על פי נתוני המגמה לתקופה שבין אפריל 2016 – יולי 2016, קצב העלייה השנתי של מדד המחירים לצרכן הגיע ל-0.3%, הקצב השנתי של מדד המחירים לצרכן ללא דיור נותר ללא שינוי וקצב הירידה השנתי של מדד המחירים לצרכן ללא ירקות ופירות וללא דיור הגיע ל-0.6%.

בלטו בעליות בחודש יולי המדדים הקשורים לדירות – מדד שכר הדירה עלה ב-0.2%, מדד תשומות הבנייה עלה ב-0.4%, מדד שירותי דירות בבעלות עלה בשיעור חד של 1.4%.

למחשבון מדד המחירים לצרכן

 

מדד תשומות הבנייה ביולי זינק ב-0.4% והשאיר את כל ההערכות הרחק מאחור – זו כבר השתוללות של ממש במדד שעלה מתחילת השנה ב-1%.

מחשבון מדד תשומות הבנייה

מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים הגיע לרמה של 108.5 נקודות לעומת 108.1 נקודות בחודש הקודם (הבסיס: יולי 2011 = 100.0 נקודות). מדד מחירי תשומה במגורים ללא שכר עבודה עלה ב-0.4% בחודש יולי 2016 והגיע לרמה של 103.5 נקודות לעומת 103.1 נקודות בחודש הקודם. ב-12 החודשים האחרונים (יולי 2016 לעומת יולי 2015) עלה מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים ב‑1.7% בשל העלייה במחירי שכר העבודה ב-3.3%. המדד ללא שכר עבודה עלה ב-0.4% בתקופה זו.

 בחודש יולי 2016 עלה מדד מחירי חומרים ומוצרים ב- 0.5%. המשיכו לעלות החודש מחירי מוצרי איטום (ב-5.0%), צבעים (ב-3.3%) ומחירי מוצרים מוגמרים מעץ וחומרים אחרים (ב-2.0%). כמו כן עלו החודש מחירי עץ לבנייה (ב-1.9%), חצץ (ב-1.6%) וחומרים ומוצרים שונים (ב-1.0%). במחירי ברזל ורשתות מגמה מעורבת: מחירי ברזל לבנייה עלו (ב-0.1%) ומחירי רשתות ברזל ירדו (ב-1.2%).כמו כן, ירדו מחירי אביזרים לאינסטלציה חשמלית (ב-1.1%). מדד מחירי שכירת ציוד ורכב עלה בחודש יולי 2016 ב-0.3% בשל עלייה במחירי שכירת ציוד (ב-0.3%). מדד הוצאות כלליות נותר ללא שינוי.

מדד מחירי שכר עבודה המשולם עבור המועסקים בענף עלה בחודש יולי 2016 ב-0.3%.

מדד תשומות הבנייה  חשוב לרוכשי דירות חדשות  – ההתשלומים לקבלן צמודים למדד תשומות הבנייה כלומר, מחיר הדירה מתייקר במקביל לעליית המדד.  ההתייקרות עשויה להיות משמעותית ולהגדיל את מחיר הדירה לצד גורמים נוספים שמייקרים את מחיר הדירה. כאן, תוכלו לקרוא  הסבר מפורט על מחיר הדירה האמיתי.  כך או אחרת, בשנים האחרונות כאמור עלה מדד תשומות הבנייה משמעותית יותר ממדד המחירים לצרכן ולכן רבים היו מעוניינים לגדר אותו, להקטין את החשיפה אליו, או להחליף את ההצמדה למדד המחירים לצרכן – וזה יכול להיות אפשרי. כחלק מהמשא ומתן עם הקבלן אתם יכולים לנסות ולדרוש הצמדה למדד המחירים לצרכן במקום למדד תשומות הבנייה – שימו לב זה לא בהכרח שמדד המחירים לצרכן עדיף לכם, בהחלט ייתכן מצב הפוך – שמדד המחירים לצרכן עולה על מדד תשומות הבנייה, למרות שזה לא היה כך בשנים האחרונות – מה שהיה לא בהכרח יימשך ולכן תדעו שבסופו של דבר זה סוג של הימור.

עוד בנושא חדשות

מחשבון מדד תשומות בנייה –

מחשבון מדד תשומות הבנייה

 ומחשבון מדד המחירים לצרכן –

מחשבון מדד המחירים לצרכן

האם יש הצדקה להצמדה למדד תשומות הבנייה?

לא בטוח כלל שההצמדה הזו נכונה עניינית. אמנם, מדד תשומות הבנייה למגורים הוא המדד הכי קרוב לעלויות הבנייה, אבל גם בו יש עיוותים, ובפועל זה לא הכי נכון להצמיד את התשלומים למדד הזה, הרי הוא מבטא את עלויות הבנייה, וההוצאות של הקבלן לא מורכבות רק מעלות הבנייה אלא גם הקרקע והרווח היזמי. ברגע שמצמידים את כל הסכום, מתקבלת הטייה כלפי מעלה – אנחנו משלמים יותר מאשר ההתייקרות של ההוצאות.

מתי לשלם לקבלן?

שאלה חשובה שאיתה מתמודים רוכשי הדירות היא מתי לשלם לקבלן – האם לחכות עד כמה שניתן או להקדים תשלומים? ובכן, תשלום מהיר ימנע את ההצמדות למדד תשומות בנייה, כלומר יחסוך את ההצמדות, אך מצד שני תשלום מהיר משמעותו בשביל רוב רוכשי הדירות – לקיחת משכנתא בשלב מוקדם וערכה עולה בהתאם לריבית – השאלה הכלכלית היא מה יותר גבוה – מדד תשומות הבנייה או הריבית על המשכנתא?  וגם כאן, אלו הערכות ומה שהיה לא בטוח שיהיה. כאן, תמצאו את ריבית המשכנתא המעודכנת, וכאן, את מדד תשומות הבנייה וכן תחזיות לגבי מדד זה.

מדריכים נוספים:

רכישת דירה מקבלן – כל מה שצריך לדעת

האם מחירי הדירות גבוהים?

משכנתא לזכאים – כדאי?

כמה משכנתא להחזיר כל חודש?

מה עדיף – ריבית קבועה לא צמודה (קל"צ) או קבועה צמודה ?

למדריך מס רכישה

מחשבון מס רכישה

מעודכן ל-08/2021

דירה מקבלן או דירה יד שנייה – מה עדיף? לכאורה דירה מקבלן עדיפה, אתם יכולים לסדר את הדירה ולרהט את הדירה בהתאם למה שאתם רוצים. אין כמו לקנות מהניילון, אבל מצד שני – לרוב המחירים של דירה מקבלן גבוהים ב-10%-15%, מאשר דירה יד שנייה, וזה מבלי לקחת בחשבון עלויות נוספות שקיימות רק בדירה מקבלן – הצמדה למדד תשומות הבנייה, עורך דין מטעם הקבלן ועוד. זה לא תמיד נכון יותר, זה תלוי כמובן באבזור של הדירה, אבל ברוב המקרים – דירה מקבלן יקרה יותר.

דירה חדשה – יקרה יותר

ובכן,  ברוב המקרים, דירה מקבלן תהיה יקרה יותר מדירה יד שנייה באותה שכונה (בסטנדרט דומה).הפרשי המחירים יגיעו ל-10%-15%, ואם מדבור בדירה יד שנייה ישנה הפרשי המחיר יהיו גדולים עוד יותר.

עם זאת, במקומות בהם יש ביקוש גבוה לדירות אז הפערים בין דירה מקבלן לדירה יד שנייה, נמוכים יותר, כאשר במקרים מסוימים אין בכלל פער.  הסיבה היא שהדירות יד שנייה הרבה יותר זמינות מדירות מקבלן. ביד שנייה, קונים ותוך תקופה קצרה מאוד כבר אפשר להיכנס לדירה, ואילו בקנייה מקבלן זה לרוב לוקח זמן (תלוי בשלב הבנייה, זה יכול גם לקחת כמה שנים).

למה הדירה של השכן יקרה משלי?

עוד בנושא מדריכי דירה ומשכנתא

כמו כן, במקרים רבים, דירות מקבלן נמכרות במחירי מבצע – לקבלן יש אינטרס למכור כמה שיותר מהר ואז להפחית את המימון. ברגע שהוא מוכר את הדירה ומקבל מקדמות וכספים בהתאם לאבני הדרך, החשיפה שלו לפרויקט נמוכה יותר והמימון שלו נמוך יותר (הכספים שהוא מקבל משמשים לרוב להחזר הלוואות ואשראי מהבנקים); ולכן, במקרים רבים הוא יציע את הדירות במחירים נוחים ובמבצעי מכירה יחסית נוחים, ואפילו באזור של מחירי דירה יד שנייה באותו אזור. בפועל, היו מקרים (ולא מעטים) שדירות יד שנייה היו אפילו יקרות יותר מדירות חדשות, אבל במבט מלמעלה על כל שוק הדירות המקומי, ניתן לקבוע שמחירי דירות חדשות יקרות יותר בשיעור של כאמור 10%-15%.

הבדל גדול בין רכישה מקבלן לרכישת דירה מיד שנייה הוא בהצמדה למדד – ברכישת דירה מקבלן לרוב תאלצו לשלם את הפרשי ההצמדה על מדד תשומות הבנייה. מדובר במדד שמבטא את עליית העלויות שקשורות לבנייה (מלט, עובדים ועוד), ובשנים האחרונות הוא עולה בשיעור ניכר לעומת מדד המחירים לצרכן. כאשר רוכשים דירה מקבלן והתשלומים הם על פני זמן (חודשים רבים ואפילו שנים בודדות), ההצמדה הזו עלולה לייקר מאוד את עלות הדירה. כיום, קונים רבים מתמקחים על הסעיף הזה ומשנים אותו להצמדה למדד המחירים לצרכן, אחרי הכל, אין באמת הצדקה למדד תשומות הבנייה – לא כל הכסף שהרוכשים חייבים קשור לעלויות הבנייה – הקרקע ממש לא, הרווח היזמי ממש לא, אז למה להצמיד?  אלא שגם זה סוג של הימור – אף אחד לא באמת יודע מה יהיה מדד התשומות בעתיד ומה יהיה מדד המחירים לצרכן ומה יהיה היחס ביניהם. זאת ועוד – ניתן לחסוך את ההצמדה למדד תשומות הבנייה בעת רכישת דירה מקבלן אם מקדימים לקחת משכנתא (אלא שאז משלמים את הריבית) – כאן תוכלו להרחיב בעניין כדאיות לקיחת משכנתא כדי לשלם יחסית מהר לקבלן.

וכאן תוכלו לבחון את מדד תשומות הבנייה ביחס למדד המחירים לצרכן –

מחשבון מדד תשומות בנייה –

מחשבון מדד תשומות הבנייה

 ומחשבון מדד המחירים לצרכן –

מחשבון מדד המחירים לצרכן

כך או אחרת, בהסתמך על העבר הרי שברכישת דירה מקבלן יש עלות נוספת – הצמדה למדד, שלא קיימת ברכישת דירה יד שנייה. ברכישת דירה יד שנייה, או שאין כלל הצמדה או שההצמדה היא למדד המחירים לצרכן. מנגד, ברכישה מקבלן, הרוכשים חוסכים דמי תיווך. בדירות חדשות אין מתווך שעלותו מסתכמת בכ-2%, אבל מנגד, יש כאמור עלויות נוספות, לרבות תשלום לעו"ד של הקבלן, אגרות ועוד.

רכישה מקבלן – יתרונות

ברכישה מקבלן לעומת רכישת דירה יד שנייה יש יתרון בפריסה של התשלומים. לא צריך לשלם תוך פרק זמן קצר כפי שקורה בעת רכישת דירה יד שנייה, אלא משלמים בתשלומים על פני כל התקופה עד למסירה (חלק משמעותי מהסכום נשאר לרוב לסוף), ומדובר כאמור לרוב בתקופות ארוכות.

יתרון נוסף של דירה חדשה הוא שלרוכשים יש מגוון של אפשרויות – כמה חדרים ואיזה גודל? איזו קומה? איזו כיווני אוויר? איזה חניות?  נכון, מדובר ביתרון של רוכשים בתחילת הבנייה, אחרת לרוב יישארו מספר מצומצם של  דירות, אבל באופן כללי,  י שלרוכשים יותר אפשרויות. חוץ מזה, הם קונים דירה מהניילונים. אז נכון שזה לא מבטיח שלא יהיו תקלות ותיקונים בהמשך, אבל הרוכשים בעצם מעצבים אותה כפי שהם רוצים, מזיזים קירות, משנים את מה שמוצע להם בסטנדרט, הם בעצם נכנסים לדירה שלהם שמסודרת ומאורגנת לפי הרצונות שלהם – זה היתרון הגדול ביותר. בדירה יד שנייה, ניתן אמנם לשפץ, לעצב ולנסות להגמיש את הדירה לרצונות שלכם. זה בהחלט אפשרי, אך זה כמובן אף פעם לא יהיה חדש לחלוטין, ויש לזה כמובן עלויות לא נמוכות (תלוי בסוג השיפוץ).

בנוסף, בדירה חדשה יש כמובן מעלית (מה שלא טריוויאלי בדירות יד שנייה) ובשכונה לרוב יש תשתיות טובות, גנים, שטחים ציבוריים. הבנייה של השכונות החדשות היא ממש לא כפי שבנו פעם. בפעם בנו בניין, בלי קשר למה שיש מסביב – תשתיות, תחבורה, גנים וכו'. היום בונים (במקרים רבים) שכונה שיש בה את כל הצרכים הנדרשים למשפחות  – תשתיות, תחבורה, גינה, שטחים ציבוריים, ועוד.

יתרון נוסף שמתחבר לתשתיות ולמבנה – בטיחות. בבניינים חדשים יש מרחב מוגן והם נבנו עמידים בפני רעידות אדמה (וזאת על פי חוק). בחלק מהבניינים הוותיקים יש ממ"ד אבל בחלק גדול עדיין אין , כשרובם לא עמידים בפני רעידת אדמה, אלא אם מדובר בבניין שעבר תמ"א 38 שבמסגרתו נעשה חיזוק למבנה (לצד הוספת דירות)

יתרון נוסף הוא בסטנדרט הבנייה –  סטנדרט הבניה בפרויקטים חדשים הוא גבוה יותר מאשר דירות ישנות. זו הכללה, ישנם דירות חדשות בסטנדרט בינוני למדי, וישנן דירות ישנות שבנויות בסטנדרט גבוה, אבל כמכלול, דירות חדשות הן בסטנדרט גבוה (תלוי גם בקבלן עצמו) עם לובי רחב ומודרני.

הרוכשים מקבלים את רמת האזור הסטנדרטית שהיא אמורה להיות מספקת, ואלו שרוצים לשדרג יכולים כמובן לעשות זאת בתוספת תשלום. על הבנייה לרבות המרכיבים המשלימים (חשמל, אינסטלציה) יש אחריות של הקבלן ועל האבזור (ריהוט, מטבח) יש אחריות של החברה המספקת.

רכישת דירה יד שנייה – יתרונות

ברכישת דירה יד שנייה הרוכשים אמנם לא מקבלים דירה מהניילון, אבל לרוב הם מקבלים דירה בעלות נמוכה יותר (לא בכל מקום!), ומעבר לכך הם מקבלים דירה מסודרת. לדירה יש חיבור לכל התשתיות, היא מושקעת – תלוי בעסקה, אבל במקרים רבים המוכרים מעדיפים למכור יחד עם הריהוט והאבזור של הדירה.

