הבנקים למשכנתאות חוזים כי 2020 צפויה לשבור את שיא המשכנתאות. השיא יישבר הן בהיקפי העסקאות והן במחירים – הסיבה: פרויקט מחיר למשתכן והתעוררות בשוק החופשי.
לפי ניתוחי הבנקים, ביצועי המשכנתאות בשנת 2019 גדלו ב-14% לעומת 2018 והם הסתכמו ב-68 מיליארד שקל. השיא הקודם של משכנתאות היה בשנת 2015, עם גידול של 4.6%. עם זאת, ב-2019 מספר העסקאות היה קטן בכ-10%. כלומר גובה המשכנתאות שנלקחו בשנה זו היה גבוה יותר, בממוצע.
כמות גדולה של עסקאות מחיר למשתכן שנחתמו הזניקה את ביצועי המשכנתאות. ממרץ 2019, סך העסקאות במסגרת דירה במחיר מופחת (מחיר למשתכן ומעט דירות שנמכרו במסגרת תוכנית מחיר מטרה) היוו כ-17% מסך העסקאות, ו-12% מסך הסכום (כ-7 מיליארד שקל) שניתן באשראי לדיור. לצד המחיר למתשכן משפיעה גם הריבית הנמוכה. וגם סופה של מחיר למשתכן משפיע, משום שהרבה לא רצים לשבת על הגדר ורצים לקנות, בעיקר זוגות צעירים. גם היעדר הקמת הממשלה השלכות, מפני שברור לקונים שבקרוב גם לא יהיו תוכניות חלופיות.
עוד עולה מניתוח של האוצר שקצב רכישת הדירות של משפרי הדיור בשנה שעברה הגיע לממוצע חודשי של כ-3,400 דירות, לעומת קצב של 3,000 דירות בחודש ב-2018, ו-3,100 דירות ב-2017. כלומר יש גידול של 10% ויותר ברכישת דירות של פלח זה של הרוכשים, ואולם הפלח הזה, שהוא אחד מהמנועים הגדולים של השוק, עדיין לא מגיע למספרים שמאפיינים אותו בדרך כלל, שעומדים על 3,500 דירות בחודש ומעלה.
בדצמבר 2019 נקבע שיא חודשי של משכנתאות, של למעלה מ-10,000 משכנתאות, מהן 1,434 לצורכי רכישת דירות להשקעה. זהו המספר הגבוה ביותר מאז דצמבר 2014. לבנקאים אין הסבר נקודתי לגבי חזרת המשקיעים בדצמבר, אבל יש להם הערכות קצת שונות בנוגע להתנהלות המשקיעים. הסיבה כנראה כי אין להם אלטרנטיבות טובות יותר.
כמו כן המחלקות הכלכליות של הבנקים סבורות ש-2020 תהיה שנה עם נפח עסקאות גדול יותר מאשר ב-2019, וכנראה שגם תלווה בעליות מחירים.
לפי הודעת משרד הבריאות, הפיצוי יינתן כנגד אישור שיציג העובד על המועד שבו עזב את סין: "אין לפנות לרופא המשפחה לקבלת אישור מחלה בגין ההיעדרות"
אזרחים ישראלים ששבו מסין ונאלצים להיעדר מעבודתם במהלך 14 ימי הבידוד, מחשש להדבקה בנגיף הקורונה, יקבלו פיצוי מלא מהמדינה – כך הודיע אמש משרד הבריאות – לאחר שראש הממשלה הסכים לדרישה זו.
הסכמתו העקרונית של ראש הממשלה בנימין נתניהו לבקשה, נמסרה בישיבה שנערכה בינו לבין בכירי המשרד. הפיצוי יינתן לעובדים באמצעות ימי מחלה שיתווספו לכל עובד, ואלה לא ינוכו מהמכסה הרגילה של ימי המחלה שלהם. לפי הנחיות המשרד, "היעדרות מהעבודה בתקופת הדגירה תיחשב כהיעדרות בשל מחלה, בכפוף להצגת אישור על מועד עזיבת סין". ממשרד הבריאות הוסיפו כי: "אין לפנות לרופאי המשפחה לקבלת אישור מחלה בגין ההיעדרות".
יש לציין כי משרד הבריאות הגדיר כמה צעדים שנועדו למנוע את התפשטות האפשרית של הנגיף בישראל. כצעד ראשון, נסגרה הכניסה לאזרחים סינים לארץ, וכל הטיסות מהמדינה ואליה בוטלו. כמו כן, כל אזרח ישראלי ששב מסין מחויב לשהות בבידוד בביתו למשך 14 יום מרגע הגעתו.
במשרד הבריאות מזהירים: מי שלא יישאר בבידוד ובכך יפר את החלטת המשרד בנושא, ייחשב כעובר עבירה פלילית שעונשה עד שש שנות מאסר. בנוסף לכך, היה והנשא הדביק אזרח אחר וגרם לו נזק, רשאי האחרון לתבוע אותו בתביעת נזיקין אזרחית, שיכולה להסתיים בקנס גבוה.
אתמול הודיע משרד הבריאות כי ימנה פקחים שתפקידם לוודא כי הישראלים המחויבים בבידוד בביתם, אכן יעשו זאת. עוד נודע כי בכוונת המשרד לבחון אפשרות שלפיה תושבים סינים שאמונים על פרויקטים בתחום התשתיות או בתחומים אחרים בעלי חשיבות למשק, יוכלו להיכנס לגבולות ישראל ולהישאר בה – על מנת לקדם את המיזמים ולמנוע פגיעה במשק – וזאת בתנאי שישהו בבידוד למשך 14 יום, כמו הישראלים שמגיעים מהמדינה שבה משתולל הנגיף.
יצוין כי הוראה זו נוגעת אך ורק לתושבי סין בתפקידים בכירים, אשר נוכחותם בארץ הכרחית לקידום הפרויקטים שבהם הם קשורים.
ב-2019 אושפזו 1,004 רוכבים על כלים חשמליים והולכי רגל, מהם 697 רוכבי אופניים חשמליים, 247 רוכבי קורקינטים חשמליים, ו-60 הולכי רגל. ב-2018 לשם השוואה, אושפזו 935 איש וב-2017 אושפזו 651 בני אדם.
מדובר בזינוק של 230% במספר המאושפזים עקב תאונות עם קורקינטים חשמליים בישראל. הנתונים מדו"ח של מכון גרטנר, המרכז הלאומי לטראומה ורפואה דחופה של משרד הבריאות. בנוסף נפטרו שישה בני אדם שאושפזו אחרי תאונות עם הכלים החשמליים, מה שמביא את מניין ההרוגים ל-23 מאז 2013.
פרופ' קובי פלג, ראש המרכז, וד"ר מורן בודס סגנו, עורכי הדוח, מציינים כי במהלך השנה החולפת, גדל כמעט פי שלושה מספר הפצועים בתאונות כאלה שסבלו מפגיעת ראש, ופי חמישה של הפצועים עם פגיעת ראש קשה. למרות הרגולציה המצריכה קסדה ולמרות שעוזרת משמעותית בהפחתת תאונות, רוב הרוכבים עדיין לא חובשים קסדה.
כמו כן, עשרות ילדים מתחת לגיל 16 אושפזו בשנת 2019 כתוצאה מתאונות עם אופניים או קורקינטים חשמליים, למרות שרכיבה בגיל זה איננה חוקית ואף חלק מהחברות המשכירות מצהירות שהרכיבה היא מעל גיל 18 בלבד. 15% מהפצועים שאושפזו בשנה החולפת הוגדרו כפצועים קשה ואנוש.
