סמסונג משיקה בישראל זוג טאבלטים, ה-Galaxy Tab S5e עם מסך ה-10.5 אינץ’ ומערכת שמע מרובעת ודגם 2019 של טאבלט ה-Galaxy Tab A 10.1 בעל מסך ה-10.1 אינץ’

חברת סמסונג  משיקה בישראל שני טאבלטים, ה-Galaxy Tab S5e בעל מסך ה-10.5 אינץ’ ומערכת שמע מרובעת ודגם 2019 של טאבלט ה-Galaxy Tab A 10.1 בעל מסך ה-10.1 אינץ’, ולכן השם.

טאבלט ה-Galaxy Tab S5e החדש הוא הדגם הדק ביותר של סמסונג ועוביו 5.5 מ”מ בלבד, והחברה מייעדת אותו לצריכת מדיה באיכות גבוהה באמצעות מסך Super AMOLED בגודל 10.5 אינץ’ ורביעיית הרמקולים המובנים מבית AKG המשתמשים בטכנולוגיית Dolby Atmos.

ה-Tab S5e החדש מופעל על ידי מערכת השבבים השבבים Snapdragon 670 של קוואלקום ולו -2 גרסאות זיכרון,  4גיגה-בייט+ 64גיגה-בייט או 6גיגה-בייט+128 עם דגם אחד התומך בקישוריות ווי-פיי בלבד ודגם נוסף התומך גם ב-LTE. בצד הסוללה הטאבלט צפוי להגיע לזמן שימוש של עד 14.5 שעות באמצעות סוללת 7040mAh.

בעוד הלמ"ס מראה עליית מחירים ביחס לרבעון הקודם, מכון אלרוב התמקד בדירות יד שנייה והראה שדווקא חלה ירידה

מכון אלרוב מציג נתונים הפוכים משל הלמ"ס, לפיו חלה בשוק הדירות יד שנייה ירידת מחיר של 1.2% לעומת רבעון הרביעי של 2018, וירידה של 1.4% בהשוואה לרבעון הראשון המקביל בשנה שעברה.

ההבדל הוא שמדד מחירי הדירות של הלמ"ס כולל את כלל העסקאות לרכישת דירה, בהן דירות חדשות המהוות 20% מהעסקאות, ואילו במקרה זה נסקרו דירות יד שנייה בלבד. יתר על כן, נתוני הלמ"ס זמניים ומתעדכנים בהמשך.

באשדוד ובירושלים הירידה הכי גדולה, בבת ים ורחובות עלייה

בחלוקה גיאוגרפית באשדוד חלה ירידת המחיר החדה ביותר בשנה, בשיעור של 6.6%. ירידה משמעותית חלה בירושלים בשיעור של 4.5%, ובתל אביב־יפו חלה ירידה בשיעור של 3.5%. מנגד, את העלייה השנתית החדה ביותר במחירי דירות יד שנייה רשמה בת ים עם 5%, ואחריה רחובות עם 4% עלייה, רמת גן עם 1.2% עלייה ובאר שבע עם 1.1% עלייה.

לעומת הרבעון האחרון של 2018, ירידת המחיר החדה ביותר נרשמה בירושלים, עם קרוב ל־6% ירידה, ובחדרה נרשמה ירידה של כ־4%. לעומת זאת בבת ים חלה עלייה של 1.6%, בבאר שבע עלייה של 1.4% ובפתח תקווה עלייה של 1.2%.

מחירה הממוצע של דירת ארבעה חדרים עמד ברבעון הראשון של 2019 על 3 מיליון שקל בתל אביב, 1.9 מיליון שקל בירושלים, 1.2 מיליון שקל בחיפה ו־1 מיליון שקל בבאר שבע. ברמת גן עומד מחירה של דירת 4 חדרים על 2.1 מיליון שקל, בראשון לציון 1.9 מיליון שקל ובפתח תקווה 1.7 מיליון שקל.

עוד עולה מהמחקר כי חלה דווקא ירידה בשכונות החמישון התחתון, ואיתן העיר התחתית בחיפה או שכונת גיורא ברמלה. בשכונות אלה חלה ירידת מחיר ממוצעת של 2.8% לאורך השנה. בחמישון השני, הכולל למשל את קרית משה ברחובות, קריית חיים בחיפה או שכונה ג' בבאר שבע, חלה ירידה שנתית ממוצעת של 1.7%. בחמישון הגבוה ביותר, הכולל שכונות כמו פרדס רייספלד בקריית אונו, כרמליה בחיפה או הר נוף בירושלים, חלה ירידת מחיר ממוצעת של אחוז.

עם זאת, למרות שהמחקר מראה על ירידת מחירים ברבעון הראשון של 2019, עדיין ירידת מחירים לא צפויה. השינויים התרחשו ברבעון שקדם למערכת הבחירות האחרונה, ומייצג תקופה של חוסר ודאות ושל המתנה לצעדי הממשלה הבאה, וזה יימשך עד ספטמבר, אומר פרופ' דני בן שחר, עורך המחקר.

