משבר הקורונה מציב בפנינו תמרור אזהרה – לעצור ולהפסיק לגבות מחיר כה יקר מכדור הארץ שלנו ■ בענף החשמל, המחירים יעלו והצריכה תרד, האם ישראל תלך בעקבות האיחוד האירופי ותחייב יצרניות להשתמש ברכיבים קלים וזולים לתיקון? והאם בעקבות המשבר תגיע שעתם הגדולה של היצרנים המקומיים?

הישראלים נחשבים לשיאנים בכל הנוגע לקניות ברשת מאתרים בחו"ל. על פי מידע שנמסר מדואר ישראל בסוף שנת 2019, התבצעו בשנה זו הזמנות מחו"ל בהיקף של כ-68 מיליון חבילות, במשקל כולל של כ-16 אלף טון. מדובר בגידול של 370% לעומת שנת 2010, אז הוזמנו כ-18.4 מיליון חבילות.

הקפיצה במשקל החבילות – שהוכפל משנת 2010 פי שמונה כמעט, היקף ההזמנות של הישראליים באתרי הסחר המקוון שצמח פי עשרה והסתכם בשנת 2019 בכ-13.1 מיליארד שקל – כל אלה בולטים מאוד לעין. אם נרצה לחשב ממוצע, התוצאה תהיה שכל אזרח ישראלי רכש מוצרים בסכום 1,456 שקל בשנה (13.1 מיליארד חלקי 9 מיליון).

המשבר הכלכלי הגלובלי שנגרם בשל נגיף הקורונה מספק לנו כצרכנים הזדמנות האולטימטיבית לעורר אותנו לחשבון נפש נרחב. חשבון נפש שחורג בהרבה מהטווח הקצר, מהשאלה של רוב הכלכלנים איזו מדיניות כלכלית יכולה להחזיר את העולם לנתיב של צמיחה. כי מה שחשוב באמת הוא היום שאחרי: העתיד והשנים שיבואו אחרי שהכלכלה העולמית תיחלץ מהבור שאליו נפלה, אחרי שתחזור לנתיב הצמיחה.

בתקופת הקורונה הקדישו רבים מאתנו זמן להרהור ולהתבוננות פנימית. ההנחה היא שמעבר להשפעה הקשה והמיידית של המגפה, בתקופה שאחריה נידרש לשינוי מבני במערכות הכלכליות שלנו, במהלכים שללא ספק ישנו את כללי המשחק במשק.

ענף מוצרי החשמל: המחירים יעלו, הצריכה תרד

על פי התחזיות האחרונות, בעקבות הפגיעה בייצור וביצוא הסיני, נגיף הקורונה צפוי להשפיע דרמטית על ענף מוצרי החשמל ולגרור אחריו עליית מחירים של עשרות אחוזים. אך מה היתרון האפשרי הגלום בעליית מחירים?

נתחיל בהסבר מקדים: המחירים הנמוכים של מוצרי החשמל גרמו לתופעה פסולה, רכישת מוצרים ללא הבחנה, ובפרט כאלו שאין בהם צורך של ממש. לרכישה העודפת תוצאות הרסניות על איכות הסביבה.

עד משבר הקורונה, הדבר הטריד בעיקר את הארגונים הירוקים. אך כעת מסתמן שישנו צד נוסף להאטה בפעילות הכלכלית. הירידה הניכרת בזיהום האוויר בסין כתוצאה מהשבתת מפעלים מזהמים, לצד העצירה שנכפתה על שגרת החיים הרגילה של מיליוני בני אדם, הובילו לשיח עולמי על נושאים שנדחקים לא אחת לשולים: תרבות הצריכה שסיגל לעצמו העולם המערבי והחשיבות החברתית שמוטלת על כולם בשמירה על הסביבה שבה אנו חיים.

את מחיר המוצרים הזולים שזרמו לישראל מסין בשנים האחרונות משלם כדור הארץ הנאבק בכמויות אדירות של פסולת אלקטרונית המוטמנת באדמתו. דרך החשיבה שפשטה בקרב הצרכנים היא שאין היגיון כלכלי לתקן יותר מוצרים שהתקלקלו ועדיף לקנות דגם חדש. זוהי תופעה פסולה ולא רק מטעמי צרכנות נבונה ודוגמה ראויה לדור העתיד על ערך כספי. בהיעדר פתרונות מחזור מפותחים, נזרקת הפסולת האלקטרונית יחד עם הפסולת הביתית, ומזהמת את הקרקע ואת מי התהום. המשוואה פשוטה – בזמן שמאות אלפי מוצרי חשמל ואלקטרוניקה חדשים נשלחו אל הצרכנים, כמות דומה של מוצרים משומשים עשו את דרכם אל פח האשפה. משבר הקורונה הוא הזדמנות לשים תמרור אזהרה. לעצור ולהפסיק לגבות מחיר כה יקר מכדור הארץ שלנו.

על פי מחקר שנערך בארצות הברית, משקל הפסולת האלקטרונית הנובע מהשלכת מוצרי חשמל הוא רק אחוז אחד מכלל הפסולת הביתית, אך הוא מהווה 70% מתכולתה הרעילה. מדי שנה אנחנו מייצרים 44.7 מיליון טונות של פסולת אלקטרונית, כאשר 80% ממנה יועברו למטמנות וימשיכו לפלוט גזי חממה. היקף הנזקים הסביבתיים גרם לכך שהפחתת צריכת מוצרי אלקטרוניקה נעשתה לחלק החשוב ביותר בתפיסה הצרכנית-סביבתית.

ארגונים ירוקים רבים קמו נגד דפוסי הצריכה הבזבזניים שפשטו בעולם המערבי. אך נראה שדווקא לעלייה הדרסטית במחירי המוצרים כתוצאה מהנגיף המתפשט, יש את היכולת לייצר בישראל מהפך תפיסתי. ממש כפי שהתרחש לפני חודשים ספורים באיחוד האירופי, כשהמחאה נגד תרבות הצריכה של מוצרי חשמל, רשמה הישג משמעותי.

בפעם הראשונה נוסחו באיחוד האירופי תקנות רגולטוריות וסטנדרטים חדשים למכשירי חשמל ביתיים שנוצרים בתחומיו. המשמעות היא שבתוך שנתיים נדרשות היצרניות לעבור לשימוש ברכיבים קלים וזולים לתיקון, שיהיו עמידים יותר לאורך הזמן.

ישראל טרם יישרה קו עם הסטנדרטים הבינלאומיים, בשל היעדר ממשלה קבועה וכנסת פעילה עד כה. ישראל נמצאת בפיגור גם בתחום זכות האזרח לתקן. הרגולטור בישראל אינו יוצא בצעדים יזומים לכיוון של תכנון ירוק, והחוק המקומי מאפשר ליצרנים ויבואנים לקבוע תנאים ספציפיים מגבילים לאחריות שהם מעניקים, כל עוד הם מציינים זאת בתעודת האחריות. אלו למעשה פעולות המקשות על הצרכן לתקן את מוצריו הישנים. עם כאלו חסמים ומחירים נמוכים, אין פלא שהתפיסה שרווחה בקרב אזרחים רבים היא שעדיף פשוט לקנות מכשיר חדש מאשר לתקן.

הפן הפסיכולוגי: לייצר ערך חיובי

רכישה של מוצרים בני קיימא, שאמורים לשרוד מספר גדול של שימושים, שונה באופן מהותי מקניית מוצרים מתכלים כמו מזון למשל, שמיועדים לשימושים בודדים. מדובר בתהליך פסיכולוגי: כאשר צרכן חושב על רכישה של מוצר בר קיימא, הוא נדרש ראשית למודעות למוצר, לאחר מכן להכרה בצורך, בהמשך הוא בודק חלופות ולבסוף מתבצעת הרכישה.

כיצד מייצרים ערך חיובי בשרשרת הצריכה? ניקח לדוגמה סיטואציה של קניית נעליים לילדים. כאשר הורים הולכים לחנות הנעלה פעם או פעמיים בשנה וקונים לילד זוג נעליים ממותג – הילד שמח, מעריך את הנעליים, מראה אותן לחבריו ושומר עליהן כמיטב יכולתו.

