הבורסה החליטה לפצל את שני ענפי הנדל"ן, בנייה ונדל"ן מניבף לקראת שני מדדים חדשים בהתאמה, בשל הבדלי הסיכון ביניהם
הבורסה לניירות ערך בתל אביב החליטה לפצל את חברות ענף הנדל"ן הנסחרות בה לשני תתי-ענף נפרדים – נדל"ן מניב ובנייה. לקראת השקה אפשרית של שני מדדים חדשים בהתאם, שניתן להעריך כי תגיע בהמשך.
כך למדד ת"א נדל"ן עשויים להצטרף שני מדדים נוספים: האחד ירכז את מניות חברות הנדל"ן המניב והאחר את חברות הנדל"ן לבנייה.
בבורסה הסבירו כי "אופי פעילותן של החברות העוסקות בנדל"ן מניב והסיכון הנובע מפעילותן שונה מאופי הפעילות של החברות העוסקות בבנייה ומהסיכונים הנובעים מפעילות זו".
עוד אמרו "בדיקת עמידת החברות בקריטריונים תתבצע על סמך דוחות כספיים שנתיים בלבד, וזאת בשל הביאורים המקיפים המופיעים בדוחות השנתיים, ולפיכך עדכון הסיווג הענפי של ענף הנדל"ן יבוצע רק אחת לשנה – בסוף חודש יוני. מועד פיצול הענף מתוכנן לסוף יוני 2019".
מדד הנדל"ן הנוכחי בבורסה, שהושק במסגרת רפורמת המדדים של הבורסה החליף את המדד נדל"ן 15 והתרחב לקצת יותר מ-70 חברות משני הענפים המוזכרים, בשווי שוק כולל של כ-128 מיליארד שקל.
בבורסה הסבירו כי ענף נדל"ן מניב, העיקרי יותר, יכלול חברות המחזיקות בנכסים המניבים להן הכנסה שוטפת. אלו כוללים נכסי מסחר, תעשייה, משרדים, לוגיסטיקה, מגורים, מלונאות, דיור מוגן וקרנות השקעה בנדל"ן (ריט). כדי להיכנס אליו צריך לעמוד בשני תנאים – לפחות 60% מההכנסות השנתיות הן מעסקי נדל"ן מניב ולפחות 60% מנכסי החברה.
רף היציאה מתת-הענף נדל"ן מניב יהיה לחברות שירדו מתחת לשני הקריטריונים הבאים במצטבר: מתחת ל-50% מהכנסות החברה על פי דו"חות כספיים מאוחדים שנתיים יהיו מעסקי נדל"ן מניב, וגם מתחת ל-50% מהנכסים על פי מאזן מאוחד שנתי של החברה יהיו נדל"ן מניב. נכון להיום ועל פי הקריטריונים הללו, תת-ענף זה יכלול 51 חברות מניות, מתוכן 42 חברות הכלולות במדדי הבורסה, ששוויין הכולל עומד על כ-110 מיליארד שקל.
המדד צפוי לכלול 51 חברות, 42 מתוכן כבר כלולות במדדי הבורסה, בשווי כולל של כ-110 מיליארד שקל.
ענף הבנייה יכלול את החברות העוסקות בייזום בניה, קבלנות, התחדשות עירונית ותשתיות, ולפי הנתונים צפוי לכלול 40 חברות, מתוכן 30 כלולות במדדי הבורסה, בשווי מצרפי של כ-18 מיליארד שקל.
בסך הכל, בבורסה כיום כ-90 חברות מענף הנדל"ן, בשווי שוק כולל של כ-133 מיליארד שקל, נוסף על עוד כ-50 חברות אג"ח.
העליון אישר חריגה מתוכנית המתאר העירונית עבור מיזם פרטי של מגורי סטודנטים, משום שיש בהם אינטרס ציבורי
בית המשפט העליון קבע כי מוסדות תכנון יכולים לראות במיזם פרטי של מגורי סטודנטים אינטרס ציבורי, המצדיק חריגה מתוכנית כוללנית.
הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה בתל אביב אישרה ליזמים פרטיים להקים מבנה מגורים בן 16 קומות ברחוב בשכונת רמת אביב בתל אביב בחריגה מתוכנית המתאר העירונית, שיפוץ ושיקום המבנה הקיים בשטח והוספת קומה נוספת, ותוך התחייבות כי המבנה ימשיך לשמש בייעודו הסטטוטורי למגורי סטודנטים בהיקף של לפחות 200 מיטות. הוועדה המחוזית דחתה את טענות המתנגדים, תושבי האזור, שטענו כי אין לראות בחיוב בהפעלת מעונות סטודנטים על בסיס מסחרי מטלה ציבורית המצדיקה את אישור התוכנית בכללותה, לרבות זכויות הבנייה למגורים שהוספו בה .
ועדת המשנה לעררים של המועצה הארצית, שאליה הוגש ערר על החלטת הוועדה המחוזית, דחתה גם היא את הערר, תוך שהיא מציינת את החשיבות שיש לתוספת מעונות סטודנטים גם על בסיס מסחרי.
לפי העליון: "המדובר במיזם פרטי, אך חזקה על הרשויות כי סברו שאינטרס ציבורי זה חשוב דיו על מנת לאשר לבעלים חריגה של ממש מהתכנית הכוללנית"
המתנגדים ערערו לבית המשפט העליון על החלטת בית המשפט המנהלי, שדחה גם הוא את הערעור. העליון דחה את טענת המתנגדים וקיבל את נימוקי בית המשפט המנהלי. בית המשפט גם כתב "למעלה מן הצורך נאמר כי איננו רואים להתערב בשיקולי הוועדה המקומית והוועדה המחוזית, שסברו כי יש אינטרס ציבורי של ממש בהעמדת מגורי סטודנטים בהיקף של 200 מיטות. אכן, המדובר במיזם פרטי, אך חזקה על הרשויות כי סברו שאינטרס ציבורי זה חשוב דיו על מנת לאשר לבעלים חריגה של ממש מהתכנית הכוללנית".
