עקרון הישות הנפרדת (או עקרון האישיות המשפטית הנפרדת)  הוא כלל משפטי וחשבונאי שלפיו העסק נפרד מבעלי החברה, הבעלים לא נושא באחריות המשפטית של החברה ואינו חייב בדוחות החברה בדיווח על עסקאותיו..

בעוד שבהגדרה משפטית ההפרדה חלה רק על חברה בע"מ, מבחינה חשבונאית ההפרדה חלה בכל עסק ורלוונטית לכתיבת הדוחות הכספיים של העסק, כך שבדוח החברה הבעלים מופרד מהעסק ולכן לא נכללים בדוחות עסקאות שעושה בעל העסק באופן עצמאי.

מבחינה משפטית מניחים מסך דמיוני בין החברה לבעלי המניות, כך שמי שמשלם על מחדלי החברה וכישלוניתיה היא רק החברה מחשבונה ומנכסיה ואי אפשר לחייב את הבעלים  עד הגובה הנקוב ששילמו עבור רכישת מניותיהם.

מקור העיקרון הזה הוא בפסק דין שניתן  באנגליה במאה ה-19 שקבע את העיקרון וגם כי אין חשיבות לסיבה  שהקימו הבעלים את החברה לעניין הזכויות והחובות, ולכן החברה היא אישיות משפטית לכל דבר.

בחוק החברות הישראלי נכתב: "חברה היא אישיות משפטית כשרה לכל זכות, חובה ופעולה המתיישבת עם אופיה וטבעה כגוף מואגד"

עם זאת, במקרים מסוימים אפשר לבטל את עיקרון זה. ביטול העיקרון המשפטי נקרא "הרמת מסך". הרמת מסך חלה בכמה מקרים:

אם השימוש באישיות המשפטית נעשה כדי להונות; אם הבעלים פגע בתכלית החברה ולקחן סיכון גבוה מדי כשהוא מודע שהחברה לא תוכל לפרוע את חובותיה, אפילו אם רק נהג ברשלנות ולא בירר את העניין אן עלה בו חשד כזה.

דוגמאות:

בית המשפט המחוזי בחיפה דחה  ערעור שהגישה חברת "המשביר 365" בגין חיובה בחוב ארנונה של כ-700 אלף שקל לעיריית כרמיאל, שצברה חברת "קוסט 365", שבעבר הייתה בשליטתה וכיום נמצאת בהליכי פירוק. המשביר טענה ש"קוסט" היא חברה נפרדת, שעוד לפני הליכי הגבייה נמכרה כעסק חי לחברה אחרת, ולכן היא לא צריכה לשאת בחובותיה. אלא שהשופטות סברו שיש עילה ל"הרמת מסך" בשל ניסיון מתוכנן לחמוק ממס.

במקרה אחר לאחר ששוכנעה  השופוטת שבעלי חברת הלוואות ידעו שהחברה אינה פעילה שנים רבות, ויצרו סיכון ממשי שהיא לא תוכל להחזיר לתובע את הכספים שגבתה ממנו, השופטת החליטה על "הרמת מסך" בין החברה לבין בעליה, וקבעה כי בעלי החברה  ישלמו את הכסף לתובע מכיסם האישי.

מקרה נוסף: בית משפט השלום קיבל את תביעתה של חברת "צ.ה יצרני בננות", והורה למי שהיו בעלי מרכול ממזכרת בתיה לשלם לה כ-118,000 שקל. השופט יבע כי בעלי המרכול ישלמו מכיסם האישי את החוב של החברה שאמצעותה מסרו לתובעת שיקים עבור סחורה שרכשו ממנה. ונימק שהנתבעים "ניהלו את החברה באופן שיש בו כדי להונות אדם או לקפח נושה של החברה ובאופן הפוגע בתכלית החברה ותוך נטילת סיכון בלתי סביר באשר ליכולתה לפרוע את חובותיה".

עובדי הקפה במוזיאון ישראל יפוצו על ידי בעלי החברות שבחדלות פירעון

חברת הלוואות תחזיר 240 אלף שקל על שעבוד לא חוקי

איך פותחים חברה והאם כדאי

מעודכן ל-01/2020

חוק שכר הבכירים הוא חוק שנחקק ב-2016 ובשמו הרשמי נקרא חוק תגמול לנושאי משרה בתאגידים פיננסיים. על פי החוק, קביעת תגמול לבכיר העולה על 2.5 מיליון שקל בשנה מצריכה סדרת אישורים במוסדות התאגיד, ובכל מקרה אין לאשר תגמול העולה על פי 35 מהתגמול לעובד בעל התגמול הנמוך ביותר בתאגיד. חלק השכר העולה על 2.5 מיליון שקל בשנה לא נחשב כהוצאה מוכרת למעסיק.

הרציונל שמאחורי החוק היה להגדיל את השוויון והפיקוח על השכר בחברות ציבוריות, ולמנוע ממנהלים בכירים בחברות ציבוריות לקחת סיכונים מיותרים כדי לקדם את טובתם האישית.

הצעת החוק הראשונה בנושא הוצעה ב-2008 על ידי שלי יחימוביץ'. אז הוצע ששכר נושא המשרה הכי בכיר בחברה יהיה פי 50 משכרו של העובד עם השכר הכי נמוך בחברה, כולל עובדי קבלן. ההצעה לא עברה, אך שוב נידונה בעקבות המחאה החברתית של 2011. בכנסת ה-18 הקים ראש הממשלה בנימין נתניהו את ועדת נאמן, שתבחן את הנושא. זו התנגדה, אך הציעה שיהיה פיקוח כלשהו על שכר הבכירים.

לאחר כינונה של הכנסת ה-19, ב-2013, הגישה יחימוביץ' הצעה מתוקנת. במקביל, ב-2014 הציעה הממשלה את חוק תגמול לנושאי משרה. החוק עבר בקריאה ראשונה אך בעקבות פיזור הכנסת נדחה. בכנסת ה-20 כבר אושר החוק בתמיכת 56 מהח"כים וללא מתנגדים. מנהלי החברות הפיננסיות ניסו לעתור לבג"ץ, אך העתירה נדחתה.

הטענות נגד החוק

את התנגדותם לחוק נימקו ראשי חברות הביטוח והבנקים בטענה שהגבלת השכר תוריד את השכר גם בדרגי הביניים. עוד נטען כי הפגיעה בשכר תפגע בתמריץ להעלות את תשואות המשקיעים. המתנגדים אף טענו כי החקיקה יוצרת אפליה בין החברות הציבוריות הפיננסיות לחברות הלא פיננסיות, שכך שרבים יעדיפו לעבוד בחברות נטולות פיקוח ולא בחברות הפיננסיות.

הפורש הראשון בעקבות החוק היה דני צידון, שכיהן אז כמשנה למנכ"לית בנק לאומי. לטענת צידון, החוק שידר כי המערכת הבנקאית היא אויבת הציבור והחוק פוגע בחדשנותה של המערכת ובאיתנותה הפיננסית.

בשנים שחלפו מאז החקיקה התארכה רשימת הפורשים הבכירים משדרות הניהול של הבנקים, והמגמה התחזקה בעיקר בשנת 2019, שבה פרשו שלושה מהמנכ"לים של הבנקים המובילים – הפועלים, לאומי ודיסקונט.

הגבלת שכירים בעולם

בהשוואה שנעשתה בין מדינות העולם נבחנו בריטניה, ארצות הברית, שבדיה ומדינות האיחוד האירופי, ונמצא שלא קיימת הגבלת שכר קשיחה ואבסולוטית בחוק. עוד נמצא שלמעט שבדיה אין זכות וטו או דרישת רוב מיוחד לבעלי המניות עבור אישור השכר וכי הרגולציה בישראל בנושא זה היא מהמחמירות בעולם.

עוד עזיבה במערכת הבנקאית: מנכ"ל פועלים שוקי הון עוזב, זה רק בגלל השכר?

פרופ"; קנדל באמירה מגוחכת – "הגבלת השכר תפגע בפנסיה"; הוא שכח שלא צריך מנהלים בפנסיה, אפשר בתעודות סל

הראל השקעות תפחית משמעותית את שכר בעלי השליטה

ערב הוא מי שחותם  ערבות עבור לווה  או שוכר שבמקרה שהלווה  או השוכר לא פרע את החוב ישלם את הסכום שאותו הלווה התחייב לשלם. יש כמה סוגי ערבויות כאלו:

ערבות בסיכון גבוה – ערבות לא מוגבלת בסכום

בערבות לא מוגבלת בסכום יהיה חייב הערב בכל סכום החוב, אפילו אם הלווה הגדיל את ההלוואה והתחייבות ללא ידיעת הערב.  עם זאת, בזמן החתימה על הערבות אם ההלוואה נעשתה בבנק, הבנק מחויב לדווח לערב על כל חובות הלווה.

