצר את הנסיעה ההררית בין שכונות העיר, והנתיב המהיר (נתב"ג תל אביב) מקטין את העומס ומקצר את הדרך לממהרים שלא יכולים/רוצים להיתקע בפקקים בעיקר בעות העומס  מדובר בכבישים שכדי לנסוע בהם, יש לשלם כמובן דמי שימוש.

הגבייה נעשית באמצעים אלקטרוניים חדשים שמזהים את כלי הרכב מהכניסה לכביש ועד יציאתו ממנו. לאחר השימוש נשלחת הודעת תשלום לבעלי הרכב. יש גם אפשרות של רכישת מנוי לשימוש בכבישי האגרה עם הזנת כרטיס אשראי, ואז נשלחת חשבונית לבעלי הרכב. ובעקבות השימוש לכביש  במדריך זה נסקור את הפעילות, היתרונות והחסרונות של כביש 6 ומנהרות הכרמל.

כביש 6

כביש 6 החל לפעול בהדרגה מ-2002, על 87 קילומטרים, כשמאז נוספו לו מסלולים ומחלפים. כיום משתרע כביש 6 על פני כ- 170 ק"מ, ממחלף עין תות בצפון ועד מחלף שוקת בדרום, וכולל 20 מחלפים מהם ניתן להתחבר לכבישי ישראל שונים, 2 מנהרות דו כיווניות באורך כולל של יותר מקילומטר, מעבר רצף אקולוגי וכ- 150 גשרים.

בשורה התחתונה, כביש 6, אותו הקימה ומפעילה חברת "דרך ארץ" בזיכיון מהמדינה (שיטת "בנה-הפעל-העבר" B.O.T).  הוא סיפור הצלחה; על פי נתונים מ-2016, לכביש יש כמעט 3.5 מיליון לקוחות, מתוכם כ־1.5 מיליון מנויים. ב-105 (אלה הנתונים האחרונים שיש) הרוויחה "דרך ארץ" 156 מיליון שקל מכביש 6, רובו הגדול הגיע  מקנסות, שבהן נטפל בהמשך.

כביש 6 מציע בעצם נתיב תנועה חלופי, מזרחית לשני צירי התנועה האורכיים הראשיים הקיימים כיום בארץ: כביש 4 (גהה) וכביש 2 (כביש החוף). בקטע הכביש בין מחלף קסם למחלף בן-שמן, משמש כביש 6 כעוקף גוש דן.

מפת המסלולים והמחלפים של כביש 6 במצבו הנוכחי על פי אתר החברה:

המהירות המותרת בכביש 6 היא 120 קמ"ש (בפועל 130 קמ"ש, שרק מעליה מבצעת המשטרה אכיפה). הנסיעה לאורך כול הכביש במהירות המותרת אורכת כשעה ו-30 דקות.

להלן המרחקים וזמני הנסיעה המשוערים במקטעי הכביש, בהתאם למהירות הנסיעה המותרת בקטע הכביש (מאתר החברה).

• מחלף עין תות – 17 ק"מ / 9 דקות
• מחלף עירון – 5 ק"מ / 5 דקות
• מחלף באקה – 11 ק"מ / 6 דקות
• מחלף ניצני עוז – 13 ק"מ / 7 דקות
• מחלף אייל – 8 ק"מ / 4 דקות
• מחלף חורשים – 3 ק"מ / 2 דקות
• מחלף קסם – 5 ק"מ / 3 דקות
• מחלף נחשונים – 15 ק"מ / 8 דקות
• מחלף בן שמן – 4 ק"מ / 2 דקות
• יציאת דניאל – 4 ק"מ / 2 דקות
• מחלף נשרים – 14 ק"מ / 8 דקות
• מחלף שורק – 23 ק"מ / 12.5 דקות
• מחלף קרית גת – 12 ק"מ / 6.5 דקות
• מחלף מאחז – 6 ק"מ / 4 דקות
• מחלף קמה 4 ק"מ / 2.5 דקות
• מחלף דבירה – 2.5 ק"מ / 2 דקות
• מחלף רהט – 3 ק"מ / 2 דקות
• מחלף להבים – 6.8 ק"מ / 4 דקות
• מחלף לקיה – 4 ק"מ / 2 דקות
• מחלף שוקת מערב – 3.4 ק"מ / 2 דקות
• מחלף שוקת דרום

כביש 6 – כמה עולה?

