סוללה שלא יורד מחירה, הטבות מס זמניות וחוסר בעמדות טעינה – כל אלו מעכבים את כדאיות הרכב החשמלי לנסיעות ארוכות
לאור השינויים הצפויים בביטול הטבות המס על המכוניות ההיברידיות האם המכוניות החשמליות יהפכו לכדאיות? תלוי כמה זה יעיל ותלוי כמה זה עולה.
רכב חשמלי השימושי כמעט כמו רכב רגיל – שלא מוגבל רק לנסיעה עירונית ולמהירויות נמוכות – דורש סוללה בקיבולת גבוהה של 50-60 קילוואט-שעה. ואם הרכב גדול יותר, כך גם קיבלת הסוללה.
אז כמה זה עולה? החדשות הטובות הן שמחירי סוללות הליתיום ירדו בעשור האחרון בלא פחות מ- 85% בעקבות התקדמות הטכנולוגיה, אך עדיין לא נמוכים במיוחד ומסתכמים כ-176 דולר לקילוואט-שעה. כלומר בסביבות עשרת אלפים דולר לסוללה שיכולה לספק טווח של 350-400 קילומטר על פי מבחני WLTP המחמירים. התחזית היא, שעד 2024 מחירי הסוללות יצנחו לאזור ה-94 דולר לקילוואט-שעה.
הביקוש עולה, הטכנולגיה משתכללת, המחיר לא יירד
הביקוש העולמי לליתיום זינק בארבע השנים האחרונות וצפוי לגדול פי חמישה עד 2025 בעקבות התקנות המחמירות שבהן צריכה לעמוד תעשיית הרכב. אבל ליתיום הוא משאב עם זמינות מוגבלת, ולכן מחירו לטון מעוקב זינק לשיא היסטרי ב-2017. המחיר ירד מאז בכ-30% אבל לא צפוי להמשיך לרדת, בשל עליית הביקוש באירופה ובסין.
כך מחירי הסוללה יישארו יציבים או יעלו. גם היצרנים הזולים לא מצליחים להשיק רכב עם יכולת נסיעת 350 קילומטרים בפחות מ-30 אלף דולר.
בשוק הישראלי בזכות הטבת מס הקניה על רכב חשמלי שעומדת על 10% במקום 83% על רכב בנזין, הקנייה משתלמת יותר. נוסף על כך, אם תהיה עלייה נוספת במחירי הדלק, יהיה יתרון לחשמליים
אלא שבישראל כמו בישראל הטבות המס הן זמניות, כך למד על בשרו כל בעל רכב היברידי, שנהנה מהטבת מס שצפויה להתבטל. התירוץ הרשמי הוא תקנות מחמירות יותר של זיהום, התירוץ הפחות רשמי הוא הכנסות נוספות למדינה. בניגוד להיברידיות השוק החשמלי קטן יותר אבל בתחזית לצמיחה. כמו כן ייפגעו ההכנסות העשירות ממיסוי בנזין או דיזל לתחבורה. לכן מעריכים שרק כמה מאות ייהנו מהטבות גדולות לפני שהשוק החשמלי יגדל ואיתו הרגולציה והמחירים.
בעיה נוספת היא פיזור עמדות ההטענה וכמותן. כדי שרכב חשמלי יהיה הרכב היחיד במשפחה, מגבלת הטווח היא קריטית, והדרך היחידה לעקוף אותה היא הקמת עמדות הטענה ציבוריות מהירות בסבסוד ממשלתי, שיכולות להוסיף כמה טווח של עשרות קילומטרים (עד 80% מקיבולת הסוללה) בתוך 30-50 דקות. הממשלה אומנם עושה את זה אבל לא מספיק.
המכרז העדכני לעמדות ציבוריות מהירות מדבר על כ-60 עמדות בתקציב, של פחות מ-15 מיליון שקל. זאת לעומת הכנסות של המדינה ממיסוי דלק בהיקף של כ-19 מיליארד שקל בשנה, עם זאת התוכנית לשנה הקרובה היא כ-2,500 עמדות הטענה מדן ועד אילת. לכן, המדינה צריכה לתמוך בהן יותר כדי ליצור תשתית לאומית של רשת הטענה. כך קשה לשכנע שלא נצטרך לחכות זמן רב לטעינה אחרי שהסוללה מתרוקנת או שנחכה שעות להטענה. עמדות מהירות פותרות את חרדת טווח הנסיעה של נהגים, אך יש בהן כשל: ייתכן שהשימוש בהן לא יהיה תדיר, מה שיאריך מאוד את החזר ההשקעה בהקמתן. וכל זה עוד לפני שדיברנו על ירידת ערך הרכב. המסקנה היא שלנוסעי נסיעות ארוכות וחסרי עמדות הטענה בבית רכב חשמלי עדיין לא משתלם. אבל עבור נסיעות קצרות ולבעלי מקור הטענה בבית רכב חשמלי הוא עדיין פתרון טוב עם עלות אחזקה שמחזירה את ההשקעה.
בתוך שנה: 2,500 עמדות הטענה לרכב חשמלי ב-30 רשויות
טסלה לא תעמוד בציפיות השוק; משיקה רכב חשמלי מוזל
ביקוש גבוה לרכב החשמלי של פולקסווגן; 10 אלף רכבים בתוך 24 שעות
יותר מ-300 עררים הוגשו עד היום על היטלי ההשבחה שנשלחו למוכרי דירות ברובעים 3 ו-4 בת"א בצפון הישן תל אביב. לפני כשנה אושרו שתי תוכניות באזור: האחת תא/3616/א והיא חלה על רובע 3 בעיר, והשנייה תא/3729/א שחלה על רובע 4. תוכניות אלו מוכרות גם בשם "תוכנית הרובעים". מטרת התוכניות לקבוע סל זכויות ברור לתוספות בנייה לאזורים היותר מבוקשים בתל אביב.
העירייה טענה שתוכנית הרובעים שיפרה את הוודאות של בעלי הדירות ושל הזמינות לביצוע חיזוקים ותוספות – אבל בעוד זכויות הבנייה ברורות, לאף אחד אין מושג מה קורה עם היטל השבחה ואם צריכים לשלם או לא לשלם, אפילו בבתים שאין בהם עוד פרויקטים בפועל.
