מעודכן ל-04/2022

האם תקבלו תשלום מלא כבר מהיום הראשון שבו נעדרתם מהעבודה, כמה ימי מחלה מגיעים לכם, ומה קורה כאשר אתם צריכים לטפל בילדים או אפילו בהורים  שלכם? כל הזכויות שמגיעות לעובדים בעת מחלה, שלהם או של בני משפחה – מדריך

אתם חולים? זה קורה לכולם כמובן, ושתהיה רפואה שלמה. אבל מה עם הפרנסה? האם מחלה שמשביתה אתכם מעבודה בהכרח מונעת מכם גם פרנסה? האם מקבלים תשלום על ימי מחלה? מתי? וכמה?

אצל עצמאים ימי מחלה עלולים להיות קטסטרופה – אם הם לא מגיעים לעסק, הם מאבדים הכנסות שוטפות. במקרים מסוימים הם יכולים לקבל פיצוי מהמוסד לביטוח לאומי, אבל אצל רובם הגעה לעסק היא קריטית, ורק במצבים קשים באמת הם מרשים לעצמם להישאר לנוח במיטה.

אצל שכירים, יש יותר חופש. אומנם אנחנו מדברים כאן בהכללה, זה לא אותו הדבר בכל מקום ולא בכל תפקיד, אבל כששכיר לא מגיע לעבודה לרוב לא מדובר באסון גדול והעניין מתקבל בהבנה יחסית, ומעבר לכך – העובד מתוגמל (לפחות חלקית).

בתור אנקדוטה נציין כי כיום לא תמיד העובדים צריכים להגיע למקום העבודה כדי לעבוד. תקופת הקורונה שהביאה עימה לא מעט שינויים באורחות החיים בכלל ובהתנהלות שוק העבודה בפרט בגלל הסגרים הממושכים שהוטלו, הותירה עובדים רבים בבתיהם על מנת לעשות את תפקידם. מה קרה לאותם עובדים שחלו, אם בקורונה ואם בכל מחלה אחרת? את התשלום יש לשער שהם קיבלו בהתאם לחוק. הבעיה היא שעובדים רבים התלוננו כי מקום העבודה התעלם מהיותם חולים והמשיך להתייחס אליהם כאילו הם פשוט עובדים מהבית, ללא התחשבות במצבם. אבל זאת כאמור זווית אנקדוטלית בלבד של סוגיית דמי המחלה לעובדים.

חולים? מגיע לכם תשלום

על פי חוק דמי מחלה התשל"ו – 1976, עובדים בישראל שעבדו אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה זכאים ליום וחצי דמי מחלה לכל חודש עבודה מלא, כלומר 18 ימי מחלה בשנה.

גובה התשלום עבור ימי מחלה הוא נושא למחלוקת בין המעסיקים לארגוני העובדים בכל פעם שנושא זכויות העובדים עולה על שולחן המשא ומתן. המעסיקים מצידם רוצים למנוע מצב שבו העובדים משתמשים בימי המחלה כבימי חופשה נוספים, ושואפים להקטין את התשלום היומי עבור ימי מחלה. העובדים מצידם טוענים שגם בזמן מחלה הם זכאים לתשלום מלא.

המציאות, כפי שקורה בדרך כלל, היא פשרה בין צורכי המעסיקים לעובדים. על פי החוק, עבור יום המחלה הראשון לא מקבלים תשלום, אבל הוא ינוכה ממכסת ימי המחלה. עבור היום השני והשלישי מקבלים 50% מהסכום שמקבלים עבור יום עבודה מלא, ומהיום הרביעי מקבלים תשלום מלא עבור כל יום מחלה. בענפים שונים נקבעו בעזרת צו הרחבה מספר ימים גבוה יותר או תשלום מלא עבור ימי המחלה.

בנוסף, אין אפשרות לצבור יותר מ-90 ימי מחלה, ובניגוד לימי חופשה, גם אין אפשרות לפדות בכסף ימי מחלה שלא נוצלו, אלא אם כן נקבע אחרת בהסכם העבודה האישי או הקיבוצי.

אם אתם מועסקים בחוזה אישי, יש תמיד מקום למשא ומתן עם המעסיק גם בנוגע לימי המחלה. אתם יכולים לדרוש יותר ימי מחלה או תשלום מלא החל מיום המחלה הראשון, אך בכל מקרה אסור למעסיק לקבוע פחות ימי מחלה או לשלם פחות מהקבוע בחוק. בהתאם לזאת, אכן ישנם מקומות עבודה שמלכתחילה מצהירים כי הם משלמים לעובדיהם דמי מחלה מהיום הראשון.

אסור לפטר עובד הנעדר בשל מחלה, בתקופת ימי המחלה הצבורים שלו.

כדי לחשב את התשלום המגיע לכם, יש לבדוק תחילה כמה ימים נצברו לזכותכם. אם מיציתם את מכסת ימי המחלה הצבורים שלכם, לא תהיו זכאים לקבל שכר עבור ימי המחלה, והמעסיק ינכה משכרכם החודשי תשלום של יום עבודה. אם יש לכם ימי חופשה שצברתם, תוכלו להמיר את ימי המחלה בימי חופשה, וכך לקבל תשלום מלא עבור ימי המחלה הראשונים.

אם לא נותרו לכם ימי מחלה, ולהערכתכם תקופת המחלה תהיה ממושכת, אפשרות נוספת היא לבקש מהמעסיק לצאת לחופשה ללא תשלום.

לא משתלם להיות חולה – 0 שקלים על יום מחלה ראשון; 50% מהשכר על היום השני

אם יש לכם ימי מחלה שצברתם, החישוב פשוט: 0% על היום הראשון, 50% מהשכר היומי עבור השני והשלישי ותשלום מלא על היום הרביעי ואילך.

רכיבי השכר שיובאו בחשבון לחישוב תשלום עבור ימי מחלה הם: שכר יסוד, תוספת ותק, תוספת יוקר או פיצוי בעד התייקרות, תוספת משפחה, תוספת מחלקתית או מקצועית. בזמן היעדרות בשל מחלה לא ישולמו הוצאות נסיעה.

חודש עבודה מלא הוא 25 ימי עבודה, ובמקומות שבהם עובדים 5 ימים בשבוע, חודש מלא ייחשב 21 יום ושני שלישים.

עבור עובד שמשתכר לפי כמות תוצרת, שיעור דמי המחלה יהיה בהתאם לכמות התוצרת הממוצעת ליום עבודה שהפיק העובד בשלושת החודשים שקדמו למחלה.

לעובדים שעתיים, כלומר לפי שעות, אין הגדרה מדויקת לגבי גובה דמי המחלה בחוק. פרשנות מקובלת היא תשלום בהתאם לשכר ממוצע ליום עבודה בשלושת החודשים שקדמו למחלה (שכר יום ממוצע שווה לשכר 3 החודשים האחרונים חלקי מספר ימי עבודה בחודשים אלו).

עוד נתון שחשוב לקחת בחשבון הוא שתקופת המחלה של עובד במשכורת חודשית כוללת ימי מנוחה שבועית וחגים, כך שגם ימים אלה מנוכים ממכסת ימי המחלה הצבורה לזכותו, ואילו תקופת המחלה של עובד ששכרו משולם על בסיס שעתי/יומי לא כוללת ימי מנוחה שבועית וחגים, כך שאין לנכות ימים אלה ממכסת ימי המחלה הצבורה לזכותו, פרט למקרה של עובד הנוהג לעבוד בימי מנוחה וחגים על פי היתר.

עובד לפי שעות העובד במשמרות אינו זכאי לתשלום עבור יום שבו לא נקבעה לו משמרת כיוון שתשלום דמי מחלה בא להחליף שכר עבודה, ובמקרה זה העובד לא היה זכאי באותו יום לשכר עבודה.

דוגמה לחישוב תשלום לעובד המועסק 5 ימים בשבוע ומקבל משכורת חודשית:

העובד חלה ונעדר מעבודתו מיום שני עד יום שלישי של השבוע שלאחריו. סה"כ היה בחופשת מחלה 9 ימים.

מספר ימי העבודה נטו שמהם הוא נעדר הוא 7.

העובד ייחשב כמי שניצל 9 מתוך ימי המחלה שצבר, למרות שבפועל נעדר רק מ-7 ימי עבודה, כי ימי המחלה כוללים גם את ימי המנוחה השבועית – שישי ושבת.

דוגמה לחישוב תשלום ימי מחלה לעובד בשכר שעתי:

עובד ניקיון מועסק בבניין משרדים, משכורתו משולמת על בסיס 29.12 לשעה (שכר מינימום).

העובד מועסק במשרה מלאה, ועובד חמישה ימים בשבוע.

עקב מחלה נעדר העובד מיום ראשון ועד יום שלישי בשבוע שלאחר מכן.

סה"כ שהה בחופשת מחלה 10 ימים, אבל בפועל נעדר מהעבודה 8 ימי עבודה בלבד.

מספר ימי המחלה שניצל ושינוכו לו מימי המחלה שצבר הוא 8 כי לא מנכים את ימי המנוחה השבועית – שישי ושבת.

אם העובד מועסק שישה ימים בשבוע, היו מנכים לו 9 ימי מחלה, בשל היעדרות מ-9 ימי עבודה בפועל, למעט יום שבת.

במקרה שהיה העובד מועסק גם בימי שישי ושבת על פי היתר, היו מנכים לו 10 ימי מחלה.

מתי צריך להודיע למעסיק?

אם לא הגעתם לעבודה עקב מחלה, אתם חייבים להודיע על כך למעסיק. במסגרת תקנות דמי מחלה נקבע כי צריך לעדכן את המעסיק בתוך 3 ימים מיום ההיעדרות הראשון, ולציין כמה זמן להערכתכם לא תוכלו לעבוד. במקרים שאינכם יכולים להודיע למעסיק, עליכם לדאוג להעביר למעסיק הודעה בעזרת מישהו אחר.

תעודת מחלה

לפי החוק צריך להעביר למעסיק תעודת מחלה חתומה על ידי רופא, שבה יופיעו כל הפרטים הבאים:

• שמו המלא של העובד ומספר תעודת הזהות שלו
• המחלה שאובחנה
• משך התקופה שבה העובד לא יכול לעבוד
• שם הרופא וכתובתו
• תאריך מתן תעודת המחלה

תעודת המחלה צריכה להינתן על ידי רופא השייך לקופת החולים שאליה שייך העובד. במקרה שמדובר ברופא פרטי, המעסיק לא חייב לקבל את תעודת המחלה.

במקרים שבהם יש למעסיק חשש לגבי תוכנה של תעודת המחלה, הוא רשאי לדרוש מהעובד להגיע לבדיקה רפואית והעובד צריך להיענות.

תשלום היעדרות עקב תאונה

מעסיק אינו מחויב בתשלום דמי מחלה לעובד שנפגע בתאונת דרכים. פיצוי בגין הפסד ימי עבודה משולם מביטוח החובה של הרכב.

אם ההיעדרות מהעבודה היא בגלל בתאונת עבודה, התשלום לא מוגדר כדמי מחלה, אלא כתשלום דמי פגיעה, והוא משולם על ידי המוסד לביטוח לאומי.

מקרים נוספים שבהם אתם זכאים לדמי מחלה

דמי מחלה עקב מחלת בן זוג: עובדים זכאים להיעדר ממקום עבודתם עד 6 ימים בשנה בגין מחלת בן/בת זוג ולקבל עבורם דמי מחלה מתוך ימי המחלה שצברו.

דמי מחלה עקב מחלת הורה: אם ההורים של העובד הגיעו לגיל 65 והם חולים וזקוקים להשגחה, הילדים העובדים זכאים להיעדר ממקום עבודתם עד 6 ימים בשנה ולקבל עבורם דמי מחלה מתוך ימי המחלה שצברו.

דמי מחלה עקב מחלת ילדים: במקרה של מחלת ילד אפשר לזקוף ימי היעדרות על חשבון ימי מחלה שעומדים לזכות ההורים בגלל מחלת ילד במקרים הבאים:

• אם בן/בת הזוג שכירים ועובדים בתקופת מחלת הילד או אם בן/בת הזוג עצמאים והמשיכו לעבוד הם זכאים למקסימום 8 ימים בשנה.
• אם הילד החולה בחזקתו הבלעדית של ההורה העובד/ת או שהעובד/ת הם הורים יחידניים, הם זכאים ל- 16 ימים בשנה מתוך ימי המחלה שעומדים לזכותם.
• עובדים שמגדלים ילד שטרם מלאו לו 18 שנים, הילד חולה וההורה עבד/ה לפחות שנה אצל אותו מעסיק, הם יהיו זכאי להשתמש בימי המחלה הצבורים להם או מימי החופשה המגיעים להם עד 90 ימים.
• אם בן/בת הזוג של העובד/ת עובדים כשכירים או עצמאים והם גם הורים יחידניים ו/או שיש להם החזקה בלעדית על הילד, הם רשאים להשתמש בעד 110 ימים מתוך ימי חופשה או מחלה.
• עובדים החולים במחלה ממארת, בן/בת הזוג רשאים להשתמש בימי המחלה הצבורים או בימי החופשה המגיעים להם עד 60 ימים.
• עובד רשאי לזקוף עד 7 ימים בשנה של היעדרות על חשבון תקופת המחלה הצבורה שלו במקרים הקשורים לבדיקות הריון של בת הזוג, לידה וטיפולי פוריות ואחרים הקשורים ישירות להריון.

מה קורה כשרוצים לחלוק עם בן/בת הזוג את הטיפול בילד חולה?

על-פי תיקון לחוק מאוגוסט 2016, אם שני ההורים חולקים ביניהם את ימי ההיעדרות עקב מחלת הילד, לצורך חישוב דמי מחלה ייספרו ימי המחלה החל מהיום הראשון להיעדרות של ההורה הראשון ולא ייספרו עבור כל הורה בנפרד.

על מנת שספירת ימי המחלה תתחיל מהיום הראשון להיעדרות ההורה הראשון ולא יבוצע חישוב נפרד עבור כל עובד, על כל אחד מההורים להודיע במקום עבודתו על היעדרותו של ההורה השני ולצרף העתק של ההצהרה שהגיש ההורה השני במקום העבודה שלו.

הלנת דמי מחלה

עובד שלא שולמו לו דמי מחלה למרות שהוא זכאי לתשלום, רשאי לתבוע את המעסיק בגין הלנת שכר.

תביעות רבות מוגשות על ידי עובדים נגד מעסיקים שלא שילמו לעובדיהם דמי מחלה, והן מתבררות בדרך כלל בבתי הדין לעבודה. אחת התביעות שיכולה להעיד על הנטייה הכללית של בית הדין היא תביעתו של אליהו סבג, שעבד כשכיר בשנים 2006 ועד 2009. סבג הגיש תביעה לבית הדין האזורי לעבודה בדרישה לתשלום פיצויי פיטורים, דמי מחלה, אי הפרשות סוציאליות ודמי הבראה.

העובד נפגע בתאונת דרכים והגיש למעסיק תעודת מחלה. המעסיק הנתבע טען כי התובע הציג תעודות מחלה לתקופה שבין 29/09/09 ועד 06/10/09 כשבפועל הוא כלל לא היה חולה אלא עבד בדוכן של בנו וכל תעודות המחלה לא מהימנות. מבחינת המעסיק, העובד למעשה התפטר מיוזמתו ועבד אצל בנו.

בית הדין לעבודה קבע שגם אם התובע הופיע בדוכן של בנו בימי שישי בתקופת מחלתו המדווחת, אין זה אומר כי התפטר ביוזמתו.

סעיף 10 לחוק דמי מחלה קובע כי עובד שעבד בתקופת מחלתו בשכר או בתמורה אחרת, לא יהיה זכאי לדמי מחלה. סבג הוכיח כי עזר לבנו רק בימי שישי, ובית הדין קבע שהוא זכאי לדמי מחלה.

עוד נקבע בפסק הדין שהמעסיק היה צריך לפעול לפי תקנות דמי מחלה, ואם חשש שתעודות המחלה לא מהימנות ולא מוצדקות היה עליו לבקש מהעובד לעבור בדיקה רפואית לבדיקת כשירותו.

בכל מקרה, ניצול לרעה של תעודת מחלה על ידי עובד יכול להצדיק לכל היותר שלילת הודעה מוקדמת על פיטוריו ולא מעבר לכך.

במקרה של אליהו סבג, מצא בית הדין כי התנהלות התובע אצל הדוכן של בנו והסיוע שנתן לו בתקופת מחלתו, מהווים ניצול לרעה של תעודת המחלה, ולכן נפסק שיש הצדקה לשלילת תשלום הודעה מוקדמת אך הוא זכאי לתשלום מלא של הפיצויים.

בנוגע לתשלום ימי המחלה קבע בית הדין שהתובע זכאי לתשלום של 43.5 ימי מחלה נוספים, מעבר לאלה ששולמו לו בחודש 9/2009, וזאת בסכום כולל של 8,018 שקל בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מתאריך 1.12.09 ועד התשלום המלא בפועל.

ימי מחלה דרך הטלפון; החולה לא חייב לראות רופא!

על פי עדכון של משרד הבריאות מאוגוסט 2017, רופא רשאי לתת תעודת מחלה למטופל שלא הגיע למרפאה וזאת למשך 4 ימי מחלה. המשמעות היא ברורה – חולים שלא יכולים או לא רוצים לצאת מהבית, יכולים פשוט להתקשר לרופא, להסביר לו את מצבם והוא יעשה להם מעין אבחון טלפוני. בפועל, רופאים רבים לא באמת צריכים לראות את המטופלים. הם מכירים את ההיסטוריה שלהם, הם מכירים את המחלות/מגיפות ווירוסים שמסתובבים באזור, ובעזרת כמה שאלות הם יכולים לרוב לזהות במה מדובר.

על פי החוזר שהוציא משרד הבריאות יש להימנע ממתן תעודות מחלה בדיעבד. ניתן לעשות זאת, במקרה שבו המחלה, שבגינה נדרשת התעודה, מתועדת ברשומת המטופל. מספר ימי המחלה הניתן במצב זה צריך להיות תואם למצב הרפואי המתועד. אם אין תיעוד רפואי, אולם הרופא סבור כי קיימת הצדקה רפואית למתן תעודת מחלה, ניתן לתת תעודת מחלה בדיעבד רק עבור החודש הקודם לבקשה. במצב כזה ימי המחלה המאושרים יהיו עד 4 ימים.

כל רופא רשאי לתת תעודות מחלה/ימי מחלה למטופל לתקופה של עד 30 יום בשל מחלה אחת.

שימו לב:

• אסור למעסיק לפטר עובד שנעדר עקב מחלה (שלו או של בן משפחתו, במקרים שבהם מאפשר החוק או הסכם עבודה ניצול ימי מחלה) במהלך התקופה שבה זכאי העובד לקבל דמי מחלה.
• אסור לעובד לוותר על זכותו לימי מחלה, ולהסכמה כזו שניתנה בגלל אי הבנה או לחץ מצד המעסיק אין תוקף מחייב.
• למעסיק אסור למחוק את ימי המחלה שצבר העובד, מלבד ימי מחלה שנוצלו בפועל על-ידי העובד.

• במקרים הבאים העובד רשאי לבחור אם לזקוף את ימי ההיעדרות על חשבון ימי המחלה הצבורים לזכותו או על חשבון ימי החופשה המגיעים לו:

  • ימי מחלה עקב מחלת ילד במקרים של מחלה ממארת או טיפולי דיאליזה.
  • ימי מחלה לצורך סיוע אישי של הורה לאדם עם מוגבלות.
  • ימי מחלה עקב מחלת בן/בת הזוג, במקרים של מחלה ממארת.
• יום מחלה חלקי, שבו העובד עבד מספר שעות ונעדר בהמשך היום בשל מחלה, ייחשב כיום מחלה ראשון בכפוף לאישור מחלה עבור יום זה. העובד יהיה זכאי לשכר עבור השעות שעבד באותו יום, אך הוא אינו זכאי לתשלום דמי מחלה עבור יתרת השעות שבהן נעדר עקב המחלה.

