אל תשבו בשורות האחרונות, חפשו את המושבים שגם יש בהם מקום לרגליים וגם אפשר להישען
לרוב כשאנחנו בוחרים במושב במטוס אנחנו מעדיפים את שני הפרמטרים של מרחב לרגליים או קרוב לחלון. אבל מתברר שיש עוד כמה פרמטרים שכדאי לשים לב אליהם.
המושבים הגרועים
המושבים הכי גרועים הם בשורה האחרונה במחלקה. גם קרובים לשירותים ולמטבח וגם אי אפשר להישען בהם. למעשה, בכל השורות האחרונות אי אפשר להישען. במושב ליד הדלת הראשית אומנם יש מקום לרגליים אבל אי אפשר לאחסן דברים במושב שלפניכם כי זה לא קיים. כמו כן הוא צר מהממוצע וקר הרבה יותר בגלל האוויר מהדלת. והכי גרוע אם יהיה פינוי תצטרכו לנהל את פינוי הנוסעים
גם המושב שליד השירותים גרוע, בל לא רק בגלל הארומה. גם בגלל התור של הנוסעים שכל הזמן עובר שם, מרעיש, מחתכך ולא נותן לישון. במושבים שלפניהם תיבת ציוד בידור גם לא יהיה לכם מקום לרגליים וגם יימנע מכם מקום אפסון מתחת למושב.
במושב ליד חלון צר תתקשו להירדם בגלל רווח בין המושב לקיר שלא מאפשר להישען ולעתים תחלקו מקום לרגליים עם נוסע נוסף. במעבר משורות של ארבעה מושבים לשלושה או משלושה מושבים לשניים יש פחות מקום לרגליים ולציוד. גם במושבים מקדימה מאחורי המחיצה אין מקום לאחסון מתחת לרגליים, הם צרים מהממוצע ותצטרכו לצפות בקיר.
במושב בין החלונות לא תוכלו להבייט החוצה וגם לא לכוון את האור. אבל הכי גרוע הוא המושב האמצעי, ההידחסות בין שני אנשים. אבל כאן לפחות יש דרך להימנע, עשו צ'ק אין מוקדם ולא תצטרכו לסבול.
המושבים הטובים
במחלקת תיירים מושב יציאת חירום שני נחשב הכי טוב, כי יש מקום לרגליים ואפשר להשעין את המושב. אומנם בהמראה ובנחיתה תצטרכו לאפסן את חפציכים בתאים מעלה ובחלק מהחברות לא מתירים לחלוץ נעליים. ואם בכל זאת לא מפריע לכם קור וחוסר אפשרות להישען וכל מה שאתם צריכים זה מקום לרגליים, בחרו בכל זאת במושב יציאת חירום קדמי. אבל יש הבדלים בין חברה לחברה ובין מטוס למטוס. וזכרו כל עוד תיערכו מראש ותזמינו את הטיסה מספיק זמן מראש תימנעו מהושבים הגרועים ביותר.
רוצים טיסה זולה באמת? הכירו את הכללים של עולם הלואו קוסט
מה מקום הטיסה הטוב ביותר עבורכם
כדי לענות ליעדים של הממשלה רשות מקרקעי ישראל מציפה את השוק במכרזים כבכל סוף שנה, אך רובם ללא חוברת מידע ולא באזורי הביקוש
בדצמבר 2018 פרסמה רשות מקרקעי ישראל 51 מכרזי בנייה הכולליםל 13.5 אלף דירות. אבל רק לארבעה מהמכרזים צורפה חוברת מידע. מתוכן עשרת אלפים בדירה רוויה במחיר למשתכן. אלו פורסמו ב-27 מכרזים אך רק לשניים מהם צורפה חוברת מידע.
כלומר, לקבלנים אין יכולת להבין את את תנאי המכרזים ולהגיש להם הצעות. הפרסום המואץ של המכרזים נובע מהרצון של רמ"י לענות ליעדי השיווק של הממשלה. גם בשנים קודמות שיווקי הקרקע היו בשיא של 70 אלף דירות בשנה, אף שמספר הדירות שנמכר בפועל היה נמוך בהרבה. ב־2017 למשל היה 46 אלף דירות, וב־2018 הצפי הוא ל־40־45 אלף.
