מזרחי טפחות – מרוויחים 70 מיליון מביטוח משכנתא
בנק מזרחי טפחות הוא הבנק הגדול ביותר בתחום המשכנתאות, כשבנוסף הוא מרוויח מתחום הביטוח על משכנתא. לבנק יש סוכנות ביטוח – טפחות ביטוח, שאליה מופנים לקוחות הבנק הלוקחים משכנתא. נכון, יש בשנים האחרונות מודעות ואנשים עושים סקר שוק, אבל בפועל – הרוב הגדול של הלווים עדיין בוחר את מה שיועץ המשכנתאות בבנק – הסוכנות של הבנק.
בבנק מזרחי טפחות קוראים לפעילות הזו – "שיווק ביטוחים (ביטוח אגב משכנתא)". בבנק מעדכנים במסגרת הדוחות כי הרוב המכריע של הלווים מבוטחים בפוליסות ביטוח חיים בקשר להלוואה, והנכסים המשמשים כבטוחה מבוטחים בביטוח נכס.
בהתאם להוראות המפקח על הביטוח והמפקח על הבנקים, ביטוחי חיים וביטוחי מבנה אגב הלוואה לדיור משווקים על ידי סוכנות ביטוח בבעלות מלאה של הבנק (טפחות סוכנות לביטוח), שפעילותה נפרדת מפעילות הבנק והיא מוגבלת רק לתיווך בביטוח מבנה, לרבות נזקי מים, ובביטוח חיים אגב הלוואה הניתנת על ידי הבנק.
הלווים בוחרים בחלקם לערוך ביטוחיהם באמצעות סוכנות הביטוח של הבנק וחלקם באמצעות הסדרי ביטוח אחרים. כדי לשמור על ההפרדה הנדרשת בין פעילות המשכנתאות ופעילות הביטוח, לצורך רכישת הביטוחים מסוכנות הביטוח של הבנק, הלקוחות נדרשים ליצור קשר ישיר עם הסוכנות לרבות באמצעות עמדות ייעודיות המקושרות ישירות לסוכנות הביטוח אשר הוצבו בסניפי הבנק. כן זה מה שבמזרחי אומרים וכותבים בדוחות, אז אולי זה לא יועץ המשכנתאות בסניף שמרים טלפון, ועדיין הוא פשוט מפנה למוקד לעמדות הרלבנטיות – זה לא שאין בכלל קשר בין יועץ המשכנתא ליועץ/ סוכן הביטוח.
הסוכנות הזו הרוויחה בשנת 2016 מעל 70 מיליון שקל, לעומת 68 בשנה שעברה. ההכנסות של הסוכנות מביטוח חיים הסתכמו ב-96 מיליון שקל, לעומת 93 מיליון בשנת 2015; ההכנסות מביטוח רכוש הסתכמו ב-15 מיליון לעומת 15 מיליון שקל בשנת 2015.
בטפחות ביטוח הסבירו את התוצאות – "ביטוח חיים – הגידול בשנת 2016 בהכנסות ביטוח חיים נובע בעיקר מגידול בתיק. ביטוח נכסים – בשנת 2016 חל גידול בתיק אשר הביא לגידול בהכנסות. מנגד, הקטנת העמלה המשולמת לסוכנות הביטוח והקטנת תעריף הפרמיה לביטוח מבנים ללקוחות על פי קביעת משרד האוצר הובילה לקיטון בהכנסות כך שבסך הכל ההכנסות בשנת 2016 הסתכמו לסך של כ-15 מיליוני שקלים חדשים, בדומה לשנת 2015".
?מטריקס קונה את אביב – למה בעצם לרכוש חברה עם גירעון בהון העצמי
האם הרכישות של מטריקס (אביב ואחרות) לא מהותיות לתוצאות שלה? האם הרכישות לא מהותיות לצמיחה של מטריקס? וכמה שילמה בפועל מטריקס עבור אביב ייעוץ?
ההכנסות של מטריקס בשנת 2016 המשיכו לצמוח לעומת שנה שעברה. החברה, המתמחה במתן שירותי מחשוב וטכנולוגיית מידע (IT) דיווחה על הכנסות בסך של 2,544 מיליון שקל לעומת 2,280 מיליון שקל בשנת 2015 ולעומת 2,101 מיליון שקל בשנת 2014.
הצמיחה בהכנסות בשנת 2016 הסתכמה ב-11.6% והשאלה אם מדובר בצמיחה אורגנית שנובעת מפעילות הליבה של הקבוצה, או שמדובר על צמיחה דרך רכישות. מטריקס בולעת חברות באופן שוטף, 3,4 בשנה ואולי יותר. אך לכאורה לא מדובר ברכישות שאחראיות על הצמיחה הגדולה.
ביאורים לדוחות מסבירה הנהלת החברה כי – "במהלך שנת 2016 נרכשו 4 חברות. אם צירוף העסקים בגינן היה מתבצע בתחילת שנת 2016 ההשפעה על הרווח הנקי המאוחד ומחזור ההכנסות המאוחד לשנה שהסתיימה ביום 31 בדצמבר, 2016 לא הייתה מהותית".
כמו כן, מדווח בהמשך הביאור – "במהלך שנת 2015 נרכשו 4 חברות. אם צירוף העסקים בגינן היה מתבצע בתחילת שנת 2015 ההשפעה על הרווח הנקי המאוחד ומחזור ההכנסות המאוחד לשנה שהסתיימה ביום 31 בדצמבר, 2015 לא הייתה מהותית".
ניתן לכאורה להבין מהציטוטים האלו שהרכישות שהושלמו בשנת 2015 ו-2016 לא תרמו מהותית להכנסות החברה, וכנראה שלא לצמיחה, אבל יש כאן ניסוח מעט אפור. כשהחברה מציינת שההשפעה העל ההכנסות באותה שנה לא היתה מהותית, נראה שהיא מתכוונת שההשפעה היתה אמורה להיות אחוזים בודדים, כנראה עד 5%. כלומר, אם החברה היתה מאחדת את הדוחות הכספיים של החברות הנרכשות בתחילת אותה שנה (כאילו נרכשו באותה השנה), אזי לפי הבדיקה התיאורטית הזו שנועדה לספק למשקיעים תובנה לגבי מהותיות הרכישות, ההשפעה היתה של עד כנראה 5%. אז אולי נכון שהמספרים האלו לשנה המסוימת יכולים להיות לא מהותיים, אבל בשנה הבאה הם אחראים על הגידול בשיעור של 5%, וזה בהחלט מהותי.
והנה המחשה. נניח שהחברה רכשה חברה אחת בסוף שנה שאחראית על 5% מההכנסות באותה שנה, והיא דיווחה כי גם אם הרכישה היתה מושלמת בתחילת השנה לא היה בה כדי להשפיע על התוצאות בצורה מהותית. ומה קרוה שנה הבאה. שנה הבאה, ההכנסות יגדלו ב-5% רק בזכות אותה רכישה, רק שלשנה הזו החברה לא מתייחסת בביאור. כלומר, אין התייחסות לתרומה של החברות הנרכשות לצמיחה, אלא רק לכך שהם לא היו מהותיות באותה השנה שבה נרכשו.
מאוד ייתכן שהדוגמה הזו קרובה למציאות. מטריקס רכשה את חברת הייעוץ אביב בסוף שנת 2016. וגם כאן, הרכישה הזו לא באמת היתה מהותית לתוצאות של מטריקס (גם אם הרכישה היתה מושלמת בתחילת השנה). על פי הדיווחים הכנסות אביב מתקרבות ל-100 מיליון שקל, וגם אם הדיווח הזה לא מדויק מאוד, סביר שהמספרים בסביבה הזו. 100 מיליון שקל, זה 4% מהכנסות מטריקס, כך ששנה הבאה, באם הנתונים מדויקים, היא צפויה לדווח על צמיחה של 4%, אך הצמיחה הזו לא באמת אורגנית/ פנימית, אלא בזכות הרכישה.
לסיכום – לא מהותי זה עניין יחסי – ביחס למכירות זה אולי לא מהותי, ביחס לצמיחה במכירות – זה יכול להיות מאוד מהותי.
ובחזרה לעסקת אביב. מטריקס השלימה את רכישת אביב ממש לקראת סוף השנה – ב-27 בדצמבר. מטריקס רכשה בפועל 85% מהון המניות של אביב ניהול הנדסה ומערכות (ובקיצור – אביב) מבעלי מניותיה הקודמים תמורת 19.7 מיליון שקל במזומן. הרכישה הזו אמורה להשתלב לתוך זרוע הייעוץ של מטריקס.
למטריקס וגם למוכרים, ניתנו במסגרת העסקה, אופציות הדדיות לרכישת ומכירת יתרת המניות. השווי ההוגן של אופציית המכר למיעוט ליום צירוף העסקים הינו כ-5.7 מיליון שקל; ומכאן שבנוסף לסכום הרכישה/ תמורת הרכישה, מטריקס בעצם העניקה אופציה למוכרים ששויה 5.7 מיליון שקל – הסכום הזה אמור להתווסף לעסקת הרכישה, זה אמנם לא מזומן, אבל זו הטבה לכל דבר ועניין.
