מעודכן ל-05/2019
על השכונה
רמת השרון (לבונטין, החשמל) היא שכונה שהוקמה בשנות ה-20 של המאה ה-20 בדרום תל אביב. היא כוללת את הרחובות מקווה ישראל, החשמל, לבונטין וברזילי. עם השנים בעקבות הפיכתו של לבונטין לרחוב שוקק מסעדות ובארים רבים קוראים לה שכונת לבונטין. אחרים קוראים לה שכונת החשמל – על שם הרחוב הראשי והגן שבו.
גבולות השכונה
גבולותיה הם הרחובות יהודה הלוי והרכבת מצפון, דרך מנחם בגין מדרום וממזרח, ורחוב אלנבי ממערב. רחובה הראשי של השכונה נקרא בשם: "רחוב החשמל" לכבוד תחנת הכוח הראשונה בארץ שהוקמה ברחוב זה.
היסטוריה
ב-1856 רכש הכומר אלפרד אייזקס מלסטר קרקע מעובדת בשטח של 36 דונמים. הוא ייצג קבוצה שהתארגנה באנגליה ושאפה להקים במקום "משק לדוגמה, שיוכל להניב להם רווחים כלכליים מחקלאות, לצד פעילות מיסיונרית שתתקיים בו. כעבור חודשים ספורים הגיע למקום פול אייזק הרשון, יהודי מומר שפיתח את המקום, חפר בארות ובנה בית מגורים. ב-1869 מסר הרשון את הניהול לחברה ירושלמית, וזו מינתה את יעקב סקינגר, גרמני תושב יפו, לתפקיד מנהל המשק. בתוך מספר שנים נתגלעו חילוקי דעות בין החברה לבין הקבוצה האנגלית, והן הסתכסכו ביניהן. המשק החל לצבור הפסדים, וב-1900 נמכר למשפחת רוק, משפחה ערבית-נוצרית מיפו.
ב-1922 התארגנה קבוצה בשם "ועד קוני פרדס מודל פארם" בראשותו של יוסף רוקח, במטרה לרכוש את הקרקעות ולהקים בה שכונה עברית, בפאתי העיר תל אביב. הם רכשו את הקרקעות ממשפחת רוק, בתוספת שטחים נוספים, וקראו לשכונה שהקימו "רמת השרון", בשל מיקומה בדרך לשרונה. באותה שנה התארגנה קבוצה נוספת שהקימה את המושבה רמת השרון, מצפון לתל אביב, אך באותה העת נקראה מושבה זו בשם "עיר שלום", ורק ב- 1932נקראה אף היא "רמת השרון".
חלק מתושבי השכונה החדשה היו אמידים, והם הקימו בתים מפוארים בסגנונות המקובלים באותה העת. במקביל להקמת השכונה, נחנכה ביוני 1923 תחנת כוח שהוקמה ביוזמתו של פנחס רוטנברג, והיא שהעניקה לרחוב החשמל את שמו. המבנה משמש את חברת החשמל גם כיום, ובסמוך לו הוקם בשנות ה-80 בניין משרדים של החברה, בן 16 קומות, בתכנונו של אברהם יסקי. החברה מחזיקה כיום גם במספר מבנים נוספים בשכונה.
עם התפתחותה של תל אביב נטמעה שכונת רמת השרון בשכונות שמסביב לה, ואיבדה מייחודה. את דייריה האמידים של השכונה החליפו משרדים ותעשייה זעירה, רבים מבתיה הוזנחו, והריאה הירוקה שלה, גן החשמל, הפכה למוקד של זנות ונרקומנים. בראשית המאה ה-21 החל בשכונה תהליך של התחדשות עירונית. חלק מהבתים שופצו, וגן החשמל עבר אף הוא שינויים, במהלכם גם שונה שמו ל"גינת השרון", מה שהופך אותו למקום היחיד המשמר את שם השכונה. במתחם הסובב את גן החשמל נפתחו מספר חנויות מעצבים, וכן הוקמו בו כמה מועדונים.
נדל"ן
בעיקר עסקאות לדירות שני חדרים במחיר ממוצע של 2,600,000, רוב הדיירים שוכרים
סגנון בנייה
הבתים בנויים בסגנון אדריכלי אקלקטי המשמר את התקופה שבה גרו בה אמידי העיר. לצדם נבנים פרויקטים לבניית מגדלים.
פארקים וגנים
בשכונה גן החשמל, שבעבר היה מוקד לזנות ולנרקומנים, אך עם ההתחדשות העירונית באזור הפך לגן יפה ונעים תחת השם "גינת השרון", המשמר את שמה המקורי של השכונה.
אוכלוסייה
הברים וחנויות המעצבים מושכים כיום בעיקר צעירים ורווקים,אפילו אתר הטלגרף הבריטי הגדיר אותה כאזור הכי מגניב וטרנדי בעיר ובעשירייה הראשונה בעולם. בעלי הכנסה ממוצעת. הרבה מהדירות מושכרות לשוכרי Airbnb. לא מתאים למשפחות
תחבורה
השכונה לא נוחה לכלי רכב פרטיים, הן בשל מצוקת החניה והן בשל העומסים. תחבורה ציבורית אפשר למצוא בשפע באלנבי, במנחם בגין וברחובות ראשיים נוספים. ברחוב יהודה הלוי הסמוך עתיד לקום מסלול של הרכבת הקלה
חינוך
כיוון שהאזור פחות רלוונטי למשפחות, אין מוסדות חינוך בשכונה.
שטחי מסחר וציבור
השכונה עתירה בתי עסק קטנים, בהם בעיקר מעצבים, בתי קפה וברים, בהם בר לבונטין 7 המפורסם וכולי עלמא. כמו כן בשכונה כמה מבנים היסטוריים כמו תחנת הכוח הראשונה של תל אביב, מרכזת הטלפונים הראשונה של תל אביב ובית הדר, בית המשרדים הראשון בעיר. עוד בקרבת מקום מתחתם לוינסקי ושד' רוטשילד.
תוכניות בנייה
בשכונה כמה מיזמי התחדשות עירונית ומיזמים פרטיים כמו לב לבונטין ו-TLV
נווה צדק, תל אביב – תעודת זהות
שכונת שבזי, תל אביב – תעודת זהות
כרם ישראל, תל אביב – תעודת זהות
מעודכן ל-05/2019אם הורישה את כל רכושה לאחד משלושת בניה. האח התאום טען להשפעה לא הוגנת. בית המשפט קבע שלא הוכיח השפעה כזו או מחלות דמנציה ודחת את התנגדותו
בית המשפט למשפחה בתל אביב דחה לאחרונה התנגדות לקיום צוואה שהגיש בנה של אישה שהלכה לעולמה משופ שהורישה את כל רכושה רק לאחיו התאום: השופטת קבעה שלא הוכחו הטענות להשפעה בלתי הוגנת ומעורבות בעריכת הצוואה.