ערך חיובי מתקבל בהערכה, מכבדים אותו וברוב המקרים זוכרים אותו. בתהליך של ערך חיובי, יש ערך לכסף, יש ערך לחשיבה חיובית, יש ערך למערכות יחסים, למאמץ שמשקיעים ההורים, והחשוב מכל – הילד או המבוגר מרגישים שגם להם יש ערך: מתייחסים אליהם, שואלים לדעתם, קונים להם מוצר בעל ערך ומכבדים אותם.

מנגד, כאשר קונים נעליים זולות בסין, לא מתקיים תהליך הרכישה הקודם. התהליך החלופי כולל זפזופ באתרים, חיפוש אחר המוצר הזול וקניית כמה זוגות נעליים במידות שונות, כדי שאולי אחד מהם יתאים. קנייה זו מתקיימת בתדירות גבוהה, והילד מקבל את הנעליים מהוריו כדבר מובן מאליו, שיהיה עוד זוג בארון הנעליים העמוס לעייפה. אין התרגשות, אין שמחה, איך הערכה של מוצר שנקנה במיטב כספם של ההורים, גם לא מעריכים את ההורים. התוצאה: התהליך חסר משמעות כלשהי ומוריד ערך-כלכלי, משפחתי ואישי.

לסיכום, סדרי העולם לא ישתנו ככל הנראה מקצה לקצה, גם לאחר משבר הקורונה וחלק מן הדפוסים הישנים יחזרו עד מהרה. ישראלים ימשיכו להזמין בחו"ל. אבל בכל בעיה טמונה גם הזדמנות. לנוכח המצב, הם צפויים כנראה, להגדיל רכישות בארץ. גם אם רק שליש מהכסף שהוצא בשנת 2019 לרכישות מאתרים בחו"ל, יופנה לארץ, יגדלו הרכישות המקומיות ב-4.4 מיליארד שקל. זו יכולה להיות הזדמנות פז לעוסקים בענפים השונים.

כדי לממש אותה יצטרכו העסקים המקומיים להוזיל משמעותית את המחירים ולשפר את השירות. זה אפשרי וגם יוסיף להם ערך בדמות הגדלה ניכרת של הכמויות שהם צפויים למכור.

כולנו תקווה שנגיף הקורונה יתפוגג במהרה, אך גם כאשר תיעלם המגיפה מחיינו נישאר עם המסקנה שאפשר וחשוב לשים סוף לסגידה המיותרת לעגל הזהב הצרכני. בדומה למחויבות החברתית שאזרחים רבים מגלים כשהם נכנסים לבידוד, כך צריכה להתקיים סולידריות לשמירה טובה יותר על כדור הארץ שלנו, ובעקיפין גם על הבריאות של כולנו.

יום ללא קניות נגד חודש הקניות

בעלייה מתמדת: צמיחה במרכולים ב-2019 – קנינו בסכומים גבוהים בכ-3 אחוזים

ענקית הסחר עשתה שימוש מכוון במידע של מוכריה לצורך העתקה מהם ופיתוח מוצרים מתחרים, שיכולים לפגוע בעסקים שלהם

שמה של חברת אמזון עולה לאחרונה לכותרות חדשות לבקרים בכל הקשור להתעמרות בעובדים לכאורה. כלפי החברה מופנות האשמות על כך שהיא מתנכלת להתארגנויות עובדים שמבקשים לשפר את תנאי העבודה שלהם במחסני החברה, ואף פיטרה עובדים שניסו למסד התארגנויות כאלו. מתלונות אלה אמזון נחשפת כחברה שמונעת מאינטרסים ופועלת במכוון ובחוסר תום לב, תוך שהיא משעבדת כל ערך אחר לטובת צמיחה, גדילה וריסוק התחרות והיריבים.

דוגמה בולטת להתנהלות כזו עולה בימים האחרונים מתחקיר רחב היקף שביצע ה"וול סטריט ז'ורנל", שחשף שיטת פעולה זדונית במיוחד של אמזון. התחקיר מתאר כי עובדי החברה השתמשו במידע שנשאב ממוכרים עצמאיים באתר, על מנת לפתח מוצרים מתחרים לשלהם, שיכולים לחסל את הפעילות של אותם מוכרים.

התחקיר מבוסס על שיחות עם יותר מ-20 עובדים בהווה ובעבר, שעבדו על מוצרי המותג הפרטי של אמזון, והוא חושף שהחברה שיקרה ביודעין בנושא שוב ושוב, כולל מסירת מידע כוזב לקונגרס – כשנציגיה ובראשם היועץ המשפטי נייט סוטון, טענו באדיקות כי אינם עושים שימוש במידע פרטי של מוכרים לצורך תחרות ישירה.

בפועל, המידע שנאגר באמזון על פעילות המוכרים בפלטפורמה הקנה לה יתרון עצום ואפשר לה לקבוע איך לתמחר מוצר, אילו תכונות להעתיק וכדומה. עובדי החברה שהשתתפו בתחקיר תיארו כי אספו מסמכים ומידע על מוצרים שהפכו ללהיט באתר – כולל מידע בנוגע להיקף מכירות, תשלומים של המוכר לאמזון על שיווק ומשלוח, וההכנסות לאמזון מכל מכירה.

מצאו דרכים להפר הגבלות

מידע זה אפשר לאמזון לוודא ששולי הרווח על מוצרים דומים מתוצרתה יהיו גבוהים יותר, ובעקבות זאת להשיק מוצרים מתחרים עם מאפיינים דומים למוצר המקורי. לדברי אחד המקורות, שליפת מידע על מוצרים מקבילים, ואפילו על מוכרים ספציפיים, הפכה לנוהג מקובל בהליך הפיתוח של מוצרי מותג פרטי מתחרה.

על פי התחקיר, הכללים שנועדו להגביל גישה של עובדים למידע של המוכרים לא נאכפו בצורה אחידה ועובדים מצאו דרכים לעקוף אותם. עובדים לשעבר טענו כי שימוש במידע כזה היה נפוץ ומקובל ונדון בפתיחות בישיבות. "ידענו שאנחנו לא צריכים לעשות את זה", אמר אחד מהם, "אבל בו בזמן, יצרנו מוצרים ממותגים של אמזון ורצינו שהם יצליחו".

התנהגות זו נבעה פעמים רבות כתוצאה מלחץ שהפעילה הנהלת החברה. לאמזון 243 אלף מוצרים משלה תחת 45 מותגים פרטיים שונים, ואלו מהווים 1% ממחזור המכירות הקמעונאיות שלה. מנהלים סיפרו שהיעד של ההנהלה היה להגיע להיקף של 10% ממחזור המכירות עד 2022, ומנהלי הקטגוריות השונות נדרשו ליצור עסקה של מיליארד דולר.

אמזון בעצם משחקת משחק כפול: היא משמשת כפלטפורמת מכירות שפתוחה למוכרים חיצוניים (ויש לא מעטים כאלו שהקימו בזכותה עסקים מצליחים), אבל היא גם יצרנית ומשווקת בפלטפורמה שלה עצמה ובכך מתחרה ישירות במוכרים. לאמזון יש קדימות מובנית מעצם השליטה שלה בפלטפורמה, הן פסיכולוגי (למותג של אמזון יש יתרון בעיני הצרכן על פני מותג עצמאי לא מוכר), והן ביכולתה למנף את השליטה על מנת לתעדף מוצרים שלה, בתוצאות החיפוש ובקידומים באתר.

אבל הגישה למידע היא אולי היתרון הגדול ביותר שיש לאמזון. הפלטפורמה הדיגיטלית מאפשרת לחברה לאסוף מידע על הרגלי התנהגות של צרכנים – לא רק המוצרים הפופולריים ביותר אלא גם אילו מוצרים זוכים לביקורים התכופים ביותר, אילו מוצרים נרכשים מהר יותר, ואיזה מידע בדף המוצר מסייע או מזיק למכירתו. מידע זה, שכמובן אינו זמין למוכרים, מאפשר לאמזון לעצב ולמצב את המוצרים שלה בצורה מושכת יותר. אבל החברה לא הסתפקה ביתרון זה, וניגשה גם למידע שווה ערך למידע עסקי סודי, שאותו היא מנצלת כדי להבין טוב יותר את התחרות ולתכנן מוצרים שיפגעו ישירות בפעילות של השותפים שלה.