יש שתי צורות תשלום בכביש אגרה בכלל ובכביש 6 בפרט – תשלום חד-פעמי לנהג מזדמן ומנויים על שימוש בכביש אגרה. התשלום למנויים הוא נמוך יותר, והרישום לקבלת מנוי הוא חינם. אמצעי התשלום האפשריים במנוי הם: כרטיס אשראי והוראת קבע בנקאית. החיוב נגבה אוטומטית, אחת לחודש, מאמצעי התשלום אותו בוחר הלקוח לעדכן במעמד פתיחת המנוי, בעבור הנסיעות אותן ביצע הלקוח במהלך התקופה.

באפשרות לרכוש מנוי יש שני מסלולים: 1. מנוי וידאו: הרכב מזוהה באמצעות צילום ופענוח לוחית הרישוי של הרכב. מנויי וידאו נהנים מחיסכון של עד 20% מתעריפי הנסיעה ללקוח שאינו מנוי (מזדמן). 2. מנוי פסקל: הרכב מזוהה באמצעות מכשיר המכונה 'פסקל'. הפסקל הינו משדר מיוחד המותקן על שמשת הרכב המתקשר אוטומטית עם מערכת האגרה הממוחשבת, המוצבת על שערי האגרה לאורך הכביש. הפסקל נמסר למנוי תמורת פיקדון (עירבון) חד פעמי (101 שקל), המוחזר ללקוח עם השבת המכשיר כשהוא תקין, בכפוף לתנאים הקבועים בהסכם ההצטרפות. מנויי פסקל נהנים מחיסכון של עד 40% מתעריפי הנסיעה ללקוח שאינו מנוי (מזדמן).

להלן תעריפי הנסיעה על פי אתר החברה:

לרכב עד 4 טון –

האם משתלם לנסוע בכביש 6 ?

כשהכביש פנוי כול זמן הנסיעה, אז משתלם מאוד, בעיקר למי שנוסעים מרחקים ארוכים. השמאי יצחק לוי מצא, שהיתרון הגדול בכביש 6 שמור לכל מי שגר קרוב אליו או נוסע את כל אורכו מצפון לדרום או להיפך ורוצה להימנע מכל הפקקים והתנועה של המרכז.

כך למשל, משפחה מהדרום שרוצה לנסוע לטייל בצפון ועולה בבוקר במחלף שוקת (הדרומי ביותר)  ואחרי שעה וחצי של נהיגה שוטפת (יש כמה תחנות התרעננות בדרך של חברת הדלק "דור אלון" לתדלוק, בית קפה, מסעדה וקניות) היא יוצאת במחלף הצפוני ביותר עין תות. אותה נסיעה בשעות הבוקר דרך הכבישים הרגילים (כביש 4 או כביש החוף) תמשך 3 שעות לפחות בגלל פקקי התנועה של אזור המרכז. התשלום על נסיעה לנהג מזדמן בכביש 6 לכל אורכו עולה 33.29 שקל  שקלים ללקוח מזדמן, או 25.67 שקל למנוי פסקל. יצחק לוי חישב שעמידה בפקק צורכת דלק בקצב של שלושה – ארבעה ליטרים לשעה ותוואי הנסיעה שמתארך בכמה עשרות קילומטרים יוסיפו לצריכת הדלק שלכם עוד 7-8 ליטרים. בקיצור – משתלם.

מתי זה לא משתלם? או – מה הבעיות של כביש 6?

יש פקקים – אחת הבעיות ההולכת ומתגברת עם השנים היא היווצרות פקקים בכביש 6. על פי דו"ח מבקר המדינה יוסף שפירא, מלפני שנה: "עקב הביקוש הרב לשימוש בכביש 6, שעולה בהתמדה, יש בו עומסי תנועה בשעות מסוימות. על אף זאת המשתמש בכביש נדרש לשלם את מלוא האגרה. בהסכם הזיכיון לא נקבעה מהירות מינימלית לשירות ולא נקבע מנגנון המפצה את המשתמש, בהנחה או בהחזר סכום האגרה, עקב האטה ניכרת במהירות". כלומר, שילמתם אותו דבר אבל איבדתם את הייתרון של המהירות וקיצור הזמנים לעומת הכבישים האחרים. אגב, בתשובתה למבקר המדינה ציינה חברת חוצה ישראל הממשלתית, כי "אילו היה נקבע מראש, במכרז או בהסכם הזיכיון, מנגנון להחזר האגרה באופן שיגרום להפחתת הפדיון של הזכיין – היה עולה הצורך לפצותו על כך". בקיצור – לא קבעו מנגנון כזה, אז לא מפצים.