ערבות בסיכון בינוני – ערבות מוגבלת בסכום

בערבות מוגבלת הערב מציין את הסכום המפורש שהוא מוכן להיות ערב לו ואינו ערב לכלל התחייבויותיו של הלווה.  הסכום יצוין בכתב הערבות לרוב  לצד הריבית, הפרשי ההצמדה וההוצאות הנלוות. ערבויות אלו מותאמות בדרך כלל  להלוואה מסוימת בזמן נקוב.

איך הערב יכול להגן על עצמו מראש

דעו את יכולת ההחזר של הלווה: לא משנה אם מדובר  בחבר או בן משפחה, אם האדם נראה כלפי חוץ אמיד או הבית שלו גדול, אתם לא יכולים לדעת אם הרכבאו הדירה ממושכנים והוא לוקח הלוואות על הלוואות, אין ברירה אלא לבקש מסמכים.

דעו את יכולת הפירעון שלכם: אם אין לכם אפשרות כלכלית לפרוע את החוב, אתם נכנסים לאותו מסלול של החייב, אך ורק כי רציתם לעזור לחבר או לבן משפחה. אם אין לכם יכולת כלכלית לעזור אתם עלולים להיכנס לאותו מסלול חסר מוצא של החייב.

הכול צריך להיות מתועד בכתב ולפרטים:  חשוב למלא את כל החלקים הריקים או לדאוג שנפסלו. כך שמקבל שטר הערבות לא יוכל להוסיף עליו

ערבות מוגנת

על פי חוק ערבות מוגנת, אפשר לפנות לערב רק לאחר שמוצו כל ההליכים נגד החייב;  הערב ערב רק בערבות מוגבלת על סכום ההלוואה שלה התחייב אך הנושה יכול להחתים את הערב על ערבות לא מוגבלת  אם הדגיש זאת בפני הערב וציין זאת בכתב; הערב חייב רק על חלקו היחסי מתוך הערבים, כך למשל אם יש שלושה ערבים, הערב יהיה חייב שליש; הבנק חייב להודיע לערב על כל הליך שננקט נגד החייב וכן אם אינו עומד בהחזר ההלוואה; ערב רשאי לפרוע את החוב בתנאי ההלוואה המקורית. תוך 15 יום מהיום שנדרש הערב לפרוע את החוב

הגנה חלה על חותם ערבות למשכנתא שסכומה עד 500,000 שקל בתוספת הצמדה מיולי 1997 ועל חותם ערבות להלוואה לכל מטרה עד לסכום של
60,000 שקל בתוספת הצמדה מיולי 1997. עדכון הסכומים מתבצע פעמיים  בשנה, ב1- בינואר וב- 1 ביולי.

ערבות מוגנת אינה חלה על בן זוג וכן על בעל עניין בתאגיד ושותף.

ערבות שכר דירה

בערבות שכר דירה הערב מתחייב הן לעמידה בתשלומים של השוכר והן לשאר תנאי החוזה, בהם נזק שנגרם לדירה, הכנסת בעלי חיים או כל התנהגות של השוכר המפרה את החוזה.

כמו במקרה הלוואה לא כדאי להיכנס כערב אם יש סעיף המרשה לבעל הבית לפנות לערבים לאחר שמוצו כל ההליכים נגד השוכר; אם לא דאגו לסכום מוגבל וכן לתקופת זמן מוגבלת; אם החוזה מתיר לבעל הבית לפנות לערב על כל מה שמתפרש בעיניו כהפרת חוזה; ואם אין התחייבות של בעל הבית להגיש מסמך בכתב בתום תקופת הערבות שלפיו כל החובות שולמו. לכן גם חייבים שיהיה סעיף המגביל את הערבות רק על חוב סצפציפי של השוכר ולא לכל הפרה של סעיף וסעיף בחוזה.

לפי סעיף 12 לחוק הערבות, לערבים יש את הזכות לקבל אליהם כל שעבוד שנתן השוכר לאחר שהם מילאו את התחייבותם. פירוש הדבר הוא, שאם בידי בעל הדירה בטוחה כלשהי מאת השוכר – שטר-חוב, צ'ק בטחון, פיקדון מזומן וכיו"ב – הערבים זכאים לקבל את הבטוחה הזאת לידיהם, לאחר שקיימו את ערבותם.

תמ"א 38 – הערת אזהרה אינה ערבות

הלוואה בערבות המדינה – עכשיו זה פשוט יותר

מסרבים לתת לכם הלוואה – יש מה לעשות?

היום יותר ויותר בעלי העסקים שבוחרים לוותר על הקבלות והחשבוניות מנייר ומנהלים את החשבוניות שלהם בדיגיטל, באמצעות מסמכים עם חתימה דיגיטלית התקפים כחשבוניות וכקבלות לכל דבר. זה לא רק יותר נוח וחוסך משלוחים בדואר, סריקות וכדומה, זה גם אקולוגי יותר. הנה כמה מהשמות הבולטים בתחום:

רווחית – 50 מסמכים ראשונים חינם

השירותים העיקריים של רווחית הם מתן חשבונית דיגיטילית,  הפקת קבלות וכן סליקת האשראי. היתרון הגדול שלה הוא המחיר לעסקים קטנים, כך 50 מסמכים ראשונים בכל חודש הם חינם. מעל 50 שקלים ועד 200 מסמכים  39 שקל לחודש. מעל 200 מסמכים ועד 500 מסמכים 69 שקל לחודש, עד 1000 מסמכים 119 שקל לחודש. יש לציין שמדובר במחירי מבצע, אך החברה לא מציינת מתי המבצע יסתיים.

עבור סליקת אשראי  משלמים תוספת של 40 שקל לחודש ועלות הקמת מסוף חד פעמית 150 שקל. כמו כן החברה מציעה מערכת ממשק לאתרי סחר אלקטרוני עבור מפתחים.

digital-invoice.co.il – מאה מסמכים ראשונים חינם

האתר מיועד בעיקר לקבלות באמצעות טלפונים ניידים. עוד מציעה החברה שירותי אבטחת מידע , שירותי ענן, ניהול לקוחות, ותומכת בכמה שפות ומטבעות.

הם מציעים 100 מסמכים ראשונים בחינם למשתמשים חדשים, חבילת סטודנט  ב-20 שקל עד 250 מסמכים, ו-69 שקל עד 500 מסמכים. כמו כן הם מציעים מערכת APA – חבילת אוטומציה לסחר אלקטורני – ב-0.13 שקל למסמך.

חשבונית ירוקה – הפופולרית

חשבונית ירוקה היא התוכנה והאתר הפופולריים בתחום בזכות  השם הקליט שהפך לשם נרדף לחשבונית דיגיטלית, העיצובים המיוחדים והממשק הנוח. היא מציעה הפקת מסמכים לכל העסקים ובהם חשבוניות, הצעות מחיר וקבלות, לצד סליקה אוטומטית באשראי. היא מציעה גם עיצובים מיוחדים המותאמים ללוגו של העסק וכן מתאימה גם לשימוש במט"ח ולשפות שונות אפשר לשוח בה את הדוחות אוטמטית לרואה חשבון.

כמו כן היא מאפשרת ניהול לקוחות, ניהול פריטים והוצאות.

מחיר:

30 ימים ראשונים חינם

19 שקל ל-50 מסמכים בחודש,  29 שקל ל-50-100 מסמכים בחודש כולל ניהול הוצאות, אוטומציה,  וחיבור לאתרים כמו פייפאל וויקס. 49 שקל עד 200 מסמכים. 89 שקלים עד 500 מסמכים בחודש ו15 אגורות לכל מסמך נוסף.

invoive4u – הוותיקה

ב-invoice4u נותנים הרבה שירותים נוסף למתן חשבוניות וקבלות עם וסליקה באשראי, הם מציעים מערכת ניזולטר,  הוראת קבע באשראי, מערכת ניהול לקוחות וכן מסחר אלקטרוני ואוטמציה.

