אפליקציות לימוד לגיל הרך הפכו כלי פופולרי ללמד ילדים דברים כמו קרוא וכתוב, חשבון ואפילו שפות. אם דורות קודמים נעזרו בטלוויזיה או בקלטות ואלו שלפניהם בספרים, אין ספק שאפליקציות הן הדבר הנוכחי, ורבות מהן בחינם. הנה כמה דוגמאות.

אפליקציות שובי

האפליקציות של שובי הן חינמיות ומציעות שלל אפשרויות לימוד. האפליקציה מתאימה לתלמידי כיתה א' ומלמדת אותם שפות כמו אנגלית, רוסית, ערבית ועוד. אבל לא רק, יש להם גם משחקי חשיבה וזיכרון, הכנות לכיתה א', משחקים לגילים מוקדמים יותר ועוד:

הנה כמה מהן: משחקי חשיבה לילדים בעברית,  הכנה לכיתה, משחק הזיכרון, משחקים לגיל הרך ולהורים

מחיר: חינם

לימוד מספרים לגיל הרך

מי שרוצה ללמד את העוללים על מספרים, אחת האפליקציות המובילות היא של החברה "אלף", המתמחה באפליקציות חינוכיות. אפליקציה קלה המראה קלפים וסאונד אך חוויית המשחק עדיין לא ברורה מספיק.

מחיר: חינם

פאזלים לגיל הרך

מי שיותר מעוניין בפאזלים לא חייב לקנות אותם בחנויות ולפזר את החלקים בכל הבית. פאזלים לגיל הרך של חברת magic land of games עושה את העבודה.

במשחק:

4 קטגוריות של פאזלים לגיל הרך: בעלי חיים, מזון, כלי רכב וחינוך
6 תמונות פאזל בכל קטגוריה
משחק פשוט ואינטואיטיבי: גרירת חתיכות הפאזל למקום שלהן על התמונה
פתרון חידות

משחק טוב ללימוד צורות, צבעים, אוצר מילים ומיומנויות מוטוריות

מתאים לגיל חמש ומטה

מחיר: חינם

שירים של הטלוויזיה החינוכית

אם אתם רוצים שילדכם ישמע את השירים שאתם גדלתם עליהם ,כמו אני תמיד נשאר אני או שיר האל"ף בי"ת מרחוב סומסום או שירי בלי סודות, אפשר לחוות את הילדות שוב באמצעות שירי החינוכית. מתאים גם לאייפון וגם לאנדרואיד.

מחיר: חינם

המאמן המוחי לילדים

מתאים לבני שמונה ומטה. משחק שמורכב ממשימות בסדר קושי עולה: פאזלים שבהם צריך להתאים תמונה של בעל חיים, זיהוי פרטים יוצאי דופן, התאמת תמונה לקבוצת השייכות שלה ומשחקי זיכרון. האפליקציה פותחה בסיועו של מומחה בתחום ההתפתחותי והיא גם מאפשרת קבלת משוב על הביצועים.

מחיר: חינם

גוגל משיקה את סטדיה – כ-500 משחקים בענן

הכירו את פינדואודואו – אפליקציית הסחר הסיני ששוברת את השוק באמצעות משחקים

פעם היה טיפול עשרת אלפים. עם הדגמים החדשים זה הוחלף בטיפול תקופתי לפי יצרן הרכב. הרבה מחליטים בגלל קוצר זמן  או חוסר ידע ללכת למוסך עבור הטיפולים ברכב. לשמחתנו אפשר כמעט את כל הטיפולים לעשות לבד ולחסוך המון כסף. עבור רוב החומרים ודרכי הטיפול היעזרו בספר הרכב הרלוונטי וכן כדי לדעת מתי להחליף חלפים.

החלפת שמן ומסנן שמן:

החלפת שמן דורשת כמה חומרים, בהם מפתח ברגים, מפתח מסנן שמן, מסנן חדש, אטם ריקון אגן שמן חדש, שמן חדש, כלי קיבול שאפשר לאטום אותו, סמרטוטים. התלבשו בהתאם: כפפות, משקפי בטיחות, בגדי עבודה וכד.

בספר הרכב כתוב לכם מה סוג השמן המתאים ומה סוג המסנן המתאים. כמו כן כתוב היכן נמצאים כל החלקים ולפעמים תופיע הדרכה מלאה. חנו במשטח ישר, הפעילו את המכונית. חכו כמה דקות עד שתכבו אותה ואז עוד כמה דקות עד שהשמן ייזל באגן. הפעילו את בלם החירום. ואז שימו מעצור  מצדי שני גלגלים. כיום ברוב המכוניות אפשר לזחול מתחתיהן , אם אי אפשר השתמשו ברמפות ובג'ק – בשניהם בלבד. רק ג'ק זה מסוכן מאוד ואסור. פעלו היטב לפי ההוראות. בספר הרכב אמורים להיות כתובים איפה מסנן השמן, אגן השמן  ובורג הריקון. אם לא מצאתם חפשו את המסנן הדומה למסנן שקניתם, לצדו יהיו האגן ובורג הריקון. הבורג הוא בורג גדול. הציבו את האגן מתחת לחור ורפדו בעיתונים, הרי השמן חם, מסוכן ורעיל.

בשלב זה פתחו את הבורג באמצעות המפתח, פעלו בעדינות והיזהרו שהפקק לא ייפול. וכן הרחיקו זרועות ופנים. לאחר שהשמן יתרוקן נגבו את הפקק והבריגו בחזרה אך לא בחוזקה. את כלי הקיבול שימו מתחת למסנן ופתחו אותו במפתח המסננים. הסירו גם את האטם.

עכשיו עוברים לשמן החדש, מכניסים אותו לאטם של המסנן החדש ומצפים היטב כדי שתהיה אטימה חזקה. את המסנן החדש הבריגו בחזרה בידיים. גם כאן לא להדק מדי – שלושה רבעי סיבוב.

סיימתם? פתחו את מכסה המנוע ושפכו בפתח את השמן המתאים. כדי לבדוק שאין נזילות, הפעילו את הרכב ותראו שאין נזילה מהמסנן או ממקור אחר. בדקו את מפלס השמן. אם צריך עוד הוסיפו, אך שימו לב לא להעלות על המקסימום, ולא לשכוח לסגור את המכסה. כדי שזה ייחבש בטיפול כתבו את התאריך והק"מ שהרכב עבר.

מסנן אוויר:  בכל רכב יש  כיום מסנן אוויר יבש, שנראה כמו נייר עבה ומאפשר מעבר של אוויר אך מונע מלכלוך מעל גודל מסוים לעבור דרכו, צריך לנקות אותו.  אך לא מומלץ לנקות אותו בלחץ אוויר, מכיוון שזה עלול לגרום לקרעים שיאפשרו מעבר קל יותר של לכלוך למנוע.

מסנן דלק: כשמחליפים  מסנן דלק חשוב לשים לב לחיבורי כניסת הדלק וליציאתו – הכניסה צריכה להיות מחוברת לצינור שמגיע ממכל הדלק, והיציאה לצינור שמגיע אל הקרבורטור/ המזרקים. הכניסה והיציאה מסומנות על ידי חץ שמצויר על המסנן, ומראה את כיוון זרימת הדלק.

בדיזל  יש לנקז אוויר ממערכת הדלק לאחר החלפת המסנן. ניקוז לא טוב יגרום במקרה הטוב לכך שהרכב יניע, אבל המנוע יזייף בצורה רצינית; במקרה הרע, האוטו לא יניע כלל.

פלאגים: כשמחליפים פלאגים חשוב לשים לב שצבעם אפרפר, המעיד על בעירה טובה. ואילו פלאגים מפויחים מעידים על תערובת עשירה מדי בדלק, ואז יש לבדוק את תקינות מערכת הזרקת הדלק או הקרבורטור. פלאגים שיוצאים משומנים מעידים על חדירת שמן לתא הבעירה, מה שמחייב בדיקה לגילוי הסיבה.