גם התוכניות לא העלו בינתיים את ערך הדירות. בענף השמאות אומרים כי אין הבדל בשווי דירות בין דירות שמחוץ לתוכנית הרובע ולהן זכויות מכוח תמ"א 38, לעומת הדירות בתחום רובע 3, הכוללות זכויות מכוח תוכנית הרובע.
רובע 4 גדול יותר בשטחו, והוא תחום בין אבן גבירול במערב, נחל הירקון בצפון, נתיבי איילון במזרח ושדרות שאול המלך בדרום. בסך-הכול משתרעים שני הרובעים על כ-5,300 דונם. גם הוא אזור מבוקש בפני עצמו. בעקבות הביקוש החלה בנייתן של יותר מ-1,400 דירות ברובעים.
יש גם הבדל בסוג ההתחדשות בשני הרובעים: ברובע 3 נוהגים בדרך-כלל בתמ"א 38 המקורית (תמ"א 38/1) משום שבדרך-כלל המבנים ברובע זה מוקמים על מגרשים קטנים יחסית. חלקו הדרומי של הרובע כלול בהכרזה של אונסק"ו ולא רק שהמבנים אינם ניתנים להריסה – בשטח שמדרום לרחוב ארלוזורוב מותר להקים בהם 5.5 קומות (הקומה האחרונה היא קומה חלקית). מצפון לארלוזורוב ניתן להקים בסך-הכול 6.5 קומות, אולם גם שם אין בדרך-כלל היתכנות כלכלית לתמ"א 38 בשיטת ההריסה והבנייה מחדש (תמ"א 38/2).
רובע 4 שונה הוא כאמור חדש יותר, ובו אפשר להגיע לגובה של 7.5 קומות, זה הופך את האפשרות לבצע תמ"א 38/2 לקלה יותר, ואולם התמשכות ההליכים במשך השנים, עד לפרסום מסמכי מדיניות עירוניים לגבי תמ"א 38, גרמה לעיכובים, וכתוצאה מכך חלק ניכר מהפרויקטים גם ברובע 4 הם של חיזוק ובנייה.
בניגוד לתמ"א 38, שמעניקה פטור מלא לדיירים וליזמים מהיטלי השבחחה, תוכניות הרובעים לא פטרו את הבעלים מהיטלי השבחה – וכל מי שביקש למכור דירה ברובעים 3 ו-4 מאז אישור התוכנית קיבל שומה לתשלום היטל השבחה מהעירייה.
בעלי הדירות והשמאים שמטעמם טוענים כי רוב ההשבחות אם לא כולן, כלולות בתמ"א 38, ותרומת תוכניות הרובעים להעלאת שווי הדירות הייתה אפסית.
יתר על כן, יש מחלוקת על כמה מהתמורה על הדירה יש להשאיר בנאמנות בידי עורכי הדין, עד לקביעת גובה ההיטל. העירייה דורשת מאות אלפי שקלים, שזה חלק גבוה מאוד ממחיר העסקה, לאחר מכן הנושא נבדק על ידי שמאי מכריע, ולא פעם העירייה עוררת לוועדת הערר המחוזית לתכנון ולבנייה, ולאחר מכן לבתי משפט. לכמה שנים הכסף הזה יוקפא – אף אחד לא יודע. כל זה מעכב מאוד את מימוש העסקאות שמבוצעות ברובעים.
על פי השמאים בפרויקט מסוים התוכנית לא רק שלא השביחה בכלום את הנכס, לדבריהם היא אף גרעה ממנו זכויות בנייה, דבר שגרם לירידה בשוויו. זאת, משום שתמ"א 38 המקורית כללה אפשרויות לתוספת של יותר קומות מאשר זו של תוכנית רובע 3, וגם לא התחשבה במגבלות של אונסק"ו על מתחם העיר הלבנה. כך שבמקרים מסוימים ברובע התוכנת מורידה במעט משווי הנכס.
איך תוכנית הרובעים פגעה בעסקאות יד שנייה בתל אביב
שאמה הכהן: "תהיה תמ"א ברמת גן"
לפני שלוש שנים הודו עורכי הדין ענת ושרון ויצמן בגניבת כספים מלקוחות. אבל הפרקליטות שכחה. נציב תלונות הציבור על הפרקליטות והמשטרה: "לא ניתן להסכין עם העלמות ונאלמות קולה של הפרקליטות נוכח התמהמהות ו/או התאחרות שכזו"
שלוש שנים עברו מאז שזוג עורכי דין הודו בגניבה של כ-7 מיליון שקל מלקוחות, ובכל זאת עדיין לא הוגש כתב אישום. הסיבה היא שהפרקליטות החזירה את התיק להשלמות חקירה, ופשוט שכחה ממנו. כך עולה מהחלטה שפרסם נציב תלונות הציבור על הפרקליטות והמשטרה, השופט בדימ' דוד רוזן, ובה הוא מבקר את הפרקליטות שלא פיקחה מספיק על תיקים ששלחה להשלמת חקירה במשטרה, ולמעשה בינתיים החשדים סובלים מסחבת ועיוות דין.
החלטת הנציב עוסקת בתלונתה של עורכת דינם של שני החשודים-עורכי הדין נגד שיהוי ועיכוב בלתי סביר באופן התנהלותה של הפרקליטות בתיק, לאחר שבחלוף יותר משלושים חודשים מאז החלה חקירת המשטרה בתיק, וכשמונה עשר חודשים מאז הועברו חומרי החקירה לפרקליטות, ועל אף הודאת החשודים הקיימת בתיק, טרם הוגש כתב אישום בתיק.
פרקליטת המחוז ציינה בהתייחסותה הגיבה לתלונה, כי החשדות שבהם עוסק התיק הן בגין עבירות מסוג פשע שדינן עד עשר שנות מאסר ומשכך, משך הטיפול שנקבע בהנחיית היועץ המשפטי לממשלה עד להגשת כתב אישום, הנו שמונה עשר חודשים, כאשר משך התקופה ממועד הגשת בקשה להשלמת חקירה על ידי המשטרה ועד להחזרת התיק לפרקליטות לאחר ביצוע השלמת החקירה, לא נמנה במסגרת התקופה הקצובה לטיפול בתיק.