חוץ מזה, מדווחת החברה כי בעסקה הזו – "הוסכם על תמורה נוספת בכפוף להשגת יעד רווח תפעולי במהלך 3 שנים, ערך התמורה הנוספת ליום צירוף העסקים הינו 1.5 מיליון שקל", הסכום הזה (או חלקו – תלוי בהסתברות המימוש) אמור להתווסף לעסקה, ומכאן שעלות הרכישה הסתכמה בפועל בסכום של 25 מיליון שקל ויותר.
ומה בעצם קיבלה מטריקס כנגד התמורה הזו? ובכן, בהמשך הביאור מציינת הנהלת מטריקס שברכישה נוצר עודף עלות בסך 29 מיליון שקל, כ-8.7 מילון שקל ייוחס לנכסים בלתי מוחשיים והיתרה – כ-20 מיליון שקל, יוחסה למוניטין.
זה נראה במבט ראשון מעט מוזר , התשלום הוא סביב 25 מיליון שקל והתשלום הזה הוא בעצם עבור הנכסים של החברה, וליתר דיוק הנכסים נטו. כלומר אם לחברה רק לשם המחשה יש נכסים של 40 מיליון והתחייבויות של 20 מיליון שקל, הנכסים נטו שהם בעצם ההון העצמי החשבונאי מסתכמים ב-20 מיליון שקל. על זה שולם רוב הסכום, ובנוסף, יש נכסים לא מוחשיים ומוניטין שהם מחוץ לדוחות. אחרי הכל, יש ערך חבוי בחברות שלא מתבטא בחשבונאות – שיתופי פעולה עסקיים, זיכיונות, רשימת לקוחות, מוניטים שמבטא בעצם את יכולת החברה להרוויח יותר בעתיד (יותר מהנורמה), ועל הסעיפים האלו (ונוספים) משלמת הרוכשת פרמיה על ההון העצמי.
אלא שבמקרה הזה, נראה שכל הסכום בעצם (ויותר ממנו) משויך למוניטין ונכסים לא מוחשיים. וכיצד זה ייתכן? ובכן, על פניו, זה מאותת על גירעון בהון העצמי של אביב. כלומר התמורה שולמה על משהו עם נכסים נטו במינוס, כך שהעודף/ ההפרש בין התמורה לבין הגירעון עולה על התמורה. אם אנסה לגזור את המספרים של אביב, אז נראה שהגירעון שלה (המיוחס למטריקס) הוא סביב 4 מיליון שקל, כך שעודף התמורה הוא סביב 29 מיליון שקל (25 מיליון שולמו על גירעון של 4 מיליון).
הגירעון הזה מעיד ככל הנראה על הפסדים באביב, ולמה בעצם שמטריקס תקנה חברה גירעונית – התשובה היא כנראה בסינרגיה עם פעילות הייעוץ בתוך מטריקס. הנהלת מטריקס כנראה מעריכה שהיא תוכל ליהנות מסינרגיה ולהרוויח יותר ממה שאביב עצמה הרוויחה. זה אפשרי במיזוגים ורכישות בגלל סינרגיה בהוצאות (לא צריך את כל הפלטפורמה של אביב) לצד סינרגיה בהכנסות – השיווק של מטריקס עשוי להגדיל את הכנסות הפעילות של אביב, וההיפך השיווק של אביב יציע עכשיו מגוון רחב יותר של מוצרים, וההכנסות עשויות לגדול.
ובכלל מטריקס כאמור רוכשת סדרתית – 4-5 חברות בשנה, וכבוחנים את המאזן שלה רואים סכומים משמעותיים שמיוחסים למוניטין ולנכסים הלא מוחשיים. מדובר על סעיפים שנצברים במקביל לרכישת חברות ופעילויות. מעבר לכך, בביאורים רואים את המידע על הרכישות האחרונות (בדומה לאביב), וניתן להבין שהחברה רוכשת חברות בפרמיה (אפילו משמעותית ) על ההון העצמי. כנראה זה משתלם לה, כנראה זה נכון וטוב לעסקים, ומעבר לכך, כנראה זה טוב למניה. בעלי המניות אוהבים ומתגמלים על צמיחה – לא צמחת, זו לרוב אכזבה.
וזו הסיבה שסביר להניח שהרכישות יימשכו גם לתוך 2017.
כתבות קשורות:
מה מלמדת יתרת הלקוחות של מלם-תים?
מעודכן ל-08/2021
יש אנשים ששומעים את המילה "השקעה", וסבורים מיידית שהם נכנסים למים עמוקים מאד. תחומי ההשקעות המסורתיים, למשל השקעות בשוק ההון, מעלים חשש אצל רבים: יש כאן חוקי משחק שלחלק מהאנשים הם קשים, למרות שבמדריכים שלנו אנחנו משתדלים לפשט ולהראות לכם שזה ממש לא תורה מסיני. כאן תוכלו לקרוא את מדריך ההשקעה במניות, כאן את מדריך ההשקעה באג"ח, וכאן את מדריך ההשקעות העצמי (כל מה שצריך בעצם לדעת לפני שנכנסים לעולם ההשקעות).
ועדיין חלק גדול מהציבור חושש משוק ההון. לא מעט מעוניינים למצוא פתרונות השקעות שלא יצריכו כניסה לעולם שוק ההון, המניות, הבורסות וכדומה, אלא בתחומים שהם פחות או יותר מכירים. בהרבה מקרים, השקעות אלה מקבלות את הכינוי "השקעות אלטרנטיביות", למרות שהמושג הזה דווקא כולל סוגים רבים של השקעות לרבות במכשירים מגוונים ומסוכנים. הנה מספר דוגמאות, תוך דגש על המגמה הדי בולטת כיום של ישראלים – השקעה בנדל"ן בחו"ל, ולפני שנתחיל כמה דגשים – מדובר בהשקעות עם תשואה מרשימה בעבר, אבל מה שהיה הוא לא בהכרח מה שיהיה. חוץ מזה, מדובר על השעות מעבר לים עם חוקי מיסוי שונים לגמרי. לדוגמה – חשוב לדעת שאם אדם שמשקיע בחו"ל נפטר, אז חל מס עיזבון/ מס על הירושה בשיעור מאוד גבוה על הנכס הזה – ראו כאן הרחבה (בתחתית המדריך). והכי חשוב – אל תתפתו להבטחות של תשואות גבוהות. שוב – זה אכן היה בשנים האחרונות, אבל ברוב הגדול של המקרים אין דבר כזה סיכוי בלי סיכון, כלומר אין דבר כזה תשואה מרשימה בלי סיכון מרשים – זה החוק הראשון של עולם ההשקעות, והכל סובב סביבו. רוצים ביטחון תקבלו תשואה סולידית, רוצים תשואה גבוה? תצטרכו לקחת סיכון.
מהן בכלל השקעות אלטרנטיביות?
קשה להעניק הגדרה חד משמעית למונח "השקעה אלטרנטיבית", אבל בדרך כלל מתכוונים להשקעה שאינה בשוק ההון. יש מספר אפיקים שמוגדרים כאלטרנטיביים. את מירב תשומת הלב מקבל כאמור תחום הנדל"ן, כשאפיקי השקעה פוטנציאליים אחרים הם סחורות, מתכות, מטבעות דיגיטליים , פורקס – ראו כאן מדריך פורקס, ועוד.
לפעמים, מה שאלטרנטיבי הוא לא סוג הפריט שמשקיעים בו, אלא אופן ההשקעה. במילים אחרות: גם השקעה באגרות חוב או במניות עשויה להיות אלטרנטיבית אם נוקטים באסטרטגיה המוגדרת ככזו. כאן אנחנו מתחילים לדבר על שימוש באסטרטגיית הלונג / שורט, אסטרטגיות שוק נייטרליות ועוד. כלומר אסטרטגיות מתקדמות יותר, לא השקעה ישירה בנייר הערך, אלא סוג של מכשיר מתוחכם, מגודר (גידור של ההפסד והסיכון)
למי מתאימות ההשקעות?
השקעות שהיא לא סולידיות, מיועדות לאנשים שרוצים לסכן סכום כסף מסוים תמורת האפשרות לרווח גבוה (תשואה), שיינתן בהתרחש מקרים שונים. אלא שכיום המצב של חלק מאפיקי ההשקעה המסורתיים הוא בעייתי מעט. הריביות בלא מעט תחומים הן נמוכות מבעבר, כך שהפוטנציאל לרווח באפיקים סולידים ובאגרות החוב , הוא נמוך. מעבר לכך, מחירי המניות עלו בשנים האחרונות מה שמגדיל את הסיחכן בהם. אז מה האפשרויות? יש כאמור אפשרויות מחוץ לשווקים הפיננסים הסטנדרטיים/ הרשמיים. פעמים רבות רואים אנשים פונים לשדה המשחק של ההשקעות האלטרנטיביות כדי לחפש השקעות סולידיות ו"בטוחות" יותר מאשר האפיקים המסורתיים, עד כמה שהשקעה יכולה להיות בטוחה (תמיד יש כאן דרגת סיכון זו או אחרת), רק שצריך לחזור שוב – זה לא בהכרח נכון, גם השקעות בנדל"ן הן מסוכנות, במיוחד אם הם מעבר לים, רחוק מהשליטה שלכם – הכל כאמור עניין של סיכון וסיכוי. זה לא אומר שההשקעות האלו לא טובות, זה רק אומר שאתם צריכים לבחון את הסיכון ואת הסיכוי ורק אז להחליט אם להשקיע.