פלאגים בלויים גורמים לירידה בביצועי הרכב ולעלייה בצריכת הדלק. אם המרווח גדול מדי והאלקטרודות שחוקות, הגיע הזמן להיפטר מהפלאג.

אל תחליפו פלאגים כשהמנוע חם. לפני הוצאת הפלאג והכנסת חדש, מומלץ לנקות מסביב לפלאג בעזרת לחץ אוויר, כדי למנוע חדירת לכלוך ועצמים לצילינדרים, ובזמן הפירוק וההרכבה לשים לב שהם מוברגים בקלות יחסית ואין התנגדות. בזמן ההידוק  לסגור בעדינות

רצועת תזמון:  אם הרצועה נקרעת, המנוע תמיד ייכבה, ובמקרה הגרוע השסתומים יתעקמו כתוצאה מפגיעה של הבוכנות שבהם. במקרה כזה יהיה צורך לפרק את ראש המנוע ולבצע תיקון גדול ויקר. כדאי מאוד להחליף אותה בזמן, להשתמש ברצועה איכותית. את ההחלפה כבר כדאי לעשות במוסך אמין.

שמן גיר וסרן אחורי: השמן המתאים לגיר האוטומטי שונה מזה של גיר רגיל: בגיר האוטומטי השמן דליל יותר וצבעו אדום, לעומת השמן הרגיל, הסמיך יותר ובעל צבע צהוב-כהה. גם כאן זמני החלפת השמן וסוג השמן הם בהתאם להוראות היצרן או היבואן. שימו לב: בגיר אוטומטי יש לעתים צורך בהחלפה או בניקוי של פילטר הנמצא בתוך הגיר.

שמן הגה כוח. תפקידו לסייע בסיבוב ההגה. הוא לא דורש טיפול כבד, פרט לבדיקת גובה השמן והחלפתו לפי הוראות היצרן. בדרך כלל, אגב, משתמשים למטרה זו בשמן גיר אוטומטי.

מה לא לעשות בעצמכם: כל מה שקשור לבטיחות, הגה, בלמים, המתלים וכד'  אי אפשר ולא כדאי לעשות בבית.

כמה זה חוסך לכם?

מחירי טיפול 15 אלף ממוצעים ללא תיקונים נוספים:

איך להוזיל את הביטוח המקיף?

הוצאות דלק – ככה תחסכו מאות שקלים בחודש

בעלי רכבים היברידיים יכולים להיות רגועים: הטבת המס הוארכה בשנתיים

לא חייבים על כל דבר קטן ללכת למוסך. יש כמה דברים שפשוט מאוד לעשות לבד, לחסוך כסף ונסיעות. הנה כמה מהם:

שריטות ברכב: אחת הבעיות והתקלות הנפוצות בכלי רכב היא שריטות, קטנות כגדולות. שריטות נוצרות מחיכוך או הידבקות של כלי רכב אחרים. אפשר לטפל בבעיה באמצעות פוליש יסודי וכן טינר. לסיום הווקס מסתיר את השריטה.

שריטות עמוקות הן בעיה גדולה יותר כי לא ניתן להוריד אותן לגמרי. אפשר לטפל בהן בצבע, למשל במכחול. השריטה לא תיעלם לגמרי אבל תיראה יותר טוב. בחלקים גדולים פשוט תידרש יותר צביעה.

ליטוש פנסים: פנס דהוי  איך מתקנים? אפשר בבית. הפגיעה המרכזית בפנסים נובעת מהשמש הפוגעת בפלסטיק. אפשר ללטש את הפנסים בפוליש בנייר זכוכית. משפשפים את הפנס בנייר זכוכית ברמת אפס עם  מים וסבון. זה מוריד את השכבה העכורה. לאחר מכן עושים פוליש ווקס עד שהפנס חוזר כמעט לרמתו התקינה. אל תצבעו בלכה, כי היא פוגעת בפנס, אפילו אם תעברו טסט בזכותה, כי אחרי כמה ימים הפנס לא יאיר כראוי את הכביש. במקרה של שריטה החליפו את הפנס

כמה עולה לתקן פנסים שבורים באוטו ומה האפשרויות?

צבע: כמו במקרה של השריטות צריך לבדוק את גודל המכה או הדהייה. בוחרים ספריי המתאים לסוג ולקוד הרכב וכן את הגוון המתאים. עוד לפני התזה בספריי אל תשכחו לכסות את האוטו באזורים שבהם אתם לא רוצים שהצבע ייגע. קחו ספוג נייר 320. איתו הורידו את שאריות הצבע המתקלף. נגבו את האבק, חכו שיתייבש. התיזו על החלקים השחורים בפריימר  בשכבות דקות עד שייעלמו הכתמים השחורים. לאחר מכן רססו עם הצבע המיועד לרכב. נערו את המכל והתיזו או השתמשו בידית. וצבעו כמה פעמים בשכבות דקות, חכו שיתייבשו כמה דקות, ושוב שכבה, כך חוזר חלילה עד רמת גימור גבוהה. לבסוף הוסיפו ספריי לכה. אין רמת גימור מושלמת, אבל עכשיו הרכב נראה יותר אחיד ואין צורך ללכת לפחח

כמה אתם חוסכים:

תיקון שריטות עולה 500-1,500 שקל

תיקון פנס 150-250 שקל

מחיר צבע יכול להתחיל ב-400 שקל לחלק קטן ברכב ועד 4,000 שקל לרכב שלם.

חומרים כמו פוליש, וקס וספריי לא אמורים להגיע יחד ליותר מ-200 שקלים.

אושר החוק: שמאי הרכב לא צריך להיות אובייקטיבי – אלא לוודא שהתיקון נעשה לפי הפוליסה

עשה זאת בעצמך: תיקון מזגן – כמה חוסך ומתי לקרוא לטכנאי?

תיקון מחשב: כל מה שצריך לדעת לפני שמזמינים טכנאי

 כל ההחמרות: התקנת מספרי זיהוי על הכלים; דיווח על רכיבה אסורה בעזרת צילום באפליקציית 106; הטלת סנקציות על ידי החברות על משתמשים שנתפסו רוכבים על המדרכה; הגברת האכיפה באמצעות יחידת אכיפה ייעודית; הגבלת חניה לתאי חנייה ייעודיים ברובע 3 ו-5

  ממחר, 1 בינואר 2020, ייכנסו לתוקף כמה דרישות נוספות בהיתרים להצבת כלים זעירים שיתופיים להשכרה ברחבי העיר תל אביב, אשר יהיו תנאי להיתר לחברות המפעילות את הכלים השיתופיים. בין ההחמרות: התקנת מספרי זיהוי לכל כלי חשמלי של החברות המוצב במרחב הציבורי; דרישה להצבת כלים ברובע 5 אך ורק בתאי חניה ייעודיים; אכיפה ייעודית אשר תתמקד ברכיבה אסורה במדרכה ובשבילים השמורים להולכי רגל.

מספר זיהוי ומלשינון

כחלק מתנאי ההיתר להצבת כלים זעירים להשכרה במרחב הציבורי, נדרשת החברה להתקין מספר זיהוי לכל כלי חשמלי שלה בעיר. העירייה מציינת שתפעל בכל האמצעים העומדים לרשותה לסילוק כלים שיתופיים אשר יימצאו ללא מספר זיהוי ברחבי העיר. עוד, וכדי למגר את תופעת הרכיבה על המדרכות, תאפשר העירייה לציבור הרחב לצלם באמצעות אפליקציית 106 כלים שיתופיים אשר נוסעים על המדרכות ולשלוח את התמונה, בצירוף נקודת ציון גאוגרפית וחתימת זמן למוקד העירוני. התמונות בצירוף המידע הרלוונטי יועברו בתוך 24 שעות לחברה שהכלי שלה נמצא נוסע על המדרכה.

