משרד הכלכלה והתעשייה בשיתוף משרד הבריאות והמועצה לצרכנות משיקים "סל נבחר בריא" של 64 מוצרי צריכה מומלצים תזונתית. הסל יפורסם מדי רבעון ויהווה כלי להשוואת מחירים ולהגברת השקיפות עבור הצרכנים, ישמש להשוואה בין רשתות המזון ויעודד הוזלת המחיר לצרכן. כמו כן, ישמש הסל ככלי מעקב נוסף עבור קובעי המדיניות במסגרת הפעילות הממשלתית להפחתת יוקר המחיה.

בנוסף הסל הבריא יהווה כלי חשוב להשוואת מחירים ולהגברת השקיפות עבור הצרכנים, וישמש להשוואה בין רשתות המזון ויאפשר תחרות על מחיר הסל הבריא הנמוך ביותר.

סל המוצרים הבריא מהווה נדבך נוסף ל"סל מוצרים נבחר" (סל הכולל 68 מוצרים שנמצאו הפופולאריים ביותר בקרב משקי הבית בישראל), המפורסם בתדירות חודשית על-ידי משרד הכלכלה והתעשייה בשיתוף המועצה לצרכנות, ואשר נמצא אפקטיבי בהפחתת מחירי המוצרים שנכללו בסל.

הסל יהווה המלצה תזונתית בהיבט של חוסן בריאותי, אשר מתחדד על רקע העלייה בתחלואה בעקבות השמנה ובהתאם להמלצות ועדת האסדרה להנגשת מזון בריא. כמו כן, עם פרוץ משבר הקורונה הצורך בגיבוש סל מוצרי מזון מומלצים תזונתית מתחזק לאור מחקרים המעידים על כך שחוסן תזונתי מסייע בהתמודדות עם הנגיף.

הסל מבוסס על מזונות מומלצים לסמל הירוק וכולל ברובו מוצרים מהצומח, מהקטגוריות פירות וירקות, שמן זית אגוזים וזרעים, קטניות ודגנים מלאים וקטגוריות מוצרים מן החי כגון חלב ומוצריו ותחליפיו, ביצים עוף ודגים.

המוצרים נבחרו על סמך המלצות התזונה החדשות של ישראל המבוססות על עקרונות הדיאטה הים תיכונית ואשר מומלצים לצריכה ברמה היומית והשבועית.

העלות הממוצעת של "סל בריא" עמדה ברבעון האחרון לשנת 2020 על 779 שקל, כאשר הפער בין הרשת שמכרה את סל המוצרים הבריא במחיר היקר ביותר (AM:PM) לבין הרשת שמכרה את סל המוצרים במחיר הזול ביותר (רמי לוי) עומד על 241 שקל המהווים כ- 35%.

ממוצע מחיר סל בריא ברשתות השיווק בקבעון הרביעי של שנת 2020 עומד על 779 שקל. מתוך רשימת הרשתות שנבדקו, הרשת שמכרה את סל המוצרים הבריא במחיר היקר ביותר הינה AM:PM, עם עלות סל ממוצעת של 933 שקל. הרשת שמכרה את סל המוצרים הבריא במחיר הזול ביותר הינה רמי לוי עם עלות סל ממוצעת של 692 שקל, פער של כ- 35% בין הרשתות.

ממוצע מחיר סל בריא ברשתות השיווק הנבחרות עומד על 719 שקל לרבעון הרביעי בשנת 2020. מתוך רשימת הרשתות שנבדקו, הרשת שמכרה את סל המוצרים הבריא במחיר היקר ביותר הינה שופרסל דיל, עם עלות ממוצעת של 745 שקל. הרשת שמכרה את סל המוצרים הזול ביותר הינה רמי לוי עם עלות ממוצעת של 692 שקל, פער של כ- 8% בין הרשתות.

מיכל פינק, סמנכ"ל אסטרטגיה ותכנון מדיניות משרד הכלכלה והתעשייה: "משרד הכלכלה בוחר לשים זרקור על מחירי המזון הבריא, באופן שיאפשר תחרות על הסל הבריא הזול ביותר, ביחוד בתקופה זו של התאוששות ממשבר הקורונה חשוב לאפשר רכישת מוצרים בריאים במחיר שווה לכל נפש. אנחנו קוראים לצרכנים ומעודדים אותם להשוות מחירים ולבחור בסל המשתלם ביותר עבורם"

פרופ' רונית אנדוולט מנהלת אגף התזונה במשרד הבריאות: "סל המזון הבריא התחרותי הוא נדבך נוסף לפעילות ועדת האסדרה שנועדה לשנות את סביבת המזון כך שהבחירה הבריאה תהיה הבחירה הקלה. חשוב שהרפורמה שנועדה לכוון את האוכלוסייה לבחור בריא יותר תמשיך ונוסיף לה נדבכים נוספים. אחד הנושאים הראשונים שחשוב לקדם יחד עם משרד הכלכלה הוא, הנגשה של סל מזון בריא מוזל לכל שכבות האוכלוסייה. מגפת הקורונה הציבה בפנינו אתגרים רבים וחיזוק החוסן הבריאותי באמצעות תזונה בריאה היא מטרה חשובה לקידום בעת הזאת."

מהמועצה לצרכנות נמסר: "המועצה לצרכנות תמשיך לפעול על מנת לתת כלים לצרכנות נבונה ובריאה ולעודד את ציבור הצרכנים לבצע שינוי בהרגלי הצריכה ולחסוך בהוצאות סל המזון בדרך של השוואת מחירים החשובה במיוחד בתקופה זו של משבר כלכלי" .

קצת חדשות טובות- ירידה של כ-5% במחיר סל המוצרים הבסיסי

הבעיות בסל המוצרים של משרד הכלכלה

רשות המסים פרסמה שני מסלולים ירוקים חדשים בנושא הקצאת מניות לעובדים לפי סעיף 102 לפקודת מס הכנסה. מטרת מסלולים אלו הינה לקצר את משך הזמן למתן החלטת מיסוי, המסלול הראשון מעניק ודאות ואישור זמני במימוש שלא מרצון מניות ע"י עובדים במסגרת מכירת החברה והמסלול השני מאפשר הקצאת אופציות לעובדים במסלול רווח הון במקרה שבו חברה זרה פועלת בישראל שלא באמצעות חברה ישראלית.

מנהל רשות המסים ערן יעקב: "במסגרת מאמצי הרשות להעניק שירות המעמיד את הלקוח במרכז המסלולים הירוקים יובילו לקיצור משמעותי בזמני מתן החלטות מיסוי ותוך שקיפות ויצירת ודאות לצורכי מס".

בנוסף ל- 22 המסלולים הירוקים המפורסמים באתר רשות המסים, פורסמו היום שני מסלולים ירוקים חדשים בתחום האופציות לעובדים, הראשון שבהם מטרתו להעניק אישור זמני לעסקת רכישה בגין מכירה שלא מרצון. לדוגמה, במסגרת מכירת מניותיה של חברת הזנק נכפה על העובדים למכור את מניותיהם תמורת מזומן. במקרה כזה המסלול הירוק, בכפוף לתנאיו, מאפשר לראות את אותם עובדים כמי שמכרו שלא מרצון את מניותיהם ובשל כך להתמסות לפי מסלול רווח הון חלף מיסוי במס שולי. הדבר יאפשר לחברות ישראליות לקדם ולהוציא לפועל עסקת מכירה ללא חשש לחשיפת מס שעלולה הייתה להתעורר במועד השלמת העסקה לגבי התגמול ההוני של עובדי החברה. דיווח ובקשה כאמור יבוצע באמצעות טופס שמספרו 951.

