טיול בחו"ל בזול – איך לצמצם את העלויות (ועדיין ליהנות!)
טיול בחו"ל לא חייב להיות סיפור מאוד יקר. אתם יכולים לחסוך בקלות כמה עשרות אחוזים מהעלויות השוטפות ועדיין ליהנות מטיול בחו"ל – פשוט צריך לדעת לתכנן, לדעת לחפש, לקנות ולבחור נכון. זה יהיה אותו הטיול רק בזול יות ר- אז איך עושים אתך זה?
תכנון מוקדם = חיסכון בכסף
תכנון מוקדם של הטיול בחו"ל יחסוך לכם הרבה כסף. כשמזמינים חודשים מראש, העלויות פשוט נמוכות, ויש לזה כמובן הסבר כלכלי – הטיסות עדיין ריקות, בתי המלון עדיין ריקים, והם מעוניינים בכם – זה שוק של קונים. אבל ברגע שמגיעה עונת השיא ואתם שבועיים לפני מחפשים מקום, אתם הופכים להיות לקוחות "נחותים" , כבר לא רודפים אחריכם, כבר לא ממש צריכים אתכם, יש רבים שמחפשים מקום, ועל פי חוק הכלכלה הראשון – חוק הביקוש וההיצע – המחירים עולים. פשוט, כשהביקוש עולה המחיר עולה.
אז תתכננו מוקדם ככל האפשר, זה עשוי לחסוך לכם – 30%-20% מהעלויות.
רגע, אתם אומרים – יש בזה משהו, אבל אם נבחר לטוס ברגע האחרון באופן ספונטני נוזיל את העלויות. אתם צודקים. מצד אחד, צריך לתכנן מוקדם, ולא כמו רוב הישראלים כמה שבועות עד חודש לפני. אך מצד שני, לאלו שמסוגלים להיות ספונטניים וגמישים ולרוב זה לא אפשרי למשפחות (עבודה, ילדים וכו'), יש אפשרות לנסות להזמין טיול לחו"ל ברגע האחרון מהתארים שמתמחים בזה ויש הרבה. ברגע האחרון יש דחיות, ביטולים, בתי מלון ריקים שעושים מבצעים, ואתם יכולים ליהנות מדילים מאוד אטרקטיביים.
אפשרות נוספת להוזיל את עלויות הטיול בחו"ל היא פשוט לא לנסוע עם כולם – יש עונות בוערות, כולם רוצים לנסוע בקיץ. זה פשוט נוח , יש את החופש הגדול לילדים, ואין מה לעשות עם הילדים שכבר עולים על הקירות, וגם בעבודה באופן יחסי יש רגיעה בחודשים האלו, אז זה מסתדר נהדר. כנ"ל גם בחופשת פסח, אבל על זה משלמים. אם אתם יכולים לדחות את הטיסה לתאריך פחות מבוקש חסכתם עשרות אחוזים – תצליחו לטוס במחיר זול, תשכירו מלון בהנחה גדולה. זה משתלם, השאלה אם זו עונה טובה לטייל בה באזור היעד – מבחינת מזג אוויר, ומבחינת עומס וביקוש. יש מצבים שלמרות שזו לא העונה אצלנו, זה בהחלט העונה במקום מסויים בחו"ל, ואז מעבר לעומס, המחירים גם לא יהיו נמוכים.
חלק חשוב בהוזלת העלויות הוא למצוא טיסות זולות, וכיום זה לא ביג דיל. יש הרבה אתרים שמתמחים בהשוואת מחירי טיסות. אתם צריכים לרשום את היעד והתאריך ואתם מקבלים אפשרויות רבות.
מעבר לכך, אתם צרייכם להכיר את המושג – לואו קוסט ואת החברות הפועלות בתחום. לואו קוסט זה פשוט – טיסות בעלויות נמוכות ויש חברות שמתמחות בזה – גם חברות ישראליות כמו ארקיע וישראייר (שמוזגה לתוך סאנדור של אל על), ויש חברות זרות רבות שפועלות גם בארץ, לרבות – בלו אייר, איזי ג'ט, ריאן אייר, ועוד רבות. בטיסות האלו אמנם אתם חוסכים כסף, אבל התנאים בהתאמה פחות טובים – לדוגמה, אין אוכל על הטיסות האלו.
אחת הדרכים הטובות להוזיל את הטיסות היא טיסות לא ישירות, כלומר טיסות עם עצירה. זה לא תמיד נוח – זה מאריך את הטיסה, זה מצריך ממכם פשוט לחכות (לרוב כמה שעות טובות) אבל זה חוסך כסף. חשוב להדגיש כי יש הרבה מצבים – לפעמים ההמתנה תהיה ממושכת, לפעמים היא תהיה שולית, תלוי כמובן בטיסות שהצלחתם להשיג.
דרכים נוספות להוזיל עלויות טיסה היא לטוס בשעות לא נוחות, שעות פחות מבוקשות ומטבע הדברים במחירים נמוכים יותר. כמו כן יש חשיבות ליום הטיסה. טיסות בסופי שבוע בדרך כלל יקרות יותר – אבל לא תמיד.
כמו כן, ניתן להוזיל טיסות דרך אתרי הטיסות ברגע האחרון.
ביטול החוק – מס על דירה שלישית
במסגרת חוק המס על דירה שלישית ניתנו הטבות מס לאלו שמכרו דירה שלישית. מדובר על קרוב ל-1,000 בעלי דירות והטבות כוללות של מעל 30 מיליון שקל. עכשיו התבשרנו שהחוק בוטל – אבל מה עם המענק למוכרי הדירה? והאם הם היו מוכרים אלמלא ההטבה ואלמלא חשבו שמדובר בחוק? איזה בלגן!