בעיה אקוטית של פקקים נוצרת כשחלילה יש תאונה בכביש 6; מאחר שהוא שכול מסלול הוא חד-כיווני, הרי שבעת תאונה קשה, שבה מגיעים (גם זה מסובך) כוחות משטרה, מד"א ואולי גם כיבוי אש, יכול להיווצר פקק ארוך מאוד ועיכוב שיכול להגיע לשעות (והיו לצערנו מקרים כאלה, אם כי בודדים).

חברי כנסת העלו את נושא הפקקים בכביש 6 וביקשו להעניק הנחה לנוסעים כשיש פקקים. ח"כ אחמד טיבי הוא מהדוחפים הראשיים ואף הציע הצעת חוק בנושא, שטען בדיון בכנסת:  "לפעמים אני נוסע 4 שעות במקום שעה. במקרה כזה אין תמורה לאגרה, ואנחנו רוצים תמורה מלאה לאגרה. נפגשנו עם פקידי ממשלה ועם כל האחראים הנוגעים בדבר, ובסוף אמרו לנו שזה הסכם בין משרד האוצר והתחבורה לבין הזכיין. אז נשאלת השאלה אם משרד האוצר יסכים להיענות לצרכן ולתת הנחה כשיש האטה בכביש".

נוסעים בחושך – עוד בעיה שקיימת בכביש 6 – מחסור בתאורה לכול אורך הכביש, שמקשה על הנהיגה בקטעים ארוכים בשעות החשיכה. גם לכך התייחס מבקר המדינה בדו"ח אשתקד כשקבע: "בעקבות המשך צבירת עודפי הגבייה מאכיפה על ידי הזכיין, הוחלט באוגוסט 2014 להגיע לפשרה עמו באופן שהזכיין יציב בכביש תאורה, וגם יפעילה ויתחזק אותה על חשבונו. לפי תחשיבי החברה הוערך שווי פרויקט התאורה בכ-109 מיליון שקל, ועודפי הגבייה מאכיפה הסתכמו בדצמבר 2015 ב-156 מיליון שקל. במועד סיום הביקורת, מרץ 2016, טרם נחתם הסכם בעניין זה בין המדינה".

קנסות

מבקר המדינה קבע כי הכסף שמצטבר בקופת הזכיינית הוא תוצאה של קנסות כבדים אותם גובה החברה מלקוחותיה. מתי משלמים קנס? כשלא משלמים בזמן. ולמה לא משלמים בזמן? יש שמתעלמים, שוכחים, ובעידן שבו הדואר מגיע באיחור, לפעמים גם לא מקבלים את ההודעה בזמן.

כאשר חשבונית נסיעות אינה משולמת במועד, שולחת חברת דרך ארץ חשבונית הכוללת "חיוב מיוחד" (קנס – במילים פשוטות) בגין אי תשלום במועד. חשבונית החיוב בגין אי תשלום במועד מחושבת באופן הבא: מספר הנסיעות בחשבונית קודמת שלא שולמה במועד, כפול אחד משלושת תעריפי החיוב המצוינים להלן (בהתאם למספר החשבוניות שלא שולמו במועד, ביחס לאותו רכב).

קיימים שלושה תעריפי חיוב מיוחדים ובחירת תעריף החיוב נובעת ממספר החשבוניות שלא שולמו במועד, ביחס לאותו רכב:

1. כאשר קיימת חשבונית אחת שלא שולמה במועד, תעריף החיוב הינו

    14.04 שקל (כולל מע"מ).

2. כאשר קיימות שתי חשבונית שלא שולמו במועד, תעריף החיוב הינו

    19.89 שקל (כולל מע"מ).

3. כאשר קיימות שלוש חשבונית ויותר שלא שולמו במועד, תעריף החיוב הינו

    37.44 שקל (כולל מע"מ).

יש לציין, שהקנסות של כביש 6 ירדו בעשרות אחוזים בעשור האחרון. בעבר הגיעו הקנסות שצברו ריבית פיגורים וכד' גם לאלפי שקלים, ולא פעם התבררו בבתי משפט בהם תבעו הנוסעים את החברה. לכן: א. שלמו בזמן. ב. קיבלתם קנס? שלמו מייד ואל תצברו עוד ריבית פיגורים.