עוד טענה פרקליטת המחוז כי במסגרת הנחיית היועץ המשפטי לממשלה, לא נקבע פרק זמן מקסימלי להימשכות השלמות חקירה, ואף לא הוטלה חובה כלשהי על הפרקליט המטפל לפנות למשטרה לצורך מעקב וקידום פעולות השלמת חקירה.
עם זאת, בנציבות לא קיבלו את טענות הפרקליטות ונקבע כי אפילו אם לא נפל פגם בהתנהלות הפרקליטות העומדת בזמנים שנקבע בהנחיית היועץ המשפטי לממשלה, "עדיין לא ניתן להסכין עם העלמות ונאלמות קולה של הפרקליטות נוכח התמהמהות ו/או התאחרות שכזו בקבלת התיק חזרה בפרקליטות".
עוד הוסיפו "במצב העניינים הנהוג כיום, תיק הנשלח למשטרה על ידי הפרקליטות לצורך השלמת חקירה, מצוי ב'הדממה' לאורך חודשים ארוכים בה מתייצג התיק בפועל כ'מנותק קשר' עם הפרקליטות ללא פיקוח ומעקב אחר קצב התקדמות, של השלמת החקירה".
כך קבעו: "מצווה היה על מי מהפרקליטים הבכירים בפרקליטות המחוז הנוגעים לתיק, לפנות בכתב לגורם פיקודי בכיר, כמו ראש מחלקת חקירות מחוזי או אף לראש אגף חקירות במשטרת ישראל- לא יאוחר משישה חודשים ממועד העברת התיק – ולבקש התערבותו, להחשת הטיפול בהשלמת החקירה שנתבקשה. זמן סביר אחר כך, היה על הגורם הבכיר בפרקליטות המחוז, לשוב ולפנות במכתב רשמי לגורם פיקודי בכיר במשטרה ולדרוש בנושא. פנייה במכתב רשמי אינה דומה לשיחה טלפונית. לכתב תוקף ומעמד משל עצמו. הפונה נדרש ליתן דעתו לנסיבות פנייתו בצורה דווקנית, וכך מקבל הפנייה נדרש להקפיד במתן התייחסותו".
עוד המליץ הנציב בפני פרקליטת המחוז לפעול לקידום התיק נשוא תלונה זו ככל הניתן, וזאת לנוכח חלוף הזמן המשמעותי ממועד הגשת התלונה – יולי 2016, חומרתו, האינטרס הציבורי והנזק העלול להיגרם לניהול המשפט בשל הימשכות הטיפול בתיק.
עורכי הדין הגנבים – מה סיפור?
ביולי 2016 הודו עורכי הדין בגניבת כ-7 מיליון שקל מלקוחותיהם במשך שנים. השניים נעצרו ונחקרו במשך 5 ימים על-ידי חוקרי מפלג ההונאה במשטרת תל-אביב ושוחררו למעצר-בית בבית הוריו של הבעל בהרצליה פיתוח.
מדובר בבני זוג, בעלי של משרד עורכי דין בתל-אביב, המתמחים בייצוג לקוחות בתחומי ההוצאה לפועל והגבייה. לפי החשד ביצעו עבירות הלבנת הון, גניבה בידי מנהל, זיוף בכוונה לקבל דבר במירמה ושימוש במסמך מזויף כדי לקבל דבר במירמה.
שיטת הפעולה עבדה כך: בני הזוג ויצמן התמחו בגביית חובות בהוצאה לפועל, בעיקר עבור חברות המעניקות אשראי חוץ-בנקאי ללקוחות. השניים ניהלו בשם מספר חברות כאלה מאות תיקי גבייה כנגד לקוחות שלא עמדו בתשלומי החזר האשראי. את הכספים שגבו הפקידו בחשבונות נאמנות ברשותם.
בהמשך הם העבירו ללקוחותיהם חלק מן הכספים שגבו, וחלק מן הכספים שלשלו לכיסם. לקוחותיהם של עורכי הדין כלל לא ידעו על המעילה, והחקירה כאמור נפתחה רק לאחר שעורכי הדין פנו בעצמם למשטרה.
אלגוטריידינג – מהם הסיכונים והאם היתה הונאה ביוטרייד?
הונאת זכאות להלוואה או לכרטיס אשראי – איך זה עובד ואיך להתגונן
חברת טלמרקטינג חשודה שהונתה קשישים – בעליה הובאו להארכת מעצר
משרד התקשורת טוען שעצר את חבילת 500 מגה של הוט בשל פרויקים הנדסיים ולכן דחה אותו לאוגוסט, אך המתחרות טוענות, המחיר הפסדי
משרד התקשורת עוצר את שיווק מהירות 500 מגה של הוט לתשתית האינטרנט הביתי. שיווק מהירות זו יתאפשר מ-14 באוגטסט. חברת הוט החלה להציע במאי לצרכנים תשתית אינטרנט ביתי במהירות 500 מגה במחיר חודשי של 129 שקל כולל 99 שקל לחודשים הראשונים. לפני כן שיווקה מהירויות של 200 מגה בלבד. אומנם המהירות זו נמוכה משל חברות אחרות, אבל המחיר שהוט הציעה היה נמוך ומשתלם במיוחד.
"לאור תוצאות בדיקת משרד התקשורת עולה כי לא ניתן למלא את כל התנאים באופן מלא בטווח הזמן המיידי ודרושה תקופת הערכות נוספת. לאור זאת, שיווק חבילת הגלישה במהירות 500 מגה יתאפשר החל מ-14 באוגוסט 2019".
על פי חוק היה ע להוט להתריע 90 יום על שינויים טכנולוגיים כדי לאפשר לספקיות, ובהן סלקום נטוויז'ן, פרטנר, בזק בינ"ל, אקספון ו-019 טלזר, להיערך לחבילה דומה.