גם הולכי הרגל נפגעים מהרוכבים: ב-2019 נרשמה עלייה בשיעור 50% במספר הפצועים מעל גיל 60 המאושפזים עקב תאונה עם הכלים החשמליים. עם זאת במספר הולכי הרגל הפצועים נרשמה ירידה קלה, של 12%.
הרוכבים נפגעים גם מכך שאין שביל אופניים מסודר, חלה עלייה גדולה במספר הפצועים הקשים בתאונות בין כלי רכב דו-גלגליים חשמליים לבין כלי רכב מאז החלה האכיפה נגד הרוכבים על מדרכות.
רבע מכלל המאושפזים מתאונות אופניים וקורקינטים חשמליים בישראל בשנת 2019, 245 איש, נפצעו בתל אביב לבדה. באשקלון אושפזו 59 פצועים, בירושלים 50, בבת ים ובעכו 17 בכל אחת, ובחדרה 15. בת"א מדובר על גידול של פי 2.5 בתוך שלוש שנים, לעומת פי 5 באשקלון ופי 3.5 בעכו.
אפל פיי היא אמצעי התשלום הענק האחרון מהמערב שלא נידון בישראל, לאחר שגוגל וסמסונג הכריזו שאנמצעי התשלום שלהם יהיו בישראל, סמסונג פיי וגוגל פיי. לאחרוה נראים נציגים של אפל בפגישות עם בנקים וחברות כרטיסי אשראי. המטרה ברורה: לגבש הסכמים לתחילת הפעילות של אפל פיי בישראל. אלא שאצל אפל כמו אצל אפל המחיר תמיד גהוה: החברה דורשת עמלות גבוהות לשוק שצפויות להניב לה מיליוני שקלים בשנה.
כניסת אפל פיי וגוגל פיי אפשרית משום שמתחילת נובמבר הקרוב, בהתאם להחלטת בנק ישראל, חלק גדול מבתי העסק בישראל ישתמשו בתקן EMV, שיאפשר ביצוע תשלום באמצעות המכשיר הנייד, מה שאמור לשפר ולייעל את חוויית התשלום, תוך שמירה על אבטחה ברמה גבוהה, בכל סמארטפון .רמת האבטחה חשובה לאור המקרים האחרונים שנחשפו בפריצה לפייבוקס, אפליקציית התשלום של דיסקונט.
המכשירים של אפל אינם מאפשרים העברת תשלום דרך ה־NFC באופן מלא לאפליקציות אחרות, אלא דרך אפליקציית אפל פיי. גוף פיננסי שרוצה לאפשר ללקוחותיו תשלום דרך הטלפון הנייד של אפל, חייב לעבור דרך אפל פיי. לכן על הגוף הפיננסי לחתום עם אפל פיי על הסכם שמאפשר את רישום כרטיס האשראי באפליקציה, זאת בניגוד למכשירי אנדרואיד המאפשרים לכל אפליקציה לשמש אמצעי תשלום.
העמלה שדורשת אפל היא כ־0.15%–0.25% מכל עסקה שתתבצע באמצעות אפל פיי. זה 25%-30% מההכנסות של מנפיק כרטיס האשראי מהעסקה (בנק או חברת כרטיסי אשראי). כך על כל עסקה בסך 100 שקל תקבל 20 אג', בעוד אפל שולטת ב-15% משוק הסמארטפונים והסכום המצטבר של עסקאות אשראי בישראל הוא מעל 300 מיליארד שקל. אם כרטיסי אשראי ימשיכו לצמוח, אפל תוכל להכניס לכיסה יותר מ-100 מיליון שקל.
הדבר מעצבן את הבנקים בישראל משום שבארצות הברית הדרישה מהבנקים הגדולים היא לעמלה שולית של 0.1%. נזכיר כי כיום הבנקים לא משלמים דבר על אפליקציות התשלומים שלהם למעט הוצאות פיתח אך גם לא מכניסים למעט עמלות שוליות בחשבון המקבל.
העמלה הגבוהה של אפל מובלטת עוד יותר לאחר הדיבורים על כניסתה של גוגל פיי, שלא מרוויחה ממעמלות אלא ממידע על המשתמשים וממודעות. גוגל כבר הייתה אמורה להיכנס לישראל, אך העיכוב של כניסת תקן EMV עיכב גם אותה.
עוד פעילות של אמזון לטובת הקהל הישראלי: החברה תאפשר להחזיר משלוחים חינם. כחלק משיתוף פעולה של ענקית הקמעונאות המקוונת עם חברת DHL, תציע אמזון לרוכשים הישראלים שירות החזרות חינמי ופשוט.
אמזון צפויה לספק לקונים מדבקת החזרות שעליה ישלמו מראש. כך, מי שירצה להחזיר מוצר יוכל להגיע איתו לחנויות הנוחות בתחנות מנטה (שבהן מופעלת תחנת שירות של DHL), או להזמין שליח חינם, ולא לשלוח בדואר את המוצר על חשבון הלקוח.
מטרת הצעד לעודד יותר קנייה דרך האינטרנט. אמזון לא תגבה דמי ביטול, ותבצע החזר כספי על הקנייה, יש לציין שההחזרים רלוונטים רק למוצרים שאותם מוכרת אמזון, ולא למוכר שמשתמש בפלטפורמה של אמזון – במקרה זה מדיניות ההחזרים נקבעת על ידיו.
כדי להחזיר את המוצר, צריך להיכנס תחילה לאתר או לאפליקציה של אמזון ולבחור את המוצר שאותו אתם מעוניינים להחזיר. אחרי שציינתם את סיבת ההחזרה וקיבלתם אישור מאמזון, תוכלו לבחור האם אתם מעדיפים להחזיר את החבילה בסניף DHL או באמצעות שליח – כששתי האופציות הן חינמיות. ברגע שתבחרו בשליח, תקבלו מאמזון שטר מטען (Way Bill) שמכסה את עלות השילוח ותתבקשו לתאם מועד איסוף מהבית שלכם, או כל מקום אחר.
בישראל עדיין הרבה עסקים חוששים ממדיניות החזרה מקלה מתוך חשש שהצרכן יפגע בהם וייצאו פראיירים. אבל הענקית אמזון יודעת מה שהרבה עסקים ישראלים מתקשים להפנים. הצרכן הישראלי כמו בשאר העולם לא מחזיר אם המוצר טוב וטוב. כשצרכן מקבל שירות טוב, הוא מבטא זאת בצריכה שלו.
תמורה ראויה לפרויקט פינוי-בינוי היא תוספת של 12 מ"ר ומרפסת. כך לפי מסמך שגיבשה רשות ההתחדשות העירונית. ההחלטה של העדכון נבעה מהחלטה של רשויות מקומיות להגביל את הגדלת השטח ועדכון הטיוטה המגבילה את התוספת ל-25 מ"ר.
בעקבות זאת, פרסמה הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית מסמך עמדה לפיו: "עניינו של מסמך זה הוא תחשיב התמורות המתבצע במסגרת הליך התכנון במטרה לקבוע היקף זכויות בנייה שיאפשר מימוש התכנית. התמורות בפועל יעוגנו בהסכם בין בעלי הדירות ליזם, וככל שניתן לצופף את הפרויקט באופן משמעותי, תוך שמירה על איכות תכנונית ראויה, כך שהרווחיות ליזם הינה מעבר למינימום הקבוע בתקן 21, מצופה שהתמורות בפועל לבעלי הדירות יהיו גדולות יותר ("חלוקת העושר")".