מחירים: 15.9 שקל לחודש עבור חשבוניות ומסמכים, עד 5 עסקים, מערכת דיוור חינם עד 100 נמענים,  ומעל זה49-259 שקל. מחיר סליקה החל מ-55 שקל לחודש בהתאם למסלול והקמת מסוף חד פעמי החל מ-199 שקל בהתאם למסלול

EZCOUNT – הפשוטה

באזקאונט הממשק פשוט ביותר ולא מסתבכים עם יותר מדי שירותים. בחבילה הקטנה של עסקים קטנים עד 50 מסמכים בחודש משלמים  17 שקל בחודש אבל ללא אפשרות סליקה, ניהול לקוחות, אוטומציה ועוד. עבור 50-100 מסמכים משלמים  24 שקל בחודש. אך בלי אפשרות של מערכת ניהול לקוחות וניהול הוצאות. עבור 100-200 מסמכים משלמים 39 שקל בחודש על כל החבילה. מעבר לכך משלמים 77 שקל בחודש.

INVOICE MAVEN – הקלילה

ב-invoice maven משלמים 29 שקלים בחודש עד 100 מסמכים, חבילה הכוללת  ניהול לקוחות, עיצוב מסמך, דוח מצב העסק. אם תרצו גם ניהול מלאי, מעקב אחר תשלומים, מעקב אחרי זמנים ודוחות מתקדמים תשלמו 49 שקל לחודש. בין 100 ל-200 מסמכים לחודש תקבלו את החבילה המלאה  ב-59 שקל לחודש. עבור 200-500 שקלים לחודש תשלמו 99 שקל לחודש.

"בעל מקצוע הגון שרוצה לעבוד כחוק עם חשבונית, מוצא את עצמו מתחרה במעלימי מס"

לא לשכוח להוציא חשבונית וקבלה על תקבול באפליקציות

טיפים לעוסק הפטור החדש

תרבות שתייה, מסי קנייה, ריכוזיות, מסי עסקים גבוהים הם מהסיבות העיקריות למחירי האלכוהול בישראל

יין בישראל יקר פי שלושה מבאירופה, מחיר הבירות בישראל הם מהיקרים בעולם ונמצאים במקום העשירי המכובד. גם עבור כוס וויסקי בפאב תל אביבי ממוצע אתם יכולים להיפרד מ-50-40 שקלים. אז למה כל כך יקר? יש לכך כמה סיבות

תרבות שתייה: בעוד באירופה, ובעיקר בבריטניה ובגרמניה, חלק מהתרבות היא יציאה לפאבים לאחר שעות העבודה, בישראל זה פחות מקובל. אם כי ייתכן שהמצב ישתנה בעקבות צמיחת הפאבים בתל אביב, בערי הלוויין ובערים הגדולות שיותר צעירים נוהרים אליהן ובתוך כך נוצרות שעות ההאפי האוור – השעות שבהן משקאות אלכוהליים נמכרים בזול יותר. גם בתחום היין הצריכה בארץ לא מרשימה. בישראל צורכים 6 ליטר בשנה לעומת פי חמישה באיטליה ופי עשרה בצרפת – שתי יצרניות היין המרכזיות. כך למעשה נוצר מעגל קסמים – הצרכנים לא קונים כי יקר, ואילו היצרנים והיבואנים מניחים כי הצריכה בארץ נמוכה ולכן לא משתלם להם לייצר הרבה, כך יש פחות היצע והמחירים גבוהים.

מסי קנייה ויבוא: בין אם ביבוא אישי ובין אם ביבוא של סחורות גדולות פחות משתלם להביא אלכוהול בארץ, הפטור ממס קנייה החל על יבוא אישי של עד 75 דולר לא חל על אלכוהול, וגם כך מסי הקנייה עבור אלכוהול גבוהים, 65% על משקאות משכרים כמו ווודקה וויסקי, 31% על בירה ו-4% על יין. לסבר את האוזן: ב-2018 הרוויחה המדינה 663 מיליון שקל מס קנייה מאלכוהול, (עלייה של 0.7% לעומת שנת 2017).  מתוכם מס קניה על ייצור מקומי 290 מיליון שקל  וההכנסות ממכס 36 מיליון שקל

ריכוזיות: הן בייצור משקאות והן ביבוא משקאות השוק נשלט על ידי שתי חברות מרכזיות, טמפו והחברה למשקאות (קוקה קולה ישראל), וחסמי הכניסה לתחום גבוהים ביותר.

למה המחירים בברים גבוהים

בברים, ובעיקר בתל אביב ובאזורי הביקוש המחירים גבוהים ביותר, וכוס בירה יכולה לעלולת פי שניים-ארבעה מקניית בקבוק בירה מאותו מותג בסופרמרקט. למה זה יקר כל כך?

דמי פינוי:  בשנים האחרונות הולכת ומתפשטת  במרכז הארץ המגמה של מכירת עסקים כדמי פינוי עבור נכס באזור מבוקש, ציוד שנשאר בעסק וכן השקעה בנכס מושכר. המחירים עשויים להתחיל בעשרות אלפי שקלים ולהגיע אפילו למאות אלפים

ארנונה:  בכל הרשויות הארנונה לעסקים גבוהה בהרבה מהארנונה למשקי בית

אגרת שילוט: בתל אביב אגרת שילוט עולה 158 שקל עד 270 שקל לשלט בקומה הראשונה,  ו-296-384 שקל לקומה השנייה ו411-540 שקל על שילוט בכל הקומות. על שלט  מסוג דגל תשלמו 889 שקל עד 1364 שקל לקומה הראשונה, ו2030–2,720 שקל

הוצאות נוספות: הוצאות נוספות הן הוצאות על שכר עובדים, ועד בית, בקשות היתר על שולחנות בחוץ,  שכירות, חשבונות, לעתים קנסות על שעות מחוץ להיתר של העירייה ועוד

איפה כן אפשר לחסוך

כבר היום כל בני הנוער יודעים שקונים את השתייה בסופרמקרקטים ואצל הקמעונאיות הגדולות וחוסכים כסף רב על המחירים הגבוהים במקומות הבילוי. כמו כן יש הבדלים מהותיים לא רק בין ערים בארץ, אלא בין מוקדי הבילוי, לא רק שבקריית שמונה תשלמו הרבה פחות מבתל אביב, אלא גם בתוך תל אביב תשלמו הרבה פחות בפלורנטין מאשר בנמל או בשרונה. לא תמיד המותג היקר יותר מצדיק את מחירו ואפשר במחירים נמוכים יותר להשיג משקה קרוב באיכותו.  אם אתם  מארגנים אירוע כמו חתונה , עדיף להביא את האלכוהול מהבית ולא להסתמך על המשקאות המוגשים במקום. והכי חשוב, תשתו פחות וגם תחסכו על טיפולי בריאות בעתיד.

איך מארגנים מסיבת רווקות מוצלחת וכמה זה עולה?

מס קנייה – מה זה, על מה הוא חל ולמה צריך אותו

ניפגש בשמחות: איך בוחרים מקום לחתונה?

כריסטין לגארד נכון להיום היא יו"ר קרן המטבע הבינלאומית.  ביולי 2019 הוחלט כי תמונה ליו"ר הבנק המרכזי של אירופה  -ECB. לפני הקדנציה שלה כיו"ר קרן המטבע שימשה כשרת האוצר של צרפת בממשלת פרנסואה פיון. לפני כן הייתה שרת החקלאות בממשלת דומיניק דה ולפן.

לגארד היא האישה הראשונה בתפקיד יו"ר קרן המטבע והייתה שרת האוצר הראשונה במדינות G8. אל תפקיד יו"ר הקרן הגיעה ב-2011 לאחר פרישתו של דומיניק סטראוס-קאהן בעקבות האשמות באונס. כמו כן תהיה האישה הראשונה בתפקיד יו"ר הבנק האירופי.

לגארד למדה משפטים באוניברסיטה העשירית של פריז ומתמחה בדיני עבודה ודיני הגבלים עסקיים והייתה האישה הראשונה בראש פירמת עורכי הדין הענקית בייקר את מקנזי. רווחי החברה בתקופתה גדלו ב-30% תוך אסטרטגיה של שימת הלקוח במרכז.

על פי התבטאויתיה בנשים האחרונות לגארד יונית בדעותיה,  אך לאחרונה הודיעה כי לריביות השליליות יש השפעה חיובית על השווקים. ב-2016 הורשעה ברשלנות על תפקידה כשרת האוצר, אך הקרן החליטה להשאיר אותה בתפקידה.

למינויה ליו"ר הבנק האירופי המליצו בעיקר אנגלה מרקל, ראש ממשלת גרמניה, ועמנואל מקרון, נשיא צרפת. עוד בתקופתה נתנתה קרן המטבע את ההלוואה הגדולה בהיסטוריה, על סך 57 מיליארד דולר, לממשלת ארגנטינה.