האם הלכה לעולמה כשהייתה בת 80. כמה שנים לפני כן היא ערכה צוואה שעליה חתמה בבית הדין הרבני ובה הורישה את כל רכושה לאחד משלושת ילדיה שגר עמה כל חייו. אחיו התאום הגיש התנגדות לקיום הצוואה, למרות שהאחות הנוספת לא הייתה צד בהליך. האח טען להשפעה בלתי הוגנת שהפעיל אחיו על האם לאורך כל השנים שהתגורוו יחד. לדבריו, לאם הייתה תלות רבה באחיו על בסיס יומיומי. לדבריו, אמו הייתה חולנית וסבלה מבעיות רפואיות רבות ומגוונות, ואחיו גרר אותה לבית הדין הרבני כדי לחתום על הצוואה.
בתביעה נטען שהקשר בין האם לבין אחיו, שמעולם לא התחתן, היה חולני ותלותי. הוא הוסיף שאחיו חזר בתשובה, וגרם לסכסוך ביניהם שהידרדר לעתים קרובות לאלימות פיזית ומילולית. ולכן הוא עצמו לא הגיע לבית האם.
תגובת האח הייתה שהוא לא היה שותף לעריכת הצוואה. הוא צירף מסמכים רפואיים שמעידים כי אמו סבלה מבעיות רפואיות רגילות, בעיקר אורתופדיות, ואין בהם זכר לקיומה של דמנציה או בעיה קוגניטיבית אחרת.
לטענתו, הצוואה שיקפה את רצון האם שלא להותיר דבר לאחיו ואחותו, משום שלא היו עמה בקשר שנים רבות. לדבריו, מערכת היחסים בין האח לבין אמם הייתה עכורה והיא ביקשה ממנו להפסיק להגיע לביתה על רקע חובותיו הכספיים שגררו מעקלים שהגיעו לביתה תכופות. הוא הבהיר שכלל לא ידע על כוונת האם לערוך צוואה והדבר נודע לו רק כמה שנים לאחר מכן מפיה.
השופטת קיבלה את טענת האח הנהנה מהצוואה. היא הבהירה שהעיקרון המנחה הוא כיבוד רצון המת וההנחה היא שהצוואה מבטאת את רצונה הכן והאמיתי של האם באשר לאופן שבו יחולק עזבונה. היא ציינה כי על אף היחסים הקרובים בין הבן הזוכה לבין אמו, אין ראיות להשפעה בלתי הוגנת מצדו.
כמו כן, עיון במסמכים הרפואיים מעלה שלאורך השנים סבלה המנוחה מבעיות ברגליה וכאבים בגב התחתון, אך לא נמצא ולו מסמך אחד שהטיל דופי במצבה הקוגניטיבי או העדר יכולתה לערוך צוואה.
השופטת גם דחתה את טענת המתנגד שלפיה אחיו בודד את אמו מהעולם החיצון. לפי פסק הדין, מחומר הראיות עולה שבין הבן הזוכה לבין האם לא היו יחסי שליטה אלא מערכת יחסים שהתאפיינה במתן סיוע ודאגה. לעומת זאת, מגיש ההתנגדות לא היה בקשר רציף עם אמו ונהג לפנות אליה רק כשנקלע למצוקה, בין אם כלכלית או אישית.
עוד ציינה שהמתנגד לא הוכיח שאחיו נטל חלק בעריכת הצוואה. האח שהפסיד חויב בהוצאות ושכר טרחת עו"ד בסך 10,000 שקל.
צוואה לשכנה ולא למשפחה – מה הפסיקה?
מהו עיזבון, מה עושים אם אין צוואה או אם המוטבים בקופת הגמל אינם היורשים
התבטלה צוואה שחתמה אם במצב סופני
מעודכן ל-05/2019
על השכונה
כפר שלם היא שכונה בדרום מזרח העיר תל אביב, הידועה גם בשם סלמה. בעבר הייתה ידועה כ"סלאמס על עמודים". בשנים האחרונות, עם בניית מגדלים חדשים, פיתוח האזור ובעתיד הרכבת הקלה, מגיעות אליה משפחות ואוכלוסייה חזקה יותר כלכלית.
גבולות השכונה
גבולות השכונה הם דרך הטייסים ממזרח, פארק דרום מדרום, דרך משה דיין ממערב, דרך ההגנה מצפון
היסטוריה
במקום בו עומדת השכונה התקיים עד לשנת 1948 חלק מהכפר הערבי סלמה. בערב מלחמת העצמאות מנה הכפר כ-7,600 תושבים, שברובם היו תושבים מהסביבה שעברו להתגורר בכפר זה אשר נחשב כמרכז אוכלוסייה ערבית. בין התושבים היו גם אמידים מיפו אשר בנו שם בתי כפר. מהכפר ירו צלפים על השכונות היהודיות השכנות (שכונת התקווה, שכונת עזרא ויד אליהו).
במבצע חמץ ב- 1948 נכבש הכפר סלמה, ותושביו נמלטו ליפו. לאחר הכרזת העצמאות של מדינת ישראל יושבו מבני העיירה בפליטים יהודיים מהאזור ובעולים חדשים, בעיקר משפחות של עולים תימנים, שהגיעו במבצע על כנפי נשרים. בהמשך הוקמו גם צריפים ומבנים ארעיים לקליטת עולים נוספים. שטח הכפר חולק לשלושה אזורים – סלמה א', ב' וג'. בנובמבר 1948 סופחו רוב שטחי הכפר לתל אביב וכשליש מהם (סלמה ג') לרמת גן. מאוחר יותר שונה שם הכפר מ"סלמה" ל"כפר שלם", שהייתה מעתה לשכונה תל אביבית צפופה מאוד – בת כ-20,000 תושבים. מבתי אדמות הכפר נבנו גם השכונות רמת חן, גבעת גאולה, רמת השקמה, שכונת הבולגרים, שכונת חפץ חיים וכן הפארק הלאומי של רמת גן.
באמצע שנות השישים רצתה המדינה להרוס את בתי הכפר ולבנות בו בתים חדשים. ב-1965 נחקק חוק פינוי בינוי והחל תהליך פינויים של התושבים מהשכונה. אחד מאירועי המריבה הקשים אירע בדצמבר 1982, כשתושב השכונה, שמעון יהושע, ניסה למנוע את הריסת ביתו ונורה למוות בידי שוטר. בתחילת שנות ה-90, פונו מאות משפחות שקיבלו פיצויים. רבות מהן קיבלו דיור בשיכונים רבי קומות באזור, שהפכו עד מהרה, עקב צפיפות הדיור, למה שהתושבים מכנים "סלאמס על עמודים". לחלק מן המשפחות איפשרה עיריית תל אביב-יפו להמשיך לגור בבניינים צמודי קרקע. כל שתי משפחות קיבלו מגרש של חצי דונם, ורשות לבנות בית דו-משפחתי. עקב נדירות בתים צמודי קרקע, ומדיניות חילופי האוכלוסין בתל אביב, החליטה עיריית תל אביב-יפו שכל הבתים צמודי הקרקע בתל אביב ישלמו ארנונה אחידה, בלי קשר לשירותים האחרים הניתנים במקום. כ-300 משפחות שלא נכללו בהסדרי שנות ה-90, גרות כיום במתחמים המיועדים להריסה.