גם אם באוגוסט החבילה תשווק, קשה להאמין שלשאר הספקיות יהיה מה לעשות בנדון. בענף אומרים שעל משרד התקשורת להוריד את מחירי הגישה לספקיות ולא לכפות על הוט להעלות מחיר לצרכנים. אם הוט תישאר עם המחיר הזה – רוב הספקיות לא ייכנסו לשוק ורק הוט תשווק במחיר הזה. ההפסדי.
הוט מסרה בתגובה, כי "אנו גאים להוביל את הטכנולוגיה בישראל, גם בהצעת קצבי הגלישה המהירים ביותר, ולהציע למנוייה ליהנות משירות 500 מגה בכל רחבי הארץ. הוט מכבדת את בקשת משרד התקשורת, ותשוב להציע למנויים פרטיים את שירות 500 מגה באמצע אוגוסט".
משרד התקשורת נסר: "משרד התקשורת ביצע לאחרונה הליך בדיקה, אשר במסגרתו נערכו, בין היתר, ניסויים הנדסיים על מנת לבחון אם ניתן לממש בתנאים שיוויונים ובלתי מפלים את שיווק שירות גלישה במהירות של 500 מגה גם בקרב ספקי השירות האחרים במסגרת השוק הסיטונאי. לאור תוצאות הבדיקה עולה כי לא ניתן למלא את כל התנאים באופן מלא בטווח הזמן המיידי ודרושה תקופת הערכות נוספת. לאור זאת, שיווק חבילת הגלישה במהירות 500 מגה יתאפשר החל מתאריך 14/8/2019".
הוט משתדרגת במהירות רק לחצי ג';יגה
לאחר שפסק הדין קבע ששני סוגי המכמונות של משטרת ישראל אינן אמינות, משטרת ישראל החלה בהליך החלפה שיימשך שנתיים. בינתיים לא נשלחים דוחות
מאות מכמונות מהירות של משטרת ישראל הפזורות ברחבי הארץ כבר לא משמשות לתיעוד של עבירות מהירות ומשלוח דוחות לבית הנהג, ובפועל דוחות לא נשלחים לנהגים כבר מעל חצי שנה.
המכמונות החדשות יהיו כנראה מכמונות רדאר שפועלת באמצעות עקרון דופלר: שידור של גלי רדאר (מכ"ם) אל העצם שמהירותו נמדדת. בניגוד להיום שרק מכמונות ה"דבורה" פועלות באמצעות עיקרון דופלר. אקדחי הלייזר של המשטרה משדרים קרן לייזר ואילו מדידת המהירות במכמונות א3 מבוצעת באמצעות צמד פסי מתכת המוטמנים בכביש, כשמהירות הרכב נמדדת לפי פרק הזמן שנדרש למעבר ביניהם.
הסיבה להחלפה היא כי דבורה היא מערכת מכ"מית שאין קונצנזוס על האמינות שלה. בתחילת 2018 קבע השופט המחוזי החיפאי ערן קוטון כי לא הוכחה אמינות הדבורה. בספטמבר 2018 קבע שופט השלום הבכיר מעכו יעקב בכר שלא הוכחה גם אמינות מערכת ה-א3. מאז אין משפטים נגד נהגים בעקבות המכמונות הללו.
אחת המכמונות שמיועדת להחליף את המכמונות הקיימות היא מכמונת מתוצרת גאטסומטר ההולנדית. הסיבה היא שחלק מהתשתיות הקיימות כיום במסגרת פרויקט א3, למשל המצלמה עצמה, מיוצרות על ידי החברה. כך, המשטרה מבקשת להתקין את המכ"מים על בסיס מערכת ה-א3 הקיימת ולהשתמש בעמדות קיימות, במערכות החשמל והתקשורת שלה, כדי להוזיל ולזרז את משך ההתקנה. המטרה היא לחדש מהר את אכיפת המהירות בהיקפים משמעותיים. מולטנובה היא מועמדת אחרת לספק למשטרה את המכמונת החדשה.
רוב המכמונות שמוכרת כיום החברה ההולנדית מצוידות במכ"ם ולא במערכת הלולאות הבעייתית. החוזה עם המשרד לביטחון פנים של מלם-תים בסך 350 מיליון שקל להפעלת מערכת א3 נקבע מראש ל-12 שנה ויסתיים ב-2021, ואז אמורה המערכת לחזור לידי המדינה. המערכת משמשת את המשטרה גם לאכיפת נסיעה באור אדום בצמתים, וייתכן שהפעלתה במתכונת זו תימשך בשנים הבאות.
לדברי משטרת ישראל: "במסגרת המאבק המתמשך בקטל בדרכים אנו מפעילים מגוון רחב של אמצעים ובוחנים כל העת הוספת אמצעי אכיפה טכנולוגיים היכולים לסייע בהפחתת הנפגעים והתאונות. כל ניסיון לקשור בין אמצעי אכיפה אחד לאחר תוך הסקת מסקנות שגויות מעוות וחוטא לאמת".
פסיקה: אי-עמידה במגבלת הגיל אינה שוללת לגמרי את הכיסוי בביטוח רכב
הזדמנות לבעלי רכבים נטושים למחוק חובות
אור אלעזרא יהיה המנכ"ל של חברת ההחזקות הכוללת את הכשרה לביטוח, אלבר וחברת הנדל"ן אפרידר
רק בן 29 וכבר מנכ"ל. אלי אלעזרא מינה תחילה את בנו אור אלעזרא לתפקידים בכירים בקבוצת החברות שלו, ועכשיו ימונה לתפקיד מנכ"ל אלעזרא החזקות הפרטית.
חברות הקבוצה מונות את אלבר שהיא חברת ליסינג פרטית (שהיו"ר שלה הוא אלי אלעזרא והמנכ"ל הוא אורן אלעזרא אחיינו) . אלעזרא מכהן גם כיו"ר הכשרה ביטוח שמנוהלת על ידי מנכ"ל שכיר – שמעון מירון, ונחשבת לחברת ביטוח בינונית. וכן, היא מחזיקה בחברת הנדל"ן אפרידר. כל החברות הללו פועלות דרך מימון משוק ההון באמצעות איגרות חוב שהנפיקו ולכן הן חברות מדווחות.