על מכון אלרוב

אומנם אין שינוי בגירעון מהחודש שעבר אבל גם אין תוכניות, וזה מעלה את הסיכון של ישראל בשעת משבר

הגירעון התקציבי ב-12 החודשים האחרונים הוא 3.8% תוצר ללא שינוי לעומת החודש הקודם.  כך מדווחים באוצר בנתוני סיכום לחמשת החודשים הראשונים של השנה שהוא מפרסם.

ברוב  הפרמטרים הכלכליים לא נרשם שינוי מהותי לעומת החודש הקודם.  הגירעון המצטבר מתחילת השנה עומד על 15 מיליארד שקל לעומת גירעון של 2.3 מיליארד שקל בשנה שעברה.

הוצאות המשרדים האזרחיים זינקו מתחילת השנה ב-16% (לעומת 6% בתכנון התקציבי) והוצאות מערכת הביטחון גדלו ב-2.9% לעומת 1.9% בתכנון.

גידול קל נרשם בהכנסות המדינה ממסים – אלה הגיעו מתחילת השנה ל-135.1 מיליארד שקל, כ-4 מיליארד יותר מבתקופה המקבילה אשתקד וגידול של 2% בשיעורי מס אחידים.

לפי חוק התקציב נקבע יעד גירעון (תקרת גירעון) של 2.9% תמ"ג שהם כ-40 מיליארד שקל – כך שמדובר בחריגה כעת של כ-12 מיליארד שקל מעבר לתקרה שנקבעה.

גם תחזית האוצר  היא לגירעון של 3.6% מהתמ"ג, כך שהגירעון בפועל הוא גבוה יותר מהתחזיות הלא אופטימיות כבר כך של פקידי האוצר עצמם. בינתיים ההוצאה הממשלתית זינקה כבר ליותר מ-29% מהתמ"ג וההכנסות המדינה ממסים כאחוז מהתמ"ג צנחו לכמעט 25% מהתמ"ג . כלומר, יש כעת פער של כ-4% תמ"ג בין הוצאות להכנסות וזה בדיוק תחזית הגירעון של רוב הכלכלנים בארץ.

עם הבחירות הקרבות יתווספו הוצאות על מערכת הבחירות בלבד בעשרות מיליוני שקלים, והשבתון עצמו עולה למשק כמיליארד שקל. נוסיף לכך שאין תקציב מתוכנן, ולמדינה אין תוכנית אילו מיסים יכסו את הגירעון ואילו הוצאות יקוצצו.

המצב כיום הוא שלמעט ארה"ב, הגירעון הנוכחי בישראל הוא הגבוה בין המדינות המפותחות. אפילו לרוב המדינות המתפתחות יש גירעון נמוך יותר.  יש גם כשל בניסיון להרגיע שהיחס בין חוב הממשלה לתוצר בישראל ירד בשנים האחרונות לרמה של 61% בלבד – נמוך משל רוב המדינות המפותחות והמתפתחות. אלא שכשמסתכלים על המדינות באירופה שסבלו ממשבר כלכלי רואים שיחס-החוב תוצר לא מעיד על כלום, כך לפורטוגל היה יחס חוב דומה לשל ישראל היום.

ליחס חוב-תוצר היו גורמים אחרים, ובהם עליית מדד המחירים והריבית הנמוכה הלא קשורים למדיניות ממשלה. בסופו של דבר, התנהגות תקציבית אחראית של ממשלה – היא תחליט אם המדינה תיקלע למשבר, ותוכל בעת משבר לעזור לבנקים או לעמוד בהוצאות הביטחוניות. בינתיים עם ההחלטות האחרונות של הממשלה היוצאת ועם פיזור הכנסת נראה שאחריות רחוקה מאוד ממנהיגינו.

הממשלה פרסמה את נתוני הגירעון והכנסותיה ממסים לרבעון – אלו הנתונים

פיוניר על הגירעון: לא מתקבל הדעת

פקידת הסעד קבעה  שהילדה מוזנחת והתסרוקת מוזרה, השופט החליט שהילדה סובלת מהזנחה והעדר חום וקבע משמורת משותפת

למרות חזקת גיל הרך הקובעת כי עד גיל 6 המשמורת על הילדים תהיה בהכרח של האם, בית המשפט קבע משמורת משותפת לילדה בת 3. הסיבות שמנה השופט: חוסר אכפתיות כלפי הבת, הזנחה וחסר חום ואהבה – כל אלו מצדיקים לדעתו את הסטייה מחזקת הגיל הרך, אך מאפשרים משמורת עליה.

הסיפור מתחיל כשאב הגיש תביעה להעברת המשמורת על בתו אחרי שהאם חטפה אותה לחו"ל ללא ידיעתו והעניקה לה חיסונים וטיפולים רפואיים מבלי גם כן בלי ידיעתו. פקידת הסעד כתבה ש"לבה נשבר למראה הילדה המוזנחת, עם התספורת המוזרה, שאמה מטפלת בה כמי שכפאה שד ולא מעניקה לה חום, רגש ותשומת לב ראויה".