נגד 30 משפחות מתוך כ-300 המשפחות הגרות במתחמים המיועדים להריסה, הוצא צו פינוי ללא פיצויים של התושבים, מאחר שנטען כי האדמות שעליהן עומדים בתי התושבים אינן שייכות למדינה (במסגרת אפוטרופוס על נכסי נפקדים), אלא הן בבעלות פרטית. נטען כי מאחר שהאדמות היו שייכות ב-1948 למשקיע בריטי שלא נחשב נפקד, הן לא הופקעו על ידי המדינה, הן אינן בבעלותה ולכן אין חובה עלייה לפצות את התושבים. בית המשפט העליון קיבל טענה זו, והפינוי בכוח התבצע ב-25 בדצמבר 2007. פעילים וארגונים חברתיים ביקרו פסיקה זו על בסיס הטענה של צדק חלוקתי ואי-שוויון אתנו-מעמדי.
נדל"ן
מחיר ממוצע לדירה 1,650,000 שקל,23,200 שקל למ"ר, חצי מהדירות 3 חדרים ורוב הדירות בבעלות.
אוכלוסייה
תושבים ותיקים לצד עולים, משפחות וזוגות צעירים. לאחרונה נכנסים לשכונה בעלי מעמד סוציו-אקונומי גבוה יותר ממה שידעה השכונה. כיום במדד החברתי-כלכלי: 5 מתוך 10, 50% צווארון כחול, 55% ללא בגרות
חינוך
על פי מדד מדלן, הבודק ציונים, אלימות ושביעות רצון מורים ותלמידים, בתי הספר זוכים לדירוג הממוצע בעיר. בשכונה בתי הספר המובילים הם עציון מד – ממלכתי דתי ותל חי- ממלכתי. בשכונה גן בפיקוח ממלכתי דתי, גן בפיקוח חרדי וכמה גנים בפיקוח ממלכתי.
מוסדות מסחר וציבור
מעט אפשרויות לקניות ומעט מוסדות ציבור. קניות אפשר לעשות בשוק התקווה, בשכונת התקווה הסמוכה. אין סניפי בנקים ובתי מרקחת. מרכז קהילתי בארבור בקרבת מקום.
גנים ופארקים
גנים ופארקים רבים באזור, בהם פארק דרום ופארק לאומי רמת גן וכן פארק שרון
תחבורה
נוחה לשימוש ברכב פרטי, קרבה לצירים ראשיים ולמחלף לה גווארדיה, 15 דק' ברכב פרטי למרכז העיר, 30 דק' באוטובוס. היצע רחב של קווי אוטובוס, בעיקר במסוף הטייסים, אם כי התדירות עדיין נמוכה. רכבת ההגנה בשכונה וצפויה לעבור בה גם הרכבת הקלה.
שכנים מספרים
מהתגובות ברשת עולה כי השכנים מרוצים בעיקר מהריאות הירוקות ומהתחבורה ציבורית. גם היחס לתחבורה פרטית ולחניה טוב מבשאר תל אביב. השכנים לא מרוצים מאפשרויות הבילוי והקניות וכן מהתחזוקה
תוכניות בנייה
מרבית הבתים הישנים מיועדים לתמ"א או לפינוי. במקומם צפויים בניינים רבי קומות. החברות אזורים וגבאי הודיעו כי יבנו מעל אלף יחידות דיור בשכונה. חלק מהפינויים של התושבים הוותיקים נמצאים במאבק משפטי על גובה הפיצויים.
דף הפייסבוק של השכונה מטעם העירייה
תושבי כפר שלם המתפנים בת"א יקבלו פיצוי מהמדינה של 1.85 מיליון שח
למרות תשואות נמוכות, מחירי המשרדים בתל אביב עולים
נווה צדק, תל אביב – תעודת זהות
מעודכן ל-05/2019
מאחר שהגרושה לא קיבלה בפועל את הכספים המעוקלים לידיה בטרם ניתן צו הכינוס, הם שייכים לקופת הכינוס
השופט קבע כי מאחר שמדובר בכספים שנועדו להבטיח תשלומי מזונות עתידיים, הגרושה זכאית להגיש בקשה לקציבת מזונות מתוך הכספים שיועברו מתיק ההוצאה לפועל. כך, הבהיר, תהיה לה עדיפות על נושים אחרים ואין חשש שתישאר ללא תשלומי מזונות
גרושה עיקלה כספים מגרושה הנמצא בהליך פשיטת רגל, אך בית המשפט קבע שהכספים שייכים לקופת הכינוס ולא לה. על המזונות קבע השופט כי עליה לפנות בבקשה לקציבת מזונות מתוך הסכום שיועבר.
הסיפור על בני הזוג לשעבר שהייתה להם דירה שלגביה קבע בית המשפט למשפחה כי שני בני הזוג לשעבר יישאו במשותף בתשלומי המשכנתה. לאחר שנוצר חוב בתשלומים נמכרה הדירה על ידי הבנק תמורת 955 אלף שקל.
בזכות המכירה החוב לבנק סולק, והאישה הטילה עיקול על חלקו של הבעל ביתרת התמורה במסגרת תיק הוצאה לפועל שפתחה נגדו עבור דמי מזונות לבתם הקטינה. המנהל המיוחד שמונה בהליך פשיטת הרגל ביקש להעביר לקופת הכינוס את הסכום, שהסתכם ב-185 אלף שקל.
האישה ביקשה לדחות את הבקשה ולטענתה על רקע אי תשלום המזונות, הכספים המעוקלים כבר אינם של הגרוש והמנהל המיוחד אינו רשאי לדרוש להעבירם לקופת הכינוס. היא הסבירה כי מצבה הכלכלי רע וכי היא נושאת לבדה בעול הפרנסה, ואם לא יישמרו לה כספי המזונות, הגרוש לא ישלם לה כלום.
המנהל המיוחד השיב כי לפי החוק, כספים שנגבו מחייב ונצברו בתיק הוצאה לפועל טרם העברתם לזוכה, שייכים לקופת הכינוס שבהליך פשיטת הרגל. הוא הוסיף כי מאחר שהגרוש נמצא בהליך פשיטת רגל, האישה לא רשאית להמשיך לפעול לגביית מזונות שוטפים ועליה להגיש בקשה לקציבת מזונות.
