מה זה גידור? מי עושה את זה? ומה רומז לנו, מהלך הגידור של האוצר על חלק מהחוב הדולרי?   

כתבה זו פורסמה גם ב-Ynet

אנחנו נתקלים הרבה במילה גידור – חברות מגדרות את החשיפה במט"ח; משקיעים מגדרים את הסיכון; והאוצר מגדר את החוב הדולרי שלו. לאחרונה, נמסר כי יחידת ניהול החוב באגף החשבת הכללית במשרד האוצר ביצעה עסקת גידור מסוג דולר-שקל. העסקה הזו היתה ביום בו הדולר צנח ב-2.3% והיא היתה הראשונה השנה, בהמשך לעסקאות גידור בסך 1 מיליארד דולר בשנת 2014.

מה זה אומר? מה בעצם עשו באוצר? נתחיל דווקא מהסוף , מהמטרה והתוצאה של המהלך –  האוצר בעצם קיבע את שער הדולר בחלק מהחובות הצמודים לדולר (היקף עסקת הגידור לא נמסר).  נניח רק לצורך הדגמה שלמדינה יש חוב דולרי של 1 מיליארד דולר. החוב הזה כמובן צמוד לדולר, ככל שהדולר חלש יותר כך היקף החוב נמוך יותר וההיפך. האינטרס של המדינה (בהקשר של החוב) הוא שהדולר יהיה נמוך. אם להערכת האוצר הדולר ירד לשער נמוך, ניתן לקבע את השער ואז אם הדולר יחזור לעלות, זה לא ישפיע על היקף החוב. באותו יום בו ירד הדולר ב-2.3% ל-3.92 שקל, באוצר (יחידת החוב) העריכו שזה שער נמוך והם העדיפו לקבע את החוב לשער הזה, לנטרל סיכון ולצמצם את החשיפה לדולר.

הדרך לעשות גידור מגוונת. את החוב האמור – 1  מיליארד דולר  אפשר לגדר בעסקאות עתידיות שנקראות עסקאות פורווארד  ועסקאות החלף  שנקראות עסקאות סוואפ. מדובר באותה הגברת בשינוי אדרת.  אפשר גם לפעול דרך אופציות וחוזים עתידיים (שכוללים את הפורוארווד והסוואפ ונוספים). הרעיון פועל כך  – החוב של ה-1 מיליארד דולר אמור (להדגמה בלבד) להיפרע בעוד שנה. כלומר עוד שנה האוצר צריך לשלם למחזיקי החוב הזרים 1 מיליארד דולר. בשקלים החוב הזה היה כמה ימים לפני ביצוע עסקת ההגנה/ הגידור מעל 4 מיליארד שקל (הדולר היה מעל 4 שקלים), ולפתע פתאום החוב ירד ל-3.92 מיליארד שקל (שער דולר של 3.92 שקל ).

באוצר מעריכים שזה "מחיר קניה", הם רוצים לקבע את המחיר הזה, אז הם עושים עסקה שבה הם קונים דולרים בעוד שנה (ביום פדיון האג"ח) לפי המחיר הנוכחי (בתוספת של שברירי אחוז בגלל הריבית), ורק לשם המחשה – נעשית עסקה מול בנק זר לרכוש 1 מיליארד דולר עוד שנה בדיוק ב-3.92 שקל לדולר (בפועל זה כאמור עשוי להיות במחיר מעט גבוה יותר בגלל הריבית).

במילים אחרות, באוצר בעצם מקבעים את החוב השקלי ל-3.92 מיליארד שקל. עוד שנה הם יצטרכו לשלם למחזיקי החוב 1 מיליארד דולר, אך מנגד הם גם קונים 1 מיליארד דולר במחיר קבוע מראש, כך שכל התנודתיות  בטווח של שנה לא משפיעה עליהם. נמשיך את הדוגמה – נניח שהדולר עלה ל-4.5 שקל. אז עוד שנה החוב גדל ל-4.5 מיליארד שקל – האוצר בעצם הפסיד בגלל עליית הדולר (580 מיליון שקל – ההפרש בין החוב 3.92 מיליארד שקל לחוב עוד שנה). אך בזכות הגידור, הרי שמול ההפסד המקורי יש רווח זהה (580 מיליון שקל – האוצר קונה מיליארד דולר  לפי 3.92 שקל לדולר, אך הם שווים 4.5 מיליארד שקל). ההפסד מתקזז מול הרווח, ההגנה מושלמת.

ומה הגידור בעצם אומר לנו?  אולי באוצר מאמינים שהדולר יעלה, אולי הם פשוט מעדיפים מעין חוב שקלי על חוב דולרי; אולי פשוט הם מעוניינים לשנות את תמהיל החוב. הם לא מספרים לנו, אבל אם היקף הגידורים יעלה זה עשוי להיות רמז עבה לגבי הערכתם את כיוון הדולר.

בבית ההשקעות אקסלנס מגיבים להחלטת בנק ישראל להותיר את הריבית על כנה, וכותבים כי "בניגוד להודעת ריבית חודש מרץ שהיתה יונית במיוחד, בהודעת הריבית לחודש אפריל החליטו בבנק ישראל לצנן את ציפיות המשקיעים ולקחת שני צעדים אחורה, בעיקר ביחסם כלפי הצורך בהמשך הפיחות בשער השקל. אמנם, פיחות שערו של השקל עודנו עומד בראש מעייניהם של מקבלי ההחלטות בבנק, אך נראה כי תגובת המשקיעים ביום חמישי וביום ראשון לאפשרות של ריבית שלילית ואולי אף הרחבה כמותית בהמשך, הכניסו את אנשי הבנק ללחץ".

באקסלנס כותבים: "רק אתמול פרסמנו קטעים מההודעה קודמת , המאותתים בבירור כי הורדת הריבית האחרונה נעשתה כדי להשיג את הפיחות המיוחל וכי בבנק מצדיקים שימוש בריבית שלילית כדי להחליש את המטבע כפי שעשו במדינות נוספות בעולם".

"בהודעה הנוכחית לא ניתן כל אזכור העוסק בשימוש בריביות שליליות בעולם מתוך רצון למנוע התחזקות של המטבע המקומי. גם לא כדי להתמודד עם האינפלציה הנמוכה למרות שישראל מצויה היום עמוק בדפלציה. אגב בהקשר של האינפלציה בבנק בחרו להתעלם הפעם ממדד חודש פברואר , שיצא ברמה של 0.7%, הרבה מתחת לציפיות הקונצנזוס, זאת לעומת דגש נרחב בהודעה הקודמת ששמו על מדד חודש ינואר שהפתיע לרעה", כותבים באקסלנס.

בנוסף כותבים כלכלני אקסלנס כי "עוד בהקשר היחס כלפי שער החליפין , ובניגוד לנאמר בהחלטה הקודמת, בבנק החליטו שלא להתייחס להשפעותיו השליליות של התיסוף על היצוא ועל מוצרי היבוא, זאת על אף פרסום הנתון שדיווח על ירידה ביצוא בין החודשים דצמבר – פברואר ועל אף המשך הירידה במדד המחירים לצרכן. נציין שאפילו נתון האינפלציה הנמוך שהתקבל בחודש פברואר לא הוזכר כאחד מהגורמים העיקריים להחלטה, בניגוד להודעת הריבית לחודש מרץ אז הבליטו את המדד הנמוך שפורסם לחודש ינואר.

להערכת אקסלנס, "לבנק ישראל לא היתה ברירה (ואנחנו לא מתכוונים לכך שהריבית נותרה במקום אלה להודעה הצוננת לעומת ההודעה הקודמת), אומנם ריבית שלילית להערכתנו עומדת על הפרק ולפי דפוס פעולותיו בשנה האחרונה אנחנו מניחים ששע"ח הוא עדיין המניע העיקרי למדיניות המוניטרית".

באקסלנס סבורים כי "הבעיה של הבנק הוא יצירת הציפיות הגבוהות, שלא נותרו בעקבות הערכה של HSBC (אלה שחושבים כך פשוט הוזים), אלא בעקבות ההודעה המאוד יונית ומאוד מכוונת לשע"ח מחודש שעבר וכמובן פעולותיו של הבנק המרכזי בשנתיים האחרונות שכוונו בעיקר להשגת פיחות תוך התעלמות מוחלטת מהסי וכ נים בשוק הדיור והאשראי".

"במידה והבנק היה מוריד את הריבית לשלילית, הוא היה יוצר ציפיות של עוד – ציפיות להרחבה כמותית שהרי כיצד ניתן להחליש את המטבע אם גם ריבית שלילית לא עוזרת? מנגד הרחבה כמותית תוריד את תשואות האג"ח הארוכות בחדות, אפילו הציפיות יעשו את העבודה, מה שרק יפמפם עוד יותר את המחירים בשוק הנדל"ן ואת התמחורים בשוק האשראי", כותבים אקסלנס.

חינוך פיננסי – על מניות, אגרות חוב, תעודות סל, קרנות נאמנות, אופציות ועוד; מה המכשיר ההשקעה הפופולארי ביותר? ומה המכשיר המסוכן ביותר? 

המדריך פורסם ב-YNET, כחלק מסדרת כתבות מבוא בחינוך פיננסי

בבורסה לניירות ערך נסחרים סוגים שונים של מכשירי השקעה. המכשיר הנמכר ביותר בבורסה הוא  אגרות חוב, אבל המוצר הפופולארי ביותר (ולרוב גם המעניין יותר) הוא המניות שהן גם מסוכנות יותר ומנגד יש בהן גם סיכוי גדול יותר להרוויח. ישנם ניירות ערך נוספים –  אופציות, תעודות סל, וקרנות נאמנות. נתחיל במניות

מניה היא  שטר בעלות על חלק מחברה, המאפשרת מעין שותפות גם עם בחלק יחסית קטן, בחברה. המניה מבטאת חלק גם בהון וגם בשליטה. המניה מקנה למחזיק בה זכות לדיבידנדים (חלוקת רווחים מהחברה לבעלי המניות) וכן היא מאפשרת למחזיקים להשתתף באסיפות בעלי מניות ולהצביע (זכויות הצבעה). מניה גם מבטאת זכות הונית בפירוק של חברה.

לאחר שחברה מנפיקה לראשונה בבורסה, נקבע שער המניה בשוק לפי נקודת המפגש בין מוכרים וקונים, כאשר ככלל, כאשר החברה בכיוון נכון – מגדילה הכנסות, רווחים, מתפתחת בשווקים שלה ויש לה פוטנציאל זה אמור להתבטא לטובה במחיר מנייתה וההיפך – כאשר חברה מאכזבת, התוצאות שלה חלשות , ויש הרעה בפעילותה, ולא רואים את ההתאוששות, זה אמור להתבטא לשלילה במחיר מנייתה. אבל, צריך לזכור, לשוק ההון חוקים משלו, ויש הרבה יוצאים מהכלל – מחיר המניות נקבעים בהסתמך על אוסף רב של פרמטרים שאינם רק נתונים תוצאתיים או פוטנציאל, כך שלא בהכרח תוצאות טובות מביאות לעלייה במחיר המניה וההיפך (הרחבה על הגורמים המשפיעים על מחיר המניה בטור הבא).

מחיר המניה בשוק קובע למעשה את שווי השוק של החברה ומכאן חשיבותו הגדולה – שווי שוק של חברה מוגדר כמספר המניות שלה כפול מחיר המניה. לדוגמה – לחברה יש 3 מיליון מניות במחיר של 6 שקלים למניה – שווי השוק שלה – 18 מיליון שקל; אם אחרי חודש מחיר המניה עולה ל-10 שקלים – שווי השוק שלה בהתאמה עולה ל- 30  מיליון שקל.

בבורסה המקומית יש מעל 500 חברות נסחרות – השווי של החברות הקטנות ביותר הוא מיליוני שקלים בודדים; השווי של החברה הגדולה בבורסה – טבע, מעל 230 מיליארד שקל.

אגרות חוב  – אחראיות על רוב המסחר בבורסה

לצד המניות נסחרות כאמור גם אגרות החוב.  המסחר בהן עולה על המסחר במניות, והן מהוות למעשה את מכשיר ההשקעה הפופולארי על הגופים המוסדיים (קופות הגמל, קרנות הנאמנות, קרנות הפנסיה ועוד).

איגרת חוב היא סוג של הלוואה/ חוב . החברות מנפיקות אגרות חוב לציבור המחזיקים שהופך בעצם לנושה של החברה (בדומה לבנק). החברה מתחייבת במסגרת תשקיף להחזיר את הכסף בתוספת ריבית, כאשר בתשקיך מציגה החברה את סוג האיגרת –  האיגרת יכולה להיות שקלית ואז המחזיק מקבל ריבית שנקובה בתשקיף (ללא הצמדה), האיגרת יכולה להיות צמודה למדד ואז המחזיק מקבל ריבית צמודה למדד, ובכלל האיגרת צמודה למדד (עלייה במדד מעלה את ערך האיגרת)  והיא יכולה להיות גם צמודה לדולר (כיום פחות נפוץ להנפיק אגרות חוב כאלו ).

בבורסה קיימים שני סוגים של מנפיקי וסוגי אגרות חוב – אגרות חוב קונצרניות שהונפקו על ידי החברות (גיוסי כספים של החברות) ואגרות חוב ממשלתיות – אגרות חוב שהממשלה הנפיקה  (המשמשות לתקציב שוטף ולמימון הגירעון).

המסחר באגרות חוב מושפע מנתוני מקרו לצד נתוני מיקור (באם מדובר באגרות חוב קונצרניות) ובראש וראשונה הריבית של בנק ישראל – כאשר הריבית עולה אז ההשקעה באגרות חוב אמורה לבטא תשואה אפקטיבית גבוה יותר, ובהתאמה מחיר האיגרת יירד!  (הרחבה בטורים הבאים).

מכשיר נוסף שקיים בבורסה הוא המק"מ ("מלווה קצר מועד"). מדובר למעשה באיגרת חוב שבנק ישראל מנפיק לתקופות של עד שנה, ללא ריבית וללא הצמדה – כלומר אגרת שקלית.

קיימות אגרות חוב נוספות בבורסה – אגרות חוב להמרה, שבנוסף להיותן אגרות חוב לכל דבר ועניין, מספקות למחזיקים אפשרות להמיר את אגרות החוב למניות – סוג של הטבה למשקיעים שעשויה להניב להם תשואה נאה.

אגרות החוב מהוות את עיקר הנכסים של הציבור ומהוות את עיקר המסחר בבורסה. נגענו כאן בקצה, ממש בבסיס, יש אבחנה גדולה לסוג אגרת החוב – של המדינה, של חברה, ואם של חברה איזה סוג של חברה, יש חשיבות לסוג הריבית, להצמדה על האגרת, וכמובן שיש חשיבות גדולה למועד פירעון ההלוואה. כאן תמצאו כל מה שצריך לדעת על אגרות חוב

תעודות סל –  עוקבות אחרי המדדים

תעודות סל הן מכשירים פיננסיים העוקבים אחר מדדי מניות, אג"ח , סחורות (זהב, כסף, נפט), ועוד. התעודות מאפשרות  למשקיעים לרכוש "סל" סחיר של ניירות ערך הכלולים במדדים, וכך "להיצמד" לביצועי המדדים בקלות ובעלות נמוכה. המכשיר הזה טוב למי שלא מחפש תשואה עודפת, אלא להשיג את תשואת המדד – למשל, מי שמעוניין להשקיע במניות הכבדות , יכול להשקיע ישירות במניות אלו, או לקנות תעודה שמחזיקה בסל מניות המרכיב את מדד ת"א 25 – המניות המובילות בבורסה המקומית. התעודה עצמה מפזרת את השקעותיה לפי משקולות הסל, ואז למעשה, יש התאמה מלאה בין מחיר התעודה ובין השינוי שבסל. בדרך הזו המשקיע מקבל את תשואת המדד, ובמקרים רבים המשקיעים מעדיפים זאת, גם בגלל שלאורך זמן מנהלי ההשקעות מתקשים לספק תשואה עודפת שעולה על המדד עצמו. על היתרונות והחסרונות של תעודות הסל תוכלו לקרוא כאן

לצד תעודות הסל, ישנן קרנות נאמנות שלהבדיל מתעודות הסל אינן נסחרות באופן שוטף בבורסה  (וזה אחד מחסרונן העיקרי). קרן נאמנות הינה מכשיר פיננסי המאפשר להשקיע בניירות ערך באמצעות השתתפות בתיק השקעות המנוהל במשותף עבור המשקיעים בקרן בידי חברה לניהול קרנות ("מנהל קרן"). רוב קרנות הנאמנות הן מכשירים אקטיביים/ מנוהלים – מנהל הקרן בוחר במה להשקיע בהמשך לניתוחים כלכליים שנעשים בבית. קרנות הנאמנות הן עולם מגוון ורחב מאוד – למידע על סוגי הקרנות, דמי הניהול בקרנות ועוד – קראו כאן.

