בנק ירושלים מציע ללקוחות כל הבנקים פיקדונות דיגיטליים בריבית אטרקטיבית. האסטרטגיה הזו של הבנק נועדה להגדיל את כמות הלקוחות של הבנק, כאשר כדי לפתוח פיקדון לא צריך לפתוח חשבון עו"ש, אלא חשבון פיקדון דיגיטלי, שניתן לפתוח דרך האינטרנט. האסטרטגיה הזו של הבנק אמנם מצליחה לשכנע לא מעטים להעביר סכומים לפיקדונות הבנק, ועדיין רוב הציבור משקיע בפיקדונות ומקבל קרוב לאפס ריבית.

בבנק ירושלים מציעים לדוגמה את פיקדונות שמש – פיקדונות בריבית שעולה עם תחנות יציאה אטרקטיביות. הפיקדונות האלו מאפשרים לבצע מצד אחד – השקעה לטווח ארוך, ומצד שני – נשמרת היכולת למשוך את הכסף לפני סיום התקופה הארוכה. כלומר, אתם יכולים להשקיע בפיקדון של 5 שנים, אבל להחליט לבסוף למשוך את הכסף אחרי שנה, או אחרי שנתיים, או שלוש או ארבע. יש תחנות יציאה כל שנה. כמובן שהריבית הגבוה ביותר תהיה בתקופה הארוכה – ככלל, חשוב לזכור ככל שהכסף מושקע לטווח ארוך יותר, כך הריבית/ תשואה אמורה להיות גבוהה יותר.

הפיקדון הזה עשוי להתאים לכאלו שיש להם כסף פנוי ואין להם מטרה מוגדרת קצרת מועד, וכן למי שמעוניין להרוויח קצת יותר ממה שנותנים על פיקדונות סטנדרטיים.

בבנק ירושלים מציעים פיקדונות שמש לשלוש שנים ולחמש שנים. נתחיל דווקא מהפיקדון לחמש שנים – בפיקדון הזה   הריבית לשנה הראשונה היא 1%, והיא עולה ב-0.4% החל מהשנה השלישית. זה עובד כך – בשנתיים הראשונות, הריבית לכל שנה היא 1% – וזה ממש לא רע ביחס לאלטרנטיבות הקיימות כיום. בשנה השלישית הריבית היא 1.4%, בשנה הרביעית 1.8%, ובשנה החמישית – 2.2%.

בפיקדון לשלוש שנים הריבית בשנה הראשונה היא 0.6%, בשנה השנייה 1% ובשנה השלישית 1.4%.

מדריכים וכלים פיננסים:
מדריך פיקדון – כל מה שצריך לדעת על פיקדונות לפני שמשקיעים בהם
מק"מ (מלווה קצר מועד) – כל מה שצריך לדעת והאם הוא מהווה אלטרנטיבה לפיקדוןנות שקליים?
פיקדונות הבנקים – עדכון של פיקדונות הבנקים
פיקדון מובנה – מדוע זאת אפשרות מעניינת  להשקיע את הכסף
פיקדונות מובנים – עדכון של פיקדונות מובנים
 מחשבון פיקדון – ככה תוכלו לדעת כמה יהיה לכם בסוף תקופת ההפקדה

אשראי ללווים הגדולים – איך בנק ישראל מתגבר על הכשלים בתחום; הנה התשובות של המפקחת על הבנקים ד"ר חדוה בר, אבל זה לא מעט מאוחר מדי, אחרי שהסוסים ברחו מהאורווה. אז נכון, זו לא האשמה של גב' בר, היא הגיעה כשהבלון כבר היה נפוח, זה מחלחל למפקחים הקודמים ולנגידים הקודמים, ועדיין – השאלה מה עושים כדי שזה לא יקרה בהמשך, שהטייקונים לא יקחו הלוואת עתק בלי יכולת להחזיר אותן. הפתרונות והתשובות של בנק ישראל, בהמשך

הבנקים  נפלו בגדול עם הלווים הגדולים במשק –  אליעזר פישמן, לב לבייב,  אילן בן דוב, נוחי דנקנר ועוד רבים גרמו להם הפסדי עתק – הלווים האלו (הטייקונים לשעבר) פשוט גלגלו את החובות, הגדילו את החובות, ואף בנק לא אמר עד כאן – אולי בגלל שזה היה נוח להם, החובות האלו/ ההלוואות האלו המשיכו לצבור ריבית ורווחים, ואולי בגלל קשרים מסוגים שונים בין המערכת הבנקאית לגופים האלו ולאנשים האלו.

המדהים בכל הנפילות האחרונות היא העובדה הפשוטה שבסופו של יום, הבנקים מרוויחים לא מהגדולים אלא מהקטנים – ממשקי הבית, ומעבר לכך – סיכוי טוב שהקטנים משלמים על החובות של הגדולים. ברגע שהגדולים לא מחזירים חובות, המשמעות היא שהבנקים צריכים להרוויח במקום אחר – בהלוואות של משקי הבית.

הבעיה היא שההלוואות הענקיות שניתנו לטייקונים היו במקרים רבים לא מגובות – בלי ערבות מתאימה, בלי ביטחונות. איך אפשר לתת הלוואה של מאות מיליוני שקלים ואפילו מיליארדי שקלים בערבות אישית?

כך או אחרת, הפיקוח על הבנקים  מפרסם לקחים מהאנומליה בשוק הלווים הגדולים – "אשראי ללווים הגדולים – הלקחים מכשלי האשראי, פעולות הפיקוח על הבנקים והמצב כיום"

הנה הדוח , שבחלקו הוא דוח ביקורת, אך האמת שצריך גם לשאול איפה היה הפיקוח על הבנקים בזמן אמת. זו חוכמה קטנה להתעורר אחרי שהסוסים ברחו מהאורווה

לאחרונה עלו שאלות רבות בציבור נוכח כשלי אשראי של מספר לווים וקבוצות גדולות במשק שהסבו הפסדים ניכרים לציבור ולבנקים. מטרת המסמך היא לתת מענה לשאלות אלו תוך הצגת תמונת המצב בראיה מקצועית. הדגשים המרכזיים:

למעט במקרים בודדים, הביקורות לא העלו שהועמד אשראי משיקולים זרים ותוך ניגוד עניינים, אם כי הכלים של הפיקוח לבצע בדיקות שיאתרו מצבים כאלו הינם מוגבלים.

מה היקף האשראי שהעמידה המערכת הבנקאית בישראל ללווים הגדולים וכמה מתוכו מסוכן?

הנתונים מצביעים על כך שמתוך תיק אשראי של כ – 940 מיליארד ₪ במערכת הבנקאית, כ- 2.3% מהאשראי הוא לחברות החזקה ממונפות בקבוצות הלווים הגדולות בהן הסיכון גבוה יותר.

חברות החזקה ממונפות הן חברות אשר משקיעות בחברות אחרות ואשר היחס בין האשראים שהן נטלו לבין ההון העצמי שלהן גבוה מהמקובל. עסקאות מתן אשראי לחברות אלו לצורך מימון השקעות נוספות מטבען מגדילות את רמת המינוף של הלווים ולכן הן מסוכנות יותר ומחייבות התנהלות זהירה יותר מצד ספקי האשראי, שהם המערכת הבנקאית והגופים המוסדיים.

בכל קבוצת לווים גדולה כזאת, מלבד חברות ההחזקה, פועלות גם עשרות חברות יצרניות החיוניות לפעילות המשקית וזקוקות לאשראי להמשך פעילותן התקין.

חשוב לציין שנכון להיום מרבית האשראי הבנקאי בקבוצות הלווים הגדולות הוא אשראי תקין (כלומר, אשראי שניתן לחברות בעלות יכולת פירעון לשירות החובות), ואילו מקצתו (סדר גודל של כ – 5%) הוא אשראי שמוגדר "בעייתי" (שמשמעותו שקיים סיכוי פוטנציאלי או ממשי לכך שלא כל החוב יוחזר).

חלק משמעותי מההפסדים של קבוצות הלווים הגדולות התממשו בשנים האחרונות בחברות ההחזקה הממונפות: חלקם בשוק אגרות החוב הסחירות באמצעות "תספורות" לציבור, וחלקם באמצעות הפסדי אשראי במערכת הבנקאית.

חשוב לציין כי רישום ההפסדים בבנקים בחלק גדול מהמקרים לא כלל ויתור משפטי כלפי החייב, לכן הבנקים עדיין מנהלים מאמצי גביה בגין הפסדים אלו וייתכן שחלקם ייגבו בעתיד (Recovery).

מדוע הבנקים מעניקים אשראי לקבוצות כאלו?

צמיחה בכלכלה מודרנית מבוססת, בין היתר, על אספקת אשראי סדירה לסקטור העסקי על-ידי מתווכים פיננסיים. האשראי לסקטור העסקי מסייע לפתח את העסקים, ליצור מקומות עבודה ולהניע את גלגלי המשק. עם זאת, מתן אשראי כרוך באופן בלתי נמנע בסיכון שהלווה מסיבות שונות לא יצליח להחזיר לבנק את האשראי. כתוצאה מכך הפסדי אשראי הם חלק בלתי נפרד מהפעילות הבנקאית. ניהול סיכונים מושכל וזהיר – מטרתו להביא לאיזון מיטבי בין רמת הסיכונים וההפסדים הללו לבין היקף האשראי התומך בפעילות העסקית במשק ומחירו.

מה היו הסיבות המרכזיות לכשלי אשראי בסדרי גודל כאלו במערכת הבנקאית?

כאשר מדובר בהלוואות לעסקות בסכומים גדולים, סיכוני האשראי בהכרח מתעצמים. הריכוזיות הגבוהה במשק הישראלי הביאה באופן בלתי נמנע להיווצרות ריכוזיות גם בשוק האשראי למספר מצומצם של קבוצות לווים גדולות, למרות שהוראות הפיקוח גרמו לכך שהחשיפות לכל לווה גדול יתפזרו על פני מספר בנקים.

עיקר האשראי אשר בגינו נרשמו הפסדים גדולים כאמור, הועמדו על ידי הבנקים לצורך מימון רכישת שליטה בחברות גדולות בשנים שלפני המשבר הפיננסי של 2008. חלק אחר נבע מפעילות מימון בנגזרים ומפעילויות נוספות.

ככלל, האשראים למימון רכישת שליטה ניתנו לחברות החזקה (במבנה פירמידאלי), תוך הגדלה ניכרת בנטל החובות הכולל העומד מול הפעילות העסקית הקיימת בחברות הבת הנרכשות (גידול בשיעור המינוף של קבוצת הלווים). המגבלות המחמירות של הפיקוח על הבנקים לא אפשרו ללווים להגדיל את האשראי במערכת הבנקאית, ולכן חלק מהגידול במינוף (בחוב) התרחש לאחר העמדת האשראי הבנקאי, באמצעות גיוסי חוב שביצעו החברות משוק ההון ומהגופים המוסדיים.

המתודולוגיה למתן אשראי מסוג זה התבססה על שווי הנכסים של החברות, שהיה גבוה מאוד בעת העמדת האשראי. עם זאת, חיתום האשראי לא תמיד התבסס על ניתוח כושר החזר, אשר אמור לבטא את תזרימי המזומנים הצפויים של הלווה, תוך התחשבות בתרחישים שליליים שעלולים לקרות ובמבנה הפירמידאלי של ההחזקות. מתודולוגיה זו השתנתה על פני השנים, על-רקע דרישות הפיקוח על הבנקים, אלא שברוב המקרים בעיתוי שהיה מאוחר מידי מכדי למנוע את ההפסדים באשראים שכבר הועמדו.

תרמה להעלאת הסיכון באותם מקרים השפעת התחרות העזה על היקפי הפעילות שהתחוללה באותן שנים בין הבנקים הגדולים וגם בין הבנקים והגופים המוסדיים, והשפעת "אפקט ההילה" של מספר לווים גדולים, תוך הסתמכות על שמו של הלווה ועל הניסיון הקודם בעמידה בהחזרי חובות העבר.

מהביקורות שנערכו על ידי הפיקוח על הבנקים לאורך השנים בנושא אשראי ללווים גדולים, עלה כי הנהלות הבנקים, כמו גם חברות הדירוג במשק והגופים המוסדיים שהלוו כספים לאותן חברות, העריכו באופן אופטימי את רמת הסיכון של הלווים ואת התזרימים הצפויים ושווי הבטוחות שקיבלו מהם תוך הסתמכות יתר על ההערכות וההסברים של הלווים.

עוד עלה בביקורות, כי האשראים שניתנו לאותם לווים לא תמיד כללו התניות פיננסיות מספקות או זיקה משפטית מתאימה אחרת למקורות ההחזר, וכך הבנקים לא שלטו בדיעבד בזרימת הכספים מחברות הבנות ולא שלטו על יכולתם לפעול לצמצום ההפסדים, במקרה של התדרדרות עסקית.

מובן שהיכן שזוהו הכשלים בתהליכי הביקורת, הבנקים נדרשו לפעול, ככל שניתן, לצמצום הסיכון כמפורט בהמשך.