הגרושה השיבה לטענת המנהל המיוחד כי אין מקום לחייב אותה בבקשה לקציבת מזונות במקרה שבו קיים מקור כספי המאפשר את גביית מלוא חוב המזונות השוטף והעתידי. עם זאת, השופט קיבל את עמדת המנהל המיוחד וקבע שיש להעביר תחילה את הכספים המעוקלים לקופת הכינוס.
השופט ציין כי פקודת פשיטת הרגל קובעת שנושה שפתח בהליך הוצאה לפועל לא יוכל ליהנות מההליך אלא אם השלים אותו לפני שניתן צו כינוס, או לפני שנודע לו שהחייב פשט רגל. ומאחר שהגרושה לא קיבלה בפועל את הכספים המעוקלים לידיה בטרם ניתן צו הכינוס, הם שייכים לקופת הכינוס.
עם זאת קבע השופט כי מאחר שמדובר בכספים שנועדו להבטיח תשלומי מזונות עתידיים, הגרושה זכאית להגיש בקשה לקציבת מזונות מתוך הכספים שיועברו מתיק ההוצאה לפועל. כך, הבהיר, תהיה לה עדיפות על נושים אחרים ואין חשש שתישאר ללא תשלומי מזונות.
בסיכומו של דבר נתן השופט צו שמורה להוצאה לפועל להעביר לקופת הכינוס את מלוא הכספים המעוקלים. בד בבד הוא הורה לגרושה להגיש בקשה לקציבת מזונות.
גירושים ופנסיה – איך מחלקים את הפנסיה בגירושים?
יועץ המס חשוד שעזר לנישום להמציא הכנסות פטורות
שומה עצמית – מה זה? וכמה מהנישומים מקבלים שומה עצמית
מעודכן ל-05/2019הרשתות גובות מכם את המחיר המרבי עבור תרופות, גם קופות החולים גורפות רווחים, כדי למלא את הקופה המתרוקנת, והכל באישור משרד הבריאות. אז איפה בכל זאת כדאי לקנות תרופות ללא מרשם?
לעתים קרובות אנחנו צריכים תרופות מרשם, בין אם זה משחות, משככי כאבים או טיפות. להרבה חולים זה מוצא ראשון, ולעתים זהו גם הפתרון היחיד שיציעו הרופאים. עם זאת המוצרים שיימכרו בלא מרשם נמכרים בתעריף גבוה – ועוד בפיקוח משרד הבריאות. פערי המחיר מגיעים גם ל- 100%. כל זאת,למרות מנגנון פיקוח ממשלתי, שלא רק שלא מוזיל את התרופות אלא מאפשר לקופות החולים ולחלק מרשתות הפארם לגרוף רווחים עודפים במאות מיליוני שקלים מדי שנה – והצרכנים משלמים.
היקף ההכנסות השנתי של שוק התרופות ללא מרשם בישראל נאמד ב-1.45 מיליארד שקל. כלומר, הגבייה העודפת מהציבור עשויה להסתכם במאות מיליוני שקלים בכל שנה, וחלקה משמש למילוי קופתן המדולדלת של קופות החולים – וחלקה מנפח את כיסיהם של בעלי הרשתות הפרטיות.
בענף מעריכים כי בתי המרקחת של קופות החולים הם השחקן הגדול בקטגוריה, עם מכירות של כ–880 מיליון שקל בשנה, כאשר כללית היא השחקנית הגדולה ביותר, עם מכירות המוערכות ב-500 מיליון שקל בשנה; אחריה מכבי עם מכירות של כ–200 מיליון שקל; מאוחדת עם כ-120 מיליון שקל; ולאומית עם כ-60 מיליון שקל. המכירות של סופר־פארם בתחום מוערכות ב-290 מיליון שקל בשנה.
רשתות הפארם כמובן יקרות מאוד מקופות החולים. רשתות השיווק הפרטיות, כמו סופר-פארם ובי נצמדות למחיר המרבי לצרכן שקובע משרד הבריאות כתורה מסיני. לפעמים אף גובות בין אגורה ל-5 אגורות יותר מהמחיר המרבי לצרכן – כחמישית מהמקרים. מה שמאפשר את הגבייה העודפת היא העובדה שתרופות מוחרגות מחוק עיגול אגורות, ומחירון משרד הבריאות נוקב סכומים שאינם עגולים – והרשתות מנצלות זאת לטובתן.
מי שבכל זאת רוצה ליהנות ממחירים נמוכים משמעותית יכול ליהנות במחירים נמוכים בהרבה בקנייה בטיול לחו"ל או בקנייה אונליין. יש אפליקציות שגם מוצאות לכם את שם התרופה וגם את מחירה בהרבה ממדינות העולם. חשוב אומנם לבדוק שמדובר בחנות שיש מאחוריה בית מרקחת עם אישור רשמי.
פטור מתשלום לניצולי שואה ונכי המלחמה בנאצים על רכישת תרופות מרשם
הנחה ברכישת תרופות מרשם הכלולות בסל הבריאות
הזמנת תרופות דרך האינטנרט – מזמינים ומגיעים לקחת תוך 3 שעות
טבע עומדת במרכז תביעה בארצות הברית על קרטל וניפוח מחירים
מעודכן ל-05/2019על השכונה
יד אליהו היא שכונה במזרח תל אביב והשכונה הגדולה בישראל. רחוב לה גוארדיה הוא הרחוב הראשי של השכונה, והוא חוצה אותה לכל אורכה, ממזרח למערב.
גבולות השכונה
גבולות השכונה הם: רחוב יצחק שדה בצפון, דרך משה דיין במזרח, רחוב דרך ההגנה בדרום ונתיבי איילון במערב
היסטוריה
יד אליהו נקראת על שם אליהו גולומב, ממפקדי "ההגנה". השכונה הוקמה ביוזמת עיריית תל אביב-יפו ובאמצעות החברה עזרה וביצרון לקראת סוף מלחמת העולם השנייה, בשנת 1945, עבור משוחררי הצבא הבריטי, שרובם ישראלים ותיקים. כך נוצרה שכונה הטרוגנית שהיא כיום השכונה הגדולה בתל אביב. לפני הקמת השכונה היו בה 16 בתים ראשונים שנבנו ב-1943 (אז נקרא האזור אדמות זבלאווי) שבהם שוכנו משפחות שגרו עד אז בצריפים. ב-1945 גייס ישראל רוקח, אז ראש העירייה, 50,000 לירות ארץ ישראליות ובתקציב זה נבנו כמה מאות דירות בנות חדר אחד. בהמשך נבנה שיכון משפחות ובו דירות שני חדרים, ושיכון חיילים שבו היו גם דירות שלושה חדרים.