לפי המסמך "תמורה זו משקפת תוספת של חדר ומרפסת, המהווה שיפור משמעותי באיכות החיים ובערך הנכס, בנוסף לשדרוג הנובע מעצם קבלת דירה חדשה, ממוגנת, מחוזקת, עם חניה, ועל פי רוב גם מחסן", לפי הרשות, "עם זאת, במקרים בהם הדירות הקיימות קטנות במיוחד (עד 52 מ"ר) ותוספת של 12 מ"ר בלבד תביא לדירה קטנה במצב הסופי מוצע להגדיל את התוספת עד 25 מ"ר לדירת תמורה בגודל מינימלי של 65 מ"ר".
בנכסים מסחריים המצב קצת שונה "ככלל, יש לקבוע תמורה ראויה, שתשקף את שווי הנכס המסחרי, תוך שאיפה ליצור איזון ושוויון בגובה התמורות היחסי מול בעלי הדירות".
יחד עם זאת מבהירים ברשות כי מדיניות זו לא תחול על תכניות שנדונו בוועדה המקומית במהלך שלוש השנים האחרונות ואושרו בהתבסס על תמורות שונת.
אלי אביסרור, מנכ"ל חברת אביסרור משה ובניו, יו"ר ארגון קבלני הנגב ובאר שבע ומ"מ נשיא התאחדות בוני הארץ, טוען כי: "הליך של פינוי בינוי, הוא הליך ארוך, מייגע ומסורבל, במיוחד המו"מ עם הדיירים. מסמך המדיניות של הרשות להתחדשות עירונית, שמורה על הקטנת התמורה לדיירים, יאט משמעותית את קצב העיסקאות בתוכניות פינוי בינוי. אם מדברים על כך, שבעתיד 25% מהבניה החדשה תהיה במסגרת התחדשות עירונית, אין לי ספק שאם התמורה תקטן, מס' יחידות הדיור שיבנו בפינוי פינוי תפחת דרמטית. 12 מ"ר זאת תמורה לא מפתה והדיירים, לא יסכימו לה, זה יוריד את המוטיבציה של הדיירים ויחליש את היקף העיסקאות".
ננה חן, מנכ"לית ראדקו התחדשות עירונית מקבוצת רפאלי: "אנחנו עדים כל העת לשינויים במדיניות בתוכניות פינוי בינוי. הטלטלות הללו מכניסות את הדיירים והיזמים לחוסר ודאות מתמשך, אמנם המסמך הנוכחי של הרשות הארצית להתחדשות עירונית מנסה לייצר ודאות אך אסור לשכוח את הפרויקטים שכבר חתומים. יש לייצר תקופת מעבר, שלא תפגע בהתחייבויות שלנו היזמים מול הדיירים . ההמלצה שלי לדיירים היא חד משמעית, תתקדמו לחתימת חוזים כמה שיותר מהר, משום שמעבר להחלטה של הרשות להתחדשות עירונית, הרשויות כבר מדברות בחדרי חדרים על הצעד הבא – לא לאפשר תמורות כלל למעט מתן מרפסות".
בעל היחידה הרשומה בטאבו ציפה לקבל עבורה תמורה זהה לזו שקיבלו בעלי דירות אחרים בפרויקט – אך המפקחת קבעה כי לא ניתן להשוות בין דירת מגורים שלה היתר הבנייה, לבין יחידה המשמשת כדירה ללא היתר כדין
בעל יחידת דיור בפרויקט הריסה ובנייה בחיפה – המשמשת בפועל כדירת מגורים בניגוד לתנאי היתר הבנייה, אך רשומה בטאבו כדירה – סבר כי בהתאם לעקרון השוויון הוא זכאי לקבל את אותה תמורה שבעלי הדירות האחרים עתידים לקבל.
בהתאם לאותו עקרון השוויון, קבעה המפקחת כי לא ניתן להשוות בין דירת מגורים שנבנתה בהיתר לבין יחידה המשמשת כדירת מגורים ללא היתר כדין, ולכן לא יהיה הבעלים זכאי לתמורה שווה.
התיק התקדימי והמורכב שבו דנה המפקחת על המקרקעין בחיפה, עסק במבנה ברח' ליטניס 1 שבחיפה, שחמישה מתוך שישה בעלי דירות בו חתמו על הסכם תמ"א 38/2 עם חברת י.ע. ביליה יזמות. על פי ההסכם, חמש דירות הבעלים יקבלו דירה חדשה הכוללת ממ"ד, מרפסת שמש, מחסן וחניה.
תת חלקה 1 רשומה אמנם כדירה בטאבו בשטח של 17.06 מ"ר. אולם ליחידה זו אין היתר בנייה כדירת מגורים, והיא נועדה לשמש במרתף הבניין כחדר הסקה ומכבסה כחלק מהרכוש המשותף.
היזם סבר כי ליחידת המרתף הזו אין זכויות מכוח תמ"א 38, הניתנות אך ורק לדירות מגורים על פי היתר הבנייה בפועל, ולכן הציע לבעלים של יחידת המרתף חלופות שונות, בהן רכישה של שטח נוסף מהיזם אשר תקנה לו דירה בשטח המינימלי המותר על פי החוק. הנתבע דחה את כל ההצעות שהוצעו לו ועמד על כך שיקבל את דירת מגורים בתוספת שיתר בעלי הדירות קיבלו ובצירוף מחסן וחניה.
בעלי הדירות האחרות עתרו לביטול רישום יחידת המרתף בלשכת רישום המקרקעין, בטענה שהיא הוצאה מהרכוש המשותף ודינה להיות חלק מהרכוש המשותף. כמו כן דרשו בעלי הדירות מבית המשפט לאכוף את הסכם התמ"א על הדייר הסרבן, בהתאם להוראות סעיף 5א לחוק המקרקעין -חיזוק מפני רעידות אדמה.
המפקחת שדנה בתיק דחתה את דרישת התובעים לביטול הבעלות על יחידת המרתף, בטענה שלא הובאו בפניה הוכחות לכך שרישום היחידה נעשה שלא כדין. אך עם זאת, קבעה כי דין יחידת המרתף שונה מדין דירות מגורים, משום שאינה "תורמת" זכויות בנייה מכוח תמ"א 38, ומכיוון שכך, אין לייחס לה דין שווה לדירת מגורים, ומתן תמורה שונה ליחידת המרתף אינה מהווה הפרה של עקרון השוויון שיש לשמור בעסקת תמ"א 38.
איך חושבה התמורה?
המפקחת קבעה כי חישוב התמורה שמגיעה לבעל דירת המרתף ייעשה בהתאם לחלקה בזכויות הנגזרות מכוח התב"ע לפי חלקה היחסי של היחידה (2/26) ברכוש המשותף. כפועל יוצא, היא קבעה שיחידת המרתף זכאית לתוספת של 3.5-2.3 מ"ר. כמו כן הוסיפה המפקחת כי יש לפצות את היחידה גם בגין אי הצמדת מחסן וחניה, ובסך הכול יש להוסיף לה 8 מ"ר. היא קבעה כי היחידה תירשם בבניין החדש כדירה, אך שימושה בהיתר יהיה כמחסן אשר יהווה חלק מהרכוש המשותף.
בכך נשמר המצב הקיים אך המעוות, שבו הרישום בלשכת רישום המקרקעין עומד בסטייה מוחלטת לתנאי היתר הבנייה. בסיכומו של דבר הגיעה המפקחת לתוצאה האופטימלית, שתאפשר את ביצוע הפרויקט, ולו במחיר של הנצחת הכשלים הקיימים בהבדלים בין הפן התכנוני לקנייני.