מדריכים נוספים –

ימי חופש – כל מה שצריך לדעת

מחשבון ימי חופשה – כמה ימי חופשה מגיעים לכם?

דמי הבראה – כמה ומתי מקבלים?

ביטוח לאומי – כל החובות והזכויות

מעודכן ל-08/2021

 ריבית קבועה צמודה לעומת ריבית קבועה לא צמודה (קל"צ) – מה זאת בכלל ריבית קבועה? מה ההבדלים בין המסלולים? ואיך בוחרים מבינהם? 

טוב, אחרי שאתם יודעים את ההבדלים בין ריבית קבועה לריבית משתנה (ומדוע לא תמיד כדאי להתפתות אחרי הריבית המשתנה  שנראית אופטית נמוכה), הגיע הזמן להסביר את סוגי הריבית הקבועה.

ריבית קבועה בהגדרה היא ריבית שקלית שאינה משתנה בהתאם לריבית במשק. כלומר, אם אתם בוחרים לקחת משכנתא בריבית קבועה (חלק מהמשכנתא – רצוי לחלק אותה על פני מספר מסלולים, לרבות המסלול הנוח והזול כיום – ריבית פריים) אז אתם יודעים שלא משנה מה יקרה במשק, לא משנה מה יקרה לריבית, אתם משלמים את הריבית הקבועה. הריבית במשק יכולה להשתולל ובעקבותיה הריבית משכנתא המשתנה, אז מה? לכם זה לא משנה – קיבעתם את הריבית. נשמע נהדר, אבל יש קנס, אין הרי מתנות חינם, ומול היתרון יש חיסרון – הריבית גבוה יותר מהריבית המשתנה. כלומר, אם בוחנים בנקודת זמן של המשכנתא איזו ריבית יקרה יותר, אז זו תהיה הקבועה, וזה יכול להיות מאוד משמעותי – כלומר, בריבית קבועה אתם נהנים מראש שקט, בלי דאגות, אתם ישנים טוב בלילה, אך בשביל זה אתם משלמים ריבית גבוה יותר. זה מבטיח לכם שאם הריבית תעלה , אתם מוגנים (והיא יכולה לעלות במשתנה מעבר לריבית הקבועה), אבל יש מחיר.

( לנתונים מעודכנים על ריבית משכנתא צמודה ו-ריבית משכנתא שקלית)

ריבית קבועה = שקט נפשי

טוב, אז בחרתם במסלול משכנתא בריבית הקבועה (לצד מסלולים נוספים), זה עדיין לא כל מה שאתם צריכים לדעת על הריבית הקבועה – יש משכנתא בריבית קבועה שקלית שאינה צמודה למדד (קבועה צמודה למדד – קל"צ), ויש משכנתא בריבית קבועה שקלית צמודה.

הריבית הקבועה השקלית שאינה צמודה (קל"צ) היא מצב של וודאות מלאה  – אתם לוקחים משכנתא ויודעים בדיוק מה יקרה בהמשך, מה יהיו ההחזרים בכל חודש וחודש. שום דבר לא יכול להפתיע אתכם – הריבית במשק לא משפיעה עליכם, והמדד לא משפיע עליכם.

ריבית השקלית הקבועה הצמודה  אמנם לא יכולה להפתיע אתכם מכיוון הריבית במשק – שינוי בריבית לא ישפיע עליכם, אבל היא כן יכולה להפתיע אתכם עם מדדים גבוהים (נכון, בשנים האחרונות המדד שלילי, אבל בראייה ארוכת טווח המדד הממוצע עומד על כמה אחוזים טובים וגם היעד של בנק ישראל הוא למדד של כמה אחוזים).

ריבית קבועה לעומת קל"צ – מה עדיף? אל תתפתו לחישוב פשוט – זה מסובך יותר

ככלל, כאשר מציעים לכם את המסלולים האלו, אתם אמורים לעשות חישוב כדאיות מאוד פשוט –  ההפרש בין הריביות מבטא בקירוב את המדד, ואם אתם חושבים שהמדד יהיה גבוה יותר, לכאורה עדיפה לכם הריבית הקבועה השקלית (לא צמוד), ואם אתם סבורים שהמדד יהיה נמוך יותר, לכאורה עדיפה הריבית הקבועה הצמודה, והנה הדגמה – נניח שהקל"צ הוא 3% ונניח שהקבועה הצמודה היא 2% – בחישוב גס המדד הגלום בנתונים האלו הוא הפרש של 1% – אם המדד יהיה נמוך מ-1% אז הריבית הצמודה נראית עדיפה – נניח שאתם חוזים שהמדד יהיה  0.2% – אז בקל"צ אתם משלמים ריבית משוקללת של בערך 2.2%, בעוד שבקבועה הלא צמודה – 3%.

אבל, אם המדד יהיה גבוה מ-1%, נניח 2%  אז הריבית הקבועה הלא צמודה עדיפה – אתם משלמים בה 3%, בעוד שבקל"צ הריבית המשוקללת היא בחישוב גס כ-4% (2% ריבית ו-2% מדד).

בשני המצבים האלו נלקחו בכוונה מדדים צפויים רחוקים מהמדד המעיין גלום בריביות – אבל מה היה קורה אם היינו מניחים שהמדד יהיה 1% – לכאורה, יש שיווין, אדישות בין המצבים אבל זה לא כך! ולכן הקפדנו בדוגמה הקודמת לסייג (חישוב גס, ועדיפות לכאורה). אם המדד הוא 1%, אז ניתן לטעות ולחשוב שההלוואות זהות – בריבית הקבועה – 3% ובריבית הקבועה הצמודה – 2% ועוד מדד של 1% = 3%. זה לא מדויק, והחוסר דיוק הזה יכול לעלות לכם הרבה כסף – יש כאן אלמנטים של החזר הקרן השקלית לעומת החזר הקרן הנומינלית, יש כאן אלמנטים של ריבית דריבית (מדד בתוספת הקל"צ זה לא חיבור אריתמטי אלא חישוב של ריבית דריבית), ויש כאן לוח סילוקין והחזרים שוטפים שמשפיעים על גודל החוב בכל נקודת זמן ולכן גם על ההחזרים ועל החוב הכולל.

ולכן, נסכם כך – תבדקו לעומק את החזר החוב הכולל בריבית קבועה לעומת ריבית קבועה לא צמודה – אל תלכו על תחושת בטן וקירובים, אלא אם מדובר על פערים רחוקים (כמו בדוגמה). אם מדובר במספרים יחסים קרובים אל תוותרו על בדיקה מעמיקה.

מחשבון משכנתא

מדריכים נוספים:

יועץ משכנתאות – האם כדאי?

משכנתא לזכאים – כדאי?

כמה משכנתא להחזיר כל חודש?

למדריך מס רכישה

ריבית קבועה לעומת ריבית משתנה – מה עדיף?

לנתוני ריבית משכנתא מעודכנים

ימי חופשה מהעבודה – כמה מגיע לכם? מתי אתם יכולים לקחת? האם אפשר לצבור חופש? ומה קורה אם הייתם בחל"ת? התשובות במדריך  

 מחשבון ימי חופשה

בשנת 2016 אושר תיקון מספר 15 ל"חוק החופשות" ומינימום ימי החופשה לעובד שהוותק שלו בין 1 ל-4 שנים  עלה מ-10 ימים  ל-12 ימים, ובמילים אחרות לעובד כזה מגיע לפחות 1 יום בחודש (לעומת 0.83 יום במתכונת הקודמת).

מאז 1951, אז נחקק חוק החופשה לא נעשה בו שינוי או עדכון עד היום, אבל שוק העבודה בישראל דווקא עבר שינויים רבים. מספר שעות העבודה של הישראלים עלה והיום הוא מהגבוהים בעולם. לפי נתונים שהוצגו בכנסת, מיליון וחצי עובדים בישראל נמצאים במינוס תמידי של ימי חופשה ועובדים יותר ימים ויותר שעות מבכל מדינה ב-OECD.

עוד שינוי מהותי בשוק העבודה המקומי לעומת העולם, הוא תדירות החלפת מקומות עבודה, היום עובדים מחליפים עבודה בכל 3-4 שנים ואילו ימי העבודה נצברים על פי וותק. כך קורה שעובדים רבים מקבלים רק את ימי החופשה המינימאליים, גם אם הם נמצאים כבר 20 שנה בשוק העבודה.

יותר ותק = יותר ימי חופשה  

עד היום מינימום ימי החופשה לעובדים בעלי ותק של שנה עד ארבע שנים עמד על 10 ימים עבור שבוע עבודה של חמישה ימים (לא כולל יום שישי ושבת) ו-12 ימים עבור שבוע עבודה של 6 ימים. החל מהשנה החמישית, מספר ימי החופשה עולה בהדרגה.  בשנה החמישית העובד זכאי ל-16 ימי חופשה, בשנה השישית ל-18 ימים, ובשנה השביעית ל-21 ימי חופשה בתשלום.

לפי חוק החופשות, החל מיולי 2016 עלה כאמור מינימום ימי החופשה במשק ל-11 ימים ומינואר 2017 מינימום ימי חופשה במשק עלה ל-12 ימים ( במדינות ה- OECD מספר המינימום של ימי חופשה הוא 15-20 ימים).

כל עובד זכאי למספר ימי חופשה בשנה ומספר ימי החופשה נקבעים על פי הוותק של העובד וסוג השכר. עובדים בשכר שעתי או יומי זכאים לחופשה שנתית רק אם עבדו 75 ימים רצופים לפחות או אם יש להם הסכם עבודה בכתב עם המעסיק לתקופת עבודה העולה על 74 ימים רצופים (אם אינם עונים על תנאים אלה, הם עשויים להיות זכאים לתמורת חופשה). בזמן החופשה העובד לתשלום מלא, בדיוק כפי שהיה מקבל על יום עבודה.

עובדים רבים, בעיקר בכירים או בענף ההיי טק,  מנהלים משא ומתן לגבי מספר ימי החופשה לו הם זכאים, והמעסיק רשאי להעלות את מספר הימים אך בשום מקרה אסור לו לשלם פחות מהמינימום הקבוע בחוק.

בכל שנה קלנדרית (מינואר עד דצמבר) צובר העובד מספר ימי חופשה בהתאם לשלושה קריטריונים:

• משך הקשר המשפטי (יחסי עובד-מעביד) במהלך השנה: האם במשך כל השנה התקיימו יחסי עובד- מעביד בין הצדדים רק בחלק מהשנה בגלל פיטורים, התפטרות או תחילת עבודה במהלך השנה.
• מספר הימים בפועל שעבד העובד במהלך השנה.
• הוותק של העובד במקום העבודה: חוק החופשה השנתית מגדיר "שנת עבודה" כפרק זמן של שנים עשר חודשים, שתחילתו באחד בינואר של כל שנה. לכן, לצורך חישוב החופשה השנתית הוותק אינו משך הזמן שהעובד עובד במקום העבודה אלא כמה שנים קלנדריות (מינואר עד דצמבר) הוא עובד במקום העבודה.

בחישוב ימי החופשה לא נכללים ימים בהם העובד נעדר בגלל שירות מילואים, ימי חג, ימי שביתה או השבתה, שבתון ביום הבחירות לכנסת, חופשת לידה, ימי הודעה מוקדמת על פיטורים או ימים שבהם העובד אינו מסוגל לעבוד עקב מחלה או תאונה. גם ימי הודעה מוקדמת לפיטורים התפטרות לא יחשבו כימי חופש, אלא אם לעובד צבורים יותר מ 14 ימי חופש. כמובן שגם ימים שבהם העובד אינו מסוגל לעבוד עקב מחלה או תאונה לא יחשבו כימי חופשה.

החוק מכיר בתקופת אבל ומעניק ימי חופשה מיוחדים בתשלום לאבלים מדרגה משפחתית ראשונה.

בגלל שהחוק לא עודכן מאז שנות ה- 50, נוצרו נורמות עבודה מסוימות שלא מעוגנות בחוק ולפעמים אפילו סותרות אותו. אבל אם עובד ומעסיק לא מגיעים להסכמה, החוק הוא שיקבע איך יפעלו. לדוגמה לפי החוק החופשה השנתית אמורה להיות רצופה, אבל בהסכמת העובד והמעביד ובאישור ועד העובדים במקום, אם יש, אפשר לחלק את החופשה בתנאי שלפחות שבעה ימים מתוכה יהיו רציפים. העובד רשאי לקחת יום אחד מתוך החופשה בכל מועד שיבחר, ובתנאי שהודיע על כך למעסיק לפחות 30 ימים מראש.

חופשה – מי קובע מתי? המעסיק או העובד?

המעסיק רשאי לבחור מתי ינצל העובד את ימי החופש שלו. העובד יכול לבקש לנצל ימי חופשה מתי שמתאים והמעסיק חייב להתחשב בבקשותיו או לנמק את סירובו בטעמים הגיוניים וסבירים. כמו כן, העובד רשאי לקחת יום אחד מהחופשה מתי שיבחר ויום אחד נוסף מתוך רשימת ימי חופשה לבחירה כמו חגים יהודיים, מוסלמים, נוצרים, יום האישה הבינלאומי, יום השואה, יום הזיכרון ועוד.

על פי החוק, יש להעניק לעובד את החופשה שצבר באותה שנה, במהלך החודש האחרון של השנה (דצמבר) או במהלך השנה שלאחריה.

מעסיק המעוניין להוציא את העובד לחופשה, צריך להודיע לו על כך מראש. מעסיק המעוניין להוציא את העובד לחופשה שמעל 7 ימים חייב להודיע לו לפחות שבועיים מראש. אם לא הודיע לו , לא יוכל להפחית את ימי החופשה ממכסת ימי החופשה השנתית שצבר העובד. זה נכון גם במקרה של חופשות מרוכזות או חופשות כפויות (שנעשו מאוד פופולאריות בשנים האחרונות).

חופשה שנתית לעובדים בשכר יומי או שעתי

עובדים בשכר יומי או שעתי זכאים לחופשה שנתית כמו עובדים בשכר חודשי, אם הם עונים על אחד משני התנאים הבאים: הם עבדו אצל אותו מעסיק לפחות 75 ימים רצופים באותה שנה או בשנתיים רצופות או בינם ובין המעסיק יש חוזה עבודה בכתב לתקופת עבודה רצופה של יותר מ-74 ימים.

סעיף 15א לחוק חופשה שנתית קובע כי עובדים בשכר יומי או שעתי שעבדו לפחות יום אחד, אך פחות מ-75 ימים רצופים (בשנת עבודה אחת או בשתי שנות עבודה רצופות), ואין להם חוזה עבודה בכתב לתקופת עבודה רצופה העולה על 74 ימים, אינם זכאים לחופשה שנתית אלא לתשלום מהמעסיק בגובה של 4% לפחות משכר העבודה באותה תקופה.

דוגמה: עובדת הועסקה כבייביסיטר בתקופת החופש הגדול (פחות מ- 75 ימים), והשגיחה על ילדים במשך חמישה ימים בשבוע, 8 שעות בכל יום בשכר והשתכרה 25 ש"ח לשעה,

שכר העבודה הכולל שלה עבור אותה תקופה הוא 10,000 ש"ח (50 ימים X‏ 8 שעות ביום X‏ 25 ש"ח לשעה).

4% מהשכר הכולל שלה הם 400 ש"ח. העובדת זכאית לתשלום זה בתום עבודתה.

חופשה שנתית לבני נוער

בני נוער זכאים לחופשה שנתית של 18 ימים בכל שנה, הכוללים גם את ימי המנוחה השבועיים. בפועל מדובר ב 14-16 ימי חופשה לעבודה של חמישה ימים בשבוע, או 16 ימים או הנער/ה עובדים שישה ימים בשבוע.

אם הנער/ה לא עבדו במשרה מלאה: אם הגיע ל-200 ימים בשנה (כ-4 ימים בשבוע), הם זכאים ל-18 ימי חופשה. אם לא הגיעו ל-200 ימים בשנה הם זכאים לחלק יחסי של ימי חופשה לפי החישוב הבא: מספר הימים שעבד חלקי 200, כפול 18.

לדוגמה: לנער שעבד 100 יום בשנת העבודה הראשונה אצל המעסיק, מגיעים 9 ימי חופשה שנתית, לפי החישוב הבא: 100 חלקי 200 כפול 18 ימי חופשה. סה"כ: 9

מי שעבדו רק חלק מהשנה: אם הספיקו לעבוד לפחות 240 יום, הם עדיין זכאים ל- 18 ימים.

אם עבדו פחות מ-240 ימים, יהיו זכאים לחלק היחסי של ימי חופשה כלומר: מספר הימים שעבד חלקי 240, כפול 18.

עובד בשכר שעתי/יומי שעבד פחות מ-75 ימים רצופים זכאי בכל שנה לתשלום בסך 4% (לפחות) מהשכר הכולל שקיבל באותה שנה מהמעסיק.

חופשה מיוחדת

בענפים מסוימים נקבע יום או ימי חופש בנוסף לימי החופשה השנתית הקבועים בחוק, מתוקף צווי הרחבה. למשל  בענף המלונאות, החקלאות, ההובלה, המסחר והשירותים, אולמות וגני אירועים, העובד זכאי לחופשה של 3 ימים לרגל נישואיו. עובד שבנו או בתו נישאים זכאי ליום חופשה אחד בתשלום

עובד קבלן במגזר הפרטי שעבד מעל 3 חודשים במסגרת חברת כוח האדם, זכאי לקבל יום חופש לרגל נישואיו.

צבירת ימי חופש

במקרים מסוימים עובדים מעדיפים לצבור את ימי החופשה שלהם ולהעביר אותם משנה לשנה, ולצאת לחופשה מרוכזת או לפדות אותם בכסף.

חשוב לדעת שהסדר כזה לא קבוע בחוק והחוק אף אוסר על כך. על פי החוק, ניתן לצבור עד שבעה ימי חופשה לשנה הבאה, אך לא מעבר לכך. כל צבירה נוספת עלולה להימחק אלא אם כן המעסיק מסכים להסדר כזה, אך הוא אינו מחויב להסכים.

פדיון ימי חופשה אפשרי לאחר סיום יחסי העבודה.

עוד משהו שחשוב להכיר הוא סעיף 31 לחוק חופשה שנתית, הקובע כי תקופת ההתיישנות של ימי החופשה היא שלוש שנים. בית הדין הארצי קבע כי מרוץ ההתיישנות בנוגע לתביעות הנוגעות לפדיון ימי חופשה מתחיל לרוץ עם סיום יחסי עובד מעביד.

אז אם אתם חושבים שמגיע לכם חופשה שנתית שלא שולמה כחוק, מומלץ שלא להמתין עם התביעה שכן היא מתיישנת לאחר שלוש שנים בלבד מפקיעת יחסי העבודה (ולא לאחר שבע שנים כתביעות אזרחיות אחרות)

מחלה במהלך החופשה

אם עובד שיצא לחופשה, ובמהלך החופשה חלה או נפגע בתאונה, לפי החוק החופשה נפסקת מרגע המחלה או הפגיעה, כלומר לא ינכו את הימים בהם היה חולה ממכסת ימי החופשה שעומדים לרשותו. ימים אלה ייחשבו כימי מחלה, והוא עשוי להיות זכאי לדמי מחלה בגין ההיעדרות מהעבודה במהלך ימים אלה.

חופשה ללא תשלום (חל"ת)

סעיף זה הפך לרלוונטי במיוחד בשנתיים האחרונות, בעקבות משבר הקורונה, שבעטיו הוציאו מעסיקים רבים את עובדיהם לחל"ת – לעיתים ממושך מאוד.