חלק חשוב וגדול בתוך תעשיית הקרנות הוא הקרנות המחקות.  הקרנות האלו הן ייצור כלאיים של קרנות נאמנות ותעודות סל. הן עוקבות אחרי מדדים בדומה לתעודות סל, אבל במהות הן עדיין קרנות נאמנות. אז מה הן בעצם, ומתי הן עשויות להוות אפיק השקעה רלבנטי – אתם מוזמנים לקרוא כאן 

מה הן אופציות ונגזרים?

בנוסף נסחרים בבורסה נגזרים שונים. נגזרים הינם מכשירים פיננסיים שמחירם נגזר מנכס אחר, הנקרא "נכס הבסיס". לדוגמה, מחירם של נגזרים על מדד ת"א-25 מבוסס, בין היתר, על ערך מדד זה במהלך המסחר בבורסה. בבורסה נסחרים נגזרים שונים – אופציות על מניות – למשל אופציות על מניית כיל. האופציה היא זכות לשלם, בפרק זמן מסוים, תשלום מסוים ולקבל את מחיר המניה. התשלום הראשון הוא קניית האופציה עצמה (הזכות עצמה) והתשלום השני הוא תשלום כדי לרכוש את מחיר המניה; והנה המחשה – מניית כימיקלים לישראל נסחרת ב-28 שקלים. נניח שיש אופציה שמחירה 6 שקלים והתנאים שלה הם אלו – תקופת המימוש שנה, תוספת המימוש 25 שקל. המשמעות היא שמי שקונה את האופציה ב-6 שקלים מקבל למשך שנה זכות לשלם 25 שקל ולקבל את המניה.

על פניו מדובר בעסקה לא טובה, כי האופציה ליום העסקה שווה 3 שקל (3 שקל ועוד תוספת מימוש של 25 שקלים שווים את מחיר המניה 28 שקלים). אבל בפועל, זו עשויה להיות עסקה טובה מאוד – מכיוון שהסיכון האבסולוטי של מחזיק האופציה נמוך יותר (החשיפה שלו היא 6 שקלים ולא 28 שקלים) , ומכיוון שיש אפסייד לאופציה שנובע מהמינוף ומהזמן – כלומר מחזיק האופציה מוכן לשלם יותר מ-3 שקלים (מוכן לשלם פרמיה) בגלל שיש כאן זמן שבמהלכו המניה יכולה לעלות ואז האופציה תעלה יותר.

נניח לדוגמה שמחיר המניה יעלה ל-40 שקלים, במצב כזה האופציה תעלה לפחות ל-15 שקלים (כי אם משלמים תוספת מימוש של 25 מקבלים מניה ששווה 40 שקל). ומכאן, שהאופציה עלתה פי שתיים בעוד שהמניה עלתה ב-43% (מ-28 ל-40 שקל).

בנק לאומי משיק פיקדון מובנה דולרי ל-6 שנים מותנה בריבית הליבור ל- 3 חודשים עם מינימום של 1.95% ומקסימום של 5%. הפיקדון המובנה משלם ריבית ליבור ל-3 חודשים בכל רבעון.

תארך תחילת הפיקדון – 23 במרץ 2015, תאריך סיום הפיקדון – 23 במרץ 2021.

פיקדון מובנה הוא מכשיר המבוסס על פיקדון רגיל אך יש בו אפשרות לתשואה/ אפסייד בהתקיים תנאים מסוימים, לצד הבטחת ההשקעה (נומינלית) – כלומר, הדאונסייד (ההפסד) מוגבל לצד אפשרות להשיג תשואה מעניינת. עם זאת, חשוב להדגיש כי הפיקדון המובנה לרוב הוא לתקופות ארוכות יחסית ואז הבטחת ההשקעה הנומינלית, מגלמת בתוכה הפסד ריאלי – אם אתם משקיעים 100 אלף שקל ומקבלים עוד 6 שנים 100 אלף שקל, בפועל הפסדתם את ההשקעה האלטרנטיבית – התשואה האלטרנטיבית שהיא אמורה להיות לפחות ההצמדה למדד – ובממוצע על פני זמן, המדד הוא סביב 2% (כיום פחות!), כך שההפסד הריאלי יכול להגיע למעל 10%.

ובכל זאת, מדובר בהשקעה שעשויה להיות מעניינת, בעיקר בזכות האפסייד, ובמיוחד בתקופות שחונות כאלו שאין מה לעשות בכסף – הריבית פשוט אפס (או קרוב לאפס) בפיקדונות בבנקים.

על כל פנים, הפיקדון המובנה הז נושא ריבית בשיעור הליבור ל-3 חודשים, אך למרות זאת , קיים מינימום – א שיעור הריבית לתקופה הרלבנטית יהיה נמוך או שווה ל-1.95% לשנה אזי הסכום (סכום ההפקדה) יישא בתקופת הריבית האמורה , ריבית בשיעור של 1.95% לשנה. כלומר, כאן מקבלים יותר (אפילו משמעותית יותר) מהרצפה הנומינלית.

ויש גם אפשרות לרווח – אם שיעור ריבית הליבור לתקופה הרלבנטית יהיה גבוה מ-5% לשנה או שווה לו, אזי סכום ההפקדה יישא בתקופת הריבית האמורה, ריבית בשיעור של 5%. למעשה, הפיקדון הזה מעין מכווץ את האפשרויות של המשקיעים – ההפסד מוגבל לריבית של 1.95%, מקבלים הגנה (תשואה של 1.95%) ובתמורה משלמים "קנס" באם הריבית תהיה גבוה (הגבלה לעד 5%).

סכום המינימום להשקעה בפיקדון זה – 10 אלף דולר ובבנק לאומי מדגישים כי 100% מהקרן הדולרית מובטחת – כלומר בסוף התקופה המפקידים יקבלו לפחות 10 אלף דולר.

"הפיקדון ניתן לשבירה רק בהסכמת הבנק" מציינים בבנק לאומי ומוסיפים – "במקרה של שבירה הלקוח יקבל סכום הנמוך מסכום ההשקעה ההתחלתי".

בבנק מדגישים את יתרונות המוצר המובנה לעומת חסרונות המוצר – "היתרונות – ריבית מינימאלית מובטחת לאורך כל תקופת הפיקדון וקרן ההשקעה מובטחת בפירעון". מנגד, החסרונות – "הריבית המובטחת עשויה להיות נמוכה מריבית השוק לאורך תקופת הפיקדון והיעדר נזילות בתקופת הפיקדון".

ומה זו בכלל ריבית הליבור? "ריבית ה-London InterBank Offered Rate) Libor) הינה ריבית הבסיס להלוואות בין בנקים"" כותבים בלאומי, "והיא משמשת כאחד ממדדי הייחוס העיקריים בעולם, ממנה נגזרות שיעורי ריביות קצרות טווח שונות המהוות בסיס לתמחור של הלוואות ומכשירים פיננסים שונים. גובה ריבית ה- Libor הדולרית לשלושה חודשים נמצא בקורלציה ישירה עם שני גורמים עיקריים. הגורם הראשון הוא הריבית המוניטארית של הפד (כולל הציפיות לשינויים בריבית זו בשלושת החודשים הקרובים). הגורם השני הוא מצבה של המערכת הפיננסית: ככל שרמת הסיכון במערכת הפיננסית גבוהה יותר, כך עולה המרווח בין ריבית ה-Libor, ובין העקום הממשלתי "חסר הסיכון",

"כיוון שמרווח זה מהווה פיצוי לסיכון האשראי העודף בהלוואה לבנק בהשוואה להלוואה לממשלת ארה"ב. עקב כך, המרווח בין ה- Libor לבין ריבית הפד הינו אינדיקאטור עיקרי לרמת הלחץ במערכת הפיננסית העולמית".

הפיקדון מציע ריבית של 1.95%במידה וה- Libor ל- 3 חודשים יהיה שווה או נמוך מ-1.95%, בלאומי מדגישים כי "כל עוד ריבית ה- Libor נמוכה מ-1.95% המפקידים יקבלו בפועל ריבית הגבוהה מהריבית ל-3 חודשים בשוק הבין-בנקאי. בתוואי שבין 1.95% לבין 5%. המפקידים יקבלו ריבית הזהה לריבית בשוק, ובמידה וה-Libor ל- 3 חודשים יהיה שווה או גבוה מ-5%, הלקוח יקבל ריבית שנתית של 5%, במידה וריבית ה- Libor לשלושה חודשים תהיה גבוהה מ-5% – המפקידים יקבלו ריבית הנמוכה מהריבית הקצרה בשוק.

"כיום, עומדת התשואה על אג"ח ממשלת ארה"ב ל- 6 שנים בסביבות 1.8%. בנוסף, ההערכה היא כי התוואי העתידי לריבית הליבור צפוי לעלות בשנים הקרובות, בכפוף להמשך שיפור בכלכלת ארה"ב. לאור האמור, להערכתנו הפיקדון אטרקטיבי ללקוחות שמעוניינים במוצר פשוט שמספק הבטחת קרן ותשואה, בתמורה לויתור על נזילות במהלך התקופה".

מעודכן 6/2016

המפקחת  על שוק ההון הביטוח והחיסכון  במשרד האוצר, דורית סלינגר, עושה סדר בגביית דמי הניהול בקופות הגמל. מסתבר שאת דמי הניהול אפשר לגבות בכמה אופנים והמשמעות היא דמי ניהול

אפקטיביים שונים – לדוגמה – נניח שדמי הניהול 2.4% בשנה – אם גובים 0.2% בחודש אז אפקטיבית זה מגיע לדמי ניהול גבוהים יותר! צריך לגבות שיעור חודשי כזה שיצטבר (במבחן הריבית דהריבית) ל-2.4%. עשינו את החשבון בשבילכם – 0.197%. – נכון, לא הבדל מטורף, אבל זה מצטבר! שברירי האחוזים האלו יכולים להסתכם לאלפי שקלים!

הנה הודעת הפיקוח על שוק ההון – "מבדיקות שערכנו לאחרונה, עולה כי גופים מוסדיים חישבו ודיווחו בצורה שונה את אופן גביית דמי ניהול מיתרה צבורה של עמיתים בקופות גמל. על כן, חוזר זה קובע דרך אחידה לחישוב ודיווח של דמי ניהול מיתרה צבורה בין כלל הגופים המוסדיים וקופות הגמל. קביעת דרך אחידה כאמור נדרשת על מנת שניתן יהיה לקיים השוואה מדויקת בין דמי הניהול אשר נגבים בקופות הגמל השונות.

"גוף מוסדי ייחשב ויגבה דמי ניהול מיתרה צבורה, לרבות מתוך נכסים העומדים כנגד התחייבויות למקבלי קצבה, לפי הנוסחה הבאה:

– דמי ניהול נגבים ביום t או בחודש t, לפי העניין;

– השיעור במונחים שנתיים שלפיו נגבים דמי ניהול;

– מס' חודשים או ימי עסקים בשנה קלנדארית, לפי העניין;

לעניין זה, "יום עסקים" – כהגדרתו בתקנות דמי ניהול.

"הוראות חוזר זה חלות על כל קופות הגמל, למעט תכניות ביטוח ששווקו לפני שנת 2013.

תחילתו של חוזר ביום 1 בינואר 2016".

מדריכים קשורים:

קופת גמל להשקעה – לכו על זה!

חיסכון לילדים – איך וכמה לחסוך לילדים?

מהם דמי ניהול? ולמה הם כל כך חשובים?

חינוך פיננסי – מה זאת בורסה? מדוע היא כל כך חשובה למשק? ולמה זה לא נכון להגדיר אותה כקזינו?

המדריך פורסם ב-YNET, כחלק מסדרת כתבות בתחום החינוך הפיננסי

הרבה שומעים את המילה בורסה וחושבים משמדובר בסוג של קזינו. אז זהו שזה ממש לא כך! הבורסה היא בראש וראשונה גוף שמטרתו לאפשר לחברות לגייס כספים, הן במסגרת של הנפקת מניות לציבור והן במסגרת של הנפקת חוב לציבור (אגרות חוב). זו מטרה ראשונה במעלה שאמורה לעזור למשק לצמוח – הכספים שהחברות האלו מגייסות זורמים להשקעות, תעסוקה וצריכה שמשפרות את מצב המשק.

הבורסה היא זו שקובעת מהם התנאים לגיוס, ורק אחרי שהיא מאשרת את ההנפקה, החברה מציעה מניות ו/ או אגרות חוב (ניירות ערך) לציבור דרך תשקיף.

הבורסה היא למעשה זירת מסחר/ פלטפורמת במעין שני שווקים – שוק ראשוני שבו מתקיים מפגש בין חברות חדשות שמציעות את מניותיהן לציבור, ושוק משני שמבטא את המסחר השוטף היומיומי בניירות הערך הנסחרים בשוק.

כל ניירות הערך נסחרים בבורסה, אך קיימת אבחנה בין שעות המסחר בניירות ערך שונים. כל אחד יכול למעשה לרכוש ולמכור ניירות ערך בבורסה, כאשר הפעולות האלו יכולות להיעשות דרך חברי הבורסה (26 חברים שכוללים את הבנקים והברוקרים הפרטיים הגדולים).

חברי הבורסה משלמים עמלות נמוכות מאוד על הפעולות בניירות ערך בעוד שהם גובים יותר (תלוי בגוף עצמו) מהלקוחות המבצעים דרכם את הפעולות. זאת מהות פעילות הברוקראז' והיא מהווה בגופים מוסדיים זרוע משמעותית מבחינת היקף הפעילות ומבחינת הרווח.

הבורסה אחראית גם על המסחר השוטף, על תקינות המסחר, על עדכון המדדים (מדדים שונים של ניירות ערך – מדדי מניות, מדיי אג"ח ועוד – על כך בפרקים הבאים), על זמני המסחר, ועל הנפקת מכשירים חדשים ומגוונים (מוצרים מובנים, אופציות ועוד). אחת המטרות החשובות של הבורסה היא לגוון את אפשרויות ההשקעה של המשקיעים – כלומר, להציע להם מוצרים רבים יותר כדי לייצר פיזור בתיק ההשקעות שלהם. מטרה נוספת שמנפנפת בה הנהלת הבורסה היא הפיכה לאטרקטיבית יותר בעיני המשקיעים הזרים. בבורסה כאמור יכולים לסחור כולם – משקיעים מקומיים ומשקיעים זרים, והנהלת הבורסה מעוניינת מאוד (ואף הצהירה על כך) שההשקעות של משקיעים זרים יעלו; ככל שהשקעות הזרים תגדל יעיד הדבר על יציבותה וחוסנה של הכלכלה המקומית ובמקביל תגדל האטרקטיביות של החברות המקומיות ונגישותם לגיוסי כספים.