סוג הבנייה
הבנייה ברוב השכונה נמוכה, בתים צמודי קרקרע לצד בניינים בני 5 קומות אך יש גם גבוהים יותר. הרבה בנייני רכבת ובעתיד מתוכננים בניינים לגובה
אוכלוסייה
התפלגות הגילאים בשכונה מצביעה על שיעור גבוה מאוד של אוכלוסיה בשנות ה-30 לחייהם, לצד אחוז גבוה מאוד של אוכלוסיה בגילאי ה-60 וה-70 ומעלה לחייהם. המדד הכלכלי בשכונה הוא ממוצע, 6 מתוך 10.
נדל"ן
המחיר לדירה ממוצעת 1,750,00 שקל, כ-32 אלף שקל למ"ר, לאחרונה סובלת מירידת מחירים. 40% דירות 3 חדרים, כחצי מהדירות בבעלות. תשואת שכירות של 2.6%
חינוך
בשכונה בית הספר ע"ש ישראל רוקח, ישיבת "נתיבות יצחק" ובית פיליפס, משכנה של התאחדות הצופים והצופות בישראל. בתי הספר המובילים באזור לפי מדד מדלן, הבודק רמת אלימות, שביעות רצון מורים ותלמידים ותוצאות בתי הספר המובילים הם:
מודיעים מד – דתי
תלמוד תורה – חרדי
שבח מופת – תיכון ממלכתי
הגנים העיקריים באזור: תל אביב 40 בפיקוח חרדי, רתז, רתה ורשס בפיקוח ממלכתי לצד גנים פרטיים.
מוסדות ציבור ומסחר
בשכונה היכל הספורט יד אליהו המפורסם, בשמו הרשמי היכל מנורה מבטחים המשמש כאולמה הביתי של קבוצת הכדורסל מכבי תל אביב. עוד בשכונה בית הלן קלר – המכיל את אגודת החרשים (אח"א), המרכז לחרש – עיוור (בית דוד), מועדון לגיל הזהב, והמרכז לחיים עצמאיים. גם בשכונה בית השריון ע"ש דוד אלעזר המשמש בעיקר כמתקן להלנת חיילים. עוד בשכונה מרכז רפואי רעות
בשנים האחרונות בין היכל הספורט והסינרמה התפתח מתחם מסחרי גדול ובו גם בנייני משרדים. בין היתר שוכנות במקום לשכות של משרד המשפטים ומשרד החינוך לצד משרדים של מגן דוד אדום.
פארקים וגנים
השכונה עתירת פארקים וגנים, ובהם גן לנדס, ליידי שרה ופארק גלית, שהוקם על שטח הבריכה בשם זה.
תחבורה
מחלף לה גווארדיה נמצא בשטח השכונה. ביד אליהו תחבורה ציבורית ענפה וסדירה לכל רחבי העיר בזמן קצר יחסית. השכונה קרובה לצירי תנועה ראשיים כנתיבי איילון, כביש 1, כביש 20, קרובה מאוד לתחנת הרכבת ההגנה ולרכבת השלום.
אפשרויות תעסוקה
כשכונה הגדולה בישראל ועתירת משרדים לא חסרות בה אפשרויות תעסוקה. ובה מתחם תעסוקה ומסחר, ובו בנייני משרדים ומגדלי תעסוקה רבים, המספקים מקורות עבודה לתושבי השכונה. אפשר כאמור גם להגיע בקלות למתחמי תעסוקה אחרים ברחבי העיר
שכנים מספרים
מהתגובות ברשת עולה כי השכנים מרוצים בעיקר מהפארקים ומהביטחון האישי, אינם מרוצים מאפשרויות הסידורים וממתיחת הפנים שהשכונה עוברת
תוכניות בנייה
יד אליהו כלולה בתוכנית לרובע 9 הכולל התחדשות עירונית וכן במיזם דיור בר השגה. בנייינים רבים בשכונה נמצאים בתמ"א 38 או בפינוי בינוי. התוכניות אושרו למרות התנגדויות התושבים שבחלקם לא רשומים כבעלים בפועל של הדירות בטאבו, אף שהעירייה הבטיחה כי תמסור את הדירות לבעלותם.
דיור בר השגה בתל אביב – מידטאון, פרויקט WE, פרויקט גני שפירא, יד אליהו ויסוד המעלה
עיריית תל אביב מגרילה 84 יחידות דיור מוזלות
ראש העיר פרסם פוסט בפייסבוק כי הוא מתנגד בתוקף להקמת שכונה חרדית בשטח העיר, מיהדות התורה נמסר "יכול להגיד מה שרוצה. זה לא ישנה את התוצאה"
בעקבות הפרסום כי המפלגות החרדיות מתכננות הקמת שכונה ביבנה הגיב ראש העיר והודיע שיסרב לכך. כך כתב בדף הפייסבוק שלו:
""הבוקר פורסמה כתבה בעיתון 'ידיעות אחרונות' המציינת כי קיימות תוכניות של המפלגות החרדיות לשכונה הדרום מזרחית של העיר עם 12,500 יחידות דיור לטובת המגזר החרדי.
לעניין זה משמעות דרמטית לעיר יבנה, אשר מעולם לא זוהתה על פי מגזרים. על כן אין בכוונתי כראש עיר לאפשר הקמת שכונה חרדית ביבנה. חשוב להבהיר כי אינני פוסל אף אדם ואיש איש באמונתו. יחד עם זאת, משמעותה של שכונה חרדית מהווה שינוי אופיה של העיר על כל המשתמע מכך".
הפוסט שותף על ידי עשרות תושבי העיר וגרר מאות תגובות תמיכה בגוב אריה. בין היתר נכתב: "שכונה חרדית ביבנה תהפוך את יבנה לבית שמש ותפגע במרקם היפהפה בין חילונים ודתיים בעיר הזאת".
מדובר בשתי תוכניות שקידמה רשות מקרקעי ישרא. אלו אושרו בוועדה לתכנון מתחמים מועדפים לדיור (ותמ"ל), שמטרתה לאשר תוכניות בנייה רחבות היקף בהליך מזורז. האחת היא יבנה מזרח, שמתוכננת ממזרח לכביש 42, במנותק מהחלק הוותיק של העיר, ותכלול 12,500 דירות.
התוכנית השנייה היא קריית גת מערב, שגם מנותקת מהעיר, ממערב לכביש 40, ועתידה לכלול כ-9,360 דירות. השכונה תהווה רובע מגורים חדש, שמתוכנן להפוך להרחבה המשמעותית הבאה של העיר לאחר השלמת שכונת כרמי גת. שתי השכונות עדיין בשלב תכנון התשתיות, ועבודות הפיתוח והמכרזים הראשונים צפויים בתחילת שנת 2020.
ביהדות התורה אישרו כי הם דנים בנושא, אך הכל בשלב התכניות "ושום דבר לא מעשי. ראש העיר יבנה יכול לומר מה שהוא רוצה, בכל מקרה זה לא ישנה את התוצאה", אמר גורם הקרוב לצוות המו"מ.