ככלל, עובד המעוניין או נזקק לצאת לחופשה (טיול ארוך, מצב בריאותי או כל סיבה אחרת) ולא צבר ימי חופשה או שמספר הימים לא מספיק לו, יכול להפסיק את עבודתו לתקופה מוגבלת המוגדרת כחל"ת, בהסכמת המעסיק.  בתקופה זו העובד לא מקבל שכר, אבל נשמרים יחסי עובד מעביד וחובת הנאמנות של העובד כלפי המעסיק (כמו איסור פגיעה באינטרסים, חובת סודיות).

ישנם חוקי עבודה שונים המתייחסים למצב של חל"ת, האפשרות הזו לא מעוגנת בחוק כלשהו, למעט במקרים מסוימים כמו בחוק עבודת נשים המאפשר נטילת חופשה ללא תשלום לאחר חופשת לידה.

חשוב להבדיל בין חל"ת בהסכמת שני הצדדים ל"חופשה כפויה ללא תשלום", הנחשבת  להרעה מוחשית בתנאי העבודה והעובד זכאי להתפטר בדין מפוטר.

סעיף 3(ב) ו- 3(ג) לחוק חופשה שנתית, התשי"א – 1951 קובע, כי צבירת חופשה לעובד תהיה בהתאם לימי עבודתו בפועל. כלומר בתקופה של חל"ת, שבה עובד אינו מבצע עבודה בפועל, לא ייצברו, בדרך כלל, זכויות התלויות בוותק כמו דמי הבראה, ימי מחלה, או חופשה שנתית. גם הפרשת כספים לפנסיה או לקרן השתלמות נפסקת, אלא אם כן הוסכם אחרת בחוזה העבודה או בהסכם קיבוצי.

עם זאת קובע הסעיף, כי אם התקיימו יחסי עובד-מעביד במהלך כל שנת העבודה, והעובד עבד במהלך השנה לפחות 200 ימי עבודה בפועל (לא כולל תקופת החל"ת) – יצבור העובד את מלוא הזכאות לחופשה שנתית באותה שנה. לעומת זאת, אם במהלך שנת העבודה עבד העובד פחות מ- 200 ימי עבודה בפועל, תחושב זכאותו לחופשה, בהתאם לנוסחה הקבועה בחוק:

ימי עבודה בפועל במהלך השנה X זכאות מלאה לחופשה שנתית בהתאם לוותק העובד חלקי 200.

אם התקיימו יחסי עובד-מעביד רק בחלק מן השנה, תחושב זכאותו של העובד לחופשה בהתאמה ל- 240 ימים.

לעניין "ימי עבודה בפועל" יודגש, כי בפסיקה נקבע, שימי מחלה בגינם מקבל העובד תשלום (כלומר דמי מחלה)  צוברים זכויות לחופשה כאילו היו ימי עבודה בפועל. הפרשנות הנכונה היא זו הכוללת בהגדרת הביטוי "ימי עבודה בפועל" גם ימי היעדרות של העובד מסיבה שאיננה תלויה בו ובגינם משולם לו שכר כמו במקרה של מחלה

המעסיק חייב לשלם ביטוח לאומי בחודשיים הראשונים לחופשה. אפשר לנכות את הסכום משכר או תשלומים עתידים של העובד. לאחר חודשיים תחול חובת התשלומים ישירות על העובד (אלא אם כן מדובר בעובדת נשואה שבעלה מבוטח).

העובד זכאי לחזור ולעבוד באותם התנאים שהיו כאשר עזב, אך לא בהכרח לאותה המשרה בדיוק. המעסיק יכול  לבצע שינויים לגבי תפקיד העובד בזמן החופשה.

חשוב שתדעו

• עובדים במשרה חלקית צוברים את אותו מספר ימי חופשה כמו עובדים במשרה מלאה, אולם שווי יום חופשה שלהם יהיה נמוך יותר בהתאם לחלקיות המשרה. עם זאת ישנם מקומות עבודה שבהם מספר ימי החופשה שצובר העובד הם יחסיים להיקף משרתו, אולם במקרה כזה גם מספר ימי החופשה שינוכה ממכסת הימים הצבורים כאשר ינצל את החופשה, יהיה יחסי להיקף משרתו.

 מחשבון ימי חופשה

מדריכים נוספים –

ימי מחלה – האם מגיע לכם תשלום? וכמה? 

דמי הבראה – כמה ומתי מקבלים?

ביטוח לאומי – כל החובות והזכויות

כמה זה שכר מינימום? מהן התוספות לשכר מינימום? מה זה מס הכנסה שלילי (מענק עבודה)? ואיך לקבל את מה שמגיע לכם!

שכר מינימום מוגדר כשכר עבודה הנמוך ביותר שהמעסיק צריך לשלם לעובדיו, בין אם לחודש עבודה, יום עבודה או שעת עבודה. שכר המינימום בישראל נקבע על ידי חוק (במקומות תעסוקה מסוימים על פי תקנה מנהלית או הסכם קיבוצי).

המטרה המרכזית של שכר מינימום היא להבטיח לכל עובד שכר מינימאלי בכל מצב, ולהגן על עובדים שעלולים להיות מנוצלים על ידי מעסיקים גם בגלל  מצבים של אבטלה גואה, בהם עובדים מוכנים לעבוד בכל שכר. אי אפשר להתנות או לוותר על שכר מינימום, כלומר גם אם עובדים מסיבה זו או אחרת מסכימים להשתכר פחות משכר המינימום, חובתו של המעסיק לשלם להם לפחות שכר מינימום. זה אומר, במילים פשוטות,  שאסור לכם לוותר על השכר המינימלי וגם אם אתם במצב שאתם מוכנים לעבוד בשכר נמוך יותר, בפועל זה לא אפשרי – המעסיק שלכם מנצל אתכם, וזה פשוט…לא חוקי.

כדי להבין איזו השפעה יש לקביעת שכר מינימום נזכיר כי על פי שקלול של נתוני ההכנסה של הביטוח הלאומי אחד מתוך שלושה עובדים בישראל משתכר שכר מינימום או שכר שקרוב מאוד לשכר המינימום. בישראל יש כ-3.5 מיליון עובדים שכירים, כלומר מעל מיליון עובדים מרוויחים שכר מינימום.

לכמה קבוצות אוכלוסייה יש ייצוג-יתר בקרב משתכרי שכר נמוך או שכר מינימום: נשים, צעירים, בעלי השכלה נמוכה, תושבי הפריפריה ומיעוטים. רוב העובדים שמרוויחים שכר מינימום עובדים במגזר הציבורי, בחברות כוח אדם וברשתות הגדולות (כמו רשת רמי לוי למשל). גם רבים מהעובדים בעסקים הקטנים והבינוניים משתכרים שכר מינימום.

כמה זה שכר מינימום?

לפי ההסכם הקיבוצי שנחתם בין יו"ר ההסתדרות לנשיאות הארגונים העסקיים ואומץ על ידי הממשלה, שכר המינימום יועלה בארבעה צעדים, עד למקסימום של 30 שקל לשעה. הצעד הראשון נכנס לתוקפו באפריל 2015, במסגרתו שכר המינימום עלה ב-350 שקל, ל-4,650 שקל לחודש ברוטו, ושכר שעתי של לא פחות מ-25 שקל לשעה ברוטו לעובד מעל גיל 18.

בפעימה השנייה שתכנס לתוקפה ביולי 2016 השכר יעלה ל-4,825 שקל, ובפעימה שלישית יועלה השכר בינואר 2017  ל-5,000 שקל. הפעימה הרביעית צפויה  ב-1 בדצמבר 2017 במסגרתה יועלה השכר ל-5,300 שקל, כך שבסוף התהליך השכר יהיה גבוה ב-1,000 שקל לעומת זה שנהוג כיום.

בענפים ספציפיים דוגמת ענף הניקיון, השמירה והבנייה, נקבע שכר מינימום ענפי הגבוה משכר המינימום הקבוע בחוק שכר מינימום, ועובדים בענפים אלו זכאים לתשלום הגבוה מבין השניים.

על פי התיקון לחוק, המעסיקים מחויבים לתלות במקום עבודתם מודעה שמפרטת את עיקרי החוק. מעסיק המעסיק פחות מ- 6 עובדים נדרש לתת את עותק ההודעה לעובד עד למועד תשלום השכר הראשון וכן במועד הראשון שלאחר עדכון שכר המינימום. בנוסף קובע חוק הגנת השכר כי על המעסיק לפרט בתלושי השכר של העובד את שכר המינימום לחודש ושכר המינימום לשעה. 

– גובה שכר מינימום – 4,650 שקל מ-1.4.2015 ועד 31.3.2016

– גובה שכר מינימום – הסכום הגבוה מבין השניים: 47.5% מהשכר הממוצע במשק נכון לתאריך 01.04.2016 או 4,650 שקל; מ-1.4.2016 ועד 30.6.2016

– גובה שכר מינימום – הגבוה מבין השניים: 47.5% מהשכר הממוצע במשק נכון לתאריך 01.04.2016 או 4,825 שקל; מ-1.7.2016 ועד 31.12.2016

– גוב שכר מינימום – 5,000 שקל מה-1 בינואר 2017 

המרכיבים שעושים את ההבדל

השכר שלכם לצורך חישוב שכר המינימום הוא השכר ברוטו לפני ניכויים כמו: מס הכנסה, ביטוח לאומי, ביטוח בריאות, חלקו של העובד בביטוח הפנסיוני או בקרן השתלמות וכדומה. אבל יש עוד מרכיבים, חלקם נכללים בשכר המינימום ואחרים לא, ויכול להיות שבגלל המרכיבים האלה לא תראו בפועל עלייה בשכר. זה נשמע קצת מסובך, אבל חשוב לעקוב אחרי הפרטים כדי לא להפסיד כסף בטווח הקצר והארוך.

 שכר הברוטו (לפני ניכויים) כולל: שכר יסוד או משולב, מתוספות יוקר ומתוספת קבועה המשולמת לעובד עקב עבודתו.

השכר בכל מקרה לא יכלול תוספות בחוק שאסור לכלול אותן כמו: תוספת משפחה, תוספת ותק, תוספת בשל עבודה במשמרות, פרמיה מדודה, מוסכמת, קבועה או קבוצתית, משכורת 13, מענקים על בסיס שנתי והחזר הוצאות, לרבות החזר הוצאות כלכלה, אש"ל ונסיעות שמשלם המעסיק. התשלום עבור רכיבים אלו ישולם לעובד בנוסף לשכר המינימום שהוא זכאי לו.

אבל שימו לב, לפי ההסכם החדש יש תוספות שבעבר לא נכללו בחישוב שכר המינימום והחל מה- 01.04.2015, הן כן יכללו בחישוב גם אם סוכם אתכם אחרת בחוזה עבודה, בהסכם קיבוצי או בהסדר (קיבוצי או אישי). השינוי הזה יכול ליצור מצב שבפועל לא תראו העלאה בשכר. במקרה כזה, כדאי לברר מול המעסיק אילו תוספות בענף שלכם כן נכללות בחישוב שכר המינימום ואם זו הסיבה שלא קבלתם העלאה למרות העלאת שכר המינימום.

השלמה לשכר מינימום

כדי להבטיח שכל עובד יקבל שכר מינימום לפחות, קבעו בחוק שעל המעסיק לשלם לו תוספת תשלום שתהיה השלמה לסכום שכר המינימום אם יהיה צורך. תוספת התשלום תינתן בכל חודש בו העובד לא הגיע לסכום שכר המינימום.

שכר המינימום הקודם  (עד ל 1.4.15) עמד על 23.30 שקל לשעה או 4,333.43 שקל למשרה מלאה. אם עובד הרוויח פחות מסכום זה, הוא זכאי לתשלום שנקרא "הפרשי הוראת שעה" , כלומר השלמה ל-23.30 שקל לשעה או 4,333.43 שקל.

היום עומד שכר המינימום על  ב-4,650 שקל לפחות למשרה מלאה או 25 שקל לשעה. אם השכר נמוך מסכום זה,  העובד יהיה זכאי לתשלום "השלמה לשכר מינימום".

עובד שזכאי להשלמה לשכר המינימום – דוגמה "

שכרו של עובד נכון למרץ 2015 (לפני העלאת שכר המינימום) מורכב מרכיבי השכר הבאים:

שכר יסוד 3,500 שקל

תוספות קבועות שמובאות בחישוב שכר המינימום – 133.43 שקל

תוספת ותק – 150 שקל

הוצאות נסיעה – 350 שקל

תוספות קבועות שנקבע בהסכם העבודה שלא תובאנה בחישוב שכר המינימום – 200 שקל

לפני אפריל 2015 – למרות ששכרו הכולל של העובד עומד על 4,333.43 שקל, הרי שלצורך חישוב שכר המינימום (לפני אפריל 2015) לא מחשבים את תוספת הוותק והוצאות הנסיעה ולא את התוספות הקבועות האחרות שלגביהן נקבע בהסכם שהן לא תחושבנה.

לכן ייחשב עובד זה כמי שמשתכר רק 3,633.43 שקל, ויהיה זכאי ל"תוספת הוראה השעה" בסך של 700 שקל למשכורת כדי להביא את שכרו לגובה שכר המינימום (4,333.43 שקל).

סה"כ השכר הברוטו של העובד יעמוד על 5,033.43 שקל

החל מאפריל 2015 – כדי לבדוק אם  שכרו של העובד עומד בתנאי חוק שכר המינימום, יש לבחון את מרכיבי השכר והאם הם עדיין נכללים (על פי הסכם השכר) בשכר המינימום. כאמור, במקביל לעלייה בשכר המינימום יש תוספות שכר שבעבר לא נכללו כחלק מהשכר (לצורך בדיקה אם העובד הגיע לשכר המינימום) ומרגע עדכון השכר הם כן חלק מהשכר  – דבר שפוגע בעובדים.

נניח בדוגמה שלנו שהסכום של ה-200 שקל שבעבר לא נחשב כחלק מהשכר לצורך מבחן שכר המינימום, כעת הוא חלק מהשכר. כמו כן, התוספת של ה-700 שקלים (השלמה קודמת לשכר מינימום) היא כמובן חלק מהשכר, ולכן מתקבל שהשכר לצורך מבחן שכר מינימום מסתכם ב-4,533.43 שקל. סכום זה נמוך משכר המינימום (4,650 שקל), ולכן העובד יהיה זכאי להשלמה לשכר המינימום בסך 116.57 שקל.

סה"כ השכר ברוטו של העובד החל מאפריל 2015 יעמוד על 5,150 שקל (4,650 שקל בתוספת וותק ונסיעות בסך של 500 שקל).

מס הכנסה שלילי/ מענק עבודה

כלי נוסף שקבעה המדינה להבטחת הכנסה מינימאלית ולעידוד יציאה לעבודה, הוא מס הכנסה שלילי או מענק עבודה. מס הכנסה שלילי נחשב על ידי מי שתומך בו כרעיון חלופי לקצבאות שאינן מותנות בעבודה.

המענק ניתן באמצעות רשות המסים על פי נתוני שנת המס הקודמת למועד התשלום.

גובה המענק נקבע לפי שכר הברוטו הממוצע שהשתכרו העובדים ומהכנסות נוספות של העובדים או של בני זוגם . עובדת שהיא אם לילד אחד או יותר, ועובד שהוא הורה יחיד, זכאים למענק מוגדל בשיעור של 150%.

למענק זכאים עובדים שכירים ועצמאים, שעומדים בקריטריונים הבאים:

1. הם בני 23 ומעלה ויש להם ילדים, או בני 55 ומעלה גם ללא ילדים. ילד הוא מי שטרם מלאו לו 19 שנים במהלך שנת המס שלגביה מתקבל המענק. (למשל, בבקשה לקבלת מענק המוגשת בשנת 2016 עבור שנת המס 2015 נדרש שעד ליום 31.12.2015 טרם מלאו לילד 19 שנה)
2. בני 23 ומעלה שהם הורים לילד אחד או שניים, או בני 55 ומעלה גם ללא ילדים, יהיו זכאים למענק אם התוצאה המתקבלת מחלוקת סך כל הכנסותיהם מעבודה או עסק במספר חודשי עבודתם בפועל (אך לא למעלה מ-12 חודשים) גבוהה מ-2,059 שקל ונמוכה מ-6,141 שקל.
3. בני 23 ומעלה שהם הורים ל-3 ילדים או יותר יהיו זכאים למענק אם התוצאה המתקבלת מחלוקת סך כל הכנסותיהם מעבודה או עסק במספר חודשי עבודתם בפועל (אך לא למעלה מ-12 חודשים) גבוהה מ-2,059 שקל ונמוכה מ-6,750 שקל.
4. מלבד דירת מגורים אחת, לא היתה ברשותם או ברשות בני זוגם או ברשות ילדיהם התלויים בהם כלכלית, בעלות על יותר מ-50% מזכות במקרקעין (דירה, מגרש, חנות וכד') במהלך שנת המס שלגביה מתקבל המענק.
5. הגישו את הדו"ח השנתי למס הכנסה במועד (אם הם מחויבים בהגשת דוח שנתי).

הגשת בקשה למענק עבודה/מס הכנסה שלילי היא תהליך פשוט יחסית, ואפשר בהחלט להגיש בקשה עצמאית. כדי לחשב את סכום זכאותכם למענק כדאי להיעזר במחשבון רשות המסים.

שכר מינימום לנוער:

אם שכר המינימום נועד להגן על עובדים מניצול, הרי שבני הנוער שיוצאים לשוק העבודה, זקוקים כנראה יותר מכולם להגנת החוק. בני נוער עובדים בדרך כלל לא מודעים לזכויותיהם וקשה להם יותר להתנגד למעסיקים המבוגרים מהם. מעסיקים רבים מתייחסים לשכר של בני הנוער כדמי כיס או כסף לבזבוזים, אבל במציאות הכלכלית של ישראל בני נוער רבים יוצאים לעבודה כדי לעזור בפרנסת המשפחה, לפעמים גם על חשבון הלימודים.

גם כאן, המעסיק חייב לשלם לעובד לפחות שכר המינימום, גם אם הנער או הנערה מוכנים לעבוד בשכר נמוך יותר. הסכום לא נתון למשא ומתן.

השכר מחושב לפי שבוע עבודה בן 40 שעות שבועיות, או 173 שעות בחודש. תוספות לשכר, כמו הוצאות נסיעה, שעות נוספות וכדומה לא נכללות בשכר המינימום. במידה שהן משולמות לעובד, יש לשלם אותן בנוסף לשכר המינימום.

שכר מינימום לנוער החל ממשכורת אפריל 2015:

אם יום ההולדת של הנער/ה חל באמצע החודש, ישולם לו שכר יחסי לפי גילו. לדוגמא:

יום ההולדת ה-17 של נער עובד חל בתאריך 11.08.2015.

בחודש יולי 2015 (בו עוד לא מלאו לנער 17 שנים) הוא זכאי לשכר חודשי של 3487.50 שקל.

בחודש אוגוסט 2015 יהיה הנער זכאי לשכר של 3,826 לפי החישוב הבא:

עבור 10 ימים בחודש אוגוסט (עד ליום ההולדת שלו) – 1,125 שקל, לפי חישוב שכר של נער עד גיל 17: 10/31 X‏ 3487.50 שקל

עבור 21 הימים הנותרים בחודש יקבל 2,701.65 שקל, לפי חישוב שכר של נער עד גיל 18 :    21/31 X‏ 3,859.50שקל

בחודש ספטמבר 2015 הוא יהיה זכאי לשכר של 3,859.50 שקל.