כאשר התנאים הכלכליים נעשו קשים יותר וככל שהרווחים מהפעילויות העסקיות התרחקו מההערכות האופטימיות על בסיסן האשראים ניתנו, חלק מהלווים מצאו עצמם נטולי יכולת לעמוד בהתחייבויותיהם, ואילו הבנקים נאלצו לרשום הפסדי אשראי כבדים ולנהל מהלכי גביה מורכבים אשר חלקם נמשכים עד היום. כאמור, בשוק ההון הפסדים של אותן קבוצות התבטאו ב"תספורות" על אגרות החוב שמחזיק הציבור, ופגיעה בחיסכון הפנסיוני.

האם הפסדי האשראי הללו סיכנו או מסכנים את יציבות המערכת הבנקאית?

אחד התפקידים העיקריים של הפיקוח על הבנקים הוא להבטיח את היציבות הפיננסית של הבנקים בארץ, גם כאשר התנאים הכלכליים נעשים קשים וגם כאשר נוצרים אצלם הפסדים לא צפויים. בהקשר זה, למרות שההפסדים שנגרמו ממספר קבוצות לווים גדולים היו בסכומים ניכרים, ההפסדים לא היו בסדרי גודל כאלה שיש בהם כדי לערער את היציבות של הבנקים המלווים או להביא לשיעורי הפסד חריגים בהשוואה בינלאומית.

חשוב לחדד כי הפיקוח לא אמור ואינו מאשר מראש עסקאות של העמדת אשראי על ידי הבנקים. תחת זאת, הוא פועל לכך שהבנקים יקיימו מערכים מוקפדים של ממשל תאגידי וניהול סיכונים, שהם יחזיקו כריות הון ונזילות מספיק גדולות, ושהם יתנו גילוי על פעילותם ועל הפסדי האשראי הצפויים לציבור.

הסטטיסטיקה מראה שבשנים האחרונות שיעור הפסדי האשראי בתיק העסקי בישראל , היה דומה או אף נמוך ביחס לשיעור ההפסדים של התיק הצרכני.

שיעור הפסדי האשראי במגזר העסקי בישראל דומים לשיעורי ההפסד במערכת הבנקאות בארה"ב, ונמוכים משיעורי ההפסד במערכת הבנקאות באירופה.

גם בהסתכלות על תיק האשראי בכללותו (עסקי וצרכני גם יחד) בשנים האחרונות, מדדי הסיכון מצביעים על כך שהאיכות הכוללת של תיק האשראי של הבנקים בישראל גבוהה מזו של בנקים מובילים בעולם. מדדים אלו באים לידי ביטוי הן בשיעור הפסדי האשראי הנמוכים, והן במשקלו הנמוך של האשראי הבעייתי של הבנקים הישראלים בהשוואה בינ"ל.

 ככלל, בעוד שבשנים האחרונות בנקים רבים בעולם פשטו רגל ונקלעו לקשיים מהותיים, בעקבות המשבר הפיננסי, הבנקים בישראל נותרו יציבים.

מה עשה הפיקוח על הבנקים לנוכח ההפסדים הגדולים ומה המצב כיום?

הפיקוח פעל במספר רב של מישורים לשיפור תהליכי ניהול האשראי בבנקים ולצמצום חשיפתם ללווים הגדולים והסיכון אכן ירד:

  1. ברמת המערכת הבנקאית – כחלק מהפקת הלקחים הבינלאומית מהמשבר הפיננסי הגלובלי  והפקת הלקחים הפיקוחית מכשלי האשראי ללווים גדולים בארץ, הפיקוח על הבנקים ביצע עדכון שיטתי ומקיף של הוראות המפקח בתחום האשראי.

בראשם דרישה לצמצום החשיפה ללווים גדולים והחמרת המגבלות על היקף האשראי שבנק יכול להעניק לקבוצה לווים בודדת, לצד דרישה לצמצום האשראי הממונף.

בנוסף, במסגרת עדכון ההוראות נדרשו הבנקים לנקוט בצעדים אופרטיביים לחיזוק הליכי חיתום, ניהול וניטור האשראי בכלל, והאשראי הממונף בפרט, ליישם כללי דיווח מחמירים בדוחות הכספיים ולבצע שינויים משמעותיים במתודולוגית ניהול הסיכון, בתהליכי העבודה ובמבנה הארגוני של הפונקציות המטפלות בתחום האשראי.

– ברמת הטיפול בלווים הספציפיים – במקרים בהם זיהה הפיקוח על הבנקים במסגרת ביקורות כשלים בהתנהלות בנק כלפי לווה גדול מסוים, הבנק נדרש לנקוט בצעדים קונקרטים שהובילו בסופו של דבר להקטנת החשיפות ולצמצום הסיכון לבנקים.

  1. ברמת המשק – בנק ישראל השתתף והוביל ביחד עם הממשלה ועדות משקיות ("הועדה להסדרי חוב" ו"ועדת הריכוזיות") שפעלו לשינוי מערך התמריצים המאפשר להימנע מאי תשלום חוב, ולצמצום תופעת הפירמידות בשוק ההון והכספים, והפיקוח יישם את השינויים במערכת הבנקאית.

מהלכי הפיקוח הובילו להסטת אשראי מלווים עסקיים גדולים (וריכוזיים יותר) לאשראי למשקי הבית (שהוא מבוזר יותר). צעדי הפיקוח הובילו גם לניהול סיכונים שמרני יותר וכתוצאה מכך חלה ירידה משמעותית בהיקף החשיפה של הבנקים ללווים גדולים אלו, ובפרט לחברות ההחזקה שהמינוף בהן גבוה יותר ולכן גם החשיפה בגינם מסוכנת יותר.

חשוב לזכור שעל אף הסיכון הגבוה, גם בקרב החברות הממונפות, חלק משמעותי מיתרות האשראי הוא לחברות בעלות יכולת פירעון. נכון להיום עיקר האשראים ללווים הגדולים המצויים במצב כשל ואשר הסבו הפסדים כבדים לבנקים ולציבור – מקורם ביתרות של אשראים היסטוריים שהועמדו בתקופה שלפני המשבר הגלובלי.

האם קבוצות הלווים הגדולות המשיכו לקבל אשראי גם בשנים האחרונות כשכבר היה ברור שהן חדלות פירעון?

ככלל, כאשר לווה מסווג כלווה בעייתי, הבנק נמנע מלהגדיל את החשיפה כלפיו ומלהעמיד לו אשראי חדש. עם זאת, בקבוצות הלווים הגדולים קורה שבזמן שחלק מהחברות נכנסות לכשל אשראי (למשל חברת ההחזקה), חברות אחרות בקבוצה ממשיכות בפעילות עסקית רווחית והן בעלות יכולת פירעון. במצב זה עולה לעיתים שיקול של כדאיות המשך המימון של פעילות החברות הטובות על מנת לאפשר להן להמשיך בפעילות הכלכלית, להפיק מזומנים, ולצמצם את הפסדי הבנק בחברות ההחזקה.

מדוע ללווים הגדולים מבצעים הסדרי חוב, והלווים הקטנים נדרשים לשלם את הלוואותיהם עד תום?

הנתונים מצביעים דווקא על מצב הפוך.  יחס הסדרי חוב ליתרת החוב גבוה יותר בקרב לקוחות פרטיים לעומת לקוחות עסקיים. יתרה מכך, בשנים האחרונות אנו עדים למאמצים גבוהים של הבנקים לקדם תהליכי הסדר ו"גביה רכה" דווקא מול הלקוחות הצרכניים:

  בהתייחס להסדרי חוב ללווים עסקים – הניסיון מראה שכאשר לווה מגיע למצב של כשל אשראי, ביצוע הסדר חוב מהווה לעיתים אלטרנטיבה עדיפה לצורך צמצום ההפסדים ומניעת כשל מוחלט של העסק על פני תהליך של חדלות פירעון. הסדר חוב אשר בנוי נכון מקל על לווה הנמצא בקשיים כלכליים, במטרה למתן את הקשיים אליהם הוא נקלע ולאפשר לו להבריא ולעמוד בתשלום חובותיו, במלואם או בחלקם. במקרים רבים הסדרי חוב מונעים מצב של סגירה סופית של עסק, ושל פיטורי עובדים. יתרה מכך, הסדר חוב לעיתים מגדיל את סיכויי הנושים לקבל תמורה גבוהה יותר לעומת מצב של היעדר הסדר.

מובן שהבנקים נדרשים ליישם מדיניות הסדרים הוגנת כלפי לקוחות פרטיים. הפיקוח על הבנקים מקפיד על כך, ופירסם לאחרונה הוראה מקיפה בנושא הוגנות בגביית חובות של משקי בית.

האם נלקחה אחריות אישית על כשלי האשראי?

בהתאם להוראות הפיקוח, החלטות אשראי בבנק לא מתקבלות על-ידי אדם יחיד, אלא בוועדות האשראי ובתהליכים מוסדרים. עם זאת, טיב האשראי מבוסס בסופו של דבר על תחזיות ואומדנים, לכן איכות תהליכי האשראי תלויה באופן מהותי בשיקול הדעת שמפעילים נושאי המשרה הבכירים ובתרבות הסיכון המוכתבת מלמעלה (Tone at the Top) המחלחלת לכל שכבות הארגון.

הליקויים שנמצאו בתהליכי הביקורת, הצביעו במקרים מסוימים על כשלים שנבעו משיקול דעת לא זהיר דיו של ועדות האשראי ומקבלי ההחלטות, בהתבסס על הנתונים שעמדו באותה עת בפניהם. אולם למעט במקרים חריגים, הביקורות לא העלו שהועמד אשראי משיקולים זרים ותוך ניגוד עניינים, הגם שיכולת הפיקוח לבדוק זאת בכלים שברשותו הינה מוגבלת.

במקרים חריגים אלו, כאשר עלה חשש מבוסס לכך שההחלטה היתה מונעת משיקולים זרים או מניגודי עניינים, הפיקוח העביר את המידע שברשותו לטיפול במשטרת ישראל או להתייעצות עם הפרקליטות.

מטרת תהליכי הביקורת של הפיקוח הנה לאתר ליקויים בזמן ולשפר את תהליכי העבודה והבקרות של הבנק בראיה קדימה. הפיקוח בוחן את סבירות ההחלטות המתקבלות בבנק בהתאם לכלל ה – BJR  (Business Judgment Rule), בהתבסס על ההחלטות המתועדות בבנק. דהיינו, האם הופעל שיקול דעת סביר על בסיס המידע שהיה קיים בעת ההחלטה ולא כחוכמה בדיעבד.

האם זה יכול לקרות שוב? האם עדיין קיימות הלוואות גדולות ומסוכנות שעלולות להסב הפסדים?

לגבי אשראים היסטוריים – מאזני הבנקים עדיין כוללים הלוואות היסטוריות בעלות מאפייני סיכון גבוה שהועמדו עוד לפני שבוצעו הפקות הלקחים, וטרם נפרעו במלואן. מובן שכאשר לווה בסיכון גבוה מזוהה כלווה בעייתי, הבנקים נדרשים להכיר בהפסד בגינו באופן מיידי ולפעול למימוש הביטחונות וצמצום ההפסד באופן מיטבי. הפיקוח על הבנקים ממשיך לבחון גם סיכונים במדגם לווים ספציפיים ולהעלות לבנקים דרישות סיווג ודרישות לצמצום הסיכון ככל שניתן בצמתי החלטה.

לגבי העמדת אשראי חדש – צעדי הפיקוח נועדו לוודא שככל שיועמדו הלוואות ללווים בקבוצות הלווים הגדולות, הן לא יכללו את מאפייני הסיכון שבעטיים אירעו הכשלים. דהיינו, שיהיו עם מטרות מוגדרות; בהיקפים סבירים; עם רמת מינוף נאותה; בהתבסס על נתונים כלכליים לגבי יכולת ההחזר של האשראי בזמן סביר (ולא בהתבסס על המוניטין של בעל השליטה); במבנה אשראי הכולל התניות שיאפשרו לבנק לפעול בעת כשל ובגיבוי ביטחונות נאותים.

באילו צעדים קונקרטיים נקט הפיקוח מול המערכת הבנקאית על מנת למנוע הפסדים דומים בעתיד?

תהליכי ניהול הסיכונים כיום שונים מאוד מבעבר. נפרט מספר צעדים מרכזיים שבהם נקט הפיקוח משנת 2008 ועד היום:

החמרה מהותית של המגבלות החלות על חשיפות הבנקים ללווים הגדולים – מהלך זה הוביל לצמצום האשראי ללווים גדולים, ובפרט לחברות ההחזקה הממונפות, ולשינוי תמהיל תיק האשראי לתיק מבוזר יותר.

הוראת ניהול בנקאי תקין מס' 313 בדבר "מגבלות על חבות של לווה ושל קבוצת לווים" – עדכון הופץ במהלך 2011 ונכנס לתוקף ב – 31.12.2011; הוראת ניהול בנקאי תקין מס' 323 בדבר "מגבלות על מימון עסקאות הוניות" –  עדכון הופץ ב- 28.4.15 ונכנס לתוקף ב – 1.1.16.