עורך הדין שליווה את יזמי התוכנית בהליך התכנוני, עפר טוויסטר, אמר כי "החלטה זו מהווה נדבך נוסף בהחלטת מוסדות התכנון ובתי המשפט להכיר בכך שיש מקום להסתייע בשוק הפרטי לצורך מתן מענה לצרכים ציבוריים. כך היה למשל בעניין גני הילדים, אשר מוסדות התכנון הכירו בצורך בהקמתם גם מקום בו מדובר בקרקע וביוזמה פרטית, וכך עכשיו לגבי מעונות סטודנטים, כאשר הן מוסדות התכנון (הוועדה המחוזית לתכנון ולבניה תל אביב והמועצה הארצית) והן בתי המשפט (ביהמ"ש לעניינים מנהליים ובית המשפט העליון) הבהירו כי גם מעונות סטודנטים פרטיים יכולים להיות מוכרים כצורך ציבורי".
מגל חתמה על הסכם ל-34 חודשים בהיקף 7 מיליון דולר, שלפיו תתחזק מערת לזיהוי חדירה בגבולות
חברת מגל מערכות בטחון הודיעה כי חתמה על חוזה בהיקף של 7 מיליון דולר, לתקופה של 34 חודשים, לתחזוקת מערכות לזיהוי חדירה בגבולות. במסגרת החוזה מגל תתחזק מערכות שהותקנו קודם לכן בגבול של מעל ל-200 ק"מ.
על הרכישה אמר דרור שרון, מנכ"ל מגל: "הזמנה זו משקפת כיצד המערכות שלנו מגנות בהצלחה על גבולות בינלאומיים וכן את האמון שרוחש הלקוח הממשלתי העומד מאחוריהן לטכנולוגיות ולשירות שלנו. יתר על כן, הזמנה זו תואמת לאסטרטגיה לטווח ארוך שלנו להגדלת הכנסות חוזרות, באמצעות מתן שירותי תחזוקה ארוכי טווח ללקוחותינו ברחבי העולם."
מגל מערכות בטחון היא חברה בינלאומית העוסקת במתן פתרונות ומוצרים לאבטחה משולבת – פיזית ווידאו. במהלך 50 השנה האחרונות סיפקה מגל פתרונות כוללים ומותאמים לצרכי מאות לקוחות בלמעלה מ-100 מדינות
מגל מפתחת ומספקת פתרונות כוללים ואינטגרטיביים, להגנת אתרים רגישים כנגד ואיומים פיזיים, המנוהלים ע"י מערכת FORTIS4G לניהול היברידי של אבטחה פיזית עם אבטחת סייבר (PSIM). הפתרונות מבוססים על סל ייחודי של גלאים להגנה היקפית, פתרונות טמ"ס* לניהול וניתוח וידאו חכם (IVA
מגל סיימה את הרבעון הרביעי של 2018 בהפסד של 250 אלף דולר, בהשוואה לרווח של 291 אלף דולר ברבעון המקביל לו ב-2017. הכנסותיה של מגל צמחו ב-13% ברבעון הרביעי של 2018 בהשוואה למקביל, והסתכמו ב-26 מיליון דולר. מגל נסחרת לפי שווי שוק של 119 מיליון דולר, לאחר עלייה של 13% מתחילת 2019.
סומוטו צפויה למכור את כל נכסיה לצביקה בארינבוים עבור 50 מיליון דולר לפני מס, 75 העובדים לא יפוטרו
דירקטוריון סומוטו, העוסקת בפרסום באינטרנט, אישר הצעה לרכישת כלל פעילותה העסקית של החברה, באמצעות מכירת נכסיה לצביקה בארינבוים תמורת 50 מיליון דולר. מכירת פעילות החברה היא עבור תמורה מקסימלית של כ-50 מיליון דולר. כלל עובדי הקבוצה, כ-75 איש המועסקים כולם בישראל, עתידים להמשיך בעבודתם במסגרת החברות הנרכשות. דירקטוריון החברה יעדכן בשבועות הקרובים לגבי תחומי הפעילות שבהם תפעל החברה וכן לגבי היקף הדיבידנד שיחולק אם תושלם העסקה.
התמורה המקסימלית לחברה, עם השלמת העסקה ובהתקיים עמידה מלאה ביעדים וכן פרעון מלא של הלוואת מוכר שתינתן לרוכשת לצורך מימון חלק מתמורת המכירה, לרבות הריבית בגינה, צפויה לעמוד על כ- 50 מיליון דולר לפני מס. במסגרת העסקה ישולם לחברה, במועד השלמת העסקה, תשלום שאינו מותנה בסך 36.72 מיליון דולר.
תשלום נוסף של 48% מסך הרווחים, לפני הוצאות מימון, מסים, פחת והפחתות (EBITDA) של החברה וחברות הבנות בגין החודשים אפריל ומאי 2019, אך לא יותר מ- 1.54 מיליון דולר (שישולם לחברה בתום שלושה חודשים ממועד השלמת העסקה) ותשלום מבוסס יעדים, של עד 11 מיליון דולר, ישולם לחברה בתום 3 שנים ממועד סגירת העסקה ובכפוף לעמידה ביעדים. סומוטו תעמיד לרוכשת ביום סגירת העסקה הלוואת מוכר לשנתיים הנושאת ריבית של 5.4%, בסך של כ- 7.4 מיליון דולר, המהווה 20% מגובה התשלום בסגירת העסקה.