המוכרים, במידה רבה, הם קהל שבוי. היקף הפעילות העולמי האדיר של אמזון הופך את הפעילות בפלטפורמה שלה לנתיב הפעולה היחיד כמעט עבור מוכרים עצמאיים שמבקשים להגיע להיקף מכירות מרשים. אם אין לך מותג מוצלח במיוחד, כזה שכבר עשה שם לעצמו, אפילו בקרב קהילה קטנה אך נאמנה של מעריצים, אמזון היא אחד הערוצים המעטים להגעה לקהל רחב. והחברה לא היססה לנצל את התלות הזו על מנת לפגוע במוכרים שלה, לשאוב מהם מידע סודי ולהשתמש בו כדי לחסל את התחרות.

מדובר בצעד שפל במיוחד. בימים אלו, בעיצומו של משבר הקורונה, אמזון נהנית ממוניטין טובים במיוחד, לאור ההתגייסות שלה למצב והתפקוד שלה כספקית של מוצרים חיוניים בשעת חירום. ראוי לשבח את החברה על כך, אבל אסור ששבחים אלו ישכיחו את העובדה שאמזון משתמשת שוב ושוב בפרקטיקות עסקיות בעייתיות, אולי אף לא חוקיות, ושבכל הנוגע לתחרות, היא אינה מפגינה שימוש באמות המוסר המקובלות.

חברת אמזון מסרה בתגובה לפרסום התחקיר: "אנחנו מסתכלים על מידע מכירות כדי לספק ללקוחותינו את החוויה הטובה ביותר שאפשר, כפי שנוהגים קמעונאים אחרים. עם זאת, אנחנו אוסרים על עובדינו להשתמש במידע לא פומבי של מוכרים, כדי לקבוע אילו מוצרי מותג פרטי להשיק". החברה הצהירה כי אופן הפעילות שמתואר בתחקיר מנוגד למדיניותה והודיעה שתפתח בחקירה פנימית בנושא.

המלצות הקנייה של אמזון שמפרות את תנאי החברה

בעקבות נגיף הקורונה: אמזון וגוגל מתרחקות מסין

הסכום הנמוך מעיד על כך שרוב מובטלי הקורונה מגיעים מהשכבות החלשות והשתכרו שכר נמוך עוד לפני המשבר ■ אלפי זכאים לא מקבלים דמי אבטלה כלל ונקלעו לחובות ולמצוקה – בשל הכלל האוסר על "כפל קצבאות"

המוסד לביטוח לאומי שילם בחודש אפריל 3.1 מיליארד שקל ל־890 אלף מובטלים – שהם 3,500 שקל בממוצע לכל אדם שזכאי יצא לחל"ת או פוטר.

התשלום הנמוך הוא הוכחה נוספת לכך שמובטלי הקורונה נמנים בחלקם הגדול עם השכבות החלשות בחברה ועוד לפני המשבר הייתה הכנסתם נמוכה. השכר הממוצע של מובטלי הקורנה עומד על 7,000 שקל בלבד, בעוד השכר הממוצע למשלם דמי ביטוח לאומי עומד על 10,350 שקל – כלומר מובטלי הקורונה משתכרים בממוצע שני שליש מהשכר הממוצע.

לפי נתונים שמסר ביטוח לאומי, היקף התשלומים לדמי אבטלה באפריל האחרון עמד על 3.1 מיליארד שקל – סכום כפול לעומת 1.6 מיליארד שקל במרץ, שהיה החודש הראשון של משבר הקורונה.

התשלום בחודש אפריל היה נמוך במיוחד בשל חג הפסח. זאת משום שדמי האבטלה מחושבים לפי ימי עבודה ולא חודשים. באפריל, בגלל החג, היו 24 ימי עבודה לעומת 26 בחודש רגיל. כלומר תשלום ממוצע של 3,500 שקל בחודש שכלל 24 ימי עבודה, הם שווי ערך ל־3,800 שקל בממוצע בחודש בן 26 ימי עבודה, ללא ימי שבתון כלל.

כמו כן, יצוין כי 100 אלף איש הצטרפו למעגל מקבלי הקצבה רק במהלך החודש, ולפיכך קיבלו דמי אבטלה עבור חלק מהחודש בלבד (כ-40% ממנו בממוצע). התשלום הריאלי – שהוא התשלום אילו כולם היו מקבלים דמי אבטלה על חודש מלא – עומד על 3,700 שקל.

למרות זאת, הסכום הנמוך באפריל עדיין מפתיע לרעה. במרץ רוב המבוטחים קיבלו דמי אבטלה עבור שליש חודש. זאת משום שההוצאה ההמונית של עובדים לחל"ת התחילה באמצע החודש, ומובטלים אינם מקבלים תשלום עבור חמשת הימים הראשונים. כיוון שכך, ניתן יהיה לצפות שבאפריל התשלומים יותר מאשר יוכפלו. מה שהשפיע והוביל להקטנת דמי האבטלה הוא מספר ימי העבודה הנמוך באפריל ובנוסף לכך, הפחתת חלק מסכום המקדמות שניתנו במרץ.

השכבות החלשות מתרסקות

הוכחה נוספת לכך שמובטלי הקורונה מגיעים מתחתית פירמידת השכר היא שהתשלום היומי הממוצע למובטל ירד מ־205 שקל בינואר לפני המשבר ל־173 שקלים בלבד ליום באפריל – כלומר 16% פחות.

תשלום אבטלה אמור לספק ביטחון סוציאלי. אולם התשלומים הנמוכים מראים שבשטח לא כך הוא. דמי האבטלה בישראל נמוכים מראש ונעים בין 30% ל־80% מהשכר. אמנם ככל שההכנסה נמוכה יותר דמי האבטלה קרובים יותר לשכר. אולם כשההכנסה נמוכה יותר בדרך כלל גם החסכונות נמוכים יותר, ההכנסה הפנויה קטנה יותר ולכן כמעט בלתי אפשרי לקצץ בהוצאות.

סיבות אחרות שמסבירות את דמי האבטלה הנמוכים במשבר הקורונה הן ש56% מהמובטלים החדשים הן נשים, שמרוויחות מלכתחילה פחות מעמיתיהן הגברים. לפי נתוני הלמ"ס שכרן של נשים הוא כ־66% מזה של גברים; בנוסף, 48% מהמובטלים הם בני עד 34. לפי כללי הביטוח הלאומי, צעירים עד גיל 28 מקבלים חלק יחסי נמוך יותר משכרם. לדוגמה, צעיר שמשתכר 5,000 שקל בחודש יקבל דמי אבטלה בסך 2,900 שקל בלבד.

זאת ועוד: רבים ממובטלי הקורונה התפרנסו קודם למשבר ממשרות חלקיות. משרות מסוג זה אופייניות יותר לנשים מאשר לגברים וכן אופייניות לסטודנטים. לפי הלמ"ס 69% מהמועסקים במשרה חלקית הן נשים – 33% מהנשים עובדות במשרה חלקית לעומת 16% בלבד מהגברים. לפי התאחדות הסטודנטים 140 אלף סטודנטים זכאים לדמי אבטלה, מתוך 200 אלף שפוטרו או הוצאו לחל"ת, סביר שרובם הועסקו במשרה חלקית.

שערוריית "כפל הקצבאות"

בימים האחרונים עלה לכותרות הנושא של קיזוז "כפל קצבאות", שדרדר בעת משבר הקורונה משפחות רבות אל מתחת לקו העוני, לעבר מצב של מצוקה קשה ורעב.