מגבלות והגדרת סטנדרטים לחיזוק תהליכים בניהול הלוואות ממונפות – חודדו סטנדרטים לניהול הלוואות ממונפות ובכלל זה התמקדות ביכולת הפירעון של הלווה, תוך הסתמכות מוגבלת על שווי חברה ועל תמיכתו של בעל השליטה. מהלכים אלו הובילו להגדלת דרישת הערבויות וביטחונות מבעלי השליטה ולחיזוק מבנה האשראי ואמות המידה הפיננסיות.

מכתבים פיקוחיים בנושא שכללו דרישות למערכת הופצו במהלך 2009 (1.1.2009, 12.10.2009 ו – 10.12.2009); הוראת ניהול בנקאי תקין מס' 327 בנושא "ניהול הלוואות ממונפות" – הופצה ב- 28.4.15 ונכנסה לתוקף ב – 1.1.16.

צמצום מעורבות הדירקטורים באישור עסקות אשראי פרטני – מהלך זה הוביל את הדירקטורים להתמקד בבניית מערכים נאותים של בקרה ופיקוח על פעולות הנהלה וסמכויותיה.

הוראת ניהול בנקאי תקין מס' 301 בנושא "דירקטוריון" – עדכון הופץ ב – 29.12.10. ההנחיות בתחום האשראי נכנסו לתוקף ב – 1.7.13.

חיזוק תהליכי זיהוי וסיווג חובות בעיתיים והפרשות להפסדי אשראי – באמצעות התאמת מתכונת העבודה והדיווח לכללים המחמירים הנהוגים בבנקים מובילים בארה"ב. מהלך זה הוביל לשיפור תהליכי הסיווג וההפרשה להפסדי אשראי, להצפה מהירה יותר של הפסדים ולהקדמת הטיפול בחובות בעיתיים.

הוראת דיווח לציבור בדבר "מדידה וגילוי של חובות פגומים, סיכון אשראי והפרשה להפסדי אשראי" – הופצה ב – 1.12.2007 ליישום ב – 1.1.11.

הקמת פונקציית ניהול סיכונים בכל בנק, שאיננה תלויה בצד העסקי – פונקציה זו אחראית לאתגר באופן מקצועי את החלטות הגורמים העסקיים, גם טרם העמדת האשראי. מהלך זה הוביל לכך שההערכות האופטימיות של הגורמים העסקיים מתוקפות כיום על-ידי גורם בקרה בלתי תלוי.

מכתב פיקוחי בנושא הופץ למערכת ב – 22.12.2009; הוראת ניהול בנקאי תקין מס' 310 – הוראת אב בנושא "ניהול הסיכונים" – הופצה ב – 27.12.12 ונכנסה לתוקף ביום 1.1.2014; הוראת ניהול בנקאי תקין מס' 311 – הוראה בנושא "ניהול סיכוני אשראי" – הופצה ב-  27.12.12 ונכנסה  לתוקף בהדרגה עד 1.1.15.

מיקוד תפקידה של "פונקציית בקרת האשראי" בבנקים  – מהלך זה הוביל לכך שהפונקציה מתמקדת כיום בבדיקות בדיעבד של ניהול סיכון האשראי על כל שלביו לרבות שיקול הדעת של הגורמים המקצועיים, ובהערכה של איכות האשראי.

עדכון להוראת ניהול בנקאי תקין מס' 311 בנושא "ניהול סיכוני אשראי" – העדכון הופץ ב – 23.11.14 ונכנס לתוקף ב – 1.4.2015.

דרישה לצמצום הריכוזיות והתיאבון לסיכון בגין לווים גדולים – באותם בנקים בהם התיאבון לסיכון נתפס כגבוה מדי.

הופץ כדרישות פרטניות לבנקים הרלבנטיים.

ביצוע מבחני קיצון – הבנקים נדרשו לשלב בניהול הסיכונים שלהם מבחני קיצון על מנת לבחון את עמידות ההון והרווחיות שלהם בהתקיים תרחישים שליליים חמורים, לרבות תרחישים של כשל אשראי בקבוצות לווים גדולות.

צעדים אלו היו בהמשך לצעדים רבים אחרים שביצע הפיקוח לאורך השנים, לרבות  צעדים שבוצעו טרום המשבר הגלובלי. נדגיש כי מדובר ברשימה חלקית ומתומצתת בלבד. למעט המכתבים הפרטניים, כל ההוראות שהופצו לאורך השנים מפורסמות גם באתר האינטרנט של בנק ישראל.

מה היו הדרישות בביקורת שבוצעו בבנקים בתחום הלווים הגדולים וכיצד הן השפיעו על הסיכון?

לדרישות הביקורת יש השפעה על צמצום החשיפה ללווה הספציפי תוך השפעה על התנהלות הבנק כלפי אותו לווה וצמצום ההפסדים הפוטנציאליים לבנק. בנוסף, לדרישות הביקורת השפעה על התנהלות הבנק בעסקאות דומות בעתיד.

להלן דוגמאות לצעדים קונקרטיים שנדרשו במסגרת הליכי ביקורת בנוגע ללווים גדולים, והובילו בסופו של דבר להקטנת החשיפות ולצמצום הסיכון לבנקים:

-הפיקוח דרש מבעוד מועד לסווג חובות של לווים בעייתיים – לווים אלו נחשבו עד אז ע"י חלק מהבנקים כלווים טובים ותקינים אשר עובדים איתם כרגיל. דרישה זו בדרך כלל הובילה את הבנק להתנהלות מחמירה יותר מול הלווה, לרבות הימנעות מהגדלת חשיפות אשראי והפעלת אמצעי לחץ לגביית החובות.

-הפיקוח קבע מנגנוני מחיקות חשבונאיות שתלויים בשווי שוק של הביטחונות – האמור דחף את הבנקים להפעיל לחץ לגביית כספים מהלווה ולקבלת ביטחונות נוספים, וזאת כדי להימנע ממחיקות עתידיות והכרה בהפסדים בעתיד כתוצאה מירידת שווי הבטוחות.

-הפיקוח לא אפשר להכיר בערבויות אישיות מסוימות כלל ודרש להביאן בחשבון בשווי אפס לצורך מדידת הפסדי האשראי – ערבויות אלו לא גובו בנכסים מוחשיים נזילים או מקורות החזר מזוהים. לעיתים הערבויות כלל לא אומתו או נבדקו על ידי גורם חיצוני. האמור הוביל לדרישת ביטחונות ממשיים נוספים מהלווים כדי להימנע מרישום הפסדים.

-הפיקוח לא הכיר בביטחונות מסוימים שסיפקו הלווים משום שלבנק לא היתה זיקה משפטית נאותה אליהם (כגון: נכסים במדינות מסוימות) – האמור הוביל את הבנקים ללחוץ על הלווים למימוש ביטחונות אלה, או לספק ביטחונות אחרים מטריאליים, באופן שהוביל לצמצום הפסדי אשראי בסכומים משמעותיים.

-הפיקוח קבע כי דחיות חוזרות ונשנות של מועדי פירעון האשראי ("גלגולים") למעשה מסתירים קשיים אצל הלווים ודרש סיווגם כחובות כבעייתיים – כאמור דרישה לסיווג מובילה להימנעות ממתן אשראי חדש ולאמצעי לחץ לגביית חובות.

– הפיקוח דרש במקרים מסוימים לבחון חלופות מכומתות לגביית החוב – דרישה זו באה במקרים בהם לווים היו בקשיים לאורך זמן והבנקים לא נקטו צעדי גבייה אגרסיביים כנגדם. הדרישה היתה לבחון את המשך ההתנהלות מול הלווה אל מול חלופה של פירעון מידי של החוב, על סמך תחזיות תזרימי מזומנים עתידיים מבוססות, להביאן לדיון בדירקטוריון ולקבל החלטה מתאימה. יודגש כי אין זה בסמכותו של הפיקוח על הבנקים להורות באופן ישיר לבנק לממש ביטחונות של לווה בכשל.

גם כאשר האשראי כבר הועמד הפיקוח על הבנקים דרש מהבנקים לשקף באופן מלא בדוחותיהם הכספיים את ההפסדים שנגרמו להם, ולחזק במידת האפשר את מבנה האשראי בצמתי החלטה ככל שניתן. בנוסף, הבנקים נדרשו לבצע תיקונים גם במבט צופה פני עתיד ובכלל זה: לתקן את מדיניות האשראי והתיאבון לסיכון, לתקן את המתודולוגיה בהערכת סיכונים ובהעמדת אשראי, לחזק את הליכי הבקרה והמעקב אחר האשראי ועוד.

היכן בכל זאת הפיקוח סבור שלא עשה די, ושנותר עוד להפיק לקחים?

הפיקוח על הבנקים ביצע בשנה האחרונה תהליך הפקת לקחים מהכשלים שאירעו במטרה לבחון האם עליו לנקוט בצעדים נוספים מול המערכת הבנקאית.

התהליכים העלו שבעוד נושא מתן אשראי ללווים גדולים והערכת הסיכונים שלו טופל בשנים האחרונות, חשוב לחדד את הדרישות הפיקוחיות בנוגע למאמצי הגביה ולהסדרי חוב ללווים גדולים. לפיכך, בכוונת הפיקוח להסדיר נושא זה בהוראות על מנת לוודא כי קבלת ההחלטות מתבצעת באופן מושכל ומיטבי.

לקח נוסף מצביע על הצורך לצמצם את הארביטרג' הרגולטורי בתהליכי הערכת סיכון, חיתום וסיווג של הלוואות ממונפות על מנת למנוע מצב בו המגבלות בבנקים גורמות להסטת הסיכונים אל המשקיעים המוסדיים. לצורך כך פועלים בממשלה ובבנק ישראל להקמת הועדה ליציבות פיננסית שאמורה לתאם בין הרגולטורים ולמנוע התפתחות סיכונים מערכתיים.

לקח נוסיף הוביל את הפיקוח לבחון דרכים להגדיל את הפתיחות כלפי הציבור לגבי פעולות הפיקוח על הבנקים, כדי להגביר את ההבנה לגבי פעילויותיו.

מילות סיכום במבט לעתיד?

הפיקוח על הבנקים ממשיך באופן שוטף לעקוב אחר חשיפות הבנקים לסיכונים, לחזק את תהליכי ניהול האשראי שהם מקיימים, לבצע ביקורות בבנקים, ולהפיק לקחים מהכשלים שאירעו. זאת, במטרה להבטיח את היציבות וההוגנות של המערכת הבנקאית. ככל שיימצא הצורך לנקוט בצעדים נוספים, הפיקוח לא יהסס לעשות כן.

לצד זה, הפיקוח על הבנקים רואה את תפקידו גם בלאפשר ולעודד את הבנקים להעמיד אשראים לחברות עסקיות במשק, שכן לאלה תפקיד חשוב ביצירת הצמיחה הכלכלית ומקומות העבודה. הניסיון מלמד שחלק מהחברות שנוטלות אשראי גם היום יגיעו לכשל, ועימן יהיו לבנקים הפסדי אשראי. הפיקוח ימשיך לפעול כדי להבטיח שהפסדים שיתממשו בעתיד יהיו בהיקף שלא יסכן את היציבות של הבנקים.

מס רכישה כאשר לאחד מבני הזוג יש דירה מלפני הנישואים – האם זו נחשבת דירה ראשונה או דירה שנייה, או לא זה ולא זה?

לאחרונה עלתה שאלה חשובה לדיון משפטי – מה קורה כאשר לאחד מבני הזוג יש דירה מלפני הנישואים – האם כשהזוג קונה דירה מדובר על דירה ראשונה או שנייה? ובכן, השופט קבע שלא מדובר בדירה ראשונה לצורך מס רכישה.

העניין עלה לדיון כאשר בין בני הזוג לבין מנהל מיסוי המקרקעין בחדרה התעוררה מחלוקת בקשר לגובה מס הרכישה. בני הזוג טענו בערעור שהגישו לבית המשפט העליון  כי בהתאם להלכה שקבע בית המשפט ב-2004, כאשר לאחד מבני הזוג יש דירה נוספת מלפני הנישואים ולשני לא – אין לשלול מהשני את הזכאות להטבת מס לרוכש דירה יחידה ולכן במקרה כזה לא רואים את בני הזוג כיחידה משפחתית אחת.

במס הכנסה טענו מנגד כי על פי תקנות משרד האוצר, כשמדובר בשותפים יש לחשב את אחוז המס שיוטל על כל אחד מהם מתוך שווי הבית כולו. לטענת רשות המס, החישוב שמציעים בני הזוג מביא לכך שהבעל משלם מס מופחת על דירה שנייה ומקבל למעשה הטבת מס שלא מגיעה לו.