השקעות אלטרנטיבות קפצו מדרגה בשנים האחרונות, על רקע הריבית הנמוכה. ישנן קבוצות שונות שנוהגות להשקיע באמצעים אלטרנטיביים. ראשית יכולים אלה להיות משקיעים מוסדיים שכבר מחזיקים בתיק השקעות זה או אחר. הם מעוניינים ליצור גיוון של תיק ההשקעות שלהם, במטרה להוריד את פוטנציאל הסיכון. הגופים המוסדיים בעצם משקיעים את הכספים שלנו (כספי הפנסיה והגמל) בנדל"ן ברחבי העולם, והם לא היחידים. בשנים האחרונות קמו הרבה גופים שמשקיעים בשביל אנשים פרטיים בנדל"ן בחו"ל הן בנדל"ן מניב (כלומר נדל"ן שמושכר ואז המשקיעים מקבלים תשואה שוטפת) והן בנדל"ן יזמי (נדל"ן שמוקם במטרה להימכר, ואז משך הפרוייקט ארוך והסיכון בהתאם גדול יותר – אך גם פוטנציאל התשואה).
על פי ההערכות כמה רבבות אנשים כבר נמצאים שם – בהשקעות בנדל"ן בחו"ל דרך הגופים האלו או ישירות, והנתח של ההשקעות בנדל"ן בחו"ל הולך וגדל. בעיני לא מעט אנשים, השקעות אלטרנטיביות הן קרש הקפיצה לעולם ההשקעות. ההשקעות האלה נחשבות בעיניהם לפשוטות יותר לביצוע, כי הן בתחומים שאנשים מכירים פחות או יותר (נדל"ן לדוגמא). אלא שזה לא נכון להתבונן בהשקעות באופן כזה, כי כשחוקרים את התחומים האלה מבינים שהם עשויים להיות מורכבים יותר, וכן – לכלול פוטנציאל סיכון לא קטן.
אוכלוסייה נוספת שעשויה לפנות לעולם ההשקעות האלטרנטיביות היא לקוחות המוגדרים כ"כשירים", לאחר שהם עומדים בשניים מבין שלושת המבחנים הבאים: מבחן הנכסים הנזילים (צריך ששוויים הכללי של המזומנים, הפיקדונות והנכסים הפיננסיים בבעלותו יעלה על 12 מיליון שקלים), מבחן המומחיות (ללקוח יש כישורים ומומחיות בתחום, או לחלופין הוא הועסק שנה לפחות בתפקיד מקצועי בתחום) ומבחן מספר העסקאות (בכל ארבעת הרבעונים האחרונים האדם ביצע יותר מ-52 עסקאות בממוצע).
המקרה של השקעות נדל"ן בחו"ל
אחד התחומים שמושכים בשנים האחרונות מספר הולך וגובר של משקיעים "אלטרנטיביים" הוא תחום הנדל"ן. השקעות נדל"ן בישראל מצריכות דיון בפני עצמו, בטח במצב הנוכחי של שוק הנדל"ן: האם עליית המחירים בישראל תיעצר בעתיד הנראה לעין, או תמשיך? איזו השפעה, אם בכלל, תהיה למחיר למשתכן? מהם השינויים הצפויים בשוק השכירויות? איזה השלכות יהיו לחוקי המס החדשים על שוק הדירות? וכן הלאה. כל אחת מהשאלות האלה מצריכה דיון מקיף בפני עצמו (כפי שתוכלו לקרוא במדריכים קודמים באתר).
בחרנו להתייחס כאן להשקעות נדל"ן מעבר לים, שמן הסתם משנות את חוקי המשחק ביחס להשקעות בישראל. יש כיום מספר יעדים שמושכים אליהם ישראלים רבים עקב השילוב בין עלויות סבירות של נכסים (בעיקר בהשוואה לישראל..) ופוטנציאל רווח כתוצאה בעליית מחירים הצפויה בשנים הקרובות, עם הגדלת הביקוש ושינויים כלכליים אחרים. בין המקומות הפופולאריים להשקעות נדל"ן כיום תמצאו יעדים דוגמת ברלין, בוקרשט או ברצלונה לדוגמא ביבשת אירופה, נכסים באחת המדינות של ארצות הברית (ניו יורק, מיאמי, וושינגטון) ועוד. אלא שזה לא בלי סיכון!
העיקרון המרכזי של השקעות אלטרנטיביות בנדל"ן בחו"ל דומה למה שאנחנו מכירים בישראל – רוכשים נכס נדל"ן פרטי (שיכול להיות גם דירת נופש) או מסחרי (למשל משרד), ומרוויחים את התשואות הפוטנציאליות דרך מכירה עתידית או השכרה שלו לאחרים. כאשר מקבלים רווח מהנכס הוא יוגדר כ"נכס מניב", בשיעור שנצפה כמובן שיהיה הגבוה ביותר האפשרי.
יחד עם זאת, חשוב לציין שיש כאן מספר הבדלים שחייבים להתייחס אליהם. הראשון הוא שההליך הטכני הנדרש לצורך רכישת הנכס ומימוש הדירה יהיה מטבע הדברים מורכב, ותלוי בחוקים ובמדיניות בכל אחד מיעדי ההשקעות. בדרך כלל המשקיע לא יהיה בקיא בתקנות האלה, מה שעלול להגדיל את הסיכון שלו ולהביא לכך שייתכן שהוא ירכוש "חתול בשק", ייפול במלכודות שונות בחסות החוק ועוד. כך למשל כאשר רוכשים דירה בברלין חשוב לדעת שקיים שם חוק מלא בסעיפים שמטרתו להגן על הדייר. זה לא פשוט לסלק דייר שלא משלם, זה גם לא אפשרי במקרים רבים להעלות את שכר הדירה. לכל מקום יש את החוקים שלו – אז צריך לעשות שיעורי בית!
בנוסף, ברוב המקרים המשקיע לא מכיר היטב את השוק הספציפי. חשבו לדוגמא על עיר מסוימת: האם כל אדם יודע מהו סוג הנכסים המאפיין אותה? מהן העלויות הסבירות לנכסים? מה פוטנציאל הרווח בכל אזור? וכן הלאה (שאלות שהתשובות להן משתנות מפעם לפעם).
הנה רק חלק מהסעיפים שצריך לשים אליהם לב:
- ערכו של הנכס – ביחס לנכסים אחרים מאותו סוג, נכסים דומים באותו אזור ועוד.
- הביקוש לשכירויות של נכסים דומים באזור, עלויות סבירות ועוד.
- אחוזי האכלוס – עדיף כמובן לבחור באזור עם אחוזי אכלוס של 90% ומעלה.
- ההוצאות הנלוות – ארנונה, עלויות החשמל, שירותי חברת הניהול (פעמים רבות שירותי חברות מהסוג הזה הם חיוניים) ועוד.
- שקיפות – כמה שיותר מידע "טכני" על הנכס: היסטוריית מכירות, גודל הנכס, משך הזמן שהוא מוצע למכירה, שיעבודים, עיקולים, זכויות לצד שלישי ועוד.
- אפשרויות המימון – למשל בכל הנוגע למועד המימוש. משתנות בכל אחד מיעדים.
- מיסוי – אילו מיסים יש לשלם? האם יש דרכים להקטין את ההכנסה החייבת במס?
- ועוד
יש יעדים בהם התשובות לשאלות האלה יהיו ברורות, ולעומתם אחרים שהמים שהם יכניסו אתכם יהיו עמוקים הרבה יותר. לכן לא מפתיעה העובדה שרבים מהם בוחרים להיעזר בחברות השקעות מקצועיות, אליהן נחזור בהמשך.
יזמות/ שותפות
בהרבה מאד מקרים המשקיעים לא רוכשים את הנכס בכוחות עצמם, אלא מהווים חלק מקבוצה של רוכשים/משקיעים, מה שידוע בתור המודל היזמי. בתנאים האלה המשקיע הספציפי רוכש רק אחוז מסוים מהנכס – "יחידת השקעה" אחת ומעלה – ובתמורה מקבל רווח יחסי דומה מהרווחים הצפויים עליו. המשמעות היא שהסכום הראשוני הדרוש להשקעות נדל"ן בחו"ל עשוי לרדת, וכך גם רף הכניסה לעולם ההשקעות. כיום יש גופים רבים שמציעים השתתפות בסכום מינימלי של 70-80 אלף שקל. זה לא אומר שאפשר להתייחס אל ההשקעות האלה בביטול או לא להעניק להן את תשומת הלב, אבל בהחלט שמדובר בתחום שיכול להיות נגיש למי שהשקעות מקבילות בישראל לא אפשריות עבורו עקב מחיר גבוה או מחיר לטעמו לא פרופורציונאלי של נכסי הנדל"ן. הסיכון כאן מטבע הדברים קטן יותר, אך לצד זה גם פוטנציאל הרווח האבסולוטי קטן יחסית (אם כי התשואה עשויה להיות מרשימה). כמו כן, חשוב להדגיש שבמקרה הזה רושמים את הנכס על שם השותפות שהמשקיע הצטרף אליה, ולא על שמו של המשקיע: יש מקרים שההגדרה הזו פוגעת מעט באטרקטיביות ההשקעה מבחינתם של המשקיעים. וכפי שכתוב בפתיח – המשקיעים צריכים לבחון את היבטי המס השונים (מעבר לבחינת כל היבטי ההשקעה)
במי נעזרים בביצוע השקעות אלטרנטיביות בנדל"ן?