מנכ״ל המוסד לביטוח לאומי מאיר שפיגלר טען: "האנשים החלשים ביותר בחברה הם שנפגעו באופן המשמעותי ביותר ממשבר הקורונה. גובה דמי האבטלה על פי החוק הקיים רחוק ממתן מענה. מדובר בהפחתה של עשרות אחוזים מהשכר". שפיגלר ציין כי "על פי דוח העוני האחרון, התשלומים הללו לא מספיקים לקיום בימי שגרה, וודאי שלא בשעת חירום, כשמיליון מובטלים נאבקים ׳להשאיר את הראש מעל המים". עוד הוא מעיר ש"יש עשרות אלפי אנשים מהחלשים ביותר בחברה שכלל לא מקבלים דמי אבטלה בשל חובת הקיזוז של כפל קצבאות".

משבר הקורונה: שיא במספר דורשי העבודה במארס; שיעור האבטלה – 23.3%

תוכנית הסיוע למשבר הקורונה: דמי אבטלה לעובדים מעל גיל 67 וסיוע ישיר לעצמאים

זהו התרחיש הגרוע ביותר של חוקרים מאוניברסיטת קיימברידג' באשר להשפעת המגפה על הכלכלה העולמית; ההערכה המתונה יותר היא שהנזק יעמוד בסופו של דבר על 27 טריליון דולר בחמש שנים

המרכז לחקר סיכונים באוניברסיטת קיימברידג' פרסם תחזיות שערכו החוקרים בניסיון לאמוד את הפגיעה הפוטנציאלית לכלכלה העולמית כתוצאה ממגפת הקורונה, ולפי התרחיש הפסימי ביותר הנזק הכלכלי עלול להגיע ל-82 טריליון דולר לתקופה של חמש שנים. לשם השוואה, התמ"ג של 19 הכלכלות הגדולות בעולם עמד בשנה שעברה על 69.2 טריליון דולר.

לפי התרחיש החיובי ביותר, ההפסד הכלכלי בחמש השנים הבאות יסתכם ב-3.3 טריליון דולר, כשלפי ההערכה המרכזית הפגיעה תעמוד בסופו של דבר על 26.8 טריליון דולר, שהם 5.3% מהתמ"ג העולמי שיימחקו בחמש שנים. בארה"ב לבדה, ההערכות להפסדים לחמש שנים נעות בין 550 מיליארד דולר ל-19.9 טריליון דולר.

על אף התחזית הקודרת, בשלב זה לא נראה שהבורסות מצפות למיתון עולמי. מדד S&P 500 עלה בינתיים ביותר מ-30% מהשפל אליו נפל בחודש מרץ.

עם זאת, שיעורי הצמיחה וההחזרים על נכסים יכולים להישאר נמוכים עד 40 שנה אחרי שהמגפה תעבור. כך מסביר הכלכלן הראשי בקרן ההשקעות הבריטית שרודרס, קיית' וויד, שמבסס את דבריו על בדיקת ההשלכות של מגפות החל מהמגפה השחורה שפקדה את העולם במאה ה-14.

לדעת מומחים בינלאומיים, המגפה צפויה להוביל לשינויים מבניים, כולל עלייה בשיעורי החיסכון של משקי הבית, ארגון מחדש של שרשראות האספקה והרחבת הדיגיטציה. כלכלן מהבנק הצרפתי BNP פאריבה טוען כי "אנשים יעדיפו להגדיל את רשת הביטחון שלהם, בשל חשש למקום העבודה ולפגיעה בהכנסה". כמו כן, הגדלת החסכונות תהיה הכרחית שכן העלות הכספית של הוצאות רפואיות ומסים צפויה לגדול בעתיד.

איך הבנקים מתמודדים עם משבר הקורונה

גאווה בינלאומית: ה-SNC משיק מאגר פתרונות טכנולוגיה-רפואית של חברות ישראליות – להתמודדות עם מגפת הקורונה

"האפקט של משבר הקורונה היה מינורי עד כה, ההשפעה תתחיל לבוא לביטוי החל ממדד מאי", חוזים הכלכלנים ותולים את ההסבר בירידה העתידית הצפויה במחירי הדיור

סקירה שפרסמו הבוקר הכלכלן הראשי של בנק לאומי ד"ר גיל מיכאל בפמן, והכלכלן יניב בר מאגף הכלכלה, כוללת תחזית לסיום שנת 2020 בריבית אפסית.

הכלכלנים ד"ר גיל מיכאל בפמן ויניב בר מתייחסים בסקירתם למדד המחירים לצרכן של חודש אפריל וחוזים כי 2020 צפויה להסתכם באינפלציה אפסית. "מדד המחירים לצרכן ירד בחודש אפריל בשיעור של 0.3%, והיה נמוך מרוב ההערכות המוקדמות (ירידה של 0.5% לפחות)", מסבירים בפמן ובר. "הירידה במדד באפריל משקפת את הירידה במחירי הדלק ועל כן נרשמה ירידת מחירים בולטת בסעיף התחבורה. מנגד, נרשמו עליות מחירים בולטות בסעיפי המזון, הפירות והירקות, בדומה לנעשה במקומות אחרים עולם." עוד אומרים השניים: "נראה שהתפתחות המחירים ברמת הסעיפים השונים הושפעה בחלקה מקשיי מדידה של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) בתקופת הסגר, בענפים שפעילותם הושבתה ברובה או לחלוטין".

להערכתם של השניים, אפקט הקורונה עוד לא הגיע לשיאו ואנחנו צפויים לראות את השפעות המשבר בהמשך. באשר לירידה באינפלציה הם מציינים: "האפקט של משבר הקורונה היה מינורי עד כה, כיוון שמרבית החוזים (חוזי השכירות) שנמדדים בתת-סעיף זה נחתמו לפני פרוץ המשבר. אנו מעריכים כי האפקט יתחיל לבוא לידי ביטוי באופן הדרגתי החל ממדד מאי".

בפמן ובר מתייחסים להשפעת ההקלות בשכ"ד ולשיעור השנתי של מחירי הדירות: "מבדיקת הלמ"ס עולה שהתופעה של הקלות בשכר דירה עקב משבר הקורונה, קיימת בפחות מ-3% מכלל השוכרים, אולם מדובר בירידה משמעותית יחסית, אשר ייתכן שתבוא לידי ביטוי בסעיף הדיור בחודשים הקרובים. במקביל, שיעור השינוי השנתי של מחירי הדירות עלה לכ-4.2%. ייתכן שמחירי הדירות יושפעו בחודשים הקרובים מהירידה החדה בהיקף העסקאות והירידה בביטחון של רוכשים פוטנציאליים. בהקשר זה, נציין כי מדד אמון הצרכנים של הלמ"ס ירד לרמת שפל (מאז מרץ 2011) של 31%- באפריל לעומת 22%- במרץ ו-6%- בפברואר, ובכך משקף את הפסימיות של הציבור בתקופת הסגר".

השניים מוסיפים עוד כי "האינפלציה השנתית צפויה לרדת לסביבה שלילית עמוקה יותר (סביב מינוס 1%) בחודש מאי, בעיקר מסיבות טכניות של יציאת מדדים גבוהים מחלון החישוב וכניסה של מדדים נמוכים יותר. לאחר מכן האינפלציה (השנתית) צפויה להתחיל לעלות, להערכתנו, עד לכ-0% בסוף 2020, כלומר אינפלציה אפסית במהלך 2020".

בסקירה קיימת גם התייחסות לירידה בייצוא התעשייתי בחודשים מרץ ואפריל על רקע משבר הקורונה: "היצוא התעשייתי ירד ב-21% בחודשים מרץ-אפריל לעומת ינואר-פברואר. הירידה כללה את מרבית ענפי הייצוא, ובלטה במיוחד בענף הכימיקלים. מנגד, נרשמה עלייה בייצוא הרכיבים האלקטרוניים, ככל הנראה על רקע החזרה ההדרגתית של אינטל לפעילות. ירידות נרשמו בייצוא של כל קבוצות הטכנולוגיה.