השופט חנן מלצר הודיע כבר בתחילת דבריו כי עמדת בני הזוג המערערים אינה מקובלת עליו. לדבריו, פרשנותם אינה תואמת את החוק וההלכה ואף אינה הגיונית ברמה הכלכלית. השופט הסכים כי יש ביקורת מצד גורמים שונים על כך שתקנות משרד האוצר אינן צודקות אך הבהיר כי התקנות עדיין תקפות ומנהל מיסוי המקרקעין לא טעה בפרשנותן. המסקנה, גישת מס הכנסה היא המקובלת ולפיה יש לבדוק על שם מי רשומה הדירה ואם (כך זהנ לרוב) על שם שני בני הזוג, אזי יש לקחת מחצית ממס הרכישה החל על הבעל (בהתאם למצבו – בעל דירה או לא), ומהאישה בהתאם למצבה (בעלת דירות או לא).

למחשבון מס רכישה

למדריך מס רכישה 

מעודכן ל-08/2022

ביטוח חיים – כל מה שצריך לדעת!

כולנו דואגים ליקרים לנו ועושים הכל על מנת להבטיח את אושרם ובריאותם – זה תקף לילדינו, להורינו ובכלל – לכל המשפחה, החברים והקרובים לנו. אבל זה לא רק עניין של רגשות. הדאגה ליקרים לנו מחייבת גם לנקוט בצעדים פרקטיים שונים. בין השאר – להבטיח את הקיום הכלכלי והפיננסי של כל בני המשפחה במקרה של מוות, חלילה. כל כמה שהנושא מטריד, חייבים לחשוב עליו. נכון, צריכים לקוות לטוב ביותר, ולהתכונן לגרוע ביותר. אלה אינן רק מילים בעלמא אלא דרך חיים שכדאי וצריך לאמץ. זה מניסיון לצערי של רבים – אלמנה עם שני ילדים שבעלה נפטר בפתאומיות ומסתבר שאין לו ביטוח חיים. מי חושב על זה  בגיל 30?

אז איך נבטיח את הקיום הכלכלי של בני המשפחה למקרה שיקרה לנו משהו – זה יכול להיות גם במקרה חלילה של מוות וגם במקרה של פציעה, אובדן כושר עבודה ונכות? האם אפשר בכלל לדאוג לעתיד המשפחה אם חלילה יקרה לנו אירוע כזה? מה הדרך הנכונה לעשות זאת ומה זה בכלל ביטוח חיים? נתחיל בכך שמדובר בפוליסת ביטוח שנועדה להעניק למוטבים הרשומים בה פיצוי כספי במקרה מוות, בהתאם לסכום המצוין בפוליסה ואשר עבורו שולמה הפרמיה לחברת הביטוח.

כל ביטוח הוא בעצם תשלום שאנחנו משלמים בתקווה שלא נצטרך להפעיל אותו, וביטוח חיים הוא כמובן הברור והבולט בהם. אנחנו משלמים עבור שקט נפשי, עבור ידיעה שאם וכאשר יקרה משהו, אנחנו מבוטחים. למעשה, רוב הסיכויים שלא נפעיל את הביטוח הזה, אבל בשביל הסיכוי הקטן שמשהו יקרה, חשוב שהוא יהיה קיים.

עלויות ביטוח חיים והמשמעות שלהן

אחד הדברים שעשויים לסייע בקבלת ההחלטה על רכישת פוליסת ביטוח חיים, הוא העלויות הנמוכות יחסית של הפוליסה הזאת. העלות עבור מבוטח או מבוטחת באמצע שנות העשרים, עם בריאות תקינה, עשויה לנוע בטווח שסביב 10 שקלים לחודש. זאת, עבור תמורה של מיליון שקלים, שתשולם למוטבים בביטוח החיים, במקרה שהמבוטח הלך לעולמו בנסיבות הנזכרות בפוליסה. עבור מבוטחים בשנות הארבעים, הפרמיה יכולה להגיע לכדי 17 שקלים לחודש, ועבור מבוטח בשנות החמישים ויותר, הפרמיה יכולה להגיע לכדי 50 שקלים בחודש. גם זה לא הרבה, בהתחשב בתמורה המובטחת למוטבים בפוליסה.

העלות של ביטוח תאונות, לשם השוואה, היא מעט גבוהה יותר ויכולה לנוע בטווח שבין 50 שקלים לחודש, לבין 100 שקלים למבוטח.

בשני המקרים יתבצע חיתום, והפרמיה תיקבע על פי מצהו הבריאותי של המבוטח ועל פי ההתנהלות שלו. למשל – מבוטח שסובל ממחלות רקע מסכנות חיים, הפרמיה שלו תהיה גבוהה, ולעיתים הוא אפילו לא יבוטח. כמו כן, אם המבוטח מעשן או אם הוא עוסק בספורט מסוככן, או בתחביב מסוכן, הפרמיה שהוא ישלם עבור הביטוח יכולה לעלות בהתאם.

ביטוח חיים – מה זה בכלל?

ביטוח החיים מסוג ריסק, הוא מוצר קלאסי של חברות הביטוח שבתמורה לסכום קבוע חודשי אתם מקבלים כיסוי ביטוח למקרה מוות, יותר נכון המפחה שלכם מקבלת כיסוי ביטוחי למקרה מוות. בשנים האחרונות התגברה התחרות בו, הן כתוצאה מכניסת שחקנים חדשים לענף, והן כתוצאה מרפורמות שביצעה המפקחת על הביטוח בעבר – דורית סלינגר. הרפורמות האלו הפכו את מוצרי הביטוח ליותר אחידים וברורים ולכן הגבירו את התחרות בהם, אחרי הכל – ברגע שניתן להשוות בין המוצרים, נוצרת תחרות אמיתית, ועל הדרך המחירים הופכים לנוחים יותר לצרכן/ למבוטח. אגב, זה שונה מעולם ביטוח בריאות ששם יותר קשה להשוות בין המוצרים.

לכאורה, ביטוח הריסק הוא מוצר פשוט להבנה ואחיד, שמהותו הענקת פיצוי כספי למוטבים במקרה מוות של בעל הפוליסה. אבל בפועל הדברים אינם כל כך פשוטים. עיקר הסיבוכים נובעים מקיומן של הרחבות שונות לפוליסת ביטוח החיים, אשר מרחיבות את הכיסויים למקרים נוספים. כמו כן, קיימות שיטות תמחור שונות שחשוב להיות ערים להן ולהשפעה שלהן על המוצר הסופי. ואם בכל אלה לא די – ישנם מוצרים תחליפיים אשר ייתכן שהם מצאים ברשות המבוטחים או המוטבים בפוליסות השונות וכוללים סוג מסוים של ביטוח ריסק. לכן, חשוב לבחון בצורה מעמיקה את הביטוחים הקיימים, עוד לפני רכישת ביטוח ריסק. בחינה מדוקדקת של המוצרים הקיימים מאפשרת, בסיכומו של עניין,  לחסוך בהוצאות הביטוח.

הגורמים הצרכניים שחשוב לקחת בחשבון ברכישת ביטוח חיים

במדריך המובא להלן נסקור את הגורמים הצרכניים שיש לקחת בחשבון לפני רכישה של ביטוח חיים וריסק.

1 – מי נתמך בנו כלכלית ולמי אנו רוצים לדאוג לסכום כסף במקרה מוות ?

ישנם שלושה דברים המשפיעים בסיכומו של עניין על סכום הביטוח שרוכש הפוליסה מעוניין לרכוש – שזה אומר כמה כעסף יקבלו המוטבים אם חלילה הוא ילך לעולמו: הרכב התא המשפחתי, יכולת ההשתכרות של בני המשפחה והרצון לשמר עד כמה שניתן את רמת החיים ואורח החיים של המוטבים. דבר חשוב נוסף שחשוב לתת עליו את הדעת, הוא את מי לבטח, שזה אומר בעצם מי יקבל את הכסף במקרה מוות, חלילה.

רווקים ללא משפחה: במרבית המקרים, לרווק שאין לו בני משפחה הסמוכים על שולחנו, שזה אומר בעצם  אישה וילדים, אין כמעט צורך ברכישת ביטוח חיים למקרה מוות. שהרי ­אין אחרים הנסמכים על הכנסותיו ותלויים בהן.

נשואים שהם הורים לילדים: לעומת הרווקים הנזכרים לעיל, במשפחה שבה יש כמה ילדים, הצורך בהבטחת רמת החיים במקרה שאחד המפרנסים ילך חלילה לעולמו הוא גבוה ביותר. הדבר נכון שבעתיים, אם חלילה שני המפרנסים הולכים לעולמם. על רקע זה חשוב מאד לשים לב לטעות נפוצה שעושים  זוגות רבים, הרוכשים ביטוח חיים בסכום זהה לבעל ולאישה, למרות שההכנסה של שניהם שונה.

המטרה ברכישת ביטוח חיים היא להבטיח ככל שניתן את המשך זרימת ההכנסות של התא המשפחתי, גם במקרה מוות. זאת, במטרה למנוע ירידה בהכנסה, שבהכרח תשפיע על רמת החיים ואורח החיים של כל מי שהיו תלויים בנפטר למחיתם. ואולם אם ההכנסות של הגבר והאישה אינן זהות, אין היגיון לבטח את שני בני הזוג באותו הסכום. הדבר בולט במיוחד במקרים שבהם הבעל מרוויח משכורת גבוהה באופן משמעותי מזאת של אשתו. במקרה הזה, יוכל הבעל להמשיך לפרנס את התא המשפחתי באופן דומה גם במקרה מוות של האישה. לכן לא בטוח האם קיים צורך ביטוחי לבטח את האישה ויעניק לבעל פיצוי כספי למקרה מוות.

מסקנה מס' 1:  לא רוכשים ביטוח חיים בסכום זהה אוטומטית לאישה ולבעל.

2 – האם יש בבעלותנו דירה הממושכנת לבנק?

הבנק דורש מנוטלי המשכנתא לערוך ביטוח חיים, למקרה מוות של שני בני הזוג,

על מנת להבטיח את תשלום ההלוואה בגין הדירה, במקרה מוות. ולכן מחייב את נוטלי המשכנתא בביטוח חיים למקרה מוות, אגב משכנתא המכונה בציבור "ביטוח משכנתא". מדובר בביטוח חיים שבו סכום הפיצוי יורד עם השנים ומתאים את עצמו לסכום המשכנתא, בהתאם ליתרה בלוח הסילוקין של ההלוואה ובו הבנק הינו "מוטב בלתי חוזר"(שלא ניתן להחליפו), לאחר כיסוי סכום המשכנתא בידי הבנק יועבר סכום הביטוח למוטבים האחרים.

לעובדה זו שלוש השפעות שיש לבחון במקרה ואנחנו שוקלים רכישת ביטוח חיים נוסף:

א. ביטוח החיים למשכנתא הוא מענפי הביטוח התחרותיים ביותר, עובדה זו באה לידי ביטוי הן בהנחות הגדולות אותן מעניקות חברות הביטוח (המגיעות אפילו עד ל-80% בשנת הביטוח הראשונה בחלק מהמקרים) והן בקצב התפתחות הפרמיה, כלומר, עליית התשלום עם הגיל ככל שהזמן עובר. בביטוח המשכנתא, בגלל התחרות הגבוהה, קצב התפתחות פרמיה איטי יותר מאשר בביטוח חיים רגיל למקרה מוות.

ב. עצם קיומו של ביטוח חיים הצמוד להלוואת המשכנתא מבטיח הורשת הנכס כשהוא נטול הלוואה או שיעבוד וכך למעשה גדל שווי הנכסים מחד, ומאידך, יורד נטל תשלומי המשכנתא, כך שהצורך הביטוחי, בביטוח ריסק נוסף יורד בהגדרה.

ג. בחוזר המפקחת על הביטוח מספר 2015-1-5 שנושאו "שינוי סכום הביטוח בפוליסות ביטוח חיים אגב משכנתה" נקבע כי" עסקת מחזור משכנתא על ידי המבוטח לא תהווה עילה לביטול רציפות הכיסוי הביטוחי בפוליסה לביטוח חיים שנרכשה אגב עסקת המשכנתא. חברת הביטוח שבה מתנהלת הפוליסה (בעסקת המשכנתא), תאפשר למבוטח להמשיך את הכיסוי הביטוחי אצלה, בפוליסה שברשותו או בפוליסה חדשה, באותם תנאים וללא כל צורך בחיתום רפואי מחודש. כלומר, מבלי להתחייב על מצב רפואי ומבלי לעבור בדיקה רפואית, וזאת ביחס לסכום ביטוח ותקופת ביטוח שאינם עולים על סכום הביטוח ותקופת הביטוח הקבועים בדף פרטי הביטוח, כפי שהיו בתוקף לפני ביצוע עסקת מחזור המשכנתא. לדוגמה אם סכום הביטוח שלכם לפני המחזור משכנתא הוא 500 אלף שקל, אתם לא תוכלו להעלות את הביטוח למעבר לסכום זה, וכמובן שיש בזה הצדקה – הרעיון, הוא לשמר את התנאים, ולא להגביל אתכם במחזור משכנתא בגלל ענייני ביטוח. האמור יחול באופן זהה גם על בקשת מבוטח להפחית את סכום הביטוח בפוליסת ריסק מוות קיימת. המשמעות היא כי ניתן למחזר את פוליסת המשכנתא ולזכות בהנחות מחודשות בכל עת ,באותה חברת ביטוח, גם אם השתנה המצב הרפואי- ניתן לנצל זאת להפחתה של עד מאות שקלים מדי חודש בביטוח החיים אגב משכנתא באותה חברת ביטוח מבלי לדאוג לשינוי הביטוח במקרה של שינוי במצב הרפואי.