יתרון נוסף הוא שלרוב אין דירות חדשות קטנות, ואילו דירות יד שנייה של 2 ו-3 חדרים קיימות יחסית בשפע, אם כי, תמהיל הדירות משתנה לטובת הדירות הגדולות.  כמו כן, הבנייה כיום היא של חדרים קטנים. בדירות ישנות החדרים מרווחים וגדולים יותר, וזה יתרון גדול.

יתרון מסוג אחר הוא הרישום בטאבו. בדירות ישנות, חובה לוודא שמה שאתם קונים זה מה שיש בפועל, כבר היו מקרים שרוכשים קנו דירה והתברר שבטאבו היא לא מוגדרת כדירה אלא כמחסן. כמו כן, צריך לבדוק מי באמת מחזיק בדירה ומי מוכר לכם אותה – כדי להימנע מהונאות. אל תוותרו על בדיקה רחבה של הרישום בטאבו (גם בטאבו וגם בהיתר הבנייה), אבל אם בטאבו הרישום תקין, אז העברת הבעלות על שמכם אמורה להיות הליך מהיר. מנגד, בדירות חדשות לוקח הרבה זמן להעביר את הדירה על שמכם. זו עבודה של הקבלן (עורך הדין של הקבלן) כשהלכה למעשה היא לוקחת שנים. זה סוג של סיכון, אם כי, בהינתן שקיימים כל האישורים וכל המסמכים, לא אמורה להיות בעיה בלגור בדירה שעדיין לא רשומה בטאבו.

סיכון נוסף של רכישה מקבלן היא החשיפה למצבו הפיננסי. מה יקרה עם הקבלן יפשוט רגל? זה כבר קרה בעבר – מקרה חפציבה ואחרים, ועל רקע זה שינוי את הכללים וסיפקו לרוכשים הגנה (ערבות מכר), ועדיין אם לקבלן יש בעיה פיננסית, עד שהרוכשים יפגשו עם הכסף או ימשיכו את  הבנייה דרך קבלן אחר ייקח זמן, כלומר מדובר על עיכוב בבנייה, וזה יכול להיות מאוד משמעותי מבחינת רוכשים שצריכים להתארגן במקום מגורים חליפי עד שהדירה שלהם תהיה מוכנה. זה גם סיכון פיננסי כמובן וגם בעייה גדולה וחוסר נוחות בלאתר מקום, להסתדר לתקופת ביניים, ולהתעכב בלהיכנס לבית שלהם. מצב כזה, לא קיים בדירה יד שנייה.

מדריכים נוספים:

רכישת דירה להשקעה

רכישת דירה מקבלן – כל מה שצריך לדעת

רכישת דירה מקבלן – כמה עולה העו"ד?

דמי תיווך – מי משלם וכמה? 

 

 

מחירי הדירות – לאן?                                            תמונה: pixabay

 

 

מה זה  מכפיל הון? על מה הוא מעיד? ואיך זה שלא כל ההפסד באפי יתבטא בהון העצמי של אפריקה?

הון עצמי של פירמה לא בהכרח מעיד על שווי החברה בשוק – יש חברות שנסחרות עמוק מתחת להון העצמי ויש חברות שנסחרות בשווי העולה פי כמה וכמה מההון העצמי. ההון העצמי שהוא סיכום של נתונים חשבונאיים – סך הנכסים בניכוי סך ההתחייבויות, נשען במקרים רבים על הערכות שווי של שמאים ומעריכי שווי, שמחזיקים את הנכסים בערך גבוה לעומת מחירם בשוק.

ואיך ניתן לדעת אם הערך של הנכס (לרוב – נדל"ן או חברה מוחזקת)  בדוחות הכספיים, סביר והוגן? יש כמה אפשרויות – אפשר לבדוק את הנתונים של הערכת השווי ואת הנחות הערכת השווי, לרבות הפרמטרים המרכזיים בהערכה – שיעור הצמיחה ושיעור ההיוון. שיעור הצמיחה מבטא את הצמיחה בתזרימים העתידיים של הנכס, ושיעור ההיוון מבטא את תרגום התזרימים העתידיים (שינבעו מהנכס), למונחים של היום. שיעור הצמיחה קשה לבדיקה – איך אפשר לדעת למשל אם הערכת השמאי שיהיה גידול של 10% בשנה בהכנסות מהקניון (בשנים הבאות), סבירה או לא? אז לרוב עדיף לווסת קצת את שיעור הצמיחה ולהיות שמרן, אבל בפועל מדובר בנתון מאוד קשה להערכה.

שיעור ההיוון בהערכת השווי משקף את הריבית בשוק ואת הסיכון הרלבנטי לנכס. ככל שריבית ההיוון נמוכה יותר כך הערך של הנכס גבוה יותר. ניתן לבחון את שיעור ההיוון ביחס לחברות אחרות ולנכסים אחרים – אך, בשביל זה צריך לעשות עבודת מחקר לא פשוטה.

ובכלל – בדיקה של הערכת השווי על ההנחות שלה היא לא דבר טריוויאלי, במיוחד שמדובר בחברה מרובת נדל"ו או/ ו מרובת חברות מוחזקות. אבל יש אינדיקציה מיידית יותר לערך הנכס ולשאלה אם הוא מנופח או סביר?

עוד בנושא הרהורי בורסה

אם הערך בספרים מנופח (נשען על הערכת שווי מנופחת), אז ברוב המקרים (לא בכולם) תהיה לכך אינדיקציה בבורסה. השוק יודע לתמחר את הניפוח הזה ומבטא זאת בשווי השוק של החברה עצמה. כאשר האנליסטים והמשקיעים לא "מאמינים" בערך של נכס מסוים בדוחות הכספיים הם פשוט מפחיתים אותו בעצמם דרך שווי החברה, והדגמה פשוטה – נניח שלחברת נדל"ן נכס שרשום בספרים ב-100 מיליון שקל (בעקבות הערכת שמאי), אבל בבורסה החברה  נסחרת ב-40 מיליון שקל (ואין לה נכסים והתחייבויות אחרות). המשמעות היא שהשוק לא מאמין בערך הנכס בספרים – הערכת השווי בסך 100 מיליון שקל נראית למשקיעים מנופחת ולכן הם בעצמם מתאמים את השווי לערך שנראה להם – 40 מיליון שקל.

 מנגד, ההון העצמי לא מבטא ערכים כמו הון אנושי, רווחים חזויים, יתרונות יחסיים, שיתופי פעולה, קשרים עם ספקים ולקוחות ועוד. הערכים האלו מתבטאים בשווי השוק, וזו הסיבה שרוב חברות הטכנולוגיה שתבדקו נסחרות גבוה (משמעותית) מההון העצמי שלהן.

היחס בין שווי השוק להון העצמי נקרא מכפיל הון, כשככל שהתוצאה רחוקה מ-1 כך הקשר בין ההון לשווי חלש יותר, ובפועל נתוני מכפילי ההון של החברות הבורסאיות, אכן מעידים על חוסר הקשר בין הנתונים. בחברות טכנולוגיה רבות מכפיל ההון גבוה משמעותית מ-1, פשוט אין משמעות להון העצמי כי המאזן לא לוקח בחשבון את ההון האנושי ואת הפיתוחים של החברה ואת היכולת שלה לייצר רווחים ותזרימיים עתידיים – פייסבוק נסחרת במעל 300 מיליאררד דולר פי עשרות מההון העצמי שלה; אמדוקס הנפיקה לפני שני עשורים עם גירעון בהון ולפי שווי של כמה מיליארדים – ויש אלפי דוגמאות.  למעשה, רוב חברות הטכנולוגיה נסחרות במכפילי הון גבוהים משמעותית מ-1.

מנגד, חברות נדל"ן רבות נסחרות במכפילי הון נמוכים מ-1 וזה מבטא חוסר אמון של השוק במאזן – המשקיעים סבורים שערך הנכסים נמוך יותר ממה שמוצג בספרים.

נחזור לאפריקה. בטור הקודם סיפרנו על ההשקעה המרכזית שלה – אפי פיתוח שפועלת ברוסיה. אפי פיתוח במשך שנים רבות הוצגה בספרים של אפריקה בערך גבוה פי כמה וכמה משווי השוק שלה (אפי פיתוח נסחרת בלונדון). אבל, המשקיעים לא האמינו למספרים בדוחות, הם "תימחרו"  את ההשקעה באפי פיתוח מתחת לערך בספרים וזה יצר נתק גם בין ההון של אפריקה לבין השווי שלה בבורסה, כשבשנים האחרונות מכפיל ההון נע בין 10% ל-30%. כן, החברה נסחרה עמוק מתחת להון החשבונאי, וזה גול עצמי לחשבונאות שמצד אחד מאפשרת הצגת נכסים לפי ערך כלכלי מגובה מעריכי שווי ומצד שני מזלזלת בעוגן הכלכלי הכי חשוב – מחיר השוק. בסופו של דבר כמו במרבית המקרים, התברר שהשוק יודע להעריך טוב מכולם.

אפריקה כשלב ראשון בהסדר החוב (השני) מכרה את אחזקתה (כ-65%) באפי פיתוח ללב לבייב, בעל השליטה בקבוצה, וקיבלה 550 מיליון שקל, לפי שווי של 850 מיליון שקל. המכירה הזו מקטינה את הסיכון בקבוצה  – הסיכון בחברת אפי פיתוח על רקע המינוף הגבוה והפעילות ברוסיה, הוא כנראה הגבוה ביותר מבין חברות הקבוצה, אבל בהתאמה גם מפחיתה את הסיכוי לאפסייד – אפי פיתוח, כך הגדירו בעבר באפריקה, תייצר ערך רב בעתיד.

המימוש הזה הוא כנראה אופציה טובה למחזיקי החוב, אבל השווי בו הוא נעשה, מעיד על חוסר הרלבנטיות של הדוחות של אפריקה שרשמה את האחזקה הזו בסכומים מנופחים.

אפריקה רגע אחרי מכירת אפי פיתוח

מכירת האחזקה באפי פיתוח תסב לאפריקה הפסד של 2.5 מיליארד שקל (רשומה בספרים בכ-3.1 מיליארד שקל והתמורה בגינה כ-550 מיליון שקל), אבל ההפסד הזה לא יתבטא באופן מלא בהון של בעלי המניות.

 ההון המיוחס לבעלי המניות של אפריקה יירד אחרי המימוש ב-1.35 מיליארד שקל. ההון העצמי בסוף הרבעון הראשון הסתכם ב-1.2 מיליארד שקל (הון עצמי מיוחס לבעלי המניות) והוא יהפוך לגירעון בהון של 150 מיליון שקל. כלומר, לא כל ההפסד מתבטא בהון של בעלי המניות. אחד ההסברים הוא הכנסות ממיסים שמקזזות את ההפסד.

וזה מחזיר אותנו לשנה שעברה. בשנת 2015 רשמה אפריקה הפסד גדול על ההשקעה באפי פיתוח (ירידת ערך נכסים), אבל חלק מההפסד קוזז בשורת המס – החברה רשמה הכנסות מיסים. זה עובד כך –   במקביל להשבחת הנכסים בספרים,  והרישום פי ערך הוגן לכאורה (לרוב על פי חוות דעת של שמאי או מעריך שווי), נרשמת גם ההתחייבות העתידית למס הכנסה כאילו הנכס ימומש. אחרי הכל, לא ניתן לרשום הכנסה מבלי להקביל אליה את ההוצאה. זה מקטין את ההשבחה שהנכס בכיוון מעלה, וזה פועל הפוך בכיוון מטה –  כאשר החברה מוחקת היא גם מוחקת את ההתחייבות למס, כלומר מכירה בהכנסה ממיסים. ועדיין – החברה עוברת לגירעון בהון העצמי.

הבלוף של אפריקה

מניית אפריקה

 

 

השקעה במניות – כל מה שצריך לדעת

 

השקעה באג"ח כל מה שצריך לדעת

לריבית משכנתא היום! 

ריבית המשכנתא בחודש אוגוסט מזנקת – הריבית הצמודה הממוצעת עלתה ל-3.19% לעומת 3.04% בחודש יולי; והריבית השקלית הממוצעת עלתה ל-2.89% לעומת 2.78% בחודש יולי.

הריבית הצמודה משתוללת 

ריבית המשכנתא הצמודה עלתה לאורך כל תקופות המשכנתא. הריבית הממוצעת כאמור עלתה ל-3.19% (לעומת 3.04% בחודש קודם). אך במשכנתאות הפופולאריות יותר בטווחים הארוכים העלייה חדה יותר – ריבית המשכנתא הצמודה  לטווח העולה על 25 שנה עמדה על 3.76% בהשוואה ל-3.58% בחודש יולי. לפני כשנה הריבית היתה כ-2.6%. כלומר מדובר על עלייה של יותר מאחוז.

ריבית המשכנתא לטווח של 20 עד 25 שנה עלתה ל-3.66%, לעומת 3.45%, כאשר לפני כשנה הריבית היתה מתחת ל-2.5% – כלומר, עלייה של כ-1.2%.

עוד בנושא חדשות

ריבית המשכנתא לטווח של 15 עד 20 שנה עלתה ל-3.54% לעומת 3.32% – גם כאן, עלייה חדה (מעל 1.3%!) בטווח של שנה. ריבית המשכנתא בטווח של 10 עד 15 שנה עומדת על 3.17%, בהשוואה ל-3% בחודש קודם, ולעומת 2% לפני כשנה.

ריבית המשכנתא השקלית הממוצעת עלתה כאמור בחודש אוגוסט ל-2.89% לעומת ל-2.78% בחודש יולי. גם כאן, העלייה בריבית היא לאורך כל הקו, לכל התקופות, כאשר בהלוואות הפופולאריות לזמן ארוך נרשמה עלייה משמעותית יותר. ריבית המשכנתא השקלית לתקופה העולה על 25 שנה עומדת על 4.5% לעומת 4.35% בחודש יולי.  מדובר על עלייה של כמעט 1% בטווח של שנה.

ריבית המשכנתא השקלית לטווח של 20 עד 25 שנה עומדת על 4.35% לעומת 4.17%; ריבית המשכנתא השקלית לטווח של 15 עד 20 שנה עלתה ל-4.11% לעומת 3.97% בחודש הקודם. ריבית המשכנתא לטווח של 10 עד 15 שנה עלתה ל-3.69% לעומת 3.52%.  הריביות השקליות בטווחי המשכנתא השונים עלו בשנה האחרונה בלמעלה מ-1%.

הריבית השקלית, חשוב להדגיש, היא ממוצע בין התקופות השונות ובין הריבית המשתנה לריבית הקבועה. למרות שמדובר בשני מוצרים שונים (אם כי מאותה המשפחה) , בבנק ישראל מפרסמים את המידע המצרפי. כלומר, מאחורי הנתון הממוצע – 2.89%, יש ריבית קבועה ממוצעת (גבוה יותר) וריבית משתנה (נמוכה יותר). בפועל, הלווים כיום לוקחים תמהיל של מספר מסלולים במשכנתא שלהם, כאשר המסלול בריבית משתנה והמסלול ברייבעת קובעה, קרובים יחסית (מבחינת גודלם). מצד אחד, הריבית המשתנה עדיפה כי היא נמוכה יותר, מצד שני הריבית המשתנה מסוכנת יותר כי ברגע שתהיה עליית ריבית במשק זה גם יגרום לעלייה בריבית המשכנתא המשתנה.