החברות שלהן ניתנו היתרים להצבת כלים זעירים להשכרה במרחב הציבורי (בירד, ווינד וליים), התחייבו להפעיל סנקציות נגד משתמשים שיתועדו רוכבים על המדרכות בניגוד לחוק, לפי הפירוט הבא :

• בפעם הראשונה יקבלו אזהרה.
• בפעם השנייה ייחסמו למשך חודשיים מהשירות.
• בפעם השלישית ייחסמו למשך שנה מהשירות.

החניה אסורה לקורקינטים

העירייה מרחיבה את האזורים שבהם נאסרה חניית כלים זעירים מחוץ לתאי חניה ייעודיים שנקבעו לטובת העניין. בנוסף לכ-220 תאי החנייה הייעודיים שסומנו ברובע 3, סומנו עוד כ-180 תאי חנייה ברובע 5 (דרומית לבוגרשוב). באזורים אלו לא תתאפשר סיום נסיעה ונעילת הכלים מחוץ לתאים. כמו כן, בימים אלה העירייה פועלת לסמן תאים ברובעים נוספים בעיר, כמו גם בתחנות הרכבת.

הגברת האכיפה

עיריית תל אביב-יפו מתגברת את אכיפת עבירות תנועה של אופניים וקורקינטים חשמליים במדרכה ובשבילים השמורים להולכי רגל. כך, מתחילת שנת 2019 חולקו כ-21,000 דוחות בגין רכיבה אסורה במדרכה. כפועל יוצא של הניסיון שנצבר בנושא ועלייה במספר הכלים הזעירים הפועלים בעיר, החליטה העירייה לעלות מדרגה באכיפה והקימה יחידה ייעודית בפיקוח העירוני לטיפול בנושא. יחידה זו תמנה 22 פקחים מנוסים ומקצועיים שיפעלו בהתאם לתוכנית עבודה וישלימו את פעולות האכיפה של עשרות פקחי העירייה ביחידות המרחביות, העוסקים באכיפה כללית.

לדברי מיטל להבי, סגנית ראש העיר ומחזיקת תיק התחבורה: "המדיניות העירונית היא להחזיר את המדרכות להולכי הרגל, לייצר תרבות רכיבה בטוחה, למתן ולהאט את תנועת הרכבים בעיר. כחלק מהסדרת פעילות הקורקינטים השיתופיים יצאנו למהלך שמטרתו להגביר את הבטיחות באמצעות פיקוח על רכיבה על פי חוקי התנועה, על ידי חיוב רישוי לכלים השיתופיים, במסגרת היתר ההפעלה שאנו נותנים לחברות. חובת הרישוי תושת בשלב ראשון על החברות המפעילות, במטרה להרתיע את הרוכבים שברובם הם מזדמנים מלבצע עבירות רכיבה שמסכנות את חייהם ואת חיי זולתם ולהגביר את יכולת הפיקוח שלנו על אופן הרכיבה. במקביל נמשיך לפעול מול הכנסת ומשרד התחבורה כדי לקדם חקיקה ארצית, שתחייב את כלל האופניים והקורקינטים, פרטיים ומסחריים כאחד, בהתקנת מספר רישוי."

ממחר קורקינטים שיתופיים בירושלים

איך אני רוכב: תוך חודש קורקינטים שיתופיים יחויבו במספר זיהוי

קורקינטים שיתופיים גם בפתח תקווה: ליים ובירד נכנסות לעיר

לא מעט תופעות במקרר גורמות לנו לקרוא לטכנאי, אבל הרבה פעמים מדובר בפעילויות פשוטות שאנחנו יכולים לעשות בעצמנו ויכולות לחסוך כסף, בהן נזילות, רעש, קירור חזק מדי וחוסר קירור. כך תטפלו בהן:

נזילה: אם יש נזילה פנימית במקרר,ז ה מה שתעשו: בדקו את פיית הניקוז. לרוב היא תהיה מלוכלכת. שחררו את המרזב שנמצא בדרך כלל בחלק העליון של המקרר ושחררו לו את הברגים. לאחר שהמרזב שוחרר מהצינור נקו את הפייה. ואז החזירו את המרזב. אל תשכחו להחזיר את שני הברגים למקום.

מקרר מקפיא את האוכל: אם האוכל קר מדי או קפוא במקרר , הבעיה לרוב  בתרמוסטט – או שלא עובד או שלא מכוון לרמה המתאימה לכמות. לרוב צריך לכוון הן את התרמוסטט של המקרר והן של המקפיא. כדי לבדוק העלו את התרמוסטט לטמפרטורה הכי גבוהה, ואחרי יום-יומיים ראו אם הבעיה מסתדרת. אם היא לא מסתדרת, צריך להחליף תרומוסטט או כרטיס פיקוד. הרבה פעמים הבעיה נגרמת מזליגה של הקור של המקפיא. במקרה זה כוונו הן את המקרר והן את המקפיא לטמפרטורה בינונית.

מקרר או מקפיא מרעיש: רעש במקרר או במקפיא, מקורו יכול  להיות מבפנים או מבחוץ. אם אתם פותחים את המקרר והרעש נפסק, הרעש מבפנים. המתג מפסיק את המנוע כשפותחים את הדלת. אם אתם לוחצים על המתג ויש רעש, סימן כנראה שיש קרח שנוגע במקרר, במנוע. תוציאו מהחשמל, כך הוא יפשיר. אם הרעש חיצוני, הוא נובע מהמדחס או באזורו. בדקו מה קורה מאחורי המקרר, האם יש שם צינורית, האם המקרר מאוזן, לפעמים תצטרכו לפתוח בברגים את אזור המדחס. אם לא הצלחתם לאתר את מקור הרעש או לטפל בו קראו לטכנאי. עם זאת, בהרבה מקרים עלות תיקון רעש כשהמקרר עובד היא גבוהה, אז השאלה כמה אתם מוכנים לספוג את הרעש. כמו כן הרבה פעמים הבעיה היא המיקום של המקרר, מיקום קטן או לא מאוזן או קרוב מדי למיטה או לחדר השינה וכד'.

המקרר מקצר: הרבה פעמים כשהמקרר מקצר, הדבר נובע מזרימת מים., למשל המים הגיעו לאזור החשמל או  פתח הניקוז נסתם. במקרה זה יש פשוט לנקות אותו. לפעמים הבעיה היא בפתח החימום שלא מפשיר את הקרח, נתקו אותו משני צדדיו וכן הפשירו את המקרר. במקררים חדשים תצטרכו להוציא את הברגים מאזור החימום.

כמה זה חוסך

עלות ביקור טכנאי 150-250 שקל, תיקון פעולות פשוטות 250-350 שקל, עדיף כבר לקנות צעצוע לילד.

עשה זאת בעצמך: תיקון מזגן – כמה חוסך ומתי לקרוא לטכנאי?

איך להסתדר עם המזגן בלי טכנאי

מייבשי כביסה – מה היתרונות, מה החסרונות, מה המחירים ומה חשוב

נגיד בנק ישראל אמיר ירון נשא דברים בכנס דה מרקר, הנה עיקרי דבריו:

"אתחיל ברשותכם מהסוף: ההתפתחויות הדמוגרפיות הופכות את החברה החרדית לגורם משמעותי במחר הכלכלי של ישראל. צריך להכיר בכך וחשוב להתכונן לכך כבר עכשיו.

"התהליך שעלינו להניע כעת מחייב התגייסות של כלל הגורמים כדי שבעוד כמה עשורים נראה ממנו תוצאות חיוביות. בראש ובראשונה, החברה הישראלית כולה, וכמובן החברה החרדית בתוכה, צריכה להכיר בהכרח הכלכלי של שילוב החברה החרדית בשוק העבודה העתידי. גם הממשלה צריכה לייצר את התמריצים הנכונים ולבצע את ההשקעות הנדרשות, והמעסיקים עצמם, ככל שישכילו להתאים את סביבת העבודה למאפיינים של העובדים החרדים, ייהנו מהיכולת של העובדים החרדים להצטרף לשורותיהם ולמצות את מלוא כישוריהם ויכולותיהם.