מסקנה מספר 2: יש לנסות ולהגדיל את סכום הביטוח למקרה מוות בביטוח המשכנתא, אף מעבר לגובה ההלוואה לבנק, משום שהוא זול יותר. וכמו כן, חשוב לבחון את קיומו של הנכס וירידת תשלומי המשכנתא במקרה מוות בעת בחינת הצורך הכולל בביטוח חיים למקרה מוות. מבחינה צרכנית, יש למחזר את המשכנתא מדי 3 שנים, אפשר אפילו רק לקצר את המשכנתא בחודש אחד (או חודשים בודדים) וכך ליהנות מהוזלה ניכרת בתעריף ביטוח המשכנתא תוך שמירה על רצף ביטוחי במקרה של הרעה במצב הרפואי.

3 – האם יש בבעלותנו קרן פנסיה?, מה השכר המבוטח בה ומהו מסלול הביטוח בקרן?

בקרן הפנסיה קיים רכיב ביטוחי בשם "ביטוח שארים" המעניק, במקרה מות המבוטח תשלומים של בין 40% ל 100%, מהשכר המבוטח לילדים עד גיל 21. ועד 85%  מהשכר לאלמן/ה בשיעור של 85%, בהתאם לקרן שנבחרה ולמסלול הביטוח הנבחר בה. כיסוי זה, זול בכ-75% מעלות ביטח ריסק למקרה מוות בחברת הביטוח, משום שהביטוח בקרן הפנסיה מבוסס על עיקרון, ביטוח הדדי בין עמיתי קרן הפנסיה, ללא מעורבות חברת ביטוח בנטילת הסיכון. כך שכיסוי זה מהווה רובד ראשון זול ומשמעותי בעת בחינת הצרכים הביטוחיים בקרן הפנסיה.

על רקע זה יש לציין כי ההפרשות הקובעות את הכיסוי הביטוחי בקרן הפנסיה נקבעות, בין השאר מתגמולי העובד בשיעור של 6% ממשכורתו, וכי ניתן להגדיל את שיעור תגמולי העובד עד ל 7% מהשכר, במקרים מסוימים, וכך להגדיל את השכר המבוטח

מסקנה מספר 3:

יש לבחור במסלול עתיר שארים, או במסלול עתיר ביטוח בקרן הפנסיה. ואף לוודא כי במקרה בו המעסיק אינו מפריש על מלוא השכר  כי יופרשו תגמולי עובד בשיעור 7% על מנת להגדיל את השכר הקובע לצורך ביטוח שארים, שהוא זול בכ-75% מביטוח ריסק למקרה מוות.

4 – סכום חד פעמי או קצבה חודשית

בעת רכישת פוליסת ביטוח חיים חשוב להחליט האם אנו מעדיפים להשאיר למוטבים סכום חד פעמי גבוה או הכנסה בתשלומים, הצמודה לביצועי השקעות? – בחלק מהחברות ניתן לבחור במועד ההצטרפות לפוליסה לבחור פיצוי בתשלומים, ולקבוע את סכום התשלום ואת מספר השנים לתשלום, כך נמנע הצורך הפסיכולוגי לנהל סכום כסף גדול בניהול מקצועי באופן שימלא את צרכי המבוטחים לאורך זמן.

מסקנה מספר 4: יש לשקול את האפשרות להעניק פיצוי חודשי לאורך שנים על פני סכום חד פעמי גבוה, ועל ידי כך לשחרר את המוטבים מהצורך לכלכל את פריסת הסכום על פני שנים.

5 – האם ברשותך פוליסות ביטוח ריסק בפרמיה קבועה?

יש לזכור כי הצורך הביטוחי בריסק יורד על פני זמן, במרבית המקרים, כאשר הילדים הופכים בגירים, ונצברים עם הזמן , נכסים ריאליים(כגון דירה בבעלות ודירות להשקעה) ונכסים פיננסיים שונים( כגון, תיק ניירות ערך, קצבאות שונות), אשר מקטינות את הצורך הביטוחי עם הזמן. מסיבה זו פרסמה המפקחת על הביטוח, דורית סלינגר, חוזר שנכנס לתוקף בתחילת ה2017 – "פוליסת ביטוח חיים לכיסוי מקרה מוות מהווה מקור הכנסה למשפחות ומוטבים במקרה של פטירת המבוטח )כיסוי למקרה מוות). כיסוי למקרה מוות הוא כיסוי הנרכש לתקופות ביטוח ארוכות, אולם בפועל נמצא כי במקרים רבים בוחר המבוטח לבטל או להקטין את הכיסוי הביטוחי לפני תום תקופת הביטוח. כיום משווקות חברות הביטוח תכניות ביטוח לכיסוי מקרה מוות לתקופה העולה על חמש שנים בדמי ביטוח שאינם משתנים לאורך תקופת הביטוח בגין השינוי בסיכון הביטוחי העתידי (דמי ביטוח קבועים) תכניות אלו אינן כוללות החזר למבוטח במקרה של ביטול הפוליסה או הפחתת סכום הביטוח במהלך תקופת הביטוח כאמור.  החוזר  בא לקבוע את העקרונות למתן החזר למבוטח במקרה של ביטול או הפחתת סכום הביטוח בכיסוי למקרה מוות בדמי ביטוח קבועים/

מסקנה מספר 5:

בהתאם לנימוקים שהובאו על ידי רשות שוק ההון במשרד האוצר, בחתימת המפקחת על הביטוח במידה ויש ברשותך פוליסות ביטוח חיים בדמי ביטוח קבועים "הראל מגן בטוח" , לדוגמא, יש לשקול להמירן בפוליסות שבהן דמי הביטוח משתנים מדי שנה, עם הנחה משמעותית לכל החיים.

6 – האם במקום העבודה שלך קיים ביטוח חיים קולקטיבי למקרה מוות?

ביטוח חיים קבוצתי (קולקטיבי) מוזיל את עלויות הביטוח בכך שהוא עורך מכרז לקבוצה גדולה של מבוטחים. ומפחית את עלויות התיווך של סוכני הביטוח ושל הפקת הפוליסות.

לכן, במקרים מסוימים, ביטוח זה עשוי להיות זול יותר מביטוח חיים פרטי, אולם אין הדבר נכון באופן גורף. ניתן לראות בשנים האחרונות את התגברות התחרות בביטוחי החיים הפרטיים באופן בו פרמיית הביטוח הוזלה לכל החיים בשיעור של עד 45% לכל חיי הפוליסה.

לסיכום, ראינו שגם במוצר ביטוחי "פשוט" לכאורה, קיימים הבדלים רבים ובחינתם תוך התאמתם לצרכי הלקוח עשויה לחסוך מאות שקלים מדי חודש מבלי לוותר על הכיסוי הביטוחי.

ההמלצות המובאות כאן הינן כלליות ויש להיעזר בסוכן ביטוח מורשה לפני קבלת החלטה על שינוי הרכב הכיסוי הביטוחי שברשותך או לפני קבלת החלטה על רכישת כיסוי ביטוחי כזה או אחר.

 

ביטוחי החיים צפויים לרדת ב-2,000 שקל. מה צריך לדעת

המהפכה של ברקת: ביטוחי המשכנתאות יוזלו

הר הביטוח – ככה תעשו סדר בביטוחים

 

מעודכן ל-11/2018

ביטוח לאופנוע – איזה ביטוחים צריך? מה ההבדל בין מקי לצד ג'? ובמה תלויה פוליסת הביטוח?

נסיעה ברכב מחייבת אתכם בביטוח – ביטוח חובה (ויש גם ביטוח מקיף), וכך גם נסיעה באופנוע – ביטוח אופנוע הוא ביטוח יקר לעומת ביטוח רכב, למה? התשובה ברורה – סטטיסטית אופנועים מעורבים ביותר תאונות דרכים מאשר רכבים, הסיכון בהם גדול יותר. חוץ מזה, במצב (חס וחלילה) של תאונה, רוכב האופנוע חשוף לעומת הנוסעים ברכב, והסיכוי שהפגיעה בו תהיה חמורה יותר, גבוה (ביחס לנוסעים ברכב). הסיכונים האלו מתבטאים כמובן  בפוליסה – חברת הביטוח לוקחת סיכון גדול יותר בביטוח אופנוע ובתמורה דורשת פרמיה ביטוחית גבוה יותר.

להוזלה בביטוחים - לחץ כאן!

וזה עוד לא הכל – אופנוע קל יותר לגניבה (לרוב) מאשר רכב, גם קל יותר לפרק אותו לגורמים, כלומר, לפרק ולגנוב חלקים ממנו, וגם את הסיכון הזה מתמחרות חברות הביטוח דרך עלייה בפוליסה הביטוחית.

ביטוח אופנועים מתחלק לשלושה – ביטוח חובה, ביטוח מקיף וביטוח צד ג'.

ביטוח חובה – ביטוח חובה לאופנוע הוא הביטוח היחיד…שחובה לעשות (על פי חוק).  בעבר היה ניתן לעשות ביטוח חובה דרך שירותי  "הפול". מדובר היה בסוג של ביטוח מאורגן של כל חברות הביטוח בארץ שפעל לצורכי מתן ביטוח לכל רוכבי האופנוע, לרבות למסורבים. הרי לא ייתכן שהמסורבים לא יקבלו ביטוח, ולכן בפועל הנהגים הלא מסורבים שילמו מעט יותר כדי שהמסורבים יוכלו לקבל ביטוח. השיטה היתה דרך "פול" של ביטוח, וכך גם למסורבים (שהיה סיכון גדול יותר בביטוח שלהם) יכלו לקבל ביטוח חובה.

אבל זה השתנה בשנים האחרונות, ורוכבי האופנוע יכולים  לפנות ישירות לחברות הביטוח, ולקבל ביטוח חובה ספציפי המיועד להם. הביטוח הזה כולל כיסוי לכל התהליכים הרפואיים הקשורים לתאונה עם האפנוע, לרבות  אשפוז, איבוד כושר העבודה, שיקום של הפצוע, כשהמטרה של הביטוח היא לכסות את העלויות כדי להחזיר את הפצוע למצב תפקודי.

הפרמיה של הביטוח חובה נקבעת לפי מספר פרמטרים לרבות – גיל הנהג, היסטוריית נהיגה, דגם האופנוע, שנת ייצורו והמיגונים השונים של האופנוע.

ביטוח מקיף – ביטוח מקיף לאופנוע בדומה לביטוח מקיף לרכב, היא פוליסה משלימה לביטוח החובה (היא אינה חובה על פי חוק) כשביחד עם ביטוח החובה, מדובר  בביטוח שאמור להיות מלא (עד כמה שניתן) לרוכב האופנוע. ביטוח חובה מספק כיסוי ביטוחי לנזקי הגוף, ואילו ביטוח מקיף מבטח את נזקי הרכוש שבפועל עלולים להיות משמעותיים מאוד.

ביטוח מקיף מעניק למבוטח כיסוי ביטוחי כאשר נגרם נזק לכלי רכב (כתוצאה מתאונה), וכן הוא מבטח אם האופנוע נגנב, נשרף, וכן קיים ביטוח גם ביחס לפגיעות של צד שני בתאונה. גם כאן, בדומה לביטוח חובה, ישנם מספר פרמטרים שמשפיעים על גובה הביטוח –  עלות האופנוע,, דגם האופנוע, שנת הייצור ופרטים נוספים, וכן פרטים ביחס לנוהג באופנוע –  מין, גיל, היסטוריית נהיגה ועוד.

חשב להדגיש כי ביטוח אין משמעו שאתם לא תשלמו כספים אם חס וחלילה תהיו מעורבים בתאונה. נכון, אתם לא חשופים  ללא הגבלה, אבל יש לכם השתתפות עצמית שתצטרכו לשלם אותה. ומה זה בעצם  השתתפות עצמית?

השתתפות עצמית היא בעצם דרך להקטין את פרמיית הביטוח – ככל שההשתתפות העצמית גבוה יותר כך סכום הביטוח / פרמיית הביטוח יורדת. המשמעות היא שאתם מוכנים לקחת סיכון עד סכום ההשתתפות העצמית וכמובן שמבחינת המבוטחים ככל שההשתתפות העצמית גבוה יותר כך תהיו מוכנים לשלם פרמיית ביטוח שוטפת. כאשר תצטרכו להפעיל את הביטוח תצטרכו לשלם עד סכום ההשתתפות העצמית .