"במבט קדימה לשנת 2020 כולה, אנו מעריכים כי ייצוא הסחורות והשירותים של ישראל צפוי לרדת בכ-12%, במונחים שקליים ריאליים", מסכמים בפמן ובר.

מהי אינפלציה

הבנקים המרכזיים בעולם מדפיסים כסף – האם גם בנק ישראל בדרך לשם, והאם זה יגרום לאינפלציה?

הטכנולוגיה החדשה מאפשרת לפתח שלל שירותים ופונקציות בטלפונים הסלולריים, שהפכו את המכשירים למשוכללים ובעיקר ליקרים יותר ■ האם כדאי להשקיע אלפי שקלים בסמארטפון מהדור החמישי או שאולי עדיף לשמור את הכסף, לפחות עד שיפרסו בישראל את התשתית החדשה

ברוכים הבאים לדור החמישי של הסלולר! אם עד עכשיו שמעתם את המושגG5  רק בהקשר של תיאוריות קונספירציה שקשורות לקורונה, בואו נעשה פה קצת סדר: הבאזז של השנה הנוכחית בסמארטפונים היה סביב מכשירים בעלי תמיכה בקישוריות 5G או דור חמישי בסלולר, או במילים פשוטות – אפשרות לחיבור אינטרנט מאוד מהיר, עד מאות גיגה-ביט לשנייה ובעיקר שיהוי (זמן תגובה בין הקשה על המכשיר לבין קבלת התוצאה) מהיר מאוד.

הדור-החמישי מתיימר לשנות את הרגלי הצריכה שלנו ואת אורח חיינו. זהו עידן חדש לתקשורת שבין אדם לאדם, בין אדם למכשיר ובין מכשירים לבין עצמם. אך המהפכה לא תתחולל בן לילה. זהו תהליך לטווח ארוך, אשר בתחילתו יונחו בהדרגה התשתיות ורק אחר כך ייושמו השירותים והטכנולוגיות החדשניות.

ולמה חשוב לזכור את זה? כי בישראל של 2020 אין דור 5. ישנם ניסויים של ציוד אך אלה אינם פתוחים לציבור הרחב. למעשה ברוב העולם אין עדיין קישוריות דור 5. רוב האנטנות מוקמות בשכונות מסוימות בערים בודדות בעולם. בארה"ב ישנן אולי כמה עשרות ערים עם אנטנות דור 5. גם באירופה או בדרום-קוריאה מדובר בערים ספורות בלבד.

הטכנולוגיה החדשה הובילה את היצרניות לפתח שלל שירותים ופונקציות במכשירים הסלולריים, יכולות שהחברות מעוניינות לנצל כדי למכור לנו מכשירים משוכללים יותר ובעיקר יקרים יותר. זה אולי נשמע מפתה באופן תיאורטי, אך למעשה מדובר בפנטזיה שלא ממש תואמת את המציאות. בפועל זה אומר שתשלמו אלפי שקלים יותר על סמארטפון חדש התומך בטכנולוגיה הזו, בלי שתוכלו לקבל בינתיים את התמורה.

לפי נתונים שפרסם מנכ"ל וואן פלוס, פיט לאו, ההפרש בעלות הרכיבים של מכשיר דור 4 למכשיר דור 5 יכול להגיע לכ-200 דולר. ערכת השבבים הנוכחית, הסנאפדרגון 865 של קוואלקום לדוגמה מגיעה עם קישוריות דור 5 מובנית, והיא יקרה משמעותי מהדגם הקודם שלה. זאת משום שקוואלקום מנצלת את היותה החברה היחידה בשוק שבכוחה להכריח את היצרניות לרכוש את המעבד החדש ובנפרד גם את מודם ה-5G הנלווה אליו.

מה כל זה אומר מבחינת הצרכנים? אלה יצטרכו לשלם יותר עבור אותן יכולות. למה אותן יכולות? כי כאמור בישראל – כמו ברוב העולם – אין עדיין קישוריות דור 5. על כן, אולי כדאי להתאזר בסבלנות עד לאחר התקנת האנטנות ובינתיים להעדיף דגם איכותי מהשנה שעברה.

וואווי למשל השיקה לאחרונה שוב את דגם ה-P30 פרו, שעדיין מספק יכולות מתקדמות ומצוינות, ומחירו באירופה כ-750 אירו. מכשיר אחר שנותן תמורה טובה לכסף שלכם הוא הגלקסי S10, שנמכר במחירים של החל מ-2,250 שקל.

בכל מקרה, כדאי לכם כצרכנים לבדוק היטב מה התמורה שאתם מקבלים במכשירים שאתם רוכשים לעומת המחיר שאתם משלמים. בעיקר בתקופה שבה רבים מהצרכנים נאלצו לחשב מסלול מחדש ונכנסו לנתיב של צמצום וחיסכון. אם אתם כבר רוצים לפרגן לעצמכם – עשו זאת עם דגם של שנה קודמת, הוא יעניק לכם את אותם שירותים בדיוק כמו הדגמים מ-2020 ולרוב במחיר נמוך לאין שיעור.

הסמארטפונים עם המצלמות הטובות ביותר – שנמכרים גם בארץ

חשיפה ראשונה: תכירו את הסמארטפון המתקפל החדש של וואווי

במסגרת התוכנית יוכפל מספר יחידות הדיור בשכונת רמת ורבר הסמוכה למרכז הרפואי בילינסון

הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה מרכז אישרה להפקיד להתנגדויות הציבור תוכנית מתאר להתחדשות עירונית בשכונת רמת ורבר בפתח תקווה. מדובר בתוכנית הגדולה ביותר להתחדשות עירונית בפתח תקווה עד היום. התוכנית היא ביוזמת הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית ובתיאום עם עיריית פתח תקוה ונערכה על ידי מייזליץ כסיף אדריכלים.

התוכנית שאושרה להפקדה ממוקמת במרכז העיר, על שטח של 560 דונם בין הרחובות ז'בוטינסקי מצפון, ארלוזורוב מדרום, טרומפלדור ואהרון יחבוב ממזרח וציר קפלן ממערב וסמוכה לאזורי התעשייה קרית אריה ורמת סיב וכן לבית החולים בילינסון. ייחודה של התוכנית הוא בכך שהיא מציעה שימור של חלק ממרקם השכונה, כולל השטחים הירוקים וכמה מבנים, ומצד שני, מאפשרת פיתוח אינטנסיבי לאורך הצירים הראשיים.

בשכונת רמת ורבר קיימות 3,880 יחידות דיור, רובן בבניינים ותיקים. התוכנית שהופקדה מציעה 16 מתחמים להתחדשות עירונית הנדרשים בהכנת תוכניות מפורטת. במסגרת תוכניות פינוי בינוי יתווספו 3,420 יחידות דיור נוספות, ובמסגרת תמ"א 38 יתווספו 300 יחידות דיור לשכונה.

לאורך ציר ז'בוטינסקי התוכנית מציעה מגדלים של עד 32 קומות בעירוב שימושים של מגורים מסחר ותעסוקה, לאורך רחוב ארלוזורוב, מציעה התוכנית שימושים מעורבים למגורים ומסחר במגדלים של עד 28 קומות, ולאורך רחוב יצחק שדה מגורים ומסחר במגדלים עד 31 קומות. במרכז השכונה, התוכנית מציעה תוספת בנייה לצורך חיזוק ועיבוי מבנים קיימים במסגרת תמ"א 38. בסך הכול יתווספו לשכונת רמת ורבר 3,720 יחידות דיור במסגרת התוכנית, ולאחר מימושה תכלול השכונה 7,600 יחידות דיור, וכן שטחי תעסוקה ומסחר.

התוכנית נשענת על מערכות להסעת המונים קיימות ומתוכננות – הקו האדום של הרכבת הקלה שיעבור בציר ז'בוטינסקי, ושתי תחנות מטרו עתידיות- קו M2 במפגש הרחובות טרומפלדור וארלוזורוב וקו M3 שצפוי לעבור בתחום בית החולים בילינסון. התוכנית אף מוסיפה שבילי אופניים לאורך גן יד לבנים.