רוב המוכרים זכאים למענק של עד 85 אלף שקל, וכן הם יכולים היו להשקיע את התמורה בקופת גמל להשקעה וליהנות מהטבות מס גדולות. אלו שמכרו עשו זאת בגלל החוק ובזכות ההטבה. אלא שעכשיו מעמדם לא ברור – האם תישלל מהם ההטבה, כי אז הם נשארים קרחים מכאן ומכאן – גם בלי דירה וגם בלי ההטבה.
ויש עניין נוסף – בעלי דירות רבים העבירו חלק מהדירות שבבעלותם לקרובי משפחתם, כדי לצאת מתחולת החוק, תוך תשלום שליש מס רכישה. אם החוק יבוטל, הם יצטרכו לשלם מס נוסף עם החזרת הדירה לבעלותם, אלא שכאן האמת – מגיע להם.
כך או אחרת, קשה להאמין שהמוכרים יצטרכו להחזיר את המענק שקיבלו – הם הסתמכו על החוק, על הוראת החוק שגם נקבה במועדים, והחזר כספי יביא לגל של תביעות מצדם לביטול העסקה או לפיצוי על מכירת הדירה.
מעודכן ל-07/2020
חיסכון לשעת חירום – למה זה חשוב, כמה להשקיע, באילו מכשירים להשקיע ועוד
אנחנו לרוב מחלקים את הכספים שלנו להשקעות לטווח הקרוב והבינוני – בעיקר פיקדונות, קרנות נאמנות ותעודות סל, ויש גם כאלו שמשקיעים במניות ובאג"ח; והשקעות לטווח רחוק שהן בעצם החיסכון לפנסיה – קרן פנסיה, ביטוח מנהלים, קופת גמל. לפעמים ההבדל בין הטווח הארוך לבינוני הוא קטן או מטושטש. יש גם מכשירים שניתן לחסוך בהם לטווח קצר ואם מחזיקים אותם עד לפנסיה אז נהנים מיתרונות משמעותיים, בעיקר מיסויים.
אלו הנכסים הפיננסיים שלנו, אם כי אצל רבים הנכסים האלו פחותים מההתחייבויות הפיננסיות – הלוואות, חובות לחברות כרטיסי אשראי וכו'. לא תמיד זה נכון – לפעמים לא כדאי לקחת הלוואה בשעה שיש קרנות נאמנות – אפשר פשוט למכור את הקרן. אבל במקרים מסוימים זה דווקא משתלם (למשל הלוואה דרך קופת גמל, קרן השתלמות ועוד).
בצד הנכסים הפיננסיים, אנחנו במקרים רבים לא מגדירים חיסכון לשעת חירום, כסף ליום סגריר, וזו טעות. כל אחד צריך לדעת שיש מצבים שהוא עלול להיאלץ להשתמש ברזרבות, ואת הרזרבות האלו צריכים להגדיר מראש ולא לגעת בהן. למשל פיקדון בבנק, קרן השתלמות נזילה, קרן נאמנות ועוד. אתם צריכים להגדיר את החיסכון הזה, את ההשקעה הזו, ולדעת שהם ישמשו אתכם רק במקרה הצורך. חשוב להבדיל – זה לא יכול להיות חיסכון פנסיוני לטווח ארוך, זה צריך להיות השקעה נזילה, אבל שהיא תהפוך לנזילה רק בשעת צרה.
הסיבה לחיסכון הזה היא פשוטה – אנחנו לא יודעים מה יהיה בעתיד. אנחנו עלולים להצטרך כסף כי פוטרנו מהעבודה, או חס וחלילה לטיפול רפואי או לשיפוץ הכרחי בדירה ועוד. הכספים ל"הפתעות" האלו אמורים להיות באותו חיסכון לשעת חירום.
החיסכון הזה צריך לשמור על ערכו. כלומר, אל תשקיעו את הכסף שבחיסכון הזה במניות או במכשירים מסוכנים, זו צריכה להיות השקעה סולידית כדי שתדעו שבכל מצב היא שם. אם השקעתם 50 אלף שקל, אז אתם אמורים לדעת, בעוד חצי שנה, שנה ושנתיים, שיש שם לפחות את הסכום הזה. אם תשקיעו במניות, זה יכול להיות משמעותית נמוך מזה.
עדיף לא לכלול את החיסכון הזה בתיק ההשקעות הרגיל שלכם – שלא תתפתו להשתמש בו. זה צריך להיות חיסכון/השקעה שתשכחו מהם.
כמה להשקיע בחיסכון לשעת חירום?
זו שאלה קשה. אם אתם מסודרים – עבודות מסודרות, פרנסה טובה, חיסכון פנסיוני טוב, השקעות שוטפות בסכומים משמעותיים, אז אתם יכולים להסתפק בסכום נמוך – כמה עשרות אלפי שקלים. אם אתם במצב בינוני, ממוצע – גומרים את החודש אבל בקושי, כדאי לנסות ולהשקיע סכום משמעותי יותר – אין כאן מספר מדויק, אבל בין 50 ל-100 אלף שקל זה בהחלט סכום שאמור להספיק לכם להפתעה מסוימת, אבל לא הפתעה גדולה מדי. הבעיה היא שצריך כמובן לאזן בין ההוצאות השוטפות לבין החיסכון הזה, וזה ממש לא פשוט. לכן הכלל צריך להיות – לחסוך לשעת חירום כמה שיותר תחת האילוצים. ככה גם אם יפטרו אתכם מהעבודה (ולא משנה מאיזו סיבה), אתם במשך חצי שנה יכולים לנסות לפתור את הבעיה – למצוא עבודה חדשה.