דירות ומשרדים רבים מצוידים בשטיחים מקיר לקיר, על מנת להקל את התחזוקה ולשוות לחלל מראה חמים וביתי יותר. אך כמו בכל תחום, לצד היתרונות הרבים יש גם חסרונות. אם גם אתם שוקלים להלביש את הרצפה שלכם מקיר לקיר, המדריך שלפניכם יעזור לכם לגבש החלטה
שטיחים מקיר לקיר הם פתרון נפוץ כבר שנים רבות במשרדים, ארגונים ומוסדות, בגלל האווירה הביתית והחמימה ובשל התכונות האקוסטיות שלהם – אך כמו כל תופעה עיצובית, מדובר בעניין של אופנה וכמובן גם בהעדפה אישית.
אז איך תחליטו אם זהו המשטח המתאים לכם? ראשית כדאי שתראו כאן על המשמעות של התקנת שטיחים, היתרונות והחסרונות – ואז, בדקו את המחירים כדי להעריך אם הדבר מתאים גם לחשבון הבנק שלכם.
מהו שטיח מקיר לקיר?
שטיח מקיר לקיר הוא, בפשטות, שטיח שמכסה באופן קבוע את כל (או רוב) רצפת החדר, הדירה או המשרד.
בניגוד לשטיח רגיל, אי אפשר להזיז אותו ממקום למקום – נניח, כדי לנקות תחתיו – משום שהוא מודבק ו/או מקובע לרצפה במסגרת מתכת או אמצעי אחר.
היתרונות: בידוד, בטיחות, ותחזוקה נוחה
הסוף לספונג'ה: אם עד היום ניקיתם את ביתכם במגב, סמרטוט ודלי מים, מעכשיו כל שתצטרכו לעשות הוא להעביר שואב אבק בקלות ומהירות.
אסתטיקה: שטיח מקיר לקיר מעניק לביתכם מראה דקורטיבי ומרשים, המשרה אווירה נינוחה ורגועה. ריבויי העיצובים והסגנונות מאפשר לכל אדם למצוא את השטיח המתאים לטעמו האישי.
בידוד קור: עם שטיחים מקיר לקיר, גם כשבחוץ סוערת סופה הבית שלכם יישאר חם ונעים. שטיח על כל רצפות הבית מבודד את הקור באופן מוחלט.
בידוד אקוסטי: השטיחים שתתקינו בביתכם יספגו את כל הרעש שמקימים ילדיכם. גם אם אלה יקפצו בחדרם, הרעש לא יעיר אתכם משנת הצהריים, כי השטיח יספוג אותו. עוד סופגים השטיחים את הרעשים המגיעים מהחוץ.
סביבה בטוחה: כשהרצפה כולה מרופדת בשטיח, חדרי ילדים הופכים למרחב בטוח יותר לתינוקות זוחלים ולילדים משתוללים. גם אם הם ייפלו, לא צפוי להם כל נזק, משום שהנפילה על שטיח תרכך את עוצמת המכה.
חסרונות: מחיר גבוה, אלרגיות וכתמים עקשנים
בכל דבר שיש בו יתרונות ישנם גם חסרונות, כך גם לגבי שטיחים.
ניקיון: שטיחים מקיר לקיר נוטים לצבור לכלוך ואבק, וכאשר נשפכים עליהם נוזלים אי אפשר לנקות אותם בקלות כמו שמנקים נוזל שנשפך על רצפה.
מחיר: עלות השטיחים והתקנתם אינה זולה, אך ניתן להתאים מחיר לכל לקוח בהתאם לצרכיו. אין ספק כי דברים טובים ומשובחים עולים כסף ולעיתים שווה להשקיע את המחיר המבוקש, אם מדובר בדירת קבע למשל.
בלאי והתיישנות: לאורך זמן השטיח מתבלה, נשחק ונקרע ומכער את הבית או המשרד, אלא אם מקפידים על תחזוקה שלו ומחליפים חלקים ממנו בעת הצורך.
התחייבות לטווח ארוך: את השטיחים שתתקינו בביתכם לא ניתן להסיר בימי הקיץ, משום שהשטיח מקובע לרצפה. על כן אם אין אתם בטוחים שאתם מעוניינים בשטיח זה, חשבו טוב לפני שאתם מזמינים התקנה.
ניקיון ותחזוקה
שטיח מקיר לקיר הוא בבסיסו פשוט לניקוי (בעיקר בהשוואה למשימות ניקוי שטיחים אחרות), במיוחד אם מקפידים לנקות בקביעות – לשאוב אבק מספר פעמים בשבוע ולבצע ניקוי "רטוב" פעמיים או יותר בשנה.
הניקוי הרטוב כולל הזרקת קצף, קרצוף ויניקה, באמצעות ציוד ייעודי. לפעמים נדרש טיפול מיוחד בכתמים קשים באמצעות תכשירים מיוחדים.
בסיום הניקוי מבצעים לרוב היפרגנציה, ציפוי בחומר מיוחד שמטרתו להגן על סיבי השטיח בעתיד.
שטיחים במקום העבודה
מאחר שתנאי הניקיון במקום העבודה אינם תמיד ברמה של תחזוקה ביתית, ישנן לקחת בחשבון שהצטברות אבק בשטיח מקיר לקיר עשויה לפגוע בבריאותם של עובדים שסובלים מאלרגיה.
ככלל, מערכות האוורור במשרדים משפיעות יותר, אבל שטיח שלא שואבים אותו בתדירות מספקת נוטה לאגור אבק ומשמש כר רבייה מצויין לקרדית האבק.
מעבר לזה, בחירת השטיחים למשרד צריכה להיעשות לא רק בעזרתו של מוכר שטיחים, אלא בהתייעצות עם מעצב פנים שיביא בחשבון גם גורמים אנושיים כאלה. זאת מכיוון ששטיחים במקום העבודה יכולים ליצור אווירה חמימה וביתית, ולהבדיל, להשרות אווירה מנוכרת, אפורה ומדכאת.
כמה זה יעלה לכם?
העלויות הממוצעות לפרישה של שטיחים מקיר הן בטווח של 60 עד 180 ש"ח למ"ר, בהתאם לסוג השטיח, לשטחו ולמותג.
עלות השטיח עצמו היא המרכיב העיקרי בתמחור (85-65 אחוז), והיא תלויה בכמה גורמים, בהם איכות השטיח והחומרים שמהם הוא מיוצר.
עם החומרים המשמשים לאריגת שטיחים נמנים כותנה, צמר, קנבס, ניילון ועוד – לכל אחד מהם תכונות שונות ומחיר שונה.
גם צפיפות הלולאות בשטיח היא פרמטר בעל חשיבות. צפיפות גבוהה יותר משמעותה שטיח איכותי, עמיד ולרוב גם רך ונעים יותר למגע.
מנהלת הרשות להשקעות במשרד הכלכלה אישרה 13 תכניות להקמה והרחבה של מפעלים באזור פיתוח א' בהשקעה בסך כולל של 257,591,500 מהם 51,518,300 שקלים יינתנו כמענק ממשרד הכלכלה
מנהלת הרשות להשקעות במשרד הכלכלה אישרה לאחרונה 13 תכניות במסגרת חוק עידוד השקעות הון, באזורי פיתוח א' בישראל.
באזור הצפון אושרו 11 תכניות בהשקעה של 246,471,500 שקלים ובמונחי מענק: 49,294,300 שקלים, שיובילו לקליטת עובדים חדשים.
מנהלת הרשות להשקעות אישרה לחברת המ – לט (ישראל קנדה) בע"מ הממוקמת בציפורית (מר.תע.), תכנית השקעה בגין הרחבה של מפעל בסך של 55,000,000 שקלים ( 11,000,000 שקלים במונחי מענק).
החברה עוסקת בפיתוח, ייצור ושיווק של מחברים, ברזים ושסתומים בשני תחומי פעילות:
תחום א' – מערכות פיקוח, הולכה, ובקרה תעשייתית.