בעד ונגד שכר מינימום

בשנת 1972  נחתם בישראל לראשונה הסכם קיבוצי כללי בעניין שכר מינימום, בין ההסתדרות לבין לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים, אך במשך השנים שלאחר מכן לא פעלה ההסתדרות בעניין, ושכר המינימום נשחק. באפריל 1987 נחקק "חוק שכר מינימום, התשמ"ז-1987"‏ שהתבסס על עקרונותיו של ההסכם הקיבוצי.

למרות שחוק שכר המינימום קיים בישראל שנים רבות, חילוקי הדעות סביבו מתעוררים בכל פעם שעולה הצורך בהעלאת השכר.  המתנגדים להעלאה טוענים שצריך להעלות את השכר אבל לא דרך העלאה כוללת של שכר המינימום אלא במסגרת משא ומתן ענפי ומפעלי, תוך התאמת הדרישות ליכולת של כל ענף ומפעל. עוד חלופות שמציעים המתנגדים הן מס הכנסה שלילי, צמצום מספר עובדי קבלן (בעיקר במשרדי ממשלה), צמצום מספר העובדים הזרים, אכיפה אפקטיבית יותר של חוק שכר מינימום ועוד.

הטענה העיקרית של מתנגדי ההעלאה הוא שההעלאה תפגע בתעסוקה. משרד האוצר, אחד המתנגדים העיקריים לשכר המינימום, הציג מחקרים שלפיהם העלאת שכר המינימום תביא לפיטורים המוניים, כך שהתוספת לשכר המינימום תקוזז באובדן ההכנסה של המפוטרים. טענה נוספת שמעלים המתנגדים היא ששכר מינימום גבוה פוגע ביכולת של יצואנים להתחרות בזירה הבינלאומית. סחר החוץ בישראל מתקרב בהיקפו ל-90% מהתמ"ג. העלאה משמעותית של עלות העבודה לצד גידול בעלויות אחרות, כמו עלויות ההובלה עלולה להביא לא רק לפגיעה ברווחיות, אלא גם לקריסת מפעלים.

התומכים בהעלאת שכר המינימום טוענים שאת הטענה הזו מפריכה ההיסטוריה, בשנת 2006 עמד שכר המינימום על 3,585 שקל. באותה שנה עמד שיעור האבטלה על 7,7%. מאז, עודכן שכר המינימום לא פחות מ-7 פעמים וטיפס עד היום. למרות זאת, עובדים לא פוטרו והאבטלה לא עלתה, להפך,  אחוז האבטלה ירד ל- 6,4% היום.

הטענה העיקרית של התומכים בהעלאת שכר המינימום היא שזו הדרך הטובה ביותר לחלץ מיידית לפחות 130,000 ישראלים ממעגל העוני.  נתונים מראים כי כ-60% מהעניים הם עובדים שכירים, כך שהבעיה כאן היא המשכורת ולא האבטלה.

המתנגדים והמצדדים מסכימים כי בעקבות ההעלאה תתכן עליית מחירים, אבל התומכים טוענים שההעלאה תשאיר בידי העובדים יותר הכנסה פנויה שתוביל לצמיחה בהכנסות המשק.

לסיכום  5 נקודות חשובות

1. שכר המינימום הוא רצפת השכר שמגיעה לעובד
2. שכר המינימום צפוי לעלות עד ל-5,300 שקל בסוף שנת 2017
3. שכר המינימום לא כולל מרכיבי שכר מסוימים (כמו נסיעות); חשוב להבין את מרכיבי השכר המלאים כי המעסיק יכול לקבוע שמרכיב מסוים הוא חלק מהשכר (בעוד שבעבר הוא לא נחשב כחלק מהשכר לצורך בחינת השלמה לשכר מינימום)
4. מענק עבודה/ מס הכנסה שלילי – מגיע לכם כסף מהמדינה באם השכר שלכם מתחת לרף מסוים. אל תוותרו עליו!
5. נוער עובד – יש לכם זכויות, גם לכם יש שכר מינימום (תלוי בגיל)

מדריכים נוספים בתחום –

ימי חופש – כל מה שצריך לדעת

דמי הבראה – כמה ומתי מקבלים?

ביטוח לאומי – כל החובות והזכויות

מעודכן ל-09/2023

מי זכאי לתשלום "דמי הבראה"' מתי הם משולמים וכמה מקבלים במגזר הפרטי והציבורי?

דמי הבראה הם תשלום שעל כל מעסיק במשק לשלם לעובדים. לכאורה מדובר בתשלום שמיועד לצורך חופשה ונופש, זכר לבתי ההבראה שהיו קיימים בארץ במאה הקודמת, אבל בפועל כל עובד רשאי לעשות בכסף כרצונו. מדובר בתשלום על פי חוק.

דמי ההבראה משולמים רק לעובדים שמועסקים במקום עבודה במשך שנה ומעלה. עובד בשנה הראשונה (שעדיין לא השלים שנה מלאה) לא זכאי לדמי הבראה. התשלום נקרא "דמי הבראה" כיוון שבמקור התשלום נועד למימון נופש של העובדים באחד מבתי ההבראה בארץ. באותה תקופה, ששייכת למאה הקודמת, היה מדובר במלונות עם "שיק הסתדרותי" שעם השנים הוחלפו בצימרים עם ג'קוזי. באותה תקופה העובדים היו  מציגים אישור לכך שבילו בבית הבראה, והמעסיק היה משלם עבור השהייה שלהם במקום. מאז כאמור השיטה השתנתה. חופשות ההבראה נעלמו, אבל תשלום דמי ההבראה דווקא שרד, ואילו ההחלטה מה לעשות בכסף נשארה כאמור בידי העובד. (מחשבון דמי הבראה)

דמי ההבראה מוגדרים כחלק משכר העובד (הכנסת עבודה), ולכן משלמים עליהם את כל המסים החלים על הכנסות עבודה – מס הכנסה, דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות. עם זאת, דמי ההבראה אינם נחשבים לרכיב פנסיוני, כך שהם לא חלק מהבסיס להפרשות הפנסיוניות לטוב ולרע (לטוב כי לא מנוכה מהתשלום הפרשה לקרן הפנסיה, ולרע כי לא מקבלים פיצויים וקצבה בפנסיה על מרכיב ההבראה).

  מחשבון דמי הבראה

מחשבון ימי חופשה – כמה ימי חופשה מגיעים לכם?

למי מגיעים דמי הבראה ומתי?

תשלום דמי ההבראה אמור להיות משולם בין יוני לספטמבר בכל שנה, ורוב המעסיקים בוחרים לשלם ביולי, אך זו אינה חובה. מעסיקים יכולים לבחור לשלם את דמי ההבראה בכל חודש אחר בשנה. מסתבר שיש גופים רבים שמחלקים את דמי ההבראה על פני כל השנה. כלומר העובדים מקבלים חלק יחסי בכל חודש וחודש.

עם זאת, לרוב התשלום מועבר בתשלום אחד. אגב, כדי לפרוס את תשלום דמי ההבראה לתשלומים, המעסיק זקוק קודם כל להסכמת העובד, והסיכום ביניהם צריך להיות מפורט בחוזה ההעסקה בסעיף מיוחד. במקרה כזה, צריך להופיע בתלוש המשכורת סעיף המיוחד לתשלום עבור דמי הבראה, והוא צריך להוות רכיב נפרד לגמרי מהשכר השוטף.

ללא התנאים שפורטו לעיל, אין המעסיק יכול לטעון שחילק את דמי ההבראה במשך כל השנה והכניס את התשלום לתוך השכר של העובד. במקרים כאלה המעסיק עלול לשלם כפל דמי הבראה אם לא יצליח להוכיח את טענתו בבית המשפט.

הזכאות לקבל דמי הבראה עומדת לכל עובד במשק שעבד במשך שנה מלאה, בכל היקף משרה ובכל תחום. גם אם במקרה לא עבדתם בדיוק בחודש בו התקבל התשלום, למשל עובדת הנמצאת בחופשת לידה באותה תקופה, אתם עדיין זכאים לתשלום מלא כל עוד מתקיימים יחסי עובד מעביד.

איך מחשבים דמי הבראה?

הסכום לתשלום מבוסס על הנוסחה הבאה:

הסכום בשקלים ליום הבראה אחד (סכום ספציפי קבוע בהתאם למגזר/לענף) כפול מספר הימים המגיעים לאותו עובד באותה שנה (מספר הימים קבוע בהסכם הקיבוצי החל על העובד). מספר הימים עולה ככל שהוותק של העובד במקום העבודה עולה.

גם עובדים במשרה חלקית זכאים לדמי הבראה על פי הוותק שלהם, בתעריף נמוך יותר ליום. כדי לחשב את סכום דמי ההבראה לעובד במשרה חלקית יש להכפיל את סכום דמי ההבראה עבור משרה מלאה באחוז המשרה של העובד.

ורגע לפני שנעבור לדוגמאות, כמה בכלל מקבלים עבור כל שנה, ולכמה ימים אנחנו זכאים?

הסכום המגיע ליום הבראה

הסכום שמגיע לעובד עבור כל יום הבראה שונה בין המגזר הפרטי לציבורי ובין התחומים השונים.

עובדים במגזר הציבורי מקבלים 471 שקל ליום. עובדים במגזר הפרטי מקבלים החל בספטמבר 2023 סכום של 418 שקל ליום. זאת לאחר שב-2022 חתמו ההסתדרות ונשיאות המגזר העסקי על הסכם שלפיו יעלו דמי ההבראה לעובדים במגזר הפרטי מ-378 שקל ליום ל-400 שקל. על מנת שייכנס לתוקף נדרשה אז חתימתה של שרת הכלכלה על צו הרחבה במשק, והיא לא חתמה עליו. באמצע יולי 2023 פורסם כי שר העבודה יואב בן צור מתכוון לחתום על צו הרחבה שלפיו יועלה תעריף דמי ההבראה לעובדים במגזר הפרטי ל-418 שקל ליום, ובספטמבר כאמור נחתם ההסכם בפועל.

מספר הימים והסכום עבור כל יום נקבע בהסכם קיבוצי, ולא ניתן לשלם פחות ממה שנקבע בהסכם, אבל אפשר בהחלט לשלם יותר. אפשר וכדאי לנהל משא ומתן עם המעסיק גם בנושא דמי ההבראה.

מספר הימים המגיע לעובד

גם כאן הנתונים מתחלקים בין המגזר הפרטי לציבורי. במגזר הפרטי זכאי עובד במשרה מלאה למספר ימים כדלקמן:

א. עבור שנת העבודה הראשונה – 5 ימי הבראה

ב. עבור שנת העבודה השנייה והשלישית – 6 ימי הבראה

ג. עבור שנת העבודה הרביעית עד העשירית – 7 ימי הבראה

ד. עבור שנת העבודה ה-11 עד ה-15 – 8 ימי הבראה

ה. עבור שנת העבודה ה-16 עד ה-19 – 9 ימי הבראה

ו. עבור שנת העבודה ה-20 ואילך – 10 ימי הבראה

במגזר הציבורי, לעומת זאת, מכסת הימים מופיעה בהסכמים הקיבוציים השונים. כך למשל עובדי הוראה בשנתם הרביעית זכאים לתשעה ימי הבראה ולא שבעה כמו במגזר הפרטי.

בשנה הראשונה עובדים זכאים לחמישה ימי הבראה, אך רק אם השלימו שנת עבודה מלאה במועד תשלום דמי ההבראה. למשל אם התחלתם לעבוד בספטמבר 2022, לא תהיו זכאים לדמי הבראה ביולי 2023. במקרה כזה, אם תמשיכו לעבוד אצל אותו מעסיק דמי ההבראה ייצברו לכם וביולי 2024 תקבלו דמי הבראה עבור כל תקופת העבודה.

חישוב דמי הבראה – דוגמאות

עובד שהחל לעבוד במקום עבודה חדש ועבד שנה וחצי בחצי משרה –

• עבור השנה הראשונה הוא יקבל דמי הבראה עבור יומיים וחצי (5 ימים X‏ 50% משרה).
• עבור מחצית השנה השנייה הוא יקבל דמי הבראה עבור יום וחצי (6 ימים X‏ 50% משרה X‏ 1/2 שנה).

 מימון נופש במקום דמי הבראה

יש מקרים (נדירים למדי) שבהם המעסיק מעדיף לשמר את השימוש המקורי בדמי הבראה, ולממן לעובדיו נופש לפי בחירתם במקום תשלום דמי הבראה. במקרים כאלה המעסיק צריך להודיע לעובדים מראש כי היציאה לנופש היא על חשבון דמי ההבראה שלו (ולא לצורך מטרה אחרת כמו גיבוש חברתי), ולקבל את הסכמת העובד. אם ערך הנופש נמוך מגובה דמי ההבראה המגיעים לעובד, המעסיק צריך לשלם לעובד את ההפרש. מימון הנופש נחשב כהטבה לצורכי מס, כלומר, העובדים יידרשו לשלם מס הכנסה על הנופש והמס ינוכה מתוך השכר.

עובד שפוטר או התפטר – זכאי לדמי הבראה?

האם עובד שפוטר או שהתפטר, זכאי לדמי הבראה? כן. עובד  שפוטר או התפטר והועסק מעל שנה  אחת, זכאי לתשלום דמי הבראה. אגב, הוא זכאי לכך גם כאשר ההודעה המוקדמת לפיטורים או להתפטרות נמסרה לפני שהשלים שנת עבודה מלאה, אך תקופת ההודעה המוקדמת האריכה את תקופת העבודה לשנה ומעלה. עם זאת, אם המעסיק פיטר את העובד והוא סיים את העסקתו של העובד מיידית, עם מסירת ההודעה על הפיטורים (ובמקום הודעה מוקדמת שילם לעובד שכר עבור תקופת ההודעה – פדיון הודעה מוקדמת), אזי העסקת העובד מסתיימת באותו היום, ותקופת ההודעה המוקדמת אינה נכללת בחישוב ימי ההבראה. כלומר, אם במועד מסירת ההודעה על הפיטורים וההתפטרות, העובד הועסק פחות משנה, הוא לא זכאי לדמי הבראה.

חישוב דמי הבראה לעובדים שעתיים

• כאשר מדובר בעובד שעתי (ששכרו משולם על בסיס מספר השעות שעבד בפועל), שעובד מספר שעות שבועיות קבוע, יחושב היקף המשרה באמצעות חלוקת מספר שעות העבודה השבועיות שהעובד עובד, לרבות שעות היעדרות בתשלום (ראו הרחבה בנושא בהמשך), ב-42.
  • החל מחודש אפריל 2018 שבוע העבודה מלא עומד על 42 שעות שבועיות למשרה מלאה.

דמי הבראה בתקופת היעדרות מהעבודה (חופשה, מחלה , מילואים)

צו ההרחבה בנושא מפרש כי היעדרות בתשלום מזכה בדמי הבראה והיעדרות שאינה בתשלום אינה מזכה בדמי הבראה. פרשנות זו נתמכת בפסיקת בית הדין לעבודה לפיה בקביעת היקף המשרה של העובד, יש לקחת בחשבון היעדרויות בתשלום.

בהתאם לכך עולה כי תקופות ההיעדרות הבאות צוברות ותק להבראה:

היעדרות בגין חופשה בתשלום – תקופת היעדרות בשל חופשה צוברת ותק להבראה, כל עוד החופשה היא בתשלום והעובד זכאי לתשלום דמי חופשה עבור היעדרות זו.

היעדרות בגין מחלה בתשלום– תקופת היעדרות בשל מחלה צוברת ותק להבראה, כל עוד ההיעדרות היא בתשלום והעובד זכאי לתשלום דמי מחלה עבור היעדרות זו.

היעדרות בגין מילואים – על פי חוק הביטוח הלאומי דין תגמול המילואים כדין שכר עבודה. בהתאם לכך, עובד הנמצא במילואים זכאי לדמי הבראה עבור תקופה זו.

חופשת לידה (תקופת לידה והורות)

על-פי סעיף 6 לצו ההרחבה התקופה של חופשת לידה תובא בחשבון בקביעת תקופת הזכאות לדמי הבראה והעובדת זכאית לדמי הבראה במהלך חופשת לידה על פי הדין.

שמירת הריון

סעיף 7(ג)(1) לחוק עבודת נשים קובע כי היעדרות בגין שמירת הריון לא תפגע בזכויות התלויות בוותק של העובדת.

ישנם פסקי דין של בית הדין האזורי לעבודה שנקבע בהם כי תקופת ההיעדרות בשל שמירת הריון צוברת ותק להבראה (ראו דמ (ב"ש) 2816/04, וכן דמ 2397/03 באתר נבו).

מאידך, ישנה פסיקה שנקבע בה ההיפך (ראו סעש (נצ') 25234-07-12‏).

בפסק הדין האזורי סע (חי') 13238-06-11 נקבע כי תקופת שמירת הריון תבוא בחשבון בבדיקה אם עברה שנה אחת של ותק לצורך זכאות עקרונית לדמי הבראה, אך לא תבוא בחשבון לצורך קביעת שווי הזכאות להבראה.

פסקי הדין של בית הדין האזורי לעבודה הם פסקי דין מנחים בלבד, ונכון לפברואר 2019 טרם התקבל פסק דין מחייב של בית הדין הארצי בסוגיה זו.

תאונת עבודה

היעדרות בשל תאונת עבודה אינה מזכה בשכר מטעם המעסיק, אך מזכה בדמי פגיעה מהמוסד לביטוח לאומי.

בפסק הדין סע"ש (ת"א) 38646-01-13 פסקה 60-62, קבע בית הדין האזורי לעבודה כי היות שבתקופה של תאונת עבודה העובד אינו זכאי לשכר מהמעסיק, הרי שיש לראות תקופה זו כחופשה ללא תשלום, שאינה צוברת זכויות. לפיכך פסק בית הדין שתקופת ההיעדרות מחמת תאונת עבודה אינה צוברת ותק להבראה.

תביעת דמי הבראה

אם לא שילמו לכם דמי הבראה, או ששילמו לכם דמי הבראה חלקיים, אתם יכולים לתבוע את המעסיק בבית הדין האזורי לעבודה, אבל חשוב לקחת בחשבון שקיימת תקופת התיישנות על התביעה.

עד לאחרונה, אם הגשתם תביעה לדמי הבראה אחרי שנותקו יחסי עובד-מעביד בין הצדדים, כלומר אחרי יום ההעסקה האחרון, אפשר היה לתבוע דמי הבראה רק עבוד השנתיים האחרונות, בתעריף המתאים לשנתיים אלו. לאחרונה תוקן הסעיף בחוק, ותקופת ההתיישנות עודכנה לשבע שנים.

אם מגישים את התביעה טרם נותקו יחסי עובד-מעביד, למשל בתקופת ההודעה המוקדמת, ניתן לתבוע הבראה עד 7 שנים אחורה.

 מחשבון דמי הבראה

 מחשבון ימי חופשה

מדריכים נוספים –

ימי חופש – כל מה שצריך לדעת

מחשבון ימי חופשה – כמה ימי חופשה מגיעים לכם?

ימי מחלה – כמה מגיע? האם אפשר לפדות? 

ביטוח לאומי – כל החובות והזכויות

מעודכן ל-11/2021

הקורונה הכלכלית וגל הפיטורים שהגיע בעקבותיה דחפו רבים למחשבה על הקמת עסק משלהם או הפיכה לפרילנסרים ■ אם גם אתם שוקלים את הרעיון, זכרו שזהו מעבר שיש לעשות בצורה הדרגתית ומסודרת, ויש כמה דברים שחשוב לקחת בחשבון לפני שיוצאים לדרך

אם יש לכם רעיון מעולה, נמאס לכם להיות שכירים ואתם רוצים להיות הבוס של עצמכם או אולי קשה לכם למצוא עבודה אבל אתם יודעים שהידע שלכם שווה כסף, זה הזמן להקים עסק עצמאי. אבל איך הופכים את הרצון לעשייה בפועל? איך עושים את הצעד הראשון?