המסלול השני שפורסם, דן בעניין אישור חברת חוץ כחברה מעבידה. פרסום מסלול ירוק זה נבע מתוך רצון לקדם ולייעל את אפשרות ההענקת המכשירים הוניים (אופציות ומניות) לעובדים, במסגרת סניף של חברת חוץ שהוקם בישראל, במסלול רווח הון באמצעות נאמן ובלבד כי לסניף מפעל קבע בישראל. הדבר יאפשר לחברות בין-לאומיות שבחרו לפעול בישראל באמצעות סניף ולא באמצעות חברת בת להקצות לעובדיהן תגמול הוני וזאת בצורה נוחה התואמת את עקרונות תגמול העובדים בעולם. דיווח כאמור יבוצע באמצעות טופס שמספרו 952.

כידוע, על מנת לייצר וודאות לצרכי מס לנישומים בעת ביצוע עסקאות הוקם המוסד להחלטות מיסוי בחטיבה המקצועית כך שניתן לקבל החלטת מיסוי מקדמית (פרה-רולינג) טרם ביצוע עסקה. על מנת לייעל את הליכי העבודה של רשות המיסים למתן החלטות מיסוי ושיפור השירות לציבור, יזמה רשות המסים מהלך של הגשת בקשות להחלטת מיסוי מקדמית ב"מסלול ירוק". מדובר בהליך מקוצר ומזורז, שמטרתו קבלת וודאות בכל הקשור לחבות המס, תוצאות המס או ההשלכות על חבות המס, בשל פעולה שביצע המבקש. המסלול הירוק מתייחס לבקשות בנושאים נפוצים, שרמת מורכבותם מאפשרת קביעת מסגרות וקריטריונים, המאפשרים מתן החלטת מיסוי מהירה על סמך הצהרות והתחייבויות המבקש. ואולם, יודגש כי אין מדובר באישור אוטומטי של הסדר המס, שכן הבקשה ב"מסלול הירוק" נבדקת על ידי החטיבה המקצועית ברשות המסים וזו מחליטה באופן פוזיטיבי האם לאשר את הסדר המס המבוקש אך בלוח זמנים קצר משמעותית. 

הקצאת אופציות – איך זה נרשם בדוחות, ולמה המנכ"לים מעדיפים אופציות על שכר?

אופציות לעובדים – כל מה שצריך לדעת עליהן

"מסלול ירוק" ברשות המיסים במיסוי אופציות לעובדים

משרד האנרגיה מפרסם כי בחצות הלילה שבין ראשון לשני (31.01.2021-1.2.2021) מחיר הדלק יתייקר ב-21 אגורות לליטר, עליה של 3.81%. זאת בהמשך להתייקרות של 8 אגורות בחודש הקודם.

המחיר המרבי לליטר בנזין 95 אוקטן נטול עופרת לצרכן בתחנה בשירות עצמי (כולל מע"מ) לא יעלה על 5.72 שקל לליטר, עליה של 21 אג' מחודש קודם. תוספת בעד שירות מלא תעמוד על 21 אגורות לליטר (כולל מע"מ), ללא שינוי מחודש קודם.

המחיר המרבי לליטר בנזין 95 אוקטן נטול עופרת לצרכן בתחנה בשירות עצמי באילת (ללא מע"מ) לא יעלה על 4.89 שקל לליטר, עליה של 18 אג' מחודש קודם. תוספת בעד שירות מלא תעמוד על 18 אגורות לליטר (ללא מע"מ), ללא שינוי מחודש קודם.

ההתייקרות נובעת מעלייה משולבת של כ-13.6% במחיר הנפט בחודש האחרון, וגם מהתאוששות הדולר ב-2.55% שהחלה באמצע החודש עם התערבות של בנק ישראל במט"ח.

סקירת נפט שבועית: אם החיסון עמיד גם בפני המוטציות החדשות- הנפט יגיע בקרוב ל-55 דולר לחבית

הדלק יתייקר בינואר 2021 ב-8 אגורות

בנק ישראל מכריז מראש שיקנה 30 מיליארד דולר ב-2021 – הדולר מזנק

אמיר כהנוביץ, הכלכלן ראשי של בית ההשקעות אקסלנס מפרסם היום את סקירת השווקים שלו בה הוא מעריך כי לאחר שבוע של תשואות נוטות לירידה אלה שינו כיוון ביום שישי ועלו בחזרה כמעט את כל הדרך. ברקע לעליית התשואות פורסמו נתוני מאקרו חמים בארה"ב, בניהם ירידה במספר דורשי מענקי האבטלה והתחממות אינפלציה מעל הציפיות (נרחיב בהמשך). אך כנראה שאלה לא היו הסיבה העיקרית, כששוק המניות לא התנהג כמו מישהו שצופה התאוששות מוגברת – מדד "הפחד" (VIX) נותר גבוה יחסית, מעל 30 נק'. למעשה גם חברי הפד לא נתנו רמזים לצמצום מוניטרי, להיפך: נשיא שלוחת הפד בדאלאס, רוברט קפלן, התייחס בכנס וירטואלי ביום שישי לתוכנית רכישת האג"ח של הבנק הפדרלי ונשבע להיות סבלני אפילו בכדי לשפוט מתי מוצדק לצמצם את הרכישות "אני לא רוצה לשייך או אפילו לחשוב לשייך לזה מסגרת זמן"

ברקע לעליית התשואות נמצא גם המתנת המשקיעים לפרסום השבוע של תכנית הנפקות האג"ח בארה"ב, המתוכננת לשבוע השני של פברואר. רוב הבנקים להשקעות צופים שהתכנית לא תכלול עדיין הגדלת ההנפקות ביחס לגיוס הקודם, ותסתכם ב-126 מיליארד דולר, אך יש גם שמעריכים שהאוצר יעדיף למלא את הקופה, לקראת העברת תכנית הסיוע הדמוקרטית. אלה שלא צופים הגדלה טוענים שלדמוקרטיים יהיה קשה מאד להעביר חבילת סיוע משמעותית, כשהם אומנם שולטים בסנאט אך ברוב צר, ויספיק מתנגד אחד כדי לגרום לחבילה להצטמצם משמעותית. נזכיר בהקשר הזה שהקפיצת התשואה ל-10 שנים מעל 1% בתחילת החודש הוסברה בעיקר ע"י השגת השליטה של הדמוקרטיים בסנאט (לאחר הזכיה בג'ורג'יה), כך שלסוגיה קיימת כנראה חשיבות.

מעניין לשים לב שעליית התשואות בשישי היתה חריגה גם במתאם הגבוה שלה עם התשואות באירופה ויש אף הטוענים שהאירופאים הם אלה שהובילו אותן. זאת לאחר שחבר מועצת הבנק האירופאי, ה-ECB, גבריאל מכלוף, אמר ביום שישי בראיון לבלומברג שהבנק לא צריך כרגע להוריד את הריבית. הוא אמר את הדברים על רקע פרסום נתוני התוצר באירופה, שתיארו התייצבות:

כלכלת אירופה שרדה את הרבעון הרביעי – ביום שישי פורסמו נתוני צמיחה לרבעון הרביעי באירופה, כשהתמונה הכללית היא של התייצבות יחסית. צרפת, הכלכלה השנייה בגודלה בגוש, התכווצה ב -1.3%, כשהמדינה נכנסה אז לסגר שני, ספרד צמחה בקושי ב-0.4% (מה שלא עזר לה להינצל מהתכווצות שנתית של 11%, להשוואה להתכווצות חזויה של 3-4% בלבד בישראל). גרמניה צמחה ב-0.1%, בתמיכת התאוששות ביצוא. במבט קדימה קשה להיות יותר מדי אופטימיים לגבי אירופה, היא מתקשה לצאת למבצע חיסונים נרחב ולכן צפויה להמשיך להתנהל תחת מגבלות לתקופה ממושכת יחסית.

בישראל, הכנסת צפויה לאשר היום את הגדלת הקנסות על מפירי ההנחיות ולאשר את הארכת הסגר ב-5-7 ימים על רקע התחלואה הגבוהה מנגיף הקורונה. בעוד הסגר ברבעון הרביעי בישראל עבר כנראה ללא פגיעה מהותית בתוצר, הכלכלנים ינסו להבין האם ההחמרות האמורות יחזירו את המשק המקומי להתכווצות ברבעון הראשון.