תחום ב' – הובלת גזים אולטרה-טהורים בתעשיות מיקרו אלקטרוניקה ותעשיות אולטרה-נקיות נוספות. מוצרים אלו מעבירים גזים ונוזלים אשר תפקידם למדוד לפקח ולהעביר נתונים לגבי זרימה, לחץ וטמפרטורה במערכות מכשור ובקרה. מוצרים אלו מעבירים גזים ונוזלים בלחצים גבוהים, תנאי ואקום, טמפרטורות גבוהות, תנאי קורוזיה קשים. בנוסף, מוצרים אלו נדרשים לעמוד בדרישות ותקנים ייעודיים של הלקוחות.
תכנית ההשקעה מיועדת להרחבת המפעל על ידי השקעה במערכי ייצור ומכונות, הרחבת הייצור וכניסה לנישות ייצור חדשות. התכנית תאפשר להצעיד את החברה מרחק משמעותי לקדמת הטכנולוגיה העולמית לייצור חלקי מתכת ועיבודם, יחד עם פוטנציאל לכניסה לחומרים חדשים ומאפייני מוצר ייחודיים.
ורגוס בע"מ
מנהלת הרשות להשקעות אישרה לחברת ורגוס בע"מ הממוקמת בנהריה (אז.תע.צפ.), תכנית השקעה בגין הרחבה של מפעל בסך של 43,000,000 שקלים (8,600,000 שקלים במונחי מענק).
החברה עוסקת בייצור כלי חיתוך ממתכת קשה לכל סוגי התעשיות (לדוגמא: תחום הרכב והרפואה), כאשר עיקר פעילותה של החברה הינה בתחום ההברגות.
תכנית ההשקעה מיועדת לרכישת ציוד ומכונות. הציוד החדש כולל ציוד ציפו, כרסום וקידוח חדשים וכן תוכנות לניהול ואיסוף נתונים מרצפת הייצור והמכונות. אלו יאפשרו לחברה שליטה ובקרה על תהליכי וזמני היצור, על מנת לייעל את התפוקה ולהרחיב את כושר הייצור של המוצרים הקיימים. כל אלו יאפשרו לחברה להגביר את התפוקה, הפריון והשגת יתרונות תחרותיים.
אלפא גייט – מאזן בע"מ
מנהלת הרשות להשקעות אישרה לחברת אלפא גייט – מאזן בע"מ הממוקמת בגלבוע – מבואות גלבוע – חבר (מר.תע.), תכנית השקעה בגין העתקה של מפעל בסך של 20,000,000 שקלים (4,000,000 שקלים במונחי מענק).
החברה עוסקת בפיתוח ייצור ושיווק של שתלים דנטליים מסוגים שונים בייצור המוני אותם פיתחה החברה, ומיועדים לשיווק ללקוחות בארץ ובחו"ל.
תכנית ההשקעה מיועדת לבניית בניין חדש והעתקתו לאזור התעשייה מבואות גלבוע בנוסף להרחבה משמעותית של אמצעי הייצור ע"י רכישת מכונות נוספות. התכנית תאפשר לחברה תפוקת ייצור גבוהה יותר כמו גם שיפור בתנאי העבודה במפעל שכיום צפופים ומאולתרים.
אום פתרונות הספק בע"מ
מנהלת הרשות להשקעות אישרה לחברת אום פתרונות הספק בע"מ הממוקמת בפארק התעשייה כרמיאל, תכנית השקעה בגין הרחבה של מפעל בסך של 20,000,000 שקלים (4,000,000 שקלים במונחי מענק).
החברה עוסקת בייצור ספקי כוח. החברה מפתחת ומייצרת מוצרים המבוססים טכנולוגיותחדשניות אשר דורשים תשתיות פיתוח וייצור מתאימים.
תכנית ההשקעה מיועדת להרחבת פעילות החברה ורכישת ציוד ומכונות מתקדים. תכנית ההשקעה תסייע לחברה להרחיב את כושר הייצור, להגדיל משמעותית את תפוקות המפעל, לשפר את זמני האספקה, להגדיל את הפריון ולשפר את היכולת התחרותית בשוק המקומי והבינלאומי.
גלבוע תעשיות מיכשור בע"מ
מנהלת הרשות להשקעות אישרה לחברת גלבוע תעשיות מיכשור בע"מ הממוקמת במגן שאול (אז.תע.), ספיר, תכנית השקעה בגין הרחבה של מפעל בסך של 20,000,000 שקלים (4,000,000 שקלים במונחי מענק).
החברה עוסקת בייצור חלקי מתכת בעיבוד שבבי לתעשיית החלל, התעופה והרפואה וכן מוצרי פלסטיק מתקדמים המספקים פתרונות בתחומי החלל, רפואה קוסמטיקה ועוד.
תכנית ההשקעה מיועדת להרחבת המפעל שבמסגרתה החברה תרכוש מכונות נוספות לעיבוד שבבי וציוד טכנולוגי אשר יאפשרו לה להגדיל את תפוקת המצור בזמן אספקה קצר יותר.
פרי חן בע"מ
מנהלת הרשות להשקעות אישרה לחברת פרי חן בע"מ הממוקמת בגלבוע – מבואות גלבוע – חבר (מר.תע.), תכנית השקעה בגין הרחבה ע"י הקמת מפעל נוסף בסך של 20,000,000 שקלים (4,000,000 שקלים במונחי מענק).
החברה עוסקת בייצור שימורים ירקות הכוללים בין היתר: מלפפונים במלח וחומץ, שימורי זיתים, שימורי פלפלים ורסק עגבניות.
תכנית ההשקעה מיועדת להרחבת פעילות המפעל ע"י הקמת מפעל נוסף באזור התעשייה מבואות הגלבוע, חבר. במסגרת התכנית מתכוונת החברה לקלוט מערך ציוד ייצור חדיש לקו הירקות הכבושים. תהליכי האוטומציה והחדשנות הנ"ל יאפשרו לחברה להגדיל את היקף מכירותיה ובעיקר ליצוא.
דימר בע"מ
מנהלת הרשות להשקעות אישרה לחברת דימר בע"מ הממוקמת בשלומי (אז.תע.), תכנית השקעה בגין הרחבה של מפעל בסך של 18,459,500 שקלים (3,691,900 שקלים במונחי מענק).
החברה עוסקת בייצור ושיווק כלים לעיבוד עץ ותעשיות נוספות. תחום המומחיות של החברה באה לידי ביטוי באמצעי ייצור מתקדים וחדישים ובצוות מהנדסים העוסקים בתכנון הנדסי ובתמיכה במוצרים מתקדמים.
תכנית ההשקעה מיועדת להרחבת פעילות החברה באמצעות רכישת ציוד טכנולוגי מתקדם. התכנית תסייע לחברה להגדיל את נפח ההזמנות והפריון, קיצור בזמני המחזור למוצרים קיימים וחדשים, שיפור כושר התחרות בשווקי העולם ושדרוג ציוד לתמיכה בשווקים קיימים ולכניסה לשווקים חדשים.
אמ.אס אינטגרציה ופיתוח בע"מ
מנהלת הרשות להשקעות אישרה לחברת אמ.אס אינטגרציה ופיתוח בע"מ הממוקמת בתפן (אז.תע.), תכנית השקעה בגין העתקה של מפעל בסך של 16,000,000 שקלים (3,200,000 שקלים במונחי מענק).
החברה עוסקת בייצור מערכות מכניות עבור התעשייה הביטחונית, תעשיית ההיי-טק, מיכון רפואי, מערכות ימיות, מערכות אוטומציה לתעשייה, מכלולים מכניים לדפוס תעשייתי ומכונות חקלאיות.