על מלחמת הסחר אמרה: "תחתוך חצי טריליון דולר מהצמיחה"

על היותה חלוצת דרך לנשים בתפקידים שונים: "כשהעניינים משתבשים קוראים לאישה" (טרבר נואה, קומדי סנטרל)

על שליטת חברות הטכולוגיה אמזון, גוגל ופייסבוק: שיבוש משמעותי למערכת הפיננסית צפוי לקרות"

על ישראל: "אם החוב של ישראל ימשיך לעלות, הדבר יגביל את יכולתה של המדינה להשתמש במדיניות פיסקלית כדי לשכך זעזועים כלכליים. לפיכך, יש להקטין את הגירעון התקציבי ל-2.5% מהתמ"ג, כדי להבטיח שיחס החוב לתוצר יתייצב

על הסיכונים הצפווים לכלכלת העולם: "מלחמת הסחר בין ארה"ב לסין, אשר כבר ניתן לראות השפעתה על הכלכלה העולמית, הצמצום הכמותי, חוסר הוודאות סביב הברקזיט וההאטה המורגשת בכלכלתה של סין".

קרן המטבע: מלחמת הסחר תשמיד 455 מיליארד דולר

ביטקוין – איך נוצר המטבע הדיגיטלי? מה השווי שלו (והאם זה מוצדק)? והאם אפשר להשקיע בו?

סמדר ברבר-צדיק (1963) היא מנכ"לית הבנק הבינלאומי הראשון. בהשכלתה היא רואת חשבון ובעלת תואר שני במנהל עסקים מהאוניברסיטה העברית. אחת העבודות הראשונות שלה הייתה בתחום הייתה במשרד רואי החשבון סומך-חייקין KPMG. שם התקדמה לתפקידי ניהול בכירים.

בעבודה זו הכירה את צדיק בינו וזה החל להעסיק אותה ישירות בשורת תפקידים  בחברות שבבעלותו, בהם מנכ"לית סהר סהר פיתוח ואחזקות וכיו"ר הנהלת פז חברת נפט. בשנת '93 כבר הייתה מנכ"לית  בינו אחזקות ולאחר מכן  החברה האם פ.י.ב.י אחזקות. דרך חברה זו שולט בינו גם בבנק הבינלאומי, כך שב-2005 מונתה ברבר-צדיק למנכ"לית וראש אגף עסקים בבנק. ב-2006 החלה  לשמש ממלאת מקום למנכ"ל הקודם דוד גרנות. כך הפכה בפועל למנכ"לית הבנק הצעירה ביותר בישראל ולאישה השנייה בתפקיד זה לאחר גליה מאור. אחריה כבר הצטרפו לתפקידים אלו רקפת רוסק-עמינח בלאומי ולילך אשר טופילסקי בדיסקונט. נוסף לבנק בינלאומי, הקבוצה מחזיקה גם בבנק אוצר החייל ובבנק מסד,  המיועד בעיקר לעובדי ההוראה.

לאחר פרישתו של אריק פינטו, מנכ"ל הפועלים, הוצע לה להיות מנכ"לית הבנק. ברבר-צדיק דחתה את ההצעה והשיבה כי אינה מעוניינת לעזוב את תפקידה בבינלאומי. בכך אותתה שלהבדיל משלושת המנכ"לים בבנקים הפועלים, דיסקונט ולאומי, אין בכוונתה לפרוש.

במסגרת כהונתה הובילה מתווה צמיחה והתייעלות בבנק הבינלאומי שתרם גם לשמירה על רמת סיכון מידתית. כתוצאה מכך, מניית הבנק הבינלאומי נסחרת כיום באחד מיחסי ההון הגבוהים במערכת הבנקאית. עם זאת, תקופת כהונתה עד כה התאפיינה גם בעימותים עם ועד העובדים, זאת לעומת הסכמים עם העובדים שהושגו בלאומי ובדיסקונט. הסכם פרישה הושג עם 180 עובדים, אך זה מצוי כיום לפני החלטת בית המשפט.

בתקופת כהונתה חברת הדירוג מידרוג העלתה את דירוג הבנק מ-מ-aa3 ל-aa2  בנימוק: "כיוון ההתפתחות של הערכת האיתנות הפיננסית הפנימית שונה מחיובי ליציב", כשהם מסבירים זאת ב"צפי להמשך שיפור בטווח התחזית לאור המשך יישום מהלכי התייעלות והרחבת בסיס ההכנסות".

המיזוג עם אוצר החייל: בתקופת כהונתה של ברבר-צדיק מוזגו שני הבנקים בשליטת פ.י.ב.י  על כך אמרה ברבר צדיק: "הרבעון הראשון של 2019 הושפע ממיזוג אוצר החייל, שהתחיל בראשית השנה והביא לשינוי מבני משמעותי. תהליך זה, בשילוב מהלכים נוספים, הכוללים תוכניות פרישה מוקדמת, יבואו לידי ביטוי ברבעונים הבאים בתרומה ליעילות הקבוצה".

כאל: להבדיל משני הבנקים הגדולים שאולצו להיפרד מחברות כרטיסי האשראי שלהם, הבנק הבינלאומי (20%) ודיסקונט נשארו הבעלים של חברת האשראי כאל. על כך אמרה בראיון לגלובס: "הרעיון העיקרי של ועדת שטרום היה לחולל תחרות במשק, וכדי לחולל תחרות במשק, המקום הנכון ביותר לעשות זאת הוא בחיזוק הבנקים הבינוניים. לבנקים הבינוניים בגודלם יש שאיפה וגם את התשתית לצמוח. אנחנו בנקים מחוללי תחרות. העובדה שנתנו לנו להישאר עם כאל תשפר את האיתנות הפיננסית ותסייע לכושר התחרות שלנו".

ב-2008 נבחרה על ידי פורבס לאחת מ-20 הנשים החזקות בישראל בעקבות תהליכי התייעלות שעשתה בשנה זו וצמצום מספר העובדים שהובילו לזינוק של כ-30% ברווח הנקי – 678 מיליון שקל. הנתון הזה התאפשר, בין היתר, בזכות עלייה של כ-130 מיליון שקל בהכנסות הריבית וכן קיטון בהוצאות השכר ובהוצאות תפעוליות של כ-80 מיליון שקל. כמו כן רכשה את  האחזקות בחבר (20%) ב-340 מיליון שקל.

סמדר ברבר-צדיק, מנכ"לית הבינלאומי "ירידה של 20% במחירי הדירות לא תשפיע על ביטחונות הבנקים"; נו באמת!

רווח נקי בבנק הבינלאומי: 734 מיליון שקל

אריק פינטו (1961) הוא המנכ"ל הפורש של בנק הפועלים. אל בנק הפועלים הגיע בשנת 1980. פינטו בוגר תואר ראשון ממכללת ניו אינגלנד ובעל תואר שני במנהל ציבורי מאוניברסיטת קלארק. לצד העבודה בבנק הפועלים החל לעבוד כמאמן ובשנת 2007 מונה למאמן  נבחרת ישראל בכדורסל בכיסאות גלגלים.

לפני שמונה למנכ"ל הפועלים ב-2016  שימש ממלא מקום למנכ"ל, ממונה על החטיבה הקמעונאית והאחראי על האסטרטגיה משאבים ותפעול. באפריל 2019 הצהיר על פרשיתו מהבנק. פינטו היה מקורב למנכ"ל הקודם ציון קינן,  שעל פי גורמים בבנק עשה ככל שביכולתו ששרי אריסון, הבעלים דאז, תמנה אותו.

בכהונתו חלו כמה אירועים משמעותיים:

הנקפת ישראכרט: בעקבות ועדת שטרום להגדלת התחרות הוחלט שעל הפועלים למכור את ישראכרט או להנפיק אותה. להבדיל מלאומי, שמכר את לאומי קארד לורבורג, בפועלים החליטו ללכת על מהלך של הנפקה לציבור, וו הסתיימה בהצלחה עם הנפקה לפי שווי 2.7 מיליארד שקל.

פרשת העלמת המסים: בתקופת כהונתו בנק הפועלים, לצד לאומי ומזרחי, פועלים נחקר בחשד שסייע ללקוחותיו בארצות הברית להעלים מסים.להבדיל מלאומי ומזרחי, הפועלים לא הגיע להסדר עם רשויות המס האמריקאיות וסכום ההפרשה הכולל בגין הפרשה צפוי להגיע ל-2 מיליארד שקל. פינטו ירש את ההתעסקות בחקירה מקודמו בתפקיד ציון קינן והתעסק בה מיומו הראשון כמנכ"ל.