השלב הראשון בהקמת עסק הוא שלב הרעיון. גם אם אתם בטוחים שעליתם על רעיון שאף אחד לא חשב עליו לפניכם, כדאי מאוד לבדוק את זה לפני שאתם מתקדמים. איך בודקים? עושים מחקר מקדים. גוגל זה מקום מעולה להתחיל בו, חיפוש נכון יכול להניב הרבה מאוד מידע וגם ללמד אתכם יותר על התחום שבו אתם אמורים לפעול.

אם הרעיון שלכם ייחודי ואין עליו מספיק מידע בחיפוש פשוט או שסכום ההשקעה בעסק גבוה, כדאי להשקיע בביצוע מחקר שוק מקצועי.

מחקר איכותני מקדים (קבוצות מיקוד) יעלה 15,000-30,000 שקל.

מדגם כמותי בסיסי (500 נסקרים) יעלה 10,000-30,000 שקל, תלוי בשיטת המחקר ובעושר המידע אותו מבקשים לאסוף (הנתונים לעיל מעודכנים לשנת 2018).

אם מדובר ברעיון שהוא גם פטנט, רישום פטנט הוא כלי משפטי שיספק לכם הגנה על המצאות. לא כל רעיון יכול להירשם כפטנט והרישומים כפופים לחוקי המדינה הרושמת, המשתנים ממדינה למדינה, אבל ההבדלים אינם מהותיים. גם כאן צריך לבצע חקר שוק ולבדוק פטנטים קיימים, כדי לוודא שהרעיון שלכם באמת ראשוני וכדי לזהות מתחרים. מומלץ לעשות חיפוש ראשוני במאגר של גוגל פטנט ובמשרדי הפטנטים האמריקאי, האנגלי והאירופי. אפשר גם לחקור את בסיסי הנתונים השונים של הפטנטים המפוזרים ברחבי האינטרנט. קחו בחשבון שעלויות רישום פטנט יכולות להגיע למאות אלפי שקלים, כיוון שהתשלום עבור רישום צריך להתבצע מידי שנה בכל מדינה רלוונטית בנפרד.

אחרי שסגרתם את הפינה הזו, הגיע הזמן לחשוף את הרעיון שלכם ולשמוע מה אנשים אחרים חושבים עליו. זה לא קל, אם בגלל שקשה לשמוע ביקורת על הבייבי האהוב שלכם או שאתם חוששים, ובצדק, שמישהו עלול לגנוב לכם את הרעיון, ובכל זאת השלב הזה הוא הכרחי לפני היציאה לדרך. כדאי שתבחרו היטב את האנשים איתם אותם אתם משתפים ותנקטו בכמה צעדים די פשוטים שיכולים להבטיח שהרעיון יישאר שלכם.

הצעד הראשון הוא  חתימת הסכם סודיות –  NDA)  Non Disclosure Agreement).

זו פעולה פשוטה וזולה יחסית, ובה אתם חותמים על הסכם סודיות עם הצד שנחשף לרעיון. בהסכם החותם מתחייב שלא לגלות ולא להשתמש במידע שהועבר אליו בנושא אלא אם קיבל על כך אישור מפורש בכתב.

אם הורדתם את ההסכם מהאינטרנט, מומלץ לעבור עליו מספר פעמים ולוודא כי אכן מדובר בהסכם סביר ולבצע התאמות ותיקונים רלוונטיים. כך למשל, יש לוודא כי הרשות השופטת אינה מחוז נידח במרכז ארה"ב אלא בית משפט באזור ישראל. קחו בחשבון שלא כולם יסכימו לחתום על המסמך, בעיקר גופים גדולים או משקיעים מקצועיים.

צעד שני הוא תיעוד מלא של הפגישה או פגישות. אפשר לסכם את הפגישה בכתב ולפרט את פרטי הפגישה כמו תאריך, שעה, מקום, נושא ומשתתפים וכן מה אתם עומדים לחשוף, ואפשר גם להקליט את הפגישה. את החומר יש להעביר עם סיום הפגישה למשמורת אצל עורך דין.

קחו בחשבון שאי אפשר למנוע במאה אחוז פגיעה בקניין הרוחני שחושף יזם מתחיל. אבל פעולות נכונות יכולות לגרום לאחרים להירתע מלפגוע בקניין שלכם, לעצור פגיעה שבוצעה, להקטין את הנזק הכלכלי כתוצאה מכך והכי חשוב – לקדם את הרעיון שלכם.

לפני שיוצאים לדרך: הכינו תכנית עסקית

אחרי שעברתם את שלב שיתוף הרעיון בהצלחה, הגיע הזמן לגלות אם הוא לא רק מוצלח אלא גם רווחי. תכנית עסקית טובה אמורה לתת לכם תשובה ברורה לשאלות כמו: מהו ההון הראשוני שצריך לגייס, מה היקף עלויות הקמה, רכישת הציוד הדרוש, הוצאות שיווק ופרסום בערוצי המדיה השונים, תזרים המזומנים הצפוי וגם התקבולים והרווחים הצפויים ועוד.

התכנית העסקית היא גם "כרטיס הביקור" שלכם אם אתם מחפשים או תחפשו משקיעים או שותפים פוטנציאלים. כל משקיע שתרצו לעניין בעסק שלכם ידרוש שתציגו בפניו תכנית עסקית, ולכן מומלץ להשקיע ולבנות תכנית רצינית ומרשימה. אם תרצו להציג את הרעיון שלכם בפני משקיעים, התכנית העסקית יכולה להיות בסיס למצגת מושקעת שתדגיש את מידת הרצינות וההשקעה שלכם ברעיון.

בשלב בניית התכנית אתם מסתמכים על אומדנים והערכות. חשוב שהאומדנים שלכם יהיו זהירים,  ושיסתמכו על מקורות מידע מהימנים והצלבת נתונים מכמה מקורות מידע. ככל שתכירו את השווקים בהם העסק יפעל, האומדנים שלכם יהיו מדויקים יותר. בכל מקום בו יש אי ודאות, כדאי להוסיף מרווח ביטחון כדי להימנע עד כמה שאפשר מהפתעות. השתדלו להימנע מאופטימיות יתר, כמו גם מפסימיות יתר. שתיהן יכולות להוות סיכון עסקי בהמשך הדרך.

שלבו בתכנית העסקית גרפים וטבלאות, הם יכולים להמחיש בצורה טובה יותר את הקשר בין הנתונים והמידע, אבל חשוב שתבחרו בגרפים או טבלאות פשוטים להבנה.

אפשר למצוא ברשת דוגמאות רבות לאיך אמורה להיראות תכנית עסקית בהתאם לתחום בו פועל העסק שלכם. אם העסק מורכב יותר, כדאי להיעזר ביועץ עסקי או מלווה עסקי שיש לו ידע מקצועי וניסיון בתחום.

תכנית עסקית מקצועית תעלה 6,000 שקל בממוצע. אולם אם תגייסו הלוואה מאחת מקרנות המדינה, תוכלו ליהנות מתוכנית עסקית מסובסדת.

הסכם מייסדים

אם מדובר בשותפות, מומלץ בשלב זה, עוד לפני הקמת החברה, לחתום על הסכם מייסדים. הסכם מייסדים הוא הסכם שנחתם בין השותפים המעוניינים להקים את החברה. המשמעות של ההסכם היא בעיקר ליבון כל הסוגיות בין השותפים. למשל חלוקת האחזקות בחברה, חלוקת אחריות, תפקידים ומשימות ספציפיים בין השותפים, מנגנון פתרון סכסוכים, איך תנוהל החברה, איך יתקבלו החלטות וכדומה.

חתימת הסכם מייסדים יכולה למנוע חילוקי דעות בהמשך הדרך ויותר חשוב, להבטיח שהעסק שלכם יתנהל בצורה יעילה ומסודרת. גם אם אתם חוששים מחילוקי דעות עם השותפים שלכם, זכרו שעדיף שהמחלוקות יתעוררו בשלב זה ולא יפגעו בניהול העסק ויגרמו להפסדים מיותרים.

איזה סוג עסק כדאי להקים?

בישראל קיימות שלוש ישויות עיקריות המשמשות את רוב היזמים: עוסק פטור או עוסק מורשה כשמדובר בעצמאים, או חברה בע"מ אם מדובר בשותפים. אז מה ההבדלים ביניהן ואיזו מהן מתאימה לכם?

עוסק פטור:

עסק שמחזור הכספים השנתי שלו נמוך יחסית ולא עולה על 99,893 שקל (נכון ל-2021), אינו מחייב את לקוחותיו במס ערך מוסף (מע"מ) ולכן גם לא רשאי לקזז מע"מ חזרה כשירכוש מוצרים או שירותים. הדיווחים לרשויות מקלים באופן יחסי (פעם בשנה בדוח השנתי). מספרו המזהה של עוסק פטור זהה למספר תעודת הזהות של בעל העסק, דבר המלמד על אחריותו המשפטית הישירה.

אם החלטתם להירשם כעוסק פטור, הרישום חייב להתבצע ביום שבו החלה הפעילות העסקית שלכם במשרדי המע"מ, מס הכנסה וביטוח לאומי. לפני שאתם מתחילים במסע דילוגים בין המשרדים, כדאי להיכנס לאתרי האינטרנט, להכין מראש את כל המסמכים שעליכם להציג ולבדוק אם אתם חייבים להגיע למקום. באתר מס הכנסה לדוגמא תוכלו למצוא את מדריך מס הכנסה לפתיחת עסק.

בסוף תהליך הרישום במע"מ תקבלו תעודת עוסק פטור ובמס הכנסה ובביטוח הלאומי תקבלו שוברי תשלום שעליכם לשלם כל רבעון.

חשוב מאוד להבין שהמעבר בין שכיר לעצמאי מעביר את האחריות על ההתנהלות הפיננסית מול הרשויות אליכם. אם התחלתם את השנה כעוסק פטור, אבל התברר שההכנסות שלכם עולות על הסכום הקבוע בחוק, עליכם לדווח על כך. הקנסות על חריגה ללא דיווח הם אסטרונומיים ונוקשים, כך שכדאי מאוד להקפיד על כך.

עוסק מורשה:

הישות הבאה בדרגת המורכבות והחשיבות. פתיחת עוסק מורשה מתאימה לעסק שהמחזור שלו אמור להיות גבוה מ-77,993 שקל אך לרוב הוא נמוך. בשונה מהעוסק הפטור, העוסק המורשה מחייב את לקוחותיו בתוספת מע"מ ולכן רשאי לקזז אותו מהוצאותיו. הדיווחים שלו לרשויות המס עדיין נחשבים מקלים שכן הוא נדרש לדווח עד פעם בחודשיים ובדוח השנתי. גם במקרה זה המספר הרשום של העסק זהה למספר תעודת הזהות של הבעלים, דבר שמלמד על אחריותו המשפטית הישירה. כעוסק מורשה הדיווח לרשויות הוא מורכב קצת יותר מזה של עוסק פטור, לכן כדאי שתשקלו להיעזר בשירותיו של רואה חשבון.

בסיום הרישום תקבלו תעודת עוסק מורשה זמנית, ובהמשך תישלח אליכם בדואר תעודה קבועה.

חברה בע"מ:

חברה בעירבון מוגבל היא גוף משפטי המוחזק על ידי בעל מניות אחד או יותר. תהליך ההקמה שלה יותר מורכב משל עצמאי שכן יש לרשום את החברה ברשם החברות ורק לאחר מכן לפנות לרשויות המס.

היתרון העיקרי של חברה בע"מ הוא העובדה שבעלי העסק יוצרים ישות משפטית חדשה ונפרדת מבעל המניות, והיא זו הנושאת בזכויות ובחובות. במקרה של כישלון מסחרי, שנגרם בתום לב ולא במכוון, יש מחסום בין הנושים של החברה לבעל המניות שלה.

יתרון נוסף הוא ששיעור המס שמשלמת חברה בע"מ נמוך יותר משמעותית מזה של עצמאי וכך גם התשלומים לביטוח הלאומי. יש אפשרות להשתמש ביתרת הרווחים שנותרים לאחר ניכוי מס הכנסה להשקעות שונות כמו רכישת מלאי, בעוד שבעוסק פטור או מורשה הכסף שנותר להשקעות נמוך יותר, כיוון שהניכויים גבוהים יותר.

תדמית עסקית – סיבה אפשרית נוספת לפתיחת חברה בע”מ לעיתים נובעת משיקולים שאינם משפטיים. למשל, יש הרואים בניהול עסק במסגרת חברה כסממן לאיכות או הצלחה.

גיוס כספים ומשקיעים – החברה מאפשרת לבעליה גיוון ונוחות באפשרויות גיוס ההון – גיוס הון תמורת הקצאת מניות או באמצעות אגרות חוב. זו אחת הסיבות שיזמים רבים וסטארטאפים בוחרים להתאגד במסגרת של חברה בע”מ.

הקמה וניהול של חברה בע"מ כרוך בכמה עלויות:

אגרת רישום בגובה של כ-2,600 שקל, ובנוסף לשלם אחת לשנה אגרה בסך 1,133 שקל (נכון ל-2021).

כמו כן, הנהלת החשבונות של חברה יקרה יותר ואף יש להגיש לרשם החברות דוח מבוקר על-ידי רואה חשבון אחת לשנה. נוסף על כך, החברה נדרשת להגיש עדכונים שונים לרשם החברות, למשל בעת שינוי בהרכב הדירקטוריון או שינוי שם החברה או כתובת החברה או הקצאת מניות וכיו”ב.

סיוע של עו"ד ברישום ובפתיחת תיק: כ-1,000 שקל פלוס מע"מ

יש לקחת בחשבון, שלחברה בע"מ עלויות הפעלה שנתיות בשל המחויבות לנהל הנהלת חשבונות כפולה ולהכין דוח שנתי (על-ידי רואה חשבון), בעלות של כ-20 אלף שקל.

אז איך מחליטים באיזו מהאפשרויות לבחור? אם מדובר במיזם או עסק פשוט, עם מחזור הכנסות שנתי נמוך יחסית (לפחות בהתחלה), כדאי לבחון את העוסק המורשה או הפטור, שהעמלות בגין הקמתו אפסיות ורמת המורכבות של ניהולו נמוכה מאוד, כך שגם שההוצאות על התחזוקה השוטפת שלו נמוכות יחסית בהתאמה .

ככל שמחזור העסקאות של העסק גדול יותר, יש עדיפות לפעול כחברה. בכל מקרה, תמיד תוכלו להתחיל את דרכם כעוסק עצמאי ובהמשך להפוך לחברה.

בעלי עסקים בישראל רגילים לנהל מאבקים בלתי פוסקים, אם זה בבירוקרטיה הישראלית המסורבלת או בבנקים שמסרבים לתת אשראי, ברשויות המקומיות שמבחינתן עסקים הם פרה חולבת  או אירועים ביטחוניים שיכולים למוטט עסק תוך זמן קצר, וזו רק רשימה חלקית. בדרך כלל עסק הוא "מופע של איש אחד" , בלעדיו העסק לא יוכל להתקיים ובטח לא להצליח, ההצלחה וגם הכישלון הם באחריותם של בעלי העסק ושלהם בלבד. אבל האם באמת עסקים יכולים לשרוד לגמרי לבד או שכדאי לעצור לרגע את המרוץ המטורף ולבדוק אם מישהו שם בחוץ יכול לעזור?

החלטנו לבדוק אם יש חיה כזו, גופים שמציעים תמיכה לעסקים, והתוצאות די מפתיעות. אז אם אתם בדיוק מתכננים להקים עסק או שהעסק שלכם נמצא בקשיים, כדאי לכם לקרוא את מדריך התמיכה בעסקים קטנים, שמרכז את כל סוגי התמיכות שמציעים לעסקים.

ייעוץ וליווי עסקי

אחד מהגופים הוותיקים שמציעים תמיכה לעסקים קטנים ובינוניים היא הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים. הסוכנות היא גוף ממשלתי השייך למשרד התמ"ת, וכמו כל גוף ממשלתי בישראל היא עברה הרבה גלגולים ותהפוכות. אחרי ששנים שימשה בעיקר כמקור לחלוקת ג'ובים למקורבים נראה שבשנים האחרונות מתייחסים אליה קצת יותר ברצינות, היא זוכה לתקציבים (לא קבועים) ובאתר הסוכנות מתפרסמים פרויקטים די מעניינים.

הסוכנות מתמקדת בארבעה תחומים: ייעוץ, הפעלת סניפים של המרכז לטיפוח יזמות ("מט"י") ברחבי הארץ, מימון ומתן הלוואות בערבות מדינה  ומאקרו (קידום מדיניות משרד התמ"ת, קשרי חוץ וחקיקה).

הסוכנות מפעילה תכנית ייעוץ לעסקים הכוללת שרותי ייעוץ מסובסדים כמו: ייעוץ וליווי לקראת הקמת עסק, ניהול כללי, ייעוץ וליווי פיננסי וניהולי,  ייעוץ וליווי בשיווק ובמכירות, ייעוץ ארגוני, ייעוץ תפעול לוגיסטי, עיצוב תעשייתי, ייעוץ בתחומי איכות הסביבה ועוד.

פרויקט חדש ומעניין במיוחד הוא פרויקט "ישראל דיגיטלית", שמציע סיוע בהקמת פלטפורמה של אתר E-commers (חנות אינטרנטית), הקמת מערכת סליקה ושילוח, סיוע במימון קמפיינים לשיווק ולמכירות באינטרנט, התאמת אתרי מכירות לסלולר, סבסוד השתתפות בקורסים בנושא מסחר ושיווק באינטרנט, קבלת ייעוץ מקצועי על ידי מומחים מובילים בתחום ועוד.​ כרגע יכולים ליהנות מהפרויקט עסקים באזור עוטף עזה, הגליל והגולן בלבד, אבל אם התוכנית תורחב לאזורים אחרים בארץ כדאי לקחת בה חלק. אתר E- comers יכול לפתוח בפני העסק קהל לקוחות כמעט מכל מקום בעולם, ולהיות מקפצה מעולה להתרחבות העסק.

עוד דוגמא לתכנית של הסוכנות לעסקים היא תוכנית מותאמת ליצואנים קטנים באמצעות המכון הישראלי ליצוא. התכנית כוללת ליווי אישי מקצועי של מומחי מכון היצוא ותוכניות לימוד והעשרה בנושאים שיווק בינלאומי, תובלה, תפעול ולוגיסטיקה, ניהול ופיננסים, מידע ואינטרנט ומימון.

 מומלץ להיכנס מדי פעם לאתר הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים ולהתעדכן בתוכניות התמיכה השונות שמגבשת הסוכנות לעסקים.

כמה עולה:

תוכנית הייעוץ :עד 100 שעות ייעוץ ישתתף העסק בעלות בסך 60 ש"ח לשעת יעוץ, לא כולל מע"מ. בגין כל שעת ייעוץ מעבר ל-100 שעות הייעוץ הראשונות ישתתף העסק בעלות בסך 100 ₪ לשעת ייעוץ, לא כולל מע"מ.

הסוכנות לעסקים גם מפעילה ומממנת את הפעילות של המרכז לטיפוח יזמות בישראל, מט"י.

למט"י יש 25 סניפים ברחבי הארץ שמציעים שירותים של  ייעוץ וחונכות עסקית במטרה להקנות כלים מעשיים לניהול עסקי בהיבטי השיווק, התפעול, הפיננסי וכן בפיתוח מיומנויות אישיות ובינאישיות של בעל העסק. מט"י מפעיל גם מערך הדרכות וקורסים כגון: קורס הקמה וניהול עסק, הקמה וניהול חברת סטארט אפ, שיווק באינטרנט, ניהול עסקי, סחר בינלאומי (יבוא, יצוא), שיווק ומכירות, הקמה וניהול עסק מקוון, שיווק ברשתות חברתיות, יזמות עסקית  למפתחי אפליקציות לסמארטפון, ניהול עסק קמעונאי, יזמות בתחום התיירות ועוד.