ומה בעצם סכום הפיצוי? – ובכן, כאשר האופנוע נפגע בתאונה סכום הפיצוי נגזר משווי השוק של האופנוע (בניכוי ההשתתפות העצמית), ורק כדי להמחיש אם נניח שההשתתפות העצמית היא 1,500 שקל ושהנזק בתאונה מסתכם ב-4,000 שקל, אזי הביטוח יפצה את האופנוען ב-2,500 שקל – 4,000 שקל נזק פחות השתתפות עצמית של 1,500 שקל.

כאשר הנזק של האופנוע מעל 60% , אזי האופנוע מוגדר כטוטאל לוס. במצב כזה, חשוב מה יהיה בהמשך – ההיסטוריה שלכם כבר לא תהיה טובה כשתחדשו את הביטוח,

ואגב –   יש חברות ביטוח שמאפשרות להוריד את מחיר הפוליסה על ידי דמי השתתפות עצמית מוגדלים וזה עשוי להתאים לאנשים עם היסטוריה פחות טובה.

נוסף על ביטוח חובה וביטוח מקיף, קיים גם ביטוח צד ג'. ביטוח צד ג' אפשר לרכוש בנפרד או  בשילוב עם ביטוח מקיף. הביטוח הזה  כיסוי למצב בו האופנוע פגע בכלי רכב אחר וגרם לו נזק. במצב כזה הנזק יכול להיות ענק – אם האופנוע ששווה כמה אלפי שקלים בודדים, פוגע ברכב יוקרה וגורם נזק של 60 אלף שקל – מאיפה תשלמו את הכסף?  ובכן, אם יש לכם את הביטוח הזה, בעל  האופנוע יצטרך לשלם השתתפות עצמית וחברת הביטוח תשלם את ההפרש.

להוזלה בביטוחים - לחץ כאן!

הר הביטוח – ככה תעשו סדר בביטוחים

עדכונים:

פברואר 2018: מסתבר ש-50 אלף אופנועים נוסעים בישראל ללא ביטוח – כך נחשף בוועדת הרפורמות. על רקע זה, אמרה יו"ר הוועדה, ח"כ רחל עזריה: "המציאות מטרידה וננסה להוזיל עלויות הביטוח". החברים בועדת הרפורמות הדגישו כי  פרמיות הביטוח של הרכבים הדו גלגליים  חסרות כל פרופורציה גם לעלות הרכב וגם לעלות אחזקתו, עד לרמה שרבים פשוט לא בוחרים באופציה הזו.  עו"ד עמית ברגמן, מועדון האופנועים הישראלי אמר בנוגע לכוונה לתקן את העמסת העלויות ביטוח על האופנוענים: "התיקון לחוק הוא מצוין כי הוא בא לתת מענה לעיוות הקיים כיום בחוק וגורם למיעוט כלי רכב דו גלגליים בהשוואה למדינות ים תיכונית שכנות כמו יוון או איטליה, למשל. העלויות גורמות למה שציין מבקר המדינה – 50% מרוכבי הדו גלגלי עושים ביטוח רק לתקופת הטסט, ובשאר הזמן רוכבים בלי ביטוח! משרד המשפטים היה צריך להיות מוטרד ממצב כזה, אבל בינתיים אלה הם הרוכבים שמרגישים שהחוק לא מטפל בהם והם נאלצים להיות פורעי חוק בעל כורחם.

"על מנת להגיע לשיעור מבוטחים הגיוני ועלות ביטוח הגיונית, יש צורך לממן, והדבר הנכון היה להשית זאת באופן שווה על כל ארחי ישראל, דרך הביטוח הלאומי או ביטוח הבריאות, כי כל אזרחי המדינה מרוויחים מהדו-גלגלי. המחוקק אימץ פתרון ביניים, להשית עלות על כלל משתמשי הדרך האחרים. הוא פחות טוב מהאידיאל, אבל הוא יותר קל ועדיין יעיל בפיזור העלויות".

אילן שמיר, מנכ"ל המאג' הישראלי לביטוח חובה ("הפול"): "אחרי קבלת הפרמיות, ה"פול" הפסיד ב-2016 427 מיליון שקל. 380 מיליון מתוכם היו בהקשר של אופנוענים, כאשר 340 מיליון זה תשלום תביעות והשאר זה הוצאות ניהול. מרכיב ההעמסה מעביר נטל מאופנועים לרכבים פרטיים, שכבר היום הוא כמה עשרות שקלים לרכב, והעלאה ל-11% היא עוד כמה עשרות שקלים.

"מה שאמרו על איטליה או יוון זה הטעיית הוועדה. אין בשום מקום בעולם היקף ביטוח במו שיש בישראל והחוק הוא מאוד סוציאלי ומאוד נרחב. ביוון זה ביטוח של אחריות ואם האופנוען אשם בתאונה הוא לא יקבל כלום! ישראל קבעה ביטוח מאוד מתקדם וסוציאלי, אבל אני בהחלט חושב שאפשר לחשוב על פתרונות מדרגיים, מה גם שלא כל הרוכבים הם מקשה אחת. למה למשל צריך לסבסד שליחים ובלדרים שזהו מקצועם? הביטוח של משאיות או מוניות לא מסובסד.

"לגבי אי הביטוח, אני לא משוכנע שגם אם התעריף ייחתם בחצי זה יביא את אותם 50% לא מבוטחים. חייבת להיות קודם כל אכיפה. המדינה מסוגלת להוציא היום רשימה של כל האופנועים בשימוש ללא ביטוח, ולא עושה זאת. ואם עושים ביטוח רק לצורך הטסט, אז משרד התחבורה לא יכול לדרוש רצף ביטוחי בשביל הרישיון? קודם כל שיעשו ביטוח, ואז נריב על התעריף".

ניר ברטל, רשות שוק ההון: נכון להיום יש 130 אלף אופנועים ישראל, ואנו כמובן מוטרדים מזה ש-40% מהם נוסעים ללא ביטוח, היות שמדובר בכלי הרכב הכי מסוכן בישראל, בהפרש. אותם 80 אלף שכן מבוטחים, בשנת 2016, היו זכאים ל-600 מיליון שקל פיצויים, כאשר 250 מיליון מזה הגיעו מהאופנוענים עצמם, ו-350 מיליון מהרכבים הפרטיים דרך מרכיב ההעמסה וצו החצייה.

"הביטוח המלא מעניק כיסוי רחב מאוד, וב-2008 הכנסת חוקקה את האפשרות של פוליסה חלקית יותר תמורת עלות זולה יותר, ו-50% מציבור האופנוענים אכן בוחר באופציה זו. שר האוצר מתכוון לפנות לשרת המשפטים להקים צוות משותף לבחינת היקף הכיסוי של ביטוח החובה לאופנועים.

"בעקבות ועדת וינוגרד, שהורידה את ריבית ההיוון, אנו צריכים להגדיל את הפרמיה על האופנועים, ולכן אנו גם צריכים להגדיל את מרכיב ההעמסה עד 8.5% כדי לשמור על המצב הקיים, עוד לפני שמדברים על הוזלה. ההעלאה מ-6.5% כיום ל-8.5% משמעותה מאה מיליון שקל לאותם 80 אלף אופנוענים, ובפועל תהווה עליה של 30-40 שקל לכל רכב פרטי".

יו"ר הוועדה העירה כי אם רק עכשיו מוקם צוות אז ברור שייקח עוד זמן רב לפתרונות ועו"ד הילה דוידוביץ' ממשרד המשפטים השיבה: "התקיימו כבר כמה ישיבות והועלו כבר כמה פתרונות בין המשרדים, ואנחנו עכשיו בתהליך פורמלי של הקמת צוות, שכבר ידון בחלופות בין ההצעות. יש את בעיית האכיפה הקיימת, אך הצוות יהיה ממוקד לנושא היקף הביטוח הנדרש, הפרמיות והיכן עובר הגבול המידתי כשאר משיתים על כל הציבור סבסוד, אפילו אם מדובר בכ-15 שקל לאחוז העלאה".

יו"ר הוועדה, ח"כ רחל עזריה, סיכמה: "ההיקף של הלא מבוטחים צריך להטריד אותנו יותר ואני מאמינה שלמחיר הביטוח יש חלק בזה. צריך פתרונות שיאפשרו גם את הוזלת הפרמיות ולא רק שימור מצב העלויות הקיים".

 

מעודכן ל-03/2018

 

להוזלה בביטוחים - לחץ כאן!

ביטוח דירה הוא שם כללי לשני "ביטוחי משנה" – ביטוח המבנה וביטוח תכולת הדירה. הפעם נתמקד בביטוח תכולת הדירה. מדובר בעצם בביטוח מפני גניבה ומפני נזקים שונים שנגרמים לתכולה של הדירה כתוצאה למשל מהצפה, שריפה ועוד.

ככלל, ביטוחי תכולת הדירה המוצעים כוללים ביטוח מפני נזק שנגרם לרכוש שבדירה במקרים של פריצה , שיטפון (לרבות הצפה ממקור חיצוני), שריפה, נזק כתוצאה ממזג אוויר סוער, התפוצצויות שונות. אבל, חשוב לבדוק את פוליסת הביטוח ולבדוק מה בדיוק היא כוללת. בפועל, במקרים רבים, יש הרחבות נוספות שבגינן ניתן לתבוע פיצוי מהביטוח.

ביטוח התכולה כולל ברוב המקרים (שוב – חשוב לבדוק מה הפוליסה מכסה) מעבר לכיסוי/ פיצוי על הנזק שנגרם לרכוש בדירה עצמה, גם כיסוי/ פיצוי על נזקים כלפי צד שלישי, לרבות כיסוי עבור החפצים של עובדי משק הבית וכיסוי אחריות מעבידים כלפי עובדים אלו.  כמו כן, קיים במרבית הפוליסות פיצוי על חפצים שנמצאים מחוץ לדירה (בהתאם לתנאי הפוליסה).

איך עושים ביטוח לתחולת הדירה?

כדי לקבוע את ערך הרכוש והחפצים בדירה, שולחת חברת הביטוח שמאי שמעריך את שווי הרכוש בדירה. בשלב הבא, חברת הביטוח מספקת הצעת מחיר לביטוח, שנשענת על שווי הרכוש, אבל לא רק – פרמטרים נוספים שנלקחים בחשבון הם מיקומה של הדירה. מקום שיש בו פשיעה ופריצות מוגברות יסבול מפרמיה ביטוחית גבוה, בעוד שמקום "שקט" מבחינת פריצות יהנה מפרמיות ביטוח נמוכות. כמובן שהביטוח והפרמיות תלויות גם בהתקני האבטחה המותקנים בדירה, וגם באם מדובר בדירה, אז באיזו קומה מדובר, וכן יש חשיבות גם לדירה לעומת בית פרטי שהפרמיות בו גבוהות יותר.

מה שחשוב לדעת הוא שהביטוח לא תמיד מכסה הכל. הביטוח למשל, ברוב המקרים, לא מכסה ניירות ערך מסחריים ואגרות חוב שנמצאים בבית (בכספת, במגירה וכו'). הביטוח לרוב לא מכסה אופניים שנמצאים מחוץ לבית, רכבים כמובן; כלי נשק, מסמכים שונים , ספרים ועוד. למעשה, ביטוח תכולה מתייחס בעיקר לחפצים שניתן להעריך אותם (לרבות תכשיטים), מכשירי אלקטרוניקה וריהוט.

ולסיום – הכי חשוב לבדוק את הפוליסה ולראות מה היא מכילה, ולהשוות בין חברות הביטוח. התחרות בין החברות מייצרת לכם הזדמנות לבחון אחת לתקופה את הביטוחים שלכם ולחסוך הרבה כסף – גם בביטוח דירה (מבנה) גם בביטוח תכולת הדירה ובכלל – ברוב הביטוחים תמצאו שאתם יכולים לחסוך אפילו עשרות אחוזים.

הר הביטוח – ככה תעשו סדר בביטוחים

להוזלה בביטוחים - לחץ כאן!

למה מעברות מפרסמת את דוחות מטרנה? כמה הרוויחה מטרנה בשנת 2016? ומה המשמעות של מכפיל רווח?

השבוע דיווחה מעברות על השלב השני במימוש פעילות מטרנה, המובילה המקומית בתחום המזון לתינוקות. לפני שבע שנים מכרה מעברות את השליטה על מטרנה (51%) לאסם מקבוצת נסטלה העולמית, וכבר אז היא קיבלה אופציה למכור את יתרת המניות (אופציית PUT ) לפי תנאים מוגדרים מראש.

ועכשיו היא מממשת את האופציה הזו ומוכרת את חלקה (49%) לפי שווי יותר מכפול מהעסקה המקורית. תמורת המניות תקבל מעברות  בין 550 ל-600 מיליון שקל, כך שמדובר שווי למטרנה של מעל 1 מיליארד שקל (ואפילו קרוב ל-1.2 מיליארד שקל). בפועל אגב, התמורה הזו היא בגין שתי פעילויות – אחת היא 49% מהשותפות במטרנה בארץ (ש-51% היו בידי אסם), והשנייה היא 49% מפעילות שאליה הועברו הידע והקניין הרוחני של מטרנה (שהשותפה כאן היא נסטלה עצמה). אבל, בסופו של דבר, לא משנה איך הקונה "מפצל" את הנכסים מהעסקה, המוכרת מכרה בשני השלבים את כל הפעילות והקניין של מטרנה.