בורסה היא לא קזינו

הנהלת הבורסה אחראית על תקינות המסחר, אבל היא כמובן לא תעודת ביטוח לעליות שערים, בבורסה אפשר גם להרוויח וגם להפסיד (אם כי שוקי המניות והאג"ח על פני זמן, מספקים תשואה חיובית!). הבורסה נתפסת בעיני רבים לקזינו. הם סבורים שהשקעה בבורסה שקולה להימור בקזינו, אבל זה רחוק מהמציאות, זה בגלל שהם (וזה רוב הציבור) נוהג להתנהג כעדר – להיכנס כשכולם נכנסים ואז המחירים כבר גבוהים ולצאת בפניקה כשיש מפולת. הציבור גם לא ממש מבין בהשקעות , וחוסר ההבנה הזה גורם לו לחשוב שמדובר בסוג של "חור שחור" ומחזק את התחושה שיש כאן רק עניין של מזל. זה לא נכון, לרוב – קיים מתאם בין ביצועי החברות לבין התנהגות מחיר המניות שלהן ומחיר החוב שלהן (אם יש להן אג"ח). אז אולי המתאם לא יהיה שוטף ולא בכל המניות, אבל בסופו של דבר קיים קשר הדוק בין ביצועים לבין מחיר מניה. כלומר, יש כאן הרבה "שכל" ולא הימור. השקעות טובות עשויות להיות מניבות מאוד, ומעבר לכך – השקעות באינדקסים/ מדדים הוכיחו שהן מייצרות (על פי העבר) תשואה כאמור נאה. כך שזה ממש לא קזינו. מי שמגיע לבורסה להשקיע לאורך זמן אמור להרוויח. מי שמשקיע בבורסה כדי לעשות מכה מהירה, מאוד ייתכן שיפסיד, ואז זה באמת הימור. כלומר, בורסה היא מקום להשקיע בשביל משקיעים, אבל אם מראש המשקיעים הם מהמרים אז היא באמת יכולה להיות בשבילם סוג של קזינו – הכל בעיני המתבונן/ המשקיע. ולסיום עניין זה – מי שנכנס לבורסה בלי הבנה, בלי קריאה, בלי בדיקה, רק כי השכן או החבר אמר לו, אז כן הוא מהמר. מי שנכנס עם הבנה, ניתוח, בדיקה הוא משקיע.

לאחרונה החל מהלך להפוך את הבורסה בת"א לחברה רגילה שמכוונת רווחים. במקביל הוערכה פעילות הבורסה תחת הנחות מסוימות במעל 2.5 מיליארד שקל. אמנם המהלך עשוי לקחת זמן, ומעבר לכך, ייתכן שהבסיס להערכת השווי מושתת על הנחות חיוביות מדי, אבל נראה שחברי הבורסה המחזיקים כאמור במניות הבורסה עשויים לגזור רווח נאה ממיקוד הבורסה ברווחים.

אגב, הבורסות הגדולות היום בעולם בעצמן נסחרות כשכיום קיימת מגמה של מיזוגים בענף.

בפרק הבא – מהם מדדים? ואיזה מדד עלה ב-1480% מאז שהושק 

מדריך זה נכתב על ידי מערכת הון ופורסם גם ב-Ynet

מעודכן ל-1/2017

הפחתת ריבית בנק ישראל יצרה תופעה מעניינת בשוק האג"ח, תופעה שיש לה גם משמעות לכל אחד ואחת  שמעוניינים לקחת משכנתא ולרכוש דירה – הדרך הטריוויאלית לקחת משכנתא היא לפנות לבנק למשכנתאות, לשעבד את הנכס/ דירה ולשלם החזרים חודשיים. אבל, יש דרך נוספת, לכאורה מסובכת יותר, אבל האמת די פשוטה.

מחשבון משכנתא

עליות השערים בשוק האג"ח במקביל לירידת הריבית, הביאו את אגרות החוב הממשלתיות (שנחשבות הבטוחות ביותר) להיסחר בתשואות אפקטיביות של 0.3% עד 0.7% לטווח של 3 שנים עד עשר שנים ויותר. אם אתם עושים שורט על אגרות החוב האלו, כלומר מוכרים את אגרות החוב האלו בבורסה, אזי אתם בעצם מקבלים הלוואה בריבית של 0.3% עד 0.7% לתקופה האמורה. כדי לעשות שורט כזה (מכירה בחסר) אתם צריכים שיהיה מישהו שישאיל לכם, ופרקטית אין בעיה – יש כמות אדירה של קרנות ותעודות וגופים מוסדיים בכלל שמחזיקים באגרות החוב האלו ויכולים להשאיל לכם; ואז (אחרי שתשאילו) תוכלו למכור את האגרות חוב, ולקבל את התמורה לחשבון (תמורה שתשמש אתכם כהלוואת משכנתא)

אבל הם (הגופים שישאילו לכם את אגרות החוב) ירצו ממכם עמלה – עמלת השאלה  שנובעת מכך שהם מספקים לכם אגרות חוב שאתם רשאים לעשות בהן מה שאתם רוצים. עמלת ההשאלה הזו עשויה להיות בסדר גודל של 1%, אבל זה תלוי כמובן בבנק שבו מתנהל החשבון, בפרטים הספציפיים שלכם, וכמה שזה יישמע מוזר – במטרה / ייעוד של כספי ההשאלה.

בשורה התחתונה סביר שהעלות הכוללת (ריבית ודמי השאלה) תהיה סביב 1.5% בשנה (אולי מעט יותר אם מדובר בטווח ממושך יותר), אך כאמור זה יכול גם להיות גבוה יותר או נמוך יותר (תלוי בכמה פרמטרים), ואם תצליחו לעשות זאת במקביל לרכישת דירה ולשעבד את הדירה, שיחקתם אותה – כי מדובר בהלוואה משמעותית זולה יותר  מהמשכנתא הסטנדרטית (שגם היא אגב בריבית נמוכה מאוד!). אלא שיש כמה חסרונות – אין כאן החזר חודשי קבוע, יש החזר בסוף התקופה, כשבדרך אתם בעצם משלמים את הריבית (ההיפך ממחזיק אג"ח שמקבל את הריבית).

והמשמעות שאם אתם עושים זאת, אתם צריכים להיות עם משמעת עצמית גדולה מאוד ולהקטין בעצמכם  אחת לתקופה את גובה ההלוואה (להקטין את גובה השורט), אחרת אתם בסוף התקופה תצטרכו להחזיר את כולה, מה שבדרך כלל לא ישים.

למחשבון משכנתא

למדריך משכנתא

שלא יעבדו עליכם – מה עדיף ריבית קבועה או ריבית משתנה?

תחילת 2015 תיזכר כאירוע מכונן לתעשיית הקרנות הכספיות המנהלות כספים בהיקף של 52 מיליארד שקל, אחרי שבשנת 2014 ירד היקף הנכסים המנוהלים בכמה מיליארדים בודדים, הציפיות הן לגל עזיבות בתקופה הקרובה.

הסיבה – הפחתת הריבית ל-0.1%, הפכה את הקרנות הכספיות, שזה שנים הן הסקטור הגדול בתעשיית קרנות הנאמנות, להשקעה גרועה. הקרנות האלה היו אמורות להיות חוף מבטחים לכסף שלנו. הן הוקמו על רקע הצורך בחלופה בטוחה ונזילה לפיקדונות הבנקאיים ולמק"מ, והן סיפקו את הסחורה במשך תקופה מסוימת, אבל זה נגמר.

האמת, שבשנים האחרונות על רקע הפחתות הריבית, האטרקטיביות של הקרנות הכספיות הלכה ופחתה. עכשיו הן מספקות – במקרה הטוב ריבית אפס ובמקרה הרע ריבית שלילית.

אז אם אתם רוצים לשמור על ההון שלכם, תתרחקו. הנה הנתונים – הקרנות הכספיות גובות דמי ניהול ממוצעים של 0.17% (יש קרנות כספיות עם דמי ניהול נמוכים יותר, אך לא משמעותית). הקרנות האלו משיגות תשואה גבוה יותר מאנשים פרטיים בפיקדונות הבנקאיים, הרי זה הרעיון המרכזי בהקמתן – למנף את היתרון לגודל, להגיע לבנק עם סכום כזה שיספק תשואה מעניינת על הפיקדון(על ההפקדה). ועדיין, התשואה לא תהיה משמעותית מעל ריבית בנק ישראל – 0.1% . קחו את הרווח של הקרנות הכספיות, תורידו את ההפסד (ההוצאה) ותקבלו תשואה שלילית, או אפס.

המצב שנוצר גם יגרום ליועצי ההשקעות בבנקים שפועלים בהסתמך על מערכות הדירוג הפנימיות שלהם, להמליץ ללקוחות להתפטר מההשקעות בקרנות הכספיות. הקרנות האלו מהוות מעל 20% מהתעשייה כולה, אבל יש גופים רגישים יותר שמחזיקים בנתח גדול יותר בקרנות כספיות מסך היקף הכספים שהם מנהלים. אנליסט קרנות נאמנות מנהלת כ-3.9 מיליארד שקל בקרנות כספיות שזה כ-5% מסך הנכסים שלה – 6.9 מיליארד שקל.

גוף גדול שחשוף מאוד לקרנות כספיות הוא מיטב דש שמנהל במסגרת הקרנות הכספיות קרוב ל-17 מיליארד שקל מתוך סך נכסים של 37 מיליארד שקל – כ-45%. גם אקסלנס חשופים מאוד לקרנות הכספיות – כ-7.8 מיליארד שקל מנוהלים בקרנות האלו מתוך סך של כ-25 מיליארד שקל; ואצל הראל מנוהלים כ-10 מיליארד שקל מתוך כ-34 מיליארד שקל.

מנגד, באלטשולר שחם ובילין לפידות, הקרנות הכספיות מהוות נתח קטנטן מסך קרנות הנאמנות, והפגיעה בהם, אם בכלל תהיה מינורית.

עם זאת, יתכן שבכל זאת יש יתרון בקרנות הכספיות שיימנע גל ענק של פדיונות. מימוש הקרנות האלו הוא אירוע מס אצל המחזיק. מדובר במס של 25% על הרווח הריאלי. אבל בחודשים האחרונים המדד היה שלילי, וייתכן (כל אחד צריך לבדוק זאת באופן אישי) שמימוש עכשיו מבטא תשלום מס יחסית משמעותי. דווקא המתנה למדדים חיוביים (ולהערכות הכלכלנים זה יגיע מחודש מרץ), עשויה להקטין את חבות המס, ואפילו לאפס אותה. אז נכון, זה לא יניב תשואה אמיתית, אבל גם חיסכון במס הוא תשואה.

מעודכן ל-06/2023

רוצים להשקיע בנפט? הנה תעודות הסל, קרנות הנאמנות והמניות הבולטות בסקטור האנרגיה

מחיר הנפט מזגזג כבר שנים. מתיחויות גיאופוליטיות, פגיעה במתקני נפט, חילוקי דעות בקרב המדינות מפיקות הנפט ואי ודאויות כאלה ואחרות בכלכלה העולמית משפיעים על הכיוון. כך, למשל, בתחילת משבר הקורונה (שנת 2020) היינו עדים לשפל שלא נראה כמותו במחיר הנפט, על רקע סגרים שהוטלו במדינות ברחבי העולם וקרקעו את התעופה העולמית כמעט לחלוטין. מחיר החבית ירד מתחת ל-30 דולר, שפל של 15 שנה. אלא שמאז קפץ המחיר ובעיצומה של 2022 הוא כבר הגיע אל מעל 120 דולר – שיא של 7 שנים, וזאת על רקע מתיחות מתמשכת בגבול רוסיה-אוקראינה שהפכה למלחמה גלויה בפברואר, הפרת ההבטחה של אופ"ק להגביר תפוקה ומתקפות על מסופי נפט באיחוד האמירויות.

ביולי 2022 שוב התהפכה המגמה, כאשר חששות ממיתון עולמי על רקע העלאות ריבית בגלל האינפלציה הגואה, שלחו את מחיר הנפט חזרה אל מתחת ל-100 דולר לחבית. מאז הוא שוב עלה ונכון להיום, מרץ 2023, הוא שוב בשפל של 73 דולר לחבית. זיג-זג, אמרנו.

אז מי משפיע על מחיר הסחורה המבוקשת, לאן זה הולך, ואיך אפשר להשקיע בנפט?

המפיקות והביקושים

בעשרות השנים האחרונות הייתה מקובלת הדעה שהמדינות מפיקות הנפט, ובמיוחד אלו המאוגדות תחת OPEC (אופ"ק – ארגון המדינות המייצאות נפט), מנווטות ומשפיעות על מחיר הנפט דרך השליטה על צד ההיצע ו/או ההפקה. זה נכון, אבל השליטה שלהן על המחיר מתערערת מכמה סיבות – הן לא היחידות במשחק של הנפט, יש מוצרים משלימים שמפחיתים את התלות בנפט, ויש שינויים דרמטיים בצריכת האנרגיה העולמית. על רקע זה, השפעת אופ"ק נחלשה, ובמקביל השחקנית הנוספת בשכונה, שאינה חברה באופ"ק  – רוסיה – מחזקת את כוחה. כאשר אופ"ק ורוסיה משתפים פעולה קוראים לזה +OPEC. הגוף המורחב כולל את 14 חברות אופ"ק המסורתיות ועוד כעשר יצואניות שאינן חברות אופ"ק, ביניהן רוסיה, והוא אחראי על מחצית מהצריכה העולמית.

הביקושים לנפט די קשיחים, אם כי הם נמצאים במגמת ירידה איטית על רקע אלטרנטיבות אחרות, כמו גז מפצלי שמן, שארה"ב היא המפיקה הגדולה ביותר שלו. נכון שאם מסתכלים אחורה רואים ביקושים שגדלים בקצב של 2% בשנה, אבל בהינתן הציפיות קדימה על רקע הגידול באנרגיות המתחדשות, צפויה זחילה כלפי מטה בביקושים. צריכת הנפט העולמית הנוכחית עומדת על כמאה מיליון חביות ליום כשסעודיה מפיקה 8-12 מיליון חביות ביום, רוסיה 11 מיליון חביות ליום. כל מדינות אופ"ק מפיקות יחדיו עד 40 מיליון חביות ליום, וארה"ב מפיקה כ-12-13 מיליון חביות ביום. בצד הביקוש – ארה"ב צורכת 20 מיליון חביות, וסין – 10 מיליון חביות ביום.

אז מה יהיה? קשה מאוד לחזות 

אז מה יהיה? קשה מאוד לחזות את מחיר הנפט, יש יותר מדי נעלמים, אבל שימו לב שהמומחים טועים על ימין ועל שמאל. פרמטר חשוב שחלקם לא מכניס למשוואה הוא הגידול הפנומנלי בשימוש באנרגיות מתחדשות – שמש ורוח – שנוגסות בנפט ובגז, אם כי עדיין לא במספרים גדולים. יש מקום לנפט וגם לגז, אבל השאלה היא איך ייראה "העולם החדש". משקל הנפט בעולם הזה בטווח הרחוק יהיה כנראה נמוך יותר.

אבל מה יקרה בטווח הקרוב? כאמור, אחרי שירד לשפל בעיצומו של משבר הקורונה, שב מחיר הנפט ועלה עם היציאה מהמשבר והתחדשות הביקושים כתוצאה מחידוש הפעילות האווירית בעולם. ב-2022 פרצה מלחמה בין רוסיה לאוקראינה, אשר הקפיצה עוד יותר את מחיר הסחורה על רקע האי ודאות באשר להתמשכות המלחמה, השלכותיה ותוצאותיה.

קצת היסטוריה – ככה תבינו שאף אחד לא באמת יודע מה יקרה למחיר הנפט

הצניחה החדה במחיר הנפט החלה עוד במהלך 2014. אז החליטה אופ"ק שלא להגביל את ייצור הנפט ובכך לגרום לעודפי ביקוש גבוהים. אחר כך היתה התאוששות מסוימת, אבל קיץ 2015 טרף את הקלפים, וההאטה הגלובלית לצד החלופות לנפט והגדלת ההיצע מצד מפיקות הנפט, שלחו את מחיר הנפט לרמת ה-40 דולר לחבית. מאז הוא הספיק להתאושש, לרדת, שוב להתאושש, אבל בסוף 2015 וביתר שאת בתחילת 2016 הכיוון היה למטה, כאשר מחיר החבית ירד מתחת ל-30 דולר, אך מאז הוא חזר ועלה מעל 70 דולר, צנח ב-2020 בעקבות משבר הקורונה, ושב והתאושש כאמור עד לשיא חדש ב-2022, ושוב נחלש ב-2023.

במילים אחרות, כמעט כמו עם כל נכס אחר – סחורות, ניירות ערך, נדל"ן, גם לגבי מחיר הנפט אין ודאות, ועל כן השקעה בו כרוכה בסיכון.