"מחקרים אשר נעשו בקופים, להבדיל אלפי הבדלות, גילו כי שלילת אהבת אם או שלילת תשומת לב של קוף בלהקה מגור, תייצר קוף חולה בנפשו. על בני אדם תודה לאל לא נעשו ניסויים מכוונים כאלה, אך אנו יודעים שתינוקות בתי יתומים, על-פי המחקר, לוקים לא אחת ולא שתיים בבעיות רגשיות כדי כך שבבתי חולים רבים נהוגה משרת מלטפת, העוסקת במתן חיבה פיזית וחום אנושי לתינוקות. מדובר בצורך גופני ונפשי חיוני, שכאשר הוא נשלל מהווה הדבר סיכון של ממש לקטין".

לכן החליט לבטל את החזקת הגיל הרך אבל כדי למנוע ניכור הורי ציין שהמשמורת המשותפת עדיפה וציין את החשש הן כי האם תנטוש אותה והן כי תסית נגד האב.

השופט ציין כי לרוב יחסים טובים בין ההורים הם תנאי למשמורת משותפת, אך "לא תמיד כך הם פני הדברים". "במקרים מורכבים ונדירים, אין ברירה אלא לקבוע משמורת משותפת כדי לוודא ששני ההורים נוכחים בחיי הילד, ובמקרה הנוכחי -כדי שהאב ישתמש בסמכויות כדי לוודא שצרכיה הרגשיים של הילדה מסופקים והיא מטופלת כיאות."

לפיכך השופט קבע כי המשמורת על הילדה תהיה משותפת לשני ההורים והסמיך את פקידת הסעד לקבוע זמני שהות, תוך המלצה לחלוקת זמנים שווה בכפוף לטובת הקטינה וצרכיה.

כמה מזונות משלמים על ילד אחד?

בהתאם להלכה החדשה שינוי בנסיבות הביא להפחתת המזונות

החודש היה אמור להיות קיצוץ של 100 שקל בקרנות הפנסיה הוותיקות. איגודי העובדים התנגדו ובמשרד הרווחה הגיעו להסכם עם האוצר כי הקיצוץ יוקפא ובמקומו תוצע תוכנית להעלאת גיל הפרישה לנשים

לאחר המשבר בתחום הגמלאות הוחלט לא  לקצץ בקרנות הפנסיה הוותיקות. משרד העבודה והרווחה הודיע כי "בדיונים שנערכו בין ראש הממשלה, שרי האוצר והעבודה והממונה על שוק ההון, הוחלט כי יבוטל הקיצוץ בקרנות הפנסיה של החוסכים בקרנות הוותיקות, שהיה אמור להתבצע החודש". עוד הודיעו כי יוציאו תזכיר להעלאת גיל הפרישה לנשים. נזכיר כי ביטוח לאומי הוציא תוכנית אדפטיבית שבה יעלה לפרישה עבור נשים, כך שמי תצא לפרישה כיום לא תיפגע וגיל הפרישה יירד בהדרגה, בהתאם לאחוז הקצבה משיעור תוחלת החיים המשוער.

המשרד עדיין לא מסר פרטים על ההחלטה, אבל נראה כי הוחלט לדחות את הקיצוץ ובד בבד להעניק לקרנות הפנסיה התחייבות להעלאת גיל הפרישה לנשים או לכיסוי תקציבי מהמדינה.

יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד הגיב כי אין בכוונתו לסגת מההכרזה על סכסוך עבודה כללי במגזר הציבורי, עד שלא יהיה מסמך רשמי על ביטול הקיצוץ. בר-דוד הודיע שיכנס את הוועדה לתיאום וביצוע של ההסתדרות, שחבריה יתבקשו לאשר את סכסוך העבודה. גם בהסתדרות המורים ובאיגוד המורים נשמעו איומים דומים על רקע זה

לפי החלטת האוצר, החל מקצבת החודש הנוכחי הייתה אמורה להיפגע גמלתם של מאות אלפי עמיתי קרנות הפנסיה הוותיקות שבהסדר. בהסתדרות מציינים כי משמעות הפגיעה, בשיעור 1.259%, היא הפחתת סכומים לא מבוטלים מציבור הגמלאים אשר תלויים באופן בלתי מבוטל בקצבה לשם הבטחת קיום בסיסי ומכבד.

בינתיים קרנות הפנסיה הוותיקות מצאו את עצמן בגירעון של 200 מיליון שקל. הסיבה לכך היא, שכאשר הקרנות חולצו על ידי המדינה ב-2003, תיכננו את תחשיבי הפנסיה וגמלה לפי גיל פרישה של 67 לגברים ונשים. בהמשך, התקבלה החלטה כי גיל הפרישה לנשים יהיה 64, וכיום גיל הפרישה של 67 הוא רק עבור הגברים, ואילו של הנשים נותר על 62, זאת  בניגוד לתכנון בהסכמים ב-2003. כתוצאה מכך, מצאו את עצמן קרנות הפנסיה הוותיקות בגירעון אקטוארי, שכן הנשים חוסכות פחות ויוצאות לגמלה מוקדם יותר מהצפוי.