העסקה כנראה תושלם עד 1 ביוני 2019. לחברה קיימת זכות Go-Shop לבחון אקטיבית הצעות אחרות למכירת פעילות החברה ובכך למקסם את התמורה לבעלי המניות.
סומוטו (ת"א: סמטו), היא חברה ישראלית בעלת פעילות גלובלית, המתמחה בשיווק ופרסום באינטרנט, בוידאו ובמובייל ובהפצת תוכנות ואפליקציות עבור סביבות PC, Androidו-iOS,.
לדברי שוקי אברמוביץ, יו"ר סומוטו: "אני גאה מאוד על חתימת עסקה מצויינת לחברה ולבעלי מניותיה, סומוטו הצליחה לייצר תזרימי מזומנים עודפים ולחלק דיבידנד בהיקפים משמעותיים לבעלי מניותיה לאורך השנים האחרונות. עד סגירת העסקה, לחברה קיימת זכות Go-Shop במסגרתה החברה תבחן הצעות נוספות ככל שתתקבלנה וזאת במטרה למקסם את התמורה לבעלי המניות. הנהלת החברה, בראשות מנכ"ל החברה אסי יצחיאק וכלל עובדיה, תמשיך לנהל את הפעילות גם לאחר מכירת הנכסים, כחברה פרטית. לאחר השלמת העסקה, בהנחה של עמידה מלאה ביעדים, פרעון הלוואת מוכר והריבית בגינה ובתום תקופת העמידה ביעדים, ובהתעלם מהשלכות מס ככל שתתקיימנה והוצאות בגין השלמת העסקה, לחברה תעמוד יתרת מזומנים בהיקף של עד כ- 65 מיליון דולר, הכוללים, נכון לסוף רבעון ראשון של 2019, קופת מזומנים נטו של 14.5 מיליון דולר. דירקטוריון החברה יעדכן בשבועות הקרובים לגבי תחומי הפעילות בהם תשקול החברה לפעול וכן לגבי היקף הדיבידנד שיחולק ככל שתושלם העסקה."
לאחרונה פרסמה סומוטו תוצאות כספיות חזקות לרבעון הרביעי ולשנת 2018 כולה, עם שיפור משמעותי בשיעורי הרווחיות. בשנת 2018 ההכנסות הסתכמו בכ- 54.3 מיליון דולר, EBITDAשנתית של כ- 13.4 מיליון דולר, רווח תפעולי של כ- 7.2 מיליון דולר , רווח נקי של כ- 5.3 מיליון דולר ותזרים מזומנים מפעילות שוטפת של כ- 13.6 מיליון דולר.
אחים דוניץ רוכשים מגינדי השקעות זכויות לבניית אלף דירות ברמת השרון ובגבעתיים וחניון תמורת 55 מיליון שקל
האחים דוניץ מרחיבה את פעילות ההתחדשות העירונית ורוכשות חברות בנות של גינדי השקעות, הכוללות רכישת זכויות לבניית של כ-1,000 דירות בפרויקטים של פינוי-בינוי ברמת השרון וגבעתיים וכן זכויות לאחזקה בחניון בתל אביב תמורת 55 מיליון שקל. הרכישה תמומן בדרך של העמדת הלוואת בעלים לחברה הנרכשת, שתשמש לפירעון הלוואה קיימת שנטלו גינדי השקעות והחברה הנרכשת מגוף מוסדי. כ- 7.5 מיליון שקל יופקדו בנאמנות לאחר מועד חתימת העסקה ועד להשלמת העסקה.
נכון למועד החתימה החברה הנרכשת היא בעלת זכויות בפרויקט פינוי בינוי בגבעתיים, מחזיקה 75% מהונה המונפק והנפרע של חברת פרויקט בתחום הפינוי בינוי ברמת השרון ו- 25% מהונה המונפק והנפרע של חברה המחזיקה בחניון בתל אביב יפו.
לפרויקטים של החברה הנרכשת, יש תב״ע מאושרת ולמעלה מ-80% חתימות דיירים. הפרויקטים הללו מצטרפים לפרויקט בינוי-פינוי בראשון לציון של כ-1400 יחידות דיור הנמצא בבניה מתקדמת ולעוד פרויקטים גדולים של פינוי בינוי בתל אביב ובגבעתיים הנמצאים בשלבים שונים, כך שלאחר העסקה היקף הדירות של החברה בהתחדשות עירונית יעמוד על כ-3000 דירות.
לדברי סים אחיעזרא, מנכ"ל אחים דוניץ, "שני הפרויקטים הללו מייצגים את מדיניות החברה לבנות באזורי ביקוש, והניסיון הרב שלנו בהתחדשות עירונית יאפשר לנו לעשות זאת על הצד הטוב היותר. הפרויקטים ממוקמים באזורים טובים בערים שלהם, ושניהם כבר עברו את השלבים הבירוקרטיים המשמעותיים של חתימות ואישור תב"ע שמעכבים פרויקטים שנים רבות, מה שאנו מאמינים שיאפשר להוציא את אלו לדרך בקרוב".
חברת אחים דוניץ היא חברה ציבורית הפעילה מזה כ-50 שנה. לדברי החברה, היא מהחלוצות בתחום ההתחדשות העירונית והראשונה ליישם את הקונספט של בינוי פינוי שבו קודם בונים, מאכלסים את הבניין החדש ורק אז הורסים את הישן. היא עושה זאת למשל בפרויקט ענק בקריית האמנים הכולל פינוי של 276 דירות ובניית כ- 1400 דירות ב-14 מגדלים בני 25-35 קומות. הפרויקט נמצא בשלב מתקדם כאשר 5 מגדלים כבר אוכלסו. לחברה שני פרויקטים נוספים של התחדשות עירונית בשלבי תכנון. האחד במתחם הנמצא בשכונת יד אליהו בתל אביב, הגובל ממערב בגן וולפסון וממזרח בגבעתיים. המתחם משתרע על פני כ-15 דונם ומורכב ממספר בניינים ובהם 150 דירות ושטחי מסחר, במקומם תבנה החברה כ- 450 דירות. בנוסף, החברה מקדמת פרויקט ברחוב המרי בגבעתיים. לחברה פרויקטים רגילים בשלבים שונים בהיקף של למעלה מ-1000 דירות ובהן כ-350 יח"ד בגני תקווה, כ-250 יח"ד ברחובות, וכ- 1000 יח"ד באשדוד.