בחברות הבנייה אומרים שבכל שנה מוציאים מכרזים ברמ"י כדי להציג עלייה בשיווקים אף שאינם מוכניים לבנייה. מרמ"י מסרו: "אנחנו גוף עסקי, ובדומה לחברה עסקית גם אנחנו עושים חשבונאות יצירתית וגם אנחנו מלחיצים את המערכת. העמידה ביעדים ובתחזיות היא חלק מעבודתנו, וכך יוצא שבאופן טבעי הרבעון האחרון במכרזים הוא החזק"
לדבריהם, חלק מהמכרזים מוכנים באופן טבעי רק בסוף הרבעון הרביעי. על הטענה שאין חוברות מידע שלפיה יכול היזם להחליט אם לצאת למכרז השיבו ברמ"י כי המודעה היא רק תחילת הליך השיווק. חלק מהנתונים לא ידועים אצלנ, אבל אפשר לגשש אצל מהנדס העיר . 95% מהנכתב בה מופיע בכל המכרזים. המודעה רק מאפשרת להיערך למרכז
הגרלות חוזרות במחיר למשתכן
עוד מתברר כי חלק מהמכרזים ששווקו ב- בדצמר 2018 היו במחיר למשתכן, אף שנכשלו בהגרלות בעבר, ופורסמו שוב ושוב. בענף אומרים שיש מלאי דירות בפריפריה ללא דורש וצריך להפנות לשם את הביקושים. אומנם מציגים הצפה של קרקעות ותכנון, אך בפועל התחלות הבנייה יורדות.עוד אומרים בענף שהמכרזים שרמ"י מוציאה לא קשורים לאזורי הביקוש ושבפועל צריך להפנות את הביקושים למקומות חסרי מגרשים לבנייה אך עם ביקוש מוכח.
לאומי על שוק הדיור – קפאון בטווח הקצר; בבינוני – בקצב הבנייה הנוכחי ייתחדשו העליות
מחיר למשתכן- נכשלו המכרזים באשקלון ומעלה אדומים
אולי הפעם – פורסמו שני מכרזי שכירות לטווח ארוך; 312 דירות בבית שמש ובנצרת עילית
19,263 משתתפים יתחרו על 3155 דירות ב-22 יישובים. היישוב המועדף באר יעקב
ב-10 בינואר ננעלה ההגרלה השביעית של תוכנית מחיר למשתכן. בהגרלה 19,263 משתתפים המתחרים על 3155 דירות ב-23 יישובים. כך מסר משרד האוצר. מהערים המבוקשות בהגרלה: באר יעקב עם 5177 נרשמים המתחרים על 78 דירות. במקום השני רעננה 4844 נרשמים על45 דירות ובמקום השלישי עם 4097 נרשמים על 483 דירות.עוד בערים המבוקשות: בית שמש ונתניה.
ההגרלות יועדו לנרשמים מכל הסדרות, אך ניתנה עדיפות לסדרה א' על פני ב' וג. בסדרה א' 1591 משקי בית נרשמו, בסדרה ב' 7,467 ובסדרה ג' 10,196 רק 5174 נרשמו לשלושה יישובים, ו4746 בסך הכול לשני יישובים. ליישוב אחד נרשמו 9,311
בערים מסוימות יש פער גדול מאוד בין היצע הדירות למספר הנרשמים. כך באופקים 439 זכאים מתחרים על 12 דירות. בביתר עילית 2,600 זכאים מתחרים על 12 דירות. בני המזל מסכנין כולם כנראה יזכו בהגרלה עם 61 זכאים שהתחרו על 99 דירות..וגם בדימונה 58 משקי בית התחרו על 50 דירות.
תוצאות ההגרלות יתפרסמו בסוף ינואר 2019. אלו מצטרפיםל-60 אלף זוכים ב-76 יישובים שכבר זכו בתוכנית. כיום נותרו רק -9,600 יחידות דיור המצפות להיתר בנייה מלא בתוכנית. עוד הגרלה צפויה בפברואר 2019וזו תכלול את תל אביב וירושלים.