זה לא המאבק הראשון של תושבי יבנה על רקע מלחמות דת: לפני כשנתיים ניהלו מאבק ציבורי נגד ניסיונות לסגירת מרכז מסחרי בשכונת יבנה הירוקה בשבתות, שהסתיים בפשרה במסגרתה הוא נותר פתוח בחלקו.
עיריית יבנה מנסה לבטל את הסכם הגג עם המדינה; טוענת כי המדינה גורמת לה נזקים אדירים
יצרני הקנאביס הקנדים היו מוכרים הרבה יותר לו מגדלי הקנאביס במדינה לא היו משקרים לגבי הכמות שאותה הם יכולים לגדל.
כך אומר ברנדון קנדי, מנכ"ל חברת הקנאביס טייילר עם הצגת הפסדיה בדוחות הכספיים
למרות שפוליטיקאים ואנשי עסקים רבים מוצאים את הקנאביס כענף מבטיח להשקעה, לאחרונה כמה קולות מזהירים שמדובר בבועה. רק לאחרונה יו"ר רשות ני"ע רמזה על כך. להרחבה: פרופ' דדי מאירי, הטכניון:"קנאביס זו האמא של הבועות
הדבר נוגע בעיקר לחברות הקנדיות. אלו גמרו את שלב הטרנד ועכשיו צריכות להיבחן במונחי תוצאות עסקיות. כך למשל חברת הקנאביס הקנדית טילריי שנסחרת בבורסת נאסד"ק בשווי 5 מיליארד דולר, העמיקה את הפסדיה ברבעון הראשון של 2019 ל-20 מיליון דולר ברבעון הראשון, או 32 סנט למניה, מול הפסד של 5 מיליון דולר או 7 סנט למניה ברבעון המקביל. ההכנסות צמחו ל-23 מיליון דולר, לעומת 7.8 מיליון דולר ברבעון המקביל. תחזיות האנליסטים היו להפסד של 25 סנט למניה והכנסות של 20.5 מיליון דולר.
ברנדון קנדי, מנכ"ל טילריי, אמר עם הדיווח הכספי שהחברה מתמודדת עם מחסור בתוצרת חקלאית של קנאביס באיכות גבוהה. קנדי ציין כי הוא מאמין שהמחסור ימשיך להיות בעיה בקנדה בשנה וחצי- שנתיים הקרובות. עוד אמר כי יצרני הקנאביס הקנדים היו מוכרים הרבה יותר לו מגדלי הקנאביס במדינה לא היו משקרים לגבי הכמות שאותה הם יכולים לגדל.
גם חברת הקנאביס הקנדית אורורה, שנסחרת בבורסת ניו יורק בשווי 8.4 מיליארד דולר, הציגה הפסד בדוחות הרבעוניים. החברה דיווחה על עלייה בהפסד נקי של כ-117.4 מיליון דולר ברבעון השלישי הפיסקלי, לעומת הפסד של 14.8 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד.
ובכל זאת, מבחינת הכנסות אורורה הגדילה את ההכנסה שלה ל-55.7 מיליון דולר, לעומת 12 מיליון דולר בתקופה המקבילה בשנה שעברה. החברה דיווחה שייצרה כמעט 16 טונות קנאביס במהלך הרבעון השלישי, ומכרה יותר מ-9 טונות, שכמעט הכפילו את התוצר שלה. באורורה חוזים שהמתקן של החברה באלברטה קנדה, בשם אורורה סקיי, צפוי לייצר עד סוף הרבעון הרביעי 25 טון קנאביס.
יור רשות ני"ע: הקנאביס קרוב להיות בועה
פרופ'דדי מאירי, הטכניו: קנאביס זו האמא של הבועות
האם מניות הקנאביס מעניינות להשקעה? רובן לא, אם כן – השקעה קטנה מהתיק, מסוכן מאוד – בקיצור לא
Edge־EV בבעלות משפחת חורש התקינה עמדות טעינה לרכב בחניון גולדה תל אביב ובאוניברסיטת בר אילן
גורג' חורש נכנס לתחום עמדות הטעינה החשמלית: Edge־EV, שבבעלות המשפחה, יבואנית טויוטה ולקסוס, החלה רשמית לפעול בשבועות האחרונים וכבר התקינה כמה עמדות כפיילוט ראשוני בחניון גולדה בתל־אביב ובאוניברסיטת בר־אילן. עד סוף השנה מתכוונת החברה להשקיע כמה מיליוני שקלים בהצבת 300 עמדות טעינה עירוניות.
החברה כבר חתמה על הסכמים להצבת עמדות טעינה איטית (AC) עם רשת חצי חינם, רשת קניוני JTLV, המחזיקה בין היתר בקניון רננים רעננה, סימול אשדוד, סביונים יהוד, רמות ירושלים ועמק סנטר עפולה, מתחמי קניות ישפרו, חניוני סנטרל פארק ופארק עתידים תל־אביב.
בנוסף חתמה על הסכם עם רשת תחנות התדלוק מיקה להצבת עמדות טעינה מהירה (DC). בערים תשתף החברה פעולה עם מילגם, ולשתיים הסכמים להקמת עמדות טעינה בת"א, הרצליה, נתניה, רמת־גן, הוד־השרון ואור־יהודה. כמו כן ניהלה Edge־EV מגעים לשיתוף פעולה עם יצרנית עמדות הטעינה האמריקאית Charge Point, שלא צלחו. החברה תתקין עמדות של חברת ABL הגרמנית.
טויוטה ולקסוס עדיין לא משווקות חשמליות או היברידיות בעצמן, אך צפויות להשיק דגמים כאלה בשנים הקרובות. "נעבוד עם כל יבואני הרכב", אמר רונן יבלון, מקים הפעילות בקבוצה. "תחום הרכב החשמלי והנטען יגדל משמעותית בשנים הבאות. לפי ההערכות בתוך שנתיים יהיו בארץ 20 אלף חשמליות והיברידיות נטענות שיזדקקו לטעינה".יבלון הקים בעבר את פעילות "טויוטה סלקט" למכירת המשומשות של יוניון מוטורס, וניהל את רשת הסוכנים שלה.
תחום הרכב החשמלי והנטען יגדל משמעותית בשנים הבאות. לפי ההערכות בתוך שנתיים יהיו בארץ 20 אלף חשמליות והיברידיות נטענות שיזדקקו לטעינה. לאחרונה נודע כי גם אפקון מקבוצת שלמה החלה בפריסה ארצית של מטענים לרכב חשמלי.