מעודכן ל-03/2018
כספונט – תחליף לכרטיס אשראי; חיוב מידי מחשבון הלקוח – האם זה טוב לבתי העסק האם זה טוב ללקוחות?
רובנו משתמשים בכרטיסי אשראי – אנחנו קונים חולצה ומשלמים בכרטיס אשראי, אוכלים ומשלמים בכרטיס אשראי – רוב הרכישות שלנו נעשות בכרטיסי אשראי – זה פשוט נוח יותר, מהיר יותר, ולא מצריך להחזיק מזומנים בכיס. עכשיו יש פתרון נוסף.
חברת כספונט השיקה פתרון שמאפשר חיבור ישיר בין בתי עסק לבנקים, וכך בעצם לחייב בתשלומים את חשבון הבנק, ללא צורך בחברות כרטיסי האשראי. כלומר בדרך שעוקפת בעצם את חברות כרטיסי האשראי ואת העלויות (לרבות העמלות הצולבות) שיש בכרטיס האשראי. איך זה קורה בפועל? עדיין צריך להשתמש בכרטיס האשראי אלא שהחיוב יתבצע ישירות מחשבון הבנק, בלי קשר למצב החשבון בחברת כרטיסי האשראי, כלומר אין כאן את התיווך של חברת כרטיסי האשראי.
בפועל, כאשר אנו משלמים בכרטיס אשראי, החיבור לבנק של הלקוח לצורך החיוב, נעשה באמצעות התשתית המרכזית של שב"א (שירותי בנקאות אוטומטיים). מדובר בגוף שהו מונופול הנמצא בבעלות הבנקים – גוף שבעצם ושב בצומת העברת הכספים ובתמורה גובה עמלה על ההעברות הכספיות (החיובים השוטפים).
המוצר של כספונט יאפשר ביצוע עסקאות דביט בלבד – עסקת חיוב מידי היורדת ישירות מחשבון הלקוח כשהתמורה מועברת למחרת לבית העסק. אגב, המצב כיום הוא שברוב עסקאות האשראי, הלקוח יכול לקבל 15 ימי אשראי ללא תשלום.
אז מבחינת בית העסק יש כאן יתרון גדול – התשלום מועבר מהר לחשבון העסק (לעומת עד 30 יום בתשלום רגיל דרך כרטיס אשראי). מעבר לכך, העמלה הנגבית דרך כספונט היא נמוכה מזו שגובה חברת האשראי.
הלקוח מרוויח?
הלקוח לא בהכרח מרוויח בשיטה הזו. הוא ירוויח באם בתי העסק יגלגלו ללקוח את ההנחה. אחרי הכל, הם – העסקים, מרוויחים דרך השימוש בכספונט, ואם הם יעבירו חלק מהרווחים שלהם גם ללקוחות (דרך הוזלת המוצר) זה כמובן יכול להיות משתלם ללקוח. אבל במצב רגיל דווקא השימוש בכספונט, פחות טוב ללקוחות. בחברות כרטיסי האשראי הם משלמים לאחר עד 30 יום, ודרך כספונט הם משלמים מיד. אז יהיו כאלו שיגידו כי כך יש שליטה על הכסף, אבל נראה שאם לא תהיה הנחה – המוצר הזה לא יהיה להיט.
בפועל, הלקוח יישאל אם הוא מעוניין בתשלום בדביט, כאשר כספונט (שנשלטת על ידי חברת וריפון) תציע את השירות בקופות החדשות התואמות את תקן ה- EMV. על פי הוראות בנק ישראל, ובהתאם לדרישת תקן ה EMV, הלקוח יקיש את הקוד הסודי, והוא יצטרך לאשר באם הוא מעוניין בעסקת דביט עם חיוב מידי.
"גורמים רגולטורים שונים ובראשם בנק ישראל נתנו רוח גבית וסיוע ישיר ועקיף למהלך של כספונט", אומרים בחברה, " מה שאפשר לחברה להקים את התשתית והחיבור לבנקים השונים". ובוריפון, החברה האם אמרו – "פריצת הדרך של כספונט, מאפשרת לוריפון לעשות שימוש בתשתית זו בעשרות אלפי מסופי האשראי של וריפון בישראל, ובכך לאפשר כמעט לכל בית עסק בישראל אפשרויות סליקה אטרקטיביות".
פיקדון סברס של מזרחי טפחות – פיקדון לטווח ארוך (עד 15 שנה) בריבית מקסימלית של 4.3% – זה טוב, אבל מדובר על טווח ארוך – אז האם כדאי?
בנק מזרחי טפחות משיק את פיקדון סברס. לטענת אנשי הבנק מדובר בפיקדון "מתוק בלי הקוצים". כלומר, המפקידים בפיקדון מקבלים את כל ההטבות. אז האם זה נכון? האם מדובר במתוק בלבד? ובכן נתחיל במה זה בעצם הפיקדון הזה?
פיקדון סברס מאפשר ללקוחות להשקיע לטווח ארוך, אך יחד עם זאת, לשמור על אפשרות משיכה מוקדמת, כלומר אפשרות להנזיל את הפיקדון. כדי לעשות זאת צריך לתת הודעה מוקדמת לבנק (הודעה של 35 יום מראש! – לא מעט זמן).
קיימים שלושה מסלולים לפיקדון סברס, כל המסלולים הם בריבית שקלית קבועה לא צמודה למדד, כשהשוני הוא תקופת החיסכון – 7 שנים, 10 שנים ו- 15 שנים. וכצפוי – ככל שהתקופה ארוכה יותר כך גם הריבית גבוה יותר. זה כלל ראשון של עולם ההשקעות – כשלוקחים סיכון גבוה יותר כך מקבלים תשואה גבוה יותר, והשקעה לטווח ארוך יותר היא בהגדרה מסוכנת יותר ויש עליה פרמיה של תשואה לעומת השקעה קצרה יותר.
