קרנות הנאמנות המחקות הפכו בשנים האחרונות למכשיר פופולארי במיוחד גם בזכות דמי הניהול האפסיים, אבל שימו לב – כנראה שזה עומד להשתנות.

הקרנות המחקות הן הפתרון של תעשיית קרנות הנאמנות למעבר הכספים לתעשיית תעודות הסל עוקבות המדדים. הקרנות האלו הוקמו כדי להשאיר את הכסף "בבית", וכנראה שזה הצליח –  30 מיליארד שקל נשארו בבית, אם כי תעשיית תעודות הסל מנהלת מעל 100  מיליארד שקל.

למדריך קרנות מחקות

הקרנות המחקות להבדיל מתעשיית הקרנות המסורתית, עוקבות אחרי מדדים והן בהן שום פעילות של ניהול השקעות. בכך הן דומות מאוד לתעודות הסל. הרציונל בהשקעה במכשירים עוקבי מדדים (שנקראים גם מכשירים פסיביים, ללא ניהול אקטיבי), נובע מסיבה פשוטה – קשה מאוד לאורך זמן לספק תשואה העולה מהמדד, ואם כך, אז מה הטעם לנסות ולנהל השקעות בצורה אקטיבית (לבדוק , לנתח, למכור ולקנות באופן שוטף), צריך פשוט להיצמד למדד.

הקרנות המחקות הושקו בדמי ניהול של אפס כדי להגדיל את האטרקטיביות שלהם מול תעודות הסל, כשלאט לאט הועלו דמי הניהול, אך עדיין נותרו ברוב המקרים, נמוכים.

במגדל שמובילה את תחום קרנות הנאמנות עם היקף כספים מנוהל  של כ-13 מיליארד שקל, החליטו שעד כאן, והחברה דיווחה ה על העלאה קרובה בשורה של קרנות מחקות מאפס ל-0.15% עד 0.25%, בין היתר בקרנות הבולטות האלו – בקרן  s&p 500 MTF  יועלו דמי הניהול מאפס ל-0.25%; בקרנות MTF תל בונד 20,MTF  תל בונד צמודות, MTF צמודות יתר ו-MTF  תל בונד 60, יועלו דמי הניהול מאפס ל-0.2%; ובקרן MTF   אג"ח ממשלתיות יועלו דמי הניהול ל-0.15%.

העלאת דמי הניהול שווה למגדל תוספת הכנסה המוערכת בכ-8.5 מיליון שקל, בהינתן שלא יהיו פדיונות בעקבות המהלך. כאשר רוב התוספת בדמי הניהול מיוחסת לקרנות הגדולות – קרן  s&p 500, ו-קרן MTF   אג"ח ממשלתיות, שמנהלות באזור המיליארד שקלים.

שחקנים נוספים בתעשיית הקרנות המחקות עשויים להעלות גם כן את דמי הניהול, ואחת השאלות החשובות היא האם אקסלנס שהקפיד לשמור על דמי ניהול אפס בקרנות המחקות, יישאר באסטרטגיה הזו או שיחליט על העלאת דמי ניהול. אקסלנס הכריזה כבר ב-2014 /לא תעלה דמי ניהול עד סוף שנת 2015, ומעניין יהיה לראות את תגובתה למהלך.

למדריכים נוספים:

קרנות מחקות – האם כדאי?

תעודות סל – כל מה שצריך לדעת?

מדריך קרנות נאמנות

קרנות סמארט בטא – לא כאלה חכמות

מעודכן ל-01/2023

קופת גמל להשקעה הושקה בסוף 2016 והיא החזירה את קופות הגמל לקדמת הבמה. מאז השקתה, נרשמה נהירה של הציבור אל המוצר הזה שכבר מנהל מעל 25 מיליארד שקל, ובצדק. קופת גמל להשקעה היא קופה שניתן למשוך ממנה את הכסף בכל שלב ובכל גיל ולא דווקא בגיל פרישה. כלומר, היא לא כמו קופות הגמל של פעם שהיו אפשרויות למשיכה רק לאחר 15 שנה או בגיל פרישה. אלא היא בעצם תוכנית חיסכון נזילה שמאפשרת גם מעבר בין מסלולים ללא חיוב במס. כלומר, מדובר בהשקעה נזילה באפיקים שאתם בוחרים עם שתי הטבות מרכזיות – ניוד בלי מס ואפשרות לחסוך עד לפרישה וליהנות מהטבות מס כמו בחיסכון פנסיוני.

בעבר קופות הגמל היו מוגדרות כחסכונות לגיל פרישה, ומשיכה מהן היתה מחויבת בקנס גדול. זה השתנה. ניתן למשוך באופן שוטף, ומי שמעוניין להתמיד ולחסוך בקופת הגמל להשקעה עד גיל פרישה, ייהנה משתי הטבות מס: פטור ממס רווח הון, כלומר מס על רווחי ההשקעות של הקופה, ופטור ממס על הקצבה, שכן קיצבת פנסיה פטורה ממס.

קופת גמל להשקעה נועדה לעודד את הציבור להגדיל את החיסכון הפנסיוני שלו, אך יחד עם זאת לא להכביד על הציבור ו"לנעול" אותו עם חיסכון עד גיל פרישה. כלומר, שהחיסכון והמשיכה ייעשו מרצונו החופשי של החוסך. במוצר אין הטבות בעת ההפקדה, ולא יהיו בו איגרות חוב מיועדות שמבטיחות תשואה. בפועל מדובר במוצר השקעה לטווח קצר עד ארוך, שיכול להיות נזיל בכל רגע; מוצר שמתחרה בכל המכשירים האחרים, לרבות פוליסות חיסכון וקרנות נאמנות, ומגלם הטבות גדולות, לרבות נזילות, גמישות ומעבר בין מסלולים – שלא נחשב כמכירה לצורכי מס, הטבות מס נוספות ועוד, שהופכות אותו למוצר עדיף.

הטבות מס משמעותיות

החוסכים בקופת הגמל להשקעה יכולים לחסוך בקופת הגמל לכל תקופת זמן שירצו, וכן הם יכולים לעבור בין מסלולים שונים בקופה ובין קופות שונות מבלי שזה ייחשב כמימוש, ולכן לא יחויבו במס על הרווח. בעת המשיכה של הכסף הם ישלמו מס רווח הון – מס על רווחי ההשקעות, אלא אם הם חוסכים כאמור לפנסיה, ואז המשיכה דרך הקיצבה תהיה פטורה ממס(עדכונים שוטפים על קופת גמל להשקעה, בתחתית המדריך).

קופת גמל להשקעה היא סוג של קרן נאמנות משוכללת (מה זאת קרן נאמנות? המדריך המלא למתעניינים). החוסכים בעצם משקיעים במכשיר השקעה מסוים, שהם קובעים את התמהיל שלו, ובהתאמה את רמת הסיכון שלו, ובעת מימוש ההשקעה – משלמים מס על הרווח. זו עשויה להיות תחרות גדולה לקרנות הנאמנות וגם לפוליסות החיסכון/פוליסות ההשקעה של חברות הביטוח (מה זאת פוליסת חיסכון/פוליסת השקעה?), שהפכו בשנים האחרונות לפופולריות במיוחד, ולא רק להן – המוצר הזה יכול להתחרות בפיקדונות בבנקים.

לחוסכים יש אפשרות להפקיד בקופת גמל סולידית במיוחד, ובהתאמה עם דמי ניהול מאוד נמוכים, אשר מהווים למעשה תחליף מצוין לפיקדונות – זהו כלי חיסכון והשקעה נזיל עם אפשרות להשאיר את הכסף לחיסכון ארוך טווח וליהנות מפטור ממס, והוא צפוי לספק תשואה לא נמוכה מפיקדונות. "קופת הגמל החדשה תהווה אפיק השקעה חדש ותחרותי. אפיק השקעה הרבה יותר טוב משל הבנקים שמציעים לנו היום בעצם כלום", כך אמר שר האוצר לשעבר משה כחלון ב-2016 עם הצגת תוכנית האוצר להשקת המוצר. "הם יהיו חייבים להציע לציבור מוצרים דומים כדי להתחרות", הוסיף.

קופת גמל להשקעה "מזכירה" את קרנות הנאמנות, פוליסות החיסכון והפיקדונות. יש מגוון של קופות שתחומי ההשקעה שלהן מקבילים לתחומי ההשקעה של קרנות נאמנות ופוליסות חיסכון, וניתן לבחור את רמת הסיכון ובהתאמה להפוך את המוצר לסולידי במיוחד כמו פיקדונות. אלא שמעבר לקווי הדמיון, קופת גמל להשקעה עדיפה בזכות היכולת לעבור בין מסלולים ובין קופות, בשעה שבקרנות נאמנות זה לא ניתן, ואילו בפוליסות חיסכון ניתן לעבור בתוך "הבית" אך לא בין קופות שונות. מעבר לכך, כאמור, היתרון הבולט הוא הטבת מס אם החיסכון יהיה לטווח ארוך – משיכת קיצבה פטורה ממס הכנסה.

החוסכים המתוחכמים מבינים את היתרונות הגדולים של המוצר. עם זאת, חשוב להדגיש – דמי הניהול על קופות הגמל מורכבים משני חלקים – דמי ניהול על ההפקדה ודמי ניהול על הצבירה. דמי הניהול המקסימליים על הצבירה הם 1.05% ועל ההפקדה הם 4% – זה המקסימום, וברוב הגדול של המקרים דמי הניהול נמוכים משמעותית. בפועל, מבדיקה שעשינו מתברר שדמי הניהול על הצבירה הם לרוב בין 0.6% ל-0.8%, ודמי הניהול על ההפקדות – אפס! אלו באופן יחסי דמי ניהול טובים לעומת המכשירים האחרים, המכשירים המנוהלים.

כדי לחשב את דמי הניהול בכל בית השקעות, רשות שוק ההון הקימה אתר בו ניתן לראות את דמי הניהול העדכניים בכל קרן לפי הנתונים שלכם- למחשבון השוואת דמי ניהול

מעבר לכך, אם אתם מחוברים לגוף גדול – ועד עובדים, הסתדרות, חבר וכו', ייתכן שתוכלו לקבל הנחה גם על דמי הניהול מהצבירה. ובכלל – תמיד צריך להתמקח. בפועל ברוב המקרים מיקוח עוזר. אומנם בקופות הגמל להשקעה זה יהיה קשה יותר, אבל אין לכם מה להפסיד, גם עשירית של אחוז זה הרבה כסף לאורך זמן.

הנה דוגמה פשוטה – העברתי לאחרונה את קופות הגמל הוותיקות, שהיו פזורות בכמה בתי השקעות, לגוף אחד שבו ארכז את כל הקופות תחת קופת גמל אחת בניהול אישי וקופה שנייה "רגילה". בשיחת טלפון אחת התאפסו דמי הניהול על ההפקדה, ודמי הניהול על הצבירה ירדו ל-0.35%, ולא מדובר בתיק מאוד גדול, מאות בודדות של אלפי שקלים. זאת רק דוגמה, אבל המסר ברור – אפשר להוריד משמעותית את דמי הניהול.

קופת גמל להשקעה – היתרונות

מעבר ליתרונות המיסוי, יש לקופת גמל להשקעה לא מעט יתרונות נוספים, והנה הם לפניכם:

היתרון הראשון – מוצר לכל תקופה. קופת גמל להשקעה יכולה להיות פתרון לכל משקיע – משקיע לטווח קצר, טווח בינוני וטווח ארוך. היא ממש לא כמו קופת הגמל הקלאסית שהיתה מיועדת רק לטווח ארוך (לפנסיה). כלומר, מדובר במוצר נזיל.

היתרון השני – אפשרות לדמי ניהול נמוכים. המוצר מנוהל על ידי אנשי המקצוע של הגופים המוסדיים ודמי הניהול בו עשויים להיות נמוכים – סביב 0.7% מהצבירה וללא דמי ניהול על ההפקדות. מעבר לכך, זה תלוי ביכולת המיקוח של כל אחד ואחד.

מעבר לכך, אתם גם לא ממש צריכים את הגופים המוסדיים כדי שינהלו לכם את הכסף בקופת הגמל. אתם יכולים להשקיע בקופות גמל בניהול אישי (IRA), שבהן החוסך הוא זה שנותן את הוראות הקנייה והמכירה. קופות גמל אישיות יכולות להיות מוצר השקעה מנצח לרבים מכם – היכנסו כאן להרחבה, במיוחד על רקע ההתפתחויות בתחילת 2016. אז, התקבלה פסיקת בג"ץ בעתירה שהגיש הראל פרימק, שמאפשרת ניהול של קופות גמל אישיות לכל החוסכים לאחר שעד אז זה היה מוגבל לגיל ולהיקף מסוים. בתחילת 2017 אישרה ועדת הכספים של הכנסת לפתוח את קופות הגמל בניהול אישי לכלל השכירים במשק ו מדובר כאן על פוטנציאל גדול גם לקופות וגם לכם – החוסכים.