סביבת האינפלציה בעולם ממשיכה לעלות. מדד ליבת מחירי הצריכה בארה"ב (PCE), עלה בחודש דצמבר בשינוי שנתי של 1.5%, מעל לציפיות ל-1.3%. סקר הצרכנים של אונ' מישיגן לגהי ציפיות האינפלציה לשנה הקרובה עלה ל-3.0%. נזכיר כי להערכתינו העליה בסביבת האינפלציה קשורה ברובה לשיבושים ביצור ובאספקה והתפרצות ביקוש, שברובן יתפוגגו בטווח זמן של שנה, להערכתנו יחד עם האינפלציה.

כלכלת סין מאטה חודש שני ברציפות – לקראת סוף 2020 כלכלת סין נהנתה מהיציאה ממגבלות הקורונה, יחד עם תנופת יצוא אל העולם המשובש. מחירי ההובלה מסין זינקו ומכולות חזרו אליה ריקות. אך נראה ששיא קצב ההתאוששות הזה מאחוריה. בחודשיים האחרונים חברות בסין דיווחו על האטה מחודשת בפעילות, כך לפי סקר מנהלי הרכש הרשמי ההיחלשות מיוחסת לחזרה להגבלות קורונה פנימיות, שעשויות לפגוע בתנועת עובדים, בביקוש הצרכני של ראש השנה הסיני בפברואר (חופשות, מסעדות, פנאי…) ולהתאוששות ביתר העולם. באופן פרדוקסלי התאוששות בעולם עשויה דווקא לפגוע בסין, כשהיא מחזירה את אלטרנטיבות הייצור.

כשמדברים על עליית חובות של מדינות הפרמטריים העיקריים שמעניינים משקיעים הם לאו דווקא גודל החוב אלא אלה שקשורים ביכולת לשרת אותו. בהקשר הזה מעניינת מאד הדמוגרפיה, שתשפיע על נטל החוב היחסי. רוסיה דיווחה בשבוע שעבר על התכווצות האוכלוסייה שלה במעל חצי מיליון איש בשנת 2020, גם על רקע נגיף הקורונה.

 סקירת המאקרו השבועית של לאומי- ההכרזה של הבנק האירופי המרכזי היא בעיקר מהלך סמלי

סקירת מקרו שבועית- העלייה המתונה במדד שירותי דיור משקפת חולשה משמעותית בצד הביקוש

לפי נתונים שרוכזו עד כה בידי משרד התקשורת , נותקו 40 אלף "מנויים רדומים" מאז החל משרד התקשורת במהלך לחיסול התופעה בחודש אוגוסט, לפי הערכות המשרד ישנם עוד כ-120 אלף מנויים רדומים בכל חברות התקשורת.

בתחילת חודש אוגוסט 2020 משרד התקשורת פתח במהלך שמטרתו מיגור תופעת "המנויים הרדומים" – המשך תשלום עבור שירותים שהצרכן אינו צורך, וכן שאינו מודע להמשך החיוב עבורם. כך למשל, צרכנים שעברו משירותי אינטרנט של חברה אחת לאחרת והמשיכו לשלם גם לחברה שעזבו, כך שנוצר תשלום כפול על שירות שהצרכן לא משתמש בו. היום, לאחר שהגיעו למשרד נתונים על אודות הטיפול של החברות בתופעה, המשרד פנה לחברות שוב בדרישה להאיץ את הטיפול, ולהביא לסיום התופעה במהירות.

במסגרת פעולות המשרד להפסקת התופעה, המשרד פנה לחברות התקשורת בדרישת מידע לקבלת מספר המנויים הרדומים, שבמסגרתה גם נדרשו החברות ליידע את המנויים הרדומים ולנתק אותם משירותים שאינם נצרכים על-ידם. בחודשים האחרונים החלו החברות לפעול לצמצום התופעה. נכון להיום, עולה כי הפעולות שבוצעו באופן וולנטרי על-ידי החברות לא הביאו לתוצאות מספקות. משרד התקשורת נחוש להביא לסיום התופעה, וממשיך בעבודת המטה המקצועית לבחינת אפשרויות שונות להפסקת התופעה באופן מוחלט.

המשרד הוציא היום מכתבים לחברות בדרישה להאיץ את ניתוק המנויים המחויבים ללא ידיעתם. המהלך הוצג השבוע לשר התקשורת גנץ, שבירך עליו וסיכם עם מנכ"לית המשרד להאיץ את הטיפול בו, כחלק מהצורך החברתי החיוני בייחוד בתקופה הנוכחית שבה הקורונה פגעה קשות בכלכלת ישראל

נציין כי המשרד מוביל במקביל את רפורמה ב-ISP (ביטול הפיצול בין ספק לתשתית), שתביא בין היתר למיגור התופעה, אז התשלום ירוכז תחת חברה אחת בלבד ולא יפוצל לתשתית ולספק.

מנכ"לית משרד התקשורת, לירן אבישר בן-חורין: "אנחנו מברכים על ההתקדמות, אך איננו שבעי רצון מהתוצאה ונפעל בנחישות על מנת לטפל בעוולה הצרכנית הזו, על החברות לבצע כל שלאל ידם על מנת לחסל את התופעה, לא נשלים עם מצב בו הצרכן הישראלי ממשיך לשלם באופן לא מודע על שירותים שלא קיבל. בימים אלה המשרד עובד על אפשרויות נוספות להפסקת התופעה באופן מוחלט ומניעת הישנותה."

ביטול ההפרדה בין ספק לתשתית אינטרנט- ועדת הכלכלה רוצה לשמור על התחרות

דו"ח מצב האינטרנט בישראל לשנת 2020- עובדים ולומדים מהבית

עצמאים שסגרו את תיק העוסק או שהעסק שלו היה סגור במגבלות הקורונה לחודש לפחות יוכלו למשוך כסף בפטור ממס עד כשליש מהחיסכון ועד עד 7,500 שקל בחודש ללא מס וללא פגיעה ברצף וזכויות הביטוח כך אישרה ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת.

הוועדה אישרה את התקנות לחוק ההתייעלות הכלכלית שהחל לחייב עצמאים בהפרשת כספים לקופת גמל. ע"פ התקנות שהוגשו, נקבע כי העצמאים יוכלו למשוך חלק מהכספים שהפקידו בהיותם ב"מצב אבטלה" ללא כל מס. התקנות הוגשו כבר לפני חודש לוועדה, אך נדחו לבקשת יו"ר הוועדה ח"כ חיים כץ משום שדרש שיהיה כתוב במפורש בתקנות כי ע"י המשיכה, הרצף הביטוחי לא נפגע. בנושא זה, אמר בישיבה הראשונה הבוקר, הממונה על רשות שוק ההון ביטוח וחיסכון במשרד האוצר, ד"ר משה ברקת כי אכן יוצמד חוזר מיוחד לתקנות שייקבע כי כלום לא ייפגע ממשיכה זו של העצמאיים.

נציגי משרד האוצר הציגו את התקנות אשר קבעו תנאי סף עבור משיכת הכספים ללא עמלת מס והם שרק עצמאי שסגר את עסקו לחלוטין, שמחזיק באישור מרשויות מס הכנסה שתיק העוסק שלו מסווג כתיק לא פעיל, ובנוסף שהעסק שלו לא הועבר לקרובו. בנוסף, ניתן למשוך כספים רק אם הפקיד בעד 24 חודשים או 8 רבעונים ושבמועד משיכת הכספים חלפו 36 חודשים לפחות ממועד משיכה קודמת של הכספים. מדובר בתנאי נוסף על התנאים שבחוק כשהחוק דורש צבירה של שנתיים לפחות.