"אסקור בקצרה את המצב הדמוגרפי היום, את המצב בשוק העבודה ואת הצפי לעתיד. ואני מזכיר את מה שידוע לכולנו: הזמן עובר מהר…

עד 2065 שיעור החרדים יגיע לשליש

"התוצר לנפש בישראל עדיין נמוך מממוצע מדינות ה-OECD ( "שיעור החרדים באוכלוסיה עולה בהתמדה וצפוי  להגיע לשליש בשנת 2065 . בלי שילוב מלא של החרדים (ושל אוכלוסיות נוספות) בשוק העבודה העתידי לא נוכל להתקרב לרמת החיים של המדינות העשירות, ואף קיים חשש שנרד מטה בדירוג עם השנים, היות שהחברה החרדית הופכת למשמעותית יותר ויותר מבחינת היקפה. סימולציה שנערכה בבנק ישראל מראה ששילוב הגברים החרדים בשוק העבודה והקניית השכלה מתאימה יעלו באופן משמעותי את התוצר לנפש. 

"בעוד שכ-7% בלבד ממשקי הבית היום הם חרדים, הם מהווים כ-16% מסך משקי הבית העניים בישראל. יש מספר סיבות לכך, ושינוי של תמונה זו ייטיב לא רק עם הציבור החרדי אלא עם המשק הישראלי כולו.  ההכנסה נטו של משקי הבית החרדים נמוכה בכ-30 אחוז משל משקי הבית החילוניים, וכמובן שמשק הבית החרדי גדול יותר. פער זה נשמר ב-20 השנה האחרונות, ובמקביל ירד המשקל של תשלומי ההעברה בהכנסת משק הבית, במיוחד בקרב משקי הבית החרדיים.

"תשלומי המיסים הישירים של משקי בית חרדים הם כשליש מאלו של משקי הבית הלא חרדים. אם המגמות הדמוגרפיות יישמרו והשתתפות החרדים בשוק העבודה תישאר כפי שהיא כיום, המשמעות היא שכדי לשמר את היקף גביית המיסים בתוצר תידרש העלאה של כ-16% במסים הישירים במונחי 2018 . זהו חישוב שערכנו כדי לתת תחושה לאחת מההשלכות הכלכליות האפשריות שנצטרך להתמודד איתן אם לא נטפל באתגר השילוב של החברה החרדית במשק.

"כדי לטפל בפערי ההכנסה בין משקי הבית החרדים ליתר משקי הבית, עלינו להבין את מקורות הפער, ובפרט, כמה ממנו נובע מהשתתפות נמוכה בכוח העבודה, וכמה, מפערי השכלה ומיומנויות שרלוונטיות לשוק העבודה ומשפיעות על פערי השכר.

נבלמת מגמת העלייה של גברים חרדים בכוח העבודה

"כידוע, שיעור התעסוקה של הנשים החרדיות גבוה ובמגמת עלייה, ודומה מאוד לשיעור בכלל האוכלוסייה. לעומת זאת, שיעור התעסוקה של הגברים החרדים נמוך משל כלל הגברים, ומאז שנת 2015 נבלמה מגמת העלייה ואף מסתמנת מגמת ירידה. ניתן לראות שלצעדי המדיניות הייתה השפעה על שיעור התעסוקה. דוגמה נוספת –  שיעור הניצול של מענק עבודה בקרב חרדים הוא גבוה יחסית, ומחקר של ברנדר וסטרבצ'ינסקי מבנק ישראל שנפרסם בקרוב מראה כי למענק העבודה יש השפעה משמעותית על הישארות בשוק העבודה ובעיקר בקרב גברים חרדים )…

הבנקאות הדיגיטילית תתאים את עצמה לטלפונים כשרים

"ההתאמות שיאפשרו שילוב של החרדים במשק המודרני אינן מסתכמות רק בהתאמות בשוק העבודה שאותן סקרתי היום. המהפכה הטכנולוגית משנה את הכלכלה ואינה פוסחת על אף תחום בחיינו. אתן דוגמה מענף הבנקאות. הבנקאות, כמו תחומי חיים רבים אחרים, הופכת להיות יותר ויותר דיגיטלית, ואילו בחברה החרדית יש כידוע חסמים תרבותיים בכל הקשור לשימוש בטלפונים חכמים. לכן, בנק ישראל דרש מהבנקים להטמיע פתרון טכנולוגי של המרת הודעת טקסט להודעה קולית. הפתרון הזה מאפשר לאפשר ללקוח החרדי לקבל סיסמה לחשבון גם במכשיר טלפון כשר, וליהנות מהיתרונות הגלומים בקבלת שירותים בנקאיים מרחוק ללא צורך בהגעה לסניף. זו כמובן דוגמה קטנה של התאמה שהצליחה לאפשר פעילות עסקית חשובה בהתחשב במאפייני החברה החרדית. התאמות כאלו, שמכירות ומכבדות את אורח החיים החרדי יסייעו להצלחת תהליך השילוב בכלכלה.

"במבט קדימה, בנק ישראל קידם את השיח על שני האתגרים הכלכליים העיקריים שעומדים בפנינו, ושהממשלה הבאה לא תוכל להתעלם מהם – האתגר התקציבי – והצורך להגדיל את פריון העבודה בישראל . שניהם, ובמיוחד האחרון, נוגעים לכלל המשק הישראלי וכמובן גם לחברה החרדית שבתוכו. הצלחת המשק בעמידה באתגרים אלו תושפע רבות ממידת ההצלחה של החברה החרדית לקחת חלק משמעותי בכלכלת המחר של ישראל. שילוב וקידום החברה החרדית בכלכלה הישראלית חשובים במיוחד להמשך הצמיחה והשגשוג של המשק הישראלי, ורק שילוב ידיים ומאמץ משותף יבטיח תוצאות טובות לאורך זמן שכולם יצאו נשכרים מהם.

מחפשים עובדים חרדים

"הבנק ערך התאמות שיאפשרו קליטת עובדות ועובדים חרדים אליו, כמו מינוי רפרנט יעודי לגיוון תעסוקתי שמלווה את תהליך הגיוס, וחשוב מכך לאחריו את הקליטה וההיטמעות בבנק. קיימנו הדרכות בנושא לעובדים ולמנהלים בבנק ואנו מצויים בקשר עם פורומים וגורמים רלוונטיים בקהילה שמסייעים בכך. לשמחתנו, העובדים שקלטנו במרוצת השנים מהחברה החרדית השתלבו בהצלחה בבנק. אנחנו נמשיך במאמצים לקלוט עובדים נוספים ברמה מקצועית גבוהה. אבקש לנצל במה זו כדי לקרוא למועמדים ומועמדות מתאימים מהחברה החרדית להתמודד על תפקידים, ולהצטרף לשורות בנק ישראל".

נגיד בנק ישראל: "העיכוב בהקמת הממשלה דוחה את הטיפול בבעיות ארוכות הטווח של המשק,"

אושרו העתקת, הקמת והרחבת 18 מפעלים שישתרעו על פני 64 דונם.  את התוכנית אישרה ועדה של משרד הכלכלה והתעשייה.  מתוך 18 המפעלים  16 יהיו באזור התעשייה קדמת גליל, אחד במעלה יוסף ואחד בערד. זהו מקצה התקציב האחרון לשנה, שבו אושרו בסך הכול כאמור 18 מפעלים בתוספת תקציב כולל של 11.6 מיליון שקל  הנדרשים לפיתוח התשתיות הציבוריות עבור אותם מפעלים. המפעלים החדשים צפויים  לייצר בעתיד כ- 610 משרות חדשות. סך הסיוע שיינתן על ידי משרד הכלכלה והתעשייה הוא 15 מיליון שקלים

מינהל אזורי תעשייה ממליץ לרשות מקרקעי ישראל על הקצאת קרקע בפטור ממכרז וכן  על גביית עלויות הפיתוח מהיזמים. עלויות הפיתוח באזורים שבהם אושרו הבקשות מסובסדות על ידי משרד הכלכלה והתעשייה.