למה הריבית עולה?  מסתבר שהבנקים כבר לא מתחרים על כל לקוח…

העלייה בריבית המשכנתא בחודש אוגוסט מיוחסת, בין היתר, להמשך הביקושים הגדולים לדירות, לצד הפחתת התחרות בין הבנקים. על פי שיחות עם יועצי משכנתאות עולה כי הבנקים הגדולים לא "נלחמים" על כל לקוח, ואינם מוכנים לרדת בריבית כדי לזכות בלקוחות.  ההתופעה הזו מסתדרת עם הרצון של הבנקים הגדולים בתחום המשכנתאות לצמצם את החשיפה שלהם לתחום הנדל"ן. מנהלי הבנקים אומרים זאת כבר חודשים ארוכים ובמקביל הם החלו למכור תיקי משכנתאות לחברות ביטוח וגופים מוסדיים.

לאחרונה דווח כי בנק הפועלים במו"מ עם קבוצת הביטוח והפיננסים הראל ( המנהלת כפי פנסיה והשקעות) למכירת 80% מתיק משכנתאות בסך של כ-870 מיליון שקל.  בפועל, יועבר להראל כ-80% מתיק המשכנתאות בהיקף של כ-700 מיליון שקל. בנק הפועלים יישאר עם היתרה וימשיך בתפעול והניהול של תיק המשכנתאות מול הלווים.

לפני העסקה הזו, דיווח בנק לאומי על עסקה עם הראל –  שני הגופים סיכמו על מתן משכנתאות בהיקף מצרפי של עד 8 מיליארד שקל למשך השנתיים הקרובות. לאומי יחזיק לפחות 50% מהתיק המשותף וימשיך לנהל אותו.

גם מזרחי טפחות, מכר לאחרונה תיקי משכנתאות בשתי עסקאות גדולות – עסקה אחת  עם מנורה מבטחים והשנייה עם מגדל, בהיקף כולל של 1.7 מיליארד שקל. בסיכום שנתי נמכרו משכנתאות לגופים מוסדיים בסך כולל של 2.4 מיליארד שקל וכן קיימת התחייבות להשתפות במשכנתאות בסך של 4 מיליארד שקל בשנתיים הקרובות.

הבנקים מציינים כי מכירת תיקי המשכנתאות למרות שחלה עלייה בריבית המשכנתאות, נובעת מכך שהמרווחים בתחום עדיין נמוכים, במיוחד בהינתן דרישות הון משמעותיות  (ריתוק הון בגין הלוואות אלו), ולכן לבנקים כדאי להשקיע את ההון בהלוואות אחרות, ובעיקר במתן  אשראי למשקי בית, ועסקים קטנים ובינוניים.

כמו כן, מדובר כאמור בהפחתת חשיפה לשוק הנדל"ן שגם כך הבנקים חשופים אליו בשיעורים משמעותיים. סביר שעסקאות נוספות יהיו בעתיד, במיוחד שזו לכאורה עסקה טובה לשני הצדדים. מול הבנקים שמפחיתים סיכון, ומקבלים בעצם מזומן פנוי להשקעות ולמינוף להלוואת לציבור, יש את הגופים המוסדיים, שעל רקע הריבית האפסית, לא מצליחים לייצר תשואה. השקעה במשכנתאות מספקת להם ריבית סבירה .

למדריך מס רכישה

מחשבון מס רכישה

האם הריבית תמשיך לעלות?

בשנה האחרונה, ריבית המשכנתא הצמודה למדד עלתה ביותר מ-1%, וריבית המשכנתא השקלית עלתה בכ-0.5%.  עליית ריבית המשכנתא בשנה האחרונה מיוחסת כאמור לירידה בתחרות בין הבנקים לצד גידול בביקושים למשכנתאות, על רקע הגידול ברכישת דירות. פקטור נוסף שמשפיע על שוק המשכנתאות – תנודתיות שוק האג"ח, התנודתיות עלתה והגדילה את הסיכון הכולל באג"ח ובהלוואות וייקרה את המקורות של הבנקים – דבר שהשליך גם על העלאת ריבית המשכנתא. מעבר לכך, נרשמה עלייה בריבית בגלל ציפיות להעלאת ריבית בנק ישראל, אם כי, רוב הכלכלנים מעריך כעת שעליית ריבית תהיה רק בשנה הבאה.

 מחשבון משכנתא

העלייה בחודשים האחרונים בריבית המשכנתא מייקרת בעקיפין את מחיר הדירה.  המימון הוא מרכיב גדול בעלות הכוללת של הדירה ועשוי להגיע בממוצע לכ-10% מערך הדירה (ואף למעלה מכך) – והנה המחשה, נניח שלקחתם משכנתא בגובה 50% מערך הדירה, ובריבית של 3%-4% (שקלול של כל המסלולים), אתם בעצם משלמים ריבית של 1.5-2% מערך הדירה כל שנה (3%-4% על 50% מערך הדירה), אבל זה יורד בהתאמה במקביל לירידת הקרן של המשכנתא, כאשר באופן גס, ניתן להגיד שהמשכנתא היא בממוצע 25% על פני התקופה שלה – נניח 20 שנה, ואז (אם מדובר על ממוצע של 25% חוב על פני התקופה של המשכנתא), הרי שמדובר על ריבית של 0.75%-1% מערך הדירה על פני 20 שנה – זה יכול להגיע ל-20% מערך הדירה, אבל זה הסכום הנומינלי. כלומר יש עלות נוספת של 15% עד 205 כתוצאה מהמשכנתא, אבל אם רוצים להתייחס למחירים ריאליים (מהוונים נכון להיום), הרי שזה פחות (בניכוי הצמדה למדד), זה יכול להגיע לסדר גודל של 10%.

והמשמעות היא ששינוי של 1% בריבית בשנה האחרונה מייקר את הדירה וזה יכול להגיע גם לעלייה של 2%-3% במחיר הדירה (ריבית של 3%-4% שקולה לעלייה של 10% במחיר הדירה, ובתאמה גסה עלייה של 1% שקולה לעלייה של 2%-3% במחיר הדירה) – כאן, תוכלו לראות את ההשפעה של המימון ומרכיבים נוספים על המחיר האמיתי של הדירה.

ריבית משכנתא והקשר למדד תשומות הבנייה 

שואלים אותנו רבים על הקשר בין מדד תשומות הבנייה לבין ריבית המשכנתא. וחשוב להדגיש את זה שוב – רוכשי דירות חדשות משלמים את התשלומים לקבלן  עם הצמדה למדד תשומות הבנייה. מדד תשומות הבנייה עלה בשנים האחרונות יותר ממדד המחירים לצרכן – זה לא מחייב שכך יהיה גם בהמשך, אבל אם אתם מעריכים שזה מה שיקרה גם בהמשך, כדאי לכם לנסות ולהתמקח  עם הקבלן, במקרים מסוימים זה עוזר וההצמדה מתחלפת למדד המחירים לצרכן.

ואם אתם (כמו הרוב) משלמים בהצמדה למדד תשומות הבנייה, כדאי לנסות ולמזער את ההצמדה בדרך הבאה – אם תקחו משכנתא מוקדם ותשלמו לקבלן את התשלומים מוקדם אתם תחסכו את מדד תשומות הבנייה. מצד שני אתם תשלמו את ריבית המשכנתא – ולכן, אם אתם צופים שמדד תשומות הבנייה יהיה גבוה מריבית המשכנתא, אז כלכלית עדיף לכם לשלם מוקדם.

כאן, תמצאו מידע על ריביות המשכנתא וכאן תמצאו מידע על מדד תשומות הבנייה לרבות תחזית.

מדריכים נוספים:

האם מחירי הדירות גבוהים?

משכנתא לזכאים – כדאי?

כמה משכנתא להחזיר כל חודש?

מה עדיף – ריבית קבועה לא צמודה (קל"צ) או קבועה צמודה ?

למדריך מס רכישה

מחשבון מס רכישה

ניוד חיסכון פנסיוני –  פנסיונרים יוכלו לנייד את הכספים שלהם בחסכונות הפנסיוניים. זה מתבקש, זה הכרחי, וזה יחסוך לפנסיונרים סכום משמעותי בדמי הניהול.

חוסכים לפנסיה יכולים (וצריכים – אם זה מוזיל דמי ניהול) לעבור מחיסכון פנסיוני אחד לחיסכון פנסיוני שני. נשמע טריוויאלי, אבל עד לא מזמן זה לא היה פשוט בכלל. גם עכשיו זה עדיין במקרים מסוימים לא עובר חלק – כאן, תוכלו לקרוא על – איך מעבירים חיסכון פנסיוני?.

בכל מקרה, המהפכה בניוד לא כללה את הפנסיונרים עצמם, ועכשיו מתקנים את העוול הזה. הרי מה זה משנה? למה פנסיונר צריך להיות "תקוע" עם החברה המנהלת , במיוחד שהוא יכול להוזיל עלויות אצל חברות אחרות?

ועל הרקע הזה,  משרד האוצר מפרסם טיוטא לדיון (נמשיך לעקוב כאן ולעדכן אחרי ההתפתחויות) שמורה בעצם לאפשר גם למי שכבר פרש לפנסיה ומקבל קצבה חודשית שוטפת, לנייד את החיסכון שלו מקרן/ קופה אחת לאחרת. במקביל דורשים באוצר  לקצר את זמני העברות הכספים בין הקופות. מדובר על ניוד בתוך אותו סוג של חיסכון – לדוגמה, מעבר בין קופות גמל, מעבר בין קרנות פנסיה, אבל מדובר גם על לאפשר לפנסיונרים לנייד את כספי הפנסיה שלהם בין כל מוצרי הפנסיה.

מדובר באפשרות נהדרת לחוסכים הפנסיונרים – עד היום עד כה לא התאפשר מעבר כספים שכזה (אחרי קבלת קצבה), והמשמעות הפרקטית היתה שהם היו סוג של שבויים בידי קרן הפנסיה.

עוד בנושא חיסכון פנסיוני

מטרת המהלך הזה היא ברורה – הענקת כוח מיקוח לפנסיונרים מול הגופים המנהלים את הפנסיה. ברגע שיש את האופציה לעבור, יכולת המיקוח על דמי הניהול עולה (האמת שהיא לא היתה קיימת לפנסיונרים). כמו כן, המהלך הזה יאפשר לפנסיונרים להקל עליהם למצוא את מוצר הפנסיה המתאים להם ביותר גם לאחר היציאה לגמלאות.

בשוק צופים שהמהלך הזה כשיושם יגביר את התחרות בשוק הפנסיה ויוזיל את דמי הניהול לפנסיונרים.

לא לוותר על הבדיקה – זה יכול לחסוך לכם מאות אלפי שקלים – מחשבון - כמה תרוויחו ממעבר לקרן פנסיה ברירת מחדל

מעבר מהיר בין החסכונות הפנסיונים 

בנוסף, על פי הטיוטה של האוצר – הגופים הפיננסיים המנהלים את הפנסיה, יחויבו לנייד את כספי כלל החוסכים אשר מבקשים להעביר את כספם – בתוך 5 ימי עסקים, במקום 10 ימי עסקים כיום. לגבי המוצר – קופות גמל להשקעה  (ראו כאן הרחבה על המוצר שאמור לספק יתרונות רבים), הרי שהחברות המנהלות אותו יחויבו להעביר את הכספים בתוך 2 ימי עסקים.

 כמו כן, ייאסר על הגופים לסכל את תהליך הניוד מחוסכים אשר מבקשים לעבור בין המוצרים השונים. מה זה אומר? הגוף שאצלו מנוהלת הפנסיה לא יוכל להפעיל לחצים למנוע את המהלך –  במידה וחוסך יחתום על בקשה להתנייד למוצר פנסיה אחר, הגוף המנהל את כספיו, לא יעצור את התהליך. כיום, תהליכי השכנוע מתרחשים לאחר חתימת הטפסים, מבלבלים את החוסכים ואף עלולים לגרום להפסד כספי.

זאת עדיין טיוטא, אבל זה צעד חשוב ליישום מלא. המהלך מחייב את אישורה של ועדת הכספים של הכנסת ופרסום הוראות נוספות לגבי אופן חישוב כספי הפנסיונר שיועברו בין המוצרים. מעבר לכך, הגופים המוסדיים המנהלים את הכסף, צפויים להתנגד ולמסור את הערותיהם לטיוטה במהלך החודש הקרוב, כך שצפוי שהנסח הסופי יהיה שונה, אבל לא צפוי שהעקרונות ישתנו – הפנסיונרים יוכלו לנייד את החסכונות שלהם, מה שלא ניתן היה לעשות בעבר, וכתוצאה מכך – דמי הניהול צפויים לרדת.

מדריכי פנסיה:

מדריך פרישה – ככה תתכננו את הפרישה שלכם

לאחד את חשבונות הפנסיה  – זה חוסך הרבה כסף!

מחשבון קצבה בפנסיה 

כמה כסף צריך לתקופת הפנסיה?

מעודכן ל-08/2022

למדד המחירים המעודכן

מדד המחירים לחודש יולי 2022 עלה ב-1.1% בשעה שהכלכלנים ציפו ל-0.7%. פספוס גדול של החזאים, אבל זה כבר נהיה עניין שבשגרה. המדד עלה לקצב שנתי של 5.2%, כאשר אותם חזאים העריכו שאנחנו לא נעלה על אינפלציה של 4.5%. אז האם אנחנו לקראת השתוללות אינפלציה כפי שקורה במספר מקומות בעולם, לרבות ארה"ב שם האינפלציה בקצב שנתי של מעל 9%? אי אפשר לדעת, אבל מה שמדאיג יותר מכל הוא מדד מחירי הדירות. מחירי הדירות עלו בחודש אחד ב-2% והם בקצב עלייה שנתי של 20%.

עלייה של 2% במדד הדירות משמעה עלייה של 40 אלף שקל במחירה של דירה ממוצעת. איך משפחה, במיוחד משפחה צעירה שרוצה לקנות דירה יכולה להדביק עלייה כזו, הדירה פשוט בורחת מהם.

 

עוד בנושא חדשות

 

למדד תשומות הבנייה המעודכן 

מדד תשומות הבנייה בשלושת החודשים הבאים – יולי עד ספטמבר יעלה ב-0.2%.  כך מעריכים כלכלני קבוצת הראל.  בתקופה המקבילה אשתקד (יולי עד ספטמבר 2015) עלה מדד שתומות הבנייה ב-0.4%.  בהראל סבורים שמדד המחיירם בתקופה זו (שלושה חודשים) יירד ב-0.1%, ואילו המדדים הקשורים לדירות ימשיכו לעלות – מדד הדיור (סעיף הדיור במדד המחירים לצרכן, בעיקר מחירי השכירויות) יעלה ב-1.4%, ומדד מחירי הדירות בבעלות דיירים יעלה ב-0.7%.

בחודש יוני עלה  מדד תשומות הבנייה ב-0.1%, כאשר  מתחילת השנה הוא עלה  ב-0.6%.