בנוסף מסייע מט"י במציאת אפיקי מימון המתאימים ביותר עבור יזמים מתחילים ומלווים אותם בתהליך הגשת הבקשה למימון ממגוון קרנות המציעות תנאים נוחים מהמקובל בשוק. הקרנות מציעות הלוואות מסכומים של 30,000 ₪ ועד 750,000 ₪.

השירותים הם בתשלום אך בתעריפים מסובסדים ע"י המדינה. 

כמה עולה:

ייעוץ וחונכות העסקית–מחירי הייעוץ נעים בין 60 ל-120 ₪. מחיר החונכות העסקית עולה כ-60 ₪ + מע"מ לשעה. עולים חדשים ותושבים חוזרים נהנים מליווי של יועצים בסבסוד מלא של משרד הקליטה.

מערך ההדרכות והקורסים -רוב ההכשרות עולות בין 20 ₪ לשעת הדרכה ל- 35 ₪ לשעת הדרכה, כך שקורס, בממוצע, עולה בין 700-1,400 ₪.

סיוע בגיוס מימון– עלות הכנת בקשה להשגת מימון היא בין 560-3,000 ₪ בהתאם לסכום המבוקש.

ארגון נוסף שמציע ייעוץ וליווי הוא קרן שמש לעידוד יזמים צעירים. הקרן  היא ארגון ללא כוונת רווח שקם במטרה לעודד יזמים צעירים להקים עסקים חדשים בישראל. הארגון ממומן כולו על בסיס פילנתרופי על ידי קרן אדמונד  ספרא, וחבר ברשת בינלאומית של ארגונים דומים בשם Youth Business International, שמרכזו בלונדון. הקרן פונה ליזמים צעירים בגילאי 20-35 בעלי יוזמות ורעיונות עסקיים ומציעה להם ליווי עסקי למשך כשנתיים. הליווי מתבצע באמצעות אנשי עסקים מתנדבים, התורמים מזמנם ומניסיונם למען יזמים בפרויקט. חלק מהשירותים שהקרן מציעה הם: בדיקת ההיתכנות העסקית של הפרויקט, סיוע בהכנת תוכניות עסקיות ותוכניות עבודה, סבסוד של שעות יעוץ, קורסים וסדנאות, למשל: סדנא יישומית לשיווק בדגש על פעילות אונליין, קורס יזמות המועבר על ידי מנטורים של הקרן, סיוע ביחסי ציבור וסיוע בהקמת אתר אינטרנט, סיוע בקבלת הלוואות עד לסכום של 90,000 באמצעות שיתופי פעולה בין הארגון לבין קרנות קורת והאגודה הישראלית להלוואות ללא ריבית.

כמה עולה:

חינם –קרן שמש לעידוד יזמים צעירים אינה גובה תשלום עבור שירותיה, למעט תשלום סמלי (200-300 ₪) עבור קורסים הנערכים במסגרתה.

מימון והלוואות

עסקים קטנים ובינוניים מתקשים לעמוד בסטנדרטים הנוקשים של הבנקים בישראל, ובאופן פרדוקסאלי משלמים ריבים גבוהה יותר על הלוואות מאשר עסקים גדולים. אבל גם אם הבנקים הם המקור הראשון אליו פונים עסקים בבקשת הלוואות, הם ממש לא  המקור הבלעדי. בשנים האחרונות המדינה הגדילה את הערבויות שהיא מעניקה להלוואות לעסקים, במהלך 2013 אושרו כ-4,000 הלוואות לעסקים קטנים ובינוניים בהיקף של כ-2 מיליארד שקל במסגרת של קרן למתן הלוואות בערבות מדינה, פי 12 ביחס לשנת 2007. אפשרויות נוספות לקבלת הלוואות הן מגוון קרנות פילנתרופיות (שמעניקות הלוואות בסכומים לא גדולים),  קרנות הון סיכון, ופלטפורמות של מימון המונים לעסקים שנכנסו לזירה בשנים האחרונות. 

מימון בנקאי:

  אשראי בנקאי הוא אמצעי המימון העיקרי לעסקים קטנים ובינוניים בישראל, והוא מהווה מעל 80% מהאשראי לעסקים. מעל 95% מהאשראי הבנקאי ניתן על ידי חמש הקבוצות הבנקאיות הגדולות: בנק הפועלים, בנק לאומי, בנק דיסקונט , בנק מזרחי-טפחות והבנק הבינלאומי הראשון. למרות זאת, רק כמחצית מהעסקים הקטנים המבקשים הלוואה בנקאית מקבלים תשובה חיובית.

לפני שלוקחים הלוואה מהבנק חשוב מאוד לבדוק את נוסח הערבות כלפי הבנק כי ברוב המקרים כאשר הגוף המבקש הלוואה הוא חברה, דורשים הבנקים מבעלי מניותיה חתימה על ערבות אישית. בנוסף, צריך לקחת בחשבון כאשר נוטלים הלוואה מבנק את  "אמות המידה הפיננסיות" אותן התניות חשבונאיות נוקשות שאמורות להבטיח את החזר ההלוואה לבנק. סוג ההתניות נקבעות בהתאם להיקף ההלוואה וזהות העסק ובעליו. אם העסק לא עומד באמות המידה שנקבעו, תהיה לבנק הזכות לבקש פירעון מיידי של ההלוואה או להעלות את שיעור הריבית.

מימון בסיוע המדינה:

המדינה מפעילה קרן למתן הלוואות לעסקים קטנים באמצעות הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים. ההלוואות אמורות לסייע לעסקים בצמיחה שנקלעו  לקשיים כספיים ולהקמה או הרחבה של עסק. באתר החברה אפשר למצוא קישור לטופסי בקשת סיוע וחוברת הסבר על תהליך הפנייה.

גם מרכז ההשקעות במשרד הכלכלה מעודד ומעניק הלוואות להקמה והרחבה של מפעלים תעשייתיים, מבנים לתעשייה, מלונות ומפעלי תיירות על-ידי מתן מעמד של "מפעל מאושר" לתוכנית השקעות. מעמד זה מאפשר ליזמים ליהנות מהטבות באחד ממסלולי ההטבות הקבועים בחוק. הגוף המחליט במרכז ההשקעות הוא המנהלה שבה חברים נציגי משרד הכלכלה, האוצר, התיירות, החקלאות, משרד ראש הממשלה ונציגי הציבור.

הלוואות בערבות המדינה ניתנות בתנאים נוחים יחסית ובריבים נמוכה משמעותית מזו של הבנקים. הסוכנות מצהירה כי תהליך הגשת הבקשה להלוואה קצר וידידותי ואין צורך במתווכים. פריסת התשלומים היא ל-5 שנים ודחיית תשלום ראשון בחצי שנה.

תנאי הסף להגשת בקשה הם מחזור שנתי של עד 100 מיליון שקל. עסקים בהקמה נדרשים לעד 10% בטחונות להלוואה עד 300,000 שקלים, עסקים בהקמה נדרשים לעד 25% בטחונות להלוואה בגובה מיליוני שקלים (עד 8% מהמחזור).

לא תינתן יותר מהלוואה אחת לאותו הגוף באותו הזמן.

מימון באמצעות קרן הון סיכון

קרן הון סיכון היא למעשה משקיע מקצועי. תפקידה הוא לאתר עסקים עם פוטנציאל הצלחה גבוה, להשקיע בהם ובדרך כלל לחפש את הדרך לממש את ההשקעה (כלומר למכור את החברה לגוף שלישי) בשיעור רווחיות גבוה. קרנות נחלקות בדרך כלל לפי תחומי התמקצעות, יש כאלה שמחפשות השקעות בהיי-טק בלבד, יש כאלה שמעדיפות דווקא את התעשייה המסורתית, יש המשקיעות בקולנוע וטלוויזיה, בביו-טכנולוגיה, חינוך, אנרגיה ועוד.

כדי לקבל מימון מקרנות הון סיכון תצטרכו לתת תשובות לשאלות מפורטות מאוד, להציג סקרי שוק, תוכנית עסקית מקצועית, היתכנות עסקית אמיתית וצוות הנהלה מיומן. קרן הון סיכון תדרוש לקבל נתח גדול בחברה וזכויות רבות בה. היתרון הגדול שלה, על-פי רוב, הוא היכולת להשקיע סכומי כסף גדולים יחסית בזמן קצר יחסית.

קרנות מימון פילנתרופיות

קרנות מימון פילנתרופיות הן קרנות ללא מטרות רווח, הממומנות בדרך כלל על ידי תורמים או תורם אחד .

נזכיר כאן חלק מהקרנות הפעילות, אבל לפני שתחליטו להגיש בקשה כדאי לעשות שופינג בין כל הקרנות ולבחור את זו שעונה על הצרכים שלכם הכי טוב.

קרן קורת: פעילה מאז 1994, ומאגדת מספר קרנות מימון. עד היום אושרו במסגרת הקרנות למעלה מ-9,118 הלוואות עם מינוף של יותר מ- 194 מיליון דולר אשראי לסוגים שונים של עסקים. הקרן מעניקה הלוואות לעסקים קטנים המתקשים בגיוס אשראי, בטווח של  40,000 – 1.2 מיליון שקלים.

הקרנות עובדות בשיתוף פעולה עם בנק אוצר החייל, בנק דיסקונט, בנק לאומי, בנק הערבי ישראלי ובנק מרכנתיל.

האגודה הישראלית להלוואות ללא ריבית: אגודה המעניקה הלוואות של עד 90,000 שקלים ללא ריבית. מסייעות לבעלי העסקים להקים, לרכוש ציוד ולהשלים הון חוזר. האגודה מתבססת על תרומות בלבד וקיימת 25 שנה.

הסוכנות היהודית: הסוכנות היהודית  מפעילה קרנות לעידוד עסקים שמסייעים בפיתוח התיישבות בקיבוצים ובמושבים ברחבי הארץ. הקרנות עוזרות ליזמים לקבל הלוואות בתנאים אטרקטיביים במיוחד ונתמכות על ידי תורמים מקהילות יהודיות בעולם ותורמים ישראליים.  

תמיכת הקרנות מיועדת לפריפריה הגיאוגרפית והחברתית בישראל, המכסה את אזורי הגליל, הנגב וירושלים. הסיוע מופנה גם לאוכלוסיות מוחלשות בהן עולים חדשים, הקהילה האתיופית, המגזר החרדי והמגזר הערבי. גיוס האשראי המקסימאלי באמצעות הקרן הוא 300 אלף שקלים.  

תנאי סף:  יזמים הרוצים להקים עסק חדש (עד חצי שנה ממועד הפתיחה), עסקים קיימים המעוניינים להתרחב ולהגדיל את מעגל העובדים שלהם ו/או שמבקשים להרחיב את היצע המוצרים או השירותים ומשקיעים המבקשים מימון לרכישת עסקים קיימים.  

קרנות נוספות:

קרן יורק: תומכת בעסקים באזור ירושלים וסביבתה 

קרן נס: תומכת בעסקים באזור הנגב. 

קרן החירום לדרום מתרומת הפדרציות היהודיות: תומכת בעסקים באזור הנגב בטווח 40 ק"מ מהרצועה. 

קרן הגליל המערבי / קרן פיטסבורג / קרן דטרויט / קרן גליל מערבי:תומכות בעסקים באזור הגליל. 

יזמים מתחום הטכנולוגיה יכולים להגיש בקשות להלוואה מחממות ליזמות טכנולוגית ומהקרן הממשלתית הזנק התומכת בחברות סטארט אפ.

 הלוואות חברתיות- מימון המונים:

מימון המונים היא פלטפורמה מוכרת ופופולארית לגיוס מימון ברשת לרעיון, מיזם או מוצר. פלטפורמות כמו P2P ו- BTB הן למעשה מימון המונים שמטרתו לתת אשראי צרכני דרך הלוואות ישירות בין אנשים. הפלטפורמות החדשניות יחסית אמורות להקטין באופן משמעותי את פערי הריבית בין נותני ההלוואה לנוטלי ההלוואה.

BTB למשל פונה ישירות למגזר העסקים הקטנים, ומצהירה כי היא מתכוונת להתחרות בבנקים ולהקל משמעותית על מחנק האשראי ממנו סובלים עסקים בישראל, ההלוואות ב-BTB מגיעות ישירות ממשקיעים פרטיים, וסכום ההלוואה מתחיל ב-10,000 עד מיליון שקלים. ההלוואה עומדת על ריבית של בין 5% ל-12% שמשולמת ישירות למלווים. המלווה משלם עמלה של 1% בשנה ל-BTB ועמלת פתיחת תיק לבחינת ההלוואה של 250 שקלים. תנאי הסף הם בחינת אשראי של חברת דן אנד ברדסטריט וצוות האנליסטים של מיזם ההלוואות ושני ערבים לעסק הלווה. כל הלוואה ניתנת ל 36 חודשים בתשלומי החזר חודשיים קבועים שמועברים ישירות למלווים. לפי דיווחים של הפלטפורמה "בלנדר", הוענקו בשנה  הלוואות בהיקף של יותר מ–10 מיליון שקל, כשסכום ההלוואה הממוצע היה 15- 20  אלף שקל (שבלנדר מעניקה הלוואות עד 30 אלף שקל) בריבית שנתית מוצעת של כ–6%.

האשראי הצרכני החוץ־בנקאי נחשב כיום לאחד התחומים הצומחים בתחום האשראי, ואלה חדשות טובות מאוד לעסקים קטנים. גם הגופים המוסדיים נכנסים לפעילות בתחום מתן אשראי לעסקים קטנים ובינוניים, פסגות ובלנדר למשל ישתפו פעולה ויציעו את הפלטפורמה ליותר מיליון לקוחות של פסגות, מיטב דש השקיעה כ–30 מיליון שקל בחברת פנינסולה, ומנורה מבטחים צפויה להשקיע 63 מיליון שקל באמפא קפיטל.

לפני ההחלטה לגייס הלוואה דרך הלוואות חברתיות חשוב להכיר וללמוד את התחום ואת האפשרויות המוצעות. הלוואות חברתיות- המדריך למשקיע יכול לעזור בקבלת ההחלטה.

.

.

מעודכן ל-07/2021

הלוואות מקופות גמל, קרנות השתלמות  וקרנות פנסיה – זה משתלם. לא תמיד זה כדאי כי אתם עלולים לפגוע בחיסכון שלכם אם לא תצליחו להחזיר את ההלוואה. אבל כלכלית זה כדאי – עלות ההלוואה נמוכה ביחס לכל אפשרות אחרת. בדיקת הון מצאה כי הריבית המשוקללת היא 1.7% בהלוואות מסוג זה – זה נמוך. 

אז כן,  אלו הלוואות בתנאים נוחים ובריבית טובה. אם אתם חייבים הלוואה, זה בהחלט מקור טוב, אבל חשוב לזכור להחזיר את ההלוואה הזו אחרת בעצם אתם משעבדים את הפנסיה  – אחרי הכל, זה לא בחינם, הגוף המוסדי שנתן לכם את ההלוואה, שיעבד את קרן הפנסיה/ קופת הגמל – ואם לא תשלמו את ההלוואה, זה יילקח מהפנסיה שלכם. 

בשנים האחרונות יותר ויותר אנשים נעזרים במימון חוץ בנקאי (לצד הגדלת המימון הבנקאי). זה בגלל השחיקה בשכר, לצד עלייה בהוצאות השוטפות (עליה ביוקר המחייה) כשלרוב בשלב הראשון משפחות שוברות חסכונות וממשות פיקדונות. בשלב הבא המשפחות פונות לקבלת הלוואות בבנקים ובשלב הבא במקומות אחרים – חברות כרטיסי האשראי, וגופי מימון חוץ בנקאיים. רבים לא מודעים לכך שיש להם מקור מימון טוב – הם יכולים לקבל מימון זול יחסית מקופת הגמל או מקרן הפנסיה (הלוואות מקופות גמל וקרנות פנסיה);השוק הזה הולך וגדל ועל פי בדיקת הון, מדריכים פיננסים, היקף ההלוואות השנתי עולה על 2  מיליארד שקל והיקף ההלוואות בכלל עולה על 12 מיליארד שקל.

ההלוואת האלו הן עדיין בהיקף נמוך משמעותית מהמימון הבנקאי השוטף של הציבור שמסתכם בעשרות רבות של מיליארדים, אבל אם אתם צריכם הלוואה כדאי לכם לבדוק גם את ההלוואות שמציעות קופת הגמל וקרנות הפנסיה שלכם.  האמת – זו צריכה להיות האופציה הראשונה שלכם והיא רלבנטית אם אתם חוסכים בקופת גמל, קרן השתלמות או קרן פנסיה. התנאי לקבלת הלוואה מהקופות והקרנות היא שאתם חוסכים בהן לפחות שלוש שנים, ואם כן, אז צפוי שההלוואה  הזו תהיה זולה בהרבה מהאלטרנטיבות האחרות – הריבית שמשלמים על הלוואות מהגופים האלו (כשיש בטוחה – הקופה או הקרן) נמוכה בכמה אחוזים טובים מהמימון החוץ בנקאי האחר – נכון ל-2121 הריבית נעה בין 1% ל-3% (תלוי בסוג הקופה/ קרן ובנזילותה), כשרוב ההלוואות באזור ה-1.5%2%   – זו ריבית נהדרת.

העניין הזה לא חדש – גופי הפנסיה השונים מציעים הלוואות לחוסכים שלהן כבר כמה שנים, ומספר הלווים גדל עם השנים. העלייה הזו לא מפתיעה כאמור מכיוון שלהלוואות שמציעים גופי הפנסיה יש כמה יתרונות בולטים: ריבית אטרקטיבית, לצד  הליך קבלת ההלוואה פשוט יחסית וללא ערבים, כאשר במהלך תקופת ההלוואה ולאחריה הלווה יכול להמשיך להפקיד כספים בקופה וליהנות מהטבות המס הנלוות. כלומר, מדובר כאן בעצם בתחילים נוח – אם אתם צריכים כסף, אתם (אולי – תלוי בוותק בגיל ובתנאים נוספים) יכולים לשבור את קופת הגמל או קרן ההשתלמות, אבל אז לרוב תצטרכו לשלם מס משמעותי – שבירת החסכונות האלה עולה בוויתור על הטבת המס, ותשלום גבוה. אז במקום לשבור, אתם יכולים לקבל הלוואה מהקופה או הקרן ולשעבד את ההשקעה. לרוב אגב נותנים עד 70% מהיקף הקרן/ קופה כהלוואה.

הדילמה אם לשבור את החיסכון או לקחת הלוואה, היא לא בדיוק דילמה – עדיף לקחת את ההלוואה, וזה בולט במיוחד בקרן השתלמות. קרן השתלמות להבדיל מחסכונות פנסיוניים, היא לטווח בינוני – 6 שנים (ואפשר גם ל-3 שנים) כאשר הטבות המס הם כמו לחיסכון לטווח ארוך – אין מס על הרווחים, אין מס על המשיכה, יש הטבות מס בהפקדה, כאשר גם המעביד מפקיד לכם כספים בקרן. מדובר בחיסכון הכי טוב שקיים לטווח  בינוני, וחבל מאוד לשבור אותו – עדיף לקחת הלוואה. מעבר לכך, גם כאשר הוא נזיל, ברוב המקרים עדיף להשאיר אותו, ולקחת הלוואה מולו, כי עדיין ההשקעה בו מגלמת הטבות שעולות על הריבית של ההלוואה. כאן תוכלו לקרוא את המדריך על קרנות השתלמות   

ריבית נמוכה במיוחד 

 הסיבה העיקרית לתנאים המאוד נוחים הללו היא שהקופות נותנות הלוואות ללא סיכון מצידן, אם הלווה לא עומד בהחזרים, הקופה יכולה פשוט למשוך את הכסף מכספי הפנסיה של הלווה. וזה מביא אותנו לחיסרון העיקרי של לקיחת הלוואה מכספי הפנסיה. בניגוד לאפס סיכון מצד חברות הפנסיה, הסיכון מבחינתכם הוא גדול במקרה ותקלעו לקשיים ולא תצליחו להחזיר את ההלוואה. במקרה כזה, מצבכם הכלכלי עשוי להיפגע לא רק בטווח הקצר אלא גם בטווח הארוך שכן למעשה משכנתם את הפנסיה שלכם/ שעבדתם את הפנסיה.