כפי שציינו קודם לכן, בחירה מקובלת של אנשים הפועלים בתחום של השקעות נדל"ן בחו"ל – או השקעות אלטרנטיביות כמכלול – היא להיעזר באנשי מקצוע שונים שמכירים את "השטח". במקרה של נדל"ן באחת ממדינות העולם, החברות/ הגופים האלה מסייעים בהרבה מאד היבטים. הן מאתרות נכסים פוטנציאליים, עוזרות בתהליך הרכישה או לחלופין מכירה עתידית או איתור שוכרים, מתנהלות בסבך הבירוקרטי שמאפיין את התחום ועוד. יש חברות שפועלות באופן גלובאלי, בעוד אחרות מתמקדות במדינה או בעיר ספציפית.
השירות הזה מן הסתם יהיה כרוך בתשלום, שמקטין את הרווח הפוטנציאלי, אבל עבור רבים הוא מבטל את החסם העיקרי של תחום הנדל"ן בחו"ל: העובדה שלא מכירים את חוקי המשחק באופן מלא, לא יכולים לבצע בדיקות ביחס לנכס עקב פרמטר המרחק ולא מעורים תמיד בשינויים ובמגמות המאפיינים את תחום הנדל"ן הספציפי.
רוב הגופים הפועלים בשדה המשחק הבינלאומי מתנהלים על פי המודל היזמי, כשביניהם אפשר למנות את חברת ההשקעות הגשמה, קרן 35, פסיפיק הולדינגס, AG Properties ואחרים. יש שבוחרים להעניק עדיפות לחברות הפועלות בעיר ספציפית. כך לדוגמא במקרה של נדל"ן בברצלונה (או בספרד כמכלול) יש מספר חברות פוטנציאליות דוגמת BCN Investment, Umbrella Investments ואחרות. אל תראו באמור המלצה מכל סוג, יש עשרות ויותר חברות מהסוג הזה – המידע כאן הוא חלקי ביותר.
וכמובן צריך להיזהר – בתחום של השקעות אלטרנטיביות בכלל, והשקעות נדל"ן בפרט, יש לא מעט חברות ואנשי מקצוע שמבטיחים הרבה מאד דברים אבל לא מצליחים לקיים במבחן התוצאה. יש גם חברות מפוקפקות, לעיתים עד לרמה של הונאת נדל"ן לכל דבר ועניין. מומלץ לעשות שיעורי בית לגבי כל גורם שמעניק את הליווי והסיוע בדרך לביצוע ההשקעה, או אפילו לשוחח עם לקוחות קודמים. מומלץ להיפגש עם מספר חברות לפחות הנוגעות ליעד מסוים, כשרצוי שהפגישה תהיה עם אנשי החברות ולא "מקורבים" בלבד, והכי מומלץ לבחון את ההיסטוריה של הגוף הזה, את האמינות שלו על פני זמן, את ההישגים שלו על פני זמן, ולדבר כאמור עם אנשים שכבר השקיעו דרכו.
השקעות אלטרנטיבות:
הלוואות חברתיות – פתרון טוב גם למשקיע סולידי
גיוס המונים – כל אחד יכול להשקיע בסטארט-אפ; איך משקיעים? איך מגייסים? וכמה אפשר להשקיע ולגייס?
השקעה בנדל"ן בארצות הברית – מה צריך לדעת?
תמיד רצית להיות בנק? השקעה בקרנות P2P היא השקעה במתן הלוואות – יתרונות וחסרונות
השקעה במניות – כל מה שצריך לדעת
השקעה באג"ח כל מה שצריך לדעת
מעודכן ל-09/2018
רכב היברידי, ברמת ההגדרה, הוא רכב המשלב בפעילותו שני סוגי מנועים: מנוע בעירה פנימית "מסורתי", בדרך כלל מנוע בנזין, ולצד זה מנוע חשמלי. שני המנועים פועלים יחדיו, כשאופן הפעילות משתנה בהתאם לסוג הרכב (האבחנה העיקרית היא בין רכבים מקביליים לטוריים) – בכל מקרה מערכות המחשוב של הרכב הן שמחליטות איזה מנוע יפעל ובאיזה אופן. פעמים רבות, מדברים על רכבים היברידיים במונחים אקולוגיים.
הרכבים משפרים את נצילות הדלק – מנוע הבעירה פועל כאן פחות – ומנגד מפחיתים את החומרים המזהמים שהוא פולט במהלך הנסיעה. יחד עם זאת יש לציין שאין כיום תמימות דעים לגבי ההיבט הסביבתי של הרכבים האקולוגיים, למשל עקב חשש שהם עלולים להפיץ קרינה שעלה לפני מספר שנים.
עם כל החשיבות האקולוגית של הרכבים ההיברידיים, אנחנו כאן כדי לדבר כלכלה וצרכנות. אז האם הרכבים האלה באמת מצליחים לחסוך כסף? ועד כמה הם כדאיים? כפי שתראו, לשאלות האלה תשובות שהן ממש לא חד משמעיות. מעבר לכך, הפתרון המוביל כיום בעולם הרכב הוא הרכב האוטונומי כשרבות מהמפתחות והיצרניות מדברות על רכב אוטונומי חשמלי. אז נכון שזה עדיין רחוק יחסית (מדברים על 2019-2020), אבל זה לא רחוק מאוד, ואם זה יצליח הפתרון הזה אמור להיות חזק הרבה יותר מהרכב ההיברידי. זו עשויה להיות תחלופה של ממש לרכבים הקיימים – ומעבר לכך שהרעיון הוא שהם יהיו רכבים חשמליים וידידותיים לסביבה, הם גם יהיו עם נהג אוטומטי. ראו הרחבה על רכבים אוטונומיים
תוכן עניינים; ניתן להקליק על הקישור הרלבנטי
החיסכון העיקרי: דלק
רכבים היברידיים, כאמור, מאפשרים צמצום של צריכת הדלק של הרכב, כתוצאה מכך צמצום של ההוצאות עבור דלק (על דרכים אחרות להפחתת צריכת הדלק תוכלו לקרוא כאן). עד כמה ההבדל הוא משמעותי? זה תלוי כמובן בסוג הרכב, באופן שבו המנועים שלו עובדים וגם בהרגלי הנסיעה הספציפיים של הנהג, אבל בגדול יש כאן חיסכון כלכלי: במהירויות נמוכות המנוע החשמלי יפעל במידה רבה במקום מנוע הבנזין או הדיזל, ומנגנון ה"עצור וסע" הקיים ברכבים אלה (כיבוי מנוע הרכב בעת עצירה מוחלטת, אפילו ברמזור) מאפשר למנוע בזבוז יקר ודי מיותר של דלק.
נהוג לחשוב שרכב היברידי מאפשר חיסכון של כ-30-50% בצריכת הדלק ביחס לרכב מקביל, פחות או יותר, המבוסס על מנוע בנזין או דיזל. כדי לסבר את האוזן, ניקח לדוגמא מצב בו בעל הרכב מתדלק ארבע פעמים בחודש בסכום של כ-200 שקלים, כך שבשנה הוא מוציא על דלק כ-9,000-10,000 שקלים. עם רכב היברידי מקביל שיאפשר לו את החיסכון שתואר מעלה הוא עשוי לשלם כ-4,000-5,000 שקלים – בחישוב גס ולא מחייב כמובן. בתקופה של חמש שנים החיסכון יגיע לעשרות אלפי שקלים.
אפרופו חמש שנים, נהוג לחשוב שזהו פרק הזמן המינימלי שדרוש להחלפת סוללה ברכב היברידי, כשבמקרים רבים מדובר על עד עשר שנים. מכאן נובע שברוב המקרים מקבלים שקט נפשי די גדול מהבחינה הזו. השקט הנפשי נשמר לרוב גם ביחס לרכיבים האחרים במערכת החשמלית, שנשמרים היטב לאורך שנים ולא מייקרים בצורה משמעותית (או אפילו מייקרים בכלל) את עלות הטיפולים השוטפים ברכב. ובכלל – הרכבים ההיברידיים נחשבים אמינים מאוד ושקטים – עלויות הטיפולים יחסית נמוכות, ולרוב אין בעיות מכניות כבדות. הנסיעה, לטענת נהגים רבים – מצויינת ולא נופלת בכלל מרכבים רגילים.
כיום המיסוי על רכבים היברידיים הוא פחות ביחס לכלי רכב רגילים, כך שעשויים לשלם – על פי דרגת הזיהום של הרכב – כ-30% מס בלבד, מה שמביא לכך שהם נכללים בקבוצת שווי שימוש 4 מהבחינה הזו. עם זאת, יכול להיות שאנחנו נמצאים בתקופת ביניים מהבחינה הזו (בהמשך נרחיב על סוגיית המיסוי על רכבים ירוקים, שהיא לא חד משמעית), שתקטין מעט את הטבת המיסוי.