תכנית ההשקעה מיועדת להעתקת פעילות המפעל ממעלות לאזור התעשייה תפן. בנוסף, בכוונת החברה לרכוש טכנולוגיות ייצור חדשות אשר צפויות לשפר משמעותית את יכולת ויעילות תהליכי הייצור שלהם. יתרה מכך, תכנית ההשקעה תאפשר לחברה להגדיל את יכולת פיתוח ייצור המוצרים, וייצור מוצרים חדשים בהתאם לדרישות הלקוחות.
לורדן אגשקלים בע"מ
מנהלת הרשות להשקעות אישרה לחברת לורדן אגשקלים בע"מ הממוקמת בכפר סאלד, תכנית השקעה בגין הרחבה של מפעל בסך של 14,791,000 שקלים (2,958,200 שקלים במונחי מענק).
החברה עוסקת בתכנון ייצור ושיווק של מחליפי חום (סוללות) להולכת נוזלים וגזים שונים למטרות חימום או קירור. הסוללות משמשות לתעשיות הקירור וחימום למיניהן כגון: למערכות מיזוג מרכזי למבני ציבור, מיזוג לכלי רכב ותחבורה כבדה ומערכות אלקטרוניות שונות.
תכנית ההשקעה מיועדת להרחבת המפעל ורכישת ציוד ומכונות. תכנית ההשקעה תסייע לחברה ב הגדלת כושר הייצור תוך הרחבת מגוון המוצרים לפי צרכי הלקוחות. בנוסף תאפשר חדירה לנישות חדשות שטרם פותחו על ידי המפעל באמצעות שיפור וייעול תהליכי ייצור ומעבר לאוטומציה ורובוטיקה.
ימוג'ה בע"מ
מנהלת הרשות להשקעות אישרה לחברת ימוג'ה בע"מ הממוקמת בתל-חי (מר. תע.) (אז"פ א'), תכנית השקעה בגין הקמה של מפעל חדש בסך של 14,221,000 שקלים (2,844,200 שקלים במונחי מענק). החברה עוסקת בפיתוח וייצור של פוליסכריד סולפטי המיוצר ומופק ממיקרו-אצות אדומות. החברה פיתחה טכנולוגיה חדשנית המאפשרת גידול אחיד ואיכותי של מיקרו אצות, בסביבה מבוקרת ובעלויות מופחתות בהרבה בהשוואה לטכנולוגיות ייצור הקיימות בשוק.
תכנית ההשקעה מיועדת להקמת מפעל תעשייתי ותכלול השקעה בתשתיות ובמתקן ייצור חדשני.
מפעלי הנדסה רמים בע"מ
מנהלת הרשות להשקעות אישרה לחברת מפעלי הנדסה רמים בע"מ הממוקמת בקרית שמונה-פיתוח גליל עליון (אז.תע), תכנית השקעה בגין הרחבה של מפעל בסך של 5,000,000 שקלים (1,000,000 שקלים במונחי מענק).
החברה עוסקת תק"שים (תיבות קשר) ועמודי חשמל לסוגים שונים של פעילויות, צבאיות ואחרות.
תכנית ההשקעה מיועדת להרחבת פעילות החברה על ידי השקעה בציוד. התכנית תאפשר לחברה להגדיל את תפוקת הייצור והפריון.
באזור הדרום אושרו 2 תכניות השקעה בסך כולל של 11,120,000 שקלים, ובמונחי מענק: 2,224,000 מיליון שקלים שיובילו לתוספת של עובדים.
התכניות:
דביק א.ש.ח בע"מ
מנהלת הרשות להשקעות אישרה לחברת דביק א.ש.ח בע"מ הממוקמת בשדה בוקר, תכנית השקעה בגין הרחבה של מפעל בסך של 7,000,000 שקלים (1,400,000 שקלים במונחי מענק).
האגודה מתמחה במתן פתרונות מקיפים למערכי האריזה בסוף קו הייצור. האגודה מפתחת נוסחאות דבק ייחודיות שמספקות מענה מלא לדרישות ולתנאי השוק המקומי והבינלאומי. פעילות הייצור מתבצעת באמצעות קווי ציפוי דבק משוכללים, מגוון מכונות חיתוך וליווי של תהליכי הייצור על ידי מעבדה. במהלך השנים הרחיבה דביק את פעילותה למגוון של פתרונות אריזה, הכוללים: סרטי ביטחון, סרטי קשירה, וניילון סטרץ'.
תכנית ההשקעה מיועדת להרחבת הפעילות הקיימת, להעמקת הייצור, ולפיתוח מוצרים חדשים בתחומי פעילותה. במסגרת תוכנית ההשקעה מתכננת החברה לרכוש ציוד ייצור חדש, לטובת הוזלת עלויות ייצור, צמצום פחתים ועוד. ביצוע התכנית יאפשר לחברה לייצר מוצרים חדשים שפותחו כמו ידיות נשיאה למארזים וכן כניסה לתחום סרטי הדבקה למכשירים אלקטרוניים.
נירית זרעים בע"מ
מנהלת הרשות להשקעות אישרה לחברת נירית זרעים בע"מ הממוקמת בנתיב העשרה, תכנית השקעה בגין הרחבה של מפעל בסך של 4,120,000 שקלים (824,000 שקלים במונחי מענק).
החברה עוסקת בטיפוח, ייצור ושיווק זרעי מכלוא של ירקות. החברה עוסקת בחמישה גידולי ירקות עיקריים: עגבנייה, פלפל, מלון, אבטיח ומלפפון ומשווקת את תוצרתה בכ- 84 מדינות בעולם.
תכנית ההשקעה מיועדת להרחבת פעילות ייצור המפעל. במסגרת התכנית בכוונת החברה לרכוש מכונות עם טכנולוגיות חדישות. אלו יאפשר לחברה שיפור משמעותי בתהליך עיבוד הזרעים ואריזתם לקבלת מוצר אחיד והדיר.
ד"ר נחום איצקוביץ, מנהל הרשות להשקעות במשרד הכלכלה והתעשייה: "רשות ההשקעות ממשיכה לסייע בהקמה והרחבה של מפעלים ברחבי הפריפריה, בצפון ובדרום, ביו"ש ובירושלים, בכל השקעת הון קטנה כגדולה יש ערך מוסף לכלכלה ביצירת מקומות תעסוקה, כמו גם בתרומה למשק, לצמיחה, לייצור, לפריון ולייצוא ובכך, לחזק את כלכלת המדינה ואזורי הפיתוח השונים".
אמיר כהנוביץ, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות אקסלנס, מתייחס בסקירתו השבועית למגפת הקורונה בסין, ומעריך כי הנזקים ממנה עשויים להיות בלתי הפיכים: "הכלכלה השנייה בגודלה בעולם סגורה לעסקים. השוק מחכה לנקודת 'שיא ההדבקה' של וירוס הקורונה, זאת לאור הסגר והבידוד האגרסיבי בסין. ככל שיגיע מהר יותר כך השוק יתקן במהירות את כל הירידות, אך ככל שנקודת השיא תתעכב כך הנזקים עשויים להפוך לבלתי הפיכים. הקורונה, כמו כל זעזוע מאקרו כלכלי, משבש את תכניותיהן העסקיות של חברות, אך הניסיון מלמד שמשך השיבוש עשוי להיות משמעותי הרבה יותר מהיקפו. נדגים זאת על סקטור התיירות בישראל בזמן ירי הרקטות על גוש דן. בזמן ירי הרקטות לישראל התיירות המקומית נפגעה. לאחר זמן מסוים בלי תיירים בעלי המלון יגיעו למסקנה שאין לו ברירה אלא לפטר עובדים, שהם לא יוכלו לעמוד בהחזרי ההלוואות שלקחו, לא יוכלו להמשיך לממן את השקיית הגינות, לשלם את המיסים ועוד. לאחר נקודת שבירה כזאת, גם אם הרקטות / משבר הקורונה יסתיים והכלכלה תחזור לשגרה, כבר לא יהיה עם מה לעבוד – המלון סגור".