יו"ר הוועדה, ח"כ חיים כץ דחה את התקנות הללו כפי שהוגשו ואמר, "בעידן זה כשיש הרבה עצמאיים שנפגשים קשה, עלינו לעשות נוהל מסודר וקל. תקנות שיאפשרו להם למשוך עד שליש מהחסכונות. ללא בירוקרטיה וללא התניות. סה"כ מדובר על סכום קטן ואין צורך לעשות תקנות מסובכות. צריך מהלך מקל על העצמאיים ולא מהלך שבגללו יצטרכו לפרנס עורכי דין. התקנות כפי שהובאו לוועדה כוללות התניות מיותרות דוגמת 24 חודשי חיסכון וצבירה. צריך הוראת שעה פשוטה וברורה שתאפשר הכי בקלות לעצמאיים למשוך כסף שיעזור להם. כל עצמאי בתקופת הקורונה יוכל למשוך שליש מהחיסכון והוא פטור ממס. העקרונות הן לא לפגוע בתכנית החיסכון של העצמאיים וחייבים פתרון מקל על משיכה הזו: העצמאים שנקלעו למצוקה ומחזור ההכנסות שלהם ירד בצורה דרסטית, יוכלו למשוך זאת בלי התניות ותוך שיישמרו כל הזכויות ורצף הזכויות בלי כל תוספת פרמיה".

 לאחר הפסקה ומו"מ, נקבע כי משרד האוצר יגיש לוועדה תקנות כלליות בנושא משיכת כספים של עצמאיים ב"מצב אבטלה" מקופות גמל, אך אלו לא יהיו רלוונטיים עד לסוף שנת 2021, ולתקופה זו הוגשה לוועדה תקנות להוראת שעה מיוחדת שתאפשר לכל עצמאי שצריך כסף עקב משבר הקורונה לעשות זאת בקלות. ע"פ הוראת השעה שאושרה בוועדה: כל עצמאי שחייב בהפקדה והפקיד במשך שנתיים, בהתאם לתנאים שבחוק ובתנאי שסגר את תיק העוסק או שהעסק שלו היה סגור במגבלות הקורונה לחודש לפחות, יוכל למשוך כסף בפטור ממס עד כשליש מהחיסכון. הסכום שיכול למשוך הוא לפי מרכב החיסכון למצב אבטלה, אך במצב שהעסק לא נסגר לחלוטין, יהיה הסכום 7,500 שקל לכל חודש שבו העסק היה סגור.

לראשונה- הונחה הצעת החוק להענקת רשת ביטחון לעצמאים בזמן חירום

נפתחה האפשרות להגשת בקשות למענקי נובמבר-דצמבר לעצמאים ועסקים קטנים

בשורה לעצמאים ובעלי עסקים: הגשת דוח שנתי מקוון לרשות המסים

התוכנית כוללת הקמת 11 מבני מגורים חדשים בני 14 עד 19 קומות הכוללים 744 יחידות דיור, מתוכן 150 יח"ד יוקצו עבור דירות קטנות. המבנים החדשים יחליפו 248 דירות ישנות.

ב-6 ממבני המגורים במתחם, ישולבו שטחי מסחר או שטחים לצרכי ציבור בקומת הקרקע, במטרה להנגיש מגוון שימושים לתושבי השכונה המתחדשת. לצד חידוש מרקם המגורים, התוכנית כוללת תוספת של כ-2 דונם עבור מבני ציבור ויוצרת מערך שבילים ושטחים ירוקים פתוחים לטובת קישוריות לסביבה. כמו כן, התוכנית מחברת את רחובות הצבר והרקפת ומאפשרת הקמת חניונים ציבוריים תת-קרקעיים.

יו"ר הוועדה המחוזית לתכנון ובניה תל אביב, אדר' דניאלה פוסק: "התוכנית משלימה את המגמה של פיתוח רחוב לוי אשכול, המהווה את אחד מרחובותיה המרכזיים של קרית אונו. הרחוב נמצא בתהליך שינוי תוך הפיכתו מציר תנועה לשדרה מוצלת לרווחת הולכי הרגל ורוכבי האופניים. כמו כן, התכנית מייצרת מערכת ירוקה של שבילים ושטחים פתוחים לרווחת תושבי הסביבה".

הביטוח הלאומי מעדכן היום שאנשים הנמצאים בחל"ת או מובטלים יוכלו לעבוד בתקופת הבחירות לכנסת ה-24 וזכותם לדמי אבטלה לא תפגע.

כיום ישנם כ-800,000 מקבלי דמי אבטלה, כשעל פי חוק אם הם מתחילים לעבוד בתקופה זאת הזכאות לדמי אבטלה מפסיקה.

אך על מנת לעזור לאותם מחוסרי עבודה, גם עובדים בחל"ת(חופשה ללא תשלום) וגם מפוטרים, הביטוח הלאומי מצהיר כי אם יענו על ארבעת התנאים האלו זכאותם לדמי אבטלה לא תיפגע כלל-

1. התקופת בה ניתן לעבוד בהקשר הבחירות היא מיום ה-6.2.21 ועד ליום ה-6.4.21.
2. העבודה בוצעה עבור הבחירות לכנסת ה-24.
3. המשלם הוא מפלגה, מועמד, או ועדת הבחירות המרכזית. יש לשים לב– אם התשלום ניתן על ידי חברת כוח אדם, השכר ישפיע על דמי האבטלה!
4. השכר הוא עד 18,000 שקל לכל תקופת הבחירות המצויינת בסעיף 1(לא לחודש).

בזק פרסמה היום את הדוח השביעי למצב האינטרנט בישראל לסיכום שנת 2020. הדו"ח, אשר סוקר את הרגלי השימוש וההתנהגות של הישראלים בעידן הדיגיטלי, מבוסס על מחקר מעמיק שערכה החברה על דפוסי השימוש באינטרנט בישראל, המגמות השולטות בו ושימושיו השונים, וכן על נתונים מפעילות החברה ומערכותיה. השנה בוצע הדו"ח בצל מגיפת הקורונה שגרמה לכולנו להיות מחוברים מתמיד ובמקביל האיצה תהליכי דיגיטציה בקרב כלל המגזרים והגילאים. לצורך הדו"ח נערך בין השאר סקר בשיתוף מכון המחקר TNS-KANTAR. הסקר בוצע בקרב מדגם של 2,300 מרואיינים הכולל מדגם ארצי ומייצג (גילאי 18+), מדגם בני נוער (גילאי 13-18) ומדגם של המגזר הערבי. הסקר ונתוני התשתיות שנאספו ממערכות בזק בצרוף אנליזה של נתוני השוק, כוללים קטגוריות שונות המשקפות את תמונת המצב של החיים בישראל בעידן הדיגיטלי לשנת 2020.

מהדוח עולה כי בסוף שנת 2020 מספר הגולשים באינטרנט בישראל עומד על כ-6.7 מיליון איש, המהווים כ- 76.9% ממשקי הבית בישראל. הגולש הממוצע מוריד כיום קבצים בנפח של כ-12 גיגה בממוצע ביום, עלייה של 30% בתקופת הקורונה, לעומת השנה שעברה. 35% מהבתים בישראל חכמים ו-26% חוו פריצה לחשבון האישי ברשת ו- 21% מהגולשים חוו פגיעה ממתקפת סייבר במחשב או בטלפון החכם.

בנוסף, הדוח מתמקד במספר תחומים שהפכו מרכזיים בשנים האחרונות כשהקורונה השפיעה על כל אחד מהם.

כולנו בבית מול המסך

מגיפת הקורונה המחישה יותר מתמיד את הצורך של כולנו באינטרנט. מי יכול לדמיין את חייו היום ללא אינטרנט וללא מסך? ואכן הדו"ח השנה מראה כי אנחנו מבלים 12 שעות בממוצע ביום מול המסך, כאשר הסיבות לכך הן השימוש הגבוה במסך לטובת צרכי עבודה או לימודים שעברו מהפך והפכו להתקיים כמעט ורק מרחוק, באמצעות תוכנות כדוגמת ה- Zoom.

רוצים להמשיך לעבוד מהבית גם אחרי הקורונה

המסך הפך מכלי ל"קולגה", כאשר 68% מהנשאלים השיבו שבעקבות מגפת הקורונה הם עברו לעבוד מהבית, מתוכם 63% דיווחו כי העבודה מהבית נוחה יותר וכי רובם ירצו להמשיך לעבוד מהבית גם לאחר הקורונה. לעומת זאת, 69% אחוז מהנשאלים שהם הורים לילדים הלומדים גם הם מהבית מדווחים כי האיזון בין בית ועבודה נפגע וכי 57% מהם עובדים שעות רבות יותר ויעילות העבודה נפגעת, בשל העזרה לילדים.