חוסכים שיש להם פחות ממיליון שקל, ינהלו את התיק בקופת הגמל האישית (IRA) דרך השקעה במדדים (תעודות סל וקרנות מחקות). אם יש להם יותר ממיליון שקל, הם יכולים לנהל את תיק ההשקעות לגמרי לבד. אל תפחדו מהשקעות באופן עצמי – זה לא מפחיד כמו שזה נשמע. יש כיום בשוק שפע של אפשרויות שמבטלות את הצורך בניהול אקטיבי ושוטף. אפשר לייצר תיק השקעות דרך תעודות סל וקרנות מחקות, וכל מה שאתם צריכים לדעת זה את הפיזור הרצוי לכם בהינתן כמה אתם מוכנים להסתכן וכמה אתם מוכנים/יכולים להפסיד? כאן תוכלו להרחיב על השקעות באופן עצמאי.

היתרון השלישי – לא מדובר בכסף קטן. ההטבה הזו מאפשרת לחסוך כספים משמעותיים. מדי שנה נקבעת תקרה לסכומי ההפקדה בקופת הגמל. נכון ל-2023, התקרה הזאת עומדת על 76,449 שקל לאדם. זה הרבה כסף, רוב הציבור בהחלט מסתפק בחיסכון שנתי כזה, והחיסכון הזה הוא שמי – כלומר ניתן לחסוך לכל אחד מבני המשפחה.

היתרון הרביעי – גמישות. אתם יכולים לעבור בין אפיק השקעה – ממנייתי לכללי, ממנייתי לסולידי וההיפך – הכול פתוח. אתם יכולים להחליף מסלולים בתוך החברה עצמה, לדוגמה לעבור מקופת גמל להשקעה סולידית של הראל לקופת גמל להשקעה מנייתית של הראל, ואתם יכולים גם לעבור בין החברות השונות, לדוגמה מהראל סולידית לקופת גמל להשקעה סולידית של מיטב דש. המעבר בין הקופות בתוך אותו גוף והמעבר בין החברות השונות לא ייחשב כמכירה, וזה נהדר כי אז גם לא תחויבו במס.

על פי מס הכנסה, רק בעת מכירה/מימוש יש לשלם מס, וברגע שזה לא מוגדר כמכירה/מימוש, אז אין לכם תשלום מס. המשמעות היא שאם אתם לא צריכים את הכסף, אתם פשוט יכולים לעבור בין האפיקים לפי סגנון ההשקעה שלכם ורמת הסיכון שאתם מעוניינים בו על פני תקופה ארוכה ולצבור הטבות שוטפות. זיכרו – כל עוד אין לכם צורך בכסף, אתם יכולים פשוט לעבור בין האפיקים השונים מבלי לשלם מס. ואגב, גם אם אתם צריכים כסף, במקרים רבים עדיף שלא למכור את הקופה, אלא לקחת הלוואה מהקופה בתנאים מצוינים – לרוב פריים מינוס 0.5%. זה עשוי להיות פתרון טוב כי אתם קובעים את גובה ההלוואה, את התקופה שלה, היא בריבית נמוכה ואטרקטיבית, וזו דרך לא לפגוע בהטבות המס שלכם.

זאת ועוד – גם אם תצטרכו לממש את הקופה בשלב כלשהו, עדיין היא עדיפה על פני המכשירים האחרים. אם אתם חוסכים עד הפנסיה, אז בכלל אתם נהנים מכל העולמות – אתם לא משלמים בכלל מס. כדי ליהנות מיתרון זה צריך שהכסף יימשך כקצבה פנסיונית. משיכת הכסף לאחר גיל הפרישה באופן חד-פעמי (מה שנקרא – משיכה הונית) תחייב במס רווח הון מלא.

היתרון החמישי – אלטרנטיבה מאוד מעניינת לחיסכון לילדים. אתם יכולים להפריש כמה עשרות או מאות שקלים בחודש לטובת חיסכון לילדים, וליהנות מכל היתרונות המוזכרים כאן. אין מוצר שבאמת יכול להתחרות כיום במוצר הזה. זה עדיין לא מבטיח תשואה נהדרת, זה כבר תלוי בניהול של מנהלי ההשקעות בקופה, אבל תנאי הפתיחה של קופת הגמל להשקעה הם מצוינים לעומת כל המכשירים האחרים.

ומה קורה אם קופת הגמל עוברת ליורשים? גם כאן, תהיה קיצבה בלבד, אחרת יהיה תשלום מס. היורשים כפופים לאותו הכלל, ואם הם ירצו למשוך את הכסף באופן חד-פעמי (משיכה הונית), הם ישלמו מס רווחי הון. אם הם ירצו לשמר את הפטור ממס, הם יצטרכו למשוך את הכסף כקיצבה, אבל מתי? שימו לב – רק כשהם עצמם יגיעו לגיל פרישה!

ובכן, מצד אחד מדובר על מוצר נהדר, נזיל בכל רגע, עם פטור ממס על רווחי הון, גמיש – אפשרות לעבור בין מסלולים ובין חברות, עם פטור ממס על משיכה בפנסיה כקיצבה, עם יכולת להשיג דמי ניהול נמוכים, עם יכולת לנהל את הכסף בעצמכם, עם אפשרות צבירת כסף משמעותית. אבל אם רוצים ליהנות מהכול (לא חייבים כמובן), וגם מהפטור ממס בעת פרישה, חייבים למשוך את הכסף כקיצבה. גם אם לא – עדיין מדובר במוצר טוב שיש לו יתרונות על פני חלק גדול מאוד מהמוצרים הקיימים כיום בשוק. לסיכום, לכו על זה!

קופת גמל אישית - כדאי להכיר

הבנקים חוששים – מבקשים הטבות גם לפיקדונות

עידוד החיסכון לטווח ארוך דרך קופות הגמל החדשות, מאיים על הפיקדונות בבנקים. הר הפיקדונות מסתכם ביותר מ-350 מיליארד שקל, ובבנקים חוששים שהתנאים העודפים לקופות הגמל יגרמו להר הזה לזוז לכיוון קופות הגמל. על רקע זה, איגוד הבנקים שיגר מכתב למשרד האוצר, ובו הביע חשש מהטבות המס שיינתנו למשקיעים, מעבר להטבות לחיסכון לפנסיה. בבנקים זועמים על כך שההטבות האלו ניתנות למשקיעים/חוסכים שיכולים להפריש הרבה מעבר לזכויות הפנסיוניות שלהם (לגובה ההפרשה) כפי שנקבע בעבר.

הבנקים סבורים שיש להשוות את התנאים במכשירי ההשקעה (להבדיל ממכשירי החיסכון), כלומר לא לתת עדיפות לקופות גמל לעומת פיקדונות בבנקים. אחרי הכול, קופות הגמל יהפכו למוצר נזיל ואין באמת הבדל בין קופת גמל סולידית מאוד לבין פיקדונות וחסכונות. הצעד של האוצר עלול אכן לפגוע מאוד בפיקדונות.

כך או כך, נזכיר כי רשות ניירות ערך הציעה במהלך 2013 מוצר חדש, קפ"מ, שאותו ייצרו וישווקו הגופים המוסדיים, שיתחרה בפיקדונות בבנקים, אך מסיבות שונות, גם על רקע התנגדות הבנקים, המוצר הזה עדיין לא הושק.

כמה ניתן להפקיד בקופת גמל להשקעה?

בעקבות הלחצים על האוצר מצד הבנקים ומצד קרנות הנאמנות שתופסים את קופת הגמל החדשה כמוצר מתחרה ישיר להם, וכן בהמשך להתערבותה של רשות ניירות ערך ובקשתה להגביל את סכום ההפקדות בקופה החדשה, הוחלט כי תיקבע תקרה שנתית להפקדה בקופת הגמל הזו. נכון ל-2023 התקרה עומדת על 76,449 שקל בשנה. זהו סכום נמוך מהתוכנית המקורית שכיוונה להפקדה של מאות אלפים. אחר כך הסכום ירד ל-100 אלף, ולבסוף נקבע על מעל 70 אלף שקל. עדיין, כשחוסכים במשך שנים מדובר על הטבה ענקית – בעשר שנים אפשר להפקיד 700 אלף שקל וזה לא מעט. חוסכים בגילי 30 פלוס או 40 פלוס יכולים לחסוך ב-20 שנה 1.4 מיליון שקל. זהו סכום מאוד משמעותי, וכאמור ההטבה מאוד גדולה – רווחי ניירות הערך והמשיכה, אם מגיעים עד הפנסיה, פטורים ממס.

לכן מומלץ בכל סוף שנה, בחודש דצמבר, לבדוק את סכום הכסף שהופקד במהלך השנה, כלומר ב-11 החודשים הראשונים של השנה, ואם הסכום הכולל של ההפרשות לא הגיע לתקרה של 71 אלף שקל בשנה זו הזדמנות מצוינת להשלים לסכום המקסימלי כדי למקסם את הרווח ואת ההטבות.

זאת ועוד – זכות ההפקדה של 72 אלף שקל היא לכל אחד מבני המשפחה – גם לילדים, ולכן זה גם אפיק חיסכון מומלץ לילדים. בכל מקרה משפחה של ארבע נפשות יכולה לחסוך בשנה 288 אלף שקל – 4 כפול 72 אלף שקל; משפחה עם חמש נפשות תחסוך 360 אלף שקל – זה כבר כסף גדול.

התרגיל בקופת הגמל להשקעה 

כאמור קופת גמל להשקעה היא שמית, כלומר כל אחד יכול לחסוך בה יותר מ-72 אלף שקל בשנה. גם בת הזוג/בן הזוג יכול לחסוך דרך הקופה, וגם ניתן לפתוח קופות גמל להשקעה לילדים. מדובר על חיסכון פטור ממס בסכום של מיליונים תוך כמה שנים. היתרון המיסויי הגדול, לצד הנזילות, וגם האפשרות להשיג דמי ניהול נמוכים יחסית (בפועל דמי הניהול הם סביב 0.7%-0.6%) מציבים את קופת הגמל להשקעה כפתרון טוב לחוסכים רבים, ואפילו כתחליף לחיסכון פנסיוני. הטבות המס על החיסכון הפנסיוני הן עד תקרת שכר מסוימת (הפרשה של כ-600 שקל מהשכר לשכר של כ-10 אלף שקל), ומאוד ייתכן שבמקום להפריש כספים נוספים לחיסכון פנסיוני, עדיף לאנשים פשוט להפריש את היתרה לקופת גמל להשקעה.

יתרון נוסף של קופות הגמל להשקעה הוא באפשרות לקבל מולן הלוואה. נניח שיש לכם קופת גמל בסכום של 200 אלף שקל, ואתם צריכים 100 אלף שקל. האפשרות המיידית שלכם היא לשבור את קופת הגמל. אבל אז לא תיהנו מכל הטבות המיסוי שבקופה, ולכן יש דרך "לעקוף" את העניין – לקבל מהקופה הלוואה בגובה של עד 80% מהיתרה בקופה לתקופה של עד שבע שנים – ההלוואה הזו לרוב ניתנת בריבית נמוכה ביחס לכל האלטרנטיבות – כי יש לה בטוחה טובה, והיא משמרת את ההטבות שלכם.

החיסרון הבולט כאמור בקופת הגמל להשקעה הוא שצריך לחסוך עד הפנסיה כדי ליהנות מכל הטבות המס – גם בהפקדה, גם במיסוי על הרווחים וגם במיסוי בשימוש בקיצבה. אבל גם אם לא חוסכים עד הפנסיה, מקבלים מוצר עודף ביחס ליתר המוצרים הקיימים בשוק.

כך או אחרת, קופת הגמל הפכה למוצר פופולרי ביותר, וההערכה היא שלאחר ההפקדות בסוף השנה היקפי הכספים בקופות האלו יגיעו לכמה מיליארדים טובים.

איך בוחרים קופת גמל להשקעה ומי המנהלים הטובים?

אז השתכנעתם שקופת גמל להשקעה היא מוצר עדיף על פני השקעות אחרות, אבל איך משקיעים ובמה בוחרים?

איך משקיעים? זה פשוט – יש גופים רבים, כמו מיטב דש, אלטשולר שחם, פסגות, מנורה מבטחים, אי.בי.אי, ילין לפידות ועוד רבים וטובים. אפשר לפנות אליהם, ואפשר גם לעשות זאת דרך האתרים שלהם – כמעט הכול באופן דיגיטלי.