בהתייחסו לריבית בישראל, מעריך כהנוביץ כי יש "לחץ מתגבר להפחתת ריבית בנק ישראל במחצית השנייה של השנה. תחזיות הצמיחה של בנק ישראל ל-2020 נמוכות מאד (2.6% בניכוי לווייתן) ונראה שייאלץ להפחית אותם שוב בעדכון הבא, באפריל. נגיד בנק ישראל הציג לפני שבועיים בוועדת הכספים של הכנסת תמונת מצב כלכלית, ובין היתר תיאר את הריבית הריאלית בישראל ככזאת ש'אינה נמוכה בהשוואה בינלאומית', מה שעשוי ללמד על האופן בו הנגיד רואה את הריבית. בנק ישראל טוען שרכישות המט"ח שלו נועדו להרחיק ספקולנטים אך במבחן התוצאה נראה שרזרבות המט"ח שלו והיציבות שהוא גורר מושכות ספקולנטים. נזכיר כי לפי נתונים של בנק אוף אמריקה מהחודש שעבר השקל הוא המטבע השני בעל היקף פוזיציות ה'לונג' שיש עליו".
עוד מעריך כהנוביץ כי "סביב חודש מאי בנק ישראל יחושק בלחץ עצום להפחתת ריבית. האינפלציה ב-2021 תתקרר לעומת 2020 וזה משהו שיתחילו להתעסק בו סביב חודש מאי – זאת לאור אינדיקציות לירידת מחירים צפויות, ביניהן הארנונה ב-2021, תעריף החשמל, דיור ורפורמות שנמצאות בשלבים מסוימים בניהם של פירוק מועצת הצמחים, פתיחת חלק משוק החלב לתחרות, פתיחת שוק המוניות לתחרות, לחץ כלפי מטה על מחיר הנפט, והתפוגגות העלאות מיסים של 2020. כבר באמצע 2020 כשהשוק יתחיל לחקור יותר את 2021 אנו מעריכים שנראה גם הציפיות הגלומות קדימה מתקררות. במקרה כזה הלחץ על בנק ישראל להפחתת ריבית יגבר".
בנוסף, כהנוביץ מעריך כי "כלכלת הודו בולמת והממשלה יוצאת בהרחבה פיסקלית חירום מטרידה. הודו אחד השווקים המתעוררים הגדולים בעולם, וכזאת שנראה על פניו שצומחת בקצב מהיר, נראית בבעיה קשה, כשהכריזה במפתיע על צעדי חירום שכוללים הרחבה פיסקלית בהיקף של 40 מיליארד דולר. רק נזכיר כי הרחבות פיסקליות חירום מבצעות כלכלות שבמיתון, מה שעל פניו לא נראה המצב בהודו. אלא שלאחרונה מתרחבות הטענות שנתוני התמ"ג של הודו נופחו. הטיעונים הללו מתבססים בין היתר על נתוני צריכת החשמל החלשים שמתארים האטה חריפה. מחלוקת רמת התוצר הפכה לנושא לאומי בעיתונים הכלכליים בהודו, לאחר שמודי הבטיח להפוך את הודו לכלכלה של 5 טריליון דולר".
הבוקר (3.2.20) הגיעה לישראל השרה ההולנדית לענייני סחר חוץ ושיתוף פעולה, הגב' זיגריד קאך. קאך הגיעה בליווי של משלחת עסקית גדולה, ובה בכירים מחברות הולנדיות ידועות ובהן פיליפס. מטרת הביקור להכיר את התעשייה הישראלית החדשנית ואת השימוש בטכנולוגיות מתקדמות, וכן לקדם את שיתוף הפעולה הקיים בנושא כלכלה מעגלית – כלכלה החוסכת בחומר גלם ובאנרגיה. במהלך הביקור התקיים מפגש בנושא הכלכלה המעגלית של המשלחת העסקית ושל כ-50 חברות ישראליות.
משרד הכלכלה ציין שרואה ערך רב בלמידה ממדינות עם פעילות משמעותית בתחומי הכלכלה המעגלית דוגמת הולנד ופינלנד. מדינות אלה, מצידן, מעוניינות לייצר שיתופי פעולה עסקיים עם חברות ישראליות כדי לרתום את החדשנות הישראלית להתמודדות עם האתגרים הטכנולוגיים של הכלכלה המעגלית וניצול ההזדמנויות העסקיות שרק יתרחבו בהתאם לאג'נדות העולמיות בנושאי סביבה. במסגרת שיתוף הפעולה בין הולנד לישראל, הגיעה משלחת עסקית של 12 חברות הולנדיות בהובלת שרת סחר החוץ ופיתוח שיתופי פעולה ההולנדית, הגב' זיגריד קאך. החברות מגיעות מתחומים מגוונים של ניהול פסולת, מחזור, אקדמיה, אדריכלות, תשתיות, מזון, חקלאות וחברות ייעוץ שמתמחות בתחום.
המפגש הוא חלק מהמאמצים והיוזמות של מינהל תעשיות לקידום תכנית לאומית לכלכלה מעגלית בתעשייה בשיתוף המשרד להגנת הסביבה, התאחדות התעשיינים, המועצה הישראלית לבניה ירוקה, רשות החדשנות וגופים רבים נוספים, אשר מטרתה להניע את התעשייה לשימוש יעיל יותר במשאבים ולטיפול בבעיות סביבתיות באמצעים טכנולוגים חדשים כבר בשלבי התכנון, העיצוב והיצור המוקדמים ובכך להפוך את הדרישות הסביבתיות להזדמנות במקום לנטל על התעשייה. התוכנית מתמקדת בסקטור הבנייה והתשתיות, סקטור האריזה וסקטור הכימיה והפארמה, לצד תחומים רוחביים כמו תמיכה בחדשנות, במחזור ובהעלאת המודעות של התעשייה לתועלות הכלכליות והסביבתיות של כלכלה מעגלית. במקביל, התוכנית גם פועלת לטיוב רגולציה כך שהיא תאפשר קיום של פרויקטים מעגליים.
מדובר בתוכנית פורצת דרך עבור התעשייה הישראלית, אשר מיישרת קו עם מגמות עולמיות עם דגש על האיחוד האירופי שרואה בכלכלה המעגלית את פוטנציאל הצמיחה הגדול ביותר עבור התעשייה בעשורים הקרובים. במקביל, כלכלה מעגלית מאפשרת לתעשייה להפוך לחלק מהפתרון הסביבתי הגלובאלי באמצעות הקטנת טביעת הרגל הסביבתית של ענפי הכלכלה (ובעיקר התעשייה). השרה כמו כן תיפגש עם שר הכלכלה אלי כהן.
בשנת 2018 יחסי המסחר הבילטראליים עם הולנד נאמדו בהיקף של 3.7 מיליארד דולר, מתוכם הייצוא היווה 2.2 מיליארד דולר, ו-1.5 מיליארד דולר ייבוא. לפי נתוני הלמ"ס, סך הייצוא להולנד במחצית הראשונה של שנת 2019 עמד על 1.12 מיליארד דולר, וסך הייבוא מהולנד לישראל עמד על כ-700 מיליון דולר. הולנד הינה שותפת סחר חשובה של ישראל באירופה, וככזו שיתוף הפעולה עמה חולש על מגוון תחומים נוספים, ובהם גם נושא שיתוף הפעולה במחקר ופיתוח (מו"פ), חדשנות והכלכלה המעגלית.