הדו"ח הדגיש כי לאימהות עובדות קשה במיוחד, כאשר 43% דיווחו שהן מרגישות אימהות פחות טובות כשהן עובדות מהבית.

לא רק להורים קשה – גם התלמידים סובלים מול ה-Zoom, כאשר 83% מהתלמידים שנשאלו דיווחו על תחושת בדידות, 62% מהבנות ענו כי חוות דיכאון וחרדה ו- 60% מכלל התלמידים שנשאלו אמרו שלא ירצו להמשיך ללמוד ב Zoom.

בין התחומים הנוספים שעברנו לצרוך מהבית ניתן למצוא גם את תחום התרבות שהמציא עצמו מחדש על מנת להישאר רלוונטי, כאשר 67% מהנשאלים ציינו כי הם צופים במופעי תרבות מהבית, באמצעות האינטרנט. כמו תרבות גם ספורט התחלנו לעשות בבית מול המסך, כאשר 57% מהנשאלים עושים כושר בבית. רשת YouTube היא הפלטפורמה המובילה לצריכת תוכן ספורט, כאשר 71% מהנשאלים שעושים ספורט דיווחו כי מעדיפים להתעמל בבית מול סרטונים שמצאו ברשת. נתון מעודד נוסף מראה כי כ- 30% מהמתעמלים בבית ממשיכים במסגרות הספורט (חוגים) ומתעמלים במסגרת שיעורי Zoom, 24% דיווחו כי מתעמלים באמצעות אפליקציית כושר, כאשר 46% מתוכם הם בני נוער.

ויש גם צדדים חיוביים – הבירוקרטיה הצליחה סוף סוף להפוך לדיגיטלית, כאשר 94% מהנשאלים דיווחו כי החלו להשתמש בבירוקרטיה דיגיטלית, מתוכם 69% השתמשו השנה יותר בשירותים הדיגיטליים לעומת השנה שעברה.

תחום נוסף שצבר תאוצה בשנה האחרונה וגם הוא "הודות" לקורונה הוא תחום הרפואה מרחוק. הנשאלים ציינו כי הם נעזרים ברפואה מרחוק להזמנת מרשמים, התייעצות עם רופא או אחות, הזמנת תרופות הביתה וטיפול פסיכולוגי. עם זאת 70% מהנשאלים סבורים שקיים חשש לקבלת אבחון שגוי כאשר מדובר ברפואה מרחוק והיו מעדיפים בתחום הזה רפואה בלתי אמצעית.

גם תחום ההיכרויות עבר לגמרי לדיגיטל. אם עד השנה רווקים נעזרו באפליקציות דיגיטליות למטרת היכרות בני זוג, השנה ובחסות הקורונה גם המפגשים עברו לדיגיטל, כאשר 40% מהרווקים יוצאים לדייט מרחוק ו-64% אף מציינים שהדייט המרוחק חוסך להם הרבה זמן. לעומת זאת, 65% מתוכם לא נהנים בדייט מרחוק כמו בדייט רגיל.

השנה, יותר מתמיד המסך הפך להיות הבייביסיטר הקבוע בכל בית. מדו"ח בזק עולה כי מרבית ההורים הודו שהשנה הקפידו פחות על הגבלות הזמן שהילדים בילו מול המסכים, כאשר 69% מההורים אפשרו לילדיהם יותר זמן מסך, זאת על מנת להתפנות למשימות שלהם. בתוך כך, גם הגבלת זמן המסך לתינוקות שהתרופפה בשנים האחרונות, נפרצה משמעותית השנה, כאשר 40% מההורים מאפשרים זמן מסך גם לתינוקות בני שנה עד שנתיים. ואם כבר ילדים, אז מעניין לראות שהטלפון החכם (סמארטפון) הפך השנה לצעצוע המועדף על דור האלפא, כאשר כ-70% מההורים טענו שהילדים שלהם מעדיפים לשחק עם הסמארטפון בפער ניכר של עשרות אחוזים, לעומת משחקים אחרים, בהם גינה, לגו, כדור, קונסולות וכדומה.

כשאין לנו לאן לצאת – הפכנו את הבית למקום הכי נוח שאפשר, כאשר כשליש מהציבור ציין שרכש השנה רהיטים און ליין ובנוסף, כ- 30% מהם אף הגדילו את כמות האביזרים לבית השנה באינטרנט. עוד עולה מהדו"ח כי מעל 70% מהנשאלים ציינו ששידרגו את תשתית האינטרנט וציוד המחשוב בבית. רק 30% מהציבור שעבר לעבוד מהבית נהנה מסיוע במימון השדרוג ממקום העבודה. עוד עלה מהדוח כי רק 11% מהתלמידים קיבלו מימון או ציוד מהרשויות המקומיות או משרד החינוך.

כולנו הפכנו לדיגיטליים יותר ופיתחנו מומחיות במגוון תחומים, כך למשל כ-70% ציינו שהם למדו לראשונה להשתמש ב-Zoom במהלך השנה האחרונה וכי 48% ציינו כי החלו להעביר כספים באמצעות אפליקציות דיגיטליות ו-25% מהנשאלים ציינו שהם עברו לערוך קניות באינטרנט.

צרכנות חדשה – לראשונה המגמה התהפכה והקניות באינטרנט עקפו את הקניות בחנויות הפיזיות, כאשר 90% מאיתנו העבירו את הקניות שלהם לרשת בשנה החולפת. 66% מהציבור ציינו כי הגדילו את ההוצאות באון ליין השנה. עוד נתון מעניין העולה מן הדו"ח מראה כי 56% מהציבור מעדיף לקנות און ליין מאשר בחנות פיזית, במטרה להוריד את הסיכון להדבקות מקורונה. התחומים בהם נצפתה בעיקר העלייה במכירות און ליין היו מחשבים וסלולר, בגדים ונעליים, ספרים ומכשירי חשמל.

עוד נתון מעניין העולה מהדו"ח בנושא צרכנות מראה כי השנה יותר מתמיד הצרכנים פרגנו לעסקים מקומיים, כדי לתמוך בכלכלה מקומית, כאשר מעל 80% קנו באתר ישראלי, לעומת 56% שקנו באתר בינלאומי. חשוב לציין כי הפלטפורמה לקניות און ליין אמנם קיימת והרבה עסקים מקומיים העבירו את המכירות לרשת, אך עם זאת נראה כי הסטנדרט נמוך והצרכנים מתלוננים על שירות לא טוב. עיקר התלונות מדברות על איחורים בהגעת ההזמנה, מוצרים שלא תאמו את הופעתם באתר, שירות לקוחות שלא ניתן להשיג,מוצר שלא הגיע וכדומה.

למרות הכל, הקורונה לא רק שינתה את תמהיל ההוצאות, אלא יצרה לחץ כלכלי לצמצום ההוצאות כאשר 37% קנו פחות ברשת בשנה האחרונה בגלל דאגה מהמצב הכלכלי האישי.

השהות בבית הגדילה את צריכת תכני הוידאו, כאשר 93% מהציבור צופים בסטרימינג (צפייה ישירה). עוד עולה מן הדו"ח כי אחוז הצופים בתוכן וידאו בסטרימינג באמצעות הטלוויזיה גדל השנה ועומד על 51%, זאת לעומת 26% בשנה הקודמת.

נתון נוסף מעניין מראה כי הציבור לא רק צורך יותר תכני וידאו, אלא גם מאזין יותר למוסיקה באמצעות הרשת עם 90% מהנשאלים צורכים מוסיקה און ליין. גם תחום האזנה לפודקאסט עם 40%. סה"כ 40% מהנשאלים מאזינים יותר השנה לתכנים און ליין מבשנה שעברה. הערוצים המאזינים ביותר על פי הדו"ח הם Spotify, Youtube Music, ערוצי היסטוריה, כלכלה וכדומה. עוד נתון מעניין מראה כי אנחנו מאזינים בעיקר לתכנים בבית לפני השינה ובזמן של ניקיונות בבית.