שכר הבכירים: פינטו פתח גל פרישה מראשות המערכת הבנקאית ב-2019, שלאחריו הצטרפו גם לילך אשר טופילסקי מדיסקונט ורקפת רוסק עמינח מלאומי. עם זאת, פינטו הכחיש שחוק מגבלת השכר שהוביל אותו לפרישתו וטען שהשכר אף פעם לא הנחה אותו. ובכל זאת  ביקר בהזדמנויות שונות את הטלת הגבלת השכר בחוק שכר בבכירים במערכת הפיננסית וכן את הגברת הרגולציה בתחום.

בנק ללא גרעין שליטה: בסוף תקופת כהונתו מכרה הבעלים שרי אריסון את מניותיה בבורסה. מעניין לציין כי דווקא בתקופה זו פרש,  כשהוא מתחזק ויש יותר כוח למנהלי הבנק.

פרשת העובדת וההטדה המינית: בנובמבר 2016, נחשפה הפרשה שבה טענה עובדת לשעבר בבנק כי ציון קינן, המנכ"ל הקודם, הטריד אותה מינית בנסיעה עסקית לקזחסטאן בסוף 2006. פינטו ניהל מגעים לגבי הסדר פרישה עם אותה עובדת, שקיבלה בסופו של דבר פיצויים של 6 מיליון שקל.

פחות ממדד הבנקים: מאז תחילת כהונתו של פינטו מניית הבנק רשמה תשואה מותאמת דיווידנד של 44%, לעומת תשואה של 75% שהציג בתקופה זו מדד ת"א בנקים, כך איבד את הבכורה ברווחיות ללאומי בראשות רקפת רוסק עמינח, מנכ"לית לאומי דאז.

פרשת החובות של הלווים הגדולים: בתקופת כהונתו של פינטו הפועלים אמנם גבה חובות בהיקף מצטבר של כמה מיליארדי שקלים מכמה קבוצות לווים גדולות, כמו אי.די.בי, אלון, אליהו, פטרוכימיים ואחרות, אך הבנק לא הצליח להוביל בהצלחה הסדרי חוב מול לווים בעייתיים אחרים, ובהם אליעזר פישמן, שאול אלוביץ', מוטי זיסר (שמת באמצע 2016) ויוסף גרינפלד.

דיגיטציה ואפליקציות: בתקופת כהונתו הושקה אפליקציית התשלומים ביט – אפליקציית התשלומים המובילה בארץ, אפליקציות שוק הוניות, ונפתח חשבון בנק בשבע דקות בלבד בדיגיטל ללא צורך בהזדהות בפני בנקאי

על פי מקורבים, הסיבות לפרישתו הן תובענות התפקיד, אווירה ציבורית שלילית לצד הגבלות השכר.

רוסק עמינח פורשת מלאומי

עוד עזיבה במערכת הבנקאית: מנכ"ל פועלים שוקי הון עוזב, זה רק בגלל השכר?

בנק הפועלים מקצץ ביועצי ההשקעות

בלי בוס על הראש – אבל גם בלי ביטחון תעסוקתי, דמי אבטלה ומישהו לקשקש איתו בהפסקת צהריים ■ על פי ההערכות, בעוד כעשר שנים עובדים עצמאים יהוו מחצית מכוח העבודה במדינת ישראל, אך קברניטיה עדיין לא סופרים אותם, תרתי משמע ■ פרילנסרים בישראל 2019 – תמונת מצב

ישראלים רבים חולמים לצאת לדרך עצמאית. לפתוח עסק, להפוך לפרילנסרים או לפחות לעבוד מהבית, בזמן שנוח להם ובלי אף אחד שיגיד להם מה לעשות. אבל בפועל תצטרכו לעבוד קשה כדי שזה ישתלם לכם. אז אם אתם שכירים שמאסו בשגרת העבודה שלהם, רגע לפני שאתם מגישים מכתב התפטרות לבוס, חשוב לבדוק אם אתם בנויים לצוד לקוחות, לרדוף אחרי הכסף, לשווק את עצמכם ולעבוד מסביב לשעון.

יותר עצמאות, פחות יציבות

בישראל עובדים כיום למעלה מחצי מיליון עצמאים, מחציתם פרילנסרים, שאינם מעסיקים אנשים אחרים, לכן תלויים באופן מוחלט בלקוחות. חישוב הכדאיות הכלכלית של הפיכה לפרילנסר צריך להיעשות בזהירות, עדיף בעזרת רואה חשבון שישקלל את כל הנתונים.

בניגוד למשכורת קבועה שמספקת מסגרת ידועה ומאפשרת תכנון כלכלי, כעצמאים ייתכנו תקופות שבהן לא תעבדו עד שתצברו קהל לקוחות קבוע. ייתכן שבתחילת הדרך תיאלצו לתמחר את השירותים שאתם מספקים בצורה צנועה יותר כדי לצבור מוניטין.

במהלך שקלול המעבר, חשוב לקחת בחשבון את סעיף הזכויות הסוציאליות, להן יש ערך כספי – ימי מחלה, חופשה ופיצויי פיטורין. את הפנסיה למשל, תצטרכו להפריש עבור עצמכם.

קחו בחשבון, ייתכן שיעברו כמה שנים עד שישתלם לכם כלכלית להיות פרינלסרים. כמו כן, למרות ניסיונות חקיקה שונים בתחום מוסר תשלומים, כיום עדיין משלמים לפרילנסרים בשיטת "שוטף פלוס" הידועה לשמצה, כך שבנוסף לחרדה הקיומית הנובעת מהחיפוש המתמיד אחר לקוחות, רבים חיים במרדף אחר הכסף ולא יודעים מתי הוא ייכנס בפועל לחשבון הבנק.

בדרך כלל השאיפה היא לעבוד בריטיינר (בנק שעות) ולקבל מלקוח תשלום חודשי מוסכם כלשהו, כיוון שזה מבטיח הכנסה קבועה, בדומה לזו של שכירים. אלא שמי שיכולים להבטיח ריטיינרים הם בדרך כלל לקוחות גדולים, בדיוק אלו שיצרו את שיטת שוטף פלוס.

העבודה לא נגמרת לעולם

משמעות המושג פרילנסר היא "משתתף חופשי", אבל כאן בדיוק נגמר כל החופש שבעניין. גמישות ושעות לא שגרתיות, שקוסמות לשכירים, יכולות בקלות להפוך לעבודה מסביב לשעון. הרי בעיני הלקוחות, נותן השירות תמיד "בעבודה" וכשהם צריכים משהו, הם מצפים לתשובה גם מחוץ לשעות עבודה המקובלות אצל שכירים.

בניגוד למה שחושבים, פרילנסרים לא באמת עובדים רק כשבא להם, ובטח לא פחות קשה משכירים. כמות המשימות שעצמאים צריכים להתמודד איתן גדולה, וייתכן שתידרשו לעבוד יותר משהייתם צריכים כשכירים. הבעיה מחריפה בזמן חופשות, בעיקר אם יש ילדים בתמונה. בניגוד לשכיר, לפרילנסרים אין אפשרות לצאת לחופש בראש שקט לגמרי. גם אם לא עובדים – הראש עצמו אף פעם לא מפסיק לעבוד.

בעיני הסביבה, לעומת זאת, העצמאי נתפש כ"פנוי יותר". המשפחה והחברים השכירים נוטים לחשוב כי לעצמאים אין שעות עבודה נוקשות, וכשצריך לטפל במשהו, להמתין לטכנאי, להוציא ילד חולה מהגן וכו' – כולם מניחים שיותר קל להם, כי הם ממילא "בבית".

עצמאים רבים מודים שהם מנהלים שיחות טלפוניות עם לקוחות כשהם בגן השעשועים, מעלים תכנים מהנייד באמצע קניות בסופרמרקט ומכינים פרזנטציות עד השעות הקטנות של הלילה. אז איך שומרים על שפיות ונמנעים מקריסה? חשוב להגדיר את שעות העבודה ולהציב גבולות ברורים, הלקוחות צריכים לדעת בדיוק מתי זמינים עבורם ובאיזה אמצעי תקשורת.

שיווק עצמי: אם אין אני לי, מי לי?