מנהל מינהל סחר חוץ, אוהד כהן: "מינהל סחר חוץ של משרד הכלכלה והתעשייה מברך על ביקור השרה בארץ ועל הנכונות לקדם שיתופי פעולה בנושאים שונים ומגוונים. המינהל מפעיל מערך של כ-50 משרדים כלכליים, הפרוסים ברחבי העולם לשם קידום יצוא והשקעות זרות, כולל אחד בהולנד, אשר מקדמים את הייצוא הישראלי, בכך שמקשרים בין החברות הישראליות לגורמים הרלוונטיים בחו"ל. בנוסף מערך כלי סיוע לתעשייה מאפשר לחברות ישראליות לקבל תמיכה כספית לטובת הרחבת פעולות הייצוא של החברות בחו"ל".
אחרי חודש תנודתי, הקרנות המסורתיות (אקטיביות ופסיביות) גייסו בינואר סכום הנאמד ב-645 מיליון שקלים
שוקי המניות והאג"ח הציגו בסיכום חודשי מגמה מעורבת: התעשייה האקטיבית המסורתית (ללא כספיות) הציגו גיוסים בסיכום חודש ינואר בסכום של כ-1.560 מיליארד שקלים; התעשייה הפסיבית (קרנות מחקות + קרנות סל) רשמה פדיונות של כ-915 מיליון שקלים, והקרנות המחקות גייסו כ-1.155 מיליארד שקלים ואילו קרנות הסל רשמו פדיון ענק של כ-2.07 מיליארד שקלים. הקרנות הכספיות גייסו כ-750 מיליון שקלים. עם זאת, ביום המסחר הראשון של חודש פברואר נרשמה יציאת כספים גדולה. כך עולה מסקירה של מיטב דש, בית ההשקעות.
קרנות מנוהלות אג"ח כללי שומרות על ראשות טבלת הקרנות האקטיביות המגייסות, גם עם,תחילת שנת 2020 תודות לגיוס של כ-805 מיליון שקלים. קרנות מנוהלות מנייתיות (כולל הגמישות): פותחות את השנה עם עלייה ניכרת בקצב הגיוסים לסכום של כ-400 מיליון שקלים.קרנות אג"ח מדינה ממשיכות במומנטום החיובי גם בינואר, ורושמות גיוס הנאמד בכ-180 מיליון שקלים.
במונחים של תעשיית קרנות הנאמנות כולה, דהיינו: קרנות מסורתיות אקטיביות, קרנות נאמנות פסיביות: מחקות וקרנות סל, וכן הקטגוריה של קרנות כספיות, חודש ינואר נסגר בגיוסים גבוהים של כ-1.395 מיליארד שקלים, מעט יותר ממחציתם בקרנות הכספיות.
נתון זה משקף כניסה של כ-750 מיליון שקלים לקרנות הכספיות, וגיוסים בסך של כ-645 מיליון שקלים לקרנות המסורתיות. סכום זה (של 645 מיליון שקלים) מבטא גיוס של כ-1.56 מיליון שקלים בקרנות האקטיביות-המנוהלות ופדיון בסכום של כ-915 מיליון שקלים לקרנות הפסיביות, תוך הבדל ניכר בין הקרנות המחקות שגייסו כ-1.155 מיליארד שקלים לבין קרנות הסל שרשמו פדיון בסכום של כ-2.07 מיליארד שקלים.
הפדיון הגדול מאוד בקרנות הסל נובע בעיקרו, לא מתנאי השוק, אלא מאילוצים רגולטוריים שחייבו את מנהלי קרנות הסל למכור את קרנות ה"בית".
ברמת התעשייה האקטיבית ובחתך של קטגוריות השקעה, קרנות אג"ח כללי, שהיא גם הקטגוריה הגדולה בתעשייה, שומרות על ראשות טבלת הקרנות האקטיביות המגייסות, גם בפתיחת שנת 2020 עם גיוס של כ-805 מיליון שקלים.
קבוצת הקרנות המתמחות במניות בישראל ובחו"ל, כולל הקרנות הגמישות, בעקבות עליות השערים החזקות שנרשמו בעיקר בראשית החודש במדדי המניות הגלובליים, הקרנות המנייתיות פותחות את השנה עם עלייה ניכרת בקצב הגיוסים לסכום של כ-400 מיליון שקלים בהובלת קרנות מניות בארץ.
קרנות אג"ח מדינה ממשיכות במומנטום החיובי, ורושמות גיוס הנאמד בכ-180 מיליון שקלים. קבוצת הקרנות המתמחות באג"ח חברות, רושמות גיוס חיובי זה חודש שלישי ברציפות, ואף עולות בקצב הגיוסים לסכום של כ-165 מיליון שקלים.
הקרנות האג"חיות השקליות, שסבלו במרבית 2019 מפדיונות מתמשכים ועברו לקראת סופה לגיוסים קלים, רושמות בינואר עלייה ניכרת בקצב הגיוסים לסכום של כ-130 מיליון שקלים.
קרנות אג"ח חו"ל לאחר שנה רצופה בפדיונות, פותחות את שנת 2020 ללא שינוי.
הקרנות המנייתיות הפסיביות פדו 22 מיליארד שקל
ברמת התעשייה הפסיבית ובחתך של קטגוריות השקעה, הקרנות המתמחות במניות, שזו גם הקטגוריה הגדולה ביותר בתעשייה זו, סיימו את חודש ינואר בפדיונות הנאמדים בסכום של כ-22 מיליארד שקלים. בחתך של מכשיר ההשקעה, היה פער בין הקרנות המחקות שגייסו כ-615 מיליון שקלים, לבין קרנות הסל שרשמו פדיונות של כ-1.835 מיליארד שקלים. בתוך הקטגוריה הזו, בחתך של יעד ההשקעה, היה פער בין הקרנות שמתמחות במניות בישראל שפדו כ-175 מיליון שקלים לבין הקרנות המתמחות במניות בחו"ל שרשמו פדיונות של כ-1.045 מיליארד שקלים.
ועוד ברמת התעשייה הפסיבית, קרנות אג"ח מדינה ממשיכות להציג גיוס חיובי של כ-75 מיליון שקלים. קבוצת קרנות אג"ח כללי, שהיא מאוד קטנה בתעשייה הפסיבית, (בתעשייה האקטיבית היא הקטגוריה הגדולה ביותר) עולות בקצב הגיוסים בפתיחת חודש ינואר לסכום של כ-60 מיליון שקלים.
קרנות אג"ח חברות שהיו המגייסות הגדולות בשנת 2019, רושמות החודש גיוס של כ-90 מיליון שקלים (מחקות + קרנות סל).
ולבסוף – תעשיית הקרנות הכספיות רושמות גיוסים של כ-750 מיליון שקלים, כ-400 מיליון לכספיות השקליות וכ-350 מיליון לכספיות הדולריות.
נכון ל-30.1.2020, יום חמישי, היקף נכסי תעשיית הקרנות עומד על 355.3 מיליארד שקלים. נתון זה מתפלג באופן הבא:
תעשייה אקטיבית: 221.2 מיליארד שקלים, מהם 191.0 מיליארד שקלים בקרנות מסורתיות, ו-30.2 מיליארד שקלים בקרנות כספיות.
תעשייה פסיבית: 134.1 מיליארד שקלים, מהם 91.7 מיליארד שקלים בקרנות סל ו-42.4 בקרנות מחקות.