במי לבחור זאת כבר שאלה קשה יותר. ראשית, זה תלוי איזה סוג של השקעה אתם מחפשים – סולידית יותר או פחות. בכל מקרה, יש כמה מסלולים עיקריים: סולידי, מנייתי, והמסלול הכללי שהוא הפופולרי מכולם – שילוב של השקעות בעיקר באג"ח ובמניות.

כל אחד בוחר את המסלול המתאים לו מבחינת סיכון. רק נדגיש שככל שהחוסך צעיר יותר, כך עדיף לו לקחת יותר סיכון ולהיחשף למשקל גבוה יותר של מניות, מהסיבה הפשוטה שכל המחקרים מראים שהשקעה במניות מספקת בממוצע, לאורך זמן, תשואה גבוהה יותר מאפיקים אחרים. ועדיין, כל אחד בוחר על פי רמת הסיכון שלו. נניח שאתם מעוניינים בקופת גמל להשקעה במסלול כללי, הרי יש מעל עשר קופות כאלו, אז במי לבחור? ובכן, חשוב להדגיש כי יש כמה מדדי דירוג שמביאים בחשבון את התשואה של קופת הגמל לצד הסיכון שלה. הסיכון מתבטא בתנודתיות שבתשואה, אלא שהתשואה היא חודשית, וקופות הגמל האלו הן מוצר חדש יחסית, ואין מדגם מספיק מייצג כדי לקבוע את התנודתיות.

בעתיד ניתן יהיה להסתמך על תצפית רחבה יותר ונוכל לקבוע את הסיכון. בינתיים אי אפשר, ולכן המבחן שקיים בשלב זה לבחירת קופת גמל להשקעה הוא מבחן התשואות. זה לא מבחן "שלם". בלי הסיכון אין לו משמעות גדולה – הרי מי שמסתכן יותר אמור להרוויח יותר, לכן מדד אמיתי מעין "מתמחר" את הסיכון הזה, ומציג לנו את התשואה בהינתן הסיכון – יש אגב כמה מדדים בולטים, לרבות מדד שארפ, מדד ג'ייסון ומדד טיילור.

קופת גמל להשקעה – סיכום

1. קופת גמל להשקעה היא מוצר עם הטבות מס גדולות – אין מס על רווחי הקופה, ואין מס על משיכה דרך קצבה (אם חוסכים עד גיל 60), וכן אין מס במעבר בין קופות בתוך החברה המנהלת.
2. קיימת נזילות בקופת גמל להשקעה – אתם יכולים לממש את ההשקעה מתי שתרצו – תצטרכו לשלם מס על הרווח שלכם, ולכן אולי כדאי במקום לממש לקחת הלוואה מהקופה.
3. גמישות – אתם יכולים לעבור בין קופות שונות – אם החלטתם שאתם רוצים להפחית סיכון בתיק שלכם תוכלו לעבור למסלול פחות מסוכן, וההיפך – אם החלטתם שאתם רוצים להיחשף לאפיק המנייתי בשיעור גבוה יותר אתם יכולים לעבור למסלול עם רכיב מנייתי גדול יותר. זאת ועוד – אתם יכולים לעבור בין החברות. מצאתם שגוף מסוים מספק תשואות עודפות על פני זמן, "ומנצח" את הקופה שלכם, אתם יכולים לעבור אליו – זה לא ייחשב אירוע מס, וזאת גמישות מלאה.
4. ניתן להשתמש בקופה כביטחון להלוואה מקופת הגמל – זו ההלוואה הכי טובה שתוכלו לקחת. במקרים רבים עדיף שלא לשבור את הקופה אלא לקחת הלוואה.
5.  דמי ניהול סבירים יחסית – דמי הניהול בגין הניהול של מנהלי הקופה הם 0.7%-0.8% – יחסית לאפיקים אחרים זה סביר. בכל זאת, מדובר בניהול מקצועי של הכספים שלכם.
6.  הפקדה מקסימלית לאדם – 76,449 שקל נכון ל-2023, אבל אם מדובר במשפחה, ניתן להפקיד את הסכום הזה לכל אחד מבני המשפחה. משפחה של חמש נפשות יכולה להפקיד בשנה 360 אלף שקל וזה כבר הרבה כסף, תוך כמה שנים זה יכול להגיע להפקדה של מיליונים פטורה ממס, גמישה, נזילה ועוד.
7. לכו על זה! קופת גמל להשקעה היא מוצר עם תנאי פתיחה טובים יותר מכל מוצר השקעה אחר – זה מתאים לחיסכון חד פעמי, חיסכון חודשי (גם לילדים), וזה בא עם הטבות שלא תמצאו בשום מקום אחר.

עדכונים שוטפים

אוקטובר 2021 – דירוג קופות גמל להשקעה – ילין ואנליסט ראשונות, בתחתית אין הפתעות. התשואה הממוצעת במסלול הכללי מתחילת השנה – 9%, במסלול המנייתי – 15%. בטווח של 12 חודשים מובילה הפניקס, ובטווח הבינוני של 3 שנים – אנליסט.

יולי 2021 – דירוג קופות גמל להשקעה – אנליסט, הפניקס וילין לפידות מובילות בתשואות; אלטשולר שחם מאכזבת. אלטשולר שחם שמנהלת חצי מהיקף קופות הגמל להשקעה הניבה מתחת לממוצע  התשואות המשוקלל של כל הגופים; התשואה הממוצעת במסלול הכללי מתחילת השנה – 7.3%, במסלול המנייתי – 13%

דצמבר 2020 – הסתדרות המורים חתמה עם מיטב דש והראל על הסכם לפיו המורים יוכלו לפתוח קופת גמל  בגופים האלו בדמי ניהול נמוכים של 0.37% (הרחבה באתר הסתדרות המורים)

אוקטובר 2020 – קופת הגמל של עובדי המדינה תנוהל על ידי ענפית אשר מיועדת לעמיתים שהינם עובדי מדינה לרבות עובדי משרד הביטחון, ולעובדי תאגידים אחרים אשר הארגון היציג שלהם הינו הסתדרות עובדי המדינה. הקופה מנהלת תגמולים לשכירים, תגמולים לעצמאים, וקופת גמל אישית לפיצויים. עמ"י מנהלת כ-2 מיליארד שקל, נכון לסוף מחצית 2020, עבור כ-51 אלף עמיתים, אשר נוהלו עד היום על ידי פסגות. (להרחבה בנושא)

יולי 2020 – בחסות הקורונה: תשואה שלילית של 5.4% לקופות הגמל מתחילת השנה. ירידות השערים החדות בשוקי המניות בארץ ובאגרות החוב הקונצרניות פעלו לרעתם של החוסכים בקופות הגמל הכלליות שהשיגו בחודש יוני תשואה שלילית ממוצעת של כ-0.4%. כך לפי הערכות כלכלני מיטב דש, כאשר בעקבות המגמה השלילית החזקה מתחילת השנה הצפי הוא לתשואה שלילית משמעותית יותר של 5.4% בסיכום המחצית הראשונה של 2020.

ינואר  2020- רשות המסים פרסמה היום הוראות המאפשרות לקופות הגמל, חברות הביטוח וקרנות הפנסיה, להעניק פטור מניכוי מס במשיכה חד פעמית של כספים, לאזרחים בעלי הכנסות נמוכות. במסגרת זאת, יוכלו קופות הגמל, חברות הביטוח וקרנות הפנסיה, להעניק לזכאים פטור בעת משיכת כספי תגמולים או כספי פיצויים. (ראו הרחבה בנושא)

ינואר  2019- מאז השקת תכנית חיסכון לכל ילד (ינואר 2017), קופות הגמל להשקעה המנהלות חיסכון באפיק זה השיגו תשואה מצטברת של 6.78%. תשואה זו הושגה לאחר תשואה שלילית של 2.58% שרשמו בדצמבר 2018 על רקע הירידות בשווקים. מנתוני רשות שוק ההון עולה כי היקף הנכסים המנוהלים בקופות החיסכון לכל ילד עמד על 4.909 מיליארד שקל  בסוף שנת 2018, לעומת 2.954 מיליארד שקל בסיום 2017. (לכתבה המלאה)

אוגוסט  2018- קבוצת מור השקעות קיבלה היתר מרשות שוק ההון, הביטוח והחיסכון לרכישת אינטרגמל, ונכנסת באופן רשמי לתחום החיסכון ארוך הטווח. החברה תציע קופות גמל לתגמולים ולפיצויים, קרנות השתלמות וקופות גמל להשקעה, וכן תנהל את קופת הגמל "חסכון לכל ילד", על בסיס הפלטפורמה של אינטרגמל המאפשרת לבצע את כל הפעולות בחשבון באופן דיגיטלי. (דיווח של ביזפורטל)

מאי  2018- קופות גמל יוכלו לקזז חובות פושטי רגל מכספי הפנסיה – אחרי שנים של פסיקות סותרות בערכאות נמוכות, ביהמ"ש העליון קבע בפסק דין תקדימי כי חרף התכלית  הסוציאלית של חסכונות פנסיוניים, קיימות הצדקות שיאפשרו לגופים מוסדיים שנתנו הלוואות כנגד כספי החסכונות, לקזז סכומים אלה מקצבת הפנסיה (ראו הרחבה בגלובס)

דצמבר 2017 – סגן שר האוצר יצחק כהן אמר כי רשות שוק ההון צריכה להגדיל את סכום ההפקדה השנתית בקופת גמל להשקעה מ-70 אלף, לסכום כפול. אמירה זו נתמכת בגישת משרד האוצר. כהן הסביר כי "קופת גמל להשקעה היא מוצר עממי ונגיש המיועד לציבור הרחב שאינו בקי לחלוטין בתחום הפיננסי. למשל הורים שרוצים לחסוך לילדיהם. מהנתונים שיש בידינו עולה שנחסכים בו 180 מיליון שקל בממוצע מדי חודש והסכום הולך וגדל. בתוך שנה בלבד, הכספים המנוהלים בקופות הגמל להשקעה עומדים על 2 מיליארד שקל, ואם הרף יעלה הסכום יגדל וזה טוב לציבור החוסכים".

אוגוסט 2017 – דירוג קופות הגמל להשקעה – כל התשואות בכל החברות המנהלות ובכל האפיקים השונים – מי מובילה ומי מפגרת בתשואות. מדובר על השוואת קופות גמל להשקעה מכל הסוגים ודירוג של כל המסלולים, בינתיים מסתבר כי אלטשולר שחם מוביל בדירוג (ברוב המסלולים). אלטשולר שחם קופת גמל להשקעה עם דגש מנייתי מובילה, וגם אלטשולר שחם קופת גמל להשקעה במסלול הסולידי – אז אולי זה תזמון מצוין, אולי זה מזל, אנחנו נמשיך לעקוב באפן שוטף.

יוני 2017 – דמי ניהול נמוכים בקופת גמל להשקעה לעמיתי חבר – מועדון חבר ובתי ההשקעות אלטשולר שחם ופסגות חתמו על הסכם שלפיו עמיתי חבר ייהנו מדמי ניהול נמוכים במיוחד. הם ישלמו דמי ניהול בסך 0.39% על קופת גמל להשקעה – בערך חצי מדמי הניהול הקיימים בשוק במסגרות אחרות, וזה יתרון גדול במיוחד. מדובר על דמי ניהול מהצבירה (אין דמי ניהול על ההפקדות). מנכ"ל חבר, מוטי לוי, אמר עם חתימת ההסכם: "קופת הגמל להשקעה נועדה לעודד את הציבור להגדיל את החיסכון, ולדאוג לעתידו הכלכלי. כארגון המייצג עשרות אלפי משפחות, אנו מאמינים ש'חבר' צריך לספק לעמיתים מערך שירותים מגוון ואיכותי שייתן מענה לכל הצרכים שלהם בתחומי הפיננסים לרבות בתחומי ההשקעה והחיסכון". חבר הוא מועדון ענק של עשרות אלפי חברים שבזכות היותו גוף בסדר גודל כזה, מקבל הטבות והנחות במקומות שונים – להרחבה על מועדון חבר.