מחשבון מדד תשומות הבנייה

מדד תשומות הבנייה  חשוב לרוכשי דירות חדשות  – ההתשלומים לקבלן צמודים למדד תשומות הבנייה כלומר, מחיר הדירה מתייקר במקביל לעליית המדד.  ההתייקרות עשויה להיות משמעותית ולהגדיל את מחיר הדירה לצד גורמים נוספים שמייקרים את מחיר הדירה. כאן, תוכלו לקרוא  הסבר מפורט על מחיר הדירה האמיתי.  כך או אחרת, בשנים האחרונות כאמור עלה מדד תשומות הבנייה משמעותית יותר ממדד המחירים לצרכן ולכן רבים היו מעוניינים לגדר אותו, להקטין את החשיפה אליו, או להחליף את ההצמדה למדד המחירים לצרכן – וזה יכול להיות אפשרי. כחלק מהמשא ומתן עם הקבלן אתם יכולים לנסות ולדרוש הצמדה למדד המחירים לצרכן במקום למדד תשומות הבנייה – שימו לב זה לא בהכרח שמדד המחירים לצרכן עדיף לכם, בהחלט ייתכן מצב הפוך – שמדד המחירים לצרכן עולה על מדד תשומות הבנייה, למרות שזה לא היה כך בשנים האחרונות – מה שהיה לא בהכרח יימשך ולכן תדעו שבסופו של דבר זה סוג של הימור.

מחשבון מדד תשומות בנייה –

עוד בנושא חדשות

מחשבון מדד תשומות הבנייה

 ומחשבון מדד המחירים לצרכן –

מחשבון מדד המחירים לצרכן

האם יש הצדקה להצמדה למדד תשומות הבנייה?

לא בטוח כלל שההצמדה הזו נכונה עניינית. אמנם, מדד תשומות הבנייה למגורים הוא המדד הכי קרוב לעלויות הבנייה, אבל גם בו יש עיוותים, ובפועל זה לא הכי נכון להצמיד את התשלומים למדד הזה, הרי הוא מבטא את עלויות הבנייה, וההוצאות של הקבלן לא מורכבות רק מעלות הבנייה אלא גם הקרקע והרווח היזמי. ברגע שמצמידים את כל הסכום, מתקבלת הטייה כלפי מעלה – אנחנו משלמים יותר מאשר ההתייקרות של ההוצאות.

מתי לשלם לקבלן?

שאלה חשובה שאיתה מתמודים רוכשי הדירות היא מתי לשלם לקבלן – האם לחכות עד כמה שניתן או להקדים תשלומים? ובכן, תשלום מהיר ימנע את ההצמדות למדד תשומות בנייה, כלומר יחסוך את ההצמדות, אך מצד שני תשלום מהיר משמעותו בשביל רוב רוכשי הדירות – לקיחת משכנתא בשלב מוקדם וערכה עולה בהתאם לריבית – השאלה הכלכלית היא מה יותר גבוה – מדד תשומות הבנייה או הריבית על המשכנתא?  וגם כאן, אלו הערכות ומה שהיה לא בטוח שיהיה. כאן, תמצאו את ריבית המשכנתא המעודכנת, וכאן, את מדד תשומות הבנייה וכן תחזיות לגבי מדד זה.

מדריכים נוספים:

רכישת דירה מקבלן – כל מה שצריך לדעת

האם מחירי הדירות גבוהים?

משכנתא לזכאים – כדאי?

כמה משכנתא להחזיר כל חודש?

מה עדיף – ריבית קבועה לא צמודה (קל"צ) או קבועה צמודה ?

למדריך מס רכישה

מחשבון מס רכישה

האם המשקיעים נוטשים את שוק הדירות? מניתוח של הכלכלן הראשי באוצר עולה כי המשקיעים אחראים על 20% מעסקאות הרכישה בחודש יוני, אבל על 30% מעסקאות המכירה. המשמעות היא שהמכירות ולא הקניות של המשקיעים הם אלו שנותנים את הטון ומשפיעים על מצב שוק הנדל"ן והמחירים, אבל לא כדאי להתנבא על המשך הדרך – עדיין אין מגמה ברורה של יציאת משקיעים משוק הדירות. אגב, מס על דירה שלישית בהחלט יכול להאיץ את היציאה של משקיעים משוק זה.

עוד עולה מסקירת האוצר כי הפרויקטים של מחיר למשתכן כבר מתבטאים בשטח – זוגות צעירים מעדיפים להמתין עם רכישה של דירות במחירים רגילים, והם מתמודדים על מכרזי מחיר למשתכן. המצב הזה גורם לירידה בביקושים מצד זוגות צעירים, אבל הביקושים האלו יחזרו לשוק בעיקר דרך מחיר למשתכן. הבעיה שמחיר למשתכן עדיין לא מספקת פתרונות לכמות גדולה של זוגות צעירים , ולראייה הזכייה בדירה במחיר למשתכן היא במקרה הטוב 1 ל-8 ובמקרה הרע 1 ל-20.

במקביל לפרסום האוצר, גם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) פרסמה נתונים על שוק הדירות.  במחצית הראשונה של 2016, מדגישים בלמ"ס נרשמה  ירידה של כ-3.4% במספר הדירות החדשות שנמכרו, בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד, וירידה של כ-3%  בהשוואה למחצית הקודמת ( יולי עד דצמבר 2015).

מנתוני הלמ"ס מתברר כי  במחצית הראשונה נרשמה ירידה של 7% בביקוש לדירות (שאם מנטרלים השפעות עונתיות, מדובר בירידה של 3%.

עוד עולה מנתוני הלמ"ס – ביוני 2016 עמדה הכמות המבוקשת של דירות חדשות (דירות חדשות ודירות שלא למכירה שהחלה בנייתן) על כ-3,830 יחידות, מתוכן כ-64%, דירות חדשות שנמכרו לציבור הרחב והיתרה כ-36%, דירות שלא למכירה שהחלה בנייתן (לשימוש עצמי של בעל זכויות הבנייה בקרקע, לקבוצות רכישה, להשכרה ועוד).

עוד בנושא חדשות

בינואר-יוני 2016 בתל אביב-יפו ובירושלים נרשמו הכמות המבוקשת הגדולה ביותר של דירות חדשות (כ-1,470 וכ-1,420 דירות חדשות שנמכרו ודירות שלא למכירה שהחלה בנייתן, בהתאמה). בקריית גת נרשמה כמות מבוקשת של כ-380 דירות לעומת 90 ו-32 דירות בתקופות המקבילות ב-2015 וב-2014, בהתאמה. בתקופה זו חלה עלייה, לעומת התקופה המקבילה אשתקד, של כ-85% בהרצלייה, של כ- 70% בבית שמש, של כ- 48% בחדרה ושל כ-36% בכל אחד מהיישובים רמת גן ונתניה. לעומת זאת נרשמה ירידה של כ-32% בכל אחד מהיישובים עפולה וירושלים ושל כ-22% בכל אחד מהיישובים פתח תקווה ורחובות.

כ-27% מסך כל הכמות המבוקשת של דירות חדשות (דירות חדשות שנמכרו ודירות שלא למכירה שהחלה בנייתן) היו במחוז המרכז וכ-10% בלבד במחוז ירושלים.

בחודשים אלו נרשמה ירידה, בכמות המבוקשת של הדירות החדשות (דירות חדשות ודירות שלא למכירה שהחלה בנייתן), בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד – כ-16% במחוז הצפון, כ-15% במחוז חיפה, כ-12% במחוז ירושלים וכ-3% במחוז המרכז. לעומת זאת, נרשמה עלייה של כ-2% במחוז תל אביב ואילו במחוז הדרום לא חל שינוי.

בבחינת נתוני המגמה של הכמות המבוקשת של דירות חדשות (דירות חדשות שנמכרו ודירות חדשות שלא למכירה שהחלה בנייתן), בחודשים מרץ-יוני 2016 נרשמה עלייה של כ-0.8% בממוצע לחודש, והגיעה לרמה של כ-3,900 דירות בממוצע לחודש. זאת, לאחר ירידה של כ-2% שנרשמה בממוצע בחודשים יוני 2015-ינואר 2016, ברמה של כ-4,070 דירות בממוצע לחודש. זאת, לאחר עלייה של כ-3% בממוצע בחודשים יולי 2014-מאי 2015, ברמה של כ-3,880 דירות בממוצע לחודש, וזאת, בהמשך לירידה של כ-2% בממוצע בחודשים ספטמבר 2013-יוני 2014, ברמה של כ-3,470 דירות בממוצע לחודש.

ינואר-יוני 2016 – דירות חדשות שנמכרו – בינואר-יוני 2016 נמכרו כ-15,770 דירות חדשות, נמוך בכ-3.4% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד (לוחות 1 ו- 2). בנתונים מנוכי עונתיות, בהשוואה לששת החודשים הקודמים (יולי-דצמבר 2015) נרשמה ירידה של כ-3%.

חלקן של הדירות החדשות שנמכרו מסך כל הכמות המבוקשת של הדירות החדשות, נע בין 83% במחוז חיפה, 79% במחוז המרכז, ו-71% במחוז תל אביב, לבין 34% במחוז הצפון. בתקופה זו נרשמה ירידה במספר הדירות החדשות שנמכרו, בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד במחוז ירושלים (כ-18%-), במחוז הצפון (כ-12%-), במחוז חיפה (כ-7%-), במחוז תל אביב (כ-4%-) ובמחוז המרכז (כ-1%-). לעומת זאת, נרשמה עלייה במחוז הדרום (כ-26%).

על פי נתוני המגמה, נרשמה עלייה של כ-1.2% בממוצע לחודש במספר הדירות החדשות שנמכרו בחודשים פברואר-יוני 2016, ברמה ממוצעת של כ-2,510 דירות לחודש. זאת, לאחר ירידה של כ-2.2% בממוצע בחודשים יולי 2015-ינואר 2016, ברמה ממוצעת של כ-2,600 דירות לחודש. זאת, לאחר עלייה של כ-4.9% בממוצע לחודש שנרשמה בחודשים יולי 2014-מאי 2015, ברמה ממוצעת של כ-2,340 דירות לחודש. זאת, לאחר ירידה של 2.6% בממוצע בחודשים אוגוסט 2013-מאי 2014, ברמה ממוצעת של כ-1,940 דירות לחודש.

ינואר-יוני 2016 – דירות חדשות שלא למכירה שהחלה בנייתן. מספר הדירות שלא למכירה שהחלה בנייתן (דירות שנבנות לשימוש עצמי של בעל זכויות הבנייה בקרקע, לקבוצות רכישה, להשכרה ועוד) בתקופה זו היה נמוך ב-12.7% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד.

חלקה של הבנייה שלא למכירה שהחלה בנייתה מסך כל הכמות המבוקשת (דירות חדשות למכירה ודירות שלא למכירה שהחלה בנייתן) נע בין כ-66% במחוז הצפון לבין כ-17% במחוז חיפה.

בתקופה זו החלה בנייתן של כ-1,370 דירות בקבוצות רכישה – דירה אחת לכל 11.5 דירות שמכרו קבלנים, לעומת התקופה המקבילה אשתקד, בה החלה בנייתן של כ-1,080 דירות בקבוצות רכישה – דירה אחת לכל 15.1 דירות שמכרו קבלנים. בבחינה לפי מחוזות, בתקופה זו, נמצא כי במחוז תל אביב החלה בנייתן של כ-750 דירות בקבוצות רכישה – דירה אחת לכל 3.8 דירות שמכרו קבלנים ובמחוז ירושלים החלה בנייתן של כ-410 דירות בקבוצות רכישה – דירה אחת לכל 3.3 דירות שמכרו קבלנים.

מלאי הדירות – 28,070 דירות חדשות

מספר הדירות החדשות שנותרו למכירה בסוף יוני 2016 – כ-28,070 דירות, מתוכן, כ-29% מוצעות למכירה במחוז המרכז, כ-16% במחוז חיפה, כ-15% במחוז הדרום, כ-12% בכל אחד מהמחוזות תל אביב וירושלים וכ-11% במחוז הצפון.

על פי נתוני המגמה, בסך כל מספר הדירות החדשות שנותרו למכירה, חלה עלייה בחודשים אוגוסט 2015-יוני 2016, לאחר ירידה שנרשמה בתקופה נובמבר 2014-יוני 2015 ועלייה שנרשמה ברציפות מחודש נובמבר 2012-ספטמבר 2014.

חודשי היצע – המלאי יספיק ל-11 חודשים

על פי המספר הממוצע של דירות חדשות שנמכרו בשלושת החודשים האחרונים אפריל-יוני 2016, מספר חודשי ההיצע הוא 11; כלומר, מספר החודשים שיעברו עד מכירת כל הדירות החדשות שנותרו למכירה ביוני 2016, הוא כ-16 חודשים במחוז הדרום, כ-15 חודשים במחוז ירושלים, כשנה בכל אחד מהמחוזות הצפון וחיפה, כ-11 חודשים במחוז המרכז וכ-6 חודשים במחוז תל אביב; זאת בהנחה שקצב מכירתן יהיה זהה לקצב המכירה בשלושת החודשים האחרונים ושלא תהיינה התחלות חדשות.

מדריכים קשורים:

מדריך מס רכישה

מדריך השכרת דירה

האם מחירי הדירות גבוהים

סמארטפון במקום כרטיס אשראי- המכשיר הנייד שלכם הולך להחליף גם את כרטיס האשראי.

הסמארטפון גם ככה כבר מהווה חלק מרכזי בחיינו, וכנראה שממש בקרוב נתחיל לשלם בו, במקום דרך כרטיסי האשראי. זה אולי לא יקרה מחר בבוקר, אבל ברגע שאחת מהחברות כרטיסי האשראי, מתהדרת בטכנולוגיה הזו, זו כנראה רק שאלה של זמן עד שכל החברות יאפשרו תשלום דרך הנייד.

לאומי קארד השיקה  לאחרונה אפשרות לשלם דרך הסמארטפון. הטכניקה היא הצמדת הנייד  למסוף בחנות, שקורא את הסמארטפון ומחייב את חשבון בעל הנייד/ בעל הכרטיס. על פי הערכות החברה בתוך כמה חודשים חלק משמעותי מבתי העסק יתמכו בטכנולוגיה.

המתחרות כאמור, לא יוותרו על השוק הזה, וישיקו מוצר מתחרה.

איך מתבצע התשלום?

עוד בנושא מדריכי כרטיסי אשראי

הטכנולוגיה מתבססת על אפליקציה חדשה ­ "לאומי קארד Pay". אפליקציה המאפשרת תשלום באמצעות טכנולוגית NFC המוטמעת במכשירי הסמארטפון ונתמכת כאמור בחלק מהרשתות. על פי המידע שמסרה לאומי קארד, פרוסים נכון לסוף יולי 2016 כ­20 אלף מסופים בבתי עסק בישראל התומכים בטכנולוגיה. מדובר על כ-15% משוק המסופים כך שלא מדובר במספר נמוך.

על פי הוראות בנק ישראל כבר ב-2017 יעברו כל בתי העסק למסופים מתקדמים וזאת בעיקר לשם הגברת אבטחת המידע ואבטחת התשלומים. המסופים החדשים תומכים באפשרות התשלום דרך האפליקציה שבנייד, כך שזה עוד גורם שצפוי להגדיל את השוק.