אור מונה לתפקיד לאחר שכיהן בתפקידים רבים בקבוצת החברות המחזיקה בפעילויות נדל"ן (אפרידר), רכב (אלבר) וביטוח (הכשרה ביטוח). אלעזרא הצעיר יחליף בתפקיד את שמעון חזות.
התפקיד הגדול של הבן היה ביוני 2016 לעוזר יו"ר דירקטוריון הכשרה ביטוח, תפקיד שממלא אביו, אלי אלעזרא. במרץ 2017 מונה לעוזר יו"ר אלבר ובאפריל לדירקטור באלעזרא החזקות כך שנסללה הדרך לירושת האימפריה.
כשכיהן כעוזר היו"ר בהכשרה השתכר הבן 25 אלף שקלים בחודש בהיקף משרה של 80%. ועכשיו שכרו יעלה. אף על פי שאלעזרא החזקות היא חברה פרטית לחברה איגרות חוב נסחרות ומי שעומד עדיין בראש הדירקטוריון שלה הוא אלעזרא האב כך שהוא בעצם יפקח על המנכ"ל, בנו.
נציין כי בעקבות משבר 2008 התמודד אלעזרא עם זינוק בתשואות האג"ח שהנפיק כולל האג"ח של חברת הביטוח שאף נאלצה לעבור הליך של פריסה מחדש של החוב אך בסופו של דבר החזיקה למשקיעים עד השקל האחרון.
אור אלעזרא (29), נשוי + 1, הוא בעל תואר ראשון במנהל עסקים וחשבונאות מהמכללה למנהל ובעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן.
אלעזרא האב, המכהן כיו"ר "קבוצת אלעזרא" מסר כי "המינוי של אור למנכ"ל הקבוצה מגיע לאחר ששיפר את מצבן הפיננסי של החברות עליהן הופקד והביא אותן לתוצאות יוצאות דופן, כולל מהלכי רכישות ומיזוגי פעילות שהביאו לחיסכון רב והתייעלות. קבוצת אלעזרא מביטה תמיד קדימה ואור הוא האדם שעל כתפיו החלטתי להטיל את הובלת הקבוצה אל מול האתגרים העתידיים. אני מודה לעו"ד שמעון חזות על כהונה מוצלחת ופוריה".
הכשרה לביטוח תשקיע בטוגדר – השקעה ראשונה של מוסדי בחברת קנאביס
מעודכן ל-07/2020
האיש השלישי בעושרו בעולם כיום, אחרי ג'ף בזוס מאמזון וביל גייטס ממיקרוסופט, הוא ברנאר ארנו, בעליו של תאגיד היוקרה LVMH. לפי דירוג "פורבס", הונו של ארנו מסתכם ביותר מ-100 מיליארד דולר. איך הוא הגיע למעמד הזה ומה השיטות שלו?
ארנו הוא מיליארדר צרפתי הידוע בעיקר כמנכ"ל תאגיד LVMH – תאגיד צרפתי בינלאומי בתחום מוצרי מותרות אשר מטהו נמצא בפריז. התאגיד נוצר לאחר מיזוג בין בית האופנה לואי ויטון עם חברת Moët Hennessy, חברה שנוצרה ממיזוג יצרן השמפניה Moët & Chandon ויצרן הקוניאק Hennessy ומאז לא מפסיק לקנות מותגים.
ברנאר ארנו למד הנדסה וסיים את לימודיו ב-1971. לאחר מכן החל לעבוד בחברה של אביו ושכנע אותו למכור את חטיבת הבניין של החברה. כך החלה את דרכו בעולם העסקים. החטיבה נמכרה ב-40 מיליון פרנק, והחברה של האב החליטה להתמקד בנדל"ן. עד מהרה החליף ארנו את אביו בתפקיד נשיא החברה.
בשנות השמונים, לאחר בחירתו לנשיא של פרנסואה מיטראן, שהייתה לו תפיסת עולם סוציאליסטית, היגר ארנו לארה"ב, שם הקים את חברת הנדל"ן פרינל, שבנתה בניין דירות בווסט פאלם ביץ', פלורידה. עם זאת, הוא לא זכה שם להצלחה עסקית יתרה.
שלוש שנים לאחר ההגירה שב לצרפת בעקבות מדיניות שמרנית יותר של הממשלה והפך למנכ"ל חברת פיננסייר אגאשה, המשווקת מוצרי יוקרה.
לאחר שקיבל סובסידיה ממשלתית כדי שיימנע מקיצוץ בכוח האדם, ארנו רכש את חברת הטקסטיל בוזה שנקלעה למשבר. הוא מכר כמעט את כל נכסי החברה, למעט שני מותגים חשובים: מותג היוקרה כריסטיאן דיור וחנות הכלבו הידועה ביותר בפריז Le Bon Marché.
בשנת 1987 ייסד את תאגיד LVMH. זמן קצר לאחר מכן הוא ניצל את יום השני השחור, שבו נפלו מדדי הבורסה בשיעורים חסרי תקדים מאז פריצת מלחמת העולם הראשונה, לביצוע רכישות ענק במניות התאגיד והגיע להחזקה של 43%. הוא פיטר את רוב דרג ההנהלה ומינה את אביו ליו"ר מועצת הפיקוח עוד בטרם התמנה ליו"ר החברה ומנהלה. בשנת 2007 הוא רכש 10.69% ממניות רשת המרכולים הצרפתית המובילה קארפור, שהיא ספקית המזון השנייה בגודלה בעולם.
הפגישה עם סטיב ג'ובס
כשארנו פגש את סטיב ג'ובס, הם קיימו שיחה על המוצרים שלהם. בעוד ג'ובס ואפל ייצרו את האייפון, הדגם הפופולרי של התקופה בתחום הסלולר, ארנו התמקד בשוק היוקרה. בעוד ג'ובס היה נציג הטכנולוגיה החדשה, ארנו, המחזיק בכריסטיאן דיור, היה נציג השימור של העסקים הישנים. הוא סיפר שג'ובס אמר לו שהוא לא יודע אם בעוד כמה עשרות שנים אנשים ישתמשו באייפון, אבל הם בטח ישתו את המשקה דום פריניון שבבעלותו.