וכאמור חשוב שוב להדגיש -כספים הנצברים בקופות הגמל זוכים להטבות מס ניכרות שאינן ניתנות באפיקי השקעה אחרים. אז נכון, בעת לקיחת ההלוואה אתם בטח ובטח שלא חשבתם לפגוע בקופת הגמל או בקרן הפנסיה, אבל גם לאחריה אל תתפתו להחזיר את ההלוואה הזו דרך שבירת הקופה או הקרן – זה גם הפסד מיסוי מאוד משמעותי, וגם פגיעה ביכולת שלכם בעת הפנסיה.

הלוואה מקופת גמל וקרנות השתלמות

קצב הגידול של ההלוואות מקופות הגמל וקרנות השתלמות  גבוה יותר מאשר שני מכשירי החיסכון האחרים – ביטוחי מנהלים וקרנות פנסיה, והסיבה לכך היא החסרונות היחסיים של קופות הגמל. מאז 2008, אחרי שהרגולטור שינה את החוק, קופות הגמל הפכו למכשירים פנסיוניים לכל דבר, כלומר לא ניתן למשוך מהן כספים באופן נזיל לפני גיל הפנסיה, בניגוד למה שהיה בעבר. השינוי הזה הוביל לירידה דרסטית במספר החוסכים שפנו לאפיק הזה, וקופות הגמל חיפשו דרכים לשמר את הלקוחות הקיימים שלהן. בנוסף, בשוק קופות הגמל התחרות גבוהה בהרבה מאשר בשוק ביטוחי המנהלים וקרנות הפנסיה, דבר שבא לידי ביטוי בשיעורי ניידות גבוהים יותר בין הקופות. גם מסיבה זו קופות הגמל משתמשות יותר מביטוחי המנהלים ומקרנות הפנסיה בהלוואות ככלי לשימור לקוחותיהן.

אם בעבר הגבילו החברות את האפשרות להלוואות רק לקופות נזילות (שניתן למשוך מהן כסף),כיום ניתן לקבל הלוואה גם מקופות שאינן נזילות.

על פי החוק, רק עמיתים בעלי ותק של לפחות שלוש שנים בקופה יכולים לקחת הלוואה כזו, והוותק נשמר גם כשעוברים חברה. הלווים לא יוכלו לעבור קופה או למשוך ממנה את הכסף עד שיפרעו את ההלוואה.

עבור החברות המנהלות, יש הגבלה על היקף הלוואות כולל של עד 10% מכלל הנכסים המנוהלים בקופה, בדומה להגבלות על היקפי ההשקעה בנכסים לא סחירים ובאפיקים שונים.

סכום הלוואה שניתן לקבל הוא ביחס לכספים שנחסכו בקופת הגמל/קרן ההשתלמות. 

כל עמית החוסך בקופת גמל נזילה או בקרן השתלמות נזילה, יכול לקחת הלוואה של עד 80%-70% מכספי החיסכון, וזה הרבה מאוד כסף – השאלה כאן צריכה להיות האם לא כדאי, אם כך, לשבור את הקרן/ קופה, כי סביר (לא בטוח) שהתשואה על הקרן/ קופה נמוכה מהריבית על ההלוואה? זה לא בטוח כי ההלוואות האלו באמת בריבית טובה, וגם לא ברור מה תמהיל ההשקעות שבקרן/ קופה. בכל מקרה זו לא רק שאלה כלכלית – אם אתם בונים על הכסף לפנסיה אז כמובן שכדאי להשאיר אותו סגור בקרן/ קופה למרות שהיא נזילה, ומעבר לכך יש אלמנטים של מיסוי – משיכה יכולה להיות מחויבת במס גבוה – צריך לבחון את ההשפעות האלו. 

מקופת גמל שאינה נזילה ניתן לקחת לרוב הלוואה של 30% בלבד, ואילו מקרן השתלמות לא נזילה ניתן ללוות עד 50% מהחיסכון.

משך ההלוואה הוא לתקופה של עד 7 שנים .

גובה הריבית על ההלוואה משתנה על פי  מסלול ההלוואה שבוחר הלווה. הקופות מציעות מסלולים מגוונים כמו מסלול צמוד למדד, ריבית קבועה או מסלול מותאם לריבית הפריים. הריבית שגובות קופות הגמל בגין הלוואות היא על פי רוב אטרקטיבית במיוחד למול החלופות הקיימות בשוק, בעיקר בגלל רמת הסיכון הנמוכה של הקופה.

ברוב המסלולים דורשות היום רוב החברות ריבית פריים בלבד כשלרוב זה אפילו פריים מינוס), לעומת הריבית בבנקים שנעה סביב 6%–9%, והריבית בהלוואות שמציעות חברות כרטיסי האשראי, שיכולה להגיע ל־12%.

הלוואות מחברות כרטיסי אשראי – כל מה שצריך לדעת

הלוואות חברתיות – יתרונות וחסרונות 

הלוואה מבנק ירושלים – האם כדאי?

קופות הגמל משתמשות בשלושה מסלולים עיקריים לפירעון ההלוואה:

פירעון חודשי של קרן וריבית ("שפיצר") – במסלול זה המבוסס על לוח סילוקין מסוג שפיצר, הלווה משלם מהיום הראשון של ההלוואה גם את הריבית וגם את הקרן, כך שסכום ההלוואה מתחיל לקטון עד הגיעו ל-0 בתום תקופת ההלוואה. 

תקופת גישור ("גרייס") – במסלול זה ישנה תקופה בה הלווה לא משלם החזר על ההלוואה. בתום תקופה זו הלווה מתחיל להחזיר את ההלוואה.

הלוואת בלון – במסלול זה הקרן ,הריבית וההצמדה נפרעות במלואן בתום התקופה שנקבעה מראש. בהלוואה מקופת גמל, מועד תחילת הפירעון של ההלוואה יהיה עד תום השנה הראשונה ממועד מתן ההלוואה.  יש חברות שבמקרה כזה יגבו ריבית גבוהה יותר מאשר במסלול שבו ההלוואה נפרעת על פני כל התקופה.

רוב חברות הגמל גם מאפשרות לפרוע את ההלוואה מוקדם מהמתוכנן ללא קנס. קופת הגמל אינה גובה עמלה בגין לקיחת ההלוואה. עם זאת בחלק מהקופות נגבית עמלה במקרה של פירעון מוקדם בחלק מהמסלולים ויש לבדוק זאת טרם נטילת ההלוואה.

 הריביות בהלוואות שנותנות קופות הגמל משתנות מעת לעת לכן חשוב לבדוק ולהשוות את תנאי ההלוואות בין קופות גמל, וכן בין מקורות שאינם קופות גמל.

קיימות קופות גמל שאינן מנהלות מנגנון הלוואות מכספי קופת הגמל. על פי רוב, עמיתים בקופות אלו יכולים לקבל הלוואות בגין קופות הגמל שלהם באמצעות הבנק, אבל בהלוואות מסוג זה אין תנאים מוגדרים למתן ההלוואה שנקבעו בתקנות מס הכנסה  לכן סוג ההלוואה ותנאיה נקבעים לפי החלטת הבנק בלבד.

דוגמא להלוואת שמציעות קופות הגמל (מעודכן לאוגוסט 2019):

אקסלנס: סכום ההלוואה:  כספים נזילים: עד 80% מיתרת הקופה. כספים לא נזילים: קרן השתלמות – עד 50%, קופת גמל – עד 30% מיתרת הקופה.

החזר ההלוואה – החזר ההלוואה יהיה באחד מ-2 המסלולים שפיצר או בלון. שיעורי הריבית – בקופות הגמל ובקרנות השתלמות ריבית שנתית של P-0.5%.

תקופת החזר – עד 7 שנים. ניתן לבצע פירעון מוקדם לאחר 6 חודשים. ללא עמלת עריכת מסמכים.

מנורה מבטחים:  מסלולי הלוואה: ריבית משתנה בלון – פריים מינוס 0.5% (p-0.5%) ריבית משתנה גרייס מלא – פריים.  ריבית משתנה קרן קבועה – פריים מינוס 0.5%(p-0.5%) בכספים לא נזילים בקופות גמל בלבד.

 לעמיתי קרן השתלמות אומגה ישנה אפשרות נוספת : שפיצר – פריים מינוס 0.5% (p-0.5%) 

 בכספי קרנות השתלמות ניתן לקבל הלוואת שפיצר, בלון וגרייס מלא לתקופה של עד 84 חודשים.

בכספי קופת גמל ניתן לקבל הלוואת שפיצר, קרן קבועה ובלון לתקופה של עד 84 חודשים, והלוואת גרייס מלא לתקופה של עד 12 חודשים(בתנאי שהקופה נזילה).

הלוואת בלון – תפרע בתשלומים חודשיים שוטפים עבור הריבית ובתשלום אחד עבור הקרן. הלוואת גרייס מלא- ההלוואה תפרע בתשלום אחד בסוף תקופה ריבית + קרן.הלוואת שפיצר – ההלוואה תפרע בתשלומים חודשיים שוטפים עבור קרן וריבית.הלוואת קרן קבועה – ריבית וקרן משולמים מידי חודש כאשר מרכיב התשלום של הקרן הוא קבוע לאורך התקופה ולא משתנה.

הלוואה מקרנות הפנסיה

בדומה לקופות גמל ובהתאם לתקנות של משרד האוצר, גם קרנות פנסיה רשאיות, אך אינן חייבות, לתת הלוואות לעמיתים בעלי ותק של לפחות שלוש שנים בקרן. ההלוואות מקרנות הפנסיה הן פחות פופולאריות בהשוואה לקרנות ההשתלמות ומציעות בדרך כלל תנאים פחות אטרקטיביים.

קרן הפנסיה היא  החיסכון העיקרי לגיל הפרישה של רוב אזרחי ישראל, לכן מומלץ להשתמש באפשרות הזו רק כשבאמת אין ברירה אחרת. אם מיציתם את כל האפשרויות האחרות לקבלת אשראי, החלופה הזו עדיפה פי כמה מאשר למשוך את הפנסיה לפני גיל פרישה, דבר הכרוך בתשלום מס כבד .

לא כל קרנות הפנסיה מציעות הלוואות לעמיתים. אלה שכן מציעות אפשרות כזו, מציעות מסלולים שונים בריביות שונות. כדאי מאוד להשוות בין המסלולים, ולשים לב למקרים בהם יש הבדלים גם בין התנאים שמציעות קרנות שונות מאותו גוף, למשל קרן קג"מ הוותיקה וקרן מיטבית, שהיא למעשה קג"מ החדשה.

סכום ההלוואה יהיה בהיקף של עד 30% מערכי הפדיון.

גובה הריבית יהיה בדרך כלל דומה או נמוך יותר מגובה הריבית שמציעים הבנקים.  חלק מהקרנות נותנות את הכסף ממקורותיהן העצמיים, כלומר כספי הקרן, וחלק הגיעו להסדרים עם הבנקים. במקרה זה הבנקים על-פי שיקול דעתם, קובעים למי לתת אשראי, כמה ובאיזה תנאים. בחלק מהקרנות תדרשו להחתים ערבים ובחלק לא.

משך ההלוואה לתקופה של עד 7 שנים.

בקרנות הפנסיה אומרים שמרבית העמיתים לוקחים הלוואה של כ-50-30 אלף שקל, בדרך כלל לסגירת אוברדראפט, טיפול שיניים, חתונת ילד ועוד.

דוגמא להלוואה מקרן פנסיה:

כלל ביטוח: אפשרות לקבלת הלוואה צמודה למדד בריבית שנתית של 1.5% לתקופה של עד 7 שנים או בריבית שקלית (לא צמודה) שנתית של 3% לתקופה של עד שנתיים. במידה והעמית לקח הלוואה מקרן הפנסיה בעבר, הזכאות להלוואה חדשה מותנת בפירעון/קיזוז ההלוואה הקיימת ובהתאם לשיקולי קרן הפנסיה. סכום ההלוואה המינימלי הינו 10,000 ולא יעלה על 30% מסך התגמולים לעמית בקרן הפנסיה. כל סוגי ההלוואות ניתנים לפירעון בכל עת וללא קנסות.

בתחילת 2016 התעורר ויכוח באם לאפשר הגדלת ההלוואות מתוך קרנות הפנסיה. וועדת שטרום  שטיפלה בנושא (לצד נושאים בנקאיים נוספים) קבעה כי החוסכים לפנסיה יוכלו לקבל הלוואה מקרן הפנסיה ולתת כבטוחה את הגמלה הצפויה להם מעל לסכום של 4.6 אלף שקל. פרופ' אבי בן בסט, לשעבר מנכ"ל האוצר וראש חטיבת המחקר בבנק ישראל, ומחברי הוועדה הוא התומך הנלהב והמנוע של ההמלצה הזו. לגישתו, כל חוסך לפנסיה יוכל לקחת הלוואה מקופת הגמל/ קרן הפנסיה  שלו ­ כך שאם ההלוואה לא תיפרע, תישאר בידיו הכנסה מינימלית העומדת כיום על 4.6 אלף שקל. המשמעות היא שניתן יהיה לקבל כספים מהקופה/ קרן עד לגובה שישאיר לפחות סכום כולל שמבטא קצבה של 4.6 אלף שקל. סכום זה יחד עם הקצבה של ביטוח לאומי אמור להיות רצפה לפנסיה – כלומר, מתחת לזה קבעו אנשי הוועדה האחראיות היא שלהם (של המדינה) ולא של האנשים עצמם – רוצים לקחת הלוואה על חשבון הפנסיה, שזה במילים אחרות להקדים את התזרים להיום על חשבון העתיד – בסדר גמור, אבל עד גבול מסוים. זה לא מאוד רחוק ממה שקורה כבר היום.

בבנק ישראל מתנגדים להמלצה. ד"ר קרנית פלוג, נגידת הבנק כינתה את ההמלצה רעיון רע במיוחד וטענה שההמלצה לא מקובלת על בנק ישראל – "זו ההמלצה לעודד שימוש של אשראי צרכני בעצם על חשבון כספי הפנסיה, כשכספי הפנסיה משמשים למעשה כבטוחה. הגידול המהיר באשראי הצרכני מוכיח שאין צורך בהפיכת הפנסיה למקור אשראי נוסף. יותר מזה – אם המדינה החליטה שהיא נותנת הטבות מס כדי לעודד חיסכון פנסיוני ­ אז לא לגמרי ברור למה לאפשר שימוש באותם כספים שהופקדו עם הטבות מס".

כך או אחרת, עם יישום המלצות הוועדה או בלי יישומם, מה שברור הוא שחלק הולך וגדל מהמימון השוטף של הציבור מגיע מקרנות הפנסיה וקופות הגמל וזה לגיטימי ונכון בהינתן שהריבית נמוכה ביחס לחלופות אחרות.

איך מקבלים הלוואה מקופת גמל וקרן השתלמות?

עד 2016 הגוף המוסדי לא היה צריך לעשות חיתום כלל – כלומר הוא לא היה צריך לבדוק אתכם – את יכולת הפירעון ופרמטרים נוספים. האמת שהוא גם לא צריך – לא יכולים להחזיר את ההלוואה? אין בעיה, הגוף המוסדי לוקח לכם את קרן ההשתלמות או קופת הגמל. אבל באוצר חייבו את הגופים האלו לבדוק את מצבם הפיננסי של הלווים ולוודא שיש להם יכולת החזר וכך בעצם לקבוע את גובה ההלוואה ואת גובה הריבית. התהליך הזה אולי מצד אחד טוב ונכון, אבל מצד שני הוא מייקר את הריבית – הבדיקה והחיתום עולים כסף והגופים הפיננסים מתמחרים את זה בתוך הריבית.

מכל מקום, אם אתם צריכים הלוואה, הנה מה שאתם צריכים לעשות, ואפשר לעשות את זה עם סוכן הביטוח או בלעדיו. ראשית, יש לכם את פרטי הקופה או קרן ההשתלמות דברו איתם כדי לוודא מה צריך לשלוח ולאן. לרוב מדובר בפרטים הבאים – צילום תעודת זהות כולל ספח; צילום המחאה או אישור בנק על ניהול חשבון בנק לצורך ביצוע העברה בנקאית;. טופס הוראת קבע חתום לצורך גביית החזר ההלוואה;. תדפיס אישור בנק על פתיחת הרשאה לחיוב חשבון העו"ש; . טופס בקשת הלוואה מקופת הגמל, מלא וחתום.

הטפסים האלו נמצאים באתר החברה המנהלת ופשוט להגיע אליהם, וגם אם לא בחברה ישמחו להסביר לכם איך מגיעים אליהם.

הלוואה מקופת גמל להשקעה

קופת גמל להשקעה היא מוצר יחסית חדש (מסוף 2016) שמאפםשר ליהנות מהטבות מס, נזילות, גמישות, ודמי ניהול סבירים. הוא לא בהכרח מוצר פנסיוני (מוצר לטווח ארוך), הוא יכול להיות נזיל  – ראו כאן הרחבה על קופות גמל להשקעה, ועדיין הגופים המנהלים נותנים מימון / הלוואות מול הקופה הזו. כלומר, אם יש לכם קופה – חבל לשבור, אתם יכולים לקבל מימון בריבית נוחה, אפילו ריבית שנמוכה מהתשואה של הקופה, וככה גם לא תיפגעו בהטבות המס שלכם.

התנאים די דומים למה שצויין למעלה – ריבית של 1% עד במקסימום 3%; גובה הלוואה עד 80% מערך קופת הגמל.

סיכום ב-3 נקודות:

• אם יש לכם קרן פנסיה, קופת גמל, קרן השתלמות אתם יכולים לקחת כנגדם הלוואה
• ההלוואה מקרן הפנסיה / קופת הגמל, קרן השתלמות זולה מאוד ובתנאים נוחים
• רק תזכרו שאתם לוקחים כסף על חשבון העתיד, אז תנסו מאוד שההלוואה הזו תוחזר ולא תפגע בפנסיה העתידית שלכם.

עדכון חשוב – אם לקחתם הלוואה מקרן השתלמות, קופת גמל או קרן פנסיה בין השנים 2010 עד 2017, סביר מאוד שמגיע לכם החזר כספי על דמי הטיפול. כאן תוכלו לקרוא על הנושא

קרנות השתלמות – בעיקר יתרונות

ריבית פריים – הריבית שגורמת לכם לשלם יותר!