פברואר 2017 – רשות שוק ההון וועדת הכספים בכנסת העבירו את התיקון שלפיו כל השכירים יוכלו להשקיע דרך קופת גמל אישית! זו בשורה של ממש – ככה תהיה לכם שליטה על הכסף שלכם, תדעו במה הכסף מושקע, בכל נקודת זמן, תדעו מה הסיכון בתיק שלכם, ותוכלו לשנות אותו בכל רגע נתון. בשלב זה, ניתן להשקיע במכשירים עוקבי מדדים (מכשירים פסיביים) – תעודות סל וקרנות מחקות. היתרון במכשירים האלו הוא שהם צמודים למדד/ לבנצ'מרק מסוים, והסיכון בהם נמוך מאשר בחירה ספציפית של ניירות ערך. עם זאת, לאנשים שיש להם הבטחה של הקצבה המינימלית (כ-4.8 אלף שקל) יש אפשרות להשקיע בקופת הגמל האישית, במה שהם רוצים – כלומר גם בניירות ספציפיים – להרחבה

ינואר 2017 – קופות הגמל הכי טובות בשנת 2016 – מי השיגו תשואה נאה, ומי בעיקר משכו דמי ניהול

13.11.2016 – הממונה על רשות שוק ההון דורית סלינגר הודיעה שניתן היתר לקופות הגמל להתחיל לשווק לציבור, ולקלוט כספים של חוסכים בקופות גמל להשקעה. צעד זה פתח את האפשרות לחסוך כספים בקופות גמל לטווח זמן קצר ובינוני. ראו הרחבה בדהמרקר

28.6.2016 – הפיקוח על הביטוח ושוק ההון באוצר מוציא הבהרות בקשר לקופות הגמל להשקעה:

בין ההבהרות – קופת גמל להשקעה לא תאפשר הפקדת כספים בחשבונו של עמית בסכומים העולים על התקרה השנתית הקבועה בחוק קופות גמל (תקרת ההפקדה).

חברה מנהלת תבדוק עמידה בתקרת ההפקדה במועד הפקדת כספים לקופת גמל להשקעה ולא בתום שנת הכספים.

כמו כן, מבהירים באוצר – בכוונתנו לתקן את תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל, העברת כספים בין קופות גמל). עד התיקון לא תתאפשר העברת כספים מקופת גמל להשקעה או אליה.

בנוסף יתאפשר מסלול דיגיטלי – בכוונת האגף לחייב חברה מנהלת של קופת גמל להשקעה לפתוח מסלול דיגיטלי שבו פעולות העמית והשירותים הניתנים לו יבוצעו באופן דיגיטלי.

דמי הניהול, מסבירים באוצר, יהיו בהתאם לקופות הגמל האחרות (תקרה של דמי ניהול – 1.05% על הצבירה); וכן בעתיד יתאפשר להשקיע במסלולים שונים וכנראה בהתאם לקופת גמל אישית – בכוונתנו, כותבים באוצר, לתקן את הוראות חוזר גופים מוסדיים (29-9-2015) שעניינו מסלולי השקעה בקופת גמל, כך שההוראות הרלוונטיות לקרנות השתלמות יחולו ביחס לקופת גמל להשקעה. עד למועד התיקון האמור יחולו לעניין קופת גמל להשקעה ההוראות הקבועות לגבי קופת גמל לחיסכון.

23.5.2016 – אושרה קופת גמל להשקעה – זו בשורה חשובה למשקיעים ולחוסכים, תקרת ההפקדה השנתית תעמוד על 70 אלף שקל. 

המוצר הזה כאמור מהווה תחרות גדולה לקרנות הנאמנות, פוליסות החיסכון והפיקדונות, ולכן גם הביקורת נגדו חזקה במיוחד. אבל זה לא עזר לקרנות ולפוליסות – קופת הגמל להשקעה אושרה (23 במאי 2016) – ראו הרחבה בגלובס

ההתפתחויות לקראת אישור התקנות (עד לאישור הסופי)

28.3.2016 – הדיונים על קופת הגמל להשקעה עוברים לוועדת הרפורמות – מהלך שיכול לעכב ולמסמס את הצעת החוק המקורית – "באתי להעביר את החוק כפי שהתחייבתי. מתברר שיש לעשות שינויים מהותיים. התחייבתי שאם אחשוב שיש לעשות שינויים אני לא ממשיך. אני מחזיר את התיקון לוועדת הכנסת ולוועדת הרפורמות",­ אמר ח"כ משה גפני, יו"ר ועדת הכספים, בדיון בוועדה על חוק קופת הגמל להשקעה. גפני ניסה להעביר את הצעת החוק לוועדת הכספים ולא לוועדת הרפורמות. בדיון בוועדת הכספים נשמעו חילוקי דעות קשים בין יו"ר רשות ניירות ערך, פרופ' שמואל האוזר,­ שמתנגד לחוק מאחר שלטענתו הוא יפגע במסחר בבורסה ובשחקניות בבורסה, לבין נציגי האוצר, שאמרו שאפיק ההשקעה הזה מיטיב עם ציבור החוסכים.

כאן, תוכלו לקרוא את רחלי בינדמן מ"כלכליסט" שמסבירה איך בגלל פוליטיקה, אגו ומאבקים אנחנו עשויים שלא לקבל את המוצר המצוין הזה – קופות הגמל להשקעה.

22.5.2016 – קרנות הנאמנות מבקשות את אותם התנאים של קופת גמל להשקעה."קרנות הנאמנות וקופות הגמל להשקעה הן בעלות אותו פרופיל סיכון, ולכן פונות לאותו סוג לקוחות", כותב אלי בבלי, יו"ר איגוד מנהלי קרנות הנאמנות, במכתב למשה גפני, יו"ר ועדת הכספים בכנסת – "ולכן נדרש לוודא שקרנות הנאמנות תוכלנה להתחרות בתנאים שוויוניים והוגנים גם על רקע הצעת מכשיר ההשקעה החדש לציבור" – הרחבה ב"גלובס". המכתב מוגש על רקע הדיונים הקרובים בוועדת הכספים, כך שבקרוב נדע מה באמת יקרה עם קופות הגמל להשקעה.

28.3.2016 – הדיונים על קופת גמל להשקעה עוברים לוועדת הרפורמות – מהלך שיכול לעכב ולמסמס את הצעת החוק המקורית – "באתי להעביר את החוק כפי שהתחייבתי. מתברר שיש לעשות שינויים מהותיים. התחייבתי שאם אחשוב שיש לעשות שינויים אני לא ממשיך. אני מחזיר את התיקון לוועדת הכנסת ולוועדת הרפורמות",­ אמר ח"כ משה גפני, יו"ר ועדת הכספים, בדיון בוועדה על חוק קופת הגמל להשקעה. גפני ניסה להעביר את הצעת החוק לוועדת הכספים ולא לוועדת הרפורמות. בדיון בוועדת הכספים נשמעו חילוקי דעות קשים בין יו"ר רשות ניירות ערך, פרופ' שמואל האוזר,­ שמתנגד לחוק מאחר שלטענתו הוא יפגע במסחר בבורסה ובשחקניות בבורסה, לבין נציגי האוצר, שאמרו שאפיק ההשקעה הזה מיטיב עם ציבור החוסכים.

מדריכים נוספים

כל סוגי קופות הגמל – יתרונות וחסרונות

פוליסות חיסכון – מה ההבדל בינם לבין קרנות הנאמנות

כך תחסכו לפנסיה

הפנסיה שלכם בסכנה, תתכוננו!

רוצים לדעת כמה כסף יהיה לכם בפנסיה? תוכלו להיעזר במחשבונים שלנו:

מחשבון פנסיה

מחשבון קצבה בפנסיה

כל מה שצריך לדעת לפני שנכנסים לתחום – מדריך פורקס

מה זה קוקו? מה ההבדל בינו לבין אגרות חוב רגילות? ומה הריבית עליו?

אגרות חוב הם מכשיר ההשקעה הנפוץ ביותר בבורסה, יותר מהמניות – אולי זה נשמע מפתיע, אבל כן, חברות נוהגות לגייס יותר בחוב ופחות  בהון. יש לכך, שיקולים רבים, ובעיקר היכולת של הבעלים לשמר את השליטה והבעלות – גיוס במניות (בהון) מדלל את בעלי המניות; גיוס בחוב, לא מדלל, ויכול ליצור הזדמנויות לחברה באם היא יודעת לייצר תשואה גבוה יותר מהריבית על החוב.

החוב המונפק נושא ריבית שתלויה בסיכון עם דגש על הסיכון הספציפי של המנפיק, כשבפועל לאחר ההנפקה אגרות החוב עולות ויורדות בהתאמה לסיכון שמעריכים השחקנים בשוק – ככל שהסיכון גדול יותר וקיים חשש שיכולת החזר נפגעת, התשואה האפקטיבית על האג"ח תעלה (מחיר אגרות החוב יירד), וההיפך – ככל שהביטחון בחברה גדול יותר, הסיכון קטן יותר, הריבית תרד (אגרות החוב יעלו). מחיר אגרות החוב תלוי כמובן גם בנתוני המקרו של הכלכלה, ובעיקר – הריבית שהיא סוג של בנצ'מרק/ מדד ייחוס – אגרות החוב אמורים לתת למשקיעים בהן תשואה גבוה מהריבית חסרת סיכון, כל אגרת והסיכון הספציפי, שקובע את הריבית שלה. כאן, הרחבה על כל סוגי אגרות החוב

אגרות החוב נתפסות באופן כללי כמסוכנות פחות ממניות – אחרי הכל, בזמני משבר, חדלות פירעון, בעלי המניות אחרונים בתור; מחזיקי החוב קודמים להם, ואם יש לאגרות החוב ביטחונות אז על אחת כמה וכמה שהן עדיפות מבחינת סדר נושים.

במהלך שנת 2015 נכנס לשוק המקומי מכשיר חדש שהוא ייצור כלאיים מעט מוזר – קוקו – בין הון להתחייבות.

מה זה קוקו?

אג"ח קוקו (CoCo Bonds – "Contingnet Convertible Bond")  הוא מכשיר חוב  של הבנקים שנחשב על פי תקנות בזל 3 כחלק מרובד ההון המשני של הבנקים (להבדיל מהרובד הראשון שמורכב בעיקר מהון ). הקוקו הונפק לראשונה אחרי המשבר של סוף 2008 על ידי לוידס האנגלי, וזו היתה אחת הדרכים שהבנק חשב לצאת מהבעיות המימוניות והתזרימיות שלו. בהמשך הפך הקוקו לסוג של פתרון קסם למאות בנקים ברחבי העולם כשנכון לתחילת 2016 גויסו מעל 400 מיליארד דולר במכשיר זה (כ-7%-9% מהיקף הגיוס הכולל של חוב במערכת הבנקאית העולמית).  קצב הגיוס השנתי בקוקו עומד על כ-100 מיליארד דולר כאשר הבנקים האירופאיים הם "הלקוח" הגדול של הקוקו, במיוחד הבנקים בבריטניה.

היתרון של הקוקו בעיני הבנקים שהוא סוג של הון והם "נבחנים" על ידי הבנקים המרכזיים בהיקף ושיעור שכבת ההון. לבנקים צורך גדול, אפילו הכרחי,  לחזק את ההון שלהם (לרבות רובד שני) ולכן הם מגייסים במכשיר זה. אבל רגע – מה זה בעצם הקוקו – התחייבות (אג"ח) או הון עצמי (מניות) ?

קוקו – בין התחייבות להון 

למעשה, מדובר בסוג של אגרת חוב, אבל זו לא אגרת חוב קלאסית. זו אגרת חוב שבמצב של משבר, חדלות פירעון של הבנק, היא לא מתנהלת כמו אגרת חוב רגילה, אלא היא קרובה יותר למניה (ואז הסיכון גדול וההפסד יכול להיות מאוד משמעותי), ואילו במצב רגיל, היא אג"ח לכל דבר (אם סיכון מוגבל)– איך מתמחרים אגרת חוב כזו? שאלה לא פשוטה. מצד אחד, האם הבנקים כאן עשויים להגיע למשבר? הכל יכול להיות, וצריך לתמחר זאת, אך בעשורים האחרונים, למרות משברים גדולים בעולם, הבנקים כאן, לא ממש נפגעו – הפיקוח על הבנקים שומר עליהם מצוין. ובכל זאת, תרחישים לכאורה לא מתקבלים על הדעת, כבר התרחשו בעבר. שוקי ההון לימדו אותנו שהמציאות עולה על כל דמיון.

הקוקו מסוכן יותר מאגרת החוב, אבל הוא גם ממש לא קרוב למניה. הקוקו בניגוד למניה לא מקנה למחזיק חלק מהבעלות על הבנק וזכות להשתתף ברווחים (דיבידנדים) הקרבה שלו למניה היא רק בזמני משבר, אלא שאז מתברר שמדובר במכשיר מאוד מסוכן –  הקוקו הוא אגרת חוב שבזמני חדלו פירעון נחותה מאגרות החוב הרגילות של הבנק.  בניגוד לאג"ח רגילות, שבמקרה של קשיים או פירוק למחזיקי האג"ח זכות לקבל את כספם לפני בעלי המניות, הקוקו תימחק משבר.