ארנו סיפר ל"פורבס" שהוא מעריץ את ג'ובס הן על היצירתיות והן על היכולת לנהל עסק צומח.
סוד העושר של ארנו
על אף מחלוקות, ארנו אמר שהוא צריך כל הזמן לשמור על איזון בין חופש פעולה ליצרנים ולמעצבים עם ניהול עסק של 42.6 מיליארד אירו. גם העובדה שמשפחתו מחזיקה ביותר מ-40% מהתאגיד עוזרת לו להיות הצרפתי העשיר בעולם. אז מי אמר שלא מערבבים עסקים עם משפחה?
כמו כן, ארנו אמר שהאסטרטגיה שלו היא להעסיק אנשים המשלבים בין יצירתיות ליכולת ארגון. כמובן שהעושר שלו נובע גם מהשילוב בין כמות גדולה כזו של מותגי יוקרה, שעליה ספג לא פעם ביקורת על כך שהוא מחזיק במותגים המתחרים זה בזה. אבל התוצאות מדברות בעד עצמן.
בכל הקשור לקנייה של מותג ארנו ציין שהוא חושב כיצד לשפר אותו ולהתאים אותו לנישה. כך למשל ב-2011 קנה את מותג התכשיטים בולגרי, שהיה המותג השני בגודלו, ולתאגיד LVMH היה חסר מותג תכשיטים. ארנו אמר שמה שהוא הביא למותג זה את היכולת היצירתית של התאגיד, את הגיוון ואת העובדה שהם מושכים אליהם את הכישרונות הגדולים בתחום.
הכירו את האיש השלישי בעולם ששווה לפחות 100 מיליארד דולר
מיהו ביל גייטס ואיך הפך לאיש העשיר בעולם?
ג'ף בזוס ואמזון – מי האיש ומה העקרונות שהובילו אותו להיות האיש העשיר בעולם
מעודכן ל-06/2019
התשלומים החודשיים על דמי הביטוח החודשיים יקטנו ב-7% ■ הסיבה: המגמה שהובילו בשנים האחרונות משרדי הבריאות והאוצר לצמצום ההוצאה הפרטית על בריאות
החל ב-1 ביולי יפחתו התשלומים לביטוחים המשלימים (שב"נים) בקופות החולים בכ-7% מדי חודש; מדובר בהפחתה שנייה בתוך שנה, שמגיעה ל-15% בסך-הכול. בתרגום לכסף, בתרגום לשקלים המשמעות היא שהתשלומים החודשיים לשב"נים – "כללית מושלם", "מאוחדת שיא", "מכבי שלי" ואחרים – יקטנו בסכומים שנעים בין שקל וחצי לעשרה שקלים לאדם.
קופות החולים קיבלו בימים האחרונים מהאגף לפיקוח על קופות החולים במשרד הבריאות, אישורים להפחתת התשלומים (פרמיות) למבוטחים.
הביטוחים המשלימים מציעים למבוטחי הקופות שירותים שמתווספים לשירותי הבסיס, כמו חוות דעת מרופאים יועצים, רפואת שיניים, אפשרות לבחירת מנתח ומימון טיפולים רפואיים בחו"ל. התשלום על הביטוחים האלה הוא וולנטרי ומצטרף לתשלום מס בריאות.
ההפחתה בתשלומים היא תוצאה של שורת תוכניות שהובילו בשנים האחרונות במשרדי האוצר והבריאות שתכליתם היא לצמצם את ההוצאה הפרטית על בריאות, שהיא כיום 35% מכלל ההוצאה הלאומית. התוכנית העיקרית שתרמה לצמצום היא "התוכנית לקיצור תורים לניתוחים", שדרכה מתוקצבות הקופות בשנים האחרונות במיליארד שקל בשנה לערך, כדי שיותר ניתוחים יעברו מהמערכת הפרטית (שב"נים), למערכת הציבורית. כלומר, קופות החולים מקבלות תמריצים כלכליים במטרה להעביר ניתוחים מהמערכת הפרטית לציבורית, כשהתנאי לכך הוא שיפחיתו בהתאם את התשלומים לשב"נים.
במסגרת ההוזלה, שירותי בריאות כללית תפחית השנה מהשב"ן תשלומים בסכום כולל של 120 מיליון שקל. התשלומים יופחתו מהתשלום החודשי בתוכניות "כללית מושלם" ו"כללית פלטינום". אחרי ירידות המחירים, כללית תציע את מחירי הביטוחים המשלימים הנמוכים ביותר מבין ארבע קופות החולים.
מכבי שירותי בריאות הודיעה על הוזלה של 100 מיליון שקל בתשלומי הביטוח המשלים לחברי הקופה. כמו גם בשאר הקופות, ירידת המחיר תורגש בכל הגילים. כך למשל, זוג הורים עד גיל 45 ושלושה ילדים ישלמו 14.5 שקל פחות בכל חודש, שהם 174 שקל בשנה.
כמה שילמנו על ביטוח משלים? 71 מיליון שקל (ולפעמים זה מיותר)
ביטוח בריאות בקופת החולים – מה אנחנו מקבלים? מה זה שב"ן? והאם זה מספיק?
רשת האופנה הגרמנית ניו יורקר נכנסת לישראל לאחר שניסיונות קודמים כשלו. הרשת מנהלת משא ומתן מתקדם עם קבוצת קניוני עזריאלי על פתיחת חנות ראשונה למותג בארץ. על פי הערכות, ניו יורקר תפתח את החנות בקניון עזריאלי הנגב, בבאר שבע. ניו יורקר נכנסת לישראל ללא זכיין מקומי ובלי מתווכים.
כבר בשנה שעברה עשתה החברה סיורים בקניונים שונים בארץ. לאחרונה הנהלת החברה הבינלאומית שלחה מיילים לקבוצות הקניונים הגדולות וביקשה מהן להיפגש לקראת כניסה לישראל ולאחר מכן נציגי החברה הבינלאומית קיימו פגישות עם קבוצות הקניונים הגדולות, בהן קבוצת עזריאלי, ביג, גזית גלוב ומליסרון. הקניונים, שסובלים מעליית הסחר המקוון וחוששים מכניסתה של אמזון לישראל, לא שיתפו פעולה ברובם. עוד ציינו כי המותג איבד מערכו.