במסגרת התוכנית נכללו הוראות לשימור פארק "יד לבנים" שנמצא במרכז השכונה, וכולל את גן החיות, מוזיאון האדם והסביבה, בית יד לבנים, ארכיון לתולדות פתח-תקווה וקרית המוזאונים המיועדים לשימור.

מתכנן מחוז מרכז בוועדה המחוזית, גיא קפלן, אמר: "התוכנית מהווה תשתית תכנונית להתחדשות עירונית בלב העיר פתח תקוה, תוך שיפור איכות חיי התושבים, עידוד העירוניות באמצעות עירוב שימושים ודגש על קישוריות הולך הרגל והישענות על תחבורה ציבורית".

ראש עיריית פתח תקווה רמי גרינברג, מסר: "התחדשות עירונית היא הכלי המרכזי שבעזרתו הרשות מצליחה לחדש את האזורים הוותיקים והישנים, להעלות את ערך הדירות ולשפר באופן משמעותי את איכות חיי התושבים. במסגרת ההתחדשות אנחנו שמים דגש על שטחי ומבני ציבור לרווחת התושבים וכן שטחי מסחר ותעסוקה וכמובן גם מוסדות ציבור. במקביל, אנחנו מקדמים ביתר שאת גם את רישות העיר בתחבורה ציבורית, שבילי אופניים וכמובן גם צירי גישה חדשים אל השכונות ומהן החוצה".

התחדשות עירונית בכפר יונה: אושרה תוכנית לבניית 850 יחידות דיור

רמת ורבר, פתח תקווה – תעודת זהות

לאחר חודשיים שבהם נאסרה כניסתם של עובדים תושבי הרשות הפלסטינית לארץ, במסגרת הניסיונות למניעת התפשטות הקורונה, החליטה המל"ל לאפשר את חזרתם לעבודה בהתאם להמלצת משרד הבריאות ■ כמו כן, תתאפשר כניסתם של 16,800 פועלים לעבודה יומית ביישובי יו"ש

באישור המל"ל: החל מיום ראשון 31.5.20 יוכלו כל 80 אלף הפועלים הפלסטינים שברשותם היתר עבודה, להיכנס באופן יומי לישראל ולחזור לעבודה – מהם 65 אלף בענף הבנייה, הסובל בימים אלה ממחסור חמור בידיים עובדות. בנוסף תתאפשר כניסתם של 16,800 פועלים לעבודה יומית ביישובים ביהודה ושומרון.

כניסתם לישראל של עובדים תושבי הרשות נאסרה כבר בסוף חודש מרץ, וזאת כחלק מהמאמצים שבהם נקטה המדינה למניעת התפשטות הקורונה. מאז המדינה אפשרה פעמיים לעובדים לחצות את הגבול, אך המעסיקים חויבו לספק להם מקומות לינה, משום שעובד שחזר לביתו לא הורשה לחצות שנית את הגבול.

בנסיבות אלה ועל רקע חג הרמדאן, נותרו כיום בענף הבנייה רק 13 אלף עובדים פלסטינים, בעוד שבשגרה הענף מעסיק 65 אלף עובדים. בסך הכול עובדים בימי שגרה כ-80 אלף פלסטינים בענפי הבנייה, החקלאות והתעשייה. היעדרות עובדים מענף הבנייה גרמה לשיתוק של אלפי אתרי בנייה, ועל פי הערכות, תפוקת הענף כיום עומדת על כ-30% מהתפוקה בשגרה.

מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון, אלעזר במברגר:  "ענף הבנייה נערך ליום שאחרי הקורונה. כניסת פועלים יומית תאפשר לענף הבנייה לחזור לקצב עבודה רגיל ולסייע בהתאוששות המשק".

נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ, ראול סרוגו, הוסיף: "העמידה האיתנה של ענף הבנייה מול הקשיים האדירים של תקופת המשבר ראויה לשבח. בכל זאת, חשוב להבין שרוב הענף למעשה הושבת בשל המחסור הענק בעובדים הפלסטינים וכי את תוצאות המשבר נרגיש בענף עוד זמן רב. כבר עכשיו ברור כי חלק ניכר מהפרויקטים יושלמו באיחור בשל כך. על הממשלה לקבוע חד משמעתית כי היא תגן על הקבלנים, בהגדרת משבר הקורונה ככוח עליון ותקים קרן סיוע לרוכשי דירות שהדירות שלהם יימסרו באיחור".

בעקבות הקורונה תוארך שהייה של 1,700 פועלים סינים

מסתכנים יותר: ענף הבנייה הוכרז כחיוני למשק, יעבוד במתכונת מלאה

רשות המסים פרסמה כי המס ירד לשיעור של 8% במקום 10% כיום, והטבה זו תישאר תקפה  גם בהמשך, כאשר המס על רכבים רגילים צפוי לעלות ל-35% בשנת 2024

רכישה של מוניות חשמליות תתומרץ באמצעות הפחתה של מס הקנייה שמוטל עליהן, כך עולה מפרסומים השבוע של רשות המיסים.

עד כה, תחום המוניות החשמליות הנחשבות לידידותיות לסביבה לא זכה לעידוד או טיפול משמעותי של המדינה, חרף שיעור החדירה האיטי יחסית של מכוניות חשמליות לשוק הישראלי. המדינה העניקה אמנם תמריצים לרוכשי מכוניות היברידיות (עד 20 אלף שקל סבסוד לכל מונית היברידית, בהתאם לדגם) אך על המוניות החשמליות לא הוענק כל תמריץ. כך נוצר מצב בו על כל רכב חשמלי, כולל מוניות, מוטל מס קנייה בגובה עשרה אחוזים. לעומת זאת, על מונית רגילה שמונעת במנוע דיזל מזהם – מוטל מס קנייה בגובה שמונה אחוזים.

במסגרת יוזמת רשות המיסים, יופחת מס הקניה שיוטל על המוניות החשמליות לשמונה אחוזים. המתווה שרשות המסים מציעה אינו כולל כל התייחסות לרכבים אשר מצוידים במערכות הנעת "פלאג אין הייבריד", אלא רק לרכבים בעלי מנוע כל-חשמלי.

נכון לעכשיו, ההפרש במס הקנייה בין מונית חשמלית למונית דיזל אומנם אינו גדול – ויושווה בעתיד הקרוב לפי המתווה של רשות המיסים, אך בעתיד הלא רחוק צפוי מס הקנייה על רכב חשמלי לעלות. בתחילת ינואר נכנס לתוקף אופן חישוב חדש של מס קנייה על רכב חשמלי, לפיו מסי הקניה על מכוניות חשמליות יעלו בהדרגה, כאשר בשנת 2023 יעלה מס הקניה על המכוניות החשמליות מ-10% ל-20%. בשנת 2024 יעלה מס הקניה על הרכב החשמלי שוב לשיעור של 35%, אך מס הקנייה על המוניות עדיין יישאר בגובה שמונה אחוזים.

מובילאיי תשיק מוניות אוטונומיות בתל אביב

רכב אוטונומי – גימיק או מציאות?

המכוניות יוחזרו ליבואן – בהסכמת שני הצדדים – ושמה של החברה הרוכשת יימחק מרישום היד הראשונה ברישיון הרכב ■ הבעיה: אין כל תיעוד לכך שהרכבים עמדו למשך תקופה מסוימת במגרשים של חברות הסחר

חברות הליסינג והטרייד אין קיבלו את אישורו של משרד התחבורה לבטל עסקאות לקניית אלפי רכבים חדשים מהיבואן שבוצעו בחודשים האחרונים, על מנת לסייע להן להיחלץ מהקשיים הכלכליים שאליהם נקלעו בעקבות משבר הקורונה.

במכתב ששלח לאחרונה משרד התחבורה לחברות ליסינג ולגופים גדולים העוסקים בסחר ברכב, מצוין כי חברות העוסקות בסחר רכב וכאלו המשווקות בישראל רכבים חדשים, שרכשו רכבים מיבואני הרכב, יכולות כעת לקבל החזר בגין תשלומים ששילמו עבור אגרות הרישוי של הרכבים.