יש אפשרות להקטין את גובה הקנס עד 50%. חברת דרך ארץ מציעה דרכים להפחתת הקנסות באמצעות בקשה:

קיימים שני גורמים אליהם ניתן להפנות בקשה להפחתה או ביטול של חיובים בגין אי תשלום במועד של אגרת נסיעות:

1. פורום חיובים: פורום החיובים, הינו פורום פנימי שהוקם בחברת דרך ארץ, לצורך טיפול בבקשות להפחתה או ביטול של חיובים בגין אי תשלום במועד, לפנים משורת הדין.

להלן הקריטריונים על פיהם פועל הפורום:

א. הצטרפות למנוי בכביש 6: לקוח מזדמן המעוניין לצרף את רכבו למנוי בכביש 6 (דבר שאינו כרוך בהתחייבות או בתשלום דמי מנוי חודשיים ואף מוזיל משמעותית את תעריפי הנסיעה בכביש), ובמועד הצטרפותו למנוי קיימים ביחס לרכב האמור חובות בגין אי תשלום במועד, בהיקף של עד 2,500 שקל, ייהנה מהפחתה של 50% מהחיובים בגין אי תשלום במועד עם הצטרפותו למנוי.

במידה והיקף החובות בגין אי תשלום במועד גבוה מ- 2,500 שקל, יתבקש הלקוח להעביר בקשה בכתב לפורום חיובים, בראשות מנהל ההפעלה, אשר יחיל את ההסדר האמור לעיל, אלא אם ימצא לפי שיקול דעתו, שאין מקום לכך בנסיבות המקרה ובהסתמך על נתוני העבר ונסיבות הפניה של אותו לקוח. במידה והרכב אינו ברשות הלקוח בעקבות העברת בעלות, גניבה וכו', יוכל הלקוח לצרף למנוי רכב אחר בבעלותו וליהנות מהפחתת החיובים, כמצוין לעיל.

ב. דואר חוזר: במקרים בהם הוחזרו דברי הדואר שנשלחו על ידי חברת דרך ארץ (החזרה רצופה של לפחות שני דברי דואר רשומים, למעט במקרים בהם דבר הדואר הרשום לא נדרש על ידי הנמען), ישקול בחיוב פורום החיובים הפחתה או ביטול של החיובים בגין אי תשלום במועד, על פי נסיבותיו של כל מקרה.

ג. נסיבות אישיות חריגות: פורום החיובים ישקול לגופו של עניין, הפחתה או ביטול של חיובים בגין אי תשלום במועד, במקרה של נסיבות אישיות חריגות (כגון אסון משפחתי, היעדרות מהארץ, שירות מילואים וכד').

ד. עדכון סכומי החיוב בגין אי תשלום במועד: לגבי חיובים בגין אי תשלום במועד שמקורם טרם הפחתת התעריפים שבוצעה ביום 1.4.04, ישקול פורום החיובים  בחיוב החלת התעריפים המעודכנים, וזאת על פי נסיבותיו של כל מקרה ולגופו של עניין. מובהר, כי האמור בסעיף זה יחול רק לגבי חיובים בגין אי תשלום במועד, בהתאם לתעריף הישן, אשר טרם נפרעו.

ה. תקרה מקסימאלית לחיוב  בגין אי תשלום במועד : סכום החיובים המקסימאלי לרכב, בגין אי תשלום במועד, יעמוד על סך של 7000 שקל (לפני מע"מ). בכל מקרה בו חויב הלקוח מעבר לסכום זה, יופחתו החיובים לסך של  7000 שקל (לפני מע"מ), וסכום זה יהווה בסיס להחלטת פורום החיובים, בהתאם לקריטריונים שצוינו  לעיל.

מנהרות הכרמל

כביש אגרה שני הוא כאמור – מנהרות הכרמל. מנהרות הכרמל  נפתחו לנסיעה בסוף 2010. הפרוייקט תוכנן, מומן והוקם על ידי קבוצת כרמלטון בע"מ,  ובפיקוח ממשלתי, בשיטת "בנה-הפעל-העבר" (B.O.T). המנהרות מחברות בין מחלף חיפה דרום בכביש 2 ל'צ'ק פוסט' (מחלף הקריות) הממוקם בכניסה המזרחית לעיר. במרכז הפרויקט נמצא מחלף נווה שאנן המוביל לגרנד קניון, למרכז חיפה ולכרמל. אורך התוואי הכולל של מערכת מנהרות הכרמל הוא כשישה ק"מ, בהם מתאפשרת נסיעה במסלולים חד סיטריים, בשני נתיבי נסיעה, כאשר לכל כיוון נסיעה מערכת מנהרות נפרדת. הפעלת המנהרות נעשית עבור "כרמלטון" בידי חברת נתיבי הכרמל מערכות ותפעול, שהיא חברה-אחות של "דרך ארץ", מפעילת כביש 6. היא גם המפקחת על פעילותו של הזכיין במנהרות הכרמל, גביית האגרות, התפעול והתחזוקה.