טסלה לא תעמוד בציפיות השוק; משיקה רכב חשמלי מוזל
אפקון נכנסת לתחום טעינת רכבים חשמליים
פולקסווגן תשקיע 44 מיליארד אירו כדי להוביל בשוק יצרניות הרכבים החשמליים
עוד אמר: "כחלון הצליח לעשות הרבה דברים יפים, במיוחד בתרומה לזוגות הצעירים שידם תהיה משגת לקנות דירה, אך עשרות אלפים ויתרו על זכותם בהגרלות. הם משקפים את המחסור בישראל, של 130-140 אלף יחידות דיור"
לדברי ראלו סרוגו, נשיא התאחדות בוני הארץ (הקבלנים): "נוצר פה וואקום, כשכל אחד מביע עמדות בנושא הבנייה כאילו אין שלטון ורגולטור. ראשי ערים מכריזים שהם עוצרים בנייה ומשנים מדיניות מקצה לקצה. מגדיל לעשות מינהל התכנון, שפתאום רוצה לעצור את התמ"א 38 ולתכנן מתחומי פינוי בינוי במקום. אנחנו במצב של אנרכיה ומוטב שהממשלה תחל לעבוד ולהשתלט על העניינים, כי בקצב הזה נכינס למשבר עמוק". כך הזהיר במסיבת עיתונאים שנערכה עם פתיחת כנס ההתאחדות היום באילת.
סרוגו הציג גם תוכניות: הקמת מטה לתכנון אסטרטגי, המשך הפעלת מטה הדיור המרכז תחתיו את מינהל התכנון ורשות מקרקעי ישראל, וכן הגדלת התחלות הבנייה באזורי הביקוש מ-50 אלף ל-70 אלף בכל שנה, בחמש השנים הקרובות.
"שוק הדיור עדיין במשבר, שלא יהיה ספק", הוסיף. "כחלון הצליח לעשות הרבה דברים יפים, במיוחד בתרומה לזוגות הצעירים שידם תהיה משגת לקנות דירה, אך עשרות אלפים ויתרו על זכותם בהגרלות. הם משקפים את המחסור בישראל, של 130-140 אלף יחידות דיור, שצריך לכסות בטווח של חמש שנים, כלומר עוד 20-25 אלף יחידות דיור בשנה מעבר לצרכים הרגילים של הציבור".
"אם רוצים שהאוכלוסייה תעבור לפריפריה, צריך לפעול גם במישורים של חינוך, תעסוקה ותשתיות", המשיל. "כל עוד זה לא ייעשה – זוגות לא יגורו שם. לכן התוספת של יחידות הדיור חייבת להיות באזורי הביקוש במרכז, אך זה עומד ביחס הפוך לעמדת הרשויות במקומות הללו, ולכן זה משבר מנהיגותי ממדרגה ראשונה. האם כל ראש עיר יכול לעשות מה שהוא רוצה? על הממשלה להתעשת ולפעול בצורה רצינית מול אותם ראשי ערים. כל עוד לא יפנו את יחידות הדיור לאזורי הביקוש וייצרו תמריצים לקבלנים, יהיו לחצים לעליית מחירים".
"הבנייה למגורים לא תוכל לצמוח בקצב הנדרש למשק ללא הרחבה דרמטית של ההשקעה בתשתיות. בטווח הארוך אנחנו בפתחה של תהום כלכלית-חברתית", אמר. "אם הממשלה לא תתחיל לתכנן ברמה אסטרטגית לטווח הארוך, המדינה תכנס למשבר הגדול בתולדותיה. בשנת 2030 יהיו פה 12 מיליון בני אדם, וב-2050 יהיו פה 17 מיליון בני אדם. לוקח 15 שנה לתכנן ולבנות שכונה בישראל ולכן, 2030 זה מחר ו-2050 זה מחרתיים. ישראל תזדקק עד אז לעוד שני מטרופולינים, לא שתי ערים, אלה שני מחוזות חדשים בנויים.
"חייבים מנהיגות שתוביל את הנושא ואני קורא לביבי נתניהו לעשות זאת", הוסיף. "הוא ראש ממשלה חזק שמנהיג את המדינה 20 שנים ולכן הוא צריך לקחת את המושכות ולתכנן את ישראל לעוד 30 שנה. אם לא נספק את צורכי הציבור, אנשים יגורו בעוד 10 שנים באוהלים וברחובות. לכן הממשלה חייבת להוביל את הנושא ולגרום לכך שיהיה כדאי לאוכלוסייה להתבזר ולא לגור רק בתל אביב".
המלחמה בתאונות הבנייה
במסיבת העיתונאים נכח גם ח"כ לשעבר אייל בן ראובן, שמונה לאחרונה לעמוד בראש המטה החדש לבטיחות בעבודה שהקימה ההתאחדותץ הוא הציג את תוכנית העבודה השנתית שגיבשו לטיפול בנושא, הכוללת הכשרות, קידום חקיקה, שימוש בטכנולוגיות ועוד. בין השאר ציין כי יפעלו לאיסוף מידע על תאונות, לימוד לקחים מאורעי בטיחות, קיום הכשרות, הטמעת טכנולוגיות מתקדמות ועוד. היעד כרגע, כך לדבריו, הוא לרדת למספר חד ספרתי של הרוגים בשנה.
"המטה יפעל לאיסוף המידע על תאונות ויוקם בו פורום מובילי שינוי בתחום זה, שיורכב ממנהלי חברות הבניה הגדולות במשק ונציגות של דור ההמשך בענף הבניה", אמר. "נתגייס לסייע באתרי הביניה, ללימוד הלקחים של אירועי בטיחות, ונפיץ לקחים של בדיקות שלנו ללא פרטים מזהים של עובדים ובעלי תפקידים, מיקום או שם חברה, על מנת לשמור ולכבד את עקרונות צנעת הפרט, לאור העובדה שבמקביל לפעילות המטה, ימשיכו להתנהל חקירות פורמאליות של האירועים".
17 מיליארד שקל – הכנסות המדינה ממסים על דירות חדשות
מיליון אזרחים בגוש דן בבניינים ישנים ולא ממוגנים
";מחיר למשתכן היא תוכנית מטופשת"t;
על פי מחקר של מכון אהרון, כניסת יותר צעירים לתחום ההייטק צפויה להזניק את שיעור המועסקים בענף לעד 15%, זאת בניגוד למחקר עבר של המכון עם נתונים נמוכים יותר
משנת 2001 נרשמה עלייה מתונה בשיעור מועסקי ההיטק- מ-8% ל-9%.עם זאת, היחס להייטק כקטר הצמיחה, השכר הגבוה ודחיפת ערבים וחרדים לתחום אמורים להזניק את שיעור המועסקים בענף. כך לפי בדיקה חדשה שערכו חוקרים ממכון אהרן למדיניות כלכלית. הם צופים כי בעשור הקרוב יחול שינוי, ושיעור העובדים ינוע בין 11.5% ל-15%. אלו ממצאים אופטימיים ביחס לממצאים נוספים שפירסם מכון אהרן בסוף פברואר, וכן בהשוואה למחקרים נוספים. החוקרים שערכו את המחקר הם פרופ' צבי אקשטיין, שעומד בראש המכון, וכן בנימין בנטל, דן פלד וסרגיי סומקין.