הביקושים הגבוהים, שנרשמו לאורך כל שנת 2019  להקמת מפעלים באזורי התעשייה השונים ברחבי הארץ, נמשכו גם בחודש נובמבר האחרון.  יצוין כי הפעילות המשולבת של משרד הכלכלה והתעשייה, באמצעות כלי סיוע של מינהל אזורי תעשייה, הרשות להשקעות ויחידות נוספות, מלווה את היזמים והתעשיינים לאורך הכל הדרך, החל מהקצאת השטח ועד גזירת סרט המפעל, תוך מתן סיוע משולב של מענקי הון וסיוע בקליטת עובדים, התייעלות בתחומים שונים, חדשנות ופריון.

אלו חלק מהמפעלים שיקבלו סיוע: 

דפוס מאיר כנרת בע"מ

העסק נמצא באזור התעשייה טבריה עילית, ומייצר גלילי מדבקות לתעשייה, אריזות,קטלוגים, לוחות שנה, חוברות הוראות ייצור וכדומה. בשבע השנים האחרונות פועלת החברה בתחום המדבקות, ענף אשר צומח משנה לשנה.

סה"כ במ"ר:    1,250 מ"ר

תוספת עובדים:           29 עובדים

השקעת החברה:         5.4 מליון שקלים

השקעת המשרד:        649 אלף שקלים

צ.ד.פ – שירותי הידרוליקה בע"מ

החברה החלה פעילות במפעל להזרקת פלסטיק בטבריה בשנת 1993  ובשנת 2016 עברה לפארק אדיסון בעמק הירדן והיא מעסיקה כ-110 עובדות ועובדים. החברה מעוניינת לעבור לאזור התעשייה קידמת גליל, וחלק ניכר מהייצור מיועד לייצוא  וכ -90% יצוא עקיף ועוד כ-10% יצוא ישיר. בכוונת החברה להתרחב ולהיכנס לענף הרפואי, דבר המצריך הזרקה בחדר נקי.

 סה"כ במ"ר:    12,777  מ"ר

תוספת עובדים:           159      עובדים

השקעת החברה :        17,500 אלף שקלים

השקעת המשרד :        1,844   אלף שקלים

סמל הגליל בע"מ

החברה עוסקת בתכנון וייצור מכונות לתעשיית ההיי טק, רפואה וביטחון בתחום המכני. החברה מייצרת מתקן הרכבות לצלעות קירור, מתקני בדיקה סופיים למוצרים אלקטרוניים, בניית קו ייצור למוצרים רפואיים ומערכת בדיקה ויזואלית לתחום הביטחוני.

סה"כ במ"ר:    12,777   מ"ר

תוספת עובדים :          26         עובדים

השקעת החברה :        3,500   אלף שקלים

השקעת המשרד:         334      אלף שקלים

 סכסוך עובדים באסם על רקע סגירת טבעול בקיבוץ לוחמי הגטאות

"המדינה במו ידיה הביאה לקרב המיותר בפריפריה בין משקיעי הדירות לזוגות הצעירים"

המזגן לא נדלק, לא מחמם ועוד – זה לא אומר שצריך מיד לקרוא לטכנאי. הנה כמה פעולות שיחסכו לכם את הצורך בטכנאי וכסף:

המזגן לא נדלק: אם המזגן לא נדלק, זה לא אומר שחייבים מיד לקרוא לטכנאי. זו אחת הסיבות השכיחות לקרוא לאנשי מקצוע ועם זאת גם אחת המיותרות, ,הרבה פעמים מדובר בחיבור רופף לשקע, שקע שלא עובד או אפילו שלט מקולקל. רק אם השקע בסדר, החיבור בסדר וכן גם השלט או המפסק החשמלי זו סיבה לקרוא לטכנאי כי כנראה הבעיה נובעת מהיחידה החיצונית.

המזגן לא מקרר או מחמם: הרבה פעמים כשהמזגן לא מקרר או לא מחמם, הבעיה לא במזגן אלא בהגדרות. מי יודע? אולי הילד ישב על השלט, אולי הוא נפל, יש המון סיבות. תתפלאו כמה לא בודקים את ההגדרה לפני שהם פונים לטכנאי. המצבים השכיחים: שמש – חום, פתיתי שלג- קור, מאוורר – אוורור. לפעמים שינינו את הטמפרטורות. לפעמים המזגן במצב אוטומטי – סמל של חצים במעגל. אם הבעיה לא בהגדרות, הבעיה הרבה פעמים היא בפילטרים שצריך לנקות. אם זה לא זה, סביר שמודבר בבעיה מורכבת יותר המצריכה קריאה לטכנאי

אוויר מלוכלך או ריח לא נעים: לא תאמינו, אבל אוויר מלוכלך נובע בעיקר מכך שהמזגן מלוכלך ומכאן גם הריח הרע. הפתרון פשוט: צריך לנקות אותו מבחוץ ולנקות מבפנים את הפילטרים. בדקו גם את היחידה החיצונית ואם היא לא נגישה, קראו לטכנאי.

נזילה: הרבה פעמים נזילה מהמזגן נוצרת כשהוא פועל זמן רב מדי. תנו לו לנוח קצת ובדקו אם בפעילות הבאה הנזילה נפסקת. אם לא, הבעיה מורכבת יותר ויש לקרוא לטכנאי.

עוצמה חלשה מדי: כשהמזגן בעוצמה הכי חזקה ובקושי יוצא אוויר, כנראה יש לנקות את המסננים. נקו אותם בעדינות והחזירו יבשים למזגן.

כמה זה חוסך:

רק ביקור של טכנאי יכול לעלות לכם 150-250 שקל. בנוסף עבודות ניקוי וטיפול בסתימות פשוטות עולות מינימום 300-400 שקל. שווה כמה דקות עבודה.

מזגן מיני מרכזי או בכל חדר? מה יותר חסכוני? מה יותר כדאי?

מזגן נייד – האם כדאי ומתי

במסגרת המיקוד של בנק הפועלים במתן ערך וייעוץ פיננסי לעסקים בישראל הבנק מציע חבילת שירותים אשר נועדה לסייע לבעלי עסקים אשר נמצאים בצומת דרכים ומעוניינים לתכנן ולהיערך באופן מיטבי לפני שיעשו את הצעד הבא של העסק

בעלי עסקים רבים מתמודדים מדי יום עם אתגרים עסקיים ושינויים כלכליים וטכנולוגיים שמצריכים מהם ידע וכלים פיננסיים נכונים להתנהלות מיטבית של העסק שתאפשר צמיחה כלכלית. לשם כך, בנק הפועלים שם לעצמו כיעד לתת שירות מקצועי ומותאם לכל עסק על פי צרכיו ושאיפותיו להתקדם ולהתפתח פיננסית ומשיק כעת את "חבילת ההתרחבות" החדשה לעסקים.

מנהל תחום העסקים באגף לבנקאות קמעונאית בבנק הפועלים, יואב גנץ: "בעלי עסקים קטנים נדרשים להתמודד עם מגוון אדיר של עולמות תוכן ואתגרים, כשבשנים האחרונות הם מתעצמים אל מול המהפכה הדיגיטלית. אנחנו כבנק מבינים שבדרך לצמיחה פיננסית ישנן נקודות פיתול שבהן העסקים צריכים ליווי מקצועי, ולכן השקנו את חבילת ההתרחבות לבעלי העסקים".