אז איך משקיעים בנפט?

אם אתם סבורים שמחיר הנפט יעלה – וזו עלולה להיות פוזיציה מסוכנת, יש לכם כמה אפשרויות להשקיע בזהב השחור: במניות שירותי וחברות נפט, ובתעודות סל וקרנות נאמנות שמחזיקות ומחקות את מחיר הנפט או מחזיקות במניות שקשורות לענף הנפט והגז.

פקטור חשוב שצריך לקחת בחשבון כשמשקיעים בנפט הוא שער החליפין של הדולר; מחיר חוזה הנפט נקוב בדולרים, ולכן מחיר התעודות/הקרנות מושפע משינויים בשער החליפין שקל-דולר. כלומר, כאשר הדולר יתחזק ביחס לשקל, מחיר התעודה/הקרן נאמנות יעלה (בהנחה ששאר הפרמטרים יישארו זהים) וההיפך – ירידת הדולר תוביל לירידה בערך המכשיר עוקב הנפט (תעודת סל/קרן הנאמנות).

קרנות סל על הנפט

דרך מאוד נוחה ופשוטה – וגם מאוד זולה – להשקיע בנפט היא לרכוש קרנות סל. בבורסה בתל אביב נסחרו תעודות סל העוקבות אחר מחיר החוזים על חבית נפט. התעודות שהפכו בתחילת 2019 לקרנות סל עוקבות אחרי חוזה על הנפט כאשר לרוב המעקב הוא אחרי מחיר החוזה הקרוב על הנפט שפוקע בתחילת כל חודש. החוזה הזה הוא הבסיס למסחר בנפט – זה החוזה שמצוטט בתקשורת, זה המחיר שמשמש עוגן בעסקאות, חוזים ומכשירים עוקבים.

בבורסה נסחרות קרנות סל עוקבות נפט – של חברת קסם מקבוצת אקסלנס ושל חברת תכלית מקבוצת מיטב דש. התעודות האלו שצוברות ריבית ואינן גובות דמי ניהול, מחקות את מחירי החוזים למסירה של חבית נפט מסוג ברנט (נפט שמופק בים הצפוני). החוזים האלו נסחרים בבורסת הסחורות של לונדון.

והנה קרנות סל בולטות על הנפט – קסם חוזה נפט (ICE CO1), קרן הסל עוקבת אחרי מחיר החוזה העתידי הקצר ביותר על נפט מסוג brent crude oil (נפט מסוג ברנט) הנסחר בבורסת ICE. באקסלנס כותבים בעמוד הקרן כי לקרן יש עלויות גלגול והיא מוגדרת תעודה בסיכון מיוחד. קרן סל בהיקף כספי גדול יותר יש לתכלית תעודות סל – תכלית נפט. הקרן עוקבת אחרי המחיר העתידי של חבית נפט מסוג ברנט (כאן, תוכלו להתעדכן במחיר הנוכחי של נפט ברנט). חשוב מאוד מאוד להבהיר – קרנות הסל לרוב מגלגלות את ההשקעה מחודש לחודש. המשמעות היא שהן בעצם מאבדות מדי חודש את הפרמיה על ההשקעה בחוזה וכן מפסידות את עלות הגלגול – אלו חשיפות שעלולות להיות מסוכנות. בעבר קרנות סל נפלו בגלל גלגולים מסוג זה (קרנות העוקבות אחרי מדד התנודתיות) – צריך לוודא לפני השקעה שהקרן שלכם לא חשופה לסיכון זה או שהיא חשופה בהיקף מוגבל.

רוב קרנות הסל חשופות למחיר הדולר, אבל  ניתן לרכוש גם קרן סל שמנטרלת את החשיפה לדולר.

למדריך תעודות סל (…ועל ההבדל בין תעודות סל לקרנות נאמנות)

למדריך קרנות סל

דרך נוספת להיחשף לנפט היא בתעודות סל על אינדקסים/מדדים של חברות נפט וגז. מדובר בעצם בתעודה שמחקה סל מניות נפט בהתאם למדד מסוים. לרוב יש מתאם בין מחיר הנפט לבין מחירי מניות האנרגיה (נפט וגם), אם כי לא מדובר בתשואה עוקבת. בבורסה המקומית נסחרות בין היתר תעודת הסל "קסם סל נפט", העוקבת אחרי מדד האנרגיה שנערך ומחושב על ידי חברת Dow Jones; תעודת סל ת"א אנרגיה S&P הראל סל – המשקיעה בחברות השייכות לסקטור האנרגיה בשוק ההון הישראלי; תעודת סל פסגות סל ת"א – העוקבת אחרי מדד ת"א נפט גז (תעודה העוקבת אחר מדד ת"א נפט וגז); ותעודת קסם ת"א נפט וגז – העוקבת גם כן אחר מדד ת"א נפט וגז.

קרנות נאמנות על הנפט

דרך אחרת להיחשף למחיר הנפט היא דרך קרנות נאמנות. גם כאן יש קרנות מחקות שמנסות לעקוב אחרי אינדקסים/מדדים, וכן יש קרנות נאמנות שמשקיעות באופן אקטיבי במניות אנרגיה (מנסות לייצר תשואה עודפת מעל מדדי האנרגיה רלוונטיים). בין יתר הקרנות – קרן נאמנות אקסלנס גז נפט שעל פי תשקיפה שיעור החשיפה שלה למניות הנכללות במדד "חיפושי גז ונפט" אינו פוחת מ-50% מהשווי הנקי של נכסי הקרן.

קרן נאמנות נוספת היא מיטב גז נפט של מיטב דש. לפחות 50% מהשווי הנקי של נכסי הקרן ולא יותר מ- 120% מהשווי הנקי של נכסי הקרן חשופים למניות שהונפקו בידי תאגידים שעיקר עיסוקם חיפוש ו/או הפקה ו/או שיווק ו/או הובלה של גז ו/או נפט.

קרנות נאמנות נוספות בתחום – קרן נאמנות די.בי.אם גז ונפט; קרן נאמנות הראל משאבי אנרגיה וגז; קרן הנאמנות מגדל גז ונפט.

כמו כן, ניתן להשקיע בסקטור האנרגיה דרך השוק האמריקני, בו נסחרות בין היתר תעודות סל וקרנות סל. תעודה פופולרית במיוחד היא OIH (סימול בוול-סטריט: OIH) שמאגדת השקעות בחברות שירותי נפט. תעודת סל נוספת, אפילו סחירה עוד יותר, היא USD (זה גם הסימול שלה) העוקבת אחר מחיר חבית נפט.

וישנה הדרך המעט מתוחכמת יותר – הדרך האקטיבית, השקעה ישירות במניות שמושפעות ממחיר הנפט. הדרך הזאת מסוכנת יותר, השקעה במניות כרוכה בסיכון גדול, ההשקעה הזו לא בהכרח תהיה מתואמת עם מחיר הנפט. עם זאת, בבורסה האמריקנית נסחרות ענקיות אנרגיה שמספקות לאורך זמן רווחים ודיבידנדים יציבים יחסית, והאנליסטים המסקרים אותן מעריכים כי לפחות בזמן הקרוב זה יימשך. בין החברות המוכרות והגדולות ניתן לציין את BP שממוקמת בלונדון ו- Exxon Mobil מטקסס שנסחרת בניו יורק.

CFD, אופציות וחוזים עתידיים על נפט

נוסף על הדרכים האמורות ניתן להשקיע בנפט דרך חוזים על חבית נפט. אפשר לעשות זאת דרך הבנקים, ואפשר לעשות זאת דרך זירות המסחר השונות שמאפשרות גם קניית חוזים על הנפט, אופציות על הנפט ו-CFD (חוזה הפרשים) על הנפט. רק צריך להיזהר, הדרך הזו היא ממונפת מאוד ולרוב היא לתקופת זמן מוגבלת. כלומר, אם אתם חושבים שמחיר הנפט ישתנה אבל אתם לא לא מוכנים לקחת הימור מתי ואיך, זה לא משחק בשבילכם. אם אתם סבורים שמחיר הנפט יזוז בטוח הקרוב , אז המכשירים האלו יכולים להתאים לכם.

מניות אנרגיה בבורסה המקומית

נוסף על מניות האנרגיה בחו"ל, ניתן להשקיע במניות אנרגיה בשוק המקומי, אבל הן לא ממש מבטאות באופן ישיר את מחיר הנפט, אלא הן פונקציה של מספר פרמטרים – ניהול, קידוחים, בורסה, רגולציה, מינוף (היקף אשראי) וסיכונים ספציפיים של כל חברה וחברה, ובכל זאת על רקע גילוי מאגרי הגז הגדולים בישראל בשנים האחרונות שווה להכיר את האלטרנטיבה הזו. בישראל מצאו גז ב-2009 במסגרת קידוח תמר שהחל לפני כמה שנים להפיק גז. מדובר על מאגר גדול שהמחזיקות בו הן קבוצת דלק, תמר ונובל האמריקאית (NBL). לקבוצת דלק ולנובל יש גם החזקה בתגלית השנייה והגדולה יותר – לוויתן, וגם לשותפות רציו יש החזקה בלוויתן.

קבוצת דלק שמובילה את הקידוחים הימיים, מחזיקה במישרין בקידוחים (ובמנהל השותפויות) וגם בשותפויות דלק קידוחים ואבנר שמחזיקות בקידוחים. דלק החליטה בשנים האחרונות להפוך לחברת אנרגיה, היא מוכרת נכסים שלא בתחום ומרחיבה את ההשקעות בתחום הנפט והגז. היא רכשה מניות של חברות נפט אמריקאיות לרבות מניות של נובל שותפתה לקידוחים כאן, והיא רכשה נתח את חברת איתקה שפועלת בים הצפוני ומינפה את ההשקעה כשרכשה שדות קידוח בים הצפוני מידי שברון. כנראה מינפה מהר מדי ובגדול מדי. על רקע הצניחה במחירי הנפט והגז במשבר הקורונה, התעוררה שאלה בנוגע ליכולת החברה לשלם את החובות, אך עם התאוששות מחיר הסחורה, התאוששה גם קבוצת דלק.

ולסיום חלק זה, יודגש ויובהר שוב – המניות של השחקניות הישראליות האלו שנסחרות בבורסה, תנודתיות ומסוכנות.

פיקדונות מובנים על מניות אנרגיה 

מכשיר השקעה נוסף על הנפט הוא דרך פיקדונות מובנים. פיקדונות מובנים, על רגל אחת, הם מכשירים שמאפשרים השקעה עם דאונסייד (ההשקעה הנומינלית מובטחת), ומצד שני הם מאפשרים אפסייד, בהתקיים תנאים מסוימים. הפיקדונות המובנים הם לא מכשיר פשוט, חשוב להבין אותם, אבל יש להם לצד חסרונות (טווח ארוך, במקרים מסוימים סיכון המנפיק) גם יתרונות משמעותיים – כאן, תוכלו לקבל מדריך מקיף בנושא, וכאן רשימה של פיקדונות מובנים, לרבות פיקדונות מובנים על מניות אנרגיה.

הערכות וסקירות על הנפט

ריכזנו כאן מקבץ סקירות והערכות על הנפט (נעדכן כאן באופן שוטף)  

מאי 2022 –

הנפט מזנק לרמה של 124 דולר לחבית על רקע חבילת סנקציות שישית במספר שהטיל האיחוד האירופי על רוסיה, בגלל הפלישה לאוקראינה, במסגרתה הוטל חרם נפט על רוב היצוא הרוסי לאיחוד. רוסיה מצדה הגיבה ואמרה כי תמצא יבואניות אחרות לנפט שלה.

פברואר 2022 – 

אנליסט בכיר: "עלות של חבית נפט ברנט עלולה להגיע ל-150 דולר" (הרחבה בביזפורטל)

אפריל 2020 –

לא להאמין: מחיר הנפט נסחר במינוס – איך זה יכול להיות? וחשוב להבין – זה החוזים לטווח קצר. החוזים לטווח ארוך מבטאים דווקא עלייה (הרחבה בביזפורטל)

זהירות מקרנות סל על הנפט – הן מגלגלות את החוזים ובעצם מייצרות לכם הפסד חודשי שוטף בגלל הגלגול (הרחבה בדהמרקר)

הנפט עבר מעלייה של 25% לצניחה של 7% (הרחבה בביזפורטל)

רוסיה וסעודיה קרובות להסכם על תפוקת הנפט – (הרחבה בביזפורטל)

מארס 2020 – סעודיה מתכננת להגדיל את תפוקת הנפט, בראשונה זה עשור. מדובר בעליית מדרגה במלחמת מחירי הנפט של מעצמת הנפט מול רוסיה וארה"ב.

ארמקו, חברת הנפט הלאומית של סעודיה, תעלה את תפוקת הנפט ל-13 מיליון חביות ביום, לעומת 12 מיליון חביות.

מחירי הנפט ירדו עד 31% בתחילת מארס לאחר שסעודיה פתחה במלחמת מחירים מול רוסיה ועל רקע הירידה בביקוש לנפט בעקבות השפעות מגפת הקורונה על הכלכלה העולמית.

בגולדמן זאקס מעריכים כי מחירי הנפט עלולים לרדת לרמת מחירים של 20 דולר לחבית. האנליסטים של הבנק שינו את התחזית שלהם למחיר הנפט ל-30 דולר לחבית ברבעון השני של השנה וציינו כי המחיר עלול לצלול אף למטה מכך. "אנו מאמינים שמלחמת מחירי הנפט של אופ"ק ורוסיה החלה באופן חד משמעי בסוף השבוע הזה", אמרו האנליסטים. "התחזית שלנו לשוק הנפט חמורה עוד יותר מאשר בנובמבר 2014, אז התחילה מלחמת מחירים כזו בפעם האחרונה, שכן היא עומדת במקביל לקריסה המשמעותית בביקוש הנפט כתוצאה מנגיף הקורונה".

מארס 2020 – פרופ' גיל בפמן, הכלכלן הראשי של בנק לאומי – "הנפט יכול לרדת מתחת ל-30 דולר אבל בטווח הארוך הוא יעלה" (לראיון המלא בביזפורטל)

פברואר 2020 – קבוצת דלק בדרך להסדר חוב – מחיר המניה קורס בעקבות ירידת מחיר הנפט, ואגרות החוב בתשואות דו ספרתיות גבוהות  תשואות זבל (הרחבה בביזפורטל)

ינואר 2019 – אנליסטים על הנפט, על פי בבלומברג, מעריכים שמחיר הברנט יגיע ל–70 דולר לחבית ב–2019 – לטענתם, לאחר שקיצוצי התפוקה של מדינות אופ"ק יחלו להשפיע, והתפוקה בוונצואלה ובאיראן תרד, המחיר יחזור לעלות. (הרחבה כאן)

אוקטובר 2018 – הנפט בדרך ל-100 דולר? הנפט בשיא של 4 שנים – האם היעד הוא ל-100 דולר. זה עוד רחוק, אבל יש אנליסטים שסבורים שכן. אחרי שארה"ב וקנדה סיכמו על הסכם הסחר החופשי של צפון אמריקה (NAFTA) כברית משולשת עם מקסיקו. המשמעות –  אזור סחר פתוח בהיקף של 1.2 טריליון דולר ימשיך להתקיים ואף לגדול. ההסכם ביטל את החששות שמלחמת הסחר תשפיע על הצמיחה גם באזורים אלו וצפון אמריקה כולה אמורה ליהנות מההסכם. זאת ועוד – הסנקציות על איראן מייצרות "חור" בהיצע הנפט, וסעודיה לבדה, לא תוכל לסגור את החור הזה – על רקע זה, יש הערכות שהנפט ימשיך בכיוונו מעלה (הרחבה כאן)

יולי 2018 – הנפט בכיוון מעלה. כבר חצה את ה-75 דולר לחבית, וטראמפ מודאג מהעלייה החדה.  ממשלת ארה"ב פנתה לסעודיה וממדינות אחרות שחברות באופ"ק (ארגון יצואניות הנפט) בבקשה להגביר את הייצור במיליון חביות ליום. מדובר בפנייה ובקשה נדירה יחסית והסיבה היא – מחיר הבנזין הקמעוני בארה"ב שעלה לשיא של יותר משלוש שנים.  הבקשה מגיעה לאחר שהממשל האמריקאי החליט על חידוש הסנקציות על יצוא הנפט מאיראן, מהלך שהוריד בעצם תפוקת 1 מיליון חביות. במילים אחרות, הגברת ההפקה ממדינות אופ"ק היא מול הירידה/ הסנקציה מאיראן. (להרחבה כאן)

יוני 2018 – "בדיוק סיימתי שיחה טובה עם המלך סלמן מסעודיה הסברתי לו שבגלל המהומות וחוסר התפקוד באיראן ובוונצואלה, אני מבקש שסעודיה תגביר את ייצור הנפט", צייץ טראמפ והמשיך – "אולי תוספת של עד 2 מיליון חביות, כדי לסגור את הפערים. המחירים פשוט  גבוהים מדי! צריך להגדיל תפוקה! הוא הסכים!".