האפליקציה של לאומי קארד מאפשרת תשלום, בשלב ראשון,  במכשירים מבוססי מערכת ההפעלה אנדרואיד ולא במכשירי אפל. האיפון והמכשירים של אפל בכלל מבוססים על מערכת סגורה של אייפון ומכאן הקושי להתחבר עם מערכות חיצוניות. במידה ולאומי קארד ירצו שגם מכשירי אייפון יתחברו, אזי הם יאלצו לסגור על הסכם מיוחד עם אפל. כל המערכות האחרות פתוחות ואינן מצריכות תשלום והסכמים מיוחדים. זו כמובן בעיה לא קטנה – המכשירים של אפל מהווים קרוב לשליש מהמכשירים בשוק, ואם לאומי קארד באמת רוצה להפוך את המוצר להמוני היא צריכה גם את הסמארטפונים של אפל. המערכת של סמסונג ויתר המתחרות, אגב היא מערכת מבוססת אנדרואיד (מערכת הפעלה אנדרואיד) שפתוחה למפתחים ולכן ניתן לבנות עליה ולהשתמש בה באופן חופשי.

לאומי קארד מדגישה כי 80% מהלקוחות שלה מחזיקים במכשירים מבוססי אנדרואיד. עוד מסרה לאומי קארד כי כל הכרטיסים (תחת לאומי קארד) יהיו פתוחים לשימוש דרך הסמארטפון, וכן הם מציינים שהשימוש דרך האפליקציה מאובטח לחלוטין.

השימוש בנייד כמשכיר תשלום לא חדש בעולם, והאמתש גם לא בארץ. חברות כרטיסי האשראי ניסו להכניס את הטכנולוגיה הזו כבר לפני שלוש שנים, אלא שזה היה מוקדם מדי, הטכנולוגיה לא היתה בשלה (היה מדובר בצ'יפ חיצוני שקורא את המסוף). כיום תחת טכנולוגיית NFC שכבר מוטמעת בתוך הנייד, השימוש פשוט יותר והאבטחה מלאה ומקיפה יותר. בעולם נעשות עסקאות דרך הסמארטפון (כתחליף לכרטיס אשראי) בהיקף של 75 מיליארד דולר וקצב הגידול החזוי בחמש השנים הקרובות הוא מעל 505 בשנה (בממוצע).

מדריכים קשורים: 

מדריך כרטיסי אשראי – כל מה שצריך לדעת?

אל תחזיקו מספר כרטיסים – חבל על הכסף

אבד הכרטיס (או נגנב) – מה עושים?   

האם הלוואות חוץ בנקאיות הם שוק אפור? אם שואלים את נגידת בנק ישראל, קרנית פלוג, אז התשובה היא כן. אם שואלים את חברי הכנסת החברים בוועדה, הם לא ממש יודעים לתת תשובות והגדרות ברורות. אז מה זה שוק חוץ בנקאי, האם הוא שוק אפור ( או כפי שמגדירים אותו חלק מחברי הכנסת – אפור לגיטימי)? האם צריך לסגור אותו, או דווקא פתוח אותו?

איך שזה נראה, המגמה בעידן כחלון היא פתיחת השוק החוץ בנקאי. רוצים פשוט לתת יותר אפשרויות לציבור. מאפשרים ליותר חברות להיכנס לתחום האשראי. רואים את זה כבר בבורסה, עם חמש חברות שמתמחות באשראי חוץ בנקאי (בעיקר לעסקים קטנים ובינוניים), רואים את זה גם בחקיקה – אם אפשרות גיוס אג"ח לחברות האלו – דבר שגרם בעבר למלחמת  עולם בין בנק ישראל שהתנגד לאוצר שדחף. ורויאם את זה בכלל ברפרומה בשוק האשראי שצפויה להיכנס בקרוב לתוקף, וכך הגדיל את מספר השחקנים בשוק האשראי.

בינתיים, בוועדת הכספים דנים בעניין, והנה הפרוטוקול האחרון בעניין –

היו"ר איתן כבל: "אנחנו נתחיל את הדיון – הלוואות חוץ-בנקאיות (השוק האפור). זה הנושא המרכזי, למרות שאנחנו נרחיב ונעסוק גם כן במה שאנחנו קוראים "השוק השחור", ברשותכם. אני אתן בקצרה התייחסות פתיחה ולאחר מכן אנחנו נפתח דיון, נשמע התייחסויות כאלה ואחרות.

"נפגשתי בטרם הדיון הזה עם הנגידה והחלפנו מה שנקרא דעות בשאלה הזאת, ואני אמרתי לה את הדבר הבא – שבעשור האחרון הולך ומתפתח בקרב הציבור העניין של מה נכון לו. במשך שנים הציבור כמעט בכל תחום בחיים, מה שאמרו לו עשה, גם אם רצה להתלונן לא ידע אפילו איך לעשות את זה ברוב המקרים, ובעשור האחרון יש מגמה שמובלת גם על-ידי הכנסת, על-ידי חברי כנסת מכל סיעות הבית, שלקחו על עצמם להוביל נושאים מנושאים שונים, אם זה בנושאי צרכנות, אם זה בנושאים כאלה ואחרים.

עוד בנושא חדשות

"הנושא שאנחנו מעלים אותו היום, השוק האפור – שוק אפור תמיד היה קיים. מהיום שעבר הסחר מהחלפת מוצרים כזו או אחרת – דרך אגב, ביוון, קראתי נדמה לי באחד העיתונים, ההצעה היא, כיוון שהבנקים סגורים אז חוזרים לשיטה הישנה שאתה מביא את הביצים והוא מביא את הבשר והוא מביא את זה, כי אין ברירה. ברגע שאין יכולת להשתמש בכסף, ואין גם מי שייתן לך את הכסף, אתה צריך למצוא את התחליפים שהיו מאז ומעולם.

"השוק האפור הוא לא המצאה של התקופה האחרונה, הוא תהליך שהתפתח כבר לפני הרבה מאוד שנים. הבנקאות הולכת ומוסדרת, וגם בימים אלה. יש את ועדת דרור שטרום שהוקמה, הנגידה הייתה שותפה להקמה יחד עם שר האוצר, והנושא המרכזי בו הוועדה הזו עוסקת הוא המשק המשפחתי והעסקים הקטנים, שאלה שני נושאים שהם גם בתחום ועדת הכלכלה בצורה ברורה וחד-משמעית, וחסר למאן דהו שיחשוב שזה לא יידון בוועדה הזו. אני אומר את זה לפרוטוקול כבר, כפי שאני נוהג לומר, שלא תיפול שגגה במוחו של מישהו בשאלות האלה.

"אנחנו ביקשנו, בהמשך לבקשתו של יושב-ראש הוועדה הקודם, פרופ' ברוורמן, שכבר אז הזמין את הנגידה והעלה את הנושא על סדר-היום, ואנחנו מאמינים ברציפות תפקודית, בוודאי בשאלות מן הסוג הזה, ואנחנו ביקשנו מהנגידה ומכם לבוא ולשוחח ולדבר ולכוון ולשים ספוטים על הנושא הזה קודם כול של השוק האפור, שהוא בשונה מהבנקים למשל, שהבנקים כבר יותר ויותר אנחנו מדברים עליהם ומשוחחים ושמים עליהם את הספוטים ושמים עליהם את הפיקוח, ומבינים יותר ויותר איך לנסות לפחות להתמודד עם העניינים האלה שנוגעים לבנק. בשונה מזאת, העולם של השוק האפור צריך לקבל פרצוף אחר במערכת היחסים שבין הלקוח לבין העסק. ואמרתי גם לנגידה שבעולם הבנקים צריך לחדד מאוד מאוד את עניין הנגישות, צריך שהנגישות תלך ותשתפר, ואמרנו – נגישות, ומה היה הדבר השני שדיברנו עליו? אני אזכר – תחרות.

"לגופו של עניין, מה שאני מנסה לומר שלא סתם כאן נמצאת הנגידה, כיוון שככל שהבנקים, שאיתם אנחנו יודעים לראות יותר טוב את הדברים עין בעין, תהיה שם תחרות הרבה יותר משוכללת, והנגישות תלך ותהיה יותר גדולה, הצורך בשוק האפור באופן טבעי ילך ויקטן. וזה אני אומר בלי שום קשר לרצון שלנו להיכנס בכל הכוח בתהליך הזה מול כל אותם גופים חוץ-בנקאיים ולהסדיר שם את הדברים. ולאחר מכן אנחנו גם נפתח את הדיון על השוק השחור. אבל ברשותך, אני אשמח לשמוע את הדברים שלך, איך את רואה את הדברים, מה לדעתך צריך לעשות כדי לשכלל את השוק, ובסוף התהליך גם אני אומר את סיכום דברי לעניין הזה, כמובן תהיה התייחסות של חברי הכנסת. בבקשה, גברתי הנגידה.

קרנית פלוג על הלוואות חוץ בנקאיות   – שוק אפור 

נגידת בנק ישראל קרנית פלוג: "אני אתייחס בדברים שלי לסך הכול שוק האשראי בישראל, גם לחלק שמפוקח על-ידי הרגולטורים, בכלל זה כמובן בנק ישראל, וגם לחלק שלא מפוקח ושאנחנו קוראים לו "השוק האפור".

"אתחיל עם כמה מלים על התיווך הפיננסי, אחר כך על מיהם הלקוחות של השוק האפור, אולי גם למה הוא בכלל קיים, ואחר כך אני אציף את הבעיות והסיכונים בשוק האפור כפי שאנחנו רואים אותם ומהם כיווני הפתרון שיבטיחו שמצד אחד, השוק הזה יהיה קצת פחות אפור, ואולי גם קצת יותר קטן, בהנחה שחלק מהשירותים שמסופקים על-ידי החלק המוסדי יגדלו ויתרחבו, והנגישות אליהם תגדל.

אז קודם כול, נתחיל עם מהו התיווך הפיננסי בישראל. הוא כולל כמובן את המערכת הבנקאית, ודרך אגב, 94% מהאשראי למשקי הבית ניתן על-ידי המערכת הבנקאית.

"הוא כולל את המערכת הפיננסית החוץ-בנקאית המוסדית, כלומר הגופים המוסדיים שנותנים אשראי, גם הנפקת אג"ח וגם אשראי ישיר בעיקר לחברות גדולות, והוא כולל את מערכת המימון החלופית שאנחנו קוראים לה "השוק האפור" או במקומות אחרים היא נקראת "בנקאות צל", והיא הרבה פחות מפוקחת.

הקבוצה הזאת כוללת בתוכה גם את נותני שירותי האשראי, נותני שירותי מטבע, גמ"חים, וגם גופים שהטכנולוגיה המתקדמת אפשרה את ההתפתחות שלהם, שכלולים בתוך תעשיית הפינטק, ה-P2P, מימון המונים, וכולי.

"הגופים האלה, חלקם הם גופים לגיטימיים אבל שלא מספיק מפוקחים, אבל יש בתוך הקבוצה הזאת, בתוך השוק האפור, כמובן גם גופים לא לגיטימיים, גופים עברייניים, וכמובן שמערכת שהיא לא מפוקחת או לא מפוקחת דיה, היא יוצרת סיכונים שונים גם מהצד של הלקוח וגם מהצד של המערכת הפיננסית.

"ואחד הדברים הראשונים שאפשר לומר לגבי השוק הזה זה שאנחנו לא יודעים עליו מספיק. אנחנו לא יודעים מספיק על השוק האפור, על היקף הפעילות שלו. נעשה איזשהו סקר עבור הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים, ורק 0.4% מהעסקים ענו שהם משתמשים בשוק האפור. אני לא חושבת שזה מידע מספק. ההערכות נעות בין 10 ל-20 מיליארד שקלים, בכל מקרה זה שיעור נמוך מאוד, אבל קודם כול אנחנו באמת לא יודעים עליו מספיק.

"חוסר הפיקוח על השוק האפור מתבטא גם בצד הצרכני. יש סיכונים שונים לצרכן מנקודת ראות ההגנה על הצרכן, או אין בו מספיק מידע על תנאי האשראי. יש מה שמופיע באותיות הקטנות או לא מופיע בכלל, על התנאים של האשראי, וזה כמובן סיכון משמעותי אבל גם יכולים להתפתח סיכונים יציבותיים, ואני אתייחס לזה עוד רגע.

"אז מי זה הלקוחות של השוק האפור? בשוק האפור הלקוחות הם בעיקר משקי בית ועסקים קטנים, שאו שהמערכת המוסדית, כלומר הבנקים והמשקיעים המוסדיים, סגורה בפניהם, או כאלה שכבר ניצלו את מלוא מסגרת האשראי שלהם ובעצם אין להם ברירה או הם מחפשים מקורות אחרים. זה יכולים להיות לקוחות מוגבלים, יכולים להיות פושטי-רגל, לקוחות שאין להם ביטחונות מספיקים, וזה יכולים להיות לווים שונים שזקוקים לכסף מהיר ונזיל וגם כאלה שרוצים לקבל הלוואות בצורה דיסקרטית.

"ברור שיש שוק של אנשים שמצד מוכנים לתת אשראי, ומצד שני ביקוש לאשראי הזה, ולכן במובן מסוים אפשר לומר שהשוק האפור מספק שירותים שהם משלימים לשירותים שניתנים על-ידי המערכת המוסדית. בחלק ממנו הוא בהחלט לגיטימי, ובחלקים אחרים כמובן פחות.

"אז מהן בעצם הבעיות העיקריות והסיכונים שיש בשוק האפור? אז מטבע הדברים, קודם כול, היעדר הרגולציה והפיקוח שמסדירים את הפעילות בשוק הזה, והיעדר הרגולציה היא הן בהיבט הצרכני והן בהיבט היציבותי.  אבל נתחיל עם ההיבט הצרכני. בשוק האפור קודם כול אין גילוי נאות, אין מידע על תנאי ההלוואה מנקודת ראות הלווה. אין בחינה, ודאי לא בחינה מספקת, של כושר ההחזר שלו. אנחנו לא פעם שומעים בפרסומות משהו כמו – הלוואה מיידית תוך חצי שעה לכל מטרה בריבית נמוכה ללא ערבות.

"ועכשיו לך תחפש. ומה לא כתוב ומה לא מספרים לצרכן כשהוא לוקח את ההלוואות מהסוג הזה. אין גם מערכת ליישוב מחלוקות במקרה שמתגלעות מחלוקות ואין בעצם שום פיקוח ואכיפה של הוראות צרכניות, וכל הדברים האלה כמובן קיימים בצורה מסודרת במערכת הממוסדת, זה קודם כול בבנקים. מעבר לכך, היעדר הרגולציה כמובן מזמין לתוך התחום הזה כניסה של גורמים שהם בלתי לגיטימיים, נקרא לזה כך, וגם על זה האכיפה מוגבלת. והריביות, קיימות ריביות מאוד מאוד גבוהות. הנושא נמצא בתהליך של הסדרה וצריך כמובן להשלים את התהליך הזה.

"העובדה שיש לנו היעדר רגולציה או רגולציה מאוד מאוד רופפת על החלק של השוק האפור, מביאה לכך שיש זליגה של הפעילות לתוך המערכת הזאת מהמערכת הממוסדת, בין היתר בגלל הפער ברגולציה. אז אם חלק של המערכת מפוקח בצורה מאוד הדוקה וחלק אחר לא מפוקח, מטבע הדברים יש זליגה אל המערכת הלא מפוקחת, והיא, יש לה פוטנציאל להתרחב, ומהצד השני בגלל התחרות המערכת הכן מפוקחת עלולה להוריד את הסטנדרטים כדי לעמוד בתחרות הזאת. זו הדרך לייצר בעיות יציבות, וכאמור, גם אין לנו את הנתונים כדי באמת לבחון את התהליכים האלה.