החבילה הייחודית הכוללת שירותים בנקאיים לצד הטבות חוץ בנקאיות, גובשה כדי לסייע לעסקים קטנים ובינוניים המעוניינים לצמוח ולהתרחב, לאתר מנועי צמיחה בעולם החדש ולספק להם כלים וידע  בתחומי מומחיות שונים הקשורים בפיתוח עסקים כמו ייצוא, עולמות הסחר המקוון הגלובלי וכן פתרונות להגדלת שטחי העסק, מימון לרכישת ציוד ועוד.

החבילה מכילה מגוון שירותים החל מפתרונות אשראי לעסקים, שירותי ייעוץ והכוונה של מכון הייצוא ללקוחות המעוניינים לבחון ייצוא לחו"ל, גישה למערכת מסחר דיגיטלית מתקדמת במט"ח, הטבה לפגישת ייעוץ חינם עם יועצי מסחר מקוון וליווי בנקאי עסקי בסניף או בבית העסק.

את הקמפיין יובילו בעלי עסקים , לקוחות הבנק, המצויים בנקודות פיתול שנהנו מליווי הבנק באחד משלבי התרחבות העסק: רכישת ציוד, כניסה לעולם הייצוא, מעבר למבנה גדול יותר וכד':

–         מיה איגרא בקל, מוסך טויוטה זמיר, ירושלים

–         חטיב טליע, ארטו קפה, כפר מג'אר

–         יפעת לוי, אימהות – חנות לבגדי הנקה והריון, חיפה

–         יוליה גל, רשת קוסמטיקה Yullia, אזור המרכז

–         ד"ר ליאור חביב, מנכ"ל WINWORK, מיזם לקידום יזמות של בעלי מוגבלויות, המרכז

–         עופר גואטה, יקבי ירושלים

הקמפיין עלה  בכל אמצעי המדיה בפריסה ארצית – דיגיטל, טלוויזיה, עיתונות ורדיו – והוא צפוי להימשך עד סוף ינואר. הקמפיין גם ילווה במיתוג של סניפי בנק הפועלים והמחלקות העסקיות.

השירותים וההטבות ללקוחות הבנק אשר עומדים בקריטריונים ובעלי זכאות לקבלת החבילה בכפיפות לשיקולי הבנק ובמלאי מוגבל כמפורט בתקנוני הפעילות שבאתר הבנק קבלת אשראי בכפוף לאישור ותנאי הבנק. אי עמידה בפירעון ההלוואה עלול לגרור חיוב בריבית פיגורים והליכי הוצאה לפועל.

הפועלים יאפשר כניסה לאתר הבנק בטביעת אצבע

על פי משרד האוצר, התפתחותה של ישראל כמרכז חדשנות עולמי התאפשרה במידה רבה בזכות היווצרות ענף הון סיכון שזוכה למימון פרטי נרחב, בעיקר מארה"ב. המימון הפרטי לחדשנות בישראל, בדומה לארה"ב הוא פרו-מחזורי, כלומר עולה בקצב מהיר בתקופות גאות ומצטמצם בשיעור חד בתקופות שפל. הדבר מהווה כשל שוק, שכן ניסיון העבר מלמד כי בתקופות האטה העדר מימון הוביל לסגירת חברות הזנק באופן שאינו יעיל. בד בבד, חל גידול ניכר בביקוש למימון ממשלתי מצד חברות הסטארט-אפ, הן במספר בקשות התמיכה והן בשווי הפרויקטים המבקשים תמיכה. עם זאת, הנתונים ההיסטוריים מראים כי היקף התמיכה בחברות אלו אינו עולה משמעותית לאור מבנה התקציב של הרשות וחלק ניכר מהגידול בבקשות למימון נדחה.

באוצר מציעים לבחון את התאמת היקף מימון רשות החדשנות בהתאם לקריטריונים שהוגדרו מראש ביחס לזמינות ההון הפרטי במשק.

מהסקירה של האוצר עולה כי החל משנות ה-90, ביססה מדינת ישראל את מעמדה כ-"אומת הסטארט אפ". עוד עולה כי  ריכוז גבוה של מיזמים טכנולוגים, מרכזי מו"פ של תאגידים רב-לאומיים, היצע כוח אדם משכיל, משקיעי הון-סיכון וחברות ישראליות הרשומות בנאסד"ק, מציבים את ישראל בצמרת מדדי חדשנות בעולם ובמקום השני בהוצאה על מחקר ופיתוח (מו"פ) כאחוז מהתמ"ג.

חברות הזנק ("סטרטאפים") מאופיינות לרוב בהיעדר נכסים מוחשיים, תזרים מזומנים שלילי ואינפורמציה א-סימטרית(לא מאוזנת) גבוהה, גורמים אשר מונעים ממיזמים אלו נגישות למימון מסורתי. בהתאם לכך, קיומו של היצע מקורות מימון בתקופות גיאות ושפל הכרחי להיווצרותו של קהילה טכנולוגית פעילה. מציינים באוצר

המצב בעולם

ממשלות ברחבי העולם המערבי תומכות בפרויקטי מו"פ המבוצעים על-ידי חברות טכנולוגיות. הרציונל לתמיכה נובע מכך שלפעילות זו השפעות חיצוניות חיוביות המיטיבות עם המשק. בפרט, תהליך יצירתו של ידע חדש וזליגתו אל מחוץ לפירמה אשר עסקה בפיתוחו, נמצאו כגורמים מעודדי צמיחה כלכלית.

בישראל, רשות החדשנות (לשעבר – המדען הראשי במשרד הכלכלה) היא הגורם העיקרי העוסק במימון ממשלתי למו"פ. תכניות המענקים השונות של רשות החדשנות פועלות בחלקן בהתאם לעקרון הניטרליות, אשר הוזכר לא אחת כמאפיין עיקרי בהצלחתה בעבר. עיקריה של גישה זו, הנהוגה בתוכניות המרכזיות, היא שהיקף התמיכה הוא בהתאם להתפלגות הבקשות המשקפות מגמות בשוק ולא בהתאם להכוונה לענפים ספציפיים. כתוצאה מכך, פעילות הרשות משקפת את צורכי השוק ולא מושפעת מהעדפותיו של המגזר הציבורי.

ניתוח בסיס נתונים פרטני לבקשות ומענקים ברמת חברה לאורך זמן, מאפשר לבחון את הסינרגיה בין מימון פעילות ענפי ההיי-טק באמצעות קרנות ההון-סיכון בישראל לבין התמיכה הממשלתית למו"פ. באופן ספציפי, עבודה זו מתמקדת בבחינת היצע המימון הממשלתי למו"פ לעומת מקורות מימון פרטיים כתלות במחזורי העסקים במשק.

תוצאות העבודה מראות כי בראייתן של חברות הזנק נדרש מימון מו"פ ממשלתי אנטי-מחזורי. זאת, היות שבתקופות מיתון היצע מקורות ההון-סיכון במגזר הפרטי מצטמצם משמעותית, החברות צעירות מגבירות ביקושים למימון הממשלתי. הגברת הביקוש מתבטאת בגידול במספר בקשות התמיכה ולעלייה בשווי הפרויקטים המבקשים תמיכה. כך, ירידה של אחוז אחד בהיצע מקורות ההון-סיכון במגזר העסקי, מובילה להגברת ביקושים למענקים ממשלתיים בשיעור של בין 0.14 ל-0.3 אחוזים. עם זאת, רוב הביקוש הנוסף איננו מקבל מענה וישנו גידול בהיקף דחיית הבקשות לתמיכה. זאת מכיוון שתקציב הרשות איננו כולל רכיב אנטי מחזורי, להפך חלק מהמימון (תמלוגי החברות) תלוי בהיקף האקזיטים. אנו מוצאים כי בעשור הקודם הסתכם ההפסד למשק כתוצאה מקיומם של משברים כלכליים ב-450 פרויקטים, כאשר שווי פרויקטים אלו במונחי תקציבי מו"פ הסתכם בכ-1.7 מיליארד שקלים.