אובר מתכננת להנפיק בשווי 120 מיליארד דולר, היא תנסה לגייס כ-10 מיליארד דולר
אובר, ענקית התחבורה השיתופית, מתכננת להנפיק לפי שווי שוק מוערך של כ-120 מיליארד דולר. על פי פרסומים של סוכנות רויטרס היא תנסה לגייס לפחות כ-10 מיליארד דולר.
דוחות אובר אמנם לא עברו אשרור של הרשויות הבורסאיות, אך אפשר להבין מהם את ביצועי החברה בשנה האחרונה. ב-2018 דיווחה אובר על הכנסות של יותר מ-11 מיליארד דולר. כמחצית מהן הגיעו מפעילותה מחוץ לארה"ב.
הרווח הגולמי שלה עמד על כ-997 מיליארד דולר אך לאחר תיאום הרווח הפך להפסד של כ-1.85 מיליארד דולר, בשל השקעת חלק ניכר מהונה בתפעול בפיתוח של טכנולוגיות ועסקים חדשים. בסך הכל החברה הצליחה לצמצם את ההפסדים – אך גם מגמת הגידול שלה נבלמה עקב ההאטה בהשקעות החיצוניות.
ההנפקה של אובר מיועדת למאי הקרוב. השאיפה של אובר היא להפוך להיות כלבו של עולם התחבורה, מעין אמזון. היא החלה לפתח סדרה של עסקים חדשים, כגון שירות משלוחי מזון, השכרת אופניים וקורקינטים חשמליים כמו גם שירות תובלה ולוגיסטיקה לעסקים.החברה גם משקיעה מאות מיליוני דולרים בפיתוח טכנולוגיות נהיגה אוטונומית, אך על פי דיווחים של הוול סטריט ג'ורנל היא תנסה למצוא משקיעים חיצוניים לחטיבה הזו כדי לצבור את אמון המשקיעים.
תחילה החברה סבלה מדימוי שלילי שפגע לא פעם במותג שלה בעיקר בגלל התנהלות המייסד והמנכ"ל הראשון שלה. למשל קמפיין ברשתות החברתיות שקרא למשתמשים למחוק את האפליקציה מהמכשירים בעקבות אירועים של התנכלות לעובדים ותקיפות מיניות של נוסעות שהחברה ניסתה להעלים. המצב השתפר מאוד לאחר שהדירקטוריון פיטר את קאלניק, המנכ"ל המייסד, ומינה במקומו את המנכ"ל הנוכחי דארה קוסרשאהי שהצליח לייצב אותה.
ליפט, מתחרתה הגדולה של אובר, יצאה להנפקה לפני כחודש. מנייתה נסחרה בכ-88 דולר בתחילת הדרך, אך מהר מאוד איבדה גובה וכיום היא נסחרת בכ-60 דולר בממוצע. ליפט זוכה לשווי שוק של כ-17.4 מיליארד דולר, הרבה פחות מהערכות השוק על אובר.
דיסני בצעד שנועד לערער את השליטה של נטפליקס בשוק הסטרימינג דיווחה על שירות ב-7 דולרים בחודש, שני דולרים פחות מנפליקס
דיסני חשפה את המחירים של שירות הסטרימינג שלה. בצעד שנועד לשבור את השוק ולערער על השליטה של נטפליקס בשוק,ומניית דיסני זינקה ב-12% לשיא כל הזמנים.
לפי הדיווח, מחיר שירות הסטרימינג החדש שלה יהיה 7 דולרים בחודש או 70 דולר בשנה, ויכלול סרטים וסדרות טלוויזיה חדשים וקלאסיים, לעומת 9 דולרים בנטפליקס עבור השירות הבסיסי שלה. האנליסטים ציפו כי מחיר השירות של דיסני יעמוד על 7.5 דולרים בחודש.
שירות המנויים החדש יהיה ללא פרסומות וייקרא דיסני פלוס. ההשקה מתוכננת ל-12 בנובמבר בארה"ב, ודיסני מתכוונת להתרחב לשווקים הבינלאומיים הגדולים לאחר מכן.
בנוסף לסרטים ולסדרות של דיסני, השירות יכלול תכנים מעולם הקומיקס של מארוול, ומותגים פופולריים נוספים כמו מלחמת הכוכבים, אולפן האנימציה פיקסר, ערוץ הנשיונל ג'יאוגרפיק ומשפחת סימפסון השיככת לפוקס.
החברה הציבה יעד של השגת 60-90 מיליון מנויים, ורווחיות ב-2024. במקביל, עוד החברה מתכננת להשקיע מעט יותר ממיליארד דולר במימון תכנים מקוריים בשנה הבאה ועוד 2 מיליארד דולר עד 2024.
כדי לקדם את השירות החדש היא חתמה על חוזים עם רוקו וסוני להפצת דיסני פלוס במכשירי סטרימינג וקונסולות משחקים. התכנון הוא גם להפוך את השירות לזמין בטלוויזיות חכמות, טאבלטים ומכשירים נוספים.
דיסני החליטה להיכנס לשוק הדיגיטלי בעקבות תופעת האנשים המתנתקים מכל שירותי הכבלים ומסתפקים בסטרימינג. כך למשל, בעוד ערוץ הספורט ESPN שבבעלות דיסני סובל בשנים האחרונות מירידה במספר המנויים, נטפליקס גדלה, וכיום יש לה 139 מיליון לקוחות ברחבי העולם.