"אז חשוב בהקשר הזה להזכיר שבמהלך המשבר הגלובלי, המשבר הגלובלי העולמי, המשבר הפיננסי העולמי, מקור הבעיה של המשבר היה בבנקאות הצל, לא במערכת המפוקחת אלא באותו חלק של בנקאות הצל שבו נלקחו סיכונים מאוד משמעותיים שבסופו של דבר גם התממשו. ומהסיבה הזאת, המוסדות הבין-לאומיים, בראשם גם ה-IMF, גם ה-BIS וגם ה-Fed של ארצות-הברית בהנחיות שלהם ובטיפול שלהם ובלקחים שלהם אחרי המשבר, שמו זרקור על הסיכונים בחלק הזה של המערכת, והיום בעצם יש הגברה של הרגולציה באותו חלק לא מפוקח.

"לכן, אני חושבת שכשאנחנו חושבים על התפתחות של מערכת פיננסית ופתיחה של חלקים שעדיין לא קיימים ופעילויות שלא קיימות, חשוב מאוד שזה יקרה יחד עם בקרות ורגולציה מתאימה כי בלי הבקרות האלה הפוטנציאל הוא לנזק מאוד חמור. ושוב, אנחנו לא יודעים גם מספיק על המערכת הזאת.

"אז מהם כיווני הפתרון לעובדה שמצד אחד יש לנו ביקוש לאשראי מעבר למה שהמערכת המוסדית מספקת, ומצד שני, המערכות החוץ-מוסדיות הן עתירות סיכונים. כיוון אחד של פתרון זה צמצום של השוק האפור על-ידי פיתוח של מקורות מימון בתוך המערכת המוסדית. בתוך המערכת המוסדית, זה אומר גם בבנקים, הגברת התחרות בתוך הבנקים ובתוך המערכת המוסדית כלפי הבנקים. ואולי אפשר רק לראות את הנתונים – בסך הכול אנחנו רואים גידול מאוד משמעותי באשראי גם לעסקים קטנים וגם למשקי בית במהלך השלוש שנים האחרונות. אם אנחנו מסתכלים על עסקים קטנים, האשראי גדל – זה האשראי הבנקאי – גדל ב-30%, והאשראי למשקי בית או אשראי קמעונאי אחר גדל ב-20%.

"אז אפשר לומר שכבר היום יש איזושהי הסטה בתוך המערכת הבנקאית לכיוון של הגדלת האשראי לעסקים קטנים ולמשקי בית. מעבר לכך, במסגרת של המלצות ועדה בראשות המפקח היוצא דודו זקן, נעשו הרבה מאוד צעדים להגברת התחרות בתוך המערכת הבנקאית, למשל הקלת המעבר מבנק לבנק וכולי, שמקלה ומגבירה את היכולת, את הכוח של הצרכן בתוך המערכת הבנקאית. בנוסף לכך, אחת מההמלצות הייתה לעודד גם הקמת אגודות אשראי בנקאיות קטנות ובנקים אינטרנטיים. הדברים האלה נמצאים בתהליך, ומטבע הדברים לוקחים זמן. מעבר לכך, התחום שראוי מאוד להרחיב, וגם עליו המליצה ועדת זקן זה הגברת מתן האשראי למשקי בית ועסקים קטנים על-ידי הגופים המוסדיים, וזה באמצעות הסרת חסמים שונים שעדיין קיימים במערכת המוסדית למתן אשראי לעסקים קטנים ומשקי בית.

"בנוסף לכך, למדינה יש קרנות אשראי לעסקים קטנים וגם לדבר הזה יש בהחלט מקום להתפתח.  זה בחלק המוסדי. לגבי החלק החוץ-מוסדי או ה"אפור", נכון לאפשר פעילויות יחד עם הרגולציה המתאימה. ופה אני רוצה להזכיר שההסדרה הזאת של הפעילות של הגופים הלגיטימיים נמצאת בעצם בתהליך של טיפול. הייתה ועדה במשרד המשפטים בראשותו של אבי ליכט שהגדירה מפקח, קראנו לו "המפקח השיורי", שאמור לבצע אסדרה על גופים בשוק האפור, וחשוב שהפעילות שמתקיימת שם תהיה כפופה לאותה אסדרה.

"יש כרגע דיון על איך ליישם את ההמלצות של ועדת ליכט בנושא הזה, כשהאסדרה צריכה לכלול את הגדרת הרגולטור, את מערכת החוקים וההוראות, את הסמכויות של הפיקוח, את האכיפה וכל הדברים האלה, שבאמת יגרמו לאותו חלק במערכת שהוא לגיטימי, להיות מפוקח בצורה ראויה. והטיפול בסיכונים צריך להיות לא רק בהסתכלות מאוד קצרת טווח על איך נראית המערכת היום, אלא הסתכלות על איך השוק הזה יתפתח בטווח ארוך, ולכן הרגולציה צריכה להיות מתוך הסתכלות ארוכת-טווח, ובדרך הזאת בעצם אפשר יהיה לגוון את מקורות המימון לחברות שונות באופן מפוקח.  חשוב מאוד שתהיה גם אסדרה וגם אכיפה של האסדרה בדרך הזאת.

"אז לסיכום. אני חושבת שבהחלט יש מקום למימון, לשוק מימון שהוא חלופי ומשלים למערכת המוסדית. צריך גם להגדיל את המערכת המוסדית אבל להבטיח שאותו שוק מימון אלטרנטיבי שיאפשר נגישות לאשראי ויגביר את התחרות אל מול המערכת המוסדית, יתקיים תוך הבטחה של רגולציה מתאימה. חשוב להקים כבר היום מסגרת רגולטורית שתסדיר, תפקח ותאכוף את החוק והכללים לפעילות של שוק המימון החלופי.

"אני חושבת שצריך להתקדם בזהירות רבה כאשר אנחנו מפתחים מערכות פיננסיות נוספות, וההתרחבות של הפעילות הזאת בלי הבקרות המתאימות בעצם טומנת בחובה סכנה גם מצד הצרכן וגם ליציבות של המערכת.

"אני מבינה שקיים רצון להתקדם מהר, לעשות הכול כאן ועכשיו, אבל אני חושבת שצריך לטפל בנושאים האלה בצורה מסודרת עם הרגולציה המתאימה, גם אם זה לוקח יותר זמן, משום שהנזק בקידום מערכות פיננסיות בלי אסדרה יעלה על התועלת ובסופו של דבר מי שייפגע יהיה הציבור והאזרח. לכן צריך לעשות את הדברים בצורה זהירה".

בהמשך הוועדה הזו שהתכנסה בקיץ, אמר  היו"ר איתן כבל: "מה זה הסיפור הזה של הבנקים בסופו של עניין, ואני אומר את זה גם כחבר כנסת שהוביל כמה חוקים שנוגעים בצורה ישירה למערכת היחסים שבין הצרכן לבין הבנק. בסוף אנחנו חיים בתוך מדינה קטנה, צפופה, האיש מן הרחוב, האיש הפשוט, מזהה שכשהוא חורג בשקל כבר יושבים לו על הראש, מפרקים אותו לחתיכות. אתה צריך להיות החבר הכי טוב של מנהל הסניף או הסגן או הטלר, כדי שתמצא את עצמך שיש לב פתוח יותר.

"לעומת זאת, אנחנו כולנו צופים בכלי התקשורת, מאזינים להם, ולו רק מבלי להיכנס בשום פנים ואופן לסיפור מגה, זה לא המקום פה לעסוק בזה, אבל כשאתה שומע את הסכומים שהבנק מרשה לגורם כזה או אחר להיגרר אתו, זה חסר כל פרופורציה. זה מעצים ביתר שאת את תחושת – אני רוצה להגיד, לפעמים אנשים מדברים כשהם כותבים לי במושגים של נרדפות.

"זה סתם מעניין לשמוע את הנתון כמה אזרחים מן השורה מקבלים "תספורות" מהבנק. יכול להיות שיש – יכול להיות, אני לא אומר שלא – יכול להיות שיש מקומות כאלה שהבנק מבין, שאיך אומרים, "רחת פלסטין", אז הוא אומר: יאללה, בוא נגיע אתך, בוא נראה מה אפשר להוציא ממך. בסוף, זה לא שאנחנו הישראלים, מנסים להגיד עלינו שעינינו צרה באחרים. זה כמו בשמירה, ויש כאן את הדובר של הנגידה שהוא משרת אתי. בסוף, כל אחד רוצה להרגיש שהוא לא הפראייר היחיד בגזרה. שאם יש טיפול, הוא דומה בכולם. לא שיש קבוצה שהיחס אליה הוא יחס מיוחד, ויש קבוצה שהיחס האחר אליה הוא מיוחד מאוד מאוד.

"אני אומר את זה כי בסוף בסוף כל הסיפור נוגע לאותם משקי בית או לעסקים, שהוא פתח עסק מדהים כשהוא יצא לדרך, ולא שפר גורלו, ולעתים האישה נופלת למשכב או הוא בעצמו, או מי מקרוביו, ואלה דברים שקורים כמעט מדי יום, והוא קנה בדיוק את הבית כי הוא היה על הסוס והכול היה בסדר, ולפתע פתאום כמו שאמרתי לא שפר עליו גורלו, כי זה לא – אני ממש רוצה שנמחק את התחושה הזו שבסוף אזרחים נכנסים כי הם רוצים לדפוק את העסק, את הבנק. בסוף רובנו, לא היינו מקימים את המדינה המדהימה הזו בלוח זמנים כל כך קצר אם כולנו – אני יושב פה כל הזמן רק לשמוע כמה אנחנו הישראלים נוכלים, גנבים, רמאים – ותמיד זה שמציג הוא מהצד של הטובים. תמיד. יש את אלה שמודיעים לנו: מה, החוק הזה? אתה לא מכיר את הישראלים, הם כל הזמן עסוקים, רק באים איך לרמות.

"הייתי כן רוצה שתהיה יותר גמישות, יותר פתיחות, הבנה של תקופות. אני גם רוצה להזכיר לגברתי הנגידה ולנציגי הבנקים – את יודעת, בעניינים אחרים, עם הפיתוי שהבנק עושה לאזרחים כבר היו נכנסים לכלא. אין כמעט יום שאתה לא מקבל אס.אם.אס. אין כמעט יום שאתה לא מקבל איזו הודעה קולית, אין יום שאתה לא מקבל, אומרים לך: בוא, בוא, יש לי כך וכך. איך אמרת? זה לא רק גופים אפורים נותנים תוך חצי שעה. יש גם טלפונים מחברות האשראי. אני לא אומר נגד או בעד. אני מציג את זה כעובדה, שזה מייצר פיתוי מאוד גדול אצל כל אחד מאתנו. וכל הדברים האלה, צריך להכניס אותם לתוך איזה מסגרת פעולה שבה האזרח ירגיש – איך אמרתי לך בשיחתנו – אני הייתי בסין. כשנכנסתי לסין – גם ככה אני נמוך – הרגשתי מה סיני מרגיש. הוא נכנס לתוך אולם, התקרה נמצאת שם בשמים, הוא מרגיש כזה קטן. כשאתה נכנס לבנק, לא משנה מה, גם אם הכול בסדר, אתה נכנס בדחילו ורחימו. זה ממש כך ואף אחד לא יגיד לי שלא, אף אחד לא ימציא לי, אף אחד מאתנו לא גוּדל במבחנה אחרת. בסוף זה אנחנו. ואת כל זה צריך לשנות, זה תהליך שמשתנה.

איתמר מילרד, מרכז המחקר של הכנסת – "מרכז המחקר  בחן את שוק ההלוואות החוץ-בנקאיות לבקשתה של הוועדה. מהבחינה עולים שלושה דברים מרכזיים.הדבר הראשון, שתקרת הריבית להלוואות חוץ-בנקאיות עומדת על 7.8%. היא דומה לריבית על האוברדרפט, אבל נמוכה מהריבית לדוגמה של הלוואות בכרטיסי אשראי. הריבית בשוק האפור הלא לגיטימי היא גבוהה במיוחד, היא יכולה להגיע עד ל-20% ריבית בחודש, כך שחוב של 5,000 שקלים יכול לצמוח ל-44,000 שקלים תוך שנה – עוד פעם, מ-5,000 ל-44,000 שקלים תוך שנה.

"בשוק האפור פועלים גורמים עברייניים רבים, המשתמשים בין השאר בשירותי נותני מטבע, מה שנקרא צ'יינג'ים. על הפרק ישנן יוזמות להסדרת הענף, ביניהן העלאת הריבית".

מיקי לוי: תודה רבה. "אני מודה שאני לא אוהב את השוק האפור, בפרט את השוק האפור הלא לגיטימי, מהכובע הקודם שלי. אני אפילו שונא אותו. אני ראיתי אנשים נופלים, אני מכיר את האנשים שפועלים בתוך השוק האפור הזה, אני מכיר את ריבית הנשך שמגיעה לעתים אף יותר מ-20% למי שזקוק, אני ראיתי משפחות מתרסקות, עסקים מתרסקים, ובסוף הם הגיעו אלי לחדרי החקירות. זוהי ריבית מטורפת, ריבית נשך, אם כי הריבית בשוק האפור הלגיטימי היא יותר מוסדרת, ובכל זאת בסופו של יום מוצא את עצמו האזרח מול אותם מלווים ללא מישהו שיסייע בידו, הוא מרגיש קטן. אני שואל איזה רגולציה אנחנו מסוגלים לתת לו, מה הפיקוח שאנחנו מסוגלים לתת למשקי הבית, לאזרח הקטן מול אותם מלווים.

"אני רוצה לזרוק כאן משהו ככה לסיעור מוחות. מוסדיים מלווים כסף לארגונים גדולים במיליונים. האם לא הגיע הזמן – וכאן תהיה לנו אפשרות לשלוט, לך, לכנסת, למפקח על הבנקים או גוף נוסף שיוקם בבנק ישראל – האם לא הגיעה העת לאפשר למוסדיים, לתת אפשרות למוסדיים גם לבצע הלוואות פשוטות לאותם משקי בית, ובכך לכסח אולי את השוק האפור הלא לגיטימי שמדיר שינה מעיני. אנחנו יודעים בדיוק על-ידי מי הוא מנוהל. יש שם הרים של כסף, לעתים יש להם בעיה מה לעשות אתו. האם לא הגיע הזמן לפתח את הענף הזה? לצערי, אני עושה נו-נו-נו, אני מנצל את הוועדה שלך. אני העברתי בכנסת הקודמת את חוק הצ'יינג'ים, הפיקוח על נותני שירותי המטבע, והייתי בדרך להקמה – בסיוע של אבי ליכט, שלומית יושבת כאן, רשות המסים, הייתי בדרך להקמת יחידת פיקוח על נותני שירותי המטבע, בהיקף של 52 משרות. לצערי לא צלחה דרכי בעניין הזה, והתהליך נבצר ממני. יש שם – ואני אומר את זה לוועדה; בהזדמנות, אם תרצה לקיים על זה דיון – יש שם 80 מיליארד שקלים שמתגלגלים, חלקם עוסקים גם בהלבנת הון, המדינה מפסידה עשרות מיליונים, מאות מיליונים, אולי מיליארדי שקלים כהכנסות ממסים, והאם לא הגיעה העת לפקח ולהקים את אותה יחידה גם על אותם נותני שירות, מה עוד שאת החוק העברנו, את חוק הפיקוח. תודה רבה.