הלוואות חברתיות

הלוואות מחברות כרטיסי אשראי

מעודכן ל-08/2022

ביטוח משכנתא – המדריך המקיף

המדריך לרכישת ביטוח המשכנתא – כן, כשאתם מקבלים משכנתא אתם חייבים לעשות ביטוח – ביטוח משכנתא שכולל למעשה שני סוגי ביטוחים – ביטוח חיים וביטוח מבנה. מדובר בהוצאה שיכולה להגיע ל-100-200 שקל  בחודש (במשכנתא ממוצעת), ולסכומים גבוהים יותר ככל שהמשכנתא גבוהה יותר, או המבוטחים מבוגרים יותר אבל אפשר לחסוך מדי חודש כמה עשרות טובות של שקלים (ויותר), ובסה"כ מדובר על חיסכון של רבבות שקלים לאורך חיי המשכנת א- אז הנה המדריך לרכישת ביטוח המשכנתא 

רכישת דירה, מיותר לציין, אינה פשוטה כלל. כל פעם מחדש מגיע שר אוצר שאומר עד כאן! במשמרת שלי מחירי הדירות יירדו, אבל זה ממש לא קורה (בינתיים), אולי יש עצירות לפרקים, אבל ירידה? ממש לא. מה שבטוח, גם אם תהיה רגיעה בהתייקרות של מחירי הדירות, אנחנו עדיין ניקח משכנתאות כמו מטורפים – פשוט מאוד, אין לנו כסף לדירה בלי משכנתא. הרוב הגדול של הישראלים לוקח משכנתא ל-20 שנה ומעלה, וגם בשנים הבאות מרבית הישראלים יאלצו להתבסס על הלוואת המשכנתא טרם הרכישה החשובה הזו. כשזה קורה, הם נדרשים גם לדאוג לפוליסת ביטוח משכנתא מתאימה. כיצד ניתן לרכוש אותה?

מהו ביטוח משכנתא?

ישראלים רבים אינם מודעים לכך שעליהם לרכוש ביטוח משכנתא, עד הרגע שבו הם מבקשים מהבנק את הלוואת המשכנתא בפועל. אז גם מוסבר להם על מהות הפוליסה הזו: היא נועדה להוות "שטר ביטחון" לבנק עבור מקרים שבהם תשלומי המשכנתא ייפסקו להם, עקב סיבות המפורטות בפוליסה. במצב כזה, חברת הביטוח היא שתדאג לתשלומים.

נעים להכיר: מרכיבי הביטוח

ברור כי לא ניתן לרכוש ביטוחי משכנתא מבלי להכיר את שני הרכיבים המרכזיים שלו. הראשון הוא ביטוח חיים, והוא מתייחס למצבו הבריאותי של הלווה. מקרה של פטירה, חלילה, של המבוטח, יביא לכך שהתשלומים לבנק ייפסקו, ויתרת הסכום לתשלום תועבר לבנק. למעשה, כך ייסגר החוב שהנפטר הותיר אחריו, וחברת הביטוח היא שתעשה זאת. לרוב, ניתן להרחיב סעיף זה כך שיכלול מקרים של נכות, אובדן כושר עבודה ועוד.

ביטוח מבנה הוא המשתנה השני במשוואת הפוליסה. הוא כבר נוגע לנכס המגורים, או ליתר דיוק: למקרים של פגיעה מהותית בו. במצב כזה, על פי מאפייני הסכם הביטוח, חברת הביטוח תשא בהמשך התשלומים לבנק, או אפילו תיקח על עצמה חלק מתשלומי הפיצויים הנדרשים להשבתו למצב ראוי.

חשוב להדגיש בכל אחד מהמקרים ייקבע מחיר הביטוח על פי מאפייני הרוכש והנכס. כך, ברור כי ביטוח חיים יהיה זול יותר עבור אדם צעיר שאינו מעשן, מאשר מבוגר אשר מעשן או סובל ממחלות רקע שונות. גם מי שעבר אירוע לב או אירוע רפואי טראומטי אחר, עלול לגלות, למרבה האכזבה, שחברות הביטוח השונות פשוט מסרבות לבטח אותו. אמנם יש ביטוח משכנתא לנכים, אבל גם אותו לא בטוח שיוכל לקבל. נוסף על האמור לעיל, מקבלים חשיבות גם שווי הנכס, המאפיינים הבסיסיים שלו וכן הלאה.

השלב הבא: בחירת חברה

כאשר מבינים את המאפיינים הבסיסיים של ביטוח משכנתא, פשוט הרבה יותר למצוא הצעות משתלמות. כאן כבר מבינים כי יש לא מעט גורמים שמציעים פוליסות מסוג זה בישראל, וכן הבדלים מהותיים בין פוליסה לפוליסה. הבדלים אלה נוגעים לכל אחד מהיבטי הפוליסה: בין אם גובה הכיסוי, התנאים למימוש, סכום ההשתתפות העצמית הנדרש להפעלת הביטוח או כל דבר אחר.

יש לזכור כי מוסדות פיננסיים שונים, ובראשם הבנקים, עובדים לרוב בשיתוף פעולה עם חברת ביטוח אחת או יותר. הם ישמחו להכווין את הלקוח שלהם לעבר רכישת הפוליסה באמצעותן, בתואנה של תנאים מועדפים. במקרים מסוימים, אבל מעטים (אפילו מאוד)  זהו אכן המצב, ברוב המקרים מדובר במלכודת של ממש. ראוי לסקור היטב את מאפייני הפוליסות הללו טרם הבחירה. כאן תוכלו לקרוא על – ביטוח משכנתא לא עושים בבנק – ככה תעשו ביטוח משכנתא נכון וזול. 

המסע לעבר ההצעה האידיאלית

בישראל, תחום הביטוח נחשב לתחרותי ביותר. השאיפה של רוכש ביטוח המשכנתא צריכה להיות, מטבע הדברים, לפוליסה רחבה ככל האפשר, אשר גובה הפרמיה עליה הוא נמוך באופן יחסי. רק הכרה של התחום, ובירור אצל יותר מחברת ביטוח אחת, יוכלו להבטיח זאת. וכאן בדיוק אנחנו מתחילים לדבר על השוואת מחירים בעידן האינטרנט.

חשיבותה של השוואת מחירים

עם השנים, הבינו יותר ויותר ישראלים כי לא ניתן לבצע רכישות בסדר גודל משמעותי, דוגמת זה של הביטוח, ללא סקר השוואת מחירים מקיף. כך ניתן לבחון אחת לאחת את ההצעות של חברות הביטוח, ולבחור בסופו של דבר בפוליסה המשתלמת. הבעיה, אם אפשר לקרוא לה כך, היא שבירורים אלה לקחו זמן רב, לפחות עד כניסת האינטרנט לתמונה.

כיום, פועלים בישראל מספר אתרים המציעים השוואת מחירי ביטוח, ובכלל זה ביטוח משכנתא. אתרי אינטרנט אלה, ביניהם Wobi, מאפשרים לגולש להגדיר בדיוק את מאפייניו האישיים ומאפייני הנכס האמור, ולצפות בהצעות המדויקות של חברות הביטוח. בדיקה מסוג זה אורכת לא יותר מאשר מספר דקות, ותאפשר לרוכש המשכנתא להגיע, ביתר קלות, להצעה הטובה ביותר.

ואיך בוחרים חברת ביטוח? 

במחשבון ביטוח משכנתא שנמצא אצלנו באתר, ובכלל בכל מחשבון שזמין ברשת האינטרנט – הנה המחשבון ביטוח משכנתא של משרד האוצר (הכי אובייקטיבי ואמין שיכול להיות)   תוכלו לקבל הצעה מכמה חברות ביטוח ולבדוק כמה אתם יכולים לחסוך בביטוח המשכנתא שלכם – זה יכול להיות מאוד משמעותי,  חיסכון ממוצע הוא מעל 100 שקל בחודש, 30 אלף שקל לאורך חיי המשכנתא! אל תתעצלו, כל מה שצריך לעשות זה להפעיל את המחשבון, אבל רגע לפני חשוב שתבינו על מה אתם משלמים? איך אתם משלמים? ואיך אתם יכולים לחסוך?

ביטוח המשכנתא כולל כאמור שני רכיבים – ביטוח חיים לצד ביטוח דירה/ מבנה. כשאתם מקבלים הצעה מחברות הביטוח או סוכנויות הביטוח, אל תסתפקו בסכום החודשי שאתם משלמים בחודשם הראשונים. חשוב לדרוש בתוקף (ותתעקשו על זה) את כל עלויות הביטוח לאורך כל התקופה (לאורך כל חיי הפוליסה). בנפרד, חשוב לבקש גם (או לחשב לבד) את העלויות בשלוש השנים הראשונות. למה זה חשוב?

ובכן, הנתון הכי חשוב הוא סך העלויות לאורך כל התקופה, ככה פשוט תדעו איזה ביטוח הוא הזול ביותר. עם זאת, חלק גדול מהחברות מציע הנחה בשנים הראשונות, כשבהמשך הפוליסה מתייקרת (התשלומים החודשיים עולים), ולכן זאת סוג של מלכודת – אל תתפתו רק למי שמספק לכם את התשלום הכי נמוך בשנים הראשונות – חשוב לדעת מה קורה בכל תקופת הפוליסה.

איך מקבלים הנחה על ביטוח המשכנתא

אחד הדברים החשובים ביותר שכל בעל נכס חייב לדעת, הוא שהעסקה עם החברה שבה נרכש ביטוח המשכנתא איננו חתונה קתולית. בכל רגע נתון, בעל הנכס יכול לעבור לחברת ביטוח אחרת ולרכוש באמצעותה את הפוליסה המתאמה ביותר עבורו. עם זאת, ייתכן מאד שבמעבר לחברה האחרת, המבוטח יידרש להצהרת בריאות חדשה. כך, אם בתקופה שמאז ההצהרה הקודמת ועד להצהרה החדשה המבוטח חלה, או שהוא עבר אירוע בריאותי משמעותי, הצהרת הבריאות עלולה לפגוע בו. לכן, כדאי לבדוק עם החברה המבטחת אם היה יכולה לתת הצעה נמוכה יותר, ולבחון אותה מול הצעות של חברות אחרות. כך או אחרת, אסור להתעצל, כי המחיר של עצלנות ושאננות הוא פשוט גבוה.

הנחה בשנים הראשונות והיתרונות שלה

אלא שיש גם יתרונות בפוליסת ביטוח משכנתא עם ההנחה בתקופה הראשונה – כמה שנים ראשונות. ראשית, אולי זה מתאים לכם מבחינה תקציבית – להוציא מעט בהתחלה והרבה בהמשך. אבל הכי חשוב אתם יכולים לעבור בין פוליסות – כלומר, לבחור את הפוליסה הכי זולה לטווח של כמה שנים ואז לעבור לפוליסה אחרת וליהנות שוב מתשלומים נמוכים. הטריק הזה עובד, אבל חשוב להבין שאתם יכולים לעבור בין החברות ובין הפוליסות כל עוד מצב בריאותכם ללא שינוי, אחרת תשלומי הפרמיה עבור הפוליסה שתקבלו עלולים להיות גבוהים יותר – כלומר, לא יהיה כדאי לעבור בין הביטוחים השונים. לסיכום – האפשרות הזאת היא אפשרות שיותר ריאלית לבריאים וצעירים.

אבל, אם אתם לא מעוניינים לנצל את הטריק הזה (בכל זאת מסוכן), אתם צריכים להשוות את סך התשלומים לפוליסה לאורך כל התקופה. לאחר מכן, צריך להשוות בין הצעות שונות וכך לקבוע מהי ההצעה הכדאית ביותר עבורכם.

ביטוח משכנתא – לעזוב את הבנק?

ביטוח משכנתא – האם כדאי למחזר?

מעודכן ל-03/2019

המשכנתא של כולנו  מסתכמת נכון לסוף 2018 ב-360 מיליארד שקל, אבל נראה שבשנים הקרובות היא תעלה בשיעור חד יותר מבעבר.

המשמעות היא שההחזרים שלנו הולכים לעלות – ברגע שהחוב שלנו גדול יותר ותקופת ההחזר לא משתנה, הממשעות שההחזרים השוטפים שלנו גדלים.

בעשור האחרון המשכנתא עלה באופן צנוע יחסית של מעט מעל 2% בממוצע שנתי. אלא שבמקביל לעלייה בריבית המשכנתא, ובמקביל להערכות שכמות גדולה של רוכשים פוטנציאלים שישבו על הגדר, אך על רקע כשלונה של תוכנית מחיר למשתכן צפויים לחזור לשוק הדירות ולחפש דירה, הרי שהיקף המשכנתאות הנלקחות יעלה. אחרי הכל קיים מתאם בין היקף העסקאות להיקף המשכנתאות, והיקף העסקאות צפוי לעלות.

בשנים האחרונות היקף לקיחת המשכנתא החודשי מסתכם ב-5 מיליארד שקל, אך יש פירעונות של קרוב ל-4-4.5 מיליארד שקל.

אך ההערכות בשוק שבשנים הקרובות, הקצב של לקיחת המשכנתאות יעלה בכ-10%, ואילו הריבית צפויה לעלות ולהגדיל את היקף החוב הכולל. הפירעונות יהיו כפי שהיו בשנים קודמות, אך בסיכום כולל שיעור הגידול במשכנתאות יעלה.

נתונים מעודכנים על ריבית המשכנתא

תמהיל משכנתא – למה זה חשוב? מהם המסלולים הכדאיים? ומה הריבית בכל מסלול?

מדריך משכנתא – כל מה שצריך לדעת!

הדרך למשכנתא – כל השלבים, כל המסמכים, כל האישורים   

מחשבון משכנתא                                    קרדיט: shutterstock

המודל הצ'יליאני נדחה. הכוונה היתה ליישם את המודל הצ'יליאני בתחום החיסכון הפנסיוני כבר בתחילת השנה הבאה. אבל, פרופסור עודד שריג, המנהל את אגףך שוק ההון הביטוח והחיסכון במשרד האוצר, החליט על דחייה של שנה לתחילת 2014. העיכוב, כך מסבירים באוצר, נובע מעיכוב באישור התקנות בכנסת בעקבות לחצים שהפעילו הגופים המוסדיים.

המודל הצ'יליאני שנקרא גם המודל החכם (חכ"ם) – חיסכון כספי מותאם, מאפשר לחוסכם לפנסיה  להתאים את החיסכון לנתונים ולמאפיינים הספציפיים שלהם לרבות גיל החוסך. למעשה, מדובר על התאמת הסיכון בתק ההשקעות הפנסיוני לגיל החוסך וזה כמובן חשוב ביותר – זה מונע מחוסכים וותיקים שמתקרבים לפנסיה לקחת סיכונים וההיפך – מאפשר לחוסכים צעירים לקחת סיכונים גדולים יותר (להיות עם משקל גבוה יותר במניות). המצב הנוכחי הוא שכולם חוסכים ביחד – צעירים ליד כאלו שמתקרבים לפניסה, ואין למעשה הרכב שונה, תיק שונה, סיכון שונה לכל קבוצת גיל. המסלולים כיום מכילים  מניות לצד  אג"ח חברות, אג"ח מדינה והשקעות לא סחירות נוספות ללא קשר כאמור לגילו של החוסך ולצרכיו הספציפיים. המודל הצ'יליאני מתאים את הסיכון לגיל ולאופי החוסך ואפשר רק להצר על כך שיישום המודל נדחה.

באגף שוק ההון והביטוח שבאוצר שקדו בשנתיים האחרונות על גיבוש מודל מתאים לחיסון כספי מותאם (חכ"ם) ובמסגרת זה הגופים מוסדיים התבקשו להקים מסלולי השקעה נפרדים עבור חוסכים בשכבות גיל שונות. כמו כן, יצטרכו הגופים המוסדיים לשכלל את המודל למאפיינים נוספים לרבות – מצבו הכלכלי של החוסך (יכולת השתכרות, ונכסים), העדפות סיכון ועוד.

באוצר אמרו בעבר שהמודל הצ'יליאני גובש בעקבות כשלים קיימים  בניהול ההשקעות של כספי החיסכון הפנסיוני אשר באים לידי ביטוי בכך שניהול ההשקעות נעשה במשותף לכל החוסכים, מבלי לקחת בחשבון את מאפייניהם השונים. ואם כך, אז למה לא טרחו באוצר להיערך בהתאם ולהקדים את היישום של המודל הצ'יליאני?

חיסכון פנסיוני לפי קבוצת גיל – מה זה? והאם החיסכון שלי מתאים לגיל שלי?

מעודכן ל-08/2021

ניהול תיקים בפועל נעשה ברוב בתי ההשקעות דרך רכישת קרנות נאמנות, כלומר ניהול דרך קרנות נאמנות.  הלקוח אולי מצפה לניהול אישי ובחירה ספציפית של השקעות המיועדות והמתאימות לו, אבל המציאות שונה. זה עדיין לא אומר שזה לא טוב, או לא נכון – במקום לבחור לתיק ההשקעות מניות ואג"ח בוחרים (אחרי שבודקים את הפיזור הנכון ללקוחו בין מכשירים סולידיים למכשירים מסוכנים) את הקרנות נאמנות המתאימות של בית ההשקעות.   

ברוב התיקים הקטנים והבינוניים בתי ההשקעות רוכשים קרנות נאמנות של בית ההשקעות. הדרך הזו – ניהול דרך קרנות נאמנות, לגיטימית, אבל מעט בעייתית – בית ההשקעות מנפח את היקף נכסיו (פעם אחת במסגרת ניהול התיקים ופעם שנייה במסגרת קרנות הנאמנות). בדרך הזו בית ההשקעות לכאורה  מגדיל את הכנסותיו, אבל חשוב להבהיר – אין כאן כפל דמי ניהול.  הלקוח משלם דמי ניהול על קרנות הנאמנות שהם לרוב עולים על דמי הניהול בתיקים עצמם.  לדוגמה – נניח שהשקעתם 100 אלף שקל דרך תיק השקעות בבית השקעות ודמי הניהול על התיק הם 0.8%. מנהל התיקים משקיע לכם בקרנות שגובות דמי ניהול של 1.2%.  אתם תשלמו את ה-1.2% ולא את ה-0.8%. כלומר, זה אולי יותר מאשר דמי הניהול של תיק ההשקעות, אבל זה לא כפול.

מעבר לכך, ברכישת קרנות נאמנות דרך תיקים אין עמלת הפצה לבנקים. כלומר בית ההשקעות חוסך את התשלום הזה לבנקים, ובמילים אחרות מרוויח יותר.

אבל, לא צריך כמובן לפסול את השיטה – ניהול תיקים דרך קרנות נאמנות הוא נכון במהות שלו –  אחרי הכל, הלקוח מקבל מה שהוא רוצה, ולרוב זה פיזור על פני אפיקי ההשקעה. קרן של בית השקעות היא סוג של תיק מנוהל, ואם הלקוח מעוניין בהרכבים  שונים של תיק (אג"ח לצד מניות, לצד דולר וכו') אפשר להרכיב לו את זה בדיוק דרך קרנות נאמנות, ואולי אין בכלל טעם ליצור לו תיק השקעות עם מניות ואגרות חוב ופיקדונות ספציפיים.  מעבר לכך, בהשקעה דרך קרנות יש יתרון מיסוי – מגלגלים למעשה את המס לשנים הבאות (דחיית מס) – הפעולות דרך הקרן עצמה פטורות (מכירת ניירת ערך ברווח פטורה), ורק במימוש הקרן נאמנות עצמה על ידי המשקיע יש אירוע מס, בעוד שאם הכסף היה מנוהל דרך תיק השקעות, הלקוח היה ממוסה בעת מכירת המניה שבתיק.

היקף ניהול התיקים מסתכם בכ-250 מיליארד שקל, רוב הכסף מנוהל לגופים גדולים – חברות, ארגונים, מוסדות ועוד; כ-100 מיליארד שקל מנוהלים ללקוחות פרטיים , הרוב הגדול דרך בתי ההשקעות. סדר גודל של 15% מהסכום הכולל של התיקים מנוהל בקרנות, אבל בהינתן שהתיקים הגדולים כמעט ולא מנוהלים דרך קרנות, מתקבל שחלק משמעותי מהתיקים לפרטיים מנוהל דרך קרנות. בפועל, בתיקים שנחשבים קטנים – עד 1 מיליון שקל רוב הכסף מנוהל דרך קרנות נאמנות.

ניהול תיקים – כל מה שצריך לדעת