כדי להרחיב את היצע התכנים, בדיסני רכשו לאחרונה זכויות על סרטים וסדרות מפוקס המאה ה-21 של רופרט מרדוק, בהם הסרט אווטאר. בנוסף, בדיסני מתכננים להציע תכנים מקוריים.
"אנחנו מציגים אסטרטגיה אגרסיבית", אמר מנכ"ל דיסני בוב איגר. "אנחנו חייבים לקחת את זה ברצינות ובמחויבות מלאה". הוא ציין כי אין בכוונתו להאריך את החוזה שלו המסתיים ב-2021.
מלבד נטפליקס פועלות בשוק אמזון והולו ואן.בי.סי, גם וורנר מדיה ואפל מתכננות להשיק שירותי סטרימינג.
מה שכר הלימוד באוניברסיטאות בארצות הברית ומה בהרווארד המקבלת מענקים בשווי ממוצע של 53 אלף דולר
חושבים שהלימודים בישראל יקרים? נסו ללמוד בארצות הברית. שכר הלימוד שם רק עולה, וביוקרתיות יותר הוא מגיע לעשרות אלפי דולרים לשנה. ולכן גם חובות הסטודנטים גדלים. סך החובות של סטודנטים אמריקאים עמד ברבעון הרביעי של 2018 על 1.5 מיליארד דולר.אלו לא כוללים עלויות נוספות כמו ספרי לימוד ונסיעות.
המוסדות היקרים יותר הם בתי ספר פרטיים כמו הרווארד, פרינסטון וסטנפורד שלבוגריהם שיעורי הצלחה מהגבוהים ביותר בארה"ב, עם המשכורות הגבוהות ביותר במדינה. בשנת הלימודים 2018-2019 שכר הלימוד במוסדות האקדמיים הפרטיים עמד על 35,830 דולר בממוצע. אבל סטודנטים רבים משלמים פחות משכר הלימוד הנקוב בזכות מלגות ומענקים כך ששכר הלימוד הממוצע ב-2019 עמד על 14,610 דולר.
שכר הלימוד והעמלות באוניברסיטת קולומביה ל-2018-2019 היה 59,430 דולר לשנה, יותר מ-10,000 דולר ויותר מאשר בהרווארד באותה השנה. בהרווארד שילמו הסטודנטים 46,340 דולר באותה שנת לימודים, ב-MIT עלות שכר הלימוד הייתה 51,800 דולר לשנה . באוניברסיטת קליפורניה UCLA שכר הלימוד היה נמוך משמעותית והסתכם ב-13,200 דולר לשנה.
שכר הלימוד בהרווארד הוא 47,700 דולר בשנה, ועלות הלימודים בו יכולה להגיע אף ל-78,000 דולר, אבל בזכות המלגות סטודנטים רבים משלמים לבסוף הרבה פחות. על פי אתר האינטרנט של הרווארד עלות שכר הלימוד בשנת הלימודים 2019-20 היא 47,730 דולר העמלות הן 4,195 דולר, ועלות המגורים והכלכלה הן 17,682 דולר מה שמסתכם ב-69,607 דולר בשנה.
עם הוצאות פרטיות נוספות כמו ספרי לימוד (4193 דולר) ועלויות נסיעה (4,400 דולר), סך העלויות של שנת לימודים במוסד היוקרתי הוא בערך 74,000-78,000 דולר – עלייה לעומת 71,650-76,650 דולר בשנה שעברה.
לפי נתונים מהרווארד בערך 70% מהסטודנטים באוניברסיטה מקבלים סיוע כספי כלשהו, וכי סטודנטים שהוריהם מרוויחים פחות מ-65 אלף דולר בשנה אינם מצופים לשלם דבר. המענק הממוצע הוא 53 אלף דולר. משפחות של סטודנטים שמקבלים מלגות משלמות 12 אלף דולר בממוצע מדי שנה על השכלתם, ושסטודנטים ממשפחות שמרוויחות בין 65 ל-150 אלף דולר בשנה משלמות בין 0% ל-10% מהכנסתן על ההשכלה של ילדיהן. הסיבה שבהרווארד התמיכה הכספית בסטודנטים כל כך גבוהה היא שבית הספר מקבל תרומות ומענקים בשווי מוערך של 40 מיליארד דולר.
שירות באבל, המשותף לווייה ולדן, מציע מודל של הזמנת מיניבוסים באמצעות האפליקציה, לתחנת אוטובוס הקרובה לבית הלקוח ובזמן שלו
תחבורה ציבורית שיתופית בישראל? הגיע הזמן. התחבורה פועלת באמצעות שירות "באבל" – ניסוי משותף לחברת דן ולויה הישראלית, בחסות משרדי התחבורה והאוצר. באבל יפעיל 100 מיניבוסים, שאפשר יהיה להזמין בעזרת אפליקציה. האפליקציה תתאים את לוחות הזמנים ומסלולי הקווים לביקושי הנוסעים, כך שייווצר המסלול שהוא המתאים ביותר לכולם. איסוף הנוסעים יהיה מתחנת אוטובוס קרובה לבית הנוסע, שידע בדיוק מתי עליו לחכות שם והנסיעה לא תהיה ישירה ליעד, אך מיועדת להיות מהירה יותר מזו של אוטובוס. העלויות זולות משל מוניית ולוחות הזמנים יהיו גמישים יותר משל אוטובוס.