פברואר 2018 – הבנקים להשקעות בוול סטריט מפרסמים לאחרונה תחזיות אופטימיות במיוחד על הנפט. על רקע הצלחת תוכנית הקיצוצים בשאיבת הנפט בחברות ובמדינות בארגון OPEC (אופ"ק), הבנקים הגדולים –  גולדמן זאקס, מורגן סטנלי וג'יי. פי. סבורים כי מחיר הנפט יעלה ויגיע ל-80 דולר לחבית. אותם בנקים להשקעות סברו רק לפני חצי שנה כי מחיר הנפט הולך לצלול  (הרחבה כאן).

ינואר 2018 – מחיר הנפט יגיע ל-80 דולר – (הרחבה כאן)

כתבה בוולסטריט ג'ורנל שלפיה הנפט אמנם עלה ל-60 דולר, אבל יש רבים שסבורים שהמחיר הזמני לא נמוך – על פי הכתבה , קרנות גידור ומשקיעים ספקולטיביים אחרים צברו מספר שיא של פוזיציות לונג – הימורים שוריים על הנפט, אבל ברגע שהסנטימנט מתהפך חזרה, המשקיעים האלו ימהרו לסגור את ההחזקות הללו, ויורידו את המחירים בבת אחת. "הגאות הלכה רחוק מדי מהר מדי, ועם ההגזמה במספר פוזיציות הלונג כעת, תיקון זמני כלפי מטה במחירים נראה אפשרי", אומר ואן קליף מבנק ABN אמרו

יוני 2017 – מור בית השקעות ממליץ במוסף השקעות של גלובס, לא להשקיע במניות הנפט. להערכתו חברות הנפט הן מלכודת ערך שלא תספקנה תשואה מרשימה. הסקטור מסבירים במור, רשם תשואות אפסיות בשנים האחרונות ומצבן הפיננסי של רוב החברות בתחום הורע משמעותית. הסיבה לכך היא שינוים טכנולוגיים – שכבת ה-SHALE אמנם מוכרת כבר 100 שנה, אבל השכבה הזו שיש בה כמויות אדירות של נפט, לא הייתה נגישה עד לפני עשור.  אבל בשנים האחרונות, במקביל להתפתחות הטכנולוגית הגיעו לשכבה הזו והגדילו את היצע הנפט בכמות מאוד משמעותית. בפועל, מדובר על גידול בכושר ההפקה האמריקאי בסך של 4 מיליון חביות ביום, והיצע כזה כמובן משליך על שוק הנפט בכללותו -היצע גדול וגבוה לאורך זמן גורם לירידת מחירים.

יוני 2017 – גדעון תדמור מהמנהלים של קבוצת דלק לשעבר, מקים שותפות קידוחים בארה"ב. וביחס למחיר הנפט הוא אומר לגלובס – "אין לי תשובה לאן מחיר הנפט הולך. אנחנו לוקחים 23 גופים עם התחזיות שלהם – בנקים להשקעות, מכוני מחקר – לוקחים את הממוצע שלהם ומעריכים על פי התוצאות של הבדיקות האלה שמחירי הנפט לא יעלו בצורה דרמטית בשנים הקרובות. על פי ההערכה הזאת, ב-2021 זה יגרד את ה-60 דולר. אבל היום התמונה כל כך מורכבת. יש המון משתנים, יש הרבה אי וודאות, אי אפשר להעריך, קשה לנבא – מה אנחנו יודעים על המדיניות והפעילות של טראמפ, על הצמיחה בסין, על מלחמת השווקים בלוב, איראן, ערב הסעודית, רוסיה; כל כך הרבה משתנים. חוץ מזה, יש גם את המסחר הפיננסי שגם משפיע על מחיר החבית".

מאי 2017 – התוכנית של אופ"ק היא להוריד תפוקה ובכך להעלות את מחיר הנפט. בינתיים זה לא עובד. מחיר הנפט בחודשים האחרונים ירד, על רקע הצטברות מלאים , ירידה בצריכה, והגדלת ייצור הנפט. ובכל זאת – לגבי ההמשך באופ"ק חוזים ירידה בתפוקה –  הרחבה בדהמרקר

הנפט יגיע ל-70 דולר

הנפט חוצה את מחיר ה-50 דולר לחבית  

קנדה בוערת והיצע הנפט יורד – הנפט חוזר לעלות לכיוון ה-50 דולר

רוסיה – מחיר הנפט לא יעלה, גם אם ייחתם הסכם בדוחא

הנפט חוזר למעל 40 דולר לחבית 

כמה נפט עודף יש? למה אופ"ק לא מגבילה את התפוקה? האם הנפט הזול יעודד צמיחה? מה אפשר ללמו מהעבר ועוד? 

האם איראן תפיל עוד יותר את מחיר הנפט?   

הצפת שוק הנפט על ידי סעודיה – טעות? 

התחזית של מודיס למחיר הנפט

הצפה בשוק הנפט

"סעודיה לא תמצמץ במאבק מול איראן – הנפט בדרך ל-20 דולר"

מדריכים פיננסים נוספים באתר – 

לפני שאתם משקיעים בשווקים הפיננסיים, קראו את מדריך ההשקעות העצמאי

למדריך התחלתי להשקעות בפורקס 

למדריך השקעות באלגו-טריידינג

תעשיית קרנות הנאמנות נמצאת באחת התקופות הטובות שלה, התעשייה הכפילה את היקף הנכסים המנוהלים דרכה בשלוש השנים האחרונות, וכעת היא מנהלת 264 מיליארד שקל!

רוב הסכום, קרוב ל-70% מנוהל בקרנות נאמנות אג"חיות – קרנות נאמנות בקטגוריה אג"ח בארץ כללי מנהלות כ-70 מיליארד שקל ומהוות כ-26.5% מהיקף תעשיית הקרנות; בקטגוריה אג"ח בארץ מדינה (אג"ח של המדינה) מנוהלים כ-48 מיליארד שקל (כ-18% מסך היקף הקרנות); בקטגוריה אג"ח בארץ חברות והמרה מנוהלים כ-30 מיליארד שקל (כ-11% מהיקף הקרנות) ובאג"ח השקליות מנוהלים כ-29 מיליארד שקל (11% מהיקף הקרנות). יש קטגוריות אג"ח נוספות (מט"ח ובחו"ל), אך הקטגוריות האלו הם הרוב המוחץ.

המשמעות של הנתונים האלו היא ברורה – הציבור רוכש אג"ח דרך הקרנות, וזו ההעדפה הבולטת שלו. אפשר להתווכח אם זה נכון או לא; אם זה טוב או לא – אחרי הכל, אולי בגלל שזו ההעדפה של המשקיעים ולשם מוזרמים כספים רבים בשנים האחרונות, נוצרו בחלק מהקטגוריות האלו סימנים של ניפוח, אבל העובדה הפשוטה שהציבור שם ובגדול.

קרנות האג"ח – מה שהיה הוא לא מה שיהיה

ועל רקע זה, מעניין לנתח את כדאיות ההשקעה בקרנות האלו, ואת פוטניאל הרווח, בהינתן דמי הניהול שגובות הקרנות. נתחיל בכך שהשנים האחרונות היו מצויינות לשוק האג"ח ובהתאמה גם לקרנות האג"ח. הסיבה היא שריבית בנק ישראל ירדה אחת לתקופה וכשהריבית יורדת ובהתאמה התשואה האפקטיבית/ התשואה לפדיון באגרות החוב יורדת, אז המחירים של אגרות החוב עולים.

עכשיו אנחנו בריבית בנק ישראל של 0.25% – עובדתית נמוך ביותר (הכי נמוך שהיה כאן), תיאורטית זה עוד יכול לרדת, הכלכלנים מצפים לתחילת עלייה בריבית במהלך השנה. אם זה יקרה, זה צפוי להשפיע גם על התשואות לפדיון באג"ח ומחירי האג"ח עשויים לרדת. במילים פשוטות, מה שהיה (תשואה גבוה), ממש לא מבטיח את מה שיהיה בעתיד.

ולכן, הבדיקה ההיסטורית של קרנות הנאמנות האלו לא בהכרח תספר על מה שהולך להיות, ולא רק זה אלא שדירוג הקרנות באג"ח על פיו יועצי ההשקעות מנווטים את כספי הלקוחות בבנקים, אולי פחות רלבנטית. כאשר בוחנים יכולות ניהול, אז כמובן שמתייחסים לתשואה, אבל כשמדובר בתשואות נמוכות (והצפי הוא לתשואות מאוד נמוכות), אז הפקטור העיקרי במבחן אמור להיות דמי הניהול כי הם "נוגסים" בתשואה בשיעור ניכר, ולהמחשה – אם אתם הרווחתם בקרן נאמנות אג"חית 10% בשנה (ברוטו) ושילמתם 1% דמי ניהול – ניחא, נשאר לכם 9% (שזה מה שאתם בפועל רואים); אבל אם הרווחתם 2% (ברוטו) ושילמתם דמי ניהול של 1%, אז נשאר לכם 1% ואז כבר מדובר בדמי ניהול חסרי פרופורציה, וזה התרחיש היותר סביר מבין השניים!

לבדוק את דמי הניהול!

ולכן, החלטנו לספק לכם מידע על ממוצע דמי הניהול בקרנות הנאמנות. מידע שנגזר מנתוני רשות ניירות ערך המפקחת על תעשיית קרנות הנאמנות. על פי הממוצעים האלו תדעו אם בקרן שלכם גובים דמי ניהול גבוהים יותר או לא. אין כאם כמובן קשר ישיר לתשואה העתידית, אבל בהנחה שאכן התשואות יהיו נמוכות, אז כאמור דמי הניהול הופכים לאחד הפרמטרים העיקריים ( אם לא העיקר שבהם.

בקטגוריה אג"ח בארץ כללי (כ-26.5% מהיקף הקרנות) יש 281 קרנות נאמנות שגובות דמי ניהול של בין 0.15% ל-2.76% – הממוצע הוא 0.93%- לא נמוך בהינתן הצפי לתשואה, תבדקו איפה הקרן שאתם משקיעים בה – הטווח העליון מופרז לחלוטין!

בקטגוריה אג"ח בארץ מדינה (אג"ח שהנפיקה המדינה; היקף של כ-18% מסך היקף הקרנות) יש 164 קרנות נאמנות ודמי הניהול גם כאן נעים בטווח רחב – בין 0.2% ל-2.47%, כשהממוצע הוא 0.76%. גם כאן כמובן, הממוצע גבוה ביחס לפוטנציאל התשואה. גם כאן, אתם צריכים לתת משקל גדול לדמי הניהול השוטפים.

בקטגוריה אג"ח בארץ חברות והמרה (כ-11% מהיקף הקרנות) יש 162 קרנות. כאן כבר נדרשת מומחיות גדולה יותר בניהול ההשקעות שכן כאן צריך לנתח לו רק את מצבה של כלכלת ישראל, מגמות בריבית בנק ישראל, מצב כלכלי בעולם, אלא להיכנס לניתוחי חוב של חברות ספציפיות. זאת הסיבה שדמי הניהול בקטגוריה זו גבוהים יותר ביחס לקטגוריות אחרות, וזה מוצדק. מנגד, גם הציפיות כאן הן לתשואה גבוה יותר (אג"ח חברות אמור לספק תשואה גבוה יותר מאג"ח מדינה, בהינתן שהפרמטרים האחרים, לרבות משך החיים של האגרות זהה). בקרנות האלו דמי הניהול מסתכמים בין 0% ל-2.4% והממוצע הוא 1.04%.

בקטגוריית הקרנות שמשקיעות באג"ח השקליות (11% מהיקף הקרנות) יש 151 קרנות, ודמי הניהול נעים בין 0.1% ל-1.57%; הממוצע – 0.68%. הממוצע הזה גבוה מאוד, ומבטא אבסורד – דמי הניהול הממוצעים עולים על התשואה השקלית הממוצעת. במילים אחרות, ייתכן שלא יהיו רווחים, שכל התשואה "תלך" לדמי הניהול.

מעודכן ל-08/2022

מס שבח הוא מס שמשולם על רווח בעת מכירת דירה. אבל, איך מחשבים את הרווח? מה שיעור מס השבח שצריך לשלם? מי פטור (מלא או חלקית) מתשלום מס שבח? מה הדין לגבי דירות מירושה – האם יש עליהן מס שבח? על שאלות אלו ונוספות ננסה לענות כאן. במקביל תוכלו להשתמש במחשבון מס שבח (חינמי) שיש באתר.

מס שבח – מה שיעור המס? ומה הרווח החייב במס?

מס שבח היה כאן מאז ומתמיד, אבל עד לפני שמונה שנים הוא לא באמת הורגש. היו דרכים פשוטות לעקוף אותו ולא שילמו בפועל מס שבח. זה השתנה עם החקיקה ב-2014. אז הושקה תוכנית האוצר שכללה שינויים דרמטיים במיסוי עסקאות נדל"ן. בין היתר הוחלט אז על ביטול הפטור הגורף ממס שבח אם מכירת דירה נעשתה במרווח זמן העולה על ארבע שנים ממכירת דירה קודמת. עד אז, נהנו מחזיקים ביותר מדירה אחת מפטור מוחלט ממס, שכן הם ניהלו את מכירת הדירות ודאגו למכור דירה אחת לארבע שנים. אלא שמאז החלת התקנות החדשות משלמים המוכרים דירה שנייה/נוספת מס שבח בשיעור של 25% על הדירה הנמכרת, גם אם חלפו יותר מארבע שנים מאז מכירת דירה קודמת. אז היום, שמונה שנים אחרי, יש מס שבח, אלא שגם כעת, רובנו לא משלמים אותו.

לגבי דירה יחידה – במקרה הזה יש עדיין פטור ממס על רווח הון/מס שבח, בתנאי שמוכר הדירה החזיק את דירתו היחידה במשך לפחות 18 חודשים.

אגב, לפני שממשיכים שימו לב: לצד מס שבח קיים מס נוסף בשם דומה, וחשוב לא להתבלבל ביניהם. מדובר על היטל השבחה שאותו משלמים כאשר שינויים שערכה ועדה מקומית לתכנון ובנייה – כמו הגדלת זכויות בנייה, הגדלת השטח או מספר קומות שניתן לבנות, מביאים להשבחת הקרקע (מהו היטל השבחה – כאן תוכלו לקרוא בהרחבה).

חדש באתר הון – מידע מעודכן על מחירי הדירות בעסקאות האחרונות

אם כן, העדכון בשנת 2014 לא היה האחרון וגם לא הראשון, ובכלל באוצר אוהבים לעדכן ולשנות את מיסי הנדל"ן כחלק מהאג'נדה שלהם – כאן תוכלו להתעדכן בהתפתחויות ובעדכונים שעשויים להשליך על השבח ועל חבות המס.

 מחשבון מחירי הדירות

שיעור מס השבח הוא 25%, אבל הרווח על מכירת הדירה לצורכי מס שבח יהיה הרווח היחסי שנרשם מ-2014 ואילך. כלומר, יהיה תחשיב מסוים שייחס את הרווח לשתי תקופות – התקופה שבה לא חל מס שבח (ועל החלק הזה יישמר הפטור) והתקופה שבה חל מס שבח, שעליה יהיה רווח חייב במס. במדריך זה נתחיל עם העדכונים החשובים במס שבח, ובהמשך נציג את דרך החישוב של מס שבח והפטורים ממס שבח.