ובין צפייה להאזנה הגיימרים לא הפסיקו לשחק והפכו כבדים יותר. כ- 70% מבני הנוער בגילאי 13-18 משחקים בממוצע מעל 20 שעות בשבוע.

כולנו מוצפים בתכנים ותוך כדי גם מוצפים בעדכוני חדשות. מן הדו"ח השנה עולה כי זמינות הרשתות החברתיות הופכת למשמעותית בהתעדכנות החדשותית שלנו. עם זאת עולה כי אנחנו לא לגמרי סומכים על הרשתות החברתיות בכל מה שקשור לחדשות. מן הדו"ח עולה כי 60% מקרב הנשאלים מתעדכנים בחדשות באמצעות הרשתות החברתיות, כאשר רק 19% חושבים שהמידע החדשותי ברשתות החברתיות אמין. 76% מאיתנו מתעדכנים בחדשות באמצעות אתרי חדשות ישראלים באינטרנט.

עד כמה אנחנו חושבים שהמידע החדשותי ברשתות החברתיות אמין? 63% מאיתנו לא מזהים אם המידע החדשותי ברשתות אמיתי או מזויף (פייק). וגם אחרי שבדקו את המידע, כמחצית עדיין לא מצליחים להבין בין מידע אמיתי ומזויף. פוליטיקאים, שימו לב: הציבור חושב שרוב המידע שמפרסמים הפוליטיקאים ברשתות החברתיות לא אמין.

אמנם כולנו שידרגנו את היכולות הדיגיטליות שלנו השנה, אך מסתבר שתקופת הקורונה עולה לנו בבריאות הנפשית: 80% מהציבור ציין שהמחסור במפגשים חברתיים גורם להם לתחושת בדידות ו 57% חשים תחושות דיכאון וחרדה. מלבד תחושות נפשיות, הקורונה עולה לנו גם בבריאות הפיזית – 70% דיווחו על כאבים שלא היו בעבר או שהחמירו, חוסר ריכוז (78%) ונדודי שינה (66%).

לקריאת הדו"ח המלא לחצו כאן

ביטול ההפרדה בין ספק לתשתית אינטרנט- ועדת הכלכלה רוצה לשמור על התחרות

העובדים שלך נשארו לעבוד מהבית – איך עושים את זה נכון ומאילו תופעות כדאי להיזהר?

קובי לוי, ראש דסק אסטרטגיית שווקים בלאומי שוקי הון, מתייחס להודעת הבנק האירופי המרכזי, לפיה יבחן האם התחזקות האירו החדה בשנה האחרונה נובעת מהבדלי מדיניות כלכלית בין אירופה לבין ארה"ב: "בשלב זה, ההכרזה היא בעיקר מהלך סמלי חשוב שמעיד על התחמשות גוש מדינות משמעותי לקראת התפתחות אפשרית בעתיד בעולם המטבעות. בהתאם לכך, תוצאות הבחינה יקבעו את תוואי התקדמות אפשריים בעתיד המדיניות של הבנק האירופי המרכזי. אם יימצא כי ההתחזקות אכן נובעת מפעולות ההרחבה המוניטרית שביצע הפד והפיסקלית שביצע הממשל האמריקאי, יתכן שהבנק האירופי המרכזי יחליט על צעדי נגד משלו.

יצוין, כי הודעת הבנק האירופי מגיעה בהמשך לפרסום התחזית המעודכנת של הקרן המטבע העולמית לצמיחה העולמית. תחזית הצמיחה השתפרה לשיעור של 5.1% בשנת 2021. למרות השיפור בתחזית הגלובלית, ניכרת שונות רבה בין המדינות. לדוגמה, בעוד בארה"ב ובסין תחזית הצמיחה השתפרה בחדות, תחזית באירופה הופחתה לרמה של 4.1% על רקע קשיים בהפצת החיסונים. ההכרזות של הבנק האירופי המרכזי ושל קרן המטבע מעידות כי פוטנציאל ההתחזקות של האירו מוגבל בתנאים הנוכחיים. להערכתנו, בטווח הקצר, האירו צפוי לשמור על טווח של 1.2-1.23 מול הדולר, ו 3.90-4.00 מול השקל".

בנוסף, הכלכלן הראשי של לאומי, ד"ר גיל בפמן, מתייחס גם הוא בסקירת המאקרו השבועית להודעת קרן המטבע ומציין כי "עדכון ה-IMF משדר אופטימיות זהירה עקב תהליך ההתחסנות הגלובלי, לצד החשש מהתפרצות הגרסאות החדשות של נגיף הקורונה". בפמן מתייחס גם למדד המשולב לחודש דצמבר ומציין כי "המדד המשולב לחודש דצמבר לא משקף את השינוי בפעילות הכלכלית בעקבות עליית התחלואה והכניסה לסגר השלישי בסוף 2020". בפמן להעריך כי "בסיכום שנת 2020 התוצר המקומי ירד ב-3.9%. באשר לצמיחה ב-2021, אנו מעריכים כי בתרחיש מרכזי, צפויה צמיחה של כ-5% בתוצר, אשר עשויה להיות אף מהירה יותר, אם תהליך ההתחסנות ימשיך להתקדם בקצב מהיר, תוך הפגנת עמידות גם בפני הסוגים השונים של הנגיף שהתגלו לאחרונה, ויאפשר הסרה של מרבית ההגבלות על הפעילות כבר במהלך הרביע השני של 2021".

המדד המשולב לבחינת מצב המשק עלה בחודש דצמבר 2020; השפעות הסגר השלישי צפויות להשתקף בנתוני ינואר

המדד המשולב לבחינת מצב המשק עלה בדצמבר 2020 ב-0.52% לעומת נובמבר, ובכך השלים חודשיים רצופים של עליות משמעותיות יחסית.

בנק ישראל מדגיש בהודעתו כי עלייה זו חלה על רקע המשך תהליך הביטול ההדרגתי של מגבלות הסגר השני, שהחל באמצע אוקטובר אשתקד. אולם, המדד המשולב לחודש דצמבר לא משקף את השינוי בפעילות הכלכלית בעקבות עליית התחלואה והכניסה לסגר השלישי בסוף 2020. הירידה בפעילות עקב כך, צפויה להשתקף בנתוני חודש ינואר, אשר במהלכו ההגבלות על הפעילות הוחמרו משמעותית.

בחינה של הנתונים בתדירות רבעונית, מעלה כי ברביע הרביעי של 2020, המדד המשולב רשם עלייה של 0.8% (לעומת הרביע הקודם) לאחר עלייה של 1.3% ברביע השלישי אשתקד. כפי שניתן לראות בתרשים 1 המצורף, המתאם הגבוה בין נתוני המדד המשולב (מבנק ישראל) לנתוני התוצר המקומי הגולמי (מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הלמ"ס), שעמד על כ-80% בין השנים 2019-2007, נחלש משמעותית עם פרוץ המשבר. נתוני המדד המשולב הצביעו על השפעה מתונה הרבה יותר של משבר הקורונה על הפעילות, בהשוואה לנתוני הלמ"ס. לראייה, שיעור הצמיחה השנתי של המדד המשולב ב-2020 (שמחושב על סמך ממוצעים שנתיים), עמד על 0.6%, כלומר כלל לא משקף את ההתכווצות בתוצר ב-2020, אותה לאומי, בנק ישראל ומרבית הגופים הפיננסיים מעריכים בירידה של כ-3%-5%. משמע, יש לנקוט משנה זהירות בהסתמכות על המדד המשולב כאינדיקטור לפעילות הכלכלית בעת הנוכחית. לאור האמור, נראה כי הפגיעה בתוצר המקומי ברביע הרביעי של 2020, נתונים שעתידים להתפרסם במהלך החודש הבא, עשויה להתברר כמשמעותית יותר, ואף להסתכם, בירידה מתונה בתוצר.