תעריף הנסיעה במערך קווי המיניבוסיםינוע בין 10-12.5 שקל לנסיעה בשעות השפל, ו-15 שקלים בשעות השיא, בין השעות 06:30 ל-09:30 בבוקר ובין 15:00 ל-18:30. אזרחים ותיקים יהיו זכאים להנחה של 50%. בנוסף, ניתן יהיה לרכוש כרטיסיית מנוי של עשר נסיעות במחיר של 120 שקל, ותינתן אפשרות למעסיקים לרכוש נסיעות עבור עובדיהם. התשלום יהיה דרך האפליקציה, מבלי לשלם או לתקף כרטיס בתוך המיניבוס. המדינה תסבסד כמחצית מעלות הניסוי, בסכום שמוערך בכ-50 מיליון שקל בשנה. השירות יפעל, בשלב הראשון, בצפון תל-אביב ומרכזה, בגבעתיים ובמרבית חלקי רמת גן. שעות הפעילות יהיה בין 6:00 ל-22:00, בימים ראשון עד חמישי.
הניסוי בתל אביב מיועד להיות הראשון מתוך ארבעה ניסויים מהסוג הזה שיתחילו בחודשים הקרובים. בנוסף לו, אגד תפעיל 50 מיניבוסים בהזמנה בירושלים, שיוזמנו וינוהלו במערכת ניהול ביקוש ומסלולים של ויה, ו-50 נוספים בחיפה שינוהלו במערכת חדשה של Moovit. בערי דרום שרון (כפר סבא, רעננה והרצליה) יופעל שירות דומה, בהיקף 50 מיניבוסים, בידי חברת מטרופולין, שטרם בחרה בשותף טכנולוגי.
מטרת הניסוי לבחון אם נוסעי כלי רכב פרטיים יעברו אליו ולא להחליף את נוסעי התחבורה הציבורית ההמונית, אוטובוסים ורכבות. משום שאם נהגי מכוניות לא ימהרו לשנות הרגלים, אך משתמשי תחבורה ציבורית ישלמו מעט יותר, כמות כלי הרכב תעלה באזורי הביקוש הפקוקים.
ויה הישראלית הוקמה ב-2012 בידי ד"ר דניאל רמות וד"ר אורן שובל ומפעילה מפעילה בעצמה שירותי היסעים בכמה ערים בארה"ב, ובראשן ניו-יורק. באירופה פועל שירות Via Van של ויה ומרצדס, שהשקיעה בויה 250 מיליון דולר. ויה גם מספקת תוכנות ניהול תחבורה לערים ולחברות שונות, כפי שתעשה בישראל עם דן. בטווח הארוך, החברה מנסה לפתח מעין "מערכת הפעלה" לניהול כל סוגי התחבורה בערים.
מעודכן ל-04/2019
בצעו סריקה, בדקו עם גלאי או אפליקציה, כבו אורות והדליקו פנס – כל השיטות לגילוי מצלמה נסתרת
אייר.בי.אנד.בי הפכה עם השנים לפתרון משתלם עבור תיירים, המאפשר לחסוך בעלויות ולראות עוד מקומות שאינם מלכודות תיירים. אך מבחינת בטיחות, עדיין אין פתרונות מלאים למרות מאמציה של אייר.בי.אנד.בי. כך לאחרונה התגלו כמה תקריות שבהן התגלה כי המארחים התקינו מצלמות נסתרות בחדרי הבתים, כולל בחדרים האינטימיים.
?אומנם באייר.בי.אנד.בי השעו את חשבון המארח וזיכוי את האורחים, אך הנזק כבר נעשה. אז איך מתמודדים .
בכניסתכם לדרה אל תוותרו על בדיקה פיזית וסריקה של הדירה. חפשו משהו חריג כמו חורים קטנים במרכז החדר או במכשירים, בכבלים, וכן אורות . מהבהבים. אלו יכולים להיות בפתחי האוורור, במנורות, במכשירי רדיו וכדומה. כדאי גם לסרוק מראות.
היום יש גם אפליקציות לסריקת ציוד הקלטה. תוכלו לגלות תדרים של ציוד הקלטות. או גילוי אופטי. אפשר גם לרכוש גלאי מקצועי, הנחשב מאוד אמין. גלאי כזה אפשר למצוא בחנויות ציוד ריגול. האפליקציות החינמיות נחשבות פחות אמינות.
כיבוי מוחלט של האורות ידליק נורה אדומה המעבירה את המצלמה לצילום במצב חשוך. גם.בכיבוי אורות ובאמצעות הדלקה של פנס רגיל או בסלולרי תוכלו לראות השתקפות של אור במכשירים שונים, שזו כנראה השתקפות של המצלמה. בהנחה שלמצלמה יש עדשה מסוג כלשהו, שימוש במכשיר שיש לו מקור אור בהיר יאפשר לסרוק לחיפוש השתקפות מהעדשה
לפי ההנחיות הנוכחיות של Airbnb, מותר למארחים להציב מצלמות באזורים משותפים, כמו הסלון, בחצר או במטבח. החוקים מחייבים את המארחים לחשוף בפני האורחים את השימוש במצלמות, והאורחים נדרשים להסכים לכך לפני ההזמנה. בכל מקרה, המצלמות אינן מותרות באזורים המוגדרים ככאלה הדורשים "פרטיות סבירה" כמו חדרי שינה או שירותים. אם בכל זאת אתם מוצאים מצלמה צריך לפנות לשירות לקוחות.
פאנליים סולאריים מייצרים חשמל – אתם יכולים לשים פאנלים על הגג (אפילו בחצר) ולהינות מהשקעה שמניבה תשואה נאה – ככה תחסכו בחשבון החשמל (וגם תרוויחו אם "תמכרו" חשמל לאחרים).
ההשקעה לרוב היא עשרות אלפי שקלים ואתם מחזירים את ההשקעה בתוך 7 עד 9 שנים (תשואה של 13%-15% בשנה)
עד עתה ידענו שההשקעה בפאנלים סולאריים עבור צריכה בחשמל היא השקעה גדולה. אבל לפי מומחים בענף, היום הכדאיות להתקנת מערכת שכזו היא גבוהה.