מעבר להיבט הכלכלי, יש נהגים עבורם הנסיעה בכלי רכב היברידיים תהיה נוחה יותר מאשר כלי רכב מונעי מנועי הבעירה החשמלית. הסיבה הראשונה היא שהרכבים ההיברידיים מספקים כוח מקסימלי מיד כשלוחצים על דוושת הגז. בחלק מהמקרים הרכב ההיברידי יהיה שקט יותר מחברו מבוסס מנוע הבנזין או הדיזל, בעיקר בסביבה עירונית (מנוע חשמלי נחשב לשקט יותר ממנוע בעירה חשמלית). כמו כן הוא ירעד פחות במהלך הנסיעה.
החסרונות של הרכב ההיברידי
בצד השלילי, יש מספר חסרונות של הרכבים ההיברידיים – כולל מבחינה כלכלית. מחיר הרכישה הראשוני שלהם נוטה להיות גבוה ביחס לכלי רכב "רגילים". יש לציין בהקשר הזה כי ממשלת ישראל החליטה ב-2009 על הטבות מיסוי ברכישת רכב היברידי, במטרה להפוך אותם לפופולאריים יותר: כך הוחלט שמס הקנייה על הרכבים ההיברידיים ייפחת בהתאם לדרגת הזיהום שלהם, החל מ-83% (מס הקנייה על רכבים "רגילים") ועד לניכוי של 16,500 שקלים מהמחיר. כאשר הרכבים הפכו למזהמים פחות והכנסות המדינה ממיסים הופחתו, הוחלט ליצור קריטריונים חדשים שהיו אמורים להיות מחמירים יותר. על פי התחזיות העדכון של 2016 היה אמור להביא להתייקרות משמעות במחיר הרכבים ההיברידיים, באופן שעלול אפילו להפוך את הרכישה שלהם למומלצת פחות. על פי בדיקת כלכליסט השינוי הזה עדיין לא התרחש, נכון לתחילת השנה לפחות, עקב שחרור של אלפי מכוניות היברידיות מהמכס בשלהי השנה שעברה, מכוניות שעדיין לא נמכרו. בדרך כלל, רכב היברידי יהיה יקר יותר בכמה עשרות אלפי שקלים מרכב בעל מנוע דיזל או בנזין בעל ביצועים פחות או יותר דומים. יש אנשים שההבדל הזה הוא שמרכזי בשבילם יותר מאשר החיסכון שאפשר לקבל דרך צריכת הדלק.
לצד זה, היתרונות של הרכב מבחינת נצילות הדלק תלויים גם באופי הנסיעות שמבצעים, כך שיש אנשים שלא בהכרח ייהנו ממלוא פוטנציאל החיסכון הכלכלי. הרכב יהיה חסכוני בעיקר בנסיעות במהירויות איטיות יחסית, בסביבה עירונית או פרברית (מכיוון שהמנוע החשמלי בא על חשבון חלק מהשלבים היותר בזבזניים של מנועי הבעירה במצבים אלה). למי שנוסע בסביבה עירונית, שבישראל היא לרוב גם פקוקה, יוכל ליהנות יותר מהיתרונות הכלכליים שלו. מנגד נסיעות במהירויות גבוהות יותר, לדוגמא בכבישים בין עירוניים, ינצל פחות את המערכת ההיברידית ולכן יחסוך הרבה פחות כספים ממה שמצפים.
אופי הנסיעה ברכב היברידי שונה, ולא מתאים לכל אחד. חלק מהאנשים סבורים שהוא כבד מדי, ולכן גם מסורבל או איטי (גם אם בפועל רכבים היברידיים אמורים כמובן להגיע לאותן מהירויות של כלי רכב מבוססי מנועי בעירה פנימית). החשש הוא שתוספת המנוע והמערכת החשמלית המסועפת יותר יביא לבזבוז גדול יותר של משאבים, בזבוז שישפיע בעיקר בנסיעות למרחקים ארוכים. קושי אחר הוא שעלות הטיפולים של רכיבי ומערכות הרכב ההיברידי, אם יש צורך בטיפולים, נוטה להיות גדולה ביחס לכלי הרכב הרגילים. כל תקלה ברכב עלולה להביא להוצאה גדולה שתפגע במידה מסוימת בפוטנציאל הרווח הכלכלי שהרכבים ההיברידיים אמורים להציע מעצם ההגדרה שלהם.
אם תיארתם עד כמה תמונה מושלמת של שמירה על הסביבה, באמצעות כלי הרכב האקולוגיים, זכרו שגם בהם יש פגיעה מסוימת בסביבה – ממש כמו שמחזור הוא אמנם פעולה מבורכת, אבל מביאה לזיהום נקודתי של הסביבה כשלעצמה. מכוניות היברידיות מבוססות על סוללה חשמלית שאמנם אין צורך להטעין לאחר כל נסיעה, אבל שבהחלט עלולה להתרוקן בשלב מסוים. במצב הזה מטמינים לרוב את הסוללה בקרקע, והחומרים הכימיים בה עלולים להביא לפגיעה בסביבה.
לצד זה יש את החשש מקרינה אלקטרומגנטית אותו הזכרנו מעלה. המדיניות הרשמית היא המשרד לאיכות הסביבה היא שאין כאן פוטנציאל מוגבר לקרינה מזיקה – לדבריו, "לא ניתן לקבוע, כי נשקפת סכנה לבריאות של היושבים ברכב הברידי, כתוצאה מחשיפה לקרינה בלתי מייננת. לפיכך, עמדת המשרד להגנת הסביבה היא כי הוא אינו מסיר את המלצתו לגבי השימוש בכלי רכב מפחיתי זיהום אוויר בכלל ובכלי רכב היברידיים בפרט". עדיין, לא קשה למצוא אנשים שיתבוננו בעמדה הזו בספקנות.
אז איך יודעים מה לבחור?
כמו בהרבה החלטות אחרות שצריך לקבל ביחס לרכבים שלנו, גם לשאלת הכדאיות של הרכב ההיברידי לא תמצאו תשובה חד משמעית. זה ברור שהם עדיין מהווים מיעוט, סובלים ממספר בעיות ולא קרובים לממש את מלוא הפוטנציאל שלהם. ועדיין, יש אנשים עבורם החיסכון הכלכלי שהם מספקים בצריכת הדלק יכול לעשות את כל ההבדל.
למי ששוקל אם לרכוש רכב היברידי מומלץ כצעד ראשון לקבל הצעות מחיר של מספר דגמים שיכולים להתאים לו מבחינת המפרט הטכני, בין אם היברידיים ובין אם לא. לגבי כל רכב מומלץ לבחון את צריכת הדלק המשוערת, ולהעמיד אותה מול דפוסי הנסיעה והמרחקים שאמור הרכב לעבור. אף פעם לא תוכלו להגיע לתשובה חד משמעית, כי הרבה מהנתונים שתיתקלו בהם יישארו על הנייר בלבד, אבל כן אפשר לקבל תמונה כללית, לפיה אפשר לחשוב מה יכול להיות כדאי יותר עבורכם. בהרבה מקרים רכב היברידי מחזיר את ההשקעה בו לאחר משהו כמו חמש עד שבע שנים, במהלכן כמובן הרבה דברים עשויים להשתנות.
עדכונים
אפריל 2018: כמה תחסכו בשנה אם תעברו לרכב היברידי – על פי הבדיקה סביב 5,000 שקל (הרחבה בוואלה רכב)
ינואר 2018: מנכ"ל פיז'ו: "עד 2025 – כל המכוניות החדשות שלנו יהיו חשמליות". המנכ"ל, קרלוס טווארס, הוסיף כי עד ל-2030, 80% מרכביה של יצרנית הרכב הצרפתית יכללו מערכת ניווט עצמאית בתנאים מוגבלים ואילו 10% יהיו ברמה אוטונומית גבוה ביותר ללא צורך בהתערבות אנושית – להרחבה
רכבים היברידיים הם חיסכון – גם לרוכש פרטי וגם לעסק. הנה חישוב לבעל העסק – כמה ניתן לחסוך על רכבים – להרחבה
דצמבר 2017: מקבלים רכב היברידי צמוד? האם תמשיכו לקבל הטבה במס – הרחבה ב-ynet
אוגוסט 2017 – הטבת המס על כלי רכב היברידיים. במסגרת "המיסוי הירוק" משנת 2010 נקבע מס קנייה של 30% בלבד (במקום 82%) על מכוניות היברידיות. מאז, הצו חודש באופן אוטומטי, כשהחידוש האחרון הוא עד לסוף השנה הנוכחית.
האלה אם המס הנמך יישאר? נראה שמצד אחד הממשלה היתה שמחה להשאיר את המיסוי הנמוך כל עוד מספר העסקאות בתחום ההיברידי נמוך. זה היה נכון עד לאחרונה, בזמן האחרון היקף העסקאות של הרכבים ההיברידיים עולה מאוד, וזה אומר שהעלות של המדינה (סבסוד המס לכאורה) עולה. ולכן, הפעם תהיה התלבטות בקשר להעלאת המס.