נאוה בוקר: "אין ספק שצריך לדאוג ללווים וצריך רגולציה, אני מצטרפת לדעתו של מיקי, אבל למיטב הבנתי ולפי מה שהבנתי מנציגי החברות כאן, צריך לאפשר לאותן חברות לגבות לפחות 30% ואפילו מעל, משום שהן לא יצליחו לשרוד עם ריבית נמוכה יותר. ואנחנו צריכים לחשוב מה קורה מחר בבוקר אם אנחנו גורמים לסגירת החברות האלה. תחשבו כמה משפחות יקרסו. אסור לשכוח שכל חברה כזאת, בעצם יש לה בין 5,000 ל-6,000 לקוחות, ואני חושבת שהריבית צריכה לאפשר לחברות האלה להתקיים. אנחנו צריכים למנוע מונופול של החברות הגדולות, שלא יחזור על עצמו הסיפור הזה. ואני מקווה שאתם מבינים שמדובר בקהל לקוחות של כחצי מיליון בתי עסק ומשקי בית שהולכים לסבול מהעניין הזה, והחברות האלה מעניקות להם איזשהו חמצן פיננסי. כל אלה שדלתות הבנק סגורות בפניהם, אין להם ברירה אחרת, ואם הריבית תהיה מאוד נמוכה, אז החברות האלה יקרסו. זה יהיה חבל מאוד".

מיכה אבני: אני הבעלים ומנכ"ל של חברת פנינסולה, הגוף השני בגודלו בשוק החוץ-בנקאי, לכל הדעות לגיטימי, חברה ציבורית, מעולם לא בדקה אותנו שום רשות לשום כיוון בשום טענה. הנגידה  אמרה בצורה מפורשת שכל גוף מימוני שהוא לא מוסדי, הוא שוק אפור".

אלי כהן:"אז אני חושב שאתה יכול לקבוע את ההגדרה. אני חושב שמה שהגדיר הבחור מלשכות המסחר, לדעתי היא הגדרה מדויקת והיא הגדרה נכונה, שאו שאתה פועל במשהו לגיטימי, או משהו לא לגיטימי. הגדרה של שוק אפור זה הגדרה של גורמים אינטרסנטיים, מתוך מטרה לדחוק את רגליהם ולמנוע תחרות.

מיכה אבני:"חד-משמעי, והגורמים האינטרסנטיים האלה זה בנק ישראל".

נגידת בנק ישראל קרנית פלוג:" כמו שאמרתי בדברי, קראתי לכל החלק הלא מוסדי "שוק אפור" ואמרתי שיש בו גופים לגיטימיים וגופים לא לגיטימיים. וציינתי את ההבחנה ביניהם.

רונן סולומון:" הנושא הראשון, אני חושב שהוא די ברור ודי מובן, יכול להיות שבסוף צריך לעשות איזה פנקס מונחים. הנושא השני זה תקרת הריבית, כפי שציינה חברת הכנסת בוקר. כיום תקרת הריבית לפי חוק הסדרת הלוואות חוץ-בנקאיות עומדת על 7.8%, כאשר יש הצעת חוק, תיקון כולל לכל הנושא של הלוואות חוץ-בנקאיות, שהולך להעמיד אותו על פלוס-מינוס 20%, יחד עם הלוואות בנקאיות. לדעתי, גם כאן משרד המשפטים, משרד האוצר ובנק ישראל טעו, ואני אסביר גם למה. ראשית, בנק מגייס ממקורות, ישירות מבנק ישראל. גם כרטיסי אשראי, אומנם לא ישירות מבנק ישראל אבל דרך הגוף הבנקאי שהוא קשור אליו. היום הריבית של מכרז בנק ישראל עומדת על 0.1%, זה כולנו יודעים. ריבית הפריים היא 1.6%. גוף חוץ-בנקאי שנאלץ לגייס ממקורות אחרים, ויש גם מגבלה של הנפקת אג"ח שנגיע אליה, לא יכול לעמוד בתקרה של 7.8%. אנחנו מדברים על לקוחות שמלכתחילה, חלקם יש איתם בעיה, חלקם זה עסקים קטנים שלא מצליחים לקבל ממקורות בנקאיים, ואם הם כן נאלצים לפנות למקורות בנקאיים, קובעים להם תקרת ריבית או ריבית שהיא לא סבירה בעליל, ולכן הוא כן נאלץ לחפש את עצמו במקורות אחרים, ולכן אותה תקרת ריבית – גם המוצעת – היא בעייתית.

"לקבוע אותה תקרת ריבית לגוף בנקאי שמגייס בריבית 0.1%, גוף חוץ-בנקאי שמגייס בריבית הרבה יותר גבוהה, 4%, 5%, אפילו יותר, 8%, והוא צריך גם את כל ניהול העסק וגם ניהול הסיכונים, ולדרוש ממנו לעמוד באותה תקרה חדשה יחד עם בנק, זה משהו שהוא לא קיים בשום מקום. אני אתן כדוגמה את ארצות-הברית. בארצות-הברית, שליש ממשקי הבית לוקחים הלוואות מגופים חוץ-בנקאיים לגיטימיים. אני לא מדבר על גופים לא לגיטימיים. בישראל, ציינה הנגידה, 94% לוקחים מגופים ממערכת בנקאית. לדעתי, ה-6% הנותרים, אולי זה מכרטיסי אשראי, והשאר עוד מכמה גופים לגיטימיים בודדים, בודדים, בודדים שקיימים במדינה הזאת".

"השורה התחתונה, אנחנו זורקים לצערי את עם ישראל – בין אם משקי הבית, בין אם עסקים קטנים – עסקים גדולים מן הסתם יכולים להנפיק אג"ח, אבל עסקים קטנים ובינוניים שלא יכולים לצאת לבורסה ולגייס הון, ומשקי בית שבטח לא יכולים לצאת לבורסה ולגייס הון, ואם הבנק מסרב, אנחנו זורקים אותם לפתח השוק השחור.

אדם גרוסמן:"מאז 2007 שתוקנה התקנה לגבי הנושא של הריבית, השוק הלגיטימי למעשה לא פועל במדינת ישראל, ובעצם אזרחי ישראל והעסקים הקטנים נזרקים לשוליים האפורים והבלתי מפוקחים. יש כאלה שלא הולכים לבתי-המשפט של מדינת ישראל, ולמעשה נהרג או חוסל השוק הלגיטימי. אני יודע שיש הצעת חקיקה שהיא בדרך, שחלקה לא מספיקה, חלקה מספיקה. בעצם,  לא קיים שוק לגיטימי. אני מצר, יש חלק מהאנשים שאני יודע שעוברים על החוק כדי לשרוד, אבל אני חושב שהמדינה והכנסת ובנק ישראל, האחריות שלנו כולנו זה שתהיה אפשרות לגופים לגיטימיים לעבוד במדינת ישראל, ולמרות שלוחצים ונפגשים והכול, שום דבר לא מתקדם, וזה יבוא לחקיקה מהירה.

"דבר שני, חלק מהדברים אולי נאמר ולכן אני לא אחזור עליהם. אני הצעתי כבר מזמן, כי דיברת על נושא של צרכנות, ומשום מה זה לא נקלט, שכל הלוואה במדינת ישראל, בדף הראשון או השני תיפתח עם אותם נתונים, אותם מושגים, אותו דבר, עם נתונים – הכנתי דף שמראה מהם הנתונים שצריכים להיות, ואז כל אזרח יכול להשוות בין הלוואה להלוואה, הוא יכול לראות מה עלות האשראי, לא יהיו מושגים רק כמו הקצאת אשראי ועוד ריבית פה ועוד עמלת גבייה ועמלת נשייה.

איילת נחמיאס ורבין: "גברתי הנגידה. אני חושבת שאחד הדברים שחסרים – ואם אני זוכרת נכון, הוא לא מוזכר במצגת של בנק ישראל, לפחות לא בצורה מספיק בולטת לטעמי – זה הנושא של קידום איגודי אשראי. לא אגודות בנקאיות, בדומה למתווה זקן על איגודי אשראי, אותם איגודים קטנים. מי שקצת עוקב אחרי כל הקואופרטיבים, אני חושבת שזה אחד הדברים הנפלאים, חזרה לקואופרטיבים פרקטיים כאלה, באמת שהבעלים של האיגודים, הבעלים של הקואופרטיבים הפיננסיים האלה הם גם הלקוחות שלהם, דבר לא מסובך. למעשה, בנק ישראל צריך להערכתי, בתיאום עם משרד האוצר, להחליט מתחת לאיזה גובה הון אין פיקוח, וזה דבר שמאוד מאוד חשוב בעיני לקדם אותו.

"הדבר השני, רציתי לשאול את הנגידה. אני הסתכלתי על הרכב ועדת שטרום, ואחד הדברים שאני לא לגמרי מבינה – מדברים הרבה מאוד על חוסר התיאום בין הרגולטורים בתחום הפיננסי. אני חושבת שאתם רואים את זה מהצד שלכם, רשות ניירות ערך רואה את זה מהצד שלה, המפקחת על שוק ההון והביטוח רואים את זה מהכיוון שלהם, כל אחד רואה את זה מהכיוון שלו, ובסוף כל הגופים האלה נמשכים מצד לצד ונמתחים לכל הכיוונים.

"וכשאתה מסתכל על הרכב ועדת שטרום לקידום התחרות, אתה רואה שלמשל המפקחת על הביטוח ושוק ההון, או נציגיה, לא משנה, לא יושבים בוועדה הזאת. ובסוף, אתה אומר לעצמך, זה לא יכול להיות הדבר הזה. אני מבינה היטב מה התפקיד של המפקח על הבנקים ואני מבינה היטב מה תפקידו של בנק ישראל בנושא שמירה על יציבות המערכת הפיננסית, אבל סוף כשאנחנו מסתכלים על לקוח הקצה, ולקוח הקצה יכול להיות הלקוח הקטן, הלקוח הביתי, ויכולה להיות המספרה, ויכולה להיות החברה הקטנטנה, וגם במחילה, יכולה להיות חברה גדולה ומנפיקה, בסופו של דבר אנחנו צריכים להבין איך הם יכולים להתקיים בתוך המרחב המטורף הזה של חוסר תיאום בין רגולטורים כדי באמת לקדם את התחרות בשוק הפיננסי. והדבר הזה הוא מאוד מאוד מאוד קריטי".

אלי כהן: "יש לנו שוק בנקאי, יש לנו שוק מימון חוץ-בנקאי ויש לנו שוק לא לגיטימי. לבוא ולתת את ההגדרה של שוק אפור, אני חושב שזאת הגדרה לא נכונה, שנועדה לבוא ולהדיר שחקנים מהשוק, ולכן צריך לבוא ולהבהיר את זה. ולכן, אני חושב שעמי צדיק בעבודתו קרא לזה בצדק "שוק המימון החוץ-בנקאי", וכך צריך לקרוא לו. אני לא יודע מה זה שוק אפור. אני יודע שאו שאדם פועל לפי החוק או שלא פועל לפי החוק. אדוני היושב-ראש, מה זה שוק אפור? מישהו שעושה משהו באמצע? אני לא מכיר. ולכן, קודם כול זאת ההגדרה ואני חושב שבמיוחד, גם הבנקים שרוצים לבוא ולהדיר את רגליהם של הגופים החוץ-בנקאיים, בנוח קוראים להם "שוק אפור", ולכן צריך להפסיק להשתמש במונח הזה. או שמישהו פועל לפי החוק, או לא לפי החוק. אין באמצע. בטוח שגם לא בכנסת ישראל. זה הדבר הראשון.

"גופי המימון החוץ-בנקאיים נותנים את המימון לאותם גופים שהכי זקוקים לאשראי, שזה עסקים קטנים וזה משקי הבית, והם הכ זקוקים לכסף. ואם אנחנו רואים שכלכלת ישראל צומחת רק ב-3%, זה מהסיבה שאין תחרות וזה מהסיבה, גברתי הנגידה, שיש ריכוזיות. אז הריכוזיות לא באה רק לידי ביטוי בזה שהריבית שהם משלמים היא גבוהה יותר. היא באה לידי ביטוי בזה שהם לא מקבלים אשראי, בזה שהם לא מקבלים כסף, בזה שהם לא צומחים. אז יפה, אז גדלנו מ-100 מיליארד ל-130 מיליארד. זה חשוב אבל זה לא מספיק.

"ואם צריך לעשות פיקוח, זה אחריות של המדינה. זה לא על אותם גופים שפועלים לפי חוק. אז תבוא המדינה, תתקן את התקנים ואני חושב שאם יש כאן נציגים למשרד האוצר, הם צריכים לבוא ולעשות ולקבוע כללים ולקבוע נקודות כאלה ואחרות. כותבת הנגידה במצגת שקיבלנו – בנקים אינטרנטיים. גברתי הנגידה, מתי יקום עוד בנק בישראל? מי יכול לקבל רישיון בנקאי תחת ה"ויה דולורוזה" של המערכת הבנקאית הקיימת? אנחנו מדינה טכנולגית ויש כל מיני אפליקציות, ולכן במדד היציבות אנחנו מספר אחת. במדד התחרות אנחנו מפגרים בצורה משמעותית מאחור, ואני חושב שבנק ישראל צריך לבוא ולפעול ולראות עוד בימינו אנו את אותם גופים קמים למטרת הדבר הזה.

"אני רוצה להתייחס לנקודה חשובה כאן, דיברו על הריביות ועל ההצעה. נכון להיום, אותם גופים חוץ-בנקאיים נותנים ריבית לאנשים פרטיים עם הגבלת אשראי של פי שניים ורבע מהריבית הממוצעת, שכפי שאמר כאן רונן בצדק, זה 8%. ואז הוגשה הצעה, שגברתי, אולי הובלה על-ידי בנק ישראל, שבאה ואמרה – בוא נגביל את תקרת הריבית גם לבנקים. ומה הייתה אותה תקרת ריבית שרוצים לבנקים? 20%. זה תקרת הריבית שאתם מתכוונים לבוא ולתת לבנקים? ומה שנקרא, עשו חטא על פשע. לא אמרו רק נגיד שהתקרה לבנקים היא 20%. מעכשיו גם הגופים החוץ-בנקאיים 20%. חבר'ה, מי לוקח אשראי ב-20%? למי נותנים אשראי ב-20%? נותנים אשראי ב-20% למי שמעריכים שכנראה לא יוכל לשלם.

"למי שיודעים שייגבו ממנו את השעבודים. ולכן אני אומר לך, גברתי הנגידה, אם הגופים החוץ-בנקאיים, תקרת הריבית שלהם היא 8%, גם הגופים הבנקאיים 8%, אבל מה? תשאלו את כרטיסי האשראי. וכרטיסי האשראי מבלבלים חלק מהלקוחות ונותנים להם גם 13% ו-14%. ועכשיו אני שומע, ובין היתר גם בשיחות סלון, אומרים לי: אלי, תשמע, זה לא רק הריבית. גם מוצאים לנו בכרטיסי האשראי עמלות מיני עמלות. אם אתה בטעות מזמין משהו בחוץ-לארץ, כבר לוקחים לך עמלת סליקה ועמלת גבייה ועמלת המרה, והריבית הופכת להיות ריבית מאוד משמעותית. ולכן, גברתי הנגידה, אני קורא לך להתנגד לתקרה בנקאית של 20%. זה משדר מסר לא טוב לבנקים. ולכן, אחד, או לא לקבוע תקרה, כמו שהייתה עד היום, או לחלופין, תאמצו את התקרה של פי שניים ורבע מהריבית הבנקאית, שהיא 7.8%, ובמרווח של 8% זה יפה מאוד, וגם את הנושא של כרטיסי האשראי.