כשאתה עצמאי, ההתנהלות היומיומית שלך סובבת סביב גיוס לקוחות ושימורם. לא מספיק להיות מדריכה מוכשרת לאמנות האוריגמי, צריך לדעת לשווק את זה כלהיט הבא לכל ההורים בעיר. גם תיק עבודות או אתר מרשים אינם מספיקים, כי בסופו של דבר צריך למכור את עצמך ללקוח בפגישה פרונטלית ולעבוד מולו לאורך זמן בצורה שתגרום לו להמשיך את ההתקשרות.

כעצמאים תצטרכו להשקיע בשיווק עצמי, לטפח נוכחות רשת, לערוך פגישות, לשכנע, להרשים, וגם להשקיע זמן ומאמץ בפרויקטים שלא בהכרח תקבלו לבצע. כלומר ייתכן שתעבדו שעות ארוכות ללא תשלום – והכול רק בשביל לקבל את העבודה. קחו בחשבון, יעבור זמן עד שתגיעו למצב שבו תוכלו לבחור את הפרויקטים בפינצטה ולעשות רק מה שמדבר אליכם. עד אז תצטרכו לעבוד קשה כדי להוכיח את עצמכם וכדי להתפרנס בכבוד.

המדינה לא סופרת

מדינת ישראל לא יודעת לספק נתונים בסיסיים על פרילנסרים – שאלות כגון "כמה פרילנסרים יש בישראל?", "איזה נתח הם תופסים מכוח העבודה?", "כמה מהם מתפרנסים גם מעבודה כשכירים?",  נותרות ללא תשובות. למה? כי המדינה פשוט לא מודדת.

מומחים בתחום התעסוקה מסבירים כי שלב ההגדרה הוא קריטי, משום שכדי למדוד משהו צריך להחליט מהו. אבל בישראל – להבדיל ממדינות אחרות בעולם –לא עסקו אפילו בשאלה מהו פרילנסר ואיך מגדירים אותו לצורך המדידה. מסיבה זאת הנתונים שאליהם מתייחסים כשמדברים על פרילנסרים הם נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) על עצמאים שאינם מעסיקים עובדים. אלה מוערכים ב–8% מהמועסקים. אבל מאחר שהלמ"ס מתייחסת לעוסק מורשה שהוא גם שכיר כשכיר בלבד, ובעצם אינה סופרת אותו כעצמאי, אפשר להעריך כי ההיקף גדול הרבה יותר מזה המשתקף בנתונים.

לא טוב היות העובד לבדו

עבודה מהספה או מבית הקפה הקרוב יכולה להיות כיף גדול, אבל לא בטוח שתרצו לעשות זאת יום אחרי יום, בלי אינטראקציה חברתית כלל. לא מדובר רק בסמול טוק או החלפת מתכונים. לעבודה משותפת, במיוחד בחללים גדולים, יש תרומה מוכרת להעשרה הדדית, סיעורי מוחות וכדומה. כמו כן, אם אתם עובדים לבד רוב הזמן, ייתכן שאתם נשארים מאחור מבחינה מקצועית.

בהיעדר מקום עבודה מסודר וצוות קבוע, הפרילנסרים מחפשים את תחושת השייכות ברשתות החברתיות או במיזמי שיתוף וקהילה לצד פעילויות של עמותות ואיגודים שהוקמו לסיוע ותמיכה. במקומות רבים בעולם קמו איגודים של פרילנסרים, בדומה לאיגודים השכיחים בארץ בתחום היצירה, כמו איגוד הבימאים, איגוד הצלמים ועוד.

פתרון נוסף שהגו חברות מסחריות כמו Wework הוא מתחמי עבודה משותפים, המספקים מענה הכולל קהילה, אפשרות לצאת מהבית, שירותי משרד ועוד. בעולם אידיאלי, גם המדינה צריכה לבחון אפשרות של הקמת קהילות לפרילנסרים.

לא נהנים מזכויות סוציאליות

בישראל קיים ביטוח אבטלה לציבור השכירים, אך לא לעצמאים. העצמאים בישראל, באמצעות הלשכה המאגדת אותם, להב, מנסים לשנות את המצב כבר הרבה שנים, ולהביא לכך שגם עצמאים יקבלו דמי אבטלה — אך נכשלים שוב ושוב. למרבה התסכול של עצמאים רבים, דמי האבטלה המשולמים לציבור השכירים ממומנים בחלקם מכספי העצמאים.

ב-23 השנים האחרונות הוגשו כ-30 הצעות חוק שונות שעניינן טיפול במתן דמי אבטלה לעצמאים, אך ההצעות מעולם לא צלחו את מבחן הקריאה השנייה והשלישית. המתנגד העיקרי להצעות הוא אגף התקציבים במשרד האוצר, הן בכובעו כמי שיצטרך לסבסד את הביטוח הזה בעלות של מאות מליוני שקלים בשנה, והם בכובעו כמקדם רפורמות כלכליות. הבעיה התקציבית ברורה. כדי להעניק דמי אבטלה לעצמאים צריך כסף, והרבה. לכאורה יש לה פתרון בדמות גביית דמי ביטוח לאומי גבוהים יותר מעצמאים, על מנת לממן את עלותה. הבעיה המסובכת יותר היא השונות הגדולה במבנה ההעסקה בין שכירים לעצמאים, ובעיקר החשש שמא ביטוח אבטלה לעצמאיים יגרום לשינוי ההתנהגות שלהם. להבדיל משכירים, שההחלטה אם להיות מובטלים אינה תלויה רק בהם, העצמאים יכולים פשוט לסגור את העסק.

בהיעדר דמי אבטלה, השיקולים בהחלטה על סגירת העסק מבוססים על כך שאין להם שום רשת ביטחון ליום שאחרי. המצב הזה מחייב עצמאים רבים להיאבק על הישרדות העסק, או למצוא עבודה אחרת בעסק אחר או כשכירים, במהירות. אין להם ברירה. אף שקל להבין את בעיית העצמאים, ההבדלים בין שכירים לעצמאים מקשים מאוד על מציאת המודל הנכון להנהגת דמי אבטלה. למעשה, אפילו על השאלה הבסיסית מתי עצמאי נהפך למובטל, קשה לענות. יש הרי הבדל בין עצמאי שהעסק שלו התמוטט והפך למובטל, לבין עצמאי שנעשה מובטל כיוון שמכר את העסק; ויש הבדל בין אלה לבין עצמאי שאינו עובד בזמן שבין פרויקט אחד לאחר.

החשש הוא לא רק מבור תקציבי, אלא גם מיצירת תמריץ לסגירת עסקים. העצמאים מבינים זאת, ולכן מדברים על מנגנון דמי אבטלה צנוע יחסית — כך שמשך הזכאות לדמי אבטלה יהיה באורך של 35% ממשך הזכאות של שכירים. אולם באוצר מתנגדים לכך, בהבינם שצעד כזה יתפרש כסוג של לקיחת אחריות על מגזר העצמאים והחשש הוא שעד מהרה יגיעו העצמאים וידרשו השוואת תנאים לשכירים — ואז הסבסוד הממשלתי יצטרך להתרחב. זה מחזיר את הבעיה לנקודת ההתחלה ולמבוי הסתום בו היא נמצאת כבר שנים.

בעיה נוספת שמאפיינת עצמאים היא היעדר פנסיה – עצמאים רבים לא חסכו במהלך השנים לפנסיה, ואם חסכו, שברו לא פעם את החסכונות כדי להזרים אותם לעסק. הנחיתות הזאת, וגם שיעורי מס גבוהים בשנים קודמות, הגבירו את התמריץ לעבוד בשחור ולהעלים מס. זה מקרה של ביצה ותרנגולת. עצמאים חשים שהם "נדפקים", ומעלימים מס. מנגד, המדינה חשה שעצמאים מתחמקים ממס, ולכן גוררת רגליים במענה לבעיות כמו פנסיה ואבטלה לעצמאים. אחרי הרבה שנים של דיונים, נחקק רק ב–2017 חוק פנסיה חובה לעצמאים.

שוק העבודה מסתייג מעצמאים לשעבר

מגוון הקשיים והאתגרים שמנינו למעלה גורמים לעיתים לעצמאים להחליט "לקפל את העסק" ולחזור לעבוד כשכירים. אולם גם כאן הדרך יכולה להיות רצופה מהמורות. כמעט כל עצמאי שרוצה או נאלץ לחפש עבודה כשכיר יכול להעיד שמציאת תפקיד ראוי זו משימה מורכבת עד בלתי אפשרית, וזאת משום ששוק העבודה לא תמיד אוהב עצמאים לשעבר.