מסתבר שהנוהל קיים באופן טכני מסוף שנת 2019, אך נכנס לתוקפו ממש עם פרוץ מגפת הקורונה. אמנם מדובר במכתב טכני שמתייחס לסליקה של אגרות רישוי, אך בפועל מתכוונים במשרד התחבורה למצב שבו מכוניות חדשות שכבר נמכרו לגופי סחר ברכב ונרשמו על שם החברה שקיבלה את הרכב, זוכות כעת ל"מחיקת היסטוריה".

במצב רגיל, כשחברה רוכשת מכונית (בין שמדובר בחברת ליסינג ובין שמדובר בחברת טרייד אין) – היד הראשונה שנרשמת ברישיון היא זו של החברה. היד השנייה היא של הלקוח שרוכש את המכונית – בדרך כלל בהנחה ביחס למחיר שהיה משלם לו היה רוכש את המכונית ישירות מיבואן רכב. כאשר לקוח רוכש מכונית חדשה ישירות מיבואן רכב, הלקוח הוא היד הראשונה.

בימים אלה ממש מתחיל שוק הרכב המשומש להתאושש לאיטו, אך לטענת מומחים בתחום, היקף הפעילות רחוק עדיין מזה שהיה לפני הקורונה. בענף בונים בין היתר על חזרה של לקוחות שחוששים מנסיעה בתחבורה ציבורית.

לפי המסמך, שנשלח ממחלקת תיאום, נהלים ורישוי במשרד התחבורה, בוצעו במשרד מאמצים מיוחדים כדי להשלים במהרה את הטיפול בנוהל, לנוכח הנסיבות.

"מציאות חדשה ומאתגרת"

עם זאת, ליוזמה שנקט משרד התחבורה במטרה לסייע לחברות שנקלעו לקשיים, יש גם פן בעייתי: המהלך של משרד התחבורה שנוגע לרישום להחזרים עבור אגרות הרישוי של המכוניות יוצר תופעה שבה מכוניות חדשות נמכרו לחברות שונות, עמדו במגרש של החברות, ואז בעצם חזרו אל יבואן הרכב וזכו ל"מחיקת היסטוריה".

כלומר, אין כל תיעוד לכך שהמכוניות עמדו במגרשים של חברות סחר רכב, ומי שירכוש את המכוניות יהיה היד הראשונה – ככל הנראה בלי לדעת שהמכונית עמדה קודם לכן במשך מספר שבועות במגרש מכוניות של טרייד אין או של חברת ליסינג. יודגש כי במהלך החודשים האחרונים אירעו לפחות שני מקרים, אחד בחברת ליסינג מסדר גודל בינוני, במהלכם נאלצו יבואני רכב לקחת מכוניות שכבר נמכרו, זאת בגלל חוסר יכולת של החברה לשלם עבור המכוניות.

ממשרד התחבורה נמסר בתגובה: "משבר הקורונה יצר מציאות חדשה ומאתגרת, שלא נדרשנו להתמודד עמה בעבר. כמו משרדי ממשלה אחרים, נדרשו בעת הזו לפתרונות יצירתיים וחריגים כדי למנוע התמוטטות של שווקים שלמים. ללא ביצוע פעולות אלה, המצב עלול היה לגרום לפשיטת רגל של חברות גדולות, שהיו גורמות לנזק כלכלי לאלפי אזרחים. במצב החריג שנוצר, פעלנו מתוך אחריות ציבורית, ואפשרנו לחברות הליסינג והטרייד אין לבטל עסקאות רכב חדש, כמובן בהנחה שהגיעו להסכמה עם היבואן ותוך הצהרה אודות אי שימוש ברכב. האישורים הללו ניתנו במשורה, תוך בחינה קפדנית כי אכן מדובר במצב קיצון ולא בניצול של המשבר הבינלאומי".

הקלות חניה בתל אביב ובערים אחרות בעקבות משבר הקורונה

משבר השכרת המשרדים – רק החברות הגדולות ממשיכות לשכור, השאר פותחים חוזים

הבנקים אימצו מתווה חדש לתקופת הקורונה המסדיר הקפאת החזרי משכנתאות והלוואות למשקי בית ולעסקים • האם גם אתם זכאים לדחייה, באילו תנאים ולמה כדאי לשים לב?

הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל פרסם מתווה מקיף לדחיית תשלומי הלוואות, כסיוע ללקוחות שנקלעו לקשיים תזרימיים בעקבות משבר הקורונה.

המתווה האחיד אומץ על ידי כל הבנקים בישראל, ומטרתו היא לאפשר למשקי הבית ולבעלי עסקים קטנים ובינוניים לדחות את תשלומי ההלוואות, כדי שיוכלו לצלוח את המשבר. דחיית התשלומים כרוכה בריבית על תקופת הדחייה.

עיקרי המתווה

המתווה נועד להסדרת דחייה של תשלומים בשלושה מגזרי פעילות – משכנתאות, אשראי צרכני ואשראי עסקי, וזאת באופן הבא:

משכנתאות –

מי זכאי לדחייה: כל מי שיש לו משכנתה לרכישת דירה.

המתווה: ניתן לדחות החזרים לתקופה של 6 חודשים, ללא מגבלה על סכום יתרת ההלוואה.

חשוב לזכור כי ההחזרים הללו לא ייעלמו והלווה יידרש לשלם אותם באמצעות הגדלת ההחזר החודשי שלו לאחר שישוב לשלם את המשכנתה כסדרה. כלומר, הדחייה תוביל להגדלת ההחזר החודשי בעתיד, ולכל אורך חיי ההלוואה. בכל הנוגע למשכנתאות תקופת ההלוואה לא תתארך אלא ההחזר החודשי יגדל והיא תסתיים במועדה המקורי.

סייגים: ללווה שפיגר בתשלומים לפני 28.2.2020, תתאפשר דחייה עד לתקופה שלא עולה על 180 יום מיום תחילת הפיגור. המתווה אינו כולל לווים שנמצאים בהליך משפטי

הלוואות צרכניות (לכל מטרה)  –

מי זכאי: כל מי שלקח הלוואה (לכל מטרה) ויתרת החוב שלו עומדת על יתרה של עד 100 אלף שקל. ובתנאי שלא היה בפיגור בהלוואה בסוף פברואר 2020. אם ללקוח היו פיגורים במהלך תקופת ההלוואה והוא הסדיר אותם, הוא זכאי לקבל את הדחיה.

המתווה: ניתן לדחות לתקופה של 3 חודשים להלוואות שיתרתן לתשלום היא עד 100 אלף שקל. במקרים מסוימים תינתן אופציה לדחייה נוספת של 3 חודשים – (בכפוף לאישור הבנק ובהתאם לשיקול דעתו).

בניגוד למשכנתאות שבהן התשלומים שנדחו יתווספו להחזר החודשי בחודשים שאחרי תקופת הדחייה ועד תום תקופת ההלוואה, הרי שבהלוואות צרכניות רגילות יהיה מדובר במנגנון תשלום אחר לחודשים שלא שולמו. על פי המתווה התשלומים שלא ישולמו עתה, ללקוחות שיבקשו זאת, יוספו בסוף תקופת ההלוואה המקורית, והיא פשוט תוארך.

הלוואות לעסקים קטנים –

מי זכאי: חברות ועסקים קטנים שיש להם מחזור שנתי של עד 25 מיליון שקל (כ-2 מיליון שקל מחזור בחודש) ושעסקיהם נפגעו ממשבר הקורונה, ובלבד שההלוואות שלהם נפרעו כסדרן וללא פיגורים וקשיים לפחות מאז תחילת מרץ 2020 ושלהערכת הבנק הם צפויים לעמוד בהחזרי הלוואה לאחר שוך המשבר.

המתווה: תקופת הדחייה במקרה זה היא גמישה מאוד, נתונה לשיקול דעתו של הבנק ולמעשה לא מובטחת. עסקים וחברות שעומדים בקריטריונים לעיל ויקבלו דחייה זמנית בהחזרים, יחזירו את התשלומים בריבית המקורית בתום תקופת ההלוואה המקורית.