ולמה המצב השתנה? התחרות בשוק ההיברידיות העולמי גרמה לכניסת דגמים חדשים והייצור ההמוני גורם כמובן להקטנת עלויות. בפועל, ההשפעה של המהלך על שוק המכוניות הוא שבשנת 2010 עם הכנסת הרפורמה היקף ההיברידיות עמד על 1.4% ועכשיו הוא מהווה כ-9% מהרכבים החדשים! זה הישג חסר תקדים, והוא מיוחס בין היתר להנחה במיסוי שמוערכת בכ-15 אלף שקל.
אבל אליה וקוץ בה – ההנחה הזו עשויה לגרום לכך שהממשלה תבטל את הקלות המיסוי, או תפחית אותם. פרטים בקרוב.
אוגוסט 2017 – יונדאי איוניק היא הרכב ההיברידי הראשון שמגיע לראש טבלת המכירות החודשית בארץ (ביולי 2017) עם מכירות של כ-1.2 אלף רכבים. ובכלל – ההיברידיות בחודש יולי הגיעו ל-9% מהמסירות.
מדד שכר הדירה עלה במרץ ב-0.1%; מדד מחירי הדיור עלה ב-0.8%
מדד המחירים לצרכן עלה בחודש מרץ ב-0.3%, ונראה שרוב המדדים הקשורים לדדיור עלו בשיעור גבוה יותר. מדד מחירי דיור עלה ב-0.8%. מדד שירותי דיור בבעלות הדיירים עלה ב-1.1% ומדד שכר דירה עלה ב-0.1%.
שירותי דיור בבעלות הדיירים – במדד שירותי דיור בבעלות הדיירים בחודש מרץ 2017, נרשמה עליה בהשוואה לחודש פברואר 2017. עליה זו מבטאת את השינויים במחירי שכר דירה שנקבעו בחוזים שנחתמו בחודשים פברואר 2017 – מרץ 2017, לעומת חוזים שנחתמו בחודשים ינואר 2017 – פברואר 2017. במדד נרשמה עלייה של 1.1% והיא מבטאת את המשך העלייה במחירי השכירות, גם כתוצאה מהמס על דירה שלישית שגורם למשכירים להעלות את שכר הדירה.
הלמ"ס מפרסים אינדיקטורים נוספים בשוק הדיור שאינם נכללים במדד המחירים לצרכן , לרבות את מדד מחירי דירות. מהשוואת העסקאות שבוצעו בחודשים ינואר 2017 – פברואר 2017, לעומת העסקאות שבוצעו בחודשים דצמבר 2016 – ינואר 2017, נמצא כי מחירי הדירות עלו ב-0.1%. עליה זו מבטאת את שינוי המחירים בניכוי שינויי האיכות בתמהיל ובסוג הדירות. הנתון אינו סופי מאחר שקיימות עסקאות נוספות שבוצעו בתקופה זו וטרם דווחו. מהשוואת העסקאות ינואר 2017 – פברואר 2017, לעומת ינואר 2016 – פברואר 2016, עלו המחירים ב-6.0%. מהשוואת העסקאות דצמבר 2016 – ינואר 2017, לעומת דצמבר 2015 – ינואר 2016, עלו המחירים ב-6.2%.
תחזוקת הדירה/ אחזקת דירה – מדד מחירי תחזוקת הדירה נותר ללא שינוי. התייקרו במיוחד: שירותי צביעה וסיוד (ב-2.5%) ושירותי אינסטלציה (ב-1.5%). הוזל במיוחד: חומרי כביסה, ניקוי והדברה (ב-3.4%) וצרכי משק בית אחרים, כגון: נרות, גפרורים ושקיות (ב-1.8%).
ריהוט וציוד לבית – מדד מחירי ריהוט וציוד לבית ירד ב-0.3%. הוזלו במיוחד: מראות, שעונים ומסגרות (ב-2.9%), שולחנות (ב-2.8%), תנורי חימום (ב-2.2%), אהילים, נברשות ומנורות שולחן (ב-2.0%), ספה וכורסאות (ב-1.5%), מכונת כביסה ומייבש כביסה (ב-1.5%), ארונות (ב-1.2%), ציוד חשמלי אחר לבית, כגון: שואב אבק ומגהץ (ב-1.1%), ספריה / כוננית לספרים (באחוז אחד) ואגרטל (באחוז אחד). התייקרו במיוחד: כלי מיטה ומגבות (ב-4.1%), כלי בישול ואפיה (ב-3.4%), מפות ומפיות (ב-1.8%), פרחים וצמחים (ב-1.6%), כלי אוכל (ב-1.4%), נרות ומפיצי ריח (ב-1.1%) ואביזרי אמבטיה (באחוז אחד).
מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים נותר בחודש מרץ 2017 ללא שינוי ועמד על 109.2 נקודות (הבסיס: יולי 2011 = 100.0 נקודות).
מדד מחירי תשומה במגורים ללא שכר עבודה נותר אף הוא ללא שינוי ועמד על 103.5 נקודות. ב-12 החודשים האחרונים (מרץ 2017 לעומת מרץ 2016) עלה מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים ב‑1.6% בשל העלייה במחירי שכר העבודה ב-2.5%. המדד ללא שכר עבודה עלה בתקופה זו ב-0.9%.
חומרים ומוצרים
בחודש מרס 2017 נותר מדד מחירי חומרים ומוצרים ללא שינוי. מבין החומרים והמוצרים ירדו במיוחד מחירי מוצרים לחימום מים והסקה (ב-5.3%) ואבן (ב-2.2%). לעומת זאת, עלו מחירי ברזל לבנייה וצינורות לאינסטלציה חשמלית (ב-1.3% כל אחד).
שכירת ציוד ורכב והוצאות כלליות – מדד מחירי שכירת ציוד ורכב וכן מדד הוצאות כלליות נותרו בחודש מרס 2017 ללא שינוי.
שכר עבודה – מדד מחירי שכר עבודה המשולם עבור המועסקים בענף נותר אף הוא ללא שינוי.
מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים, לפי פרקי הבנייה – מבין השינויים במדדים של פרקי הבנייה בחודש מרס 2017, יש לציין ירידת מחירים של 0.8% בפרק בנייה. בשאר פרקי הבנייה נרשמו תנודות מחירים של עד 0.5%.
מדד תשומות הבנייה מחושב ומפורסם מדי חודש (ב-15 בחודש) על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס). מדד תשומות הבנייה למגורים מודד את השינויים החלים במשך הזמן בהוצאה הדרושה לקניית "סל קבוע" של חומרים, מוצרים ושירותים המשמשים לבניית בתי מגורים והמייצג את הרכב הוצאות הבנייה של קבלנים וקבלני משנה. נוסף על מערכת המדדים המתייחסת לסל הכולל של הבנייה למגורים, החל בפברואר 1992 מתפרסמת מערכת של תת-מדדים לפי פרקי בנייה. המדד משמש בעיקר כבסיס להצמדת חוזי בנייה, לניכוי שינויי מחירים מן השינויים בערך ההשקעות בבנייה וכמודד כללי של שינויי מחירים בענף הבנייה.
משקלות המדד מבוססים על ממצאי סקר הוצאות בבניית בנייני מגורים שנערך בשנת 2003. בסקר נחקר הרכב התשומות של כ-125 פרוייקטים שבנייתם החלה בספטמבר 1998 ונסתיימה עד סוף ספטמבר 2002.
מדגם מוצרים ושיטת איסוף מחירים – במסגרת המדד נמדדים ישירות מחיריהם של חומרים ושירותים. מחירי החומרים והשירותים נאספים ממדגם של סיטונאים ויצרנים, המספקים חומרים ושירותים לקבלנים בכל אזורי הארץ. המחירים הנמדדים הם אלה שמשלמים הקבלנים הראשיים וקבלני המשנה למשווקים לסוגיהם.
עד כאן, ההגדרות והשיטה; ובקצרה – מדד תשומות הבנייה מודד כמה עולה לבנות; הסוקרים של הלמ"ס בודקים את המחירים יש להם את המשקולות של כל הרכיבים (125 רכיבים) ואז נקבע מחיר הסל. מחיר הסל הנוכחי ביחס למחירו בחודש הקודם מבטא את העלייה של המדד באחוזים ביחס לחודש קודם.
מדד תשומות הבנייה – עולה (לרוב) יותר מדד המחירים לצרכן
מדד מחירי תשומות הבנייה עלה בשנת 2011 ב-3.7% גבוה משמעותית מהעלייה במדד המחירים לצרכן שהסתכמה ב-2.2%; מדד תשומות הבנייה בשנת 2012 עלה ב-3.3% כפול ממדד המחירים לצרכן; מדד תשומות הבנייה ב-2013 עלה ב-1.4% בעוד מדד המחירים לצרכן עלה ב-1.8%; בשנת 2014 עלה מדד תשומות הבנייה ב-0.8% בעוד שמדד המחירים לצרכן דווקא ירד, וגם בשנת 2015 בעוד מדד תשומות הבנייה עלה ב-1% מדד המחירים לצרכן ירד. גם בשנת 2016 נשמר הפער הזה בין מדד תשומות הבנייה למדד המחירים לצרכן, וזה נמשך לתוך שנת 2017 – כאן תוכלו לבדוק את השינוי במדד תשומות הבנייה וכאן את השינוי במדד המחירים לצרכן.