מדוע? כי עצמאים נתפסים לא מספיק יציבים/משתלבים/ ממושמעים, קשים לניהול, או בקיצור עצמאיים מדי, כשבנוסף לכך הם גם סובלים לעתים קרובות מסטיגמה של כישלון, שהרי רבים מהם מתדפקים על דלתות שוק העבודה השכיר רק משום שהעסקים שהקימו כשלו. האם התפישה הזו מוצדקת? תלוי באיזה עצמאי מדובר.

בצמרת מדרג העצמאים שמהם מעסיקים מסתייגים במיוחד נמצאים העצמאיים "הכרוניים". אלה שמנהלים עסקים משך שנים רבות, חלקם היו שכירים 5 דקות בתחילת הקריירה, אחרים גם זה לא. מבחינת המעסיקים הקבוצה הזו נתפסת ככזו המייצגת את כל מה שבעייתי בעצמאים, מה גם שרבים מחבריה מחפשים פתרון תעסוקה זמני בלבד עד המיזם הבא, ומכוונים לתפקידי ניהול בכירים מדי ומתגמלים מאוד, בדרך כלל כדי לפתור בעיה בחשבון העובר ושב. מה גם שברוב המקרים אין להם את הניסיון המקצועי והניהולי הנדרש לתפקידים אליהם הם מגישים, מה שמוריד כמעט לאפס את סיכוייהם למצוא תפקידים כאלה.

תחתיהם במדרג ההסתייגות ממוקמים שכירים לשעבר שפתחו עסק בתחום שונה מהמקצוע המקורי שלהם, כלומר עשו הסבה מקצועית במתכונת של עסק עצמאי (בקבוצה זו יותר נשים מגברים, מרביתן פתחו  עסק במטרה לאזן בין אמהות וקריירה). למרבה האירוניה, רבים מהם השביחו משמעותית את יכולותיהם העסקיות והניהוליות דווקא בזכות הפרק העצמאי, ולמרות זאת הם עדין נתפסים פחות אטרקטיביים ממועמדים שכירים ומתקשים למצוא תפקיד ראוי במקצוע המקור.

בתחתית מדרג ההסתייגות ממוקמים העצמאיים שפתחו עסק במקצוע שלהם, ובראשם בעלי מקצועות חופשיים (עורכי דין, רואי חשבון, מהנדסים, מתכנתים, אדריכלים, גרפיקאים, אנשי פרסום/ תקשורת וכו'), שהמשיכו לעשות כמעט את אותו הדבר רק במקום כשכירים עם לקוח אחד (המעסיק), כעצמאים המספקים שירות להרבה לקוחות. להם הכי קל לחזור ולהיות שכירים, אך כאשר גם כאן הסיכוי לתפקיד איכותי הוא פונקציה של היצע וביקוש, ולא פחות מכך – של משך הניסיון הקודם כשכירים.

ומה לגבי יזמים צעירים שמוותרים על רכישת מקצוע, חדורי אמונה כי בעולם העבודה החדש השכלה אקדמית כבר לא נחוצה? ככל הנראה, רבים מהם עתידים למצוא עצמם ללא עסק, ללא מקצוע ועם סיכוי קלוש למצוא עבודה ראויה.

האם כל האמור לעיל יש בו משום המלצה שלא לפתוח עסק עצמאי? כמובן שלא. עצמאות היא דבר נהדר, אך היא רחוקה מלהתאים לכל אחד.  אם אתם מרגישים שהעבודה שלכם לא גורמת לכם אושר, ייתכן בהחלט שהפתרון הוא לחפש עבודה טובה יותר או אפילו לבצע הסבה מקצועית. רק שכדאי מאוד לעשות זאת בתבונה, לצאת לדרך בעיניים פקוחות ולקחת בחשבון גם את היום שאחרי.

מקדמות של עצמאים למס הכנסה

מתחמי עבודה משותפים – השוואת מחירים; מיקום, יתרונות וחסרונות

לילך אשר-טופילסקי (1970) היא המנכ"לית הפורשת של בנק דיסקונט. היא למדה כלכלה וניהול באוניברסיטת תל אביב וסיימה בהצטיינות. לאחר  הלימודים עבדה ככלכלית בחברת ייעוץ אסטרטגי.  לאחר מכן למדה מנהל עסקים באוניברסיטת שיקגו, ואז עבדה ככלכלנית בחברת הייעוץ בוסטון קונסילטינג גרופ.

בשנות השמונים חזרה לארץ והייתה העוזרת של שלמה נחמה, יו"ר הפועלים דאז. היא שימשה בכמה תפקידים ניהוליים בבנק,  כולל מנהלת מחוז מרכז, מנהלת בנקאות אלקטרונית,  שימשה כממונה על האסטרטגיה,  ראש החטיבה הקמעונאית ועוד.

אל דיסקונט הגיעה ב-2013, שם מונתנה למכ"לית ושימשה בתפקיד שש שנים. עם פרישתה הודיעה על הצטרפותה לקרן פימי, אחת ההשקעות הגדולות של דיסקונט. בתקופת כהונתה שיעור התשואה להון של הקבוצה הוכפל, הרווח הנקי עלה פי שלושה ושווי הבנק הגיע לשיא של יותר מ-16 מיליארד שקל. כמו כן חזרה הקבוצה לחלק דיווידנד לאחר יותר מ-20 שנה.

התוכנית האסטרטגית שלה כללה  בין היתר שימת דגש על שיפור היעילות בבנק, הגדלת האשראי לציבור בסגמנטים רווחיים יותר וחיזוק ההיבטים הטכנולוגיים-דיגיטליים בבנק פנימה ובשירות ללקוחות.

על פי מומחים,  הבנק סבל לאורך שנים מבעיות ניהוליות, שנבעו במידה רבה מכוחו הרב של ועד העובדים, אולם מנכ"לית דיסקונט הצליחה להתגבר עליהן גם עקב הגעתם של עובדים ותיקים רבים לגיל הפרישה.

בפימי תעסוק אשר-טופילסקי כשותפה באיתור ובליווי השקעות הקרן, תכהן כיו"רית פעילה בחברות שפימי תיכנס אליהן, ותהיה אמונה על ניהול ההשבחה בחברה.

אשר טופליסקי יצאה נגד  החוק להגבלת הבכירים בבנקים ואמרה שבעקבות חוק מנהלי חברות בנות בחו"ל מרוויחים פי שניים ממנה. היא הבהירה שכיום בנקאות היא לא האופציה הראשונה ליוצאי אוניברסיטאות אלא ההייטק  והדגישה את חשיבות הסקטורים של הבנקאות והנדל"ן לצמיחה.

בתקופת כהונתה נפרדו שני הבנקים הגדולים מחברות השראי בבעלותם, פועלים מישראכרט ולאומי מלאומי קארד, אך דיסקונט נשאר עם כאל. על כך אמרה: "דיסקונט לא קיבל מתנה מהרגולטורים. כאל היא חברה תחרותית. אני לא חושבת שיש לה יתרון מובנה לעומת ישראכרט ומקס (לשעבר לאומי קארד), וכיום אף רואים שאין לה יתרון בעלויות מימון כפי שנטען על ידי מתחרותיה. יש פה שוק עם שלוש חברות, שכל אחת מהן נהנית מעוצמה כלכלית וגב פיננסי חזק בהיבטים שונים. אנחנו ממשיכים וטוענים שזה לא יהיה נכון להפריד בקרוב את כאל, אלא להמתין ולראות מה יקרה בשוק הזה — שעובר טלטלות ושינויים ובינתיים אף אחד לא יודע לאן התחרות בו תוביל".

אשר-טופילסקי – התחרות במערכת הבנקאית מורגשת; התעריפים בירידה;

רקפת רוסק עמינח (1966) היא המנכ"לית הפורשת של בנק לאומי. על פרישתה הודיעה ביוני 2019. היא דור שני לחשבונאים, אביה היה רואה חשבון והיא למדה כלכלה וחשבונאות באוניברסיטת תל אביב בהצטיינות יתרה. כמו כן סיימה תואר שני במנהל עסקים בהצטיינות. בהמשך למדה גם משפטים. את שירותה הסדיר עשתה לאחר לימודיה האקדמיים.

עם שחרורה החלה לעבוד כעוזרת לסמכ"לית בנק לאומי דאז גליה מאור., לימנים מנכ"לית לאומי.  אל עבודה זו הגיעה דרך ארז ויגודמן, בכיר במשרד רואי החשבון סומך-חחיקין, שהכיר בין  השתיים. לאחר מכן הצטרפה למשרד סומך-חייקין כשותפה.  בתוך חמש שנים כבר הפכה למנכ"לית המשרד.