העסקה הזו, כך דיווחה מעברות, תניב רווח ענק של 400 מיליון עד 450 מיליון שקל (אחרי מס) וזה יותר ממכפיל את ההון העצמי של החברה שמסתכם, נכון לדוחות האחרונים, ב-387 מיליון שקל. בנוסף, לתמורה מהמכירה, מדגישה מעברות, בדיווח על המכירה, כי היא זכאית לתמורה נוספת – על פי ההסכמים, תבוצע חלוקת רווחים בשותפות מטרנה (של כל יתרת העודפים, אם ישנם, בהתאם לשיעורי ההחזקות טרם מימוש האופציה), ובכמה זה עשוי להסתכם?

ובכן, המידע גלוי – מעברות מצרפת לדוחות שלה את הדוחות של מטרנה (שותפות מטרנה), וזו נקודה מעניינת בפני עצמה – כאשר חברה שולטת בחברה אחרת, אז החברה לא צריכה לצרף את דוחותיה. כלומר, כאשר מעברות שלטה במטרנה, היא לא סיפקה בנפרד את הדוחות של מטרנה. אז נכון, רוב הפעילות של מעברות היתה תחת מטרנה, אבל ראשית זה לא היה הכל,   ושנית – באופן כללי – ייתכן מצב שחברות מחזיקות בחברות בנות ובפעילויות שלא ניתן לדעת מה הנתונים של כל פעילות, אל אם מתקבל מידע בנפרד. מנגד, כאשר החברה מחזיקה בהשפעה מהותית על החברה המוחזקת, היא מחויבת לספק את הדוחות של החברה המוחזקת, ואז המידע שמתקבל על המוחזקת הוא בעצם המקסימלי. נשמע קצת אבסורד – אחרי הכל, ניתן היה לצפות שעל חברות שנשלטות  יהיה מידע מפורט יותר מאשר חברות מוחזקות, אלא שבפועל, הגילוי של החברות המוחזקות הוא מקסימלי, בעוד שהחברות המאוחדות/ הנשלטות, לעיתים "נבלעות" בתוך הדוחות.

על כל פנים, הדוחות של מטרנה מתפרסמים מדי רבעון ומהדוחות האלו עולה כי למטרנה יתרת עודפים של 43 מיליון שקל – הסכום הזה בחלקו (49%) אמור להיות מועבר למעבורת – זה לא רווח, שכן בדוחות השוטפים , מעברות הכירה בחלקה במטרנה, זה תקבול בגין הרווחים של מטרנה – כלומר, זה יתבטא בתזרים.

עוד עולה מהדוחות כי מטרנה הרוויחה בתשעת החודשים הראשונים של 2016 כ-43.3 מיליון שקל, בדומה לתקופה המקבילה ב-2015. המכירות בתשעת החודשים הראשונים של 2016 היו 250 מיליון דולר, בדומה לתקופה המקבילה (ירידה של 1%).

הרווח של מטרנה הוא רווח ללא מס, פשוט כי בשותפות אין מס  – המס הוא על השותפים בשותפות ברגע שהם מקבלים את הרווחים, ומכאן שהרווח המעיין אמיתי אמור להיות נמוך יותר (בשיעור המס הרלבנטי שחל על השותפים).

קצב הרווחים של מטרנה בתשעת החודשים, מוביל לכך שהרווח בכל שנת 2016 צפוי להיות באזור הרווח בשנת 2015 – 63 מיליון שקל (לפני מיסים), והנתון הזה חשוב מאוד לצורך חישוב השווי של מטרנה ובהתאמה התשלום שתקבל מעברות על חלקה במטרנה. על פי הדיווח של מעברות – "מנגנון חישוב התמורה שנקבע בהסכמים הינו לפי שווי של מכפיל 16 על רווחי שותפות מטרנה לשנה שקדמה למועד המימוש על פי הדוחות הכספיים המבוקרים של שותפות מטרנה וזאת לאחר ביצוע התאמות לרווח הנ"ל בהתאם להוראות ההסכמים. על בסיס הערכת החברה בנוגע לדוחות הכספיים השנתיים של שותפות מטרנה לשנת 2016 והערכת ועמדת החברה בנוגע להתאמות שיש לבצע לרווחי השותפות על פי הוראות ההסכמים לצורך חישוב הרווח המתואם, מעריכה החברה שהתמורה שתקבל בגין מימוש האופציות ומכירת החזקותיה וזכויותיה הינה בטווח של 550 מיליון עד 600 מיליון שקל…".

מכפיל 16 על רווחי שנה קודמת (2016) עשוי לבטא שווי של 1 מיליארד (ואולי מעט יותר), כשמעבר לכך – יש את הקניין הרוחני שלא ברור אם התשלום בגינו הוא חלק מהחישוב הנ"ל, וכן יש התאמות נוספות על הרווח שלא ברור כיוונם – האם הם יגדילו או יקטינו את הרווח. בכל מקרה, מה שכן נראה ברור הוא שמטרנה כבר לא צומחת (בכל זאת – טבע ופריגו נכנסו לשוק הזה), ושהרווח שלה אחרי מס (מס שמשלמים השותפים) הוא באזור ה-45-50 מיליון שקל, וזאת הערכה מאוד גסה שלוקחת בחשבון תשלום מס מלא (25%), אבל מאוד סביר שמעברות זכאית להטבות מס והמס בפועל נמוך יותר (והרווח גבוה יותר).

אם נניח שהרווח המעי מייצג לצורך העסקה הוא באזור 60 מיליון שקל, אז הרי שלפי המנגנון של מכפיל 16 (ובהנחה שמדובר על מכפיל הרווח הרגיל ולא התפעולי) מטרנה שווה באזור ה-1 מיליארד שקל.

וכאן המקום להזכיר מה זה בעצם מכפיל רווח? מכפיל רווח מבטא שווי של חברה חלקי רווחיה. מדובר בחישוב גס של החזר השקעה – תוך כמה שנים סכום ההשקעה יחזור למשקיע. זה לא חד וחלק , יש כאן כמה הנחות חשובות (כמו חלוקת הרווחים באופן שוטף), אך בגדול מאוד – אם לדוגמה חברה נסחרת בשווי של 100 מיליון שקל ומרוויחה 20 מיליון שקל, אז המכפיל שלה הוא 5, והיא אמורה (בחישוב גס) להחזיר את ההשעה תוך 5 שנים.

ההשקעה בחברה  גישת מכפיל הרווח היא אחת מהגישות הבולטות להערכת חברות. למעשה, מכפיל הרווח  מבטא את הדרך הפופולארית ביורת להערכת חברות כאשר לרוב מעריכים את הרווח של החברה בשנה הבאה, מעריכים את המכפיל המייצג המתאים לה, ואז גוזרים את שווי החברה. בפועל קיים מכפיל רווח היסטורי שמבטא את השווי הנוכחי חלקי הרווח ב-12 החודשים האחרונים, ומכפיל רווח עתידי מייצג שמבטא את המכפיל שהאנליסטים והשוק חושבים שראוי לחברה המסוימת הזו. לרוב מכפילי הרווח הם ענפיים (תלויים בתחום העיסוק של החברה) וכן הם תלויים בצמיחה של החברה, ברמת הסיכון שלה ובפרמטרים ספציפיים של החברה.

מדד שכר הדירה עלה בינואר ב-0.2%; מדד מחירי הדיור ירד ב-0.5%

מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) עולה כי מדד שכר הדירה עלה בינואר ב-0.2% ומדד מחירי הדיור ירד ב-0.5%. מדד שירותי דיור בבעלות הדיירים ירד ב-0.8%.

שירותי דיור בבעלות הדיירים – במדד שירותי דיור בבעלות הדיירים בחודש ינואר 2017, נרשמה ירידה בהשוואה לחודש דצמבר 2016. ירידה זו מבטאת את השינויים במחירי שכר דירה שנקבעו בחוזים שנחתמו בחודשים דצמבר 2016 – ינואר 2017, לעומת חוזים שנחתמו בחודשים נובמבר 2016 – דצמבר 2016.

הלמ"ס מפרסמים אינדיקטורים נוספים בשוק הדיור שאינם נכללים במדד המחירים לצרכן, לרבות את מדד מחירי הדירות – מהשוואת העסקאות שבוצעו בחודשים נובמבר 2016 – דצמבר 2016, לעומת העסקאות שבוצעו בחודשים אוקטובר 2016 – נובמבר 2016, נמצא כי מחירי הדירות ירדו ב-1.2%. ירידה זו מבטאת את שינוי המחירים בניכוי שינויי האיכות בתמהיל ובסוג הדירות. הנתון אינו סופי מאחר שקיימות עסקאות נוספות שבוצעו בתקופה זו וטרם דווחו. מהשוואת העסקאות נובמבר 2016 – דצמבר 2016, לעומת נובמבר 2015 – דצמבר 2015, עלו המחירים ב-5.9%. מהשוואת העסקאות אוקטובר 2016 – נובמבר 2016, לעומת אוקטובר 2015 – נובמבר 2015, עלו המחירים ב-8.1%.

מחירים ממוצעים של דירות בבעלות –  המחיר הממוצע הכלל ארצי של עסקאות שבוצעו ברבעון הרביעי של שנת 2016, עמד על 1,489.6 אלפי ש"ח, בהשוואה למחיר העסקה הממוצעת ברבעון השלישי של שנת 2016 שעמד על 1466.9. עלייה זו, של 1.5%, יכולה לנבוע הן משינוי שחל ברמות המחיר והן משינוי באיכות הדירות שנמכרו ובגודלן.

יודגש שהמחירים הממוצעים של דירות בבעלות משקפים שינויים בנתונים רבעוניים לעומת מדד מחירי דירות שמבטא שינוי חודשי ומתחשב באיכות הדירות הנמכרות.

תחזוקת הדירה –  מדד מחירי תחזוקת הדירה עלה ב-1.2%. מדד מסים עירוניים עלה בחודש ינואר 2017 ב-1.4%. עלייה זאת מבטאת את ההפרש בין שיעור העלייה בפועל של תשלומי ארנונה למגורים בחודש ינואר 2017 לעומת ינואר 2016, לבין אומדן השינוי שחושב במשך תקופה זו.  עוד התייקרו: חשמל לצריכה ביתית (ב-3.5%), אבקות ונוזלי כביסה (ב-2.6%), נפט וסולר לחימום הדירה (ב-2.1%), צרכי משק בית אחרים, כגון: נרות, גפרורים ושקיות (ב-1.8%), חומרים לניקוי ורחיצת כלים (ב-1.6%), חומרי כביסה אחרים, כגון: מרכך כביסה וסבון כביסה (ב-1.3%), מוצרי חיטוי והדברה (ב-1.2%) ושירותים לבית ולגינה (באחוז אחד).

הוזלו במיוחד: חומרים לניקוי הבית (ב-3.6%), גז מרכזי (ב-1.6%) ושירותי צביעה וסיוד (ב-1.6%).

ריהוט וציוד לבית  – מדד מחירי ריהוט וציוד לבית ירד ב-0.3%.  הוזלו במיוחד: ספלים וכוסות (ב-3.7%), צלחות (ב-2.7%), כלי מיטה ומגבות (ב-2.6%), כלי עזר למטבח (ב-1.4%), ציוד אחר לתינוק, כגון: עגלה וסלקל (ב-1.3%), ארונות, מזנונים, כונניות, שידות וכדומה (ב-1.2%), חפצי קישוט לבית (ב-1.1%), מדיח כלים (באחוז אחד) וכלים שונים לניקיון ותחזוקת הבית (באחוז אחד).

התייקרו במיוחד: ריהוט לגן ולמרפסת (ב-3.6%), שולחנות, כסאות ופינות אוכל (ב-1.5%), ציוד חשמלי אחר לבית, כגון: שואב אבק ומגהץ (ב-1.3%) ומיטות ומזרנים (באחוז אחד).

על פי נתוני המגמה לתקופה שבין אוקטובר 2016 – ינואר 2017, קצב העלייה השנתי של מדד המחירים לצרכן הגיע ל-0.9%. קצב העלייה השנתי של מדד המחירים לצרכן ללא דיור ושל מדד המחירים לצרכן ללא ירקות ופירות וללא דיור הגיע ל-0.3%, כל אחד.

מזון (ללא ירקות ופירות)

מדד מחירי מזון עלה ב-0.5%.

 

התייקרו במיוחד: עופות (ב-4.9%), מוצרים לאפייה וקישוט העוגה (ב-4.4%), בירה שחורה (ב-3.4%), תה (ב-3.1%), תחליפי סוכר (ב-3.0%), בצק ומוצרי בצק קפואים (ב-2.3%), קפה (ב-2.0%), דגן ומוצרי דגן (ב-1.7%), עוגיות וביסקוויטים (ב-1.7%), לבן ויוגורט (ב-1.7%), קמח (ב-1.4%), שמנים (ב-1.4%), סלטים מוכנים (ב-1.4%), בשר בהמה אחר: כבש וחזיר (ב-1.2%), בשר בקר (ב-1.1%) ומלח (באחוז אחד).