מדד המחירים לצרכן - איך מחושב? ממה מורכב, ועוד...
מדד המחירים לצרכן - איך מחושב? ממה מורכב, ועוד...
אחרי רצף של מדדים שליליים או אפסיים, מדווחת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה על עלייה של 0.3% במדד המחירים לצרכן בחודש מרץ
עליית המחירים במדד ב-12 החודשים האחרונים מסתכמת ב-0.9%. יעד האינפלציה של בנק ישראל נע בין 1% ל-3%.
עליות מחירים בולטות נרשמו במחירי ההלבשה וההנעלה בשיעור של 4.9% , דיור 0.8%, תרבות ובידור 0.1% . ירידת מחירים של 0.5% נרשמה בסעיף התחבורה.
מחירי הדירות על פי סקר של הלמ"ס עלו בשיעור של 0.1%, שיעור מתון לעומת החודשים הקודמים, ולעומת השנה כולה. קצב עליית המדד בשנה האחרונה – 6%.
מה זה מדד המחיירם לצרכן?
מדד המחיירם לצרכן מודד את אחוז השינוי החל במשך הזמן (כל חודש וחודש) בהוצאה הדרושה לקניית סל קבוע של מצרכים ושירותים, המייצג את התצרוכת הממוצעת של משקי הבית. עד דצמבר 2016 ,נמדדו מחירי סל המייצג את תצרוכת המשפחות בשנת 2012/13 והמדד הוצג על בסיס נקודות 100.0=2014 ממוצע. אבל, החל מינואר 2017 ,נמדדים מחירי הסל המייצג את תצרוכת המשפחות בשנים 2014/2015 במחירי 2016, והמדד מוצג על בסיס ממוצע 2016=0.100 נקודות.
השינויים ברמת המחירים של הסעיפים השונים במדד נאמדים על ידי השינוי במחירים לצרכן של מדגם המצרכים והשירותים. המחירים מדווחים על ידי מדגם של עסקים ומשקי בית. במילים אחרות, מדד המחיירם לצרכן מבטא את יוקר המחייה של משפחה "ממוצעת". ואם ניקח את התיארויה לחלק היישומי הרי שבשנים האחרונות, לפחות על פי מדד המחיירם לצרכן לא היתה עלייה ביוקר המחייה? כי המדד כמעט ולא זז שלוש שנים.
אבל, זה קשקוש יוקר המחייה המשיך לעלות במהלך השנים האחרונות למרות המדד התקוע!
מדד תשומות הבנייה למגורים צפוי בחודשים מרץ עד מאי (שלושה חודשים) לעלות בשיעור של 0.3% – כך מעריכים כלכלני הראל ביטוח ופיננסים. להערכתם, מדד מחירי הדירות בבעלות יעלה בתקופה זו בשיעור של 0.6% וסעיף הדיור במדד המחירים לצרכן (בעיקר מחירי השכירות) יעלה גם כן ב-0.6%.
כמו כן, מעריכים בהראל כי בשלושה חודשים אלו יעלה מדד המחירים לצרכן ב-0.6%, כאשר בחודש מרץ יעלה המדד ב-0.1% ובחודש אפריל יעלה מדד המחירים ב-0.3%.
מדד תשומות הבנייה בפברואר עלה ב-0.2% ל-109.2 נקודות. בינואר 2017 נותר המדד ללא שינוי. מתחילת השנה עלה המדד ב-0.2%. בשנה שעברה (כל השנה) עלה המדד ב-1.5%.
מתי כדאי לשלם לקבלן?
שאלה חשובה שאיתה מתמודדים רוכשי הדירות היא מתי לשלם לקבלן/ ליזם, ממנו הם רכשו את הדירה החדשה – האם לחכות עד כמה שניתן? או דווקא להקדים תשלומים? ובכן, תשלום מהיר ימנע את ההצמדות למדד תשומות בנייה, כלומר יחסוך את ההצמדות (את העלייה במדד תשומות הבנייה למגורים), אך מצד שני תשלום מהיר משמעותו בשביל רוב רוכשי הדירות – לקיחת משכנתא בשלב מוקדם וערכה עולה בהתאם לריבית – השאלה הכלכלית היא מה יותר גבוה, או מה התחזית שלכם לגבי מה יהיה יותר גבוה – מדד תשומות הבנייה או הריבית על המשכנתא? וגם כאן, אלו הערכות ומה שהיה לא בטוח שיהיה. כאן, תמצאו את ריבית המשכנתא המעודכנת, וכאן, את מדד תשומות הבנייה וכן תחזיות לגבי מדד זה.
מדריכים נוספים:
רכישת דירה מקבלן – כל מה שצריך לדעת
קרנות הנאמנות – אלטשולר שחם (4D) סילבר מניות חו"ל (מספר קרן: 5119110) ואלטשולר שחם (2B) סילבר אג"ח דינמית (מספר קרן: 5119102) מדווחות על הפחתת דמי הנאמן משיעור של 0.06% מהיקף נכסי הקרן ל-0.04% מהיקף נכסי הקרן.
הנאמן שהפחית למעשה את שכרו הוא בנק מזרחי טפחות.
דמי הנאמנות נזכיר הם בנוסף לדמי הניהול שמשלמים המשקיעים בקרנות הנאמנות. כלומר, בנוסף לדמי הניהול על הקרנות יש דמי נאמנן שאחראי על תקינות הדיווחים, אחראי על חשבון הנאמנות, ולמעשה מפקח שהכל נעשה בקרן באופן תקין.
מעודכן ל-02/2023החזר מס על תרומות – ככה זה עובד!
נניח שהחלטתם לתרום כסף למוסד כלשהו – עמותה, קרן או כל גוף אחר שפנה אליכם בבקשה או שחשתם צורך לתרום לו מיוזמתכם. כך או כך, אתם זכאים לזיכוי בגובה של 35% על סכום התרומה. מה זה בעצם אומר, מהם התנאים לכך, ואיך זה עובד – הפרטים לפניכם.
זיכוי הוא בעצם קיזוז המס ששולם, וגובה הזיכוי הוא 35% מהתרומה. לדוגמה, אם תרמתם 300 שקל, אתם זכאים להחזר מס בגובה של 35% על 300 שקל, כלומר 105 שקל. בפועל, תצטרכו לשלם 105 שקל פחות על ההכנסות האחרות שלכם (בעיקר הכנסות מעבודה/ שכר).
התנאי לקבלת הזיכוי הוא שאתם צריכים לתרום מעל 200 שקל (נכון ל-2023), ושהמוסד יהיה מוכר על ידי מס הכנסה (לפי סעיף 46 למס הכנסה). ישנה גם תקרה לסכום התרומות שמזכה בזיכוי. מדובר על סכום מצטבר של 10,019,808 שקל (נכון ל-2023) או עד 30% מההכנסה החייבת במס של התורם באותה שנה, לפי הנמוך מביניהם.
אגב, חברות יכולות לקבל זיכוי בגובה מס החברות העדכני לשנה שבה ניתנה התרומה. נכון ל-2022, השנה האחרונה שבה עודכן שיעור המס, הוא עומד על 23%.
היקף התרומות בשנה – 4 מיליארד שקל
על פי הערכות, בכל שנה תורמים משקי הבית סדר גודל של כ-4 מיליארד שקל. על פי הערכות, מדובר על כ-500 אלף משקי בית שתורמים, אבל רק חלק קטן מהם מקבל החזר על התרומות האלו.
בפועל, סדר גודל של 20-30 אלף איש מגישים דוחות שנתיים ומקבלים החזר על התרומה, אך להרבה יותר אנשים, כמה מאות אלפים טובים, יש אפשרות לקבל החזר והם לא מנצלים אותה. אז למה הם לא מגישים דוח? נראה שרוב האנשים נרתעים מזה – מי צריך להתעסק עם מס הכנסה? אז מגיע לי החזר של 105 שקל על תרומה, ביג דיל. אבל בפועל, זה לא רק התרומה, יש סעיפים שונים ורבים שעשויים להצטבר לסכומים משמעותיים. רוב האנשים שמגישים דוח שנתי מקבלים החזר של כמה אלפי שקלים טובים.
מס על הבורסה – כל מה שצריך לדעת
אולי כשיתברר להם שמדובר בעניין יחסית פשוט, הם יפעלו לקבלת ההחזר. זה עובד כך – שכירים יכולים לקבל את זיכוי המס בגין התרומה, עוד באותה השנה שבה תרמו, לאחר שמילאו טופס תיאום מס (טופס 116) ושאליו יצרפו את הקבלה המקורית על התרומה ואת תלוש השכר האחרון מהמעסיק. כלומר, אין צורך בדוח מלא, פשוט מאוד – להגיש טופס קצר על תיאום מס, ואת הקבלה, והכל דרך מקום העבודה. ההחזר יהיה דרך תלוש השכר (העובד ישלם פחות מס על השכר בתלוש הבא/ בחודש הבא).