מבחינת השפעת משבר הקורונה בפילוח ענפי, ניתן לראות, בתרשים 2 המצורף, את נתוני הפדיון בענפי המשק השונים (נתונים חודשיים, מנוכי עונתיות) בחודש נובמבר לעומת פברואר 2020 (לפני פרוץ המשבר). הענפים שנפגעו במידה הרבה ביותר ממשבר הקורונה, הם ענפי השירותים שמושפעים באופן ישיר מהגבלות הריחוק החברתי ואיסור ההתקהלות, ואשר ההקלה של ההגבלות במהלך המשבר כמעט שלא הועילה להם, ובראשם: שירותי אירוח ואוכל, חינוך, אמנות ופנאי, שירותי תחבורה ואחסנה ושירותי ניהול ותמיכה. מנגד, הענפים שפחות הושפעו מההגבלות והציגו ביצועים טובים יותר, הם: מידע ותקשורת (היי-טק), בינוי, תעשייה ומסחר. מגמות אלה צפויות להימשך כל עוד הפעילות במשק המקומי תישאר תחת רמה כזו או אחרת של הגבלות.

לסיכום, אנו מעריכים כי בסיכום שנת 2020 התוצר המקומי ירד ב-3.9%. באשר לצמיחה ב-2021, אנו מעריכים כי בתרחיש מרכזי, צפויה צמיחה של כ-5% בתוצר, אשר עשויה להיות אף מהירה יותר, אם תהליך ההתחסנות ימשיך להתקדם בקצב מהיר, תוך הפגנת עמידות גם בפני הסוגים השונים של הנגיף שהתגלו לאחרונה, ויאפשר הסרה של מרבית ההגבלות על הפעילות כבר במהלך הרביע השני של 2021.

היקף הרכישות בכרטיסי אשראי של שירותים ומוצרי תעשייה בלטו לשלילה בשנת 2020

נתוני הרכישות בכרטיסי אשראי על-ידי אנשים פרטיים לחודש דצמבר 2020 פורסמו על-ידי הלמ"ס. מדובר בנתונים (במחירים קבועים) המנוכים מהשפעות של עונתיות, דבר אשר מאפשר להשוות בעזרתם בין חודשי השנה, זאת בניגוד לנתוני ההוצאה בכרטיסי אשראי שמתפרסמים על-ידי בנק ישראל בתדירות שבועית. נתוני הלמ"ס מלמדים כי בחודש דצמבר 2020 סך הרכישות בכרטיסי אשראי של אנשים פרטיים המשיכו לצמוח בהמשך למגמה מחודש נובמבר, זאת במקביל לתהליך

היציאה מהסגר השני וללא התחשבות בעלייה בתחלואה במהלך החודש, אשר הובילה לכניסה לסגר שלישי, כאמור בפסקה הקודמת.

אולם, מבט על הרביע הרביעי של 2020 לעומת הרביע השלישי, מעלה כי נרשמה ירידה מתונה בהיקף הרכישות, אשר בלטה בעיקר בתחום מוצרי התעשייה. זאת, עקב רמת פעילות נמוכה במיוחד בחודש אוקטובר 2020, אשר במהלכו חל חלקו השני של סגר חגי תשרי (הסגר השני), והפעילות נותרה לכל אורכו של החודש תחת הגבלות משמעותיות. לאור זאת, ייתכן שנתוני החשבונאות הלאומית יצביעו על חולשה בצריכה הפרטית ברביע הרביעי של השנה.

היקף הרכישות בחודש דצמבר 2020 היה גבוה באופן משמעותי יחסית בהשוואה לפברואר 2020, ערב פרוץ משבר הקורונה. הדבר נכון בכל הענפים, להוציא את תחום השירותים בו רמת הפעילות נותרה נמוכה בכ-2%. אולם, הכניסה של המשק לסגר שלישי, בכפוף להגבלות מחמירות על הפעילות, לרבות סגירת המסחר, צפויה להשפיע לשלילה על הפעילות בחודש ינואר 2021, בדגש על ענפי התעשייה אשר נוטים להגיב בחדות לשינויים בפעילות (סגירה או פתיחה של המשק). ואכן, נתוני ההוצאה בכרטיסי אשראי שמפרסם בנק ישראל מצביעים על ירידות חדות מסוף חודש דצמבר 2020, בהובלת מוצרי תעשייה (חשמל, ביגוד וריהוט).

במבט כולל, שנת 2020 הסתכמה בעלייה של 3.8% בסך היקף הרכישות. אולם, יש לציין שמדובר בשיעור גידול נמוך משמעותית בהשוואה לשנים 2018-2019, והנמוך ביותר משנת 2004 (תחילת סדרת הנתונים), בצוותא עם שנת 2011. כמו כן, בתרשים 3 המצורף, ניתן לראות את השונות הרבה בפגיעה של משבר הקורונה בתחומי הפעילות השונים. היקף הרכישות בתחומים: שירותים ומוצרי תעשייה, נפגע באופן הקשה ביותר ממשבר הקורונה. כך, היקף הרכישות בתחום השירותים בשנים 2018-2019, צמח בשיעור דו-ספרתי גבוה, אולם בשנת 2020, נרשמה ירידה של כ-13.4%. היקף הרכישות של מוצרי תעשייה ירד מצמיחה שנתית של כ-5% בשנים 2018-19, לקיפאון ב-2020. מנגד, משבר הקורונה לא פגע ברכישות של מוצרים ושירותים אחרים, וכן תרם להאצה בקצב הגידול של הרכישות בתחום המזון והמשקאות. ככל שהסגר השלישי יוארך ותהליך החזרה לפעילות יתעכב ויתנהל באיטיות, בדגש על עיכוב בפתיחת המסחר, יהיה בכך כדי להמשיך להכביד על פעילות הצריכה של משקי הבית, גם ברביע הראשון של 2021.

קרן המטבע הבינלאומית: אופטימיות זהירה באשר לצמיחה העולמית בשנים 2021-22

קרן המטבע הבינלאומית (IMF) פרסמה את התחזיות המאקרו-כלכליות העדכניות שלה לשנים הקרובות (במסגרת עדכון ינואר 2021 של פרסום ה-WEO). קרן המטבע מעט אופטימית יותר באשר לפעילות הכלכלית בשנים 2021-22, מה שהתבטא בעדכון קל כלפי מעלה של תחזיות הצמיחה. קרן המטבע ציינה שאומדן הצמיחה העולמי לשנת 2020 עודכן כלפי מעלה, הודות לפעילות חזקה מהצפוי במחצית השנייה של 2020. כמו כן, תחזיות הצמיחה ל-2021 עודכנו כלפי מעלה, הן בקרב הכלכלות המפותחות והן בקרב השווקים המתעוררים. עם זאת, ניכרת שונות בתחזיות הצמיחה בין הכלכלות השונות. בזמן שתחזית הצמיחה של התוצר של ארה"ב ויפן עודכנו כלפי מעלה, תחזיות הצמיחה לגוש האירו ובריטניה, עודכנו כלפי מטה, על רקע התקדמות איטית של תהליך ההתחסנות באירופה והכניסה המחודשת לסגר ממושך בחלק מהמדינות.

בקרב השווקים המתעוררים, בולטת סין בהיותה הכלכלה היחידה שהתוצר שלה לא התכווץ בשנת 2020, אם כי, תחזיות הצמיחה נותרו כמעט ללא שינוי. מהתחזיות עולה כי הודו צפויה לצמוח מהר יותר במהלך 2021. כמו כן, נפח הסחר העולמי צפוי לצמוח מהר יותר בשנת 2022 בהשוואה לעדכון הקודם, ובכך לסייע בהתאוששות הכלכלית הגלובלית. במבט כולל, עדכון ה-IMF משדר אופטימיות זהירה עקב תהליך ההתחסנות הגלובלי, לצד החשש מהתפרצות הגרסאות החדשות של נגיף הקורונה.