שיטת חבות מס שבח שעודכנה כאמור ב-2014 (השיטה הליניארית) מעט מורכבת לחישוב, והנה המחשה – נניח שמחזיק בשתי דירות, רכש את הדירה השנייה במחיר של 1 מיליון שקל ב-2006 והוא ימכור את הדירה ב-2 מיליון שקל ב-2020. הוא אמור לשלם מס שבח בשיעור 25% , והשאלה הגדולה על איזה רווח?

הרווח בתקופה כולה – 1 מיליון שקל (2 מיליון שקל פחות 1 מיליון שקל). אבל הרווח הזה הוא על פני כל התקופה – גם תקופה שבה לא חל מס שבח וגם תקופה שבה חל מס שבח. התקופה שבה חל מס שבח בשנים היא 7 (נניח שמדובר על שנים מלאות – 2014 עד 2020). התקופה הכוללת היא 14 שנים (מ-2006 עד 2020) ואז מחשבים כך – הרווח כולו הוא 1 מיליון שקל על פני 14 שנים , כלומר רווח של 71.4 אלף שקל בשנה, וההחזקה שלנו היא ב-7 שנים חייבות (מתוך 14 שנים) לכן הרווח שצריך להתייחס אליו הוא 500 אלף שקל ( 7 כפול 71.4 אלף שקל) והמס הוא 125 אלף שקל (25% מ-500 אלף שקל).

אם לצורך הדגמה הדירה תימכר ב-2026 אזי היו צריכים לחלק את הרווח הצפוי הכולל 1 מיליון שקל ל-20 שנות החזקה – 50 אלף שקל לשנה ולקחת 13 שנים חייבות – הרווח במקרה זה 650 אלף שקל והמס יסתכם ב-162.5 אלף שקל (25% מ-650 אלף שקל).

מנגד, אם המכירה ב-2018 19, אזי מספר השנים הפטורות נמוך יותר – 7 שנים חייבות (2006 עד 2014), ו-4 שנים פטורות. כלומר הרווח השנתי – 1 מיליון חלקי 11 – 90.9 אלף שקל, כפול 4 מביא אותנו לרווח כולל של כ-364 אלף שקל, והמס בגינו 90.9 אלף שקל.

• כלומר, ככל שהרכישה נעשתה בעבר יותר כך מס שבח נמוך יותר
• ככל שהמכירה מתרחקת כך מס שבח עולה

המצב המתואר הוביל משקיעים בשוק הדירות למכור את הדירות כמה שיותר מהר עוד לפני שנכנס המס לתוקף (1 בינואר 2014), כאשר, חשוב לציין – דרך חישובו של מס שבח עלולה ליצור בעתיד באם יתממש הנכס תשלום/ חבות מס, גם אם ערך הנכס ירד החל מ-2014 (ראו כאן דוגמה) והמשמעות היא שאם המשקיעים סבורים שעליית הערך תהיה נמוכה או שתהיה ירידת מחירים בהמשך, אין רציונל כלכלי בהחזקת הנכס, גם מאחר שבעת המכירה יהיה עליהם לשלם מס שבח על השבחה שגם הושגה בעבר.

כך או אחרת, מעבר למשקיעים בשוק הדירות שהמס חל עליהם, גם תושבי חוץ משלמים מס שבח וגם רוכשי דירה אחת (לא כאלו שיש להם שתי דירות) בסכום של מעל 4.5 מיליון שקל. גם אלו נהנו מצד אחד מפטור באם ימכרו עד סוף השנה, וגם לגביהם, חישוב מס שבח יהיה באופן ליניארי (שיעור של 25% על הרווח כפול החלק היחסי של השנים בהם חל המס על פני כל התקופה).

היכנסו כאן להסברים ודוגמאות על מס שבח במכירת דירות החל משנת 2018 

מס שבח – דוגמאות

על פי החוק הקיים ובהמשך לתיקון שנכנס לתוקף בתחילת 2014, בוטלו חלק (חלק מרכזי) מהפטורים השונים בתשלום מס שבח במכירת דירה. מי שמתכנן למכור דירה צריך לערוך בדיקה ראשונית ולבחון האם קיימת השבחה (רווח) בעת מכירת הדירה. במקביל, על מוכר הדירה (ויש חשיבות לבדיקה עם אנשי מקצוע) צריך לבחון האם יש פטור ממס שבח שחל עליו.

רווח ההון במכירת דירה, משמע השבח, מחושב כהפרש בין מחיר מכירת הדירה למחיר קניית הדירה (צמודה למדד), ובקיזוז הוצאות רכישה והשבחת הנכס, לרבות הוצאות שכר טרחת עורך דין בעת קניית הדירה, שכר טרחת מתווך (הגבלה עד 2% מערך הדירה), הוצאות שיפוץ על הדירה; מס רכישה, ובכלל אגרות ומיסים שונים; הוצאות ריבית בגין משכנתא, פחת ועוד. כלומר, אתם צריכים לשמור על החשבוניות על שיפוץ, עורך דין וכל מה שקשור לנכס, כי כאשר תמכור את הדירה (ותהיו חייבים עלייה במס), ההוצאות האלו ייחשוב לכם כחלק מהעלות ויקטינו למעשה את הרווח.

הנה דוגמה פשוטה – נניח שרכשתם דירה לפני 10 שנים בתמורה ל-1 מיליון שקל ואתם מוכרים אותה כעת בתמורה ל-1.4 מיליון שקל – לכאורה, הרווח/השבח מסתכם ב-400 אלף שקל, אבל אתם יכולים ובצדק להפחית מהרווח התיאורטי הזה את ההוצאות, שכן הרווח האמיתי הוא לאחר הוצאות – נניח ששיפצתם את הדירה בסכום של 200 אלף שקל, שילמתם למתווך 20 אלף שקל, ונניח שהריבית על המשכנתא לבית (ואת זה אפשר לקבל מהבנק למשכנתאות יחסית מהר) היתה 30 אלף שקל – כל ההוצאות שלכם היו 250 אלף שקל, ומכאן שהרווח/שבח הסתכם ב-150 אלף שקל – והחישוב כולו – מחיר הדירה שנמכרה – 1.4 מיליון שקל, פחות עלות הדירה – 1 מיליון שקל, פחות עלות שיפוץ 200 אלף שקל, פחות עלות עו"ד 20 אלף שקל ופחות משכנתא בסך 30 אלף שקל. החישוב הזה הוא בהנחה שאין מדד, בפועל כמובן שיש מדד ולכן את עלות הרכישה (עלות רכישת הדירה) וההוצאות הנוספות יש לתאם למדד – המשמעות היא שההוצאות הריאליות הן גבוהות יותר, והרווח לחישוב מס שבח נמוך יותר! ככל שהתקופה ארוכה יותר (הפער בין יום המכירה ליום הרכישה) כך המדד כמובן גובה יותר.

במידה ובחישוב שנעשה מתברר שלא קיים שבח (רווח הון), אין למעשה צורך להשתמש בפטור ממס שבח, באם בכלל קיים פטור כזה, מאחר ששימוש בפטור (עד 2013 יש פטור ממס שבח על מכירת דירה אחת כל ארבע שנים) באם אין שבח, מבטל אפשרות/ זכות שימוש בפטור ממס שבח לדירה נוספת שבגינה יש שבח שאותו נרצה לממש בעתיד.

ומכאן – אם לא קיים שבח אין צורך כמובן לבקש פטור, כי השימוש בפטור יקשה על תכנון מס בעתיד.

מחשבון מס שבח

מדריך – ככה תמכרו את הדירה שלכם במחיר מקסימלי

כאן המקום להדגיש כי גם אם מכרתם בעבר דירה והיה עליכם לשלם מס שבח, אזי כדאי לכם לבדוק האם לא שילמתם ביתר. מסתבר שאם רכשתם את הדירה אחרי 1961 (אז עלה שיעור מס שבח) ומכרתם אחרי 2006 (עד לשנה זו מתייחסות התקנות בהמשך) אז על פי התקנות ניתן לחלק את הרווח/ ההשבחה על פני מספר שנים ולא להכיר ברווח בשנה אחת, וכך בעצם להוזיל את חבות המס השנתית השוטפת. על רגל אחת מדובר בתכנון מס לגיטימי שמה שעומד מאחוריו הוא פשוט הפחתת ההכנסה החייבת בשנת המכירה והגדלה במשך שנים נוספות – ההגדלה הזו בכל שנה חייבת במס אבל בסה"כ פחות מאשר הכרה בכל הרווח בשנה אחת. תנאי נוסף שמאפשר את התכנון הזה ובהתאמה את החזר המס הוא שמדובר בשכיר או עצמאי ששילם את המס ולא חברה.

מי שביצעו בעבר עסקה בנדל"ן ושילמו מס שבח או מס רכישה עשויים לקבל החזר מס, אם שילמו סכומים גבוהים מהמתחייב. מערכת מקוונת באתר רשות המסים מאפשרת למי שביצעו עסקת נדל"ן לבדוק אם קיימת יתרת זכות לטובתם בגין תשלום עודף של מס שבח או מס רכישה ששילמו. אם קיימת יתרת זכות, ניתן לקבל את ההחזר באמצעות מילוי הפרטים במערכת המקוונת באתר רשות המסים.

פטור ממס שבח

בשלב הבא של הבדיקות של מוכר הדירה עליו לבחון אם הוא בכלל זכאי למכור בפטור ממס שבח, ולשם כך נתחיל בהגדרות, נמשיך בפטורים (כל סוגי הפטור ממס שבח) , ונסיים בעדכונים המאוד חשובים (ביטול רוב הפטורים החל מ-2014).

ראשית נגדיר – דירת מגורים מזכה שקיומה מהווה תנאי מקדים לקבלת פטור ממס שבח. התנאי המקדים לקבלת פטור ממס שבח הוא מכירת דירת מגורים מזכה. על פי החוק ועל פי הפסיקה, דירת מגורים מזכה היא דירה שבנייתה כבר הסתיימה, אשר בבעלות אדם פרטי (לא חברה), אשר שמשה בעיקרה (מעל 50% משטחה) למגורים ב-4 שנים שלפני המכירה (או 80% מהתקופה שבשלה מחושב השבח). לחוק יש חריגים – גם גן ילדים ובית כנסת ייחשבו כדירת מגורים מזכה, למרות העובדה שלא שימשו למגורים.

החוק מגדיר תושב חוץ ובהתאם לתיקון בחוק, כל מכירת דירת מגורים על ידי תושב חוץ שנרכשה לאחר 1.1.2014 ותימכר, תחויב במס. על מכירה כזו ניתן להפעיל את מס השבח הליניארי – שחל רק על התקופה שהחל מ-2014 באופן יחסי למכלול התקופה (למשל אם הדירה היתה ברשות המוכר 10 שנים, 8 שנים לפני 2014 ו-2 שנים אחרי, אז תשלום מס השבח יהיה בהתאם לחלק היחסי – 20% – 2 מתוך 10, על המס המלא – הרחבה גם בהמשך).

עמידה בתנאי "דירת מגורים מזכה", מביאה לשלב הבדיקה הבא – בחירה במסלולי הפטור ממס שבח וכאן חשוב מאוד לתכנן בצורה אופטימאלית את המיסוי ולקחת בחשבון מכירות עתידיות של דירות למגורים.

ומהם בכלל מסלולי פטור ממס שבח במכירת דירה (דירת מגורים מזכה)? ובכן, הפטור המקובל והמוכר שהיה עד 2013 הוא פטור ממס שבח אחת לארבע שנים – עד ל-31 בדצמבר 2013 מוכר דירת המגורים זכאי על פי החוק לקבל פטור ממס שבח כל ארבע שנים בעבור דירה אחת. אין חשיבות בפטור זה למספר הדירות שבבעלות המוכר, כל עוד ימכור דירה אחת בכל 4 שנים.

ב-2014 פטור זה התבטל, ובמקומו נכנס סעיף לחוק שמתייחס לחישוב הליניארי (מס לינארי בכל מכירה, כפי שפורט לעיל).

למעשה, עד ל-31 בדצמבר 2013 – מוכר, שהוא בעל הזכויות בדירת מגורים יחידה, ושלא הייתה בבעלותו בעת ובעונה אחת יותר מדירת מגורים אחת בארבע שנים האחרונות, רשאי למכור את דירתו היחידה בפטור ממס שבח במכירתה. תקופת ההמתנה לפטור נוסף בגין דירת מגורים יחידה תהיה 18 חודשים.

החל מה-1 בינואר 2014, ובהתאם לנוסח המעודכן של הסעיף, על מוכר הדירה להיות בעל זכות בדירה ל-18 חודשים לפחות בטרם יוכל למכור בפטור את דירתו היחידה. בתיקון לסעיף שיחל מ-1.1.2014 יש גם הטבה מסוימת למוכרים – בעל דירה יחידה, שיש לו זכויות בפחות משליש בדירה נוספת, עדיין יכול יהיה ליהנות ממכירת הדירה היחידה בפטור; כמו כן, גם אחזקה בדירת ירושה אינה פוגעת בהגדרת דירה יחידה לאור התיקון בחוק לצורך בחינת הפטור ממס שבח, כלומר – בעל דירה יחידה ייהנה מפטור במס שבח גם אם ברשותו בנוסף לדירתו היחידה דירה שנתקבלה בירושה, וזאת בכפוף לסעיפי החוק (שבין היתר דורשים שהיורש יהיה צאצא של המוריש, ולמוריש לא הייתה במותו יותר מדירת מגורים אחת).

הפטור ממס שבח על דירה מירושה הוא לא עניין פשוט (ומומלץ, אפילו חובה להתייעץ בעניין עם אנשי מקצוע); בגדול – התנאים לקבלת הפטור בירושה הם כאמור שהמוכר הוא בן זוג, צאצא (כולל נכד), או בן זוג של המוריש. כמו כן, נדרש כאמור כי לפני פטירתו היה המוריש בעלים של לא יותר מדירת מגורים אחת וכן שאילו המוריש היה עדיין בחיים והיה מוכר את דירת המגורים, היה פטור ממס שבח במכירה. אנשי המקצוע לרוב מציעים להשתמש בפטור זה ככל שאפשר עוד לפני השימוש בפטורים הנוספים/ האחרים. אגב, השינוי בסעיפי החוק (שנכנסו כאמור לתוקף ב-2014) לא מתייחסים לעניין זה.

פטור נוסף מתשלום מס שבח – פטור חד פעמי במכירת שתי דירות. על פי החוק מוכר דירה שהוא תושב ישראל יהיה זכאי פעם אחת למכור שתי דירות יחדיו בפטור ממס שבח, אבל בתנאי מאוד חשוב – שמכירת הדירות נועדה לצורך רכישת דירה אחת חלופית במקומן, וששוויה לפחות 3/4 מהשווי של שתי הדירות הנמכרות, כך בעצם מבטיחים שאכן הכסף הלך לרכישת דירה.

הפטור הזה, בהינתן העדכונים לחוק, יהיה תקף במקרה שבמועד המכירה של הדירה הראשונה יש בבעלות המוכר דירת מגורים נוספת אחת בלבד.

מצב נוסף של פטור ממס שבח הוא כאשר אין תמורה בגין הדירה. מדובר לרוב במצבים של העברת דירה במתנה לקרוב וזאת בהתאם לתנאים המצוינים בחוק. באם זה המצב, קיים פטור מתשלום מס שבח, כאשר הקונה משלם רק שליש ממס הרכישה. בתקנות החדשות שפורסמו כבר באוגוסט 2013 צומצמו ההגדרות של קרוב משפחה – העברה של דירת מגורים בין אחים ללא תמורה תיחשב כפטורה משבח רק כשהנכס המועבר מאח אחד למשנהו ללא תמורה או בירושה מהוריהם של האחים על ידי אחד האחים קודם להעברה.

מעבר לכך, בעדכונים מתייחסים לפרק הזמן שהמחזיק בדירה התגורר בה מיום קבלתה כמתנה – מקבל המתנה יקבל פטור ממס שבח במכירתה אם התגורר בדירה דרך קבע 3 שנים או אם התגורר בה 4 שנים אבל לא באופן קבוע.