לתוצאות ישנה רלוונטיות למדיניות החדשנות בישראל. היותו של הביקוש למענקי רשות החדשנות אנטי-מחזורי (עבור החברות הקטנות) מגביר את החשיבות בזמינותו בתקופות המאופיינות בהאטה בפעילות ענפי ההי-טק וזמינות ההון הפרטי ומפחית מהחשיבות בתקופות בהן המימון הפרטי זמין. לאור זאת, יש לייצר כלים אשר יאפשרו צבירת כספים "עודפים" בתקופות גיאות והקצאתם בתקופות שבהן המימון הפרטי מתמעט.

מימון הון סיכון

לפי האוצר, חברות סטארט-אפ מאופיינות במיעוט בנכסים מוחשיים, העדר רווחיות ואינפורמציה א-סימטרית גבוהה. תנאים אלו מקשים על גופי מימון מבוססי חוב לספק אשראי למיזמים אלו ועל-כן, שרידותן של חברות הזנק תלויה ביכולתן לגייס "כסף חכם" המכונה לעיתים גם השקעות אלטרנטיביות. המימון לחברות אלו ניתן  לרוב על ידי גופי השקעה המתמחים בהשקעות טכנולוגיות (קרנות הון-סיכון).

קרנות הון-סיכון בנויות בדרך כלל מ-3 רבדים. החברה המנהלת את הקרן (השותף הכללי) מגייסת כספים ממשקיעים מוסדיים, חברות עסקיות, מלכ"רים ואנג'לים (שותפים מוגבלים). לאחר גיוס ההון הנדרש הקרן פועלת למשך כעשר שנים. תקופה זו מתחלקת לשני שלבים – שלב החיפוש וההשקעה, שבו השותף הכללי מחפש השקעות פוטנציאליות בקרב חברות הזנק ומשקיע את הכסף בחברות רלוונטיות (חברות פורטפוליו). לאחר שלב החיפוש וההשקעה, הקרן פעילה לתקופה של כ-7 שנים נוספות שבהן החברות מפתחות את המוצרים וו השירותים תוך ליווי ובקרה של נציגי הקרנות. בסוף חייה של הקרן, השותף הכללי פועל למימוש אחזקות הקרן באמצעות אקזיט או הנפקה ומחלק את התמורה בין השותפים המוגבלים החברים בקרן. בכל נקודת זמן, שותפים כלליים יכולים לנהל מספר קרנות,  בשלבי פעילות שונים.

 תעשיית ההון-סיכון העולמית צמחה באופן דרמטי מאז שנות ה-70 בעקבות רפורמות בארצות הברית אשר אפשרו ועודדו השקעות של קרנות פנסיה בקרנות ההון-סיכון. מאז אמצע שנות ה-80 צמחו גיוסי קרנות ההון-סיכון בארה"ב מסכום של כ-3.8 מיליארד דולר ל-10 מיליארד עשור לאחר מכן ובשנת 2000, ערב התפוצצות בועת הדוט-קום, הגיעו גיוסי הקרנות לסכום של מעל 100 מיליארד דולר. בעקבות התפוצצות הבועה צנח היקף גיוסי הקרנות חזרה לסכום של כ-10 מיליארד דולר בשנה ומאז חלה עלייה הדרגתית עד להיקף גיוס של כ-40 מיליארד דולר בשנת2016 .

הון סיכון בישראל

בישראל, צמח שוק ההון-סיכון במהלך שנות ה-90, כתגובה להגברת הביקושים העולמיים לטכנולוגיות מידע ותקשורת, זמינות של מהנדסים עולים ופורשי תעשיות בטחוניות והשקת תכנית "יוזמה" שהובילה להיווצרות אשכול קרנות הון סיכון בישראל. באופן זה, גדל מספר קרנות ההון-סיכון הפעילות בישראל מ-2, בשנת 1990, לכ-100 קרנות בשנת 2000 ומהיקף גיוס של 49 מיליון דולר בתחילת העשור להיקף של 3.4 מיליארד דולר ערב התפוצצות הבועה.

מימון הון-סיכון בתקופות גאות ושפל

מעטות המדינות בהן מתקיים ענף הון-סיכון מפותח. גם לאחר התפתחותן, הפעילות של ענף הון-סיכון מאופיינת בתנודתיות רבה אשר עשויה להשפיע על התעשייה באופן ארוך טווח. זמינות מימון הון סיכון בישראל מושפעת מהתפתחויות בכלכלה האמריקנית, המהווה מקור מימון מרכזי לחדשנות בישראל. מעבר לכך, נמצא כי היצע ההון לענף בידי המשקיעים המוסדיים (כגון קרנות הפנסיה, אשר הפכו לספקי ההון המובילים לענף) בארה"ב כרגיש יותר להתפתחויות בשווקי ההון, זאת בהשוואה לספקי ההון האחרים. זאת היות והזעזועים המקרו הכלכליים והפיננסיים עלולים לפוגע בנזילות של המשקיעים המוסדיים או להשפיע על הערכות הגופים לגבי התשואה הצפויה להשקעה. הדבר רלוונטי פחות לישראל, שבה הנתח של המימון על ידי המוסדיים המקומיים הוא נמוך (נושא שמחייב התייחסות נפרדת).

פגיעה בהיצע המשאבים העומדים לרשות קרנות ההון סיכון, מובילה לסגירתן של חברות פורטפוליו באופן שאינו אופטימלי מנקודת מבט ארוכת טווח ולירידה בתשואות הקרנות. המודל משקף את מאפייני פעילות הענף ובפרט את המבנה העיתי: התחייבויות של ספקי ההון קודמות להשקעות בפועל, לרוב לא ניתן להשקיע מעבר לגובה ההתחייבויות שניתנו קודם לכך, והשקעות לא נזילות עד סוף חיי הקרן.  בעוד מנהלי הקרן חשופים באופן תדיר למידע על תשואותיה, השותפים המוגבלים נחשפים למידע זה רק בתום חייה של הקרן, גורם המשפיע על החלטות ההשקעה שלהם בקרנות עתידיות ומוביל להתארכות משברים בענף ההון-סיכון.

התהליך השני, המוביל להתארכות מחזורי עסקים בענף ההון-סיכון, נגרם כתוצאה מאי יכולתן של קרנות חדשות לגייס התחייבויות ממשקיעים פוטנציאלים במהלך תקופת המשבר. אירוע זה מגביר את המצוקה הפיננסית בהן נמצאות חברות הזנק בתקופות אלו. זאת היות והחברות מאופיינות בהיעדר נכסים מוחשיים, תזרים מזומנים שלילי ואינפורמציה א-סימטרית גבוהה, אינן נגישות בדרך כלל למימון חוב (מימון מסורתי).

מסקנת המחקר היא שבראיה המקרו כלכלית פעילות של ענף קרנות ההון סיכון מאפיינת על ידי מחזורי עסקים משמעותיים, שיוצרים פוטנציאל לכשל שוק. בישראל, סיכון החשיפה למשבר פיננסי גלובלי אשר ישפיע באופן ארוך טווח על ענף ההון-סיכון, הינו משמעותי לאור נוכחות גבוהה מאוד של משקיעים זרים. שיעור משקיעי ההון-סיכון האמריקאים היה בשנת 2018 כ-35% מסך המשקיעים בהייטק הישראלי. לשם השוואה, שיעור המשקיעים הישראלים באותה שנה היווה רק כ-30%, בעוד על-פי הערכות שיעור הכסף הישראלי אשר הושקע בחברות ישראליות הינו נמוך יותר.

האוצר מצא כי בתקופות שפל פונות חברות ההזנק לתמיכה ממשלתית יותר מאשר חברות גדולות והציע בחינת סינרגיה בין תמיכה של הממשלה לתמיכה של המגזר הפרטי.