התוכנית להגדלת גיל הפרישה לנשים

העלאת גיל הפרישה לנשים תידחה לסוף השנה

הבחירות באופק ושר האוצר נבהל; האם יזרים כספים וימנע פגיעה בגמלאי קרנות הפנסיה הוותיקות?

תוחלת החיים עלתה ואין כסף בקרנות הפנסיה הוותיקות; המדינה תשלם

אלטשולר שחם מובילה במספר החברים ובסכומים בחיסכון לכל ילד, אחריה בנק הפועלים ובמקום השלישי פסגות. בסיכון מועט מובילה בתשואה אלטשולר, בסיכון הבינוני אנליסט ואינגרמל ובסיכון הגבוה אנליסט

לאחרונה דווח שחלה ירידה במעורבות ההורים בקופות החיסכון לכל ילד. שיטת החיסכון שבה המדינה וההורים מעבירים יחדיו חיסכון לילד בקופות הגמל השונות או בבנקים. המדינה מעבירה 50 שקל מדי חודש וההורים לפי בחירתם, בקופה לפי בחירתם. שיטה זו נוסדה כהסכם קולאיציוני וכפשרה עם יהדות התורה כדי לא להעלות את קצבאות הילדים. אך עם בתחילה המעורבת הייתה כמעט מלאה , בשנה האחרונה המעורבות ירדה לקצת יותר מ-30%.

אבל מי בכל זאת הקופות המובילות?

בחינת החלוקה בין פקדונות הבנקים לבין קופות הגמל, עולה כי 70% מהכספים נכון לסוף 2018 נוהלו בקופות הגמל בבתי השקעות ו-30% בבנקים. בית ההשקעות אלטשולר שחם מוביל בפער של כמעט פי שניים לעומת הבא אחריו, הן מבחינת היקף הכספים המנוהלים והן מבחינת מספר החסכונות.

עד סוף 2018 הופקדו באלטשולר שחם כ-2 מיליארד שקל בכ-800 אלף חסכונות פעילים. בבנק הפועלים, שניצב במקום השני, הופקדו כ-760 מיליון שקל בכ-350 אלף חסכונות פעילים. במקום השלישי נמצא פסגות עם 740 מיליון שקל הפקדותוכ-350 אלף חסכונות פעילים. אחריו, בסדר יורד לפי יתרת ההפקדות, נמצאים בנק לאומי, הראל, מיטב דש, מנורה מבטחים, בנק מרכנתיל, בנק דיסקונט, מגדל, אנליסט ואינטרגמל. לאחר מכן, ממשיכים את הרשימה הלמן אלדובי, אקסלנס נשואה, בנק מזרחי, אינפיניטי וקל גמל. את הרשימה סוגרים בנק יהב, הבנק הבינלאומי, בנק אוצר החייל ובנק מסד.

מה היו התשואות בחיסכון לכל ילד

כי במסלול הסיכון המועט, המובילים הם אלטשולר שחם ואינטרגמל עם תשואה של 4.28% ו-4.24% בהתאמה. במקום השלישי נמצא אנליסט עם תשואה של 3.86%.

במסלול הסיכון הבינוני המובילים הם אנליסט ואינטרגמל, עם תשואה של 6.4% ו-6% בהתאמה. במקום השלישי נמצאים אלטשולר שחם ופסגות עם תשואה של 5.3% ו-5% בהתאמה. במסלול הסיכון המוגבר, המוביל בתשואות הוא בית ההשקעות אנליסט, עם תשואה של 12.5%, כאשר אלטשולר שחם ופסגות במקומות השני והשלישי עם 8.54% ו-8.52% בהתאמה.

מהדוח של מכון טאוב  עולה כי בין 1995 ל-1997 היחס בין מחירי הדיור להכנסה הפנויה של משקי-הבית היה מעט גבוה מהיחס הנוכחי

בפתיחה של מכון טאוב בפרק הדיור נכתב: "היכולת לקנות דיור הולכת ופוחתת, אולם במידה מתונה ממה שנהוג לחשוב" – הדברים מתוך הדוח השנתי של המכון על מצב המדינה. לפי הדוח בין 1995 ל-1997 היחס בין מחירי הדיור להכנסה הפנויה של משקי-הבית היה מעט גבוה מהיחס הנוכחי. אין בפרק עדכונים מהותיים מבשנה שעברה.

המגמה הפוכה למדינות המפותחות – OECD – כי בעוד אצלן עשור הראשון של שנות האלפיים הייתה בועת נדל"ן, ישראל חוותה גל ירידות ארוך, שנמשך עד 2007. ואז קרתה המגמה ההפוכה, המחירים במערב החלו לרדת בעקבות התפוצצות הבועה והמחירים בישראל תפחו.  וכך גם היחס בין ההכנסה הפנויה למחיר הדיור הפוך בין ישראל למדינות המערב.