"נקודה אחרונה לאדוני היושב-ראש. דיבר כאן חבר הכנסת מיקי לוי על נושא חברות הביטוח. וחברות הביטוח, יש בהן מאות מיליארדי שקלים, שכפי המקובל בכל העולם, הן נותנות אשראי. בישראל, אם אתה רוצה לקבל אשראי מחברות הביטוח, יש דבר אחד, אומרים לך: אתה צריך לפחות אשראי של 50 מיליון שקלים. מי זה 50 מיליון שקלים?

"מי יכול לקבל? זאת אומרת, זה אשראי בדיוק לתחום שיש בו תחרות של הגופים הגדולים. ואנחנו צריכים לבוא ולטפל דווקא בגופים הקטנים. ולכן אני חושב, אדוני היושב-ראש, מן הראוי שיצא ממך זימון לחברות הביטוח היקרות שמחזיקות בכספי הציבור, בכספי הפנסיה שלך ושלי ושל יתר הנוכחים כאן. וגם חברים יקרים, אתם חלק מהמערכת הציבורית, תבואו ותיתנו אשראי גם בהיקפים נמוכים. גם לעסקים קטנים, גם למשקי הבית. תבואו ותקימו מערכות שתוכלו לתת אשראי. תודה.

נגידת בנק ישראל קרנית פלוג:"אני רוצה להתייחס לדברים שלך, אדוני היושב-ראש, לגבי ההתייחסות ללווים למשקי הבית בתנאים בעייתיים, ואני רוצה להזכיר שבניגוד לשוק האפור, בבנק ישראל, בחלק מהפיקוח על הבנקים, יש יחידה לתלונות הציבור שמטפלת בתלונות של אנשים שמרגישים שהם נפגעו מהמערכת. אני חושבת שלפני שבוע בערך פרסמנו את הדוח של היחידה הזאת, היו החזרות בהיקף של בערך 3 מיליון שקלים, ומה שיותר חשוב זה שכשיש תלונה שמציפה שיש איזושהי בעיה מערכתית, הפיקוח דואג לעשות טיפול מערכתי בסוג הזה של הבעיות שעולות, וזה כמובן בניגוד מוחלט לאותם נותני אשראי שאינם מפוקחים ושאין להם שום סוג של פיקוח, לא צרכני ולא אחר.

"לגבי הדברים של חבר הכנסת מיקי לוי על הנושא של הלוואות ממוסדיים, אז אני חושבת שזה כיוון מאוד נכון, אנחנו תומכים בו, זו הייתה אחת מההמלצות של ועדת זקן. צריך לזכור שיש חסמים בדרך להקמת מערך חיתום על-ידי המוסדיים. אני חושבת שצריך להתגבר על החסמים האלה וזה בהחלט כיוון, יש לו פוטנציאל גם מהצד של הלווים וגם כחלק מאפיקי ההשקעה בעצם לכספי הפנסיה, שהם מבוזרים ואני חושבת שיש לזה הרבה יתרונות, כיוון שנכון ללכת בו. לגבי השאלה אם ועדת שטרום תתייחס לנושא של גיוון המקורות של האשראי הצרכני, אז בהחלט כן, לצורך הזה היא הוקמה.

"דיברת קודם על הנושא של התיאום בין הרגולטורים. אז קודם כול, יש ועדה שמתאמת, ועדה שנפגשת מדי חודש, עוסקת בתיאום, ועדה של הרגולטורים. מעבר לזה, אני מאוד מקווה שתקום ועדה ליציבות פיננסית שבה יהיו נציגים לכל הגורמים הרלוונטיים והיא תעסוק גם בנושאים האלה.

"על פי ההמלצה , יוקמו איגודי אשראי. אלה אגודות אשראי זעירות אמורות להיות לא מפוקחות על-ידי בנק ישראל ולא להידרש לאותם סטנדרטים יותר מחמירים שמתייחסים לאגודות אשראי בהיקף יותר משמעותי. ופה אני רוצה לומר – מאוד חשוב שאגודות אשראי עם היקף פעילות משמעותי יהיו עם דרישות שיבטיחו את היציבות שלהן. הוגדר מהן אותן אגודות אשראי זעירות, אבל אגודות אשראי גדולות יותר, שבהן יהיו לקוחות רבים, אני חושבת שמאוד חשוב שיהיו דרישות יציבותיות שיבטיחו את זה שכשאנשים יפקידו בהן את הכסף הם גם ידעו שהם יקבלו אותו בבוא העת. ולכן, הדרישות היציבותיות באות להבטיח את זה שהגופים שיקומו יהיו – – –

"הוגדרו התנאים להקמת בנק אינטרנטי. אם יבוא גוף שיחשוב שיש לו יכולת לעמוד בתנאים, להיכנס לשוק הזה ולהיות רווחי, אני מניחה שיקום בנק אינטרנטי. התנאים להקמת גוף כזה הוגדרו. לגבי הריבית, ההגבלה על הריבית, צריך להבין שהריבית של 20% שנקבעה, משקפת לא תנאי שוק נוכחיים. היום הריביות הן אפסיות והבנקים קובעים את הריבית שלהם לפי המקורות שהם מגייסים ואיזשהו מרווח מעל זה. אז הריבית הזאת היא ריבית שהיא עשויה בתנאי שוק מאוד מאוד שונים ללווים מאוד מסוכנים להתקיים, והיא נקבעה באותה רמה כמו הריבית בשוק החוץ-בנקאי.

אייל אלחיאני מטריא (הלוואות חברתיות) : היום, אנחנו ב-Startup Nation מתגאים בהרבה מאוד טכנולוגיה אבל מאמצים אותה אחרונים. כל העניין של מתן אשראי בתמיכת המדינה, בתמיכת הרגולטור, דרך מערכות טכנולוגיות, קיים כבר בעולם מעל עשר שנים. בכל מקום אימצו את זה, אנחנו רואים שיש כאן מענה ללא צורך בהוצאת כספים גדולה, לא על-ידי תקציבים ממשלתיים ולא על-ידי צורך בכל מיני גבירים שישימו כספים. יש כאן מענה שמעביר את הכסף מהציבור לציבור, ללא צורך בעמלות נשך, ללא צורך בריביות נשך, אלא פשוט לבטל את המרווח הבנקאי הכבד מאוד, על-ידי שימוש בטכנולוגיה. הקושי שיש היום, שהרגולטור, במקום לקדם את הדברים האלה, רק מעמיס עוד ועוד חסמים, אם בנוגע למידע שניתן, אם בנוגע לגובה הריבית המקסימלי שניתן לקבל, מהווה אתגר מעניין לכל הטכנולוגיה כי היום אנחנו יודעים לאסוף מידע. בגלל שאין מידע, מתוך האילוץ, מהרבה מאוד פרמטרים אחרים.

"השורה התחתונה היא מאוד פשוטה. יש היום את הממשק לאפשר לכל מה שנאמר כאן לקרות, אני מסכים שלא מחר בבוקר אבל להתחיל את התהליך להסרת החסמים, לשינוי הטרמינולוגיה משוק אפור לעתיד, למשהו לגיטימי שכדאי לקדם, על-ידי העברת כסף מהמוסדיים. יש כבר אפשרות לעשות חיתום מאוד מתקדם שהוכיח את עצמו בכל העולם כבר עשר שנים, גם למשקי הבית, גם לעסקים קטנים, בעלות נמוכה, ברמה מאוד גבוהה, הוכיח את עצמו גם במשברים כלכליים בכל העולם, שדווקא הפלטפורמות האלה הצליחו להתגבר על המשברים בלי לקרוס, למרות שהן לא חיות במרווחים מטורפים כמו שיש היום בבנקים.

משה פרל:"שמי משה פרל, אני מנכ"ל איגוד הבנקים. אני דווקא רוצה להעיר הערה ולהציע לוועדה איזו נקודת חשיבה אחרת ממה שעלה פה. אני גם אומר את זה באופן פרטי כי זה נושא שגם עסקתי בו בעבר וגם בעיקר בגלל שאני חושב שלוועדה הזאת יש יתרון עצום והיא תוכל לתרום. ולכן אני מבקש לעלות רגע לגובה של 30,000 רגל ולהציג לכם. מציע להסתכל על ה-big picture, סליחה על הביטוי. אין לי ספק – לא, אני לא יכול לחלוק, ברור לחלוטין שכל העולם החוץ-בנקאי חייב להיות מוסדר, בזה אני רק אחזור על דברים שנאמרו פה אבל אני כן רוצה לבקש את הזמן שנתת לי על מנת להציע לך איזו נקודת חשיבה אחרת.

"בטווח הקרוב ברור לי לחלוטין, בואו נקרא לזה, שבצד של ההיצע של כסף שיוכל להגיע ולהנגיש את משקי הבית והעסקים הקטנים – אגב, בעיקר משקי הבית; לעסקים הקטנים אין כל כך בעיה אבל לא ניכנס לזה – זה רק יעלה. זה יבוא בעיקר מהצד של הטכנולוגיה. הוסבר פה, היו פה כמה דוגמאות, כולנו מכירים את עולם הפינטק. שתבינו, קצב הצמיחה שם הוא פנומנלי. אנחנו מדברים על משהו שמכפיל את עצמו כל שנה, מדברים על צפי של עשרות מיליארדים עוד חמש שנים. אני מדבר על מיזמי P2P ודוגמאות למה שדיברה הנגידה ואחרים, זה יגיע גם מאגודות אשראי. להערכתי, בשנתיים הקרובות יהיה בנק אינטרנטי בישראל. כלומר, ברור לחלוטין שהציבור ייחשף ליותר ויותר היצע.

"בצד של הביקוש, אנחנו נמצאים בסיטואציה שבה מצד אחד, יוקר המחיה – שאתם עוסקים בו מעת לעת – ומצד שני, סוג של תרבות צריכה שזה חלק מההוויה שלנו, יגרום לציבור להיזקק לכסף הזה, והמשתנה שאני מבקש להוסיף הוא היכולת של הציבור להבין מה הוא עושה, או מה שקוראים "השכלה פיננסית". בכל העולם מנסים למנוע מצב, לא רק באמצעות רגולציה, של goes without saying, אין לי שום כוונה לכפור בזה, אני פשוט לא רוצה לייתר את דברי כי זה נאמר. בכל העולם מקנים לציבור, בעולם הזה של זמינות של כסף. בזמן שדיברנו פה אני קיבלתי שני אס.אם.אסים – אחד, סליחה על הביטוי, להשתלת שיניים, אין לי מושג איך הם הגיעו אלי, והשני לקבל הלוואה ללא ביטחונות מאחד המיזמים האלה. זה פשוט פורץ אלינו. אני חושב שאם הוועדה הזאת תסתכל לא רק על הרגולציה – שאני שוב חוזר על עצמי פעם שלישית: השתלת שיניים זה לא היה להגיד שום דבר על עצמי, זה פשוט מה שהגיע".

מ

מעודכן ל-03/2018

 

ערך הזמן של הכסף –  שקל היום שווה יותר בעתיד – כמה? ובמה זה תלוי?  ומה זה ריבית דריבית?  

אחד החוקים החשובים ביותר בעולם ההשקעות הוא שזמן שווה כסף – אתם משקיעים לתקופה מסוימת, אתם צריכים לקבל על כך כסף; אתם משקיעים לתקופה ארוכה יותר אתם צריכים לקבל על כך יותר כסף.

הכסף שאתם מקבלים תלוי כמובן בסכום ההשקעה שלכם, והוא מבטא את הרווח שלכם (שאמור לגדול ככל שזמן ההשקעה עולה). בפועל, אתם מקבלים על ההשקעה רווח שמתורגם לתשואה – הרווח חלקי ההשקעה. נניח לדוגמה שאתם משקיעים 100 אלף שקל בשוק המניות ואחרי שנה התיק שלכם שווה 110 אלף שקל – הרווחתם 10 אלף שקל, התיק הניב תשואה של 8%.

אם תשקיעו לתקופה ארוכה יותר, נניח ל-4 שנים, אז צפוי שהתיק יהיה שווה יותר (הרבה יותר) – אם נניח שהתיק מניב 10% בשנה, אז הסכום אחרי 4 שנים יגיע ל-146.4 אלף שקל. איך זה? מדוע זה לא 140 אלף שקל (10 אלף שקל כל שנה)? ובכן, בהשקעות יש מחולל ריבית / תשואה שמייצר רווח על רווח. השקעה בהגדרה  מייצרת רווחים על רווחים (תשואה על תשואה, ריבית דריבית), והמשמעות היא שהרווחים שלכם שבעצם נשארים בתיק ההשקעות מניבים רווחים בתקופה שלאחר מכן. ולכן, אם השקעתם 100 אלף שקל ואחרי שנה יש לכם כבר 110 אלף שקל, הרי שבשנה השנייה לא יהיו לכם 120 אלף שקלים (תוספת של 10 אלף שקל בדומה לשנה הראשונה), אלא יהיו לכם 121 אלף שקלים – 110 אלף שקלים בתוספת של 10% (11 אלף שקל). הרעיון הוא שלא רק שה-100 אלף המקוריים שלכם הניבו תשואה של 10% בשנה השנייה, אלא שגם הרווח בסוף שנה ראשונה – 10 אלף שקל, הניב תשואה של 10% שמתבטאת בסכום של 1 אל שקל (10% על 10 אלף שקל).

עוד בנושא מדריכי השקעות

ובהינתן הריבית דריבית, חשוב להבין את ההבדלים הענקיים בין שוק המניות לשוק האג"ח. היסטורית, בגלל הסיכון בשוקי המניות, פוצו המשקיעים בתשואה גבוה יותר – מי שמוכן לקחת סיכון , זוכה לתוחלת תשואה גבוה יותר. וכך כשמסתכלים אחורה, רואים שהבדלים בין שוק המניות שסיפק בממוצע בין 6% ל-9%, לבין שוק האג"ח שסיפק בין 25 ל-4% , מסתכמים לעשרות ומאות אחוזים על פני זמן, ולפערים ענקיים בסכום החיסכון.

כאן, תוכלו להפעיל את  מחשבון תשואת המניות

וכאן, את מחשבון תשואת אג"ח

אבל זהירות – זה לא אומר ששוק המניות עדיפים על שוקי האג"ח, ממש לא, זה מוצר אחר עם רמת סיכון אחרת, ובכלל – הבדיקות האלו נעשו על פני זמן ממשוך, כשבדרך שוקי המניות מתנהגים כמו רכבת הרים, כך שמי שנמצא בגיל מבוגר, דווקא לקוח סיכון גדול מאוד עם הוא חשוף בצורה משמעותית לשוקי המניות. הצעירים יכולים וצריכים להרשות לעצמם חשיפה מעל הממוצע לשוקי המניות. אבל צריך גם לזכור שההיסטוריה אכן במקרים רבים חוזרת, אבל אף אחד לא מבטיח ששוקי המניות לאורך זמן יספקו תשואה עודפת על האג"ח. זה היה ככה בעבר, זה מאוד הגיוני שיימשך, אבל אי אפשר כמובן לחתום על זה.

ולסיכום – הכסף שלכם היום יהיה שווה יותר בעתיד. התשואה תגרום לו לגדול, בכמה? זה כבר תלוי בסגנון ההשקעה ובשווקים הפיננסים. אבל, אם תשקיעו ולא תמשכו, אז תיהנו ממחולל הריבית  – ריבית דריבית (תשואה על תשואה).