הריבית לפיקדון לטווח של 7 שנים היא 2.4% לשנה, אך כמובן שמי שמפסיק תוך כדי מקבל תשואה נמוכה יותר (משמעותית) ולדוגמה – אם אתם בפיקדון ל-7 שנים מחליטים לדרוש את הכסף עד שנה אחת הריבית שלכם תהיה 0.1% (ריבית שנתית), משנה ועד שנתיים הריבית השנתית תהיה 0.21%, משנתיים ועד שלוש שנים, הרייבת השנתית – 0.37%, משלוש שנים ועד ארבע שנים – 0.61%, מארבע שנים ועד חמש שנים – 0.88%; מחמש שנים ועד שש שנים – 1.16%, משש שנים ועד שבע שנים – 1.41%. כלומר, ככל שמשקיעים לטווח ארוך יותר הריבית בהתאמה גבוה יותר. מה שחשוב להדגיש כאן – הריביות לטווח הארוך הן בהחלט טובות, אבל אם מראש אתם סבורים שלא תחסכו לתקופה כזו ארוכה, אז התשואות לטווח הקצר יותר, היא בערך מה שמציעים בפיקדונות אחרים (גם בבנק וגם בבנקים אחרים). כלומר, אם יש סיכוי שאכן תשקיעו לטווחים ארוכים אז לכו על זה, אחרת, אולי תמצאו מוצרים מעניינים יותר. לקבלת פרטים מלאים על פיקדון סברס
כך או אחרת, התשואה על הפיקדון ל-10 שנים (בהנחה שמחזיקים עד סוף התקופה היא – 3.3% (לשנה); התשואה בפיקדון לטווח הארוך ביותר – 15 שנה היא 4.3% לכל שנה. האמת לא רע בכלל. נכון זה טווח ארוך מאוד, אבל ראשית יש אפשרויות יציאה, ושנית בעולם של ריבית אפסית, 4.3% זה ממש לא קצת.
פיקדון ליצ'י של מזרחי טפחות – האם כדאי?
פיקדון ארץ של בנק ירושלים – מה התשואה?
מה זה פיקדון מובנה? כמה תשואה הם נותנים ורשימה של פיקדונות מובנים
מעודכן ל-03/2018
FANG – מה זה? ואך זה קשור לבורסה האמריקאית?
FANG אולי מצלצל לכם כמו ביטוי סיני, אבל זה ראשי התיבות לארבע חברות האינטרנט המובילות בעולם – גם בזירה העסקית ובעיקר בזירת שוק המניות – מדובר על חברות עם תשואה פנומנלית בשנים האחרונות. מדובר כמובן בפייסבוק (F), אמזון (A), נטפליקס (N) וגוגל (G).
נתחיל בפייסבוק (FB ) – הרשת החברתית המובילה בעולם שמנייתה עלתה פי 5 מאז הנפקתה לפני 5 שנים. החברה שווה 440 מיליארד דולר, והיא מהחברות הגדולות בוול-סטריט במונחי שווי שוק.
השנייה אמזון (AMZN )– חברת הקמעונאות באינטרנט ונכון יותר לתארה כמובילת הקמעונאות באינטרנט, עם פעילות גם בעולם הריאלי (קמעונאות "רגילה") כשלצד זה יש לה פעילויות טכנולוגיות לרבות נתח גדול מתחום מיחשוב הענן. מניית החברה חצתה באמצע השנה את מחיר ה-1000 דולר למנייה. החברה פשוט לא עוצרת – ההכנסות עולות, הרווחים גדלים (אם כי אין קשר בין המחיר לבין הרווח – מכפיל הרווח הוא בשמיים, מעל 100!).
גם מניית אמזון עשתה תשואה מטורפת של פי 5 בחמש שנים , כשהשווי הנוכחי – 480 מיליארד דולר.
שלישית בחבורה היא נטפליקס (NFLX ) שמספקת שירותי וידאו באינטרנט. מניית החברה עלתה פי 20 ב-5 השנים האחרונות, זה לא נתפס – אם השקעתם בה 10 אלף דולר, הייתם היום עם 200 אלף דולר. העלייה מוסברת מצמיחה מטורפת בתחום, אך גם כאן מכפיל הרווח הוא בשמיים (מכפיל רווח חזוי של 70 לשנה הבאה). נטפליקס נסחרת בשווי של 70 מיליארד דולר.
כולן בקבוצת ה-FANG הן חברות בולטות, אבל גוגל (GOOG ) כנראה מעל כולן. גוגל היא מנוע החיפוש המוביל בעולם כשבפועל אין לו באמת תחרות. השווי של החברה עלה ל-670 מיליארד דולר, כשב-5 השנים האחרונות עלתה המניה פי 3.
כל הארבע חברות האלו אמנם פעילות בתחום האינטרנט, אבל למה לחבר בינהן? אחרי הכל תחומי הפעילות שלהן שונים. ובכן, זו לא הפעילות שגרמה לאיחוד תחת ה-FANG (פאנג), אלו המניות, המניות שנתפסות כמניות החמות – השאלה אם המחירים שלהן כבר לא חצו את הערך הכלכלי. אין נביאים ואין נבואה, אבל יש היסטוריה – לרוב מה שעולה גם יורד (וההיפך).