סקירה יומית- מדד המחירים צפוי להשאר מחר ללא שינוי

סקירת הנפט השבועית: הנשיא החדש ביידן בעד איכות הסביבה ועוצר את צינור הנפט לקנדה

רשות התחרות מפרסמת דו"ח מחקר בנושא המחירים ופערי המידע בשוק המשכנתאות. ממצאי המחקר מלמדים כי לנוטלי הלוואת קשה להשוות הצעות מחיר של בנקים שונים ולקבל את התנאים המשתלמים ביותר עבורם ולכן רוב לוקחי המשכנתא לא עושים סקר שוק ולא לוקחים יותר מהצעה אחת למשכנתא.

מהדו"ח עולה כי 56% ממבקשי המשכנתא לוקחים רק הצעה אחת למשכנתא ולא מבקשים הצעה נוספת מבנק או גוף אחר, וסגרו בסופו של דבר את לקיחת המשכנתא עם הגוף הראשון ממנו קיבלו הצעה. רק 15% בלבד מהלווים לוקחים יותר מ-2 הצעות. ממצא חשוב נוסף מלמד כי גם במקרים בהם נערכה השוואת מחירים, הלווה היה יכול להגיע לחיסכון גדול פי 2-3 מהחיסכון בפועל, אילו יכולת ההשוואה שלו בין ההלוואות השונות הייתה מלאה.

לפי המחקר של רשות התחרות לקיחת רק הצעת מחיר נוספת מעבר להצעה הראשונה יכולה להזיל את תשלום החזרי המשכנתא בכ-10,000 שקל. ואם יתקבלו יותר מ-2 הצעות, החיסכון כבר יכול להגיע לעד 30,000 שקל בתשלומי ריבית לאורך כל חיי המשכנתא- סכום בהחלט משמעותי לכל משק בית.

לוקחי המשכנתאות לא לוקחים מגוון הצעות מכמה סיבות. משכנתאות בהגדרה הן מוצר אישי, כלומר, גם במקרה של שני לווים זהים בסטטוס זהה, כל לווה יקבל ריבית אחרת שתלויה בהרבה מאוד גורמים ולכן אין אחידות בהצעות שיקבלו ולכן לא ניתן ליצור טבלת השוואה קבוע בין הבנקים והתנאים שלהם. ומשכך כל לווה צריך לגשת באופן אישי לבנק נוסף על מנת לקבל הצעה מותאמת אישית ועבודת רגליים שכזו היא לא טריוויאלית לאנשים רבים.

מספר שיא של חשבונות ניירות ערך חדשים נרשם בבורסה בשנת 2020. בנתונים שמפרסמת הבורסה, שנאספו ממערכת המידע של הבורסה, אודות פעילות הציבור הרחב בתקופת הקורונה אצל חברי הבורסה – הבנקים ובתי ההשקעות – עולה כי במהלך שנת 2020 חברי הבורסה נהנו מגידול של כ- 44% במספר החשבונות החדשים לעומת שנת 2019. לאורך כל שנת 2020 נפתח מספר גבוה משמעותית של חשבונות חדשים אצל כל חברי הבורסה המקומיים לעומת 2019. בקרב הבנקים הייתה עלייה של כ- 36% בשנת 2020 לעומת התקופה המקבילה אשתקד.

מניתוח של התפתחות החשבונות אצל חברי הבורסה שאינם בנקים ניתן לראות עלייה חדה של כ- 170% במהלך שנת 2020 לעומת התקופה המקבילה אשתקד. ראוי לציין, כי קצב פתיחת חשבונות חדשים אצל חברי הבורסה וחברי הבורסה שאינם בנקים בפרט, עדיין מתגבר. בקרב חברי הבורסה שאינם בנקים, חודש דצמבר האחרון היה החודש עם כמות החשבונות החדשים הגבוהה ביותר שנרשמה השנה, יותר מחודש מרץ 2020 אשר בו נדגם עד היום מספר שיא של חשבונות חדשים – כ-21.7 אלף.

בנוסף, ערכנו בדיקה לגבי מיהם משקיעי הריטייל הקטנים והבינוניים החדשים שנכנסו לבורסה בתל אביב, אופי פעילותם והאם רמת הפעילות שלהם הושפעה מתקופת הבידודים והסגרים שמדינת ישראל נכנסה אליהם בעקבות התפשטות נגיף הקורונה. בכדי לזהות את משקיעי הריטייל הקטנים והבינוניים הגדרנו חשבון ריטייל כמי שהמחזור שלו במניות קטן ממיליון שקל בחודש. בבדיקה עלה כי משקיעי הריטייל החדשים שנכנסו בשנת 2020 אינם שונים באופיים ממשקיעי ריטייל חדשים שנכנסו בשנים קודמות וכי הסגר לא השפיע על אופי קבלת ההחלטות. משקיע ריטייל חדש בשנת 2020 ביצע כ-5 עסקאות בחודש בדומה לשנים 2018-2019 והמחזור הממוצע החודשי שלו נאמד על כ-55 אלף שקל, גבוה בכ-4% לעומת 2019. בנוסף, סך היקף המחזור של החשבונות החדשים במניות מהמחזור הכללי נאמד על כ- 1.3% בדומה לשנים עברו. מעניין לציין כי בחודש מרץ 2020 כאשר חלו ירידות חדות בשווקים, והציבור הרחב פדה קרנות נאמנות בהיקפים גדולים, המשקיעים החדשים הגדילו את סכומי המחזור החודשי לכ-71 אלף שקל. עובדות אלה מבססות את ההנחה כי המשקיעים החדשים ניצלו את הירידות החדות בשווקים וראו בהן הזדמנויות השקעה.

נראה כי הציבור הישראלי שמחזיק על פי הערכות בנק ישראל, למעלה מ-600 מיליון בחשבונות העו"ש והפיקדונות, ניצל במהלך השנה האחרונה את תקופת הבידודים והסגרים על מנת ללמוד ולהשקיע בשוק ההון הישראלי.

במקביל לעלייה במספר החשבונות החדשים, אנו עדים גם לקפיצה משמעותית במספר הכניסות לאתר הבורסה לצורך קבלת מידע. במהלך שנת 2020 נרשמה עלייה חדה של כ-58% במספר הכניסות לאתר הבורסה לעומת 2019. כמו כן, נרשמה עליה במספר הנשים שנכנסו לאתר הבורסה, כך שחלקן בכמות הכניסות עלה ל- 36% לעומת 31% ב- 2019.

קפיצה משמעותית של כ- 140% נרשמה גם בכניסה לטבלת השוואת העמלות בניירות ערך בין חברי הבורסה השונים המתפרסמת באתר הבורסה, המעידה על רצון גובר מצד הציבור הרחב, להבין את העלויות הכרוכות בפתיחת חשבון ואת עמלות הקניה והמכירה אצל חברי הבורסה וזאת כחלק מהמידע הרלוונטי לפתיחת חשבון ניירות ערך. נוסיף כי גם חלה קפיצה משמעותית של כ- 130% בשימוש באפליקציית הבורסה.

לסיכום, נגיף הקורונה שמלווה אותנו כבר קרוב לשנה גרם לציבור הרחב להפנים כי העתיד הפיננסי שלו מצוי בידיו ועליו ללמוד, להשקיע ולהבין כי בשוק ההון הישראלי יכולות להיות לו הזדמנויות השקעה ואלטרנטיבות טובות לריבית הנמוכה. החיסון כבר פה וגם היכולות של הציבור הרחב לקבל החלטות על עתידם הפיננסי.

לפי הבורסה חשבון חדש כולל כל חשבון שלא נמצא במערכות הבורסה בתל אביב קודם לכן ושביצע לפחות עסקה אחת בניירות הערך הנסחרים בבורסה בתל אביב. יש לציין, כי מעבר של לקוחות בין חברי הבורסה, נספר גם כן כלקוח חדש.

למדריך ניהול השקעות עצמאי

אלו הוראות ופקודות המסחר שאתם חייבים להכיר

המס על רווחים בבורסה – כמה משלמים, ואיך אפשר לחסוך במס?