מנכ"לית לאומי

רוסק-עמינח מונתה למנכ"לית לאומי ב-2012 וכיהנה בתפקיד שבע שנים.  בשמה של רוסק-עמניח נקשרו כמה פרשיות, ובראשן מחיקת החוב של נוחי דנקנר וחברת גנדן על סך 150 מיליון שקל וביטל המחיקה ומיצוי כל האפשרויות להחזרת החוב.

באים לבנקאים: כמו כן החבורה האקטיביסטית "באים לבנקאים" שמה אותה למטרה, לאחר שלטענת מייסד הקבוצה ברק כהן בהליך עיקולים הבנק עיקל רכוש של זוגתו לפני שזו הכירה אותו.

פרשת העלמת המסים: עם בנקים אחרים גם לאומי בראשותה נחקר בקשר  לעזרה של בנקאים ישראלים לאזרחים אמריקאים להעלים מסים.  בעקבות הפרשה צנחה התשואה של הבנק מ- מ-8% ב-2011  ל-4% ב-2012. ב-2018 התאושש היחס לתשואה להון ועקף את ה-9%. במסגרת הסדר עם הרשויות האמריקאיות שילם הבנק קנס של  400מיליון דולר.

התייעלות, דיגיטציה וצמצום משרות: בתקופתה של רוסק-עמינח הפך לאומי לבנק השני ביעילותו לאחר מזרחי.  לאומי סגר יותר סניפים מכל בנק אחר, בשנים 2016-2018 נסגרו מעל 40 סניפים וכך למזרחי נותרו יותר סניפים מלאומי, ומעט יותר משל הבנק הבינלאומי. גם מספר המשרות בכהותה ירד בכ-3000 משרות. והיא חתמה על הסכם לצמצום 700 משרות נוספות עד 2020.

הרבה מלקוחות הבנק ראו בצעדים אלו כפוגעים במענה האנושי לצרכים מיוחדים או עבור אוכלסויות מבוגרות וכן באוכלוסיות עם קשיים טכנולוגיים ובתוך כך פגיעה מהותית בשירות. סקר של בנק ישראל  קבע שלאומי הוא הבנק שהכי פחות לקוחות ימליצו עליו לחבר או לבן משפחה. לאחר הסקר  כינס הבנק מסיבת עיתונאים שבה הודיע כי הוא מוסיף 200 בנקאים למוקד הטלפוני ומגדיל את תקציב המוקד ב־30 מיליון שקל.

מכירת לאומי קארד: עוד בכהונתה של רוסק עמינח ובעקבות ועדות שטרום נפרד בנק לאומי מחברת האשראי שבבעלותו לאומי קארד. זו נמכרה לקרן ההשקעות ורבורג תמורת 2.7 מיליארד שקל. לאומי קארד שינתה את שמה בעקבות המהלך למקס.

הבנק הדיגיטלי פפר: פרויקט הדגל של רוסק עמינח היה  הבנק הדיגיטלי פפר, הבנק הדיגיטלי היחדי בארץ. מדובר באפליקציה של חשבון בנק שאפשר לפתוח אתוה בלי להיות בעל חשבון קודם ובלי להגיע סניף, והיא מציעה פעולות בנקאיות שונות. למרות שרוסק עמינח מציגה את הפרויקט כהצלחה בבנק מסרבים לתת מידע על מספר המשתמשים הפעיל.

האפליקציה פפר פיי:  בכהונתה הושקה האפליקצה פפר פיי יחד עם הבנק הדיגיטלי, אלא שאפליקציית ביט של בנק הפועלים הקדימה אותה ונהנתה מהבכורה וזכתה ליותר משתמשים, כשביט מובילה בפער ענק עם 2 מיליון משתמשים. עם זאת, בפפר פיי מנסים לגייס את המגזר העסקי וחתמו עם 400 בתי עסק, בעיקר בתחום ההסעדה, על תשלום באמצעות האפליקציה.

שכר הבכירים:  בתקופת כהותה  הוחל חוק הגבלת שכר הבכירים או בשמו הרשמי, חוק תגמול לנושאי משרה בתאגידים פיננסיים. לפיו מוגבל שכר הבכירים בתאגידים פיננסיים בשתי דרכים:

• תביעת תגמול לבכיר העולה על 2.5 מיליון ששקל בשנה מצריכה סדרת אישורים במוסדות התאגיד, ובכל מקרה אין לאשר תגמול העולה על פי 35 מהתגמול לעובד בעל התגמול הנמוך ביותר בתאגיד.
• חלק השכר העולה על 2.5 מיליון שקל בשנה לא נחשב כהוצאה מוכרת למעסיק.

יש הרואים בחוק זה הסיבה לגל הפרישות של בכירי הבנקים.

team8

על פי דיווחים בתקשורת,  רוסק עמינח בוחנת הצטרפות ל-Team8 של נדב צפריר, אשר סירבה להגיב לדיווח. לפי הערכות, היא לא תצטרף כשותפה מלאה אלא בתפקיד ייעוץ, כגון חברה בוועדה המייעצת של . Team8 החברה היא פלטפורמת מחקר והקמת חברות טכנולוגיה בתחום הסייבר

רוסק עמינח פורשת מלאומי

רוסק עמינח: "הדיגיטל זה רק עטיפה";

בנק לאומי לאומי יקים חטיבה חדשה לבנקאות דיגיטלית שבראשה תעמוד תמר יסעור

מ-2017 עד 2018 הוחלפו כמעט 80%  מהשטרות במה שמכונה סדרת המשוררים, על שם דיוקנות המשוררים המודפסים עליהם. שטרות אלו נחשבים לבטוחים יותר וקשים יותר לזיוף באמצעות כמה סממנים. אלו הסממנים שאתם חייבים להכיר:

דיוקן שקוף: בצדי השטרות החדשים סימן מים שקוף בצורת הדיוקן המודפס על השטר ולצדו ערך השטר.

ערך מנוקב: בחלקו העליון של השטר יש את ערך השטר מנוקב בחורים זעירים. מבחינים בהם כששמים את השטר מול האור.

טקסט זעיר ומספרים זעירים: בעיצוב השטר נכללים בגודל זעיר מספר נקוב בערך השטר, וכן המילים בנק ישראל בקטן ושיר של המשורר בדיוקן, גם כן בטקסט זעיר. לפעמים צריך להיעזר בזכוכית מגדלת.

מנורה מתלכדת: מעל השטר יש  בשני צדיו יש תמונה של מנורה בעלת שבעה קנים. יש לוודא כי קני המנורה, משני צדי השטר, מתלכדים במדויק ויוצרים מנורה מושלמת.

דיו בולטת: השטרות החדשים מגנים גם על עיוורים באמצעות אמצעים שונים, ובראשם הדיו הבולטת. בדיו הבולטת מודפסים השנה העברית והלועזית, הטקסטים בשלוש השפות, וכן הסימן הייעודי לעיוורים בשולי השטר משני צדי השטר. בהעברת אצבע פשוטה תוכלו לזהות אות הדיו הבולטת.

סימנים נוספים לעיוורים ולקויי ראייה:  אורך השטר –   כל שטר גדול מהשטר עם הערך הנמוך יותר ב-7 מ"מ;  הערך הנקוב בדיו בולטת –  ספרות גדולות וכהות מודפסות בדיו בולטת על רקע בהיר, וספרות בהירות מודפסות על רקע כהה; קווים בשוליים – על כל שטר מודפסים צמדי קווים, ומספרם גדל לפי ערך השטר. אלו ממוקמים בשוליים התחתונים, משמאל ומימין, ואפשר להרגיש אותם באמצעות האצבעות. צבע דומיננטי – לכל שטר צבע דומיננטי, 20 – בורדו, 50 ירוק, 100 כתום, 200 כחול.

פס שקוף וזוהר: בצד השטר צמוד לדיוקן יש פס זוהר ושקוף. כשמטים את השטר לכיוונים שונים נעלמים סמל המנורה והערך הנקוב לסירוגין

ספר זהוב: במעלה השטר יש ספר זהוב. כשמטים אותו קדימה ואחורה הוא משנה את צבעו מזהב לירוק. גם קו אופקי נע מעלה ומטה על פני הספר.

זכרו, כסף מזויף אולי יכול להחליף ידיים אך לא תוכלו להפקיד אותו בבנק.

מכר מוצרים מזויפים של לוריאל וישלם לה 50 אלף שקל

ביקורות מזויפות באינטרנט – איך נזהרים מהן ואיך מזהים אותן?

כיצד לזהות אם שטר של 100 דולר מזויף?