הפטור החשוב והנפוץ ביותר מתשלום מס שבח היה במסגרת מכירה אחת לארבע שנים. על פי הוראות שעה המתייחסות לחוק למיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), ניתן היה לקבל עד ה-5 במאי 2013 פטור ממס שבח במכירת שתי דירות נוספות, מעבר לפטורים המפורטים. מי שמכר דירה בהתאם להוראת השעה הזו צריך להמתין 4 שנים ממכירת הדירה עד למכירה הבאה, כדי לקבל פטור, אלא שהפטור הזה מעין בוטל החל מ-2014 ולכן מוכרי הדירות יוכלו למכור דירות, תחת החישוב הליניארי (נקרא גם הגנה ליניארית), ואז מכירה אחרי ה-1 בינואר 2014 תחויב במס שבח חלקי (ליניארי ביחס לתקופת האחזקה).

מה זאת הגנה ליניארית?

ומה זה החישוב הליניארי? מדובר בהגנה על כאלו שרכשו את הדירה לפני תחולת החבות במס – מי שקנה דירה בשנת 2000 לדוגמה, האם הוא חייב במס מלא על מכירת דירה בשנת 2015? ובכן, כפי שהוזכר לעיל, קיימת למוכר הגנה ליניארית – הרווח יחושב על פני התקופה כולה ויתחלק בצורה ליניארית לשתי התקופות – עד 1 בינואר 2014 ואחרי מועד זה – על הרווח אחרי מועד זה יחול מס מלא בשיעור של 25%.

 על פי עדכון הפטורים במס שבח נקבע שבתקופת המעבר שתחל ב-1.1.2014 ותסתיים ב-31.12.2017 חלות למעשה מספר הוראות מעבר שישפיעו על המיסים לתשלום, כשבכל שנה ישנה הוראה אחרת/ מעודכנת. נראה שבתכנון מס נכון אפשר יהיה לנצל את הוראות המעבר וההגנה הלינארית ולמכור דירות בפטור. יודגש כי – הוראות המעבר קובעות כי ניתן להחיל את שיעור המס החדש תוך הגנה לינארית במכירת שתי דירות מזכות בלבד בתקופת המעבר.

כך או אחרת, תקופת המעבר תסתיים ב-1 בינואר 2018 ואז יחול שיעור המס החדש על מכירת דירות מגורים מזכות שנרכשו לפני יום המעבר, ללא מגבלות נוספות.

איך מחשבים את מס שבח?

רשות המיסוי מעמידה לרשות הגולשים מחשבון והנה מחשבון מס שלנו לצורך חישוב המס על עסקה שמתוכננת להתבצע (כדי להעריך את המס המשוער) או עסקה שבוצעה. במקביל לעסקה עצמה, צריך מוכר הנכס תוך 40 ימים מיום המכירה להצהיר על הנכס הנמכר, התמורה, הניכויים והתוספות לעניין מס שבח, סכום המס וחישובו, זכאות לפטור או הנחה במס שבח. המוכר צריך למלא ולהעביר לרשויות המס רשויות מיסוי מקרקעין) דיווח באמצעות טופס 2990. לטופס 2990 מצרפים טופס נוסף שמספרו 7002 וכן יש לצרף אסמכתאות ואישורים שמעידים על הוצאות ותשומות בגינם מבקש המוכר להכיר לו כהוצאה לצורך החישוב.

על המוכר לשלם את המס שחושב על ידו בתוך 60 יום מיום ביצוע העסקה.

מס שבח על דירה מירושה

הפרק הזה היה אמור להיות ארוך, אבל באוגוסט 2015 אחרי זיגזגים בעניין נקבע באופן מפורש – אין מס שבח על דירה מירושה, כלומר אין מס שבח בהעברת הדירה ליורשים. אבל, השאלה החשובה היא מה קורה כאשר מוכרים את הדירה שבירושה (כאשר היורשים מוכרים); ובכן – מכירת דירה יחידה מירושה פטורה ממס. אם מדובר על דירה אחת שעברה בירושה קיים פטור מלא על מכירתה והיא לא פוגעת בפטור הרגיל – מכירת דירה בטווח של 18 חודשים (בתנאי שמדובר בדירה יחידה), היורשים נכנסים למעשה לנעלי המוריש, ואם הוא היה מקבל פטור על המכירה, גם הם מקבלים פטור ממס שבח. אך, אם המוריש העביר דירות רבות זה כבר עניין אחר, ויש לחייב את היורשים במס שבח (כאילו המוריש מימש את הדירות).

עד כאן עיקרי החוק, אבל יש סייגים ופינות ואפשרויות נוספות. כמו כן, יש חשיבות להבנת מס הרכישה שחל על היורשים – כאן תוכלו להרחיב על הפטורים ממס בהעברת דירה לילדים – יתרונות וחסרונות

מס שבח בפרויקטי תמ"א 38

במסגרת פרויקטי תמ"א 38 לבעלי הדירות הקיימות יש שבח – יש רווח כתוצאה מהשבחת הנכס, לרבות (בדר"כ) תוספת של מרפסת, ממ"ד, מעלית בבניין ושיפוץ כולל בבניין. זה יכול להשביח את ערך הדירה ב-40% ויותר.

על רקע זה, עולה השאלה – האם צריך לשלם מס שבח? ובכן, כאשר מדובר בתמ"א "רגיל" – תמ"א 38/1, אזי על פי החוק יש פטור ממס שבח במכירת זכויות ברכוש משותף או זכויות בנייה שהתקבלו בתוכנית תמ"א 38. הפטור חל לאחר שייבחנו זכויות הבנייה הנמכרות והתמורה המתקבלת, כאשר התנאים לקבלת הפטור הם – ראשית שתמורה לדיירים דרך שירותי בנייה בהתאם לתוכנית החיזוק ולא בדרכים אחרות (מזומן ועוד); שנית שהמבנה יחוזק מפני רעידת אדמה ויעבור שיפוץ הכולל התקנת מעלית, הרחבת שטח השירות, מרפסות שמש, מחסנים וחניה.

במסגרת פרויקטי תמ"א יש גם פרויקטי הריסה ובנייה מחדש תמ"א 38/2. במצב כזה לא חל פטור ממס שבח – הרי מדובר במכירה של דירה וקבלת דירה במקומה. רשות המיסים רואה בעסקה עסקת קומבינציה. אבל, בהמשך הוכנסו תיקונים בחוק, ובפועל יש מסלולים שונים ששילובם יוצר פטור ממס שבח.

הפטור ממס שבח חל אם שטח הדירה החדשה לא גדול משטח הנכס המקורי בתוספת של 25 מ"ר, או שערכה של הדירה החלופית לא גבוה משווי הנכס המקורי ללא זכויות הבנייה, או מסכום של 2.1 מיליון שקל (על פי הסכום הגבוה מבינהם)

רוצים לקנות דירה ולמכור את הדירה הקיימת – איך לעשות זאת?

עשרות אלפי דירות נרכשות בשנה על ידי משפרי דיור – לגיטימי וצודק, אבל משפרי הדיור מבולבלים ובצדק – לקנות דירה ולמכור דירה קיימת זה עניין מורכב מבחינה מיסויית – מה יהיה מס הרכישה שיחול עליהם? האם הם יצטרכו לשלם מס שבח על מכירת הדירה הקיימת? ובכן, ככל משדרגי הדיור יכולים לקבל הקלות במס רכישה (כאילו הדירה הנרכשת היא דירתם היחידה) וכן הם לא אמורים לשלם מס שבח באם הדירה הנמכרת היא דירתם היחידה (למעט זו שנרכשה אם נרכשה לפני המכירה).

על מנת לקבל פטור מלא ממס שבח (למעט כאשר התמורה עולה על ­4.5 מיליון שקל – תקרת הפטור) במכירת הדירה הקיימת, נדרש תנאי קריטי – שהדירה הנמכרת תהיה הדירה היחידה בבעלות המוכר. אלא שבמקרים רבים כאמור משפרי הדיור מתחילים ברכישת דירה חדשה ורק אחר כך מכירת הדירה השנייה, ואז נוצר מצב שיש להם בנקודת זמן מסוימת שתי דירות במקביל, ולפי החוק הם אינם עומדים לכאורה בתנאי הפטור ומכירת הדירה הקודמת לא תהיה בפטור ממס שבח. אבל, המחוקק שהיה ער כמובן לבעיה הזו , קבע מפורשות כי תתאפשר תקופת חפיפה המוגבלת במקסימום של 18 חודשים בה יהיו למשפרי הדיור בעלות על שתי דירות במקביל. בתקופה זו מכירת הדירה הישנה של משפרי הדיור עדיין תזכה לפטור ממס שבח. כך בעצם לא שמים מכשול ענק למשפרי הדיור, אחרי הכל אין להם באמת שתי דירות בתקופה זו – מדובר על מצב זמני.

עם זאת, הסעיף הזה בחוק, נתון לתמרונים ותכנונים. אם יש ציפייה לעליית מחירי הדירות – ובשנים האחרונות זה המצב – אז משפרי דירות יכולים להשכיר את הדירה הקודמת ובתקופה זו לבחון אם הם רוצים למכור אותה (ובינתיים ליהנות מדמי שכירות – לרוב פטורים ממס; ועדיין לקבל הקלות ממס שבח). זה כנראה לא מה שהמחוקק התכוון – אחרי הכל מדובר על הטבה גדולה מדי למשפרי הדיור ופה ושם מדברים באוצר על צמצום אפשרות החפיפה לשנה אחת בלבד.

מעבר לכך, תקופת החפיפה תתחיל רק מסיום בניית הדירה הנרכשת (באם היא מקבלן), שכן אם משפרי הדיור קונים דירה העל הנייר ומרגע הקנייה על הנייר תחל הספירה של תקופת החפיפה, זה יפגע בהם – בניית הדירה עשויה להימשך זמן רב ותצמצם את התקופה שבה הם יוכלו ליהנות מהפטור ממס שבח, כאשר יש מקרים שהרכישה על הנייר עולה על 18 החודשים – זו כמובן לא הכוונה, ולכן המחוקק הוציא תקופה זו מתקופת החפיפה.

שומה עצמית – מה זה?

שומה עצמית מס שבח היא שומה שנערכת על ידי הנישום (מוכר הנכס). הנישום מעביר למס הכנסה, הצהרה על העסקה הכוללת את פרטי העסקה. בדיווח זה יש גם תחשיב מס שבח. רשות המיסים (על פי חוק) שולחת לנישום הודעה על סכום המס שמוסר ההצהרה חייב בו על פי הצהרתו, הסכום הזה הוא למעשה – שומה עצמית מס שבח. בשלב הבא, רשות המס עשויה לערוך שומה בהתאם לתחשיב שהיא רואה לנכון, ולהעביר לנישום (על שומה זו אפשר להגיש השגה, לערער – קיים על פי חוק אפשרות מענה לנישום כפוף לזמן תגובה)

מחשבון מס שבח

מחשבון מחירי הדירות

טפסים 

עדכונים שוטפים 

מדריך – ככה תמכרו את הדירה שלכם במחיר מקסימלי

היטל השבחה – כמה זה? ומתי משלמים?

כמה דירות ניתן למכור במס מופחת (ליניארי) ? – לחץ כאן

מכרו בית ב-4 מיליון שקל ודיווחו אחרי שנתיים כדי לקבל פטור ממס – שלושה חשודים מקריית ביאליק נעצרו בחשד שעיכבו דיווח כדי להתחמק מתשלום מס שבח על מכירת הדירה. בית המשפט שחרר את החשודים בתנאים מגבילים

 אנו עושים מאמצים ניכרים שהמידע והנתונים יהיו תקינים ומלאים. אם מצאתם טעות, עדכון שלא מוצג כאן, ואם בכלל אתם מעוניינים להתייחס למדריך, נשמח לקבל את תגובתכם

מעודכן ל-08/2022

לפניכם מדריך מקיף שכולל את הרציונל, היתרונות והחסרונות של מכשיר ההשקעות – תעודות הסל.

במהלך 2019-2018 חלו שינויים בענף תעודות הסל. רשות ניירות ערך השיקה מהלך שהפך את תעודות הסל לקרנות סל. אז בשביל מה בעצם להכיר את תעודות הסל? מכיוון שהן עדיין מכשיר פופולרי בעולם (ETN) לצד קרנות הסל (ETF) וחשוב להבין את ההבדלים בין המכשירים, במיוחד כשאפשרויות ההשקעה של הציבור בחו"ל הרבה יותר נגישות מבעבר. לדוגמה, אם אתם רוצים להשקיע במדד S&P500, יש לכם אפשרות לעשות זאת דרך קרן סל ישראלית, קרן מחקה ישראלית (ההבדל בין קרן סל לקרן מחקה הוא שקרן סל נסחרת באופן שוטף בבורסה וקרן מחקה לא נסחרת – בדומה לכל תעשיית קרנות הנאמנות), וגם לרכוש קרנות סל או תעודות סל בחו"ל – זה אפילו עשוי להיות משתלם יותר.   

להבדיל מתעודת הסל, קרן הסל לא מחויבת להשיג את תשואת המדד שאחריו עוקבת הקרן, אלא מנהל הקרן יעשה את מירב המאמצים לספק את תשואת המדד. היתרון בקרנות סל לעומת תעודות סל הוא שיותר בטוח לסחור בהן – אין כאן את סיכון המנפיק (סיכון של אותו גוף שמנפיק את התעודה/קרן – הרחבה בהמשך), אבל לקרנות הסל יש גם חיסרון גדול – אין בהכרח התאמה בין המחיר הכלכלי לבין המחיר שלהן. הן נסחרות בבורסה באופן שוטף והשער יכול להיות שונה מהשער הכלכלי, אם כי לרוב יש עושי שוק בקרנות הסל, והפער בין השער הכלכלי לשער השוטף הוא לא משמעותי.

כבר בשלב הזה חשוב להדגיש ולהבהיר – קרנות סל דומות מאוד לקרנות נאמנות מחקות. הן מאותה המשפחה – משפחת המוצרים עוקבי המדדים. קרנות סל כאמור נסחרות בבורסה כמו כל נייר ערך באופן שוטף. להבדיל, קרנות מחקות הן קרנות נאמנות, כלומר הן לא נסחרות באופן שוטף, אפשר למכור ולקנות אותן בדומה לקרנות נאמנות בנקודת זמן מסוימת על פני יום המסחר (בערך ההוגן – הכלכלי). למדריך קרנות מחקות.

קרנות הסל הן מכשירים עוקבי מדדים, שנוצרו מתוך רציונל מאוד פשוט – אי אפשר להכות/לנצח את המדדים, ולראיה – מנהלי קרנות הנאמנות שמנהלים את הכספים באופן אקטיבי – רוכשים ומוכרים ניירות ערך באופן שוטף, לא מצליחים להשיג את תשואת המדד/האינדקס. ואם כך – אז למה לא לקנות מכשיר פאסיבי שפשוט עוקב אחרי האינדקס?

הרציונל הזה משכנע עוד ועוד אנשים לעבור למכשירים פאסיביים. תעודות הסל היו במשך שנים המכשיר הפאסיבי המוביל בארץ, אבל לצידן ישנן הקרנות המחקות ואת קרנות הסל. מעבר לרציונל, תעודות הסל נהנות גם מדמי ניהול נמוכים במיוחד (ברוב המקרים) משקיפות ופשטות (ועל כך בהמשך…). 

אבל מול הרציונל החזק הזה, יש בכל זאת גופי השקעות שמצליחים לנצח את המדד ולאורך זמן. אמנם הם בודדים, הם ממש לא מעידים על הכלל, אבל הם קיימים. כמכלול, המחקרים תומכים בגישה הפאסיבית, של חיקוי המדדים, אבל לפני שנתעמק במכשירים האלו, מה זה בעצם מדדים?