זה מקל מאוד את התהליך, ואולי זה יעודד שכירים רבים לבקש את המגיע להם. אגב, שכירים שלא ניצלו את ההטבה בשנה שוטפת יוכלו להגיש בקשה להחזר מס על התרומות לשנים קודמות, כשבפועל אפשר להגיש עד 6 שנים אחורה.
עסק שתורם מוצרים – זהירות!
עסק שתורם מלאי עלול להסתבך במוקש קטן. רשות המס רואה בעסקה מכירה, וכמו בכל מכירה, יש עליה מע"מ. המע"מ יחושב לפי שווי השוק של המוצרים בתרומה. ואם אתם תורמים מלאי פגום/ ישן ניתן לתרום (בתנאי שמועבר למוסד על פי סעיף 46) ובתנאי שיש רשימה של מלאי שמאושרת על ידי רואה חשבון/ יועץ מס.
בכל מקרה, זה הופך את העניין למורכב, ולכן פעמים רבות עדיף דווקא לתרום במישור האישי ולא העסקי, או פשוט לתרום כסף ולא מוצרים.
מס על הבורסה – כל מה שצריך לדעת
מעודכן ל-12/2022
חשבון המים – כמה זה? ואיך אפשר לחסוך?
חשבון מים ל-4-5 נפשות עשוי להגיע לכ-230-280 שקל בחודש. בפועל התשלום הוא אחת לחודשיים, וזה בהחלט לא כסף קטן, ובכלל – יש רבים שמשלמים הרבה יותר. לקראת סוף שנת 2022 נודע כי תעריפי המים שעלו מעט במהלך השנה, יעלו בעוד 3.5% החל בשנת 2023.
אז איך וכמה אפשר לחסוך?
נתחיל בדוגמה הפשוטה והשכיחה – ברוב האסלות מותקנת ידית קטנה, המאפשרת הדחה של חצי מיכל, אבל בכל מיני סקרים שבדקו את השימוש בידית הקטנה, התברר שרבע מהציבור בכלל לא מתייחס אליה.
וזה לא נגמר בזה – חלק מהישראלים – קרוב ל-10%, לא סוגרים את הברז במהלך שטיפת כלים – זה מבזבז הרבה מים, זה בזבוז של כסף. כמו כן, כשליש מהישראלים משאירים את הברז פתוח כשהם מצחצחים שיניים ושיעור דומה של גברים משאיר את המים פתוחים כאשר הם מתגלחים.
אז מעבר לכסף שניתן לחסוך לתא המשפחתי, חשוב להדגיש כי מדובר באחד המשאבים החשובים ביותר – כן, מים זה משאב טבע חשוב, שהולך להיות משאב במחסור. כמות המים לכאורה אין סופית, אבל המים הראויים לשתייה הם בהיקף לא כזה גבוה, שיעור נמוך במיוחד ביחס למים בעולם. מה זה אומר? שבשנים הקרובות יותר ויותר מדינות יצטרכו להתפיל מים כדי להפוך אותם למי שתייה ראויים. ישראל אומנם נחשבת למעצמה בתחום ההתפלה בעיקר בזכות הידע הטכנולוגי, אבל זה לא אומר שצריך לבזבז את המשאב הזה. בקיצור, זו מטרה לאומית לחסוך במים, וגם מטרה אישית שתחסוך לכם הרבה כסף בחשבון השוטף.
על פי בדיקות שונות שנעשו בשנים האחרונות, משפחה ממוצעת בישראל מפסידה כ-1,000-1,200 שקל בשנה כתוצאה מבזבוז מים – סביב 100 שקל בחודש, וזה הרבה כסף.
על פי הבדיקות, שתי הדקות שבהן הברז פתוח במהלך צחצוח השיניים או במהלך גילוח, או בעת הדחת כלים, יכולות לבזבז בכל פעם כ-25-30 ליטר מים והבזבוז למשפחה ממוצעת עלול להגיע לכ-60 שקל ויותר בחודש. שימוש בידית הקטנה שבאסלה עשוי לחסוך 30 שקל בחודש.
ממה מורכב חשבון המים?
חשבון המים מורכב משתי מכסות, בסיסית וגבוהה. נכון ל-2022, תעריף מכסת המים הבסיסית שעומדת על 3.5 מ"ק (מטר מעוקב, או קוב = 1000 ליטר) לנפש ביחידת דיור הוא 7.6 שקלים למ"ק כולל מע"מ. תעריף המכסה הגבוהה הוא 13.58 שקל למ"ק כולל מע"מ. משנת 2015 תעריף המכסה הבסיסית יורד, בעוד התעריף הגבוה עולה, כך שכל חריגה מהמכסה הבסיסית עולה הרבה יותר.
על מה אנחנו מבזבזים מים?
אז חוץ משטיפת כלים, צחצוח שיניים, גילוח עם ברז פתוח, ושימוש בידית הגדולה באסלה במקום בקטנה, אנחנו מבזבזים מים גם בעת רחצה. מי שרגיל לעשות אמבטיות מלאות, יכול לחסוך עשרות רבות של שקלים ואפילו מעל 100 שקל בחודש אם הוא פשוט ימלא חצי אמבט או יעשה דוש.
מסתבר ש-35% מהשימוש במים הוא לרחצה , 20% לצרכי בישול שתייה והדחת כלים, ומכאן שכ-55% מהשימוש במים הוא מהברזים במטבח ובאמבטיה. ואז עשוי להיות פתרון פשוט – התקינו חסכמים, מדובר במתקן שעשוי לחסוך שליש מכמות המים הנצרכת, לפחות סדר גודל של 70 שקל, ויחד עם החיסכון שבשימוש בידית קטנה שבאסלה מדובר כבר בחיסכון של 100 שקל.
אבל זה לא רק זה. אתם צריכים להתנהל בחוכמה, לסגור את הברז. כן, נשמע פשוט, אבל אם פשוט תחסכו במים, ותפקחו שאין ברז פתוח ובזבוז מים שלא לצורך, תוכלו להגדיל את החיסכון בעוד עשרות שקלים. איך עושים זאת? תסגרו את הברז במהלך צחצוח שיניים והדחת הכלים. במקביל צריך לבדוק אחת לתקופה את מערכות האינסטלציה בבית, לבדוק שאין נזילות, ושאין ברזים מטפטפים, ואם יש, אז לתקן.
שטיפת רכב היא בזבוז גדול של מים – עדיף לעשות זאת בדלי ולא בצינור. ועוד טיפ – כאשר אתם רוכשים מכשיר חשמלי כמו מכונת כביסה ומדיח כלים, חשוב לבדוק את צריכת המים של המכשיר הספציפי – יש מכשירים חסכוניים במים.
ולאלו מביניכם שיש להם גינה, כאן כבר ההוצאה על מים גדולה יותר, וגם כאן אפשר לחסוך – חשוב שההשקיה תהיה מבוקרת בצינור, ולא על ידי טפטפות ומערכות מתקדמות. זה אומנם יותר נוח, אבל בזבוז המים גדול בעשרות אחוזים לעומת שימוש בצינור. ואם בכל זאת בחרתם מערכת השקיה מתקדמת, לפחות תגדירו מראש את כמות המים וכך תימנעו משימוש חורג.
עדכון:
תעריף המים יופחת ב-14.5% החל מיוני 2017
מדריכים קשורים:
חשבון הארנונה – כמה ואיך ניתן לחסוך?
חשבון החשמל – כמה זה ואיך ניתן לחסוך?
כמה רכבים יש בישראל? – כ-3.5 מיליון רכבים
מעל 300 אלף רכבים נוספו לכבישי הארץ בשנה שעברה, כשמעל 200 אלף נגרעו מהכבישים. בסה"כ עלה מספר הרכבים בארץ ל-3.3 מיליון.
נכון לסוף שנת 2018 יש בארץ – כ-3.5 מיליון כלי רכב מנועיים, מתוכם כ-2.9 מיליון כלי רכב פרטיים.
הגיל הממוצע של כלי הרכב בשנת עמד על 7 שנים – כלומר מודל 2011
מנתוני הלמ"ס עולה כי כ-86% מכלי הרכב הפרטיים היו בבעלות פרטית ו-14% היו בבעלות שאינה פרטית: חברות הֶליסינג, השכרה או תיור.
רוב הרכבים בארץ הם מתוצרת יפן, קוראה הדרומית וגרמניה.
רמת המינוע בישראל – כ-400 כלי רכב לכל 1,000 תושבים – עדיין נמוכה יחסית למדינות המפותחות בעולם. מה זה אומר? שהמגמה היא למעלה, שמספר הרכבים יילך ויגדל והשאלה הגדולה – מה עם התשתיות? אנחנו ערוכים לכמות כה גדולה של כלי רכב – הככבישים, הרמזורים9, החניות באזורי המרכז ? ממש לא בטוח.
מצאנו גז, אז למה לא משתמשים בזה לרכבים?
יש לנו משאב טבעי – גז, ואנחנו אמורים לצרוך אותו בזול. הגז יכול להיות תחליף לדלק, אבל, משום מה זה עדיין לא קורה. בלמ"ס מעדכנים כי חלה עלייה במספר כלי הרכב שהונעו באמצעות גז – אך מדובר עדיין ברבבות בודדות.