ומול האופטימיות המתפרצת של כמעט כל וול-סטריט כלפי החברות האלו, יש גם דעות אחרות. אמנם במיעוט, אבל "שווה" להקשיב ולהפנים שהן קיימות, והן בהחלט מספקות תובנות. פרופ' קוט גלוויי, יזם המרצה באוניברסיטת ניו יורק (NYU), מעריך כי אמזון, אפל, פייסבוק, גוגל (אלפאבית) לא יהיו קיימות בטווח של ה-50 שנים הקרובות "לפני יותר מ-10 שנים, כולם דיברו על מייספייס, והיא כבר לא קיימת" אמר פרופ' גלווייבראיון במרקטווץ' "הדבר היחיד שאני מרגיש נוח לצפות ולהגיד זה שכולן ייסגרו, כולן ייעלמו בתוך 50 שנה. חשוב לזכור – מתוך מדד דאו 100 לפני 100 שנים, שרדו רק 11 חברות. היות שמחזור החיים העסקי הופך ליותר ויותר מהיר ההעלמות של החברות צהיה עוד יותר מהירה. ילד שנולד כיום יאריך חיים יותר מכל החברות הללו. אבל, האם אני צופה שזה יקרה מהר? ממש לא; האם אני צופה שהן ילכו ויתחזקו? כן. האם אני צופה שהן ימותו בימי חיינו? גם כן",
ומי מבין ענקיות הטכנולוגיה האלו היא להערכת גלוויי בעלת הסיכויים הגדולים ביותר לשרוד? "אם אני צריך לבחור אחת מהן, ההימור הטוב ביותר כרגע הוא על אמזון. לעומת השלוש האחרות, אמזון היא המנצחת".
מעודכן ל-10/2018
פתרונות הסליקה לבתי עסק יוזלו (ותודה לבנק ישראל)
בתי עסק שרצו להטמיע פתרון סליקה (פתרון סליקה בחנות אופליין, ופתרון אינטרנטי) היו מחויבים עד עכשיו בהתאם להוראות בנק ישראל, ברכישת שירותים רחבים מחברות הסליקה והתוכנה. אלא שלאחרונה בנק ישראל פרסם את רשימת השירותים שחברות הסליקה וספקיות המכשור והתוכנה אינן מחויבות יותר לספק לבתי עסק. המשמעות היא פשוטה – ספקיות המכשור והתוכנה, לצד שחקניות סליקה חדשות ורזות, לרבות חברות שמתמחות בסליקה באינטרנט יציעו חבילות קטנות יותר וזולות יותר. הפתרון הזה עשוי להתאים לרבבות ומאות אלפי בתי עסקים (חנויות פיזיות וחנויות ואתרים באינטרנט).
למדריך סליקה באינטרנט – כל מה שצריך לדעת
זה עשוי לחסוך לבתי העסק כסף רב, וזה אמור להכניס למעגל המשתמשים בתי עסק רבים – תודה לבנק ישראל. ההוזלה במחיר לבתי העסק נובעת מכך שהשירותים והאפשרויות של המערכת יהיו דלות יותר וזולות יותר, כשממש לא בטוח שלעסק עצמו זה משנה – לדוגמה, חלק מחבילת השירותים שהיתה חובה בעסקים האלו היתה עסקאות במטבע זר. בנק ישראל חייב את בתי העסק (וחברות הסליקה שנתנו להם את הפתרונות) לכבד כל עסקה במטבע חוץ. עכשיו ההוראה הזו כבר לא חובה, אלא רשות. דוגמה נוספת – בתי העסק לא חייבים את כל סוגי עסקאות האשראי (קרדיט ותשלומים). בעבר הם היו חייבים, וכעת, בהתאם להוראות בנק ישראל, העסקים נדרשים לספק באופן בסיסי אפשרות לעסקאות רגילות או עסקאות בכרטיס דביט, בו החיוב יורד ישירות מחשבון הבנק במועד העסקה.
לאחרונה אישר בנק ישראל את טרנזילה כסולק רביעי (חברת הסליקה הרביעית שאושרה). טרנזילה, צפויה ליהנות מההקלות החדשות ולהציע חבילות סליקה זולות לבתי העסק, כשחלק עיקרי מיכולתה הוא הטמעת מנגנוני סליקה לעסקים אינטרנטיים.
ההקלות האלו לבתי העסק נעשים במקביל להחדרת כרטיסי החיוב (כרטיסי הדביט) לשוק המקומי. מנהלת מחלקת החשבות ומערכות תשלומים וסליקה בבנק ישראל, עירית מנדלסון, התבטאה בהקשר זה במאי 2017 – "הצעדים נועדו לעודד את התחרות בשוק כרטיסי החיוב, והם מניחים את התשתית להתפתחות שוק כרטיסי החיוב בעתיד",
מנדלסון הוסיפה כי יישום המהלכים האלו היה תוך התחשבות והתייחסות לשחקנים בתחום ובכוונה לעודד את ההחדרה של כרטיסי החיוב יחד עם השינויים בתחום הסליקה ומתן פתרונות זולים לבתי העסק – "המהלים כללו גמישות מקסימלית לכלל השחקנים בבחירת השירותים שאותם הם מעוניינים לקבל ולספק", אומרת מנדלסון ומוסיפה – "אני קוראת לכל הגורמים המעוניינים לפעול בשוק כרטיסי החיוב בישראל ללמוד את השינויים ולבחון את השתלבותם בשוק זה".
בין הצעדים החשובים ביותר בעידוד התחרות והוזלת עלויות הסליקה, ניתן למנות את הפיכת הפרוטוקול לנגיש. המידע שבפרוטוקול שאין בפרסומו כדי לסכן את מערכת התשלומים נגיש וזמין לכלל הציבור באמצעות אתר האינטרנט של חברת שב"א , המפעילה את מערכת "שירותים בכרטיסי חיוב". הגישה למידע שבפרוטוקול מתאפשרת לכל בעל עניין בכפוף לחתימתו על הסכם הסודיות. הפרוטוקול אגב, תורגם לאנגלית והוא זמין בתנאים זהים לפרוטוקול בעברית, כדי לאפשר גם לגורמים מחו"ל לבחון את פוטנציאל ההשתתפות בשוק כרטיסי החיוב המקומי.