לפי מכון טאוב, הקושי לרכוש דירות נמוך מעט ממה שהיה בין 1995 ל-1997, ודומה למה שהיה בין 1998 ל-2000, בעוד שברוב מדינות ה-OECD היכולת לרכוש דירה ב-2017 נמוכה יותר מאשר ב-1995.

בחישוב חציוני מצבם של אזרחי OECD נשאר אותו דבר כמעט, ואילו של אזרחי ישראל הורע.

אלו הנתונים העיקריים מהמחקר:

• בין 1998 ל-2016 ההכנסה הפנויה הממוצעת גדלה ב-2.3 אחוזים בשנה, ואילו השכר החודשי הממוצע גדל ב-1 אחוזים בלבד.
• בין 1998 לשנים 2008–2007 הן ההכנסה הממוצעת הן השכר החודשי עלו – והיכולת לרכוש דיור השתפרה. אולם מאז המדדים ירדו ונעשה קשה יותר לרכוש דירה.
• במרבית מדינות ה-OECD פחתה יכולתם של משקי בית לרכוש דירות ביחס ל-2005. המצב בישראל היה דומה אך עליית מחירי הדיור התרחשה כעשור מאוחר יותר.

להבדיל מחישובים אחרים המחשבים את מספר המשכורת הממוצע או החציוני בלבד, במכון טאוב כוללים בחישוב הכנסה ממקורות נוספים פרט לעבודה ואת מספר המפרנסים במשק בית.

עוד עולה מהמחקר:

• • הכנסה הפנויה של משקי בית צעירים (34–25) צמחה בשיעור דומה לממוצע במשק בשנים 1998–2016, כך שיכולתם לרכוש דיור נפגעה במידה דומה לזו שבכלל האוכלוסייה.
  • קבוצת הגיל שיכולתה לרכוש דירה נפגעה במידה הרבה ביותר היא 54–35, משום שהכנסותיהם של משקי בית אלו עלו במידה פחותה מהממוצע.
• היכולת לרכוש דיור ירדה במידה הרבה ביותר בתל אביב, בירושלים ובמחוז הדרום. במחוזות הצפון, השרון וגוש דן
  (ללא תל אביב) היכולת לרכוש דיור פחתה במידה הדומה לממוצע הארצי.

בדומה לנתונים של בנק ישראל, גם במכון טאוב מוצאים כי רמת המינוף – היחס בין גובה הלוואה למחיר הנכס – עלתה, מה שיקשה בעתיד על קבלת אשראי.

• רמת המינוף הממוצעת של משקי בית – גובה ההתחייבויות הכספיות (נטו) לגורמים מלווים כאחוז מהתמ"ג – עלתה מאז 2009, והדבר עלול להקשות עליהם לקבל אשראי נוסף בעתיד.
• בבחינת המגמות באשראי שניתן למשקי בית נמצא כי האשראי לדיור כאחוז מהתמ"ג ירד מעט בין 2000 ל-2007, והתחיל לעלות שוב באיטיות בסביבות 2013. האשראי שלא לדיור עלה מ-10.1 אחוזים מהתמ"ג בשנת 2000 ל-13.4 אחוזים בשנת 2009, נותר יציב עד 2013 ואז החל לעלות שוב וניצב על 15.4 אחוזים ב-2017. האשראי נטו (הלוואות בניכוי חסכונות) צנח בחדות מ-27.1 אחוזים מהתמ"ג בשנת 2000 ל-10.7 אחוזים ב-2009, אולם לאחר מכן המגמה התהפכה והאשראי נטו זינק שוב ל-23.4 אחוזים מהתמ"ג בשנת 2017.
• רמת המינוף הנוכחית נמוכה רק במעט מזו שהייתה בשנת 2000, השנה שבה נרשם שיעור המינוף הגבוה ביותר.

על מכון טאוב

מרכז טאוב נוסד ב-1982 והוא מספק לקובעי המדיניות המובילים בישראל ולציבור הרחב פרספקטיבה מקצועית בנוגע לתמונה הכוללת, וכן הצעות למדיניות בתחומי הכלכלה והחברה.

הפרסומים העיקריים של מרכז טאוב כוללים את "דוח מצב המדינה – חברה, כלכלה ומדיניות" מסדרת סינגר, ואת הפרסום החדש הנלווה אליו "תמונת מצב המדינה: תרשימים בנושאי חברה וכלכלה בישראל". פרסומים אלו כוללים סקירה קלה להבנה של האתגרים החברתיים והכלכליים העיקריים שישראל עומדת מולם. כמו כן המרכז מפרסם מעת לעת את החדשון ע"ש רוסהנדלר ותקצירי מדיניות, הכוללים ניתוחים קצרים ומקצועיים של סוגיות עכשוויות. החוקרים, עמיתי המדיניות והמומחים של מרכז טאוב כותבים מסמכי מדיניות המתפרסמים ומופצים לקהל נרחב בישראל ובחו"ל. פרסומי המרכז נגישים וחינמיןץ

מרכז טאוב חולק את ממצאי מחקריו עם מקבלי ההחלטות המובילים בישראל – לרבות שרים בכירים, חברי כנסת ואנשי סגל מקצועיים בכל הרמות, כלי התקשורת החשובים בישראל, ארגונים חברתיים וגורמים נוספים בישראל ומחוצה לה המתעניינים בעתיד המדינה. המרכז מסתמך על מגוון ערוצי תקשורת מסורתיים וחדשניים, לרבות פרסומים כתובים, הרצאות, פגישות אישיות, אירועים מיוחדים, כלי תקשורת בישראל ובעולם, סרטונים ומדיה חברתית, כדי לשלב את העובדות המרכזיות בדיונים מקומיים או בין-לאומיים על המדיניות בישראל.