בענף מתקשים להבין את הכניסה דווקא לבאר שבע. לרוב מותגים בינלאומיים שמגיעים לישראל פותחים את הסניף הראשון שלהם בקניון מוביל ובמרכז הארץ. עזריאלי היא קבוצה חזקה ורווחית, אך קניון הנגב היא לא בחירה ראשונה, אם כי ייתכן שהסיבה היא דווקא התחרות הגוברת במרכז הארץ.
ניו יורקר הוא מותג אופנה המיועד לצעירים עד גיל 35, שמציע פריטי לבוש במחירים נוחים. תחת המותג משווקים פריטי אופנה לנשים וגברים. החברה מפעילה יותר מ-1,000 חנויות ביותר מ-40 מדינות בעולם ומעסיקה כ-16 אלף עובדים. תחת המותג ניו יורקר נמכרים גם בגדי ים, מוצרי הלבשה תחתונה, בגדי ספורט, תיקים, תכשיטים ומוצרי קוסמטיקה לנשים וגברים כגון בשמים, דאודורנטים, קרמים לגוף וסבונים.
בעבר ניסתה קבוצת פוקס לקבל את הזיכיון על המותג על מנת לתת מענה לרשתות אופנה צעירות כמו H&M ופוראבר 21 שבינתיים סגרה את החנויות בישראל. לפני פוקס ניסה גם מייסד הודיס יוסי גביזון, טרם המיזוג עם קסטרו, להביא את ניו יורקר לישראל.
מעזריאלי נמסר: "עזריאלי אינה מכחישה או מאשרת ידיעות הקשורות להתנהלות הפנימית של החברה".
עזריאלי – הרווח גדל ב-27%; עזריאלי.קום עדיין מפסידה 20 מיליון ברבעון
עזריאלי: רווח נקי של 962 מיליון שקל ועלייה בכל הפרמטרים
עוד אמר באב"ד על אגף התקציבים: "הישיבה הייתה עם כל מיני גורמים רלוונטיים והיה דיון סוער. מה עשו אנשי אגף תקציבים בסוף הדיון? התקשרו לקרן מרציאנו ואמרו לה שמנכ"ל האוצר נתן הוראה להסתיר את הגירעון מהממשלה"
מנכ"ל משרד האוצר שי באב"ד פותה את הפה. בראיון לגלובס הוא סיפר על המתח באוצר בין הגורמים השונים והאם יש לה קשר לגירעון:
"אני לא חושב שזה חלק מזה. בכל תקציב היה לנו גירעון וצעדי התכנסות. נכון שהמצב היום קצת פחות טוב, אבל זה לא משהו בלתי פתיר. כל האינדיקציות מראות שהמשק חזק, יש בעיית גירעון אני לא מתעלם ממנה".
על הדיון הסוער אמר:
"הייתה ישיבה בראשותי בשבוע שעבר על הצעדים שאנחנו מביאים לממשלה. הישיבה הייתה עם כל מיני גורמים רלוונטיים והיה דיון סוער. מה עשו אנשי אגף תקציבים בסוף הדיון? התקשרו לקרן מרציאנו ואמרו לה שמנכ"ל האוצר נתן הוראה להסתיר את הגירעון מהממשלה".
על האשמות עובדים שיצאו לתקשורת שהוא לא נותן לעבוד ומעכב מכרזים אמר:
90% מהמכתב לא נכון. הם כותבים בעצמם: 'עד לא מזמן עיכבתי מכרז לסגן ממונה על תקציבים. למה הם לא כתבו את המכתב בזמן שעיכבתי? 'עד לא מזמן עיכבת התקשרות למחשוב'. למה הם לא כתבו את זה כשעיכבתי את ההתקשרות? 'עד לא מזמן עיכבת סיווג של סגן' – למה הם לא כתבו את זה כשעיכבתי את הסיווג? הרי בכוונה הם חיכו עם זה ".
על הפגישה של מנכ"ל משרד האוצר שאול מרידור עם בני גנץ:
צם זה ששאול מרידור נפגש עם בני גנץ בזמן הבחירות וכל הקמפיין הקודם הוא תידרך שיש קטסטרופה של גירעון – בעיני זה כמובן לא תרם לשר האוצר המכהן ולמפלגתו שרצה בבחירות האחרונות ואני חושב שזה אירוע פסול. אסור לו לעשות פגישות עם אנשים פוליטיים, בדיוק בגלל העובדה שהאנשים האלה יעשו שימוש פוליטי במה שהוא אומר להם".
על הגיבוי משר האוצר כחלון:
כל מי ששאל את השר שמע אותו אומר שהוא נותן למנכ"ל גיבוי מלא.
יש לציין כי חמשת סגני הממונה על התקציבים באוצר כי הם מושכים בחזרה את המכתב ששלחו לבאב"ד במסגרת ניסיון להחזיר את יחסי העבודה במשרד לתקנם. דוברות האוצר הודיעה כי "בתום שיחה שקיים הבוקר שר האוצר, משה כחלון, עם הממונה על התקציבים שאול מרידור, שלחו סגני אגף התקציבים מכתב ובו הודיעו על משיכת מכתבם הקודם והחזרת יחסי העבודה לפסים תקינים בתוך משרד האוצר.
"כל המחלוקות ילובנו כנדרש באופן ישיר בתוך המשרד".
השבוע הוחלט לקצץ 1.2 מיליארד שקל מתקציב המדינה לטובת הצהרונים, פרויקט ביטחוני וטיפול בשריפות במבוא מודיעין. הגירעון נכום להיום עומד על 35 מיליארד שקל.
נלחמים בגירעון התקציבי; האם זה יעזור?
המלחמה בגירעון: ביטול ההטבה על היברידיות ואגרת גודש
מעודכן ל-06/2019
השריעה אוסרת על גביית ריבית, בדומה להלכה היהודית. המודל העסקי של בנקים אסלאמיים שונה לחלוטין מהמודל העסקי של בנקים "רגילים" – אף על פי שלרוב הם מספקים בדיוק את אותם שירותים, רק בדרכים יצירתיות.