כל התנאים האלו אמורים להתבטא במחיר הקוקו, פשוט המשקיעים אמורים לדרוש ריבית גבוה יותר על הקוקו מאשר על אגרות חוב רגילות של הבנק.  הריבית תלויה בתנאי אג"ח הקוקו, ובמילים אחרות, מתי מופעלים הטריגרים שיהפכו את האגרות חוב למסכנות (לסוג של מניות). התנאים האלו כתובים בתשקיפי האג"ח וכשהן מופעלים מתקיימת מחיקה של חוב או  ההמרה למניות. לכאורה, אלה תנאים תיאורטיים, זה נראה רחוק, אבל בפועל, בזמני משבר הטריגרים יכולים להיות מופעלים, והנהלת הבנק תדרוש למחוק את הקוקו או להמירן למניות. מעבר לכך, הפיקוח על הבנקים יכול לקבל החלטה לקבוע שכספי המשקיעים בקוקו ימחקו לחלוטין, אם יחס הלימות ההון (היחס בין ההון שהבנק צריך להחזיק ביחס לנכסי הסיכון שלו) יירד מתחת ל-5%. הבנקים נמצאים היום בשיעור הלימות הון כפול (פחות או יותר), ועדיין, ייתכן תרחיש שהבנק עדיין עם הון חיובי (ומשמעותי) ובכל זאת מוחקים את הקוקו, ואגב במצב כזה המניות עדיפות על הקוקו – הן לא יימחקו לחלוטין, אם כי תלוי בכל סדרת קוקו והתנאים התשקיפיים שלה (במקרים מסוימים יהיה מדובר במחיקה חלקית).

הקוקו מזכיר את כתבי ההתחייבות הנדחים של הבנקים, אבל זה ממש לא אותו המכשיר – הקוקו מסוכן יותר. כתבי ההתחייבות הנדחים נחותים רק במקרה של פירוק. לקוקו יש נחיתות בכל מצב של מצוקה , זו נחיתות מובנית בסדרי הנשייה. כלומר, תיאורטית כאמו ייתכן מצב שיחס ההון יורד, הקוקו מאבד מערכו, ואילו כתבי ההתחייבויות לא נפגעים באותה המידה.

הריבית על הקוקו

השאלה הגדולה – האם השקעה בקוקו שווה את הסיכון? והשאלה הזו תלויה כמובן בתמחור של המוצר הזה. באירופה הנפיקו הבנקים הגדולים, בשנים האחרונות, קוקו בריבית של בין 5% ל-7% , כך שמדובר בפרמיה של סביב 4% ביחס לאגרות חוב רגילות (פרמיה נמוכה יותר ביחס לאגרות חוב נחותות).

בארץ גייס בנק לאומי 750 מיליון שקל בריבית של 3.25% , מרווח של 2.18% מעל אגרות חוב ממשלתיות חסרות סיכון. על פי התשקיף ירידה אל מתחת לשיעור הון של 5% תביא להמרת הקוקו למניות, ובהינתן שהפיקוח על הבנקים יכול לקבוע את מחיקת הקוקו בתנאי קיצון.  האם הריבית הזו גבוה?  לא בטוח, מה שברור שבהנפקה הזו הדירו את רגליהם גופים מוסדיים על רקע המעיין אזהרה של הפיקוח על שוק ההון. בהנפקה השתתפו שחקני נוסטרו גדולים, אבל זו אחיזת עיניים – שחקני הנוסטרו מהר מאוד יגזרו את הקופון שלהם (הנובע בעיקר מעמלת הנפקה) וימכרו את הקוקו בשוק, ומי שיקנה יהיו המוסדיים, מאוד יכול להיות שבמחיר גבוה יותר.

ואכן, אג"ח קוקו של בנק לאומי עלה בים במסחר הראשון ב-0.8% והמשתתפים בהנפקה גרפו כ-1.3% (יחד עם עמלת החיתום וההפצה).

בשוק של ריבית אפסית, בשוק של הר כספים שמחפש אלטרנטיבות השקעה, הקוקו יכול להיות מוצר השקעה מבוקש, והריבית על הקוקו יכולה עוד לרדת. אבל, אסור לשכוח את הסיכונים גם אם הם נראים רחוקים מאוד.

בסוף 2015 הושלמה הנפקת הקוקו הראשונה של בנק מזרחי טפחות. הבנק נמצא בחקירות של הרשויות בארה"ב בקשר למעורבותו בסיוע, לכאורה, ללקוחות אמריקאיים להעלים מס; ועל רקע המצב החליטו בבנק מזרחי לבצע הנפקה פרטית של אג"ח קוקו לגופים מוסדיים ולא לציבור  – ההנפקה של מזרחי היתה בהיקף של 417 מיליון שקל (לעומת 750 מיליון שקל של בנק לאומי) ומרווח הריבית ביחס לאג"ח ממשלתיות, היה גבוה מאשר הגיוס של לאומי – 3% עד 3.25% (ריבית משתנה בהתאם לתקופת הקוקו – מזרחי גייסו קוקו לשלוש תקופות – 7,8, ו-10 שנים)

על פי תקנות באזל 3, בחמש השנים האחרונות לחיי אגרות החוב מסוג קוקו , מכירים בחלק מסכום החוב כהון (רובד שני). לחישוב ההון (הרגולטרי) תופחת הקרן  ב-20% מדי שנה. כלומר, ככל שאורך חיי הקוק קצר יותר כך היתרון שלו מבחינת הבנקים נמוך יותר.

קיים הבדל עקרוני בין הנפקת מזרחי טפחות (הנפקת הקוקו הראשונה בארץ) לבין הנפקת לאומי (הנפקת הקוקו השנייה) – אם הטריגר יופעל באג"ח קוקו של מזרחי אזי תהיה מחיקה. אם הטריגר יופעל בקוקו של לאומי לא תהיה מחיקה אלא המרה למניות. יש לכך, כמה משמעותיות, אחת מהן היא הסחירות – הבורסה לא מאפשרת רישום של נייר ערך שעשוי בתנאים מסויימים להימחק – ולכן, האג"ח של מזרחי טפחות לא סחיר בבורסה (ויש לכך גם השלכות על המחיר).

ככל שהריבית ירדה, כך כמובן גם הריבית על אג"ח הבנקים ועל אג"ח קוקו ירדה.   במרץ 2021 גייס בנק מזרחי טפחות לראשונה בחו"ל (ארה"ב) אג"ח קוקו דולרי ל-10 שנים בריבית של 3.08%. 

הקוקו בספרי הבנקים      

הקוקו מוצג בספרי הבנקים כסוג של התחייבות, וזה לא טריוויאלי – הרי מדובר במכשיר שהוא ייצור כלאיים בין הון לחוב, בדומה לאגרות חוב להמרה ש"זוכות" לטיפול חשבונאי מיוחד (נגזר משובץ – התחייבות שיש במסגרתה גם חלק הוני). אלא שהטיפול החשבונאי המסתמן לגבי הגיוסים בארץ הוא שהן יירשמו במסגרת ההתחייבות, כאשר כל הריבית תירשם כהוצאה (גם הריבית ה"רגילה" וגם הריבית הניתנת כפיצוי בגלל הסיכון שבהפעלת הטריגר).

עם זאת, ייתכן מצב שהבנקים יירשמו את ההתחחיבות בגין הקוקו בשיטת השווי ההוגן (ולא בשיטת העלות המופחתת שבעצם מתיישרת עם נתוני ההנפקה – ריבית בהנפקה, מחיר בהנפקה וכו). ברישום של שווי הוגן , וכך זה נרשם על פי הגישה האמריקאית, המחיר בשוק הוא הבסיס   לרישום בספרים, ומכאן שאם האג"ח קוקו יירד בשוק, ההתחייבות תהיה קטנה יותר והבנק ירשום רווחים (הירידה בהתחיייבות בין התקופות היא רווח). וההיפך – אם האג"ח יעלה בשוק, אז הבנק ירשום התחייבות גדולה יותר והפסד. יש כאן אבסורד מובנה – ככל שמצב הבנק פחות טוב אזי האג"ח קוקו (שהמשקיעים בו מתמחרים את הסיכון) ייסחר במחיר נמוך יותר ויוצג דווקא רווח שוטף. רווח שעשוי דווקא לחזק את ההון של הבנק ואת עמידתו בתנאים של בנק ישראל.

האם הקוקו מסוכן? או לא?

 עם הגיוסים הראשונים של קוקו בארץ, התעורה שאלה קריטית – האם מדובר בסוג של אגרות חוב וכך צריך לתמחר אותו, או שצריך להתייחס אליו כמוצר היברידי עם טריגר לא שולי להפוך למניות.  כאן תוכלו למצוא את הדיונים בתקשורת –

הקוקו לא מסוכן

אג"ח קוקו – זאב בעור כבש

לכתבות קשורות:

בנק מזרחי מגייס קוקו בארה"ב לפי ריבת של 3.08% – הרחבה בדהמרקר

בנק ירושלים נערך לגייס באג"ח קוקו – היקף הגיוס צפוי להיות 100 מיליון שקל, אג"ח אמורות להיסחר בבורסה ויהיו עם מנגנון מחיקה

הבנק הבינלאומי מתכוון לגייס אג"ח קוקו – היקף הגיוס הצפוי יהיה 150 מיליון שקל, וגם הבינלאומי מתכוון שאגרות החוב יהיו סחירות עם מנגנון של מחיקה (להבדיל ממנגנון של המרה).

ביקושים גבוהים לאג"ח קוקו של הבינלאומי – ביקושים של פי ארבע ויותר לאג"ח קוקו של הבינלאומי; הבנק יגדיל את היקף הגיוס – הרחבה בגלובס

 למדריכים קשורים:

השקעה באג"ח – כל מה שצריך לדעת

השקעה בקרנות נאמנות אג"חיות (להיזהר מדמי הניהול – שלא יאפסו לכם את התשואה)

איך להשקיע לבד…

השקעה במניות – כל מה שצריך לדעת

השקעה באג"ח כל מה שצריך לדעת

בנק הפועלים מציע ללקוחותיו חיסכון במבצע – "חיסכון עולה בדרך שלך" . מדובר על תוכנית חיסכון שקלית (לא צמודה) ל-3 שנים, עם ריבית עולה ותחנות יציאה מתום שנה וחצי וכל חצי שנה לאחר מכן. בבנק קוראים למוצר חיסכון שקלי, אבל אין ממש הבדל בין חיסכון שקלי לפיקדון שקלי.

בבנק מוסיפים כי הריבית תחושב במונחי ריבית דריבית חצי שנתית לפי הריבית הנומינלית השנתית בגין תקופת החיסכון בפועל. למפקידים החל מ- 50,000 ש"ח תינתן ריבית קבועה ועולה, כלומר ככול שנשארים יותר זמן עם הפיקדון/ חיסכון מרוויחים יותר (תשואה גבוה יותר).

והנה התשואה – בשנה וחצי הראשונות הריבית הנומינלית השנתית היא 0.25%.

בחצי השנה שלאחר מכן הריבית השנתית תעלה ל-0.45% ויחד עם הריבית לתקופה הקודמת מדובר בריבית מתואמת ממוצעת של 0.3%. כלומר, למי מפקיד היום בידיעה שהוא נשאר שנתיים הרי שמדובר בריבית שקלית קבועה של 0.3%.

בחצי השנה שלאחר מכן, הריבית תעלה ל-0.65% ותעלה את ממוצע הריבית המתואמת השנתית ל-0.37%. בחצי השנה האחרונה הריבית תהיה גבוה –1.75% , והיא תעלה את הריבית השנתית הממוצעת ל-0.6%.  במילים פשוטות, למי שמעוניין לחסוך לשלוש שנים יש אפשרות להשיג תשואה של 0.6% בשנה (למשקיעים שיש ברשותם מעל 50 אלף שקל להשקעה בפיקדון/ חיסכון זה).

תחנות היציאה בפיקדון הם לאחר שנה וחצי וכל חצי שנה שלאחר מכן. כאן, תוכלו לקבל את הפרטים המלאים על הפיקדון.

בפועלים מציעים פיקדון נוסף – "דאבל שקל שקל"  – פיקדון שקלי משולב ל-30 חודשים, כאשר ב-15 החודשים הראשונים הריבית השקלית קבועה וידועה מראש (ללא הצמדה), וב-15 חודשים הנוספים הריבית השקלית  משתנה, כנגזרת מ"ריבית הפריים" בניכוי מרווח קבוע. הריבית בשתי התקופות מחושבת כריבית דריבית שנתית. סכום המינימום להפקדה – 10,000 ש"ח וכאן תוכלו לראות את הריבית שמציע בנק הפועלים ופרטים נוספים על הפיקדון.

על רקע הריבית הנמוכה, הפיקדונות הפכו להיות בשנה האחרונה אטרקטיביים יותר מהקרנות נאמנות הכספיות והשקליות, בעיקר בגלל שבקרנות האלו משלמים דמי ניהול שלרוב מאפסים את התשואה ואף מעבירים אותה למינוס. במערכת הבנקאית נכון לתחילת 2016 מנהלים פיקדונות בהיקף העולה על 300 מיליארד שקל.

איזה סוגי פיקדונות קיימים?