הסיבה היא פטורים ממיסים למשקיעים כגון מס הכנסה, מס ערך מוסף, היטל השבחה וארנונה, שהופכים את התקנת המערכת הסולארית בימינו לעסקה כדאית. בדצמבר 2016 הסירה הממשלה את הדרישות הכבדות שחסמו רבים מלהתקין פאנלים סולאריים בביתם ולהתחיל לייצר חשמל.
הפטורים חלים על מערכות שיכולות לחסוך סכומים גבוהים שיכולים להגיע ל- 24,000 שקלים בשנה, כלומר, מערכת סולארית ביתית שתייצר בין 23 ל- 25 קילוואט על שטח גג שינוע בין 200 מ”ר לעד 250 מטר רבוע. ובמרבית המערכות כיום קיימת יכולת ייצור חשמל של 8-10 קילוואט
חברת החשמל מציעה שני מסלולים להפיכת הפאנלים הסולאריים למשתלמים כלכלית. הראשונה מאפשרת לקבל נקודות זכות על כל קילו וואט שאתם מייצרים, בכך, אם צרכתם 15 אלף קוט"ש וייצרתם 14 אלף, תשלמו רק על ההפרש. אם ייצרתם 20 אלף, יש לכם 5,000 קוט"ש זכות בחברת חשמל שתישמר לזכותכם למשל 24 חודשים.
למרות שאתם משלמים 55 אגורות לכל קילו ואט, חברת החשמל תשלם לכם כ-27 אגורות לכל קילו ואט, שזו עלות הייצור. נכון לעכשיו אם תחתמו על הסכם כזה הוא יהיה תקף לעשר שנים בלבד. בנוסף, תקנות מס ההכנסה כרגע מגבילות את היכולת של אדם פרטי להרוויח מייצור חשמל בביתו לעד 24 אלף שקל בשנה.
אם תבחרו במסלול של נקודות זכות, תקבלו חשמל בשווי של 9350 שקלים. סכום שיכול לכסות את כל עלות החשמל השנתית. אם תבחרו במסלול שבו תקבלו רק כסף, תרוויחו על אותה שנה 4590 שקל. ולא, לא ניתן לעבוד במסלול נקודות זכות עד שמכסים את הצריכה. לכן חשוב לא להתקין יותר מדי פאנלים סולאריים שיגדילו את הצריכה.
אלא שבגלל טעוית עבר של חברות פאנלים שפטו את הרגל, תדמית לא מעודכנת על מיסים ויוקר הפאנל עצמו והעדר הסברה, רבים בוחרים שלא להתקין פאנלים בביתם.
מונה נטו
עד היום הייתה שיטת “מונה נטו”, שלפיה בעלי הבתים שהתקינו מערכת סולארית על גג ביתם קיבלו הנחות בחשבון החשמל כנגד החשמל אותו הם ייצרו באמצעות המערכת שלהם. בשיטה זו התקנת פאנלים סולאריים בשטח גג של 70 מ”ר ומעלה רווחית בעבור בעלי הבתים. על פי חישוב זה, בגג ששטחו 100 מ"ר, הפאנלים הסולאריים יחסכו כמעט 10,000 בשנה. 900 שקל לכל מ"ר. רשות החשמל עדכנה לאחרונה את התוכנית והפכה אותה ליותר משתלמת.
כמה עולה התקנת פאנלים סולאריים
כך אפשר לחסוך כמעט חצי מסך חשבון החשמל, לפני חישוב עלות התקנת המערכת הסולארית על הגג. עלות של התקנת מערכת פאנלים סולאריים היא כ-70 אלף שקל.
עלות השירות היא 600-1000 שקל לשנה. את הפאנלים צריך לשטוף בין 3-6 פעמים בשנה, כשעלות שטיפה היא 250-300 שקל לכל פעם. אורך חיי
.הפאנלים הוא 25 שנה. לאחר מכן יש להחליפם
13% תשואה
תוך 7 עד 9 שנים מחזירים את ההשקעה. ולאחר מכן מתחילים לחסוך ולהרוויח:אז ניתן להשיג תשואה של 13% לערך על ההשקעה הכוללת.
מלבד העדר ההסברה החיסכון הוא בעיקר חיסכון בהוצאות, ולכן משקיעים רבים לא מפרשים את זה כהשקעה שבא נכנס מזומן או כסף לבנק. בכל מקרה, יש יותר כסף בחשבון.
ירידה במחירים
אומנם פאנלים סולאריים היו יקרים בעבר, אך עם השנים יש ירידה מתמשכת במחירים של הפאנלים הסולאריים ועל כן אלו הופכים להיות יותר ויותר רלבנטיים.
בעבר עלות ייצור מערכת סולארית חצתה את קו מיליון השקלים, והיום עומדת עלות הייצור על רבע מהסכום. ההסבר לכך הוא צניחת מחירי הסיליקון שלפני עשור עלו יותר מ-150 דולר וכיום הם בסך של 15 דולר בקירוב.
קהל היעד
קהל היעד העיקרי הוא בעלי נכסים פרטיים. אבל גם דיירי בתים משותפים יכולים להחליט יחד על התקנת פאנלים סולאריים על גג הבית המשותף,כך לא רק נוצר חיסכון בחשמל אלא גם ערך הנכס עולה.
הלוואות להתקנת פאנלים סולאריים
לפי נציגי ארגון גרינפיס בארץ, “. הלוואה רגילה מחזירים תוך 5 שנים, וכאן ההחזר מגיע תוך 7 או 8 שנים. אנחנו רואים עוד ועוד התאמות בעולם הפיננסי, שלמד כיצד להתמודד עם התחום”.