במכון אהרן בחנו את ההבדלים בשיעור התעסוקה בהייטק בין קבוצות הגילאים השונות – 9% מהעובדים בגילאי 25-29 עובדים בתעשיית ההייטק; 12% מהעובדים בגילאי 30-44, ו-8% מהעובדים בגילאי 45-64. בקבוצת הגילאים 38-64, רק מעט מ-7% עובדים בתעשיית ההייטק. לפי החוקרים, יציאה של מבוגרים משוק העבודה ובשל כך כניסה של צעירים תגדיל באופן ישיר את שיעור המועסקים בהייטק. בעקבות זאת יעלה להערכתם שיעור המועסקים בהייטק ל-11.5% עד שנת 2030. לפי החוקרים, הגידול יביא לעלייה של 3% בתוצר . ממצאי המחקר הקודם של המכון העלו כי בשנים הקרובות לא יושג יעד של שיעור תעסוקה בגובה 12%. עם זאת, אין סתירה בין שני המחקרים, והחוקרים ציינו כי הממצאים הנוכחיים אופטימיים יותר מהממצאים הקודמים.
במחקר הקודם ערכו החוקרים סימולציה לפי אוכלוסיות שונות – יהודים לא חרדים, ערבים וחרדים (כל קבוצה פוצלה לנשים וגברים). במחקר נבחנה השאלה האם הגדלת מספר האנשים שלומדים לימודי טכנולוגיה ומדע תוביל להגדלת שיעור התעסוקה בהייטק, או שיש עוד משתנים. החוקרים ערכו סימולציה לפי אוכלוסיות וגילו כי זה אינו בהכרח משתנה מנבא.
למשל אצל נשים יהודיות לא חרדיות שיעור ההשתלבות עומד על 16% בלבד מתוך אלו שלמדו מדעים ומתמטיקה (לעומת 27% אצל גברים יהודים לא חרדים). אצל גברים ערבים עומד שיעור זה על 5% בלבד ואצל נשים ערביות הוא אפסי. בקרב החרדים נרשם נתון מפתיע, מכיוון ששיעורם עומד על 22%-24% מתוך בעלי הכשרת טכנולוגיה ומדע. לפי הסימולציה, גם אם שיעור כל האוכלוסיות יעלה ל-33%, ההשפעה תהיה עלייה של 2% בשיעור המועסקים בהייטק.
במחקר הקודם לא נבדקו קבוצות הגילאים, שהן המשקפות תמונה אופטימית יותר. עוד הציגו החוקרים המלצות מדיניות שיתמכו בהמשך גידול שיעור העובדים: חיזוק והגדלת לימודי בגרות מדעית בתיכון לכולם, ובמיוחד לאוכלוסיות החרדים והערבים; הרחבת לימודי ההייטק והטכנולוגיה ומדע באקדמיה וגם מחוץ לאקדמיה, כולל לימודים מותאמים במיוחד לאוכלוסיות החרדים והערבים; וכמן כן מניעת כניסת עובדים עובדים זרים ללא אפשרות הגירה לתעשיית הייטק, אלא אם הם נדרשים כמומחים זמניים.
איך המדינה מסייעת לחברות הייטק וביוטכנולוגיה
ציפיות שכר בהייטק – מה צריך לדעת
חברות הייטק, מעסיקות מתמחים ערבים? מגיע לכן סיוע
למרות נתוני צמיחה והנפקתה לאחרונה לבורסה, חברת חללי העבודה המשותפים WeWork עדיין מפסידה גם ברבעון הראשון. עם זאת, החברה הצליחה לצמצם את ההפסדים. ברבעון הראשון הם עמדו על 264 מיליון דולר לעומת 274 מיליון דולר ברבעון האחרון של 2018.
הפסדי החברה מגיעים למרות צמיחה עקבית בהכנסות: ההכנסות של WeWork ברבעון הראשון עמדו על 690 מיליון דולר לעומת 576 ברבעון האחרון של 2018 ו-342 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד.
מנתוני החברה עולה כי מספר השוכרים ברבעון הראשון של השנה עמדו על 466 אלף, לעומת 400 אלף ברבעון הקודם ו-220 אלף ברבעון המקביל 2018. ההכנסות של החברה (54%) עדיין נובעות ברובן מהשוק האמריקאי, אולם מדובר בירידה של כמעט 60% מההכנסות ברבעון הקודם, מה שמעיד על צעד התרחבותה בעולם כצעד חיובי, בעיקר בזכות השקעת הענק שקיבלה מסופטבנק היפנית ויועדה בחלקה להתרחבות במזרח.
ההכנסות של WeWork פר שוכר עם זאת ממשיכות לרדת: בעוד שב-2018 החברה הכניסה בממוצע 6,360 דולר בשנה מכל שוכר (מה שהיווה ירידה של כ-14% משנה קודמת), ברבעון הראשון ירדו שוב ההכנסות פר שוכר ל-6,340 דולר. הרווח התפעולי של החברה (EBITDA) עמד על 220 מיליון דולר ברבעון הראשון לעומת 108 מיליון דולר ברבעון האחרון של 2018.
בתום הרבעון הראשון החברה מפעילה חללי עבודה ב-485 אתרים (לעומת 425 ברבעון קודם) מתוכם ב-23 ערים בעולם יש לה מעל ל-5,000 שוכרים, לעומת 5 ערים בלבד ברבעון הקודם.
עוד הודיעה WeWork על השקת ARK, פלטפורמה להשכרה וניהול של נדל״ן. בניגוד להצהרותיה תמיד שהיא מעדיפה לשכור נכסים.
ARK תהיה חלק ממותג העל We Company ולפי דיווח של בלומברג אמורה לנהל בשלב ראשוני כ-3 מיליארד דולר הכוללים בתוכם מיליארד דולר מחברת הנדלן הקנדית Ivanhoé Cambridge Inc. לפני כמעט חצי שנה, We Companyהגישה תשקיף חסוי לקראת הנפקה לרשות ני"ע האמריקאית אך החברה עדיין אינה חושפת את תאריך ההנפקה המיועד.
על אף שסופטבנק הודיעה כבר בתחילת השנה שתצמצם באופן משמעותי את המשך ההשקעה שלה בחברה ל-2 מיליארד דולר במקום 16 מיליארד שתוכננו, ב-WeWork מציינים שסך תזרים המזומנים שלהם וההתחייבויות העתידיות להשקעה עומדות נכון להיום על 5.9 מיליארד דולר (אלה כוללים 1.5 מיליארד שסופטבנק התחייבה אליהם עד אפריל 2020).
הנפקה: עם הפסדים של 2 מיליארד דולר WeWork יוצאת לבורסה