 פיקדון לא צמוד –  פיקדון בשקלים שאינו צמוד למדד, ולא רק למד המחירים לצרכן; הוא גם לא צמוד לשער של מטבע חליפין. הפיקדון מניב ריבית שקשורה ותלויה בריבית הפריים. רוב הפ]יקדונות כאן הן פיקדונות שקליים (לרבות הפיקדון/ חיסכון של פועלים שמפורט לעיל).

פיקדון צמוד למדד המחירים לצרכן –  בפיקדונות אלה מקבל המשקיע את השינויים במדד המחירים לצרכן. כלומר, הקרן והריבית השוטפת, צוברות את עליית המדד, הם תשולמנה למפקיד בסוף התקופה בהתאם למדד בתום התקופה לעומת המדד בתחילת התקופה.

פיקדון צמוד למט"ח (פצ"ם) – פיקדונות שמתנהלים אמנם בשקלים, אבל הם צמודים לשער החליפין, לרוב לשער הדולר. פיקדון זה נושא מעבר להצמדה למטבע, גם ריבית נקובה. גם בהקשר לפיקדון צמוד מט"ח יש לבדוק אם קיים שער רצפה, ומעבר לכך להבין את מנגנון ההצמדה, לאיזה שער חליפין יש להתייחס, מקובל שזה השער היציג, אבל יש פיקדונות שהבסיס הצמדה שלהם הוא שער ההמחאות וההעברות.

פיקדון במטבע חוץ –   פיקדון שהמתנהל במט"ח. פיקדון זה נושא ריבית, אבל הבנקים משלמים ריבית על הפיקדון רק מעבר לסכום מסוים  שהם קובעים. שיעור הריבית בפיקדון זה תלוי בריבית של המטבע שבו הוא מתנהל, כגון לייבור דולרי, לייבור אירו .

פיקדון מובנה – פיקדון שיש לו רצפה, המשקיעים מקבלים את קרן ההשקעה המקורית (הנומינלית), שאמנם מבטאת הפסד, אבל מנגד המשקיעים יכולים ליהנות ממענק תשואה בהתרחש אירוע מסוים שקשור לנכס הבסיס (יכול להיות מדדי מניות, מניות, מט"ח , סחורות ועוד).

איך זה שהשליטה בדורי עם הון של 267 מיליון נמכרה ב=9.3 מיליון שקל? מה הזכויות על שטר ההון בדורי, ואיך הוא מייצר ללוזון כרית ביטחון גדולה?  

ההון העצמי של דורי מסתכם ב=267 מיליון שקל, ולמרות זאת גזית מכרה את השליטה (84%)  בדורי לעמוס לוזון, ב=9.3 מיליון שקל. איך זה ייתכן? איך זה שלוזון קיבל דיסקאונט של 96% על ההון העצמי? ובכן, זה לא ממש כך – בתוך ההון של דורי יש מרכיבים שהם מעין הוניים והם לא נמכרו/ הועברו ללוזון, אבל רגע לפני הרכב ההון בדורי, מה המשמעות של ההון העצמי?

הון עצמי מבטא את החוב של החברה כלפי בעלי המניות שלה, חוב שנוצר מתחילת הדרך ועד המאזן האחרון. לרוב בעת הקמת חברה, הבעלים מזרימים אליה כסף שמסווג כהון עצמי, זו ההתחייבות הראשונה שיש לחברה כלפי בעלי המניות, ובהמשך  ההון העצמי גדל או קטן בהתאם לרווח או להפסד של החברה. נניח שהקמנו חברה חדשה והזרמנו לה הון של 1 מיליון שקל, ואחרי שנה היא הרוויחה חצי מיליון שקל, אזי ההון העצמי בסוף השנה הוא 1.5 מיליון שקל וזו המחויבות של החברה כלפי בעלי המניות שלה. בתיאוריה החבר האמורה להחזיר את ההשקעה באופן שוטף על ידי חלוקות דיבידנדים (שמחולקים מיתרת הרווחים).

חברות פועלות בזכות הון עצמי והון זר  כשממול החברות – הבעלים מחזיקים במכשירים הוניים (בעיקר מניות שמבטאות מרכיב בהון העצמי)  לצד אגרות חוב (הון זר). גזית החזיקה בשליטה בדורי (כ-84% ממניות החברה) ובשנתיים האחרונות במקביל להפסדי העתק של דורי בניה, היא תמכה בקבוצת דורי דרך הזרמות שנרשמו בדורי קבוצה כשטרי הון צמיתים שנושאים ריבית (שתשלום לפני חלוקת דיבידנד). שטרי ההון האלו רשומים בקבוצת דורי וגם בדורי בניה שכן סכומים נכבדים ממה שהועבר מגזית לקבוצת דורי הועבר במקביל מדורי קבוצה לדורי בניה (שבה היה החור התזרימי הגדול).

שטרי ההון האלו מוגדרים כהון, אבל הם לא מאותה השכבה של מניות. מצד אחד, הם צמיתים ולכן הם חלק מההון העצמי, מצד שני הם נושאים ריבית והם בכך קרובים לאגרות חוב.  מצד אחד אין להם זכויות הצבעה, מצד שני יש להם מעין זכויות הוניות (שנובעות מכך שהם קודמים לדיבידנדים); מצד אחד במצב של הפסדים (כשאין מקום לחלוקת דיבידנדים) אין להם משמעות, מצד שני כשיש רווחים (ויש חלוקות דיבידנדים) אז הם כאמור קודמים לדיבידנדים (מקבלים קודם את הריבית). ייצור כלאיים בין הון סטנדרטי לחוב.

מחיקה גדולה נוספת בגזית?

גזית אמנם מכרה את המניות שלה ללוזון, והוא הפך לבעל השליטה בחברה, אבל את שטרי ההון היא לא מכרה, כלומר – גזית (דרך החברה גזית פיתוח המרכזת את הפעילות בארץ) אמנם יצאה מהשליטה, העבירה את כל הסיכון/ חשיפה לאחר, אבל אם איכשהו תהיה השבחה היא תהנה מהריבית. והנה המספרים, כפי שדיווחה גזית בהודעה על המכירה – "נכון ליום 30 בספטמבר 2015, רשומה ההשקעה בדורי קבוצה בספרי החברה (בניכוי חלק המיעוט בגזית פיתוח) בסך נטו של כ=225 מיליון שקל מתוכם שטרי הון שנותרו בבעלות גזית פיתוח בסכום של כ=351 מיליון ש"ח שקוזזו בהשקעה שלילית בסך של כ=126 מיליון שקל בגין מניות דורי קבוצה. השפעת המכירה על ההון העצמי המיוחס לבעלי המניות של החברה אינה צפויה להיות מהותית. החברה תבחן את שוויו של שטר ההון ובהתאם את ההשלכות החשבונאיות הנוספות על דוחותיה הכספיים".

המספרים האלו מעידים על כך שההון העצמי של החברה לא עמד בהפסדים, היא עברה לגירעון ובהתאמה גזית הציגה את ההשקעה בדורי כשלילית, אבל מכיוון שנעשו הזרמות נוספות במסגרת שטרי הון, הם עיבו את ההון, העבירו אותו להון חיובי ואת ההשקעה כולה לחיובית – ההשקעה לפני שטר ההון היא שלילית – מינוס 126מיליון שקל, שטר ההון על סך של 351 מיליון שקל, מביא את ההשקעה כולה ל=225 מיליון שקל. כלומר גזית רגע אחרי המכירה, עם השקעה של כ=225 מיליון שקל (כפוף להתאמות לרבות, התרומה מהמכירה בסך 10.7 מיליון שקל שתתקזז מההשקעה) ועולה שאלה אם הסיכוי הזה לקבל ריבית (אם בכלל) שווה את הסכום הזה. צריך לעשות כאן בדיקה (לא מורכבת) של ערך הנכסים (ערך כלכלי), בניכוי ההתחייבויות, ואז לראות אם נשאר משהו לבעלי המניות ולבעלת שטרי ההון – לא ממש בטוח שהשטרות האלו שווים סכום משמעותי (אם בכלל), במיוחד בהינתן שיש עננה מעל אגרות החוב, ומכאן שיש תרחיש שכבר בדוחות הקרובים גזית תמחק סכום משמעותי נוסף בגין דורי, אבל לפחות היא סוגרת את הדימום.

האופציה של לוזון

עד כאן מהזווית של גזית, מהזווית של לוזון זה נראה אחרת. לוזון משלם אחוזים בודדים (4%) משווי ההון העצמי, אבל הוא מקבל שכבה גדולה בהון שאינה ממש שלו (שטר ההון), ובכל זאת – הוא מקבל סוג של מימון קבוע גדול שאין לו תפוגה. העסקה של לוזון היא בעצם רכישת אופציה ממונפת מאוד – תמורת 9.3 מיליון שקל, הוא רכש נכסים שעל פי הדוח לספטמבר 2015 מוערכים בקרוב ל=800 מיליון שקל. אז נכון, חלק רשומים ביתר, ואולי בדורי בניה הדימום יימשך, אבל יש גם מקומות שיכולים להשביח על הרשום בספרים לרבות דוראד. מול הנכסים האלו יש חובות – אגרות חוב, בנקים, כך שאחרי החובות יש הון של 267 מיליון. גם אם נניח שכל ההשקעה הרשומה בדורי בנייה תתאפס, וגם אם הפעילות בפולין (רונסון) רשומה ביתר, וגם אם נפחית את ערך הנכסים הנוספים, יש ללוזון כרית ביטחון מאוד גדולה (שנובעת משטר ההון), דורי יכולה להפסיד עוד עשרות ומאות מיליונים ועדיין לוזון לא יפסיד.

בעל השליטה בקבוצת גזית- גלוב, חיים כצמן, צריך להגיד תודה ענקית לאורי אדלסבורג שסיפק לו דרך מילוט אלגנטית, מקבוצת דורי השוקעת. אדלסבורג שהוא בעל מניות בדוראד (תחנת כוח שדורי מחזיקה בה) וגם מספקי הציוד של דוראד, וגם מסוכסך עסקית ומשפטית עם גזית-גלוב (בקשר לפעילות דוראד), רכש את המניות של בית ההשקעות פסגות בדורי (7.6%), כדי להכשיל את גזית בהצעת הרכש לרכישת מלוא המניות של קבוצת דורי ומחיקתה מהמסחר. האינטרס שלו, היה כנראה להפעיל לחץ בזירה אחרת (רכישת הנתח של דורי בדוראד).

ובסיבוב הראשון אדלסבורג אכן הצליח בגדול – הצעת הרכש נכשלה, גזית פשוט לא יכולה למחוק את דורי בלי לעבור דרכו. אדלסבורג חיכה לשיחת טלפון, אבל בסיבוב הבא גזית כבר "חזרה לעצמה" והחליטה – די לסחיטה! מילא להיסחט על ידי השחקנים בשוק ההון, אבל בטח שלא בידי אדלסבורג, גזית חזרה לחשוב כלכלית, וכלכלית דורי לא שווה את מחיר הסחיטה שגזית הציעה (63 אגורות למניה – שווי של כ=150 מיליון שקל)), ובטח שלא את ה-70 האגורות למניה ששילם אדלסבורג (שווי של 163 מיליון שקל). גזית מכרה במהירות את השליטה, קיבלה 10.7 מיליון שקל (5 אגורות למניה), במקום לשלם כ=20 מיליון (על המניות בהצעת הרכש), והכי חשוב – נפטרה מהברוך הגדול, וחתכה הפסדים, וכל זה  מבלי להיתפס (בינתיים) כאויבת הציבור. הרי אם מחר בבוקר, לב לבייב ימכור את השליטה באפריקה, הוא יזכה למבול של ביקורות, אז נכון – זה לא אותו מקרה, אבל זה גם לא ממש רחוק.

הסחיטה של המוסדיים

האמת היא מאוד פשוטה –  לא חיים כצמן, בעל השליטה בגזית, ולא לב לבייב, בעל השליטה באפריקה חייבים לתמוך בחברות שלהן עד אינסוף – מתישהו זה יכול להיעצר, מתישהו עושים את החשבון הכספי, ומי שמשקיע בניירות ערך  לפי הרגשה ואמונה שבעל השליטה יתמוך בחברה, או הערכה שבעל השליטה יתמוך, כי הוא צריך וזקוק לאהדת הגופים המוסדיים בעסקיו האחרים (גיוסים בחברות אחרות), אולי צודק (וזה לגיטימי ונכון להשקיע על פי הערכות ותרחישים כאלו) אבל שלא ישכח את הסיכון שבסופו של דבר הכלכלה תנצח, ואז כצמן יתפוס את הראש ויגיד – "יש נקודה שבה על מנהיגות לומר די. אני משוכנע שדורי בנייה בבעלות אחרת תדמם פחות ותצליח יותר בעסקיה. נוצר מצב שבו היותנו 'כיס עמוק' עבד לרעתנו ובסופו של דבר לרעת החברה עצמה. הקבלנים, הספקים, העובדים, בעלי המניות ומי לא ניצלו את המחויבות שהפגנו עד תום".