שוק כרטיסי החיוב מאופיין בכך שבתי העסק חייבים לרכוש וליישם את כל חבילת השירותים והפונקציונליות הנתמכת בפרוטוקול כרטיסי החיוב בישראל. אבל, אחד מהמהלכים המשמעותיים כאמור הוא הטמעה מהירה של אפשרות כרטיסי חיוב לצד הקלות באפשרויות המערכת בבתי העסק, לרבות כאמור רכישת מערכת סליקה ללא מט"ח. באופן הזה, הכרטיסים יהיו אפקטיביים ביות רבתי עסק מבעבר, כלומר, במקביל לכך שבתי העסק יצטרפו לשירותים המוזלים, יגדלו האפשרויות של בתי העסק האלו מול הלקוחות, ויגדלו אפשרויות הלקוחות ויורחבו גם לרכישות בבתי העסק האלו.
למדריך סליקה באינטרנט – כל מה שצריך לדעת
בנק לאומי, כנראה הבנק האקטיבי ביותר בתחום של פיקדונות מובנים מציע ללקוחותיו – פיקדון מובנה שקלי ל-3.5שנים עם קרן נומינלית מובטחת ותשואה שמותנית בסל מניות בוול-סטריט הנסחרות בוול סטריט.
הנה רשימת המניות – ALLERGAN PLC, COMCAST CORP-CLASS A, ALIBABA GROUP HOLDING-SP , MONDELEZ INTERNATIONAL INC-A, WIRECARD AG, DELTA AIR LINES INC, BRISTOL-MYERS SQIBB CO, HANESBRANDS . משקל כל מניה בסל – 12.5%.
במהלך תקופת הפיקדון תיבדק כל אחת מהמניות שבסל ותרומתה למענק תחושב כך – לכל מניה נקבע חסם בשיעור של47% (לא כולל) ביחס למחיר הבסיסי של אותה מניה. במידה ומחיר המניה לא חרג ולא נגע בחסם לאורך כל תקופת הפיקדון, תילקח בחישוב תשואת המניה בפועל (מנקודה לנקודה), חיובית או שלילית.
במידה וביום מסחר כלשהו מחיר המניה יחרוג או יגע (ולו פעם אחת) בחסם, תשואת המניה תיקבע בשיעור של 4% למשך תקופת הפיקדון (מה שנקרא – "ריבייט").
המענק בגין הפיקדון יחושב לפי סכום התשואות של המניות בסל כפול משקלן היחסי בסל. השתתפות של 100% בשיעור השינוי של כל מניה (עלייה עד החסם, וירידה) מתוך סל המניות. בכל מקרה, הלקוח יקבל את קרן ההשקעה במלואה בתום תקופת הפיקדון.
חשוב להדגיש – מדובר בחיסכון/ פיקדון לטווח לא קצר, הכסף בתקופה זו סגור וזה כמובן חיסרון גדול. מעבר לכך, כשאומרים לכם שהקרן בטוחה, הכוונה כמובן לקרן הנומינלית, אבל ריאלית אם אתם (בתרחיש הרע) מקבלים את הקרן הנומינלית אתם מפסידים הצמדה ותשואה של 3.5 שנים, זה לא מעט. עם זאת, יש כאן אפשרות לאפסייד, תלוי כמובן בסל המניות האלו – אם לצורך הדוגמה, אף אחת מהמניות לא תחרוג בתקופה הזו, ובממוצע הם יעלו ב-10%, אז הרווחתם לאורך התקופה 10% – לא קצת בהינתן האלטרנטיבות.
תאריך תחילת הפיקדון – 24 במאי 1017 ותאריך פירעון הפיקדון – 24 בנובמבר 2020. מינימום עסקה – 15 אלף שקל.
הפיקדון הזה שקלי ולכן 100% מהקרן השקלית מובטחת בתאריך הפיקדון.
פיקדון מובנה דולרי על אותו סל לשנה וחצי
בנק לאומי משיק גם פיקדון על אותו סל מניות לתקופה קצרה יותר – שנה וחצי, אך פיקדון זה הוא דולרי. התנאים שלו שונים – לכל מניה נקבע חסם בשיעור של 35% (לא כולל) ביחס למחיר הבסיסי של אותה מניה. במידה ומחיר המניה לא חרג ולא נגע בחסם לאורך כל תקופת הפיקדון, תילקח בחישוב תשואת המניה בפועל (מנקודה לנקודה), חיובית או שלילית. במידה וביום מסחר כלשהו מחיר המניה יחרוג או יגע (ולו פעם אחת) בחסם, תשואת המניה תיקבע בשיעור של 2% למשך תקופת הפיקדון. התשואה בגין הפיקדון תחושב לפי סכום התשואות של המניות בסל כפול משקלן היחסי בסל.
השתתפות בפיקדון זה היא בשיעור של 100% בשיעור השינוי של כל מניה בסל המניות. בכל מקרה, קרן ההשקעה מובטחת ע"י בנק לאומי בתום תקופת הפיקדון.