פתחה של המנהרה המערבית ממוקם בסמוך למרכז הקונגרסים בחיפה והוא מאפשר גישה מכביש 2 וממישור חוף הכרמל (כביש 4). המנהרה מסתיימת בנווה שאנן, במחלף רופין. מחלף זה הוא גם הפתח המערבי של המנהרה המזרחית, שממשיכה עד לצ'ק פוסט, ביציאה לכביש 4 וכביש 75. החל משלהי 2014, ישנו גם חיבור ישיר מהמנהרות אל כביש 22.

מהירות הנסיעה המרבית המותרת במנהרות הכרמל היא 80 קילומטר לשעה.

סך אורך הכבישים בפרויקט מנקודת הכניסה אל נקודת היציאה הוא 6.5 קילומטרים, מהם כ-4.7 קילומטרים במנהרות. המנהרה המערבית, שאורכה 3,200 מטרים, היא הארוכה ביותר בישראל כיום לנסיעת כלי רכב. אורכה של המנהרה המזרחית הוא 1,643 מטרים. כל אחת משתי המנהרות היא בגובה של 6.5 מטרים וברוחב 10 מטרים, מספיק כדי לאפשר לשתי משאיות "פול-טריילר" לנסוע זו לצד זו. המנהרות אינן מיועדות לכניסת הולכי רגל. המחלף שהוקם בנווה שאנן הוא המחלף הגדול בישראל, עם שבעה גשרים בארבעה מפלסים.

כשהוקמו המנהרות הובטח כי המנהרות נועדו לחסוך לנהגים בדרכים לצפון או לדרום את המעבר העמוס ברכס הכרמל או בעיר התחתית של חיפה, לדלג על 27 רמזורים, ולחצות את העיר בשמונה דקות בלבד (בהנחה של 80 קמ"ש מהירות נסיעה), לעומת ממוצע של 45 דקות בחלופות כיום.

כרמלטון מוחזקת בידי שיכון ובינוי (50%) ואלייד החזקות (50%). היא  מחזיקה בזיכיון לניהול, הקמה והפעלת פרויקט המנהרות, לרבות גביית אגרה מהמשתמשים בהן במשך תקופת הזיכיון, שעתידה להסתיים בשנת 2040. בתום תקופת הזיכיון יועבר הפרויקט לידי המדינה ללא תמורה.

אם כביש אגרה "כביש 6" נחשב לסיפור הצלחה, הרי שמנהרות הכרמל הן סיפור פחות מוצלח. לפי דו"חות שיכון ובינוי (שמבקשת למכור את חלקה בכרמלטון) לשנת 2016, הרי שכרמלטון היא חברה מפסידה בעלת גירעון של 127 מיליון שקל בהון העצמי, הממומנת באמצעות הלוואות בעלים של כ-173 מיליון שקל. על פי דוחות שיכון ובינוי  כרמלטון, שהחלה לרשום הכנסות בשנת 2011, רשמה ב-2016 הפסד של כ-13.4 מיליון שקל, לאחר הפסד של 17.6 מיליון שקל ב-2015 והפסדים גדולים יותר בשנים קודמות.

השימוש והנסיעה במנהרה

ניתן לנסוע במנהרות הכרמל הן כמשתמשים רשומים ("מנויים") ללא תשלום בהרשמה,  והן כמשתמשים לא רשומים (לקוח מזדמן).

אין הבדל בגובה התשלום בין מזדמן למנוי, אלא בנוחות ורציפות הנסיעה לטובת המנויים. שימוש במנהרה כנהג מזדמן (נתיב תשלום) כרוך בשתי עצירות בשימוש בשני מקטעים, עצירה אחת לכל מקטע, עם תשלום לנציג שירות, במזומן או אשראי. בעמדת התשלום על הנהג לציין כמה מקטעים בכוונתו לעבור, נהג שיבחר לעבור בשני מקטעים יקבל כרטיס מעבר שעליו להחזיר ביציאה בנתיב "תשלום". נהג מזדמן מורשה לנוע אך ורק בנתיב "תשלום".

לרשות המנויים עומדים נתיבי מעבר יעודיים פתוחים, ללא מחסומים, המאפשרים מעבר מהיר ללא צורך בעצירה. בעת המעבר מזהה המערכת את הרכב, באמצעות לוחית הרישוי או באמצעות פסקל (כמו בכביש 6).