דורי בניה – ההפסדים נמשכים

טוב, לא עד תום, אבל בהחלט פי כמה וכמה ממה שאפשר היה לדמיין בתחילת הדרך. גזית שניסתה לגוון את עסקי הנדל"ן המניב הגלובליים שלה, רכשה לפני כארבע שנים את השליטה בדורי שלצד פעילות בניה ויזמות בשוק המקומי, החזיקה בפעילות יזמים בפולין ובנתח מתחנת הכוח – דוראד. גזית ציפתה במקרה הרע, לרווחים צנועים, ובמקרה הטוב לבוננזה גדולה (בעיקר  בזכות דוראד). ההתחלה היתה פושרת, אבל ההמשך היה תסריט אימה. גזית שהשקיעה בקנה מידה שלה גרושים (מעל 100 מיליון שקל) בקבוצת דורי, מפסידה, ארבע שנים אחרי,  סדר גודל של מיליארד שקל. הסיבה – דורי בנייה. חברה שבונה פרוייקטים ענקיים ברחבי הארץ, ואמורה להרוויח כמה אחוזים בודדים ברווחיות התפעולית. אין כאן, לכאורה, הרבה תחכום, זה ממש לא היי-טק – בכל פרויקט  יודעים מה העלויות, לוקחים בחשבון עיכובים, פיגורים, קנסות, ואז מגישים הצעת מחיר שאמורה לבטא רווח קטן שמבטא את התחרות העזה בשוק. בתחום הזה, הקבלן מתחיל לעבוד ורושם את הכנסותיו והוצאותיו לפי קצב התקדמות העבודה, אבל בחברות רבות מהסוג הזה (דניה סיבוס, מלרג), התברר בדיעבד שהיתה טעות בחשבון – רשמו בשוטף רווחים ואז התקרבו לסיום וראו שההוצאות גדולות מההכנסות, והפרויקט עבר להפסדי. זה קורה, אבל כשזה קורה כמעט בכל הפרויקטים, וכשזה הפסדים בשיעור משמעותי מאוד, זה  מעלה הרבה שאלות על הניהול, על הבקרה, על הדוחות, על התמחור של הפרויקטים, ומעבר לשאלות – זה מבול של הפסדים שצריך לספוג אותם, לממן אותם;  וזה לא נעצר, זה היה עצום ב=2014, ולמרות שנראה היה שנכנסים בדורי בנייה לסדר לקראת שנת 2015, מתברר שגם בשנת 2015 הפרויקטים מפסידים ערמות של כסף.

בגזית חשבו והציעו לרכוש חלק מניירות הערך של קבוצת דורי (מניות, אגרות חוב) כדי למחוק אותה מהמסחר (ולכבס את הכביסה המלוכלכת בבית), הם שידרו מחויבות לקבוצת דורי, אבל המניע האמיתי היה הצורך לתחזק  את אהדת הגופים המוסדיים לגיוסים שלהם. והמוסדיים (בצדק) ניצלו זאת. גזית לא הציעה בהצעת הרכש מחיר הוגן עבור דורי, אלא מחיר מנופח (רגע אחרי שנכשלה הצעת הרכש, המניה נפלה לחצי מהמחיר בהצעה, ואת השליטה מכרה גזית בפחות מעשירית ממחיר ההצעה). ואז הגיע חבל ההצלה – העסקה של אדלסבורג ופסגות אולי לגיטימית, אבל משהושלמה, המחויבות של גזית כלפי המוסדיים כמעט ונעלמה – גזית בראייתה, במקביל לניסיון להציל את דורי, ניסתה להציל את כספי החוסכים ולקנות את המניות במחיר יחסית גבוה, וגם מחיר זה לא היה מספיק לפסגות, דבר שגרם לכישלון הצעת הרכש.  גזית מבחינתה עשתה כל שיכלה,  עד שכללי המשחק השתנו (והגיע סחטן/ שחקן חדש) ואז כצמן אמר לתקשורת – "יש נקודה שמנהיגות צריכה להגיד – די!" (ובלב כנראה הודה לאדלסבורג).

הבנק הבינלאומי מציע ללקוחותיו פיקדון דולרי נושא ריבית ל-27 חודשים בתוספת מענק המותנה בעלייה ובתנודתיות סל ניירות ערך "הקשר הישראלי" הנסחרים בארה"ב.

סל המניות  מורכב מ-7 ניירות ערך (מניה/ADR) של חברות בעלות זיקה ישראלית הנסחרות בארה"ב  (לכל מניה משקל שווה), כדלקמן: Teva Pharmaceutical Industries Ltd, Palo Alto Networks Inc,Check Point Software Tech Ltd, Amdocs Ltd ,Opko Health, Inc,Nice Systems Ltd  , Mellanox Technologies Ltd.

תנאי הפיקדון – הריבית: ריבית שנתית בשיעור 0.20%.

המענק: נקבע חסם עליון לכל מניה בשיעור של 42% מעל השער היסודי (שער הסגירה ביום 27.1.16).  תקופת הבדיקה הינה בת 26 חודשים, החל מיום 28.1.16 ועד ליום 27.3.18, במהלכה ייבדק בכל יום שער הסגירה של כל מניה לעומת החסם העליון שלה. מטבע הפיקדון הוא דולר; תקופת הפיקדון: 27 חודשים.

ביצוע מניה (יחושב בנפרד לכל מניה), קיימות 2 אפשרויות:

– במקרה שכל שערי הסגירה של המניה במהלך תקופת הבדיקה יהיו נמוכים  מהחסם העליון, ביצוע המניה יחושב כשיעור השינוי בפועל בין השער היסודי לבין השער החדש מנקודה לנקודה (למען הסר ספק, יתכן ביצוע מניה שלילי אשר יקטין את שיעור שינוי הסל).

– במקרה שבמהלך תקופת הבדיקה אחד או יותר משערי הסגירה של המניה יהיה שווה/גבוה מהחסם העליון, יוחלף ביצועה בפועל של המניה בשיעור קבוע של 7% לכל תקופת הפיקדון (ללא קשר לביצוע המניה בפועל בתום תקופה מנקודה לנקודה, בין אם שלילי או חיובי).

שיעור השינוי של סל המניות הינו ממוצע חשבוני של כל ביצועי המניות כפי שחושבו (ביצוע בפועל או "השיעור הקבוע").

תנאי המענק: במידה ששיעור שינוי הסל כפי שפורט לעיל יהיה חיובי (גבוה מאפס) – הלקוח יזוכה במענק בשיעור של 70%  משיעור שינוי הסל. לפיכך המענק המקסימאלי האפשרי הינו עד 29.40% (לא כולל).  אם שיעור שינוי הסל כפי שפורט לעיל יהיה שלילי (נמוך מאפס)/אפס – ייפרע הפיקדון בתום  27 חודשים ללא מענק. המענק מחושב ומשולם על הקרן הנומינלית בלבד.

 גם במקרה שבו נפרע הפיקדון ללא המענק, הלקוח יהיה זכאי לריבית.

קרן הפיקדון מובטחת.

למידע מלא על הפיקדון המובנה

בנק לאומי מציע ללקוחותיו פיקדון  שקלי מובנה (סטרקצ'ר) לשנתיים וחצי שהתשואה בו תלויה בסל מניות זרות. מדובר בפיקדון מובנה שקלי עם קרן מובטחת ומענק מותנה. קבלת המענק ושיעורו תלויים בהתנהגות סל המניות במהלך התקופה.

סל המניות מורכב מהמניות הבאות – Novartis AG,  BASF SE , Next PLC, Alibaba Group Holding Ltd, Chicago Bridge & Iron Co NV, Baxter International Inc , Comcast Corp International , Business Machines Corp,McDonald's Corp,Allergan plc  . לכל מניה משקל של 10%.

במהלך תקופת הפיקדון תיבדק כל אחת מהמניות שבסל ותרומתה למענק תחושב כדלהלן:

– לכל מניה נקבע חסם בשיעור של 32% (לא כולל) ביחס למחיר הבסיסי של אותה מניה.

– במידה ומחיר המניה לא חרג ולא נגע בחסם לאורך כל תקופת הפיקדון, תילקח בחישוב תשואת המניה בפועל (מנקודה לנקודה), חיובית או שלילית.

–  במידה וביום מסחר כלשהו מחיר המניה יחרוג או יגע (ולו פעם אחת) בחסם, תשואת המניה תיקבע בשיעור של %1 למשך תקופת הפיקדון ("ריבייט").

– המענק בגין הפיקדון יחושב לפי סכום התשואות של המניות בסל כפול משקלן היחסי בסל. השתתפות של 100% בשיעור השינוי של סל המניות.

בכל מקרה, קרן ההשקעה מובטחת ע"י בנק לאומי בתום תקופת הפיקדון.

מחיר הבסיס של מניה – מחיר הסגירה של כל מניה ממניות הסל ב-2 בפברואר 2016; מחיר קובע של מניה – מחיר הסגירה של כל מניה ממניות הסל ב-27 ביולי 2018. התקופה הקובעת מ-2 בפברואר 2016 ועד 27 ביולי 2018.

אירוע מזכה ריבית של מניה – עליה של 32% או יותר במחיר הסגירה של מניה ביחס למחיר הבסיסי של מניה ביום מימי התקופה הקובעת. הבדיקה היא אחת ליום על פי שער הסגירה של אותה מניה.

שיעור השינוי של מניה –  אם לא אירע אירוע מזכה ריבית: שיעור השינוי (חיובי או שלילי) בין המחיר הקובע של מניה לבין המחיר הבסיסי של מניה. אם קרה אירוע מזכה ריבית של מניה: שיעור השינוי של אותה מניה יהיה שיעור של 1% לכל תקופת הפיקדון.

שיעור השינוי של סל המניות – סכום המכפלות של משקל כל מניה בסל המניות בשיעור השינוי של אותה מניה.

מענק – השתתפות של 100% בשיעור השינוי של סל המניות. אם שיעור השינוי של סל המניות יהיה שווה לאפס או שלילי, לא תשולם כל ריבית ולא ישולמו רווחים אחרים כלשהם בפיקדון. בכל מקרה, קרן ההשקעה מובטחת בתאריך הפירעון.

מינימום עסקה – 15 אלף שקל.

היכנסו למידע מפורט על הפיקדון באתר בנק לאומי

הראל-פיא קרנות נאמנות מדווחת על כוונתה למזג את קרנות נאמנות – הראל פיא (00) שקלית קצרה (מספר קרן: 5100391) עם הראל פיא (00) שקלי עד שנתיים (מספר קרן: 5112263)

המיזוג צפוי להתבצע בתאריך: 07/02/2016

המיזוג יבוצע באופן המפורט להלן:

המיזוג צפוי להתבצע בתאריך: 07/02/2016 או במועד אחר, כפי שיוחלט על ידי מנהל הקרן בכפוף להוראות הדין, עליו יודיע מנהל הקרן.

בכוונת מנהל הקרן למזג את הראל פיא (00) שקלית קצרה (להלן: "הקרן הנקלטת") לתוך הראל פיא (00) שקלי עד שנתיים (להלן: "הקרן הקולטת") (הקרן הקולטת והקרן הנקלטת יקראו להלן ביחד: "הקרנות המתמזגות").

מנהל הקרן יעביר את הנכסים של הקרן הנקלטת לחשבון הקרן הקולטת, וימיר את יחידות הקרן הנקלטת ליחידות בקרן הקולטת, באופן ששווי היחידות לאחר המיזוג, בידי מי שהחזיק ערב המיזוג ביחידות של כל אחת מהקרנות המתמזגות לא ישתנה כתוצאה מן המיזוג. מנהל הקרן לא ימיר במזומנים שברי יחידה שיווצרו עקב המיזוג, אולם יכול ושברי היחידה האמורים יומרו במזומנים על ידי המפיצים בהתאם לנהלים כפי שיהיו קיימים אצל כל מפיץ.

הנאמן של הקרנות המתמזגות, פי דאבליו סי חברה לנאמנויות (1971) בע"מ, יפקח על המיזוג.

במועד ביצוע המיזוג יפקעו הסכם הקרן והתשקיף של הקרן הנקלטת, יבוטלו יחידות הקרן הנקלטת והקרן הנקלטת לא תהיה קיימת עוד.

הסכם הקרן וכן התשקיף של הקרן הקולטת ישארו בתוקף לאחר השלמת המיזוג.

אישור המיזוג: רשות המסים אישרה את המיזוג ביום 23/11/2015.