מכון טאוב: שוק הדירות בבועה

משנות התשעים לא עלה הקושי בקניית דירה אבל סכום ההלוואות עלה

שוק ההלוואות הגדל פוגע בעניים

 מאבק על אופן הקצאת המגרשים וביקוש נמוך בפריפריה חוסם  פוטנציאל ל-160 אלף דירות במושבים, בקיבוצים ויישובים קהילתיים

פוטנציאל של כ-160 אלף דירות לא ממומש ביישובים הכפריים. מתוכן  93 אלף כבר בתוכניות בנייה מאושרות שטרם מומשו, ו־66 אלף נוספות בתכנון – כך עולה מעבודת ניתוח שערכה הרשות לתכנון ופיתוח החקלאות, ההתיישבות והכפר, הפועלת במשרד החקלאותץ

יישובים המוגדרים כפריים הם בין היתר מושבים, קיבוצים ויישובים קהילתיים. ביישובים אלה קיימות כיום כ־176 אלף דירות, כך שיישום כלל התוכניות הלא ממומשות יהווה תוספת של יותר מ־50% לכמות הדירות הקיימת. בדיקת משרד החקלאות נערכה ב־835 יישובים המוגדרים ככפריים

הרשות קוראת לרשויות השונות להבין מהם החסמים העומדים בבסיס הכמות העצומה שפוגעת במימוש התוכניות. לפיה, "לימוד החסמים חיוני על מנת לאפשר מימוש הפוטנציאל השיווקי".

בקרב 93 אלף הדירות המאושרות שנמצאו ביישובים רובן המכריע בפריפריה. במחוז הצפון מדובר על היקף התוספת הגבוה ביותר, עם כ־40 אלף דירות, במחוז הדרום 27 אלף דירות. שני המחוזות יחד מהווים 73% מפוטנציאל השיווק הארצי.

במחוז המרכז הפוטנציאל לתוספת נמוך משמעותית ועומד על כ־12 אלף דירות, ובמחוז יו"ש כ־9,000 יח"ד. במחוזות ירושלים וחיפה מדובר בפוטנציאל נמוך של כ־5,000 דירות בשני המחוזות יחד, בשל מספר היישובים הקטן והיקף נמוך של תוכניות מאושרות.

המריבה על הכפר, בעקב בעבר יועדו מגרשי ההרחבה במושבים ובקיבוצים כמעט במלואם לבני היישוב המורחב בפטור ממכרז, אף שמדובר בקרקעות מדינה. אולם מאז הבג"ץ, בעקבות עתירת הקשת המזרחית,  שינתה רשות מקרקעי ישראל את מדיניותה, והחלה החיל קריטריונים שוויוניים יותר להקצאת המגרשים. היישובים הכפריים הפסיקו לשתף פעולה ורבים מהם הפסיקו את ההרחבה..

בנייה בכפרים – כן או לא?

בנייה למגורים בהיקף גבוה במגזר הכפרי נחשבת למזיקה מכמה סיבות, כמו הגדלת השימוש ברכב הפרטי ופגיעה בערים הסמוכות, הננטשות על ידי פלח האוכלוסייה האמיד יותר לטובת הכפר.

עם זאת, יש צורך לתכנן את ההתיישבות הכפרית כחלק ממתן מענה לתוספת דירות במדינה, אך גם כדי להצעיר את היישובים, לאפשר חזרה של בנים ליישובים והמשך לחקלאות וכן לאפשר קליטה של משפחות חדשות.

העדיפות של המדינה היא  שכל הנחלות ביישובים החקלאיים יאוכלסו במלואן.  אם רוצים שהיישוב יקלוט תושבים לפני שיזדקן, הוא נזקק גם להרחבה הקהילתית. ביישובים בפריפריה רואים משפחות גדולות שבהן רק בן אחד נכנס לנחלה כבן ממשיך והשאר מקבלים מענה בהרחבות הקהילתיות. המדינה חושבת שהאוכלוסייה צריכה להיות מגוונת יותר.

מהעבודה של משרד החקלאות עולה שיש להמשיך לשלב הבא של ניתוח החסמים, המחייב לימוד של כל אזור ואזור. בערבה התיכונה למשל יש קליטה, אבל הגרף הוא שטוח יחסית. זה בעיקר קליטה לנחלות, ועכשיו הם פיתחו מגרשים מאוד ייחודיים למגורים ולתעסוקה כדי למשוך אוכלוסייה נוספת, מאחר שלא כל אחד מסוגל להגיע למקום ולעסוק בחקלאות.