מדדי מניות / אינדקסים

מדדים משקפים את רמת המחירים הממוצעת של קבוצות נבחרות של ניירות ערך הנסחרים בבורסה. במילים פשוטות – מדד הוא סל של ניירות ערך בהתאם לקריטריון או קריטריונים מסוימים, שהבולט בהם הוא שווי שוק. כל מדד הוא למעשה ריכוז של כמה ניירות ערך, כאשר כל שינוי במחיר נייר ערך הכלול במדד משפיע על המדד לפי משקלו היחסי של נייר הערך. המדדים משמשים להבין את השאלות הבאות: מה קרה בשוק המניות? מה קרה במניות המובילות? מה קרה באגרות החוב הקונצרניות? וכו'. מעבר לכך, המדדים מבטאים כלי הערכה חשוב לביצועים של מנהלי קרנות נאמנות ותיקי השקעה אחרים, השינוי במדד הוא סוג של בנצ'מרק/מדד ייחוס – מנהל קרן השיג תשואה של 8% והמדד הרלוונטי עלה ב-10%, משמע – תשואת חסר של מנהל ההשקעות.

המדדים העיקרים בבורסה בת"א הם על איגרות חוב ומניות. שוק האג"ח המקומי מכוסה על ידי מדדי התל בונד השונים (כמות שונה של אג"ח בכל סדרה – 20, 40, 60) המורכבים מאיגרות חוב קונצרניות, וכן ישנם גם מדדי האג"ח הממשלתי. שוק המניות המקומי מתמקד במדדים העיקריים – מדד ת"א 35 ומדד ת"א 125, שעוקבים אחרי 35 ו-125 המניות הגדולות (מבחינת שווי שוק) בבורסה המקומית, וכן יש מדדים נוספים לרבות מדד יתר 60 (60 המניות הבאות בתור מבחינת שווי שוק). השווי הכולל של המניות המרכיבות את המדדים בבורסה בת"א מהווה למעלה מ-90% משווי כל המניות בבורסה. 

בנוסף למדדים המפורטים, קיימים בבורסה מדדים ענפיים: משקיעים המעוניינים לעקוב אחר ענפים ספציפיים יכולים לעשות זאת באמצעות המדדים הענפיים של הבורסה. המדדים המרכזיים בקבוצה זו הם תל טק 15, ת"א פיננסים 15, ונדל"ן 15 הכוללים את 15 החברות הגדולות ביותר בכל אחד מהענפים האלו. 

לכל אחד מהמדדים המוזכרים וכן למדדים נוספים (לרבות מדדי מניות בחו"ל ומדדי אג"ח בחו"ל) יש שורה של תעודות סל עוקבות (לצד קרנות מחקות עוקבות).

מהן תעודות סל? יתרונות וחסרונות

תעודות סל (Exchange Traded Notes- ETN) היו מכשיר פיננסי העוקב אחרי מדד מסוים או נכס בסיס מסוים כמו מט"ח וסחורות; המכשירים האלו נולדו כתוצאה ממחקרים שתמכו בהשקעות במדדים על פני השקעות מנוהלות. למעשה, תעודות סל מאפשרות למשקיע בהן להחזיק בעקיפין בכל המניות במדד על פי משקלן המדויק. ניתן להמיר את התעודה למניות הפיזיות (אבל זה כמעט ולא קורה) או לחילופין לקבל את שוויין הכספי. במקום שהמשקיע ירכוש ישירות את סל ניירות הערך, מנהל התעודה עושה זאת עבורו.

תעודות הסל הן ניירות ערך הנסחרים בבורסה בדיוק כמו כל נייר ערך אחר (להבדיל מקרנות הנאמנות שאין בהן מסחר רציף).

תעודות סל הן תעודות המונפקות על ידי חברות שכל פעילותן מתמקדת בהנפקה, בניהול של המכשירים האלו לרבות עשיית שוק בתעודות (יצירת ביקושים והיצעים).

היתרונות העיקריים בתעודות הסל והן בקרנות הסל הם: נזילות (ניתן לממש את תעודת הסל בכל זמן שהוא בזמן המסחר); סחירות (המנפיק שהוא גם עושה השוק של התעודה מחויב לספק תמיד ביקושים והיצעים כך שניתן למכור כל כמות וניתן לקנות כל כמות); פיזור (מעצם המעקב אחרי אינדקס מסוים מדובר בפיזור של מניות או אגרות חוב). כמו כן, דמי הניהול בתעודות סל נמוכים באופן יחסי.

החיסרון הבולט שהיה לתעודות הסל הוא סיכון המנפיק; תעודת סל היתה כמו הנפקת אג"ח: התחייבות של מנפיק הקרן חלקי בעלי היחידות, ולכן היה סיכון להשקעה כתוצאה מתרחיש תיאורטי שהמנפיק של התעודה לא יוכל לעמוד בהתחייבויותיו. בקרנות נאמנות וקרנות סל סיכון המנפיק לא קיים; לא מדובר בהתחייבות של מנהל קרנות הנאמנות כלפי בעלי היחידות, אלא מדובר בהחזקה בנאמנות, וגם אם מצבו הפיננסי של מנהל הקרן בעייתי, אין בכך להשפיע על ערך ושווי הנכסים.

החיסרון העיקרי הוא שקרן הסל אמנם עוקבת אחרי מדד מסוים, אבל מחירה בשוק עשוי להיות נמוך מערכה ההוגן, ובתקופות מסוימות, בעיקר כשחוששים מירידות בשווקים, יכול להיות פער גדול בין המחיר בשוק לבין המחיר ההוגן/הכלכלי. בקרנות נאמנות רגילות זה לא כך – שם המשקיעים תמיד מקבלים, בניכוי עמלה, את השווי ההוגן, כלומר את מחיר השוק.

מתוך כ-145מיליארד שקל המנוהלים ב-2021 בקרנות עוקבות מדדים, כ-95 מיליארד שקל מנוהלים כיום בקרנות סל סחירות ו-50 מיליארד שקל בקרנות מחקות.

מנהלי תעודת הסל הבולטים הם תכלית, קסם של אקסלנס, הראל ופסגות.

תעודת סל בחסר היא מכשיר פיננסי שביצועיו "הפוכים" לביצועי סל ניירות ערך, מט"ח או סחורה המשמשים כנכס בסיס. כלומר, ירידה במדד אחריו עוקבת התעודה מגדילה את ערך התעודה וההיפך. בכך מאפשרות תעודות בחסר להרוויח בעת ירידת המדד

מכשיר זה יכול לשמש כתחליף למכירה בחסר (שורט) של סל מניות או לרכישת אופציית פוט הנמצאת עמוק בתוך הכסף. בתנאי התעודה נקבע כי אם המדד יגיע לשער של 80% מקבוע מסוים שנקבע בתשקיף, תבצע החברה פדיון כפוי מוקדם של התעודה. תעודות בחסר על מדד ת"א 35, למשל, יכולות להוות תחליף נוח למכירה בחסר של המניות הכלולות במדד.

קיימים כמה סוגים של תעודות סל בחסר. הסוג הראשון הוא תעודה בחסר/אופציית מכר. בתעודה זו המחיר נקבע על ידי החסרת נקודות המדד ממחיר המימוש של התעודה. לתעודה זו מוגדר מינוף תעודה בחסר, שמבטא את היחס בין שיעורי השינוי במחיר המדד למחיר התעודה; המנוף משתנה בהתאם לשינוי במדד: ככל שהמחיר עולה המנוף עולה. בתעודת חסר נקבע מנגנון פקיעה אוטומטית: ברגע שמחיר המדד מגיע ל 80% ממחיר המימוש הקבוע של התעודה מתקיימת פקיעה אוטומטית (וזאת למנוע מינוף גבוה מדי).

תעודות בחסר מסוג אחר הן תעודות שורט ממונפות יומי. תעודות אלו ממנפות את השינוי בנכס הבסיס; מחיר התעודות הוא מכפלה של השינוי היומי בנכס הבסיס במספר קבוע כלשהו (עד לפי 3). המינוף הקבוע הוא יומי ולא מצטבר (לא תקופתי) ומכאן שהשינוי במחיר התעודה ביחס לשינוי במדד (לאורך זמן) יכול להיות שונה מהמינוף היומי. תעודות ממונפות אינן פוקעות באופן אוטומטי.

סוג נוסף של תעודות בחסר שנסחרות בבורסה המקומית – תעודות שורט ממונפות חודשי. תעודות אלו בדומה לתעודות היומיות מכפילות בקבוע מסוים את השינוי בנכס הבסיס ובכך למעשה מגדילות את החשיפה (ההופכית). החישוב של התשואה ביום מסוים בתעודות החודשיות הוא חישוב במצטבר: במהלך החודש התשואה של התעודה היא מכפלה של התשואה של המדד במינוף; זה כמובן לא מחייב שבכל יום ויום התשואה של התעודה תהיה תשואת המדד כפול הקבוע (המינוף היומי יכול להיות שונה מהותית מהמינוף החודשי). בתעודות אלו נעשה מדי חודש איזון חודשי, כלומר, החזרה למינוף הקבוע.

תעודות לונג ממונפות: בדומה לתעודות השורט הממונפות, קיימות גם תעודות לונג ממונפות שפועלות על פי אותו המנגנון: יומי וחודשי. תעודות לונג יומי: החישוב נעשה מדי יום ביום; תעודת הסל תספק תשואה כפולה (או משולשת, תלוי במכפיל) מהמדד; התשואה של התעודה במצטבר יכולה להיות כמובן שונה מתשואת המדד במצטבר כפול המכפיל.

תעודת לונג חודשי: החישוב נעשה במצטבר: בכל רגע נתון התשואה החודשית של התעודה תהיה תשואת המדד כפול המכפיל; התשואה היומית של תעודת הסל יכולה להיות שונה משמעותית מתשואת המדד כפול המכפיל החודשי.

תעודות סל מול קרנות מחקות

תעודות סל הן המכשיר הפאסיבי הראשון שהגיע לארץ. זה היה בתחילת שנות ה-2000. זה התחיל ב"תאלי 25" של פסגות (אז פסגות אופק) ונמשך בתעודות הסל של קסם מקבוצת אקסלנס שהושקו בצורה מוגברת משנת 2004, כשבמקביל הקימו בתי ההשקעות הגדולים האחרים (או שרכשו) חברות ופעילויות בתחום. הציבור אהב את תעודות הסל שהציגו כאמור רעיון שונה – הם הבטיחו למשקיעים את תשואת המדד (בניכוי עלויות ודמי ניהול) כשמעבר לכך, הן כאמור בעלות יתרונות נוספים – הן נסחרות על פני כל היום (מסחר תוך יומי), להבדיל מקרנות הנאמנות שנסחרות פעם אחת ביום, ודמי הניהול עליהן נמוכים מאוד.

הכניסה של תעודות הסל למגרש המקומי, חייבה את מנהלי קרנות הנאמנות להיכנס לשוק עם מוצר פאסיבי, וזה קרה החל משנת 2008, אז הושקו קרנות מחקות ראשונות. הקרנות המחקות נהנות מדמי ניהול אפסיים, משקיפות, מקבלת המחיר ההוגן (להבדיל מהתעודות שהמחיר נקבע בשוק ויכול להיות שונה ממחירה ההוגן/הכלכלי של התעודה) והן בפירוש מהוות תחרות הולמת לתעודות הסל (להרחבה על קרנות מחקות – לחצו כאן).

עם זאת, תעודות הסל שהפכו כבר לקרנות הסל מנפנפות ביתרון הסחירות על פני היום כולו (הקרנות לא סחירות על פני היום, אלא פעם אחת ביום – שער אחד ביום) ובהבטחת תשואה זהה למדד (בעוד הקרנות המחקות לא מחויבות בדיוק לתשואת המדד, אלא מחויבות לעשות את כל המאמצים להגיע לתשואת המדד).

המלחמה הזו עושה רק טוב לצרכן הישראלי שבינתיים מקבל את ההשקעות הפאסיביות במקרים רבים באפס דמי ניהול.

תעודות סל ועדכון מדדים

תעודות סל הן כלי אוטומטי; אין באמת ניהול של נכסים ואנליזה של מניות; מדובר בכלי שעוקב באופן מדויק אחרי המדד. המעקב הזה מצריך אחת לתקופה בעת שיש עדכון של מדדי הבורסה, לערוך שינויים בסל ההשקעות; הבעיה היא שעל התעודה ברגע נתון להצטייד מיד בנכסים שנכנסו למדד או להגדיל חשיפה לנכסים ששיעורם במדד עלה ובמקביל להתפטר מנכסים שיצאו מהמדד או נכסים ששיעורן במדד ירד. כתוצאה מכך, ביום עדכון המדדים (במסחר הנעילה) יש במקרים רבים תנועות חריגות בניירות הערך; תנועות שמנוצלות על ידי משקיעים מוסדיים ופרטיים אחרים שמרוויחים למעשה על חשבון המשקיעים בתעודות הסל.

רפורמת קרנות הסל

רפורמת קרנות הסל יצאה לדרך ב-2018. תעודות הסל הפכו לקרנות סל, והמשמעות הפרקטית היא שמדובר בנכס דומה, סחיר על פני היום (בדומה לניירות ערך כמו מניות ואג"ח), אבל המנהל של הקרן לא מחויב לספק את התשואה של המדד שאליו צמודה הקרן, אלא הוא מחויב לעשות את כל המאמצים לספק את התשואה של המדד.

במילים אחרות, הוא קרוב מבחינה זו לקרנות המחקות (ראו הרחבה על קרנות מחקות).

הרפורמה הזו נועדה להקטין את הסיכון של המשקיעים. בעוד בקרנות סל הסיכון של הגוף המנפיק אינו קיים בפועל, הרי שבתעודת סל קיים סיכון של המנפיק. אם המנפיק – מנהל תעודות הסל, נקלע למשבר פיננסי זה משליך על המשקיעים שכן תעודות הסל הן סוג של התחייבות של מנהל ההשקעות – כלומר מדובר בעצם על חוב, בדומה לאג"ח וקיים סיכון.

בקרנות סל אין סיכון. הרגולטור העביר את התעודות לקרנות סל שכפופות לקרנות נאמנות כדי שיהיה חשבון נאמנות והכסף בחשבון יהיה שייך בפועל למשקיעים עצמם ולא לבית ההשקעות והגוף המנהל.

ולסיום – נסכם ב-4 נקודות 

1. קרנות סל הן מכשיר עוקב מדדים (מכשיר פסיבי) שנולד מהרציונל שלא ניתן לנצח את המדד, ולכן כדאי להשקיע במוצרים שמחקים אותו.

2. המכשירים הפסיביים כוללים גם קרנות מחקות.

3. היתרונות הגדולים של קרנות הסל והמכשירים הפסיביים בכלל – עלויות נמוכות (דמי ניהול נמוכים).

4. קרנות הסל נהנות גם ממסחר שוטף/רציף בבורסה, מנזילות (המנפיקים מחויבים לכך), משקיפות, ופשטות – מוצר שקל לכולם להבין אותו!

למתעניינים בהשלמת מידע – ניתן להיכנס לקטגוריית מדריכי תעודות הסל שלנו, ולמי שמעוניין (ובצדק) לתרגם את התיאוריה המפורטת כאן (ובמקומות אחרים) לפרקטיקה, כדאי להיכנס לעמוד קרנות הסל של גלובס שבו מפורטות כל קרנות הסל הנסחרות בשוק, לרבות מידע ספציפי עליהן – המדד עליו הן עוקבות, דמי הניהול, התשואה ועוד.

חשוב בהקשר זה לחדד עוד נקודה אחרונה לסיום – יש קרנות שמנטרלות את שער הדולר או החשיפה למט"ח בכלל. כלומר אם השקעתם בתעודה על הנאסד"ק, בעיקרון יש חשיפה לדולר (שוק המניות האמריקאי מתנהל כמובן בדולרים), אבל מנהלי תעודה דואגים שתקבלו את התשואה השקלית, ללא קשר לעלייה או ירידה בשער הדולר. זה מתאים למי שלא רוצה להיחשף לסיכוני מטבע. במקביל יש גם תעודות סל שלא מנטרלות את החשיפה, כלומר, אתם כמשקיעים בתעודות תיהנו או תסבלו מעלייה או ירידה בשער המטבע. כל אחד ובחירתו.

מדריך קרנות נאמנות – יתרונות וחסרונות

המשקיע הנבון – עקרונות ההשקעה של בנג'מין גראהם