ניתן לדחות החזרים לתקופה של 6 חודשים, ללא מגבלה על סכום יתרת ההלוואה, בהתאם לשיקול דעת הבנק.

דגשים:

עמלות – לא ייגבו עמלות בגין דחיית תשלומי ההלוואה.

ריביות – התשלומים הנדחים יישאו ריבית שלא תעלה על שיעור הריבית בחוזה ההלוואה. חשוב להדגיש כי דחיית תשלום הלוואה כמוה כנטילת הלוואה חדשה, בגובה הסכום הנדחה.

פריסת תשלומי ההלוואה – במשכנתאות התשלומים ייפרסו על פני יתרת תקופת ההלוואה, ובאשראי צרכני ועסקי התשלומים יידחו לסוף תקופת ההלוואה.

מועד אחרון להגשת בקשת הדחייה

ניתן להגיש לבנק את הבקשה לדחיית התשלום במסגרת מתווה זה, עד לתאריך 31.7.2020.

תגובות

הסבר בנק ישראל למתווה: "בעקבות מגפת הקורונה והשלכותיה על הכלכלה העולמית והמקומית בכלל ועל לקוחות הבנקים בפרט, משקי בית ובעלי עסקים נקלעו לקשיים כלכליים שמתבטאים, בין היתר, בירידה בהכנסות שמוביליה לקושי בהחזר ההלוואות שנטלו טרם פרוץ המגפה.

"ימים ספורים לאחר שהתבררו היקפי המגפה והשלכותיה, ומתוך רצון לסייע למשקי הבית והעסקים להתמודד עם השינוי הדרסטי שנכפה עליהם, המערכת הבנקאית החלה לאפשר  דחייה של תשלומי הלוואות, תוך שהפיקוח על הבנקים מעודד זאת בין השאר באמצעות הבהרות והקלות חשבונאיות. מתחילת המשבר ועד סוף חודש אפריל הבנקים דחו הלוואות לכ-450 אלף לקוחות מכל מגזרי הפעילות בסך מצטבר של 5.2 מיליארד שקל, היקפים חסרי תקדים.

עוד נמסר: "המתווה שגובש מציג את תנאי המינימום בדחיית ההלוואות וכל בנק רשאי להרחיבו לטובת לקוחותיו ולבקשתם. יודגש, כי דחייה בתשלומים כרוכה בריבית על תקופת הדחיה. לכן, טרם קבלת החלטה על דחיית תשלומים, חשוב שהלקוח יבחן את השלכות הדחייה, לרבות המחיר הכלכלי של הדחייה (מבחינת עלות הריבית, סכום חיוב חודשי לחיוב לאחר הדחייה, וכיוצ"ב), על מנת שיוכל לקבל החלטה מושכלת.

"הניסיון העולמי מלמד שבמדינות מפותחות ברות השוואה לישראל (מבחינת דירוג האשראי), כגון בלגיה, צרפת, קנדה, ניו-זילנד, אוסטרליה, בריטניה, סינגפור, אירלנד והולנד – הצעדים לא נעשו בצורה גורפת על כל מגזרי האשראי במשק ואלה הותאמו בכל מדינה בהתאם לצרכים ולמצב הכלכלי. יתרה מכך, היוזמות לדחיית התשלומים, בכל המדינות הללו, אומצו בדרך של מתווה וולונטרי מול ספקי האשראי, בדומה למתווה שגובש בישראל ומוצג להלן".

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון: "המשבר הכלכלי הביא לפגיעה רחבה במשקי בית ועסקים רבים. הנגישות של העסקים ומשקי בית לאשראי הינה מרכיב חיוני ביכולת של המשק לצלוח את המשבר, ודחיית תשלומי הלוואות הינה מנגנון יעיל כדי להעניק סיוע תזרימי למי שנזקק לו".

המפקחת על הבנקים, ד"ר חדוה בר: "המתווה שאומץ לדחיית תשלומים, ללקוחות שיבקשו זאת, נותן מענה משמעותי למשקי הבית ובעלי העסקים הקטנים ומסייע להם בהקלה בתזרים המזומנים, וזאת תוך שמירה על ניהול מושכל של הסיכונים על-ידי הבנקים. אני מברכת על הירתמותה של המערכת הבנקאית להוציא לפועל את המתווה שגובש, שמטרתו לסייע ללקוחות בתקופה מורכבת זו".

הבנקים המרכזיים בעולם מדפיסים כסף – האם גם בנק ישראל בדרך לשם, והאם זה יגרום לאינפלציה?

בנק ישראל תומך בהנחיות האוצר למתכונת עבודה בשעת חירום וסיוע לעצמאים

בחודש אפריל נרשמה ירידה של 3% במדד מחירי תשומה באוטובוסים ■

בענף החקלאות חלה ירידה של 0.7%; מדד תשומות הבנייה ירד ב-0.1%

מדוח מדדי מחירי תשומות שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מראה כי בחודש אפריל חלה ירידה של 3% במדד מחירי תשומה באוטובוסים. מדד מחירי התשומה בבניין למגורים ירד ב-0.3%

על פי הדוח, מדד מחירי תשומה באוטובוסים של כלל האוכלוסייה ירד באפריל ל-95.9 נקודות, לעומת 98.9 בחודש הקודם. מדד מחירי תשומה באוטובוסים בקווים קבועים ירד ב-2.8% ומדד מחירי תשומה באוטובוסים זעירים-ציבוריים ירד בחודש אפריל ב-4.0%, והגיע ל-135.7 נקודות, לעומת 141.4 נקודות בחודש קודם.

ירידה זו מורכבת מכמה פרמטרים: מחירי אנרגיה, שמנים ונוזלי קירור שירדו ב-16.2%; מחירי רכב –שירדו ב-2.2%, ואחזקת אוטובוסים – שירדה ב-1.8%.

לעומת זאת, חלה עלייה במחירי אחזקת מבנים והוצאות משרד ב-0.4% ומסים, אגרות, רשיונות וביטוח ב-0.1%

מדד מחירי התמורה למשרות שכיר עלו ב-0.1%.

במדד מחירי תשומה בחקלאות נרשמה באפריל 2020 ירידה של 0.7%, והוא הגיע ל-175.2 נקודות, לעומת 176.4 נקודות בחודש קודםקודות). מתחילת השנה ירד מדד זה ב-1.4%.

ב-12 החודשים האחרונים (אפריל 2020 לעומת אפריל 2019) ירד מדד מחירי תשומה בחקלאות ב-2.1% והמדד ללא שכר עבודה ירד ב- 3.0%.

נתון זה מושפע מירידות במחירי דלק, שמנים וחשמל (13.0%), הובלה שכורה (1.1%), חומרי אריזה ואריזות (7%), חומרי הדברה, מיסים ואגרות (0.3% כל אחד), מחירי דשנים וזבלים (0.2%), חומרי בנייה למבנים חקלאיים וכיסויים פלסטיים ועלות עבודה שכירה – שירדו ב-0.1% כל אחד.

לעומת זאת, עלו מחירי מספוא לבעלי חיים ב-1.7%, זרעים, פקעות ושתילים ב-0.8%,  מכונות, רכב, ציוד, חלפים וכלי עבודה ב-0.6%, מחירי שונות (הנהלת חשבונות, שירותי מחשב, צרכי משרד וכו') ב-0.5% ואפרוחים ב-0.1%.

בתחום הבנייה מדובר בשינויים דרמטיים פחות, אך השפעתם ארוכת טווח – מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים ללא שכר עבודה ירד ב-0.3% והגיע ל-106.4 נקודות לעומת 106.7 נקודות בחודש קודם.

ב-12 החודשים האחרונים (אפריל 2020 לעומת אפריל 2019) עלה מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים ב-0.5% בשל העלייה במחירי שכר העבודה ב-1.5%. המדד ללא שכר עבודה ירד ב-0.4% בתקופה זו.

מדד תשומות הבנייה במארס עלה ב-0.2%