 

הוזלו במיוחד: מיצי פירות טבעיים (ב-4.6%), ופלים (ב-2.8%), דגים מעובדים (ב-2.3%), חטיפים מלוחים (ב-2.1%), טחינה (ב-1.7%), לחמניות, בייגלים ובאגטים (ב-1.6%), חלב (ב-1.3%), גבינה (ב-1.3%), דבש (ב-1.2%), בשר משומר ומעובד (ב-1.1%), חמאה (ב-1.1%), אטריות, ספגטי וכדומה (ב-1.1%), מוצרי דגים מוכנים (ב-1.1%) וממתקים ושוקולד (באחוז אחד).

 

ירקות ופירות

מדד מחירי ירקות ופירות ירד ב-0.1%.

 

מדד מחירי ירקות טריים ירד ב-1.2%; לעומתו מדד מחירי פירות טריים עלה ב-2.7%. מדד מחירי פירות משומרים ויבשים ירד ב-1.8% ומדד מחירי ירקות קפואים, כבושים ומשומרים ירד ב-0.2%.

 

מבין הירקות הטריים הוזלו במיוחד: מלפפונים (ב-19.2%), גזר (ב-16.9%), כרובית (ב-10.2%), שומר (ב-9.0%), ברוקולי (ב-7.5%), ארטישוק (ב-6.8%), כרוב (ב-4.9%), נבטים (ב-4.1%), סלק (ב-2.7%), צנון וצנונית (ב-2.0%), קישואים (ב-1.8%) ושום (ב-1.5%).

 

התייקרו במיוחד: חצילים (ב-14.6%), דלעת ודלורית (ב-13.4%), שעועית טרייה (ב-12.4%), קלחי תירס (ב-10.9%), ירק עלים (ב-6.4%), ירקות לתיבול (ב-6.3%), פלפלים (ב-4.2%), תפוחי אדמה ובטטות (ב-2.0%), עגבניות (ב-1.8%) ובצל (ב-1.2%).

 

מבין הפירות הטריים התייקרו במיוחד: בננות (ב-14.4%), רימונים (ב-13.8%), אבוקדו (ב-5.3%), קיווי (ב-3.9%), תפוחי עץ (ב-2.4%), אפרסמון (ב-2.4%) ומלון (ב-1.6%).

 

הוזלו במיוחד: תפוזים (ב-6.4%), אשכוליות (ב-3.7%), לימונים (ב-2.9%) ופומלה (ב-2.7%).

 

מבין הירקות והפירות המעובדים הוזלו במיוחד: פירות יבשים (ב-6.0%), ירקות קפואים (ב-2.7%), אגוזים ופיסטוקים (ב-1.7%) ופירות משומרים (ב-1.5%).

 

התייקרו במיוחד: זיתים (ב-2.4%), רסק ושימורי עגבניות (ב-2.2%), בוטנים (ב-1.1%) ושקדים (באחוז אחד).

מדד תשומות בנייה המעודכן

מדד תשומות הבנייה בינואר 2017 נותר ללא שינוי.  בשנה שעברה (כל השנה) עלה המדד ב-1.5%.


מחשבון מדד תשומות הבנייה

כאן את השינויים במדד שכר הדירה

וכאן את השינויים במדד מחירי הדירות


מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים עומד על 109.0 נקודות (הבסיס: יולי 2011 = 100.0 נקודות). מדד מחירי תשומה במגורים ללא שכר עבודה ירד ב-0.2% בינואר 2017 והגיע לרמה של 103.4 נקודות לעומת 103.6 נקודות בחודש הקודם. ב-12 החודשים האחרונים (ינואר 2017 לעומת ינואר 2016) עלה מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים ב‑1.2% בשל העלייה במחירי שכר העבודה ב-2.4%. המדד ללא שכר עבודה עלה ב-0.3% בתקופה זו.

חומרים ומוצרים – בחודש ינואר 2017 נותר מדד מחירי חומרים ומוצרים ללא שינוי.מבין החומרים והמוצרים עלו  במיוחד מחירי מוצרי איטום (ב-4.4%), חצץ (ב-1.3%), מוצרי מתכת אחרים (ב-1.1%) ומחירי טיט (ב-1.0%). לעומת זאת ירדו מחירי מוליכים (ב-9.6%), עץ לבנייה (ב-2.7%) וברזים סוללות ואביזרים שונים (ב-1.0%).

 שכירת ציוד ורכב והוצאות כלליות – מדד מחירי שכירת ציוד ורכב ירד בחודש ינואר 2017 ב-1.2% בשל ירידה במחירי שכירת ציוד (ב-1.2%) ובמחירי שכירת רכב (ב-1.4%). מדד הוצאות כלליות נותר ללא שינוי.

 שכר עבודה – מדד מחירי שכר עבודה המשולם עבור המועסקים בענף עלה בחודש ינואר 2017 ב-0.2%.

הסיבה ההעיקרית שמדד תשומות הבנייה מאוד חשוב היא שהוא משמש להצמדת התשלומים לקבלנים. כלומר, מחיר הדירה מתייקר במקביל לעליית המדד.  ההתייקרות עשויה להיות משמעותית ולהגדיל את מחיר הדירה לצד גורמים נוספים שמייקרים את מחיר הדירה. כאן, תוכלו לקרוא  הסבר מפורט על מחיר הדירה האמיתי.  כך או אחרת, בשנים האחרונות כאמור עלה מדד תשומות הבנייה משמעותית יותר ממדד המחירים לצרכן ולכן רבים היו מעוניינים לגדר אותו, להקטין את החשיפה אליו, או להחליף את ההצמדה למדד המחירים לצרכן – וזה יכול להיות אפשרי. כחלק מהמשא ומתן עם הקבלן אתם יכולים לנסות ולדרוש הצמדה למדד המחירים לצרכן במקום למדד תשומות הבנייה – שימו לב זה לא בהכרח שמדד המחירים לצרכן עדיף לכם, בהחלט ייתכן מצב הפוך – שמדד המחירים לצרכן עולה על מדד תשומות הבנייה, למרות שזה לא היה כך בשנים האחרונות – מה שהיה לא בהכרח יימשך ולכן תדעו שבסופו של דבר זה סוג של הימור.

מחשבון מדד תשומות בנייה – מחשבון מדד תשומות הבנייה

 ומחשבון מדד המחירים לצרכן –

מחשבון מדד המחירים לצרכן

אז מתי כדאי לשלם לקבלן?

שאלה חשובה שאיתה מתמודדים רוכשי הדירות היא מתי לשלם לקבלן – האם לחכות עד כמה שניתן או להקדים תשלומים? ובכן, תשלום מהיר ימנע את ההצמדות למדד תשומות בנייה, כלומר יחסוך את ההצמדות, אך מצד שני תשלום מהיר משמעותו בשביל רוב רוכשי הדירות – לקיחת משכנתא בשלב מוקדם וערכה עולה בהתאם לריבית – השאלה הכלכלית היא מה יותר גבוה – מדד תשומות הבנייה או הריבית על המשכנתא?  וגם כאן, אלו הערכות ומה שהיה לא בטוח שיהיה. כאן, תמצאו את ריבית המשכנתא המעודכנת, וכאן, את מדד תשומות הבנייה וכן תחזיות לגבי מדד זה.

מדריכים נוספים:

רכישת דירה מקבלן – כל מה שצריך לדעת

למדריך מס רכישה

מחשבון מס רכישה

מדד תשומות הבנייה למגורים צפוי לעלות ב-0.4% בשלשות החודשים הקרובים (מדדים לדצמבר, ינואר, פברואר) – כך מעריכים כלכלני קבוצת הפיננסים הראל.  עוד מעריכים בהראל כי מדד המחירים לצרכן בתקופה זו יירד ב-0.5% ומנגד המדדים הקשורים לשוק הדיור ימשיכו להיות מעל מדד המחירים – מדד מחירי דירות בבעלות דיירים יעלה בשלושת החודשים הקרובים ב-0.6%, וסעיף הדיור במדד המחירים  לצרכן (בעיקר מחירי השכירויות) יהיה בתקופה זו ללא שינוי.

מדד תשומות הבנייה בחודש שעבר – בדצמבר 2016 נותר ללא שינוי.  בשנת 2016 כולה עלה מדד תשומות הבנייה ב-1.5%.


מחשבון מדד תשומות הבנייה

כאן את השינויים במדד שכר הדירה

וכאן את השינויים במדד מחירי הדירות


מדד תשומות הבנייה הפך בשנים האחרונות לאחד המדדים החשבוים ביותר שמפרסמת הלמ"ס (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה). הסיבה פשוטה – מדד תשומות הבנייה למגורים מהווה את בסיס ההצמדה של הכספים לקבלן – כלומר, מחיר הדירה מתייקר במקביל לעליית המדד.  ההתייקרות עשויה להיות משמעותית ולהגדיל את מחיר הדירה לצד גורמים נוספים שמייקרים את מחיר הדירה. כאן, תוכלו לקרוא  הסבר מפורט על מחיר הדירה האמיתי.  כך או אחרת, בשנים האחרונות כאמור עלה מדד תשומות הבנייה משמעותית יותר ממדד המחירים לצרכן ולכן רבים היו מעוניינים לגדר אותו, להקטין את החשיפה אליו, או להחליף את ההצמדה למדד המחירים לצרכן – וזה יכול להיות אפשרי. כחלק מהמשא ומתן עם הקבלן אתם יכולים לנסות ולדרוש הצמדה למדד המחירים לצרכן במקום למדד תשומות הבנייה – שימו לב זה לא בהכרח שמדד המחירים לצרכן עדיף לכם, בהחלט ייתכן מצב הפוך – שמדד המחירים לצרכן עולה על מדד תשומות הבנייה, למרות שזה לא היה כך בשנים האחרונות – מה שהיה לא בהכרח יימשך ולכן תדעו שבסופו של דבר זה סוג של הימור.

מחשבון מדד תשומות בנייה – מחשבון מדד תשומות הבנייה

 ומחשבון מדד המחירים לצרכן –

מחשבון מדד המחירים לצרכן

אז מתי כדאי לשלם לקבלן?

שאלה חשובה שאיתה מתמודדים רוכשי הדירות היא מתי לשלם לקבלן – האם לחכות עד כמה שניתן או להקדים תשלומים? ובכן, תשלום מהיר ימנע את ההצמדות למדד תשומות בנייה, כלומר יחסוך את ההצמדות, אך מצד שני תשלום מהיר משמעותו בשביל רוב רוכשי הדירות – לקיחת משכנתא בשלב מוקדם וערכה עולה בהתאם לריבית – השאלה הכלכלית היא מה יותר גבוה – מדד תשומות הבנייה או הריבית על המשכנתא?  וגם כאן, אלו הערכות ומה שהיה לא בטוח שיהיה. כאן, תמצאו את ריבית המשכנתא המעודכנת, וכאן, את מדד תשומות הבנייה וכן תחזיות לגבי מדד זה.

מדריכים נוספים:

רכישת דירה מקבלן – כל מה שצריך לדעת

למדריך מס רכישה

מחשבון מס רכישה

מחיר למשתכן – הנחה ממוצעת של 290 אלף שקל; 21%!

מניתוח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת עולה כי ההנחה הממוצעת לדירה בתוכנית מחיר למשתכן לעומת מחיר השוק של דירות דומות עומדת על 290 אלף שקל – מדובר על הנחה של כ-21% לעומת מחיר השוק – הנחה נאה, לכל הדעות.

ההנחה הכספית גדולה יותר ביישובים במרכז וקטנה יותר ביישובים רחוקים מהמרכז. את הניתוח ערך הכלכלן איתמר מילרד ובמסגרתו נבחנו 77 פרויקטים של מחיר למשתכן ברחבי הארץ. הפרויקטים האלו נמצאים בשלבים שונים, ובבדיקה נמצא כי אובדן ההכנסות משיווק הקרקע במסגרת התוכנית עשוי להגיע בשנים הקרובות לכ-6 מיליארד שקל (לתקופה של שלוש וחצי שנים).  בשנת 2015 (בה החלה התוכנית) עמד אובדן ההכנסות משיווק הקרקע על 350 מיליון שקל, בשנת 2016 על כ­1.3 מיליארד שקל ובשנים 2018­2017 מעריך מילרד כי הסכום יעמוד על 2.1 מיליארד בשנה (לפחות).

בבדיקה עלה כי על כל עלייה של 100 אלף שקל במחיר השוק של הדירה (מחיר ממוצע בפרויקט) ההנחה גדלה ב­4.25 אלף שקל. עם זאת, כשבוחנים את אותם הנתונים על פי שיעור ההנחה באחוזים נראה שאין הבדל משמעותי בין מרכז ופריפריה.

מחיר למשתכן – קבלת משכנתא

מחיר למשתכן – כל מה שצריך לדעת