בהתאם לאישור רשות המסים לתכנית המיזוג, העברת נכסי הקרן הנקלטת לתוך הקרן הקולטת אגב המיזוג וכן המרת יחידות הקרן הנקלטת ביחידות הקרן הקולטת אגב המיזוג לא יחויבו במס.

 תוכנית המיזוג אושרה בידי דירקטוריון מנהל הקרן ביום 10/11/2015

תוכנית המיזוג אושרה בידי הנאמן   פי דאבליו סי חברה לנאמנויות (1971) בע"מ   ביום 22/12/2015

סיבת המיזוג:

לאפשר ניהול מאוחד על ידי מנהל הקרן של הקרנות המתמזגות, אשר הינן קרנות המסווגות תחת כותרת העל המאפיינת: אג"ח בארץ שקליות.

להלן עיקרי מדיניות ההשקעות של הקרן הקולטת:

 (1)"אג"ח שקלי" – אגרות חוב לא צמודות נקובות בש"ח, לרבות מלוות ממשלתיים לא צמודים נקובים בש"ח, תעודות חוב לא צמודות נקובות בש"ח ותעודות פקדון לא צמודות נקובות בש"ח.

(2) החשיפה לאג"ח שקלי לא תפחת מ-75% מהשווי הנקי של נכסי הקרן.

(3) משך החיים הממוצע של כלל האג"ח השקלי שיוחזק בקרן לא יעלה על שנתיים.

(4) משך החיים הממוצע של כלל אגרות החוב שיוחזקו בקרן לא יעלה על 30 חודשים.

(5) החשיפה לנכסים שאינם נכסים שקליים (כהגדרתם להלן) לא תעלה על 10% מהשווי הנקי של נכסי הקרן ולא תפחת מ- (10%-) מהשווי הנקי של נכסי הקרן.

(6) לפחות 85% מהשווי הנקי של נכסי הקרן יהיו הנכסים המפורטים להלן, כולם או חלקם:

(7) מנהל הקרן לא יקנה ולא יצור בעבור הקרן אופציות וחוזים עתידיים ולא יבצע בעבור הקרן עסקות  מכירה בחסר ועסקות מכר חוזר.

(8) לא תהיה בקרן חשיפה למניות.

(9) לא תהיה בקרן חשיפה למטבע חוץ.

(10) לא תהיה בקרן חשיפה לאג"ח שאינן בדירוג השקעה.

(11) הקרן היא קרן מוגבלת בניירות ערך חוץ.

להלן פירוט ההבדלים העיקריים בין הקרן הקולטת לקרנ/ות הנקלטת/ות:

השכר בקרן הקולטת: % 0.49

השכר בקרן הנקלטת: הראל פיא (00) שקלית קצרה (מספר קרן: 5100391) : % 0.60

אין הבדל במסלול המס של הקרנות

שווי נכסי הקרן הקולטת לתאריך 19/01/2016 : 47,098,454 שקל

שווי נכסי הקרן הנקלטת :  הראל פיא (00) שקלית קצרה (מספר קרן: 5100391) לתאריך 19/01/2016 : 107,199,550

הבדלים עיקריים במדיניות ההשקעות של הקרנות: במדיניות ההשקעות של הקרן הנקלטת נכללים הסעיפים המפורטים להלן, אשר אינם נכללים במדיניות ההשקעות של הקרן הקולטת:

(א) נכסי הקרן יהיו רק הנכסים המפורטים להלן, כולם או חלקם:

(1) אגרות חוב לא צמודות נקובות בש"ח, לרבות מלוות ממשלתיים לא צמודים נקובים בש"ח ותעודות חוב לא צמודות נקובות בש"ח (להלן ביחד: "אג"ח שקליות").

(2) מזומנים בש"ח ופקדונות בש"ח לזמן קצוב.

(ב) משך החיים הממוצע של כלל האג"ח השקליות שיוחזקו בקרן לא יעלה על שנה.

(ג) לפחות 85% מהשווי הנקי של נכסי הקרן יהיו הנכסים המפורטים להלן, כולם או חלקם:

(1) אגרות חוב לא צמודות ומלוות לא צמודים, שהוצאו בידי מדינת ישראל, שיתרת התקופה עד למועד שנקבע לפדיונם (של ניירות הערך הנ"ל לסוגיהם) אינה עולה על שנתיים או ששיעור הריבית שהם נושאים נקבע מחדש אחת לשנה לפחות.

(2) אגרות חוב לא צמודות ומלוות לא צמודים, שדורגו בידי חברה מדרגת בדירוג הגבוה ביותר בסולם הדרגות שקבעה, שיתרת התקופה עד למועד שנקבע לפדיונן אינה עולה על שנתיים.

(3)   מזומנים בש"ח ופיקדונות בש"ח לזמן קצוב.

– הבדלים במאפיינים נוספים:

(א) סיווג הקרן בפרסום של הקרן הקולטת הינו: אג"ח בארץ שקליות, אג"ח שקליות כללי, ואילו סיווג הקרן בפרסום של הקרן הנקלטת הינו: אג"ח בארץ שקליות, אג"ח שקליות בלבד, שקליות לטווח קצר (עד שנה).

(ב) השכר המירבי של מנהל הקרן בהתאם להסכם הקרן בקרן הקולטת הינו: 5% מהשווי הנקי השנתי הממוצע של נכסי הקרן, ואילו השכר המירבי של מנהל הקרן בהתאם להסכם הקרן בקרן הנקלטת הינו: 4% מהשווי האמור.

(ג) השכר המירבי של הנאמן בהתאם להסכם הקרן בקרן הקולטת הינו: 0.1% מהשווי הנקי השנתי הממוצע של נכסי הקרן, ואילו השכר המירבי של הנאמן בהתאם להסכם הקרן בקרן הנקלטת הינו: 0.2% מהשווי האמור.

(ד) נכס הייחוס של הקרן הקולטת הינו: מדד שקליות ריבית קבועה ממשלתיות 0-2 שנים, ואילו נכס הייחוס של הקרן הנקלטת הינו: מדד מק"מ.

בכוונת מנהל הקרן לשנות את השכר בפועל של מנהל הקרן בקרן הקולטת החל ממועד המיזוג  וכל עוד לא יוחלט אחרת על ידי מנהל הקרן, באופן שהוא לא יעלה על שיעור המשקף את הממוצע המשוקלל של שיעורי השכר בפועל של מנהל הקרן בקרנות המתמזגות, בהתחשב בשווי נכסי הקרנות המתמזגות במועד סמוך למועד המיזוג.

למדריכים נוספים:

קרנות מחקות – האם כדאי?

תעודות סל – כל מה שצריך לדעת?

מדריך קרנות נאמנות

קרנות סמארט בטא – לא כאלה חכמות

מיזוג בקרנות הנאמנות של מגדל. קרן הנאמנות  MTF (4D) S&P 400 MID CAP (להלן: "הקרן הנקלטת") תמוזג לתוך לתוך MTF (4D) RUSSELL 2000 (להלן: "הקרן הקולטת") [הקרן הקולטת והקרן הנקלטת יקראו להלן ביחד: "הקרנות המתמזגות"].

המיזוג בוצע לאחר ש:

1. הדירקטוריון של מנהל הקרן אישר את תכנית המיזוג.

2. הנאמן של הקרנות המתמזגות, אלמגור-בריטמן נאמנויות בע"מ (להלן: "הנאמן"), אישר את תכנית המיזוג.

3. רשות המסים אישרה את המיזוג.

בהתאם לאישור רשות המסים לתכנית המיזוג, העברת נכסי הקרן הנקלטת לתוך הקרן הקולטת אגב המיזוג וכן המרת יחידות הקרן הנקלטת ביחידות הקרן הקולטת אגב המיזוג לא יחויבו במס.

הנאמן פיקח על המיזוג.

מנהל הקרן העביר את נכסי הקרן הנקלטת לחשבון הקרן הקולטת והמיר את יחידות הקרן הנקלטת ליחידות בקרן הקולטת, באופן ששווי היחידות לאחר המיזוג, בידי מי שהחזיק ערב המיזוג ביחידות של כל אחת מהקרנות המתמזגות לא השתנה כתוצאה מן המיזוג. מנהל הקרן לא המיר במזומנים שברי יחידה שנוצרו עקב המיזוג, אולם יכול ושברי היחידה האמורים הומרו במזומנים על ידי המפיצים בהתאם לנהלים כפי שקיימים אצל כל מפיץ.

במועד ביצוע המיזוג פקעו הסכם הקרן והתשקיף של הקרן הנקלטת, בוטלו יחידות הקרן הנקלטת והקרן הנקלטת אינה קיימת עוד.

הסכם הקרן וכן התשקיף של הקרן הקולטת נשארו בתוקף לאחר ביצוע המיזוג.

בעקבות ביצוע המיזוג לא חל שינוי במספר היחידות ובשווי היחידות בידי מי שהחזיק יחידות בקרן הקולטת ערב המיזוג.

להלן מובאים מחירי הפדיון של יחידות הקרנות המתמזגות ליום 19.01.16:

שם הקרן מחיר הפדיון 

MTF (4D) RUSSELL 2000 107.15

MTF (4D) S&P 400 MID CAP 104.51

מכאן שיחס ההמרה בין יחידות הקרנות המתמזגות במועד ביצוע המיזוג היה כדלקמן: 

כל יחידה ב- MTF (4D) S&P 400 MID CAP הקנתה למחזיק בה 0.9753616 יחידות ב- MTF (4D) RUSSELL 2000.

להלן מובאים פרטים בדבר הקרן הקולטת:

– עיקרי מדיניות ההשקעות הנוכחית של הקרן הקולטת:

(א) (1) ייעודה של הקרן הינו השגת תוצאות הדומות ככל הניתן לתשואה המורכבת משיעור השינוי במדד RUSSELL 2000^* (להלן: "מדד RUSSELL2000"), המחושב בדולר של ארה"ב ("דולר"), ומשיעור השינוי בשער החליפין היציג של הדולר (דולר/שקל).

(2) החשיפה למדד RUSSELL 2000 לא תפחת מ-75% מהשווי הנקי של נכסי הקרן. 

(3) החשיפה למניות לא תפחת מ-75% מהשווי הנקי של נכסי הקרן ולא תעלה על 120% מהשווי הנקי של נכסי הקרן.

(4) החשיפה למטבע חוץ לא תפחת מ- 75% מהשווי הנקי של נכסי הקרן ולא תעלה על 120% מהשווי הנקי של נכסי הקרן. 

(5) החשיפה לאג"ח שאינן בדירוג השקעה לא תעלה על 120% מהשווי הנקי של נכסי הקרן ולא תפחת מ-(120%-) מהשווי הנקי של נכסי הקרן. 

(6) הקרן היא קרן בלתי מוגבלת בניירות ערך חוץ.

כפוף לאמור לעיל ולהוראות כל דין רשאי מנהל הקרן להשקיע את אמצעי הקרן על פי שיקול דעתו המוחלט, והוא מוסמך גם לקבוע את סכום המזומנים שיכללו בנכסי הקרן מעת לעת.

החשיפה למדד RUSSELL 2000 תתבצע בעיקר באמצעות ביצוע עסקאות בחוזים עתידיים שנכס הבסיס שלהם הינו מדד RUSSELL 2000.

החשיפה למטבע חוץ תתבצע בעיקר באמצעות החזקה של אגרות חוב הנסחרות בארץ ו/או בחו"ל הצמודות לדולר ו/או הנקובות בדולר, לרבות אגרות חוב שהונפקו על ידי ממשלת ארה"ב, ובאמצעות החזקת מזומנים ופקדונות לזמן קצוב בדולר

מנהל קרן הנאמנות – מגדל (1A)(!) אג"ח הזדמנויות  (מספר קרן: 5126511), החליט להפחית את שוויו של סקורפיו אג"ח א' (מס' בורסה: 1113398) שהונפק על ידי סקורפיו נדל"ן. ההחלטה האמורה התקבלה בעקבות הערכת מנהל הקרן, כי מחיר הסגירה של האג"ח ליום 19.1.16, חרג באופן קיצוני מהשווי שהיה צפוי לו בהתחשב בשווי שבו ניתן היה לממשו.

והנה הפרטים –

המחיר שנקבע לאג"ח: 59.03 אג'.

המחיר האחרון שנקבע לאג"ח בבורסה: 74.93 אג'.

שיעור השינוי בשווי האג"ח: כ-(21.21%-).

שיעור השינוי בשווי הנקי של נכסי הקרן כתוצאה מהשינוי בשווי האג"ח: כ-(0.32%-).

במגדל קרנות מדגישים כי דוח זה אינו כולל התייחסות לקרנות אחרות המנוהלות על ידי מנהל הקרן בהן ההשפעה של השינוי האמור על השווי הנקי של נכסי הקרנות לא עלתה על 0.2%.