הסקירה השבועית של האוצר: ב-2065 שיעור הלא חרדים יהיה פחות מחצי – איך זה ישפיע על שוק העבודה?

גידול של קרוב ל- 70% ביצוא הישראלי בעשור החולף, היצוא לסין גדל פי 5, תמיכה מצטברת של כ- 430 מיליון שקלים ביצואנים, 7 הסכמי סחר חדשים ועסקאות בשווי של כ- 4.3 מיליארד דולר. כך עולה מדוח מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה.

על פי תחזיות מינהל סחר חוץ, שנת 2019 תשבור שיא נוסף ביצוא הישראלי, אשר צפוי להגיע לכ- 114 מיליארד דולר. נתון זה מהווה גידול של כ 4.5% לעומת נתוני השנה הקודמת. במבט על העשור החולף, היצוא ב-2019 מציג נתוני גידול של כ-68% לעומת היצוא בשנת 2009 אשר עמד על כ-67.7 מיליארד דולר. בשיעור שנתי ממוצע – היצוא הראה צמיחה שנתית ממוצעת של כ- 5.3% מידי שנה.

נתונים אלו מראים תמונה חלקית בלבד, שכן הנתון החד ביותר היא הקפיצה האדירה שביצע יצוא השירותים מישראל, אשר חלק נכבד בו מהווה יצוא ההייטק הישראלי. יצוא השירותים הישראלי צמח בעשור החולף בכ-160%, מהיקף של כ- 21.5 מיליארד דולר בשנת 2009, לכמעט 56 מיליארד דולר בשנת 2019. בהסתכלות שנתית ממוצעת- מדובר בגידול של למעלה מ 10% לשנה- כל שנה. רק בשנה החולפת, יצוא השירותים צמח בכ 11.7%.

קצב הגידול המרשים של יצוא השירותים הביא לכך שבשנת 2019 שיעורו מכלל היצוא צפוי לעמוד על כ 49% מכלל היצוא, בעוד שב-2009 שיעורו עמד על כ-32% בלבד.

שיא היצוא לאסיה ולדרום אמריקה

בהסתכלות על התמהיל הגיאוגרפי של היצוא (סחורות ללא יהלומים), גם כאן חלו תמורות משמעותיות בשנים האחרונות. אם בשנת 2009 כ-18% בלבד מיצוא הסחורות ללא יהלומים הופנו למדינות אסיה, הרי שבשנת 2019 היצוא למדינות אסיה צפוי להוות כ-22% מכלל היצוא.

גידול משמעותי נרשם גם בגזרת אמריקה הלטינית אשר היצוא אליה צמח בלמעלה מ 40% (גידול של כ 584 מיליון דולר בעשור החולף) והיא מהווה כיום יעד לכ-5% מכלל יצוא הסחורות ללא יהלומים של ישראל. בין השווקים המשמעותיים שהיצוא אליהם גדל באופן ניכר ניתן למנות את סין, טורקיה, ברזיל, צ'ילה, טאיוואן, יפן ועוד.

בעשור מינהל סחר חוץ הרחיב באופן משמעותי את מערך הסכמי אזור הסחר החופשי של ישראל, המייצרים יתרון תחרותי ועסקי ממשי עבור החברות הישראליות  מול חברות ממדינות אשר אין להן הסכם אזור סחר חופשי עם אותה מדינה. במסגרת פעילות זו, נחתמו, שודרגו וסוכמו 7 הסכמי סחר חופשי עם מדינות כגון דרום קוריאה, אוקראינה, פנמה, קולומביה וקנדה. זאת לעומת 7 הסכמים בלבד שהיו בתוקף בשנת 2009. כמו כן, מנהל המינהל משא ומתן בימים אלו עם מגוון שווקים נוספים ומשמעותיים דוגמת סין, וייטנאם, רוסיה, בלארוס, קזחסטן, קירגיסטן, ארמניה, גוואטמלה ועוד.

בשנה החולפת המינהל החל לטפל בכלי נוסף ומשמעותי ביותר עבור היצואנים הישראליים באמצעות האגף לפיקוח על הייצוא הדו-שימושי והאב"כ מכוח החוק הישראלי ובהתאם להסדרים הבין-לאומיים בתחום, כמו גם פיקוח על היצוא בתחום האב"כ, לצורך מניעת הפצה של כלי נשק וטכנולוגיות, לרבות נשק להשמדה המונית, לגורמים המקדמים טרור בין-לאומי.

אוהד כהן, מנהל מינהל סחר חוץ: "העשור החולף היה עשור גדוש ורווי עשייה ופעילות כלכלית של מינהל סחר חוץ. הנתונים מלמדים על קפיצת מדרגה שעשה היצוא הישראלי בעשור החולף, קפיצה שתרמה תרומה משמעותית לחיזוק הכלכלה הישראלית ולחיזוק התעשייה והעסקים בישראל. אני גאה שמינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה והתעשייה תרם להישגים אלו באמצעות מגוון הכלים שאנו מפעילים, בהם מערך הנספחים הכלכליים, קרנות הסיוע, הסכמי הסחר החופשי והפיקוח על היצוא הדו שימושי. אנו נמשיך גם בעשור הבא לקדם את היצוא הישראלי, לקדם השקעות זרות ולסייע ליצואנים הישראליים ולכלכלה הישראלית להגיע לשיאים חדשים".

הכל על יבוא ויצוא סחורות ושירותים ועל ההבדלים ביניהם

בנק הפועלים פיתח יכולת כניסה לאתר האינטרנטבאמצעות טביעת אצבע, ללא צורך בסיסמה או קוד משתמש, מה שיקצר את ההליך ואולי יפתח את הדרך לבנקים אחרים.

כיום לקוחות נאלצים לזכור מספר רב של סיסמאות כדי להשתמש בשירותים יומיומיים במגוון תחומים, מבריאות ועד פיננסים. מחקרים מעידים כי צרכנים בישראל מעוניינים להשתמש באמצעי זיהוי ביומטרי ובעיקר בטביעת אצבע. מרביתם מאמינים שזיהוי ביומטרי יעניק חוויה טובה ומהירה יותר וכן, אם המכשיר נגנב או אבד הוא נותר מוגן. עוד עולה כי ההיכרות עם אמצעי האבטחה הביומטריים חשובה לנכונותו של הציבור לאמץ אותם.

השירות מיועד ללקוחות הגולשים באמצעות הדפדפן הנייד וישמש מאות אלפי לקוחות הבנק. בשלב הראשון הזיהוי הביומטרי יתאפשר בדפדפן במכשירי אנדרואיד ובהמשך גם ב-iPhone. הלקוחות ירשמו לשירות מתוך האתר, יעברו תהליך קצר וחד פעמי של הרשמה כולל זיהוי טביעת האצבע, ולאחר מכן הזיהוי הביומטרי יוגדר כברירת המחדל.

לפי סער זכריש, CDO, חטיבת החדשנות בבנק הפועלים: "מדובר בחידוש מהפכני – זיהוי ביומטרי בכניסה לאתר המאפשר חוויית לקוח טובה יותר, נוחה ומהירה, לצד שמירה על סטנדרט אבטחה גבוה. בנק הפועלים הוא הראשון בישראל העושה שימוש בטכנולוגיה זו כאמצעי כניסה לאתר, ומוביל לדור הבא של עולם הזיהוי".

טביעות אצבע מתאפשרות היום כאמצעי זיהוי באפליקציות של הפועלים ושל דיסקונט, אך לא דרך הדפדפן. אם כי לאחרונה נחסמה אפשרות זו ממכשירי סמסונג, שבהם התגלה כי גם טביעות אצבע של אחרים פתחו אפליקציות בעולם – גם של בנקים.

צמידים חכמים או שעונים חכמים, מהם, כמה עולים, האם מדויקים ואיך לבחור