מדד תשומות הבנייה בפברואר 2017 עלה ב-0.2% ל-109.2 נקודות. בינואר 2017 נותר המדד ללא שינוי. מתחילת השנה עלה המדד ב-0.2% .בשנה שעברה (כל השנה) עלה המדד ב-1.5%. כלכלני הראל מצפים כי בשלושת החודשים (פברואר עד אפריל יעלה המדד ב-0.4%)
מדד מחירי תשומה במגורים ללא שכר עבודה עלה ב-0.1% בפברואר 2017 והגיע לרמה של 103.5 נקודות לעומת 103.4 נקודות בחודש הקודם. ב-12 החודשים האחרונים, (פברואר 2017 לעומת פברואר 2016), עלה מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים ב‑1.6% בשל העלייה במחירי שכר העבודה ב-2.5%. המדד ללא שכר עבודה עלה ב-0.8% בתקופה זו.
חומרים ומוצרים – בחודש פברואר 2017 עלה מדד מחירי חומרים ומוצרים ב-0.2%. מבין החומרים והמוצרים עלו במיוחד מחירי צבעים (ב-11.2%), ברזים, סוללות ואביזרים שונים (ב-1.3%) וחצץ (ב-1.1%). לעומת זאת, ירדו מחירי אבן (ב-2.2%), מדרגות ועץ לבנייה (ב-1.2% כל אחד) ומעליות (ב-1.1%).
שכירת ציוד ורכב והוצאות כלליות – מדד מחירי שכירת ציוד ורכב ירד בחודש פברואר 2017 ב-0.1% בשל ירידה במחירי שכירת רכב (ב-3.0%). מדד הוצאות כלליות עלה ב-0.3% בשל עלייה במחירי אחזקת משרדים והוצאות אחרות (ב-0.5%).
שכר עבודה – מדד מחירי שכר עבודה המשולם עבור המועסקים בענף עלה בחודש פברואר 2017 ב-0.3%.
מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים, לפי פרקי הבנייה – מבין השינויים במדדים של פרקי הבנייה בחודש פברואר 2017, יש לציין עליית מחירים של 3.3% בפרק גמר. לעומת זאת, ירדו המדדים לפרק מעליות ב-0.8% ולפרק בנייה ב-0.6%. בשאר פרקי הבנייה נרשמו תנודות מחירים של עד 0.5%.
מחשבון מדד תשומות בנייה – מחשבון מדד תשומות הבנייה
ומחשבון מדד המחירים לצרכן – מחשבון מדד המחירים לצרכן
אז מתי כדאי לשלם לקבלן?
שאלה חשובה שאיתה מתמודדים רוכשי הדירות היא מתי לשלם לקבלן – האם לחכות עד כמה שניתן או להקדים תשלומים? ובכן, תשלום מהיר ימנע את ההצמדות למדד תשומות בנייה, כלומר יחסוך את ההצמדות, אך מצד שני תשלום מהיר משמעותו בשביל רוב רוכשי הדירות – לקיחת משכנתא בשלב מוקדם וערכה עולה בהתאם לריבית – השאלה הכלכלית היא מה יותר גבוה – מדד תשומות הבנייה או הריבית על המשכנתא? וגם כאן, אלו הערכות ומה שהיה לא בטוח שיהיה. כאן, תמצאו את ריבית המשכנתא המעודכנת, וכאן, את מדד תשומות הבנייה וכן תחזיות לגבי מדד זה.
מדריכים נוספים:
רכישת דירה מקבלן – כל מה שצריך לדעת
דמי הניהול בקרן הנאמנות – הראל מחקה תל בונד שקלי (מספר קרן: 5117288), יעלו ב-1 באוקטובר 2016 ל-0.15%. עד אז דמי הניהול יעמדו על אפס.
בעבר, התחייב מנהל הקרן לא להעלות את שכר מנהל הקרן בקרן, וזאת עד ליום 30.9.16 וזה במקביל להפחתת דמי הניהול על הקרן, אבל זהו – באוקטובר תסתיים ההפחתה בשכר מנהל הקרן,
קרן הראל מחקה תל בונד שקלי מנהלת סדר גודל של 210 מיליון שקל (נכון לעדכון האחרון), תשואת הקרן מתחילת השנה – 2%, והתשואה ב-12 החודשים האחרונים 4.3%. הנתונים האלו טובים ממדד הייחוס/ הבנצ'מרק אליו מושווים ביצועי הקרן. מדד הייחוס –שהוא ממוצע קרנות בקבוצת אג"ח בארץ – חברות והמרה – תל בונד שקלי, עלה מתחילת השנה ב-1.4% וב-12 החודשים האחרונים עלה ב-2.4%.
השחקנים בשוק הקרנות המחקות נלחמים על נתח שוק ודמי הניהול נמוכים במיוחד (ביחס לתעשיית קרנות הנאמנות). הקרנות המחקות בהגדרה נזקקות לעלויות נמוכות יותר, אחרי הכל מדובר במכשירים פאסיביים (עוקבי מדדים) בדומה לתעודות הסל. בפועל, הקרנות האלו נועדו לספק לתעשיית הקרנות שדוגלת בניהול אקטיבי (ניהול כספים כדי לייצר תשואה עודפת) תשובה להצלחה ולגידול בפעילות תעודות הסל, ואכן הקרנות המחקות הגיעו לסדר גודל של 30 מיליארד שקל (תעשיית הקרנות כולה – כ-220 מיליארד שקל, תעשיית תעודות הסל – כ-100 מיליארד שקל). אלא שהמלחמה על נתח השוק, גורמת לדמי ניהול נמוכים במיוחד (ואפילו אפסיים), כך שבשלב זה התרומה לרווח , אם בכלל, שולית.
ועל רקע זה, המשקיעים, ובצדק כמובן, בוחרים מבין כל הקרנות המחקות הזהות/ דומות של השחקנים השונים, את הקרן עם דמי הניהול הנמוכים ביותר.
למדריך קרנות מחקות – האם כדאי?