מחירי הנסיעה במנהרות הכרמל

מוענקת הנחה בשיעור 40% על תעריף האגרה, למשאיות מנויות במשקל עד 12 טון.

אגב, עבודת מחקר שבוצעה על ידי פירמת הייעוץ הכלכלי EcoFinance מצאה, כי שימוש במנהרות הכרמל מביא לתועלות כלכליות וסביבתיות בהשוואה לשימוש בנתיבים חלופיים במטרופולין חיפה בהיקף של כ- 240 מלש"ח לשנה, הן למשתמשים במנהרות הכרמל והן לתושבי חיפה ולמשק.

במסגרת העבודה סווגו התועלות הנוצרות כתוצאה משימוש במנהרות הכרמל לשני סוגים:

1 .תועלות כלכליות למשתמש הכוללות חיסכון כספי ישיר הודות לחיסכון בזמן – נסיעה במנהרות הכרמל מפחיתה את משך זמן הנסיעה של נהג הרכב, וביחס לאוטובוס גם את זמן הנוסעים.

חיסכון בצריכת דלק בשל מרחק הנסיעה הקצר במנהרות הכרמל לעומת נתיבים חלופיים;חיסכון בעלויות אחזקת רכב – נסיעה במנהרות הכרמל מקצרת מרחקי דרך ומקטינה שיפועים ולכן מפחיתה בלאי רכב, כגון: בלאי צמיגים, דחיית טיפולים שוטפים, תיקונים וכיוב'.

2 .תועלות עקיפות לתושבי חיפה ולמשק כוללות את ההשפעות הנובעות מהפחתת זיהום אוויר, צמצום פליטת מזהמים וגזי חממה – כתוצאה מהחיסכון בדלק; הפחתת מפגעי רעש בשל עצם קיום מנהרות הכרמל והרחקת התנועה ממרכז העיר. התועלת נמדדה ביחס לכלל מקטעי מנהרות הכרמל בשני הכיוונים –  המקטע הכפול בין קניון חיפה ללב המפרץ, המקטע בין קניון חיפה לגרנד קניון, והמקטע בין הגרנד קניון ללב המפרץ, כאשר ביחס לכל אחד מהמקטעים הללו נבחנו 2 נתיבי תחבורה חלופיים אחרים המהווים תחליף לנסיעה במנהרות הכרמל.

סה"כ נבחנו 18 תרחישים שונים.

ממצאי העבודה מצאו, כי בכל המקרים הנסיעה במנהרות הכרמל מייצרת תועלת כלכלית חיובית, הן ישירה והן עקיפה ביחס לנסיעה בנתיבים החלופיים האחרים.

אם תעריף הנסיעה לאורך כול מנהרות הכרמל הוא 17.32 שקל לרכב פרטי, הרי שלפי מחקר זה, בהפחתת התועלות העלות בפועל לשימוש במנהרות הוא 4.14 שקלים בלבד.

מחקר אחר של מוסד שמואל נאמן, מצא כי מי שנהנה בעיקר מתועלת המנהרות הם תושבי חיפה. כך למשל, המרחק בין קניון חיפה ללב המפרץ (דרך שני מקטעים במנהרה) הוא 7.63 ק"מ, כאשר זמן הנסיעה הממוצע הוא 11 דקות. נסיעה חלופית בדרך פרויד נאמדת ב-11.91 ק"מ ותיקח כ-20 דקות; ואילו נסיעה חלופית שנייה בדרך העצמאות לוקחת 14.82 ק"מ וזמן ממוצע של 21 דקות.

אבל אם הכול כל כך טוב ויפה, למה החברה מפסידה? כי לא מספיק כלי רכב עוברים במנהרות. למה זה קורה? כי רבים סבורים שלא משתלם להם לשלם 17.32 שקל על כול פעם שהם נוסעים במנהרות. החברה העלתה את תעריפי השימוש במנהרות ב-53% מאז הוקמו, בעוד שמחירי הדלק הוזלו בשנים האחרונות. בסוף 2016 קם פורום מחאה ופתח דף בפייסבוק נגד נסיעה במנהרות הכרמל על רקע התייקרות התעריפים. הפורום כולל למעלה מ-30 אלף איש, רובם חיפאים, שמדירים את רכביהם מהמנהרות. חברת כרמלטון לא מפרסמת נתונים על מספר כלי הרכב העוברים במנהרות, אך ההערכה היא שהמספרים קטנים בשליש ממה שהיה מביא אותה לרווחיות. כשהמנהרות הוקמו הצפי היה לשימוש של 60 אלף כלי רכב ליום. כאמור, אין נתונים לגבי השימוש בפועל.