איך זה עובד?
בעקבות האיסור בשריעה על גביית ריבית, פותחו מנגנונים חלופיים לעשיית רווח:
- שיטה אחת היא ה"מוראבחה", שבה הבנק הוא מעין שותף שקט המספק את ההון עבור ההשקעה, בעוד הלקוח מצידו מספק ידע או יכולת מיוחדת, כחלקו בשותפות. אם המיזם נושא רווחים, הבנק והלקוח מתחלקים בהם בהתאם ליחס שנקבע מראש. מנגד, אם יש הפסדים הבנק לוקח אותם על עצמו, והלקוח "מפסיד" את הזמן והמאמץ שהשקיע בפרויקט.
- דוגמה אחרת היא ה"מושארכה" בו הלווה והמלווה הם שותפים ומתחלקים בסיכון בכל השקעה, בדומה להיתר עסקה הנהוג ביהדות.
בנוסף לכך, לאסלאם יש עוד כמה איסורים מרכזיים בכל הקשור לבנקאות:
- תורות נפרדים לנשים ולגברים בסניפי הבנקים או סניפי בנק נפרדים לשני המינים.
- איסור השקעה בנכסים שעניינם אלכוהול, הימורים, חזיר, טבק, פורנוגרפיה ונשק.
- תרומה לעניים ("אלזכאה") בגובה 2.5% מההכנסה הפרטית.
300 מיליארד דולר בשנה
מאז שנות ה-40' של המאה העשרים דנים חכמי הדת המוסלמים בעניין הריבית המודרנית. לדעת רוב חכמי הדת אין הבדל עקרוני בינה לבין הריבית המתוארת בקוראן, והיא אסורה. עם זאת רבים מהמלומדים המוסלמים סבורים כי יש הבדל עקרוני: האיסור בקוראן נועד בעיקר להציל את העניים בחברה מניצול, ואילו הריבית המודרנית בעיקרה אינה מכוונת לעניים אלא להשקעות ובזה היא מניעה את הכלכלה.
הבנקאות האסלאמית מגלגלת מדי שנה כ-300 מיליארד דולר ברחבי העולם. הפוטנציאל הכלכלי והאנושי הגלום בה מושך גם את הבנקאות המערבית להתאים את עצמה אליה ולמאפייניה הייחודיים. מדינות שונות בעולם – כולל באירופה – הקימו בנקים הפועלים לפי חוקי השריעה. בנקים אלה, שנחשבים חברתיים יותר ו"מסוכנים" פחות, משכו אליהם באופן מפתיע גם לקוחות רבים שאינם מוסלמים.
הבנק האסלאמי הראשון בעולם המערבי הוא IBB שהוקם בשנת 2004 בלונדון, ועל פי דיווחי הבנק, למעלה ממחצית החשבונות בו נפתחו בידי לקוחות שאינם מוסלמים.
הסיבה לקפיצה בפופולאריות של הבנקאות האסלאמית בבריטניה נעוצה בדרך שבה היא עובדת: הנדל"ן שהבנק מחזיק הוא למעשה של נוטלי "משכנתאות". כיוון שהשריעה אוסרת על גביית ריבית, הבנק רוכש את הדירה עבור הלקוח, והלקוח משלם לבנק דמי שכירות שמתחלקים לשניים: החלק הראשון הוא עבור הזכות לגור בנכס, והחלק השני הוא עבור רכישת הנכס בהדרגה מהבנק. בכל חודש מעביר הבנק חלק מהבעלות על הנכס ללקוח, עד שהנכס כולו עובר לרשותו. רכישת הדירה מתבצעת למעשה פעמיים: המוכר המקורי מוכר את הנכס לבנק, והבנק מוכר את הנכס לקונה. ההסדר הזה מכונה "תוכנית לרכישת בית", ועלותו דומה לעלות משכנתה, שכן הבנק מרוויח מדמי השכירות.
היתרון המרכזי של ה"תוכניות לרכישת בית" הוא הגמישות. הלקוח יכול לרכוש את החלק של הבנק בכל זמן, או למכור את הדירה ללא כל ענישה.
מוצרי שריעה או "השקעות אתיות"
בשנת 2016 החל בנק BAWAG P.S.K האוסטרי להציע ללקוחות המוסלמים לפתוח "חשבון שריעה" שיהיה כפוף לחוקי האסלאם. בכך הבנק לראשון באירופה המציע חשבון הכפוף באופן מלא לחוקי השריעה ופועל בהתאם להם. ההחלטה להקים את 'חשבונות השריעה' הגיעה בעקבות גל ההגירה המוסלמי הגדול למדינה.
בקנדה קמו חברות שמוכרות מוצרים פיננסיים המתאימים לשריעה. המוצרים נמכרים למוסלמים כמוצרי שריעה, אבל ללא־מוסלמים הם משווקים כ"השקעות אתיות", או "השקעות אלטרנטיביות".
גם שוק איגרות החוב האסלאמיות, שנקראות סוקוק, נהנה מפריחה בשנים האחרונות. הסוקוק מגובות בנכסים אמיתיים, כך שכל איגרת קשורה ישירות לנכס ריאלי – כביש, גשר או פרויקט כלשהו. למעשה, סוקוק דומה יותר למניות מאשר לאיגרות חוב, כיוון שרוכש הנייר הופך לשותף של המנפיק במיזם ואינו רק מלווה לו כסף – הוא נהנה מהעלייה בשווי הנכס או מהכנסותיו.
תחום הבנקאות האסלאמית רווח גם באקדמיה וניתן אף ללמוד לתואר שני בבנקאות אסלאמית, המשלב גם לימודי בנקאות קונבנציונלית. למסלול זה מגיעים סטודנטים המעוניינים לקבל מן הלימודים ערך מוסף שיקנה להם יתרון תעסוקתי בתחום הבנקאות.
הייתם משקיעים במניות או בתעודות סל עוקבות עקרונות השריעה האיסלאמית?