השפעת דמי הניהול בקרנות הנאמנות
השפעת דמי הניהול בקרנות כספיות
מחשבון השפעת דמי הניהול בקרנות הפנסיה – כמה תחסכו במעבר לקרן פנסיה ברירת מחדל
בנק ירושלים מציע ללקוחות כל הבנקים פיקדון לשנתיים וחצי עם ריבית צמודה של 0.7% לשנה. ניתן לשבור את הפיקדון לאחר שנתיים (תחנת יציאה). הריבית הזו ניתנת למעוניינים להפקיד דרך האינטרנט – פיקדון דיגיטלי.
הפיקדון עשוי להתאים למי שמוכן לסגור סכום מסוים (ניתן להשקיע בפיקדון מ-10 אלף שקל ועד 2 מיליון שקל) למשך תקופה של לפחות שנתיים. הבעיה שבתקופה הזו הוא לא יוכל להיפגש עם הכסף.
מעבר לכך, הפיקדון מתאים למי שחושב שהמדד יעלה, ומי שמעוניין להצמיד את כספו למדד. מדד המחיירם לצרכן אמנם היה בשנתיים האחרונות שלילי, אבל על פי ציפיות האנליסטים הוא צפוי להיות בשנתיים הקרובות בסדר גודל של 1% בשנה ולמעלה מכך. ולכן, מדובר בתשואה כוללת צפויה בפיקדון זה, של כ-1.7% (פלוס מינוס) בשנה – יחסית לפיקדונות צמודי מדד אחרים לתקופות דומות, זה לא רע.
מעבר לכך, ניתן כאמור למשוך את הכסף לאחר שנתיים (משך הפיקדון שנתיים וחצי), כאשר המשיכה תהיה ללא קנס, והמושכים יזכו למלוא הריבית וההצמדה.
החיסרון של הפיקדון הצמוד שסוגרים את הכסף לטווח בינוני ואין גמישות במהלך התקופה. מה יקרה אם המדד יירד? מה יהיה אם הריביות בפיקדונות השקליים יעלו? המשקיעים בפיקדון זה מפסידים מכיוון שהכסף סגור בתשואה נמוכה (בהינתן שהריבית השקלית תעלה). כלומר, ההשקעה בפיקדון הצמוד מסתמכת על הערכה מסוימת וכמובן שהערכה זו הערכה, ממש לא בטוח שזה אכן יתממש בפועל.
הבנק הבינלאומי מציע פיקדון מובנה (סטרקצ'ר) על סל מניות צריכה בארה"ב. הפיקדון דולרי ל-18 חודשים.
סל המניות כולל 10 מניות שנסחרות בבורסות שונות בארה"ב, כלכל מניה משקל שווה – 10%. המניות בסל – Philip Morris International, The Kraft Heinz CO, CVS Health CORP, Walgreens Boots Alliance INC, Costco Wholesale CORP, Reynolds American INC, Mondelez International INC, The Kroger CO, Monster Beverage CORP, Tyson Foods INC.
הפיקדון המובנה בדומה לרוב הפיקדונות המובנים (ראו כאן את מכלול היתרונות והחסרונות של פיקדונות מובנים), מספק הגנה נומינלית, אך חשוב לזכור כי ייתכן הפסד ריאלי. כלומר, אם משקיע מקבל את השקעתו אחרי 18 חודשים, הרי שהוא מפסיד את פוטנציאל הרווח באפיקים סולידיים הוא מעין מפסיד את המדד. עם זאת, האלטרנטיבות השקעה הסולידיות מספקות תשואה הנמוכה במיוחד כך שעל פני ההפסד הפוטנציאלי נראה נמוך.
מנגד, בהתקיים תנאים מסוימים התשואה על הפיקדון עשויה להיות משמעותית מעל אלטרנטיבות השקעה סולידיות. בבנק מפרטים את התנאים שבהם יתקבל מענק תשואה – נקבע חסם עליון לכל מניה בשיעור של 20% מעל השער היסודי (שער הסגירה ביום 9.9.16). תקופת הבדיקה הינה בת 17 חודשים, החל מיום 10.9.16 ועד ליום 9.2.18, במהלכה ייבדק בכל יום שער הסגירה של כל מניה לעומת החסם העליון שלה"
ביצוע מניה (בנפרד לכל מניה), יחושב באופן הבא – במקרה שכל שערי הסגירה של המניה במהלך תקופת הבדיקה יהיו נמוכים מהחסם העליון, ביצוע המניה יחושב כשיעור השינוי בפועל בין השער היסודי לבין השער החדש מנקודה לנקודה (למען הסר ספק, יתכן ביצוע מניה שלילי אשר יקטין את שיעור שינוי הסל).
במקרה שבמהלך תקופת הבדיקה אחד או יותר משערי הסגירה של המניה יהיה שווה/גבוה מהחסם העליון, יוחלף ביצועה בפועל של המניה בשיעור קבוע של 2% לכל תקופת הפיקדון (ללא קשר לביצוע המניה בפועל בתום תקופה מנקודה לנקודה, בין אם שלילי או חיובי).
שיעור השינוי של סל המניות הינו ממוצע חשבוני של כל ביצועי המניות כפי שחושבו (ביצוע בפועל או "השיעור הקבוע").
ומה המענק תשואה שמקבל המשקיע בפיקדון המובנה? במידה ששיעור שינוי הסל כפי שפורט לעיל יהיה חיובי (גבוה מאפס) – הלקוח יזוכה במענק בשיעור של 100% משיעור שינוי הסל. לפיכך המענק המקסימאלי האפשרי הינו עד 20% (לא כולל).
אם שיעור שינוי הסל כפי שפורט לעיל יהיה שלילי (נמוך מאפס)/אפס – ייפרע הפיקדון בתום 18 חודשים ללא מענק. קרן הפיקדון מובטחת.