זהירות – קנסות

כרמלטון משיתה קנסות על מי שנכנסים דרך מסלול מנויים ואין להם מנוי. בפעם ראשונה הקנס הוא בגובה 20 שקל בהנחה שמדובר בטעות. אבל החל מהפעם השנייה צפוי "העבריין" לקנס של 82 שקל על כול כניסה, לא כולל מע"מ אבל כן צובר ריבית. קנס נוסף הוא על אי תשלום בזמן – 36 שקל פלוס מע"מ.

אותו קנס מושת גם על מנוי והתשלום עבור השימוש במנהרות לא כובד בידי חברת האשראי. אלא שעל פי תביעה שהוגשה לפני שנה לבית המשפט, החברה גם גובה תשלום נוסף בסך 16.8 שקל במקרה שהיא לא מצליחה לחייב את כרטיס האשראי של הנהג.

גם כרמלטון מאפשרת הנחה של 50% על הקנס אם תצטרפו לשירות המנויים.

הנה באה הרכבת – כל מה שצריך לדעת על רכבת ישראל

מעודכן ל-01/2019

ביטוח תאונות אישיות  – מה זה? והאם צריך לעשות? אז כמו בכל ביטוח זה עניין של עלות תועלת – ננסה להסביר כאן כמה הביטוח הזה חשוב ומה התועלת ממנו, אבל כמובן שיש גם עלות.

ביטוח תאונות אישיות הוא ביטוח שמעניק  פיצוי, במקרה של פגיעה מתאונה שעלולה לגרום למוות, נכות רפואית צמיתה, אבדן כושר עבודה, כוויות, אשפוז, סיעוד, שברים ועוד. הפיצוי ניתן בתנאי שתאונה היא האירוע שגרם למוות, נכות וכו'.

מה זאת תאונה?

תאונה מוגדרת שונה בין הפוליסות השונות של ביטוח תאונות אישיות, אבל יש קו מוביל ויש הגדרה כמעט זהה ברוב חברות הביטוח – "תאונה היא חבלה גופנית שנגרמה עקב הפעלת כוח פיזי בלבד, כתוצאה מאירוע פתאומי, חד פעמי ובלתי צפוי מראש, הנגרם במישרין על ידי גורם חיצוני וגלוי לעין ואשר מהווה את הסיבה היחידה, הישירה והמידית לאחד מהכיסויים שקיימים, ללא תלות בכל סיבה אחרת".

ובמילים פשוטות – מדובר בפגיעה פיזית, שמתרחשת כתוצאה מאירוע פתאומי ולא צפוי. זאת הגדרה מאוד אפורה שגורמת למחלוקות רבות בין התובעים לבין חברות הביטוח בשאלה – האם היתה כאן בכלל תאונה? ומה עם פגיעה נפשית כתוצאה מתאונה ומה עם אלימות מילולית?. אז בהמשך לפסיקה רחבה בנושא, חברות הביטוח שמטרתן כמובן להפחית את הכיסוי הביטוחי הכניסו להגדרה של תאונה את המשפטים הבאים שבעצם מוציאים מהתכולה חלק מהתאונות – "למען הסר ספק, אלימות מילולית ו/או לחץ נפשי ו/או הצטברות של פגיעות זעירות חוזרות לאורך תקופה הגורמים לנכות לא יחשבו 'כתאונה'".

ביטוח אובדן כושר עבודה

ביטוח חיים

ביטוח מחלות קשות

איך מחושב הפיצוי?

אחרי שקובעים אן מדובר בתאונה או לא וכאמור זה לא עניין טריוויאלי, השאלה מה הנזק ומה הכיסויים שיש בפוליסה. לרוב כוללת פוליסת תאונות אישיות מכלול של תתי כיסויים ביטוחיים, ובמילים פשוטות לכל מקרה מגביל שקרה בעקבות התאונה יש את הפיצוי שלו. הנה חלק מהמקרים והפיצוי שכנגד

סיעוד – אם התאונה הפכה את המבוטח לסיעודי, אזי הוא אמור לקבל  סכום חד פעמי (לרוב זה חד פעמי או סכום למשך תקופה מוגבלת בזמן). הסכום הוא בהתאם לכתוב בפוליסה וכל עוד המבוטח סיעודי. השאלה שעולה כאן היא מהו סיעודי? והתשובה היא על פי מה שכתוב בפוליסה – כן, הפוליסה היא מעין המילון לכל מה שיתרחש לאחר שחותמים עלייה, לכן אל תזלזלו בה. גם אם סוכן הביטוח אומר משהו בסגנון – "שטויות זו פוליסה סטנדרטית", אתם צריכים לקרוא אותה.