בגולן המשרד מעורב בצמיחה של תוספת נחלות, ושם זה משווק בקצב טוב יותר. באזור עוטף עזה יש צמיחה מאוד יפה למרות התנאים הקשים. זה מתנהל תחת החטיבה להתיישבות, ושם הקליטה היא בעיקר לקיבוצים, בעיקר במסגרת חברות.

במרכז כמעט לא נותרו נחלות פנויות, והוחלט לא להקצות עוד נחלות במחוז זה.

בנייה כפרית – מה זה, מי זכאי

הממשלה אישרה מפת אזורי עדיפות חדשה; אריאל חוזרת לרשימת הישובים

מהי תמ"א 1 – התוכנית שמאחדת יותר מ-300 תכניות מתאר?

תוכנית המתאר הארצית האחודה – תמ"א 1, היא תוכנית שקידם מינהל התכנון בשנים האחרונות ויצאה לדרך. התוכנית מאחדת יותר מ-300 תוכניות מתאר ארציות שונות, כגון תמ"א 13 להגנת החופים, תמ"א 37 לתכנון צינורות הגז ועוד, שהיו קיימות עד היום ומחליפה אותן.

עד היום הרצף התכנוני היה מורכב ממקטעים והיה כמעט בלתי אפשרי לראות את התמונה המלאה. עם אישור התוכנית אפשר לקבל את התמונה המלאה בלחיצת כפתור, כך שלמתכננים יהיה פשוט ומהיר יותר להגיש תוכניות על סמך התוכנית המלאה, ולכן היזמים האזרחים ישלמו פחות על התכנון ויזכו לתוכניות בתוך זמן קצר יותר.

מכלל תוכנוית המתאר הארצית היחידה שנשארה רלוונטית היא תמ"א 1 לצד תמ"א 35 – תוכנית המתאר הארצית לבנייה, פיתוח ושימור. עם אישור תמ"א 35  במועצה הארצית, תעבור התוכנית לאישור הממשלה.

מנהל התכנון  הסביר כי התוכנית מביאה בשורה סביבתית גדולה- במסגרת התוכנית נוספו עוד כחצי מיליון דונם של שטחי שמורות טבע, גנים לאומיים, יערות טבעיים ויערות נטע אדם. עוד אמרו שאישור תמ"א 1 הוא תוצר של עבודה יסודית שבה מינהל התכנון עבר תא שטח אחר תא שטח וקבע את ייעודו.

מטרת תמ"א 1 היא לאזן בין צורכי הפיתוח, לצורך בשמירת השטחים הפתוחים. במסגרת התמ"א, מאות אלפי דונמים נוספים קיבלו הגנה, באמצעות שמורות טבע, גנים לאומיים, יערות ומכלולי חוף.

פסיקה: זכויות מתוקף תמא 38 קודמות לתוכניות עירייה

תוכנית מתאר תא/5000 – מה היא אומרת? ומה הבעייתיות בה?

תוכנית לבניית אלפי דירות בחיפה נעצרה

מעודכן ל-05/2022

מהן אפליקציות התשלומים

אפליקציות התשלומים כבר הפכו לאחת מצורות התשלום הפופולריות, לצד מזומן וכרטיס אשראי. השיטה פשוטה: מורידים את האפליקציה למכשיר הנייד, מזינים את פרטי כרטיס האשראי, ואפשר להעביר סכומים מוגבלים לחשבון הבנק של הנמען.

כיום יש בישראל שלוש אפליקציות עיקריות להעברת תשלומים, כולן בבעלות הבנקים. ביט של בנק הפועלים, פפר פיי של לאומי ופייבוקס של דיסקונט.

בעולם גם ענקיות הטכנולוגיה מפעילות אפליקציות תשלומים, ביניהן אמזון פיי, אפל פיי ש"עשתה עלייה" לישראל באמצע 2021, וגוגל פיי שהגיעה לארץ לקראת סוף אותה שנה.

מה ההבדלים בין אפליקציות התשלומים

ההבדלים בין האפליקציות מינוריים:, פייבוקס למשל מאפשרת רישום דרך הפייסבוק ותשלומים דרך האתר, להבדיל מהאחרות. בכולן סכום ההעברה המותר הוא 3,500-1,500 שקל סכום חד פעמי, שהאפליקציה ביט של פועלים מאפשרת את הסכום הגבוה יותר. בניגוד לשתיים האחרות, בביט יש פחות פיצ'רים, מה שהופך אותה לקלה לשימוש לאוכלוסיות מבוגרות יותר.