מי שלוקח הלוואה לצורך התקנת מערכת סולארית חוסך בעצם בחשמל כבר מהיום הראשון להתקנה, אך מתחלק בתועלת הכלכלית העתידית עם המלווה, ואף לוקח סיכון מסוים, במקרה שהמערכת תחדל מלתפקד.
“הבעיה הנוספת היא הרשויות המקומיות”, אמרו בגרינפיס, “כאשר רוצים להקים מערכת גדולה יותר, נוצרים ויכוחים על היטלי השבחה שאין לגביהם ודאות והגובה שלהם גוזל את התשואה של הפרויקט. חברות התקנה הפסידו הרבה כסף במאבקים משפטיים”. אלא שבשנים האחרונות רשות החשמל הסירה חסמים ותיקנה את חוק מונה נטו כך שיתמרץ יותר אנשים להקים פאנלים סולאריים, וגם רשות המסים ביטלה מסים שהפכו את ההשקעה ללא כדאית.
מסטרקאד עתידה להנפיק כרטיס אשראי המיועד למגזר הערבי, אלא שמעטים משתמשים בכרטיס אשראי במגזר. האם הפרסום של הכרטיס יגביר את השימוש באשראי?
מסטרקארד עתידה להנפיק כרטיס חיוב שיכלול הטבות מותאמות למגזר הערבי. המהלך מבוסס על מחקר הבוחן את פוטנציאל השימוש בכרטיסי אשראי של החברה הערבית. המחקר בוצע בעזרת חברת דלויט ובשיתוף ישראכרט, והוא בחן את הרגלי הצריכה והקנייה של החברה הערבית.
התגלה פער גדול בין כלל האוכלוסייה בישראל לחברה הערבית בהיקף השימוש בכרטיסי אשראי. אומנם החברה הערבית מהווה כ-19% מאוכלוסיית ישראל (כ-1.8 מיליון אזרחים), אך ערביי ישראל מחזיקים רק ב-8% מסך כרטיסי האשראי פחות מכרטיס אחד לאדם, לעומת 1.5 כרטיסי אשראי לאדם בשאר האוכלוסייה. זאת לצד רק 40% שמחזיקים חשבון בנק. ל
מבחינת הסכומים החברה הערבית בישראל משלמת באמצעות כרטיס האשראי 14-16 מיליארד שקל בשנה, לעומת 285-290 מיליארד שקל של שאר האוכלוסייה..
יותר שימוש במזומן במגזר הערבי
יש גם הבדלים בין החברה היהודית לחברה הערבית בצורת התשלום (מזומן, כרטיס אשראי, צ'ק או העברה בנקאית) לפי התחומים שונים. 27% מבני החברה הערבית מעדיפים לשלם במזומן שכר דירה, לעומת רק 6% בחברה היהודית. 66% מבני החברה הערבית מעדיפים לשלם חשבונות במזומן לעומת 7% בחברה היהודית. 37% מבני החברה הערבית מעדיפים לשלם במזומן על מכשירי חשמל לעומת 7% בחברה היהודית ו-47% מבני החברה הערבית מעדיפים לקנות רכב במזומן לעומת 21% בחברה היהודית. עוד עולה כי 36% מבני החברה הערבית מקבלים למעלה מ-75% משכר העבודה במזומן לעומת 2% בחברה היהודית.
בעוד בחברה היהודית עולה השימוש בכרטיסי אשראי, בעיקר עבור חיובים לאינטרנט, במגזר הערבי רוכשים פחות באינטרנט בגלל העדר כרטיס. הקטגוריה היחידה שבה החברה הערבית מוציאה יותר בכרטיסי האשראי, בהשוואה לשאר האוכלוסייה בישראל, היא הוצאות הדלק, שם מוציאים 15% יותר.
נשים מעורבות פחות בפעילות פיננסית. ואולם, חוק שכר המינימום מסייע הן לנשים רבות והן לצעירים לצאת לשוק העבודה המאורגן, בו משולמת משכורות בהעברה בנקאית או לכרטיס תשלום נטען. עם זאת, עדיין רוב כרטיסי האשראי בחברה הערבית מוחזקים על ידי הגברים.
הכרטיסים הפופולריים במגזר הערבי
ממחקר שנערך ב-2017 עלה כי כרטיס האשראי הדומיננטי, בשונה מהמגזר הכללי, הוא כרטיס של ויזה כאל (28%). 24% מחזיקים בלאומי קארד ו-20% בכרטיס אשראי מבית ישראכרט. 7% ציינו שהם מחזיקים באמריקן אקספרס ובהתאם לשיעור מחזיקי החשבון בבנק דיסקונט, 6% מחזיקים במפתח דיסקונט.
העדר פרסום
הסיבה העיקרית להעדר כרטיסי האשרי במגזר היא העדר פרסום.
הבנקים ושל חברות האשראי מדלגים על פרסום ממוקד ובשפה הערבית. המגזר הערבי קונה מאותן חברות מסחריות כמו המגזר הכללי ועדיין בהשוואה לכוח הפרסום שלהן, הן אינן מפרסמות בכלי התקשורת בערבית בסכומים משמעותיים.
ההערכות של תקציבי פרסום של המגזר הכללי במדיות בשפה הערבית הם פחות מ-100 מיליון שקל בשנה. זה סכום נמוך בהשוואה להיקף הפרסום בשפה העברית.
נראה כי כרטיס מסטרקארד הוא סנונית ראשונה בכרטיסי האשראי המיועדים להרגלי הצריכה של הציבור הערבי. בעוד בתחום ההלוואות יש כבר כמה וכמה מוצרים המיועדים למגזר, השימוש בכרטיסי אשראי ייעודיים לא קיים, וייתכן כי הפרסום המיועד לאוכלוסייה יגביר את השימוש בכרטיסי אשראי במגזר הערבי.