נכות – הכוונה לנכות צמיתה. במקרה כזה הפיצוי ניתן כפיצוי חד פעמי ובהתאם לאחוזי הנכות. בפועל מוגדר בפוליסה סכום עבור כל אחוז נכות, כך שמכפילים את הסכום הזה באחוזי הנכות שנקבעו. יש פוליסות שמתייחסות לאיברים ואחוז הנכות בהם, כלומר, פוליסה יותר "מדויקת".

כוויות – לפי אותו עיקרון של פיצוי במקרים הקודמים, גם כאן – הפיצוי ניתן לפי חומרת הכוויה. גם החומרה מוגדרת כאחוזים והיא מוכפלת בסכום שהוגדר בפוליסה עבור כל אחוז של כוויה. גם כאן, יש פוליסות שמתייחסות לאברים ספציפיים, ונקבע סכום עבור כל אחוז באברים שונים.

 אשפוז – למבוטח מגיע סכום עבור כלל יום בו אושפז, לפי הסכום היומי שנקבע בפוליסה, ובניכוי תקופת המתנה שנקבעה בפוליסה. אם לדוגמה נקבע כי יש תקופת המתנה של 2 ימים אשפוז עד שמתחילים לקבל את הכסף, כך יהיה בפועל.

שבר – בדומה ליתר המקרים, פיצוי חד פעמי, לפי האיבר בו יש שבר כפוף לנכתב בפוליסה.

אבדן כושר עבודה – חשוב להדגיש זה לא ביטוח אובדן כושר עבודה. ביטוח אובדן כושר עבודה הוא עניין אחר וחשוב מאוד בפני עצמו (כנראה חשוב יותר מביטוח תאונות אישיות) שלפיו המבוטח מקבל כסף באם הוא אינו כשיר לעבוד. יש תנאים לכך, אתם יכולים להרחיב במדריך ביטוח אובדן כושר עבודה.

ההתייחסות בתאונות עבודה לעניין כושר עבודה היא מוגבלת – מוגבלת בזמן ובסכום, כפי שנקבע על ידי הפוליסה. חשוב להבהיר שתחת תאונות אישיות יש כמה אפשרויות של ביטוח אובדן כושר עבודה – אובדן כושר עבודה לעיסוק ספציפי; אבדן כושר עבודה לעיסוק ספציפי מורחב (עבודות עם זיקה לתחום העיסוק העיקרי/ הבסיסי); אבדן כושר עבודה כללי.

כמו כל ביטוח התשובה לשאלה האם לעשות ביטוח היא עניין של עלות תועלת. אז ככלל, ביטוח תאונות אישיות הוא ביטוח במחיר נמוך יחסית, וגם הליך החיתום הוא יחסית מהיר. אבל יש מעין סוג של כפילות מסוימת עם ביטוח אובדן כושר עבודה וביטוח סיעודי. זאת ממש לא חפיפה מלאה, זה חלקי, אבל יש קרבה. אם חלילה תפגעו בתאונה יש בהחלט מצב שאובדן כושר עבודה יהיה חלקי או אפילו לא יהיה, בעוד שאם יש לכם ביטוח תאונות אישיות אתם מכוסים.

יש גם אלמנט מס מסוים- ההוצאה בגין מרכיב אובדן כושר עבודה מוכרת לצורך מס כהוצאה/ ניכוי, ומעבר לזה חשוב להבהיר שאין מצב של כפל ביטוחים בתאונות אישיות – אם חלילה נפגעתם ויש לכם שני ביטוחים תקבלו פיצוי משני הביטוחים.

החיסרון הוא שבאובדן כושר עבודה הפיצוי מוגבל, ושלא מדובר בביטוח הכרחי – בעולם הביטוח נהוג לכוון לביטוח חיים, ביטוח בריאות וביטוח אובדן כושר עבודה כביטוחים הכרחיים, ביטוח תאונות אישיות וביטוח מחלקות קשות אינם הכרחיים, אם כי חשובים מאוד.

ביטוח אובדן כושר עבודה

ביטוח חיים

ביטוח מחלות קשות