בביט אפשר להעביר 12 אלף שקל בחודש, בפייבוקס 7,500 ובפפר פיי 600 שקל בחודש. ההגבלה השנתית בהתאם לחוק המזומן

כמה משלמים על אפליקציות תשלומים

עבור המשלם העמלה אפסית ואינה נגבית באפליקציה. לעומת זאת, עבור המקבל נגבית עמלה מחשבון הבנק שלו, אם האפליקציה אינה שייכת לבנק. העמלות הן בסכום קבוע: 1.85 שקל בדיסקונט, 1.65 שקל בלאומי ו-1.35 בהפועלים. בבנקים שאינם מפעילים אפליקציות העמלה 1.80 שקל בבנק הבינלאומי ו-1.76 שקל במזרחי.

האם אפשר לשלם באפלקיציות תשלומים בבתי עסק

עד עתה היה ברור לכול כי האפליקציות מיועדות רק להעברה בין אנשים פרטיים או לכל היותר לעוסקים זעירים כמו ספרים וקוסמטיקאיות המחזיקים בחשבון אישי ולא עסקי. הסיבה הייתה חשש שתשלום לבתי עסק יפגע בתחרות של הבנקים מול חברות כרטיסי האשראי, שהופרדו מהם. אלא שנגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון הצהיר על תמיכתו במעבר למגמות חדשניות, וכך הבנקים עושים מהלכים שנועדו לאפשר להם שימוש באפליקציות בבתי עסק, אף שטרם ניתן אישור רשמי.

אחד המהלכים האלה הוא מגעים של בנק לאומי עם רשת מקדונלד'ס להסכם מסחרי שבמסגרתו הרשת תתחיל לכבד תשלומים בפפר פיי, אפליקציית התשלומים של הבנק. הבחירה במקדונלד'ס היא כי היא מתקדמת דיגיטלית, כך למשל ניתן להזמין אוכל ישירות מאפליקציה או ממסך מגע.

הרעיון הוא שבסוף ביצוע ההזמנה במסופי התשלום של מקדונלד'ס הלקוח ישלוף את הטלפון הנייד שלו שיתחבר, דרך ברקוד, למסוף התשלום כדי לבצע את התשלום.

יתר על כן, כל הבנקים המפעילים אפליקציות פנו לרשת סופר-פארם, כדי שתאשר שימוש באפליקציה שלהם. בסופר פארם בוחנים את ההצעה אך נראה שמעדיפים כרגע את האפליקציות שלהם.

בבנקים בוחנים גם יבואניות רכב כדי להציע להן שתשלום ההלוואה יועבר במקום בהוראת קבע או דרך תשלומים בכרטיס האשראי – דרך אפליקציית התשלום של הבנקים. יבואנית הרכב יוניון מוטורס, המשווקת הרשמית של מותג טויוטה בישראל, כבר קיבלה פנייה מאחד הבנקים בנושא זה.

מצד העסקים נראה שהאפליקציות יתחרו באמצעות עמלת סליקה נמוכה יותר, אבל מכיוון שזו כבר נמוכה למדי המרוויחים יהיו עסקים שלא מקבלים כיום אשראי. החשש של חברות האשראי שבשל הכוח של הבנקים יציעו מחירי סליקה הפסדיים שיחסלו את חברות האשראי ואיתן את התחרות.

ובכל זאת כל המהלכים הללו מוגבלים, גם אם מנסים לקבוע עובדות בשטח, שכן בינתיים, וכל עוד לא ניתן היתר מבנק ישראל, הלקוח היחיד מוגבל בהעברה יחידה של עד כ־1,500 שקל והעברה חודשית של כ־7,500 שקל במצטבר.

עדכון יוני 2019: בנק ישראל אישר ללאומי שימוש באפליקציה פפר פיי  ב-400 בתי עסק, בעיקר בתחום המסעדנות

עדכון יולי 2019:  לפי הכרעת בנק ישראל, בשנים 2019 עד 2021 תוגבל הפעילות של כל אחד מהבנקים בתחום אפליקציות התשלום בקרב עסקים – כלומר רק לגבי הפעילות בבתי עסק ולא בקרב הציבור הרחב ובין אנשים פרטיים. הגבלה זו תהיה עד לסך של 2 מיליארד שקל במחזורי עסקאות מצרפיים בעסקאות תשלומים של בתי עסק בשנת 2019, כאשר ב-2020 הרף המקסימלי יועלה לרמה של 2.5 מיליארד שקל, כשב-2021 המגבלה הענפית תעמוד על 3 מיליארד שקל, בהתאמה.

חברות כרטיסי האשראי יוכלו לפעול באפליקציות תשלום לבתי העסק, ככל שיפתחו אפליקציות כאמור או תוך שיתוף פעולה עם גופים חוץ-בנקאיים, על בסיס כרטיסי האשראי ללא מגבלות על היקף הפעילות".

עדכון ספטמבר 2019: לקוחות פייבוקס יוכלו החל מאמצע ספטמבר לשלם באתרי מסחר אלקטרוני שונים של כ־10,000 חברות ישראליות, בהן רשתות גדולות. כך חשפה מנכ"לית פייבוקס שרית בק ברקאי בכנס מסחר מקוון שנערך באשדוד.

אפליקציות התשלומים רוצות להיכנס לסופר-פארם

גוגל פיי, שירות התשלומים של גוגל, ייכנס לארץ