שר האוצר משה כחלון אמר: אינטרסנטים וספקולנטים רבים רוצים לעצור את המהפכה הזו. לא עצרנו ארבע שנים, לא נעצור בחודשים הקרובים ולא נעצור בשנים הקרובות. נמשיך לעבוד למען 3,155 הזוגות שיקבלו בקרוב את הודעת הזכייה, למען למעלה מ-60 אלף זוגות צעירים שכבר זכו וביתם החדש נבנה ולמען מאות אלפי זוגות צעירים בעתיד שכבר לא יצטרכו להכיר את התקופות בהן לא היה להם סיכוי לרכוש דירה במחיר הוגן".
מחיר למשתכן: כ- 1,000 דירות ברחבי הארץ נותרו ללא קונים
מחיר למשתכן: 15,000 נרשמו להגרלה הגדולה
הממתינים למחיר למשתכן והרחקת המשקיעים מייקרים את דמי השכירות
לאחר סוף שבוע שבו האג"ח של חברת הנדל"ן האמריקאית המשיכו לצנוח הודיעה על רכישה עצמית בתקווה להקטין את התחייבויותיה. האם המשקיעים ישתכנעו?
ספנסר אקוויטי, חברת הנדל"ן האמריקאית, הודיעה כי תבצע רכישה עצמית של אג"ח בהיקף של עד 15 מיליון דולר. ההודעה מגיעה לאחר שבוע שבו האג"ח שלה צנחו ב-22%. כיום הן נסחרות בתשואה של אג"ח זבל – 20.2% לסדרה א' ו־17.3% לסדרה ב'.
הסדרה הארוכה היחידה שדווקא כן מובטחת בשעבוד ספגה ירידה של 8% ונסחרת בתשואה של 7%. . עם ירידות השערים בעשרה בינואר, לאחר שאג"ח סדרה א' צנחו ב־12.5%, ואג"ח סדרה ב' קטנו ב־10.4% הודיעה החברה על הרכישה העצמית של אג"ח שהונפקו על יד החברה בהיקף של עד 15 מיליון דולר.
מנימוקי הדירקטוריון: "המחיר שבו נסחרות האג"ח (סדרות א' ו־ב') של החברה נכון למועד קבלת ההחלטה הוא אטרקטיבי, ומהווה הזדמנות עסקית ראויה לחברה". הרכישות יהיו בהתאם לתזרים המזומנים של החברה ולמצב הנזילות שלה.
עוד מוסרים בספנסר כי הרכישה העצמית תצמצם את התתחיבויות שלה, תקטין את המינוף, ותיצור רווחי הון לחברה בגין ההפרש מערך ההתחחיבות של האג"ח לעלות הרכישה דה פקטו. בינתיים לא נראה שהמשקיעים השתכנעו.
סך כל התחייבויות החברה בסוף הרבעון השלישי עמדו על כ-745 מיליון דולר, כנגד נכסים בשווי כ-1.25 מיליארד דולר. בחברה מקווים שהרכישה תוציא אותם מהבוץ.
אי.בי.אי. גמל להשקעה מחקה מדד נדלן מניב ישראל
נובה – הכנסות של 64 מיליון דולר – בהתאם לתחזית; תבצע רכישה עצמית ב-25 מיליון דולר
רכישה עצמית – היבט המס; מי מרוויח מרכישה עצמית והאם יש לשלם מס כאשר חברה קונה מניות של עצמה?
83% מהטבות המס על חיסכון מגיעות לשני העשירונים העליונים, בעוד אל ארבעת העשירונים התחתונים הן לא מגיעות כלל
83% מהטבות המס שתעניק המדינה על הפקדות בקרנות השתלמות יגיעו לשני העשירונים העליונים. כך עולה מהצעת תקציב המדינה ל-2019. בעשירון העליון בלבד נהנים מ-50% מכלל ההטבות. העשירון העליון הוא משק בית שהכנסתו הממוצעת היא -35,490 שקל בחודש, נכון לחישוב הלמ"ס ב-2017.
העשירון העליון בלבד קיבל הטבות מס בשווי 2 מיליארד שקל על ההפקדות בקרנות, בעוד ארבעת העשירונים התחתונים לא קיבלו הטבות כלל. ב-2019 סך ההטבות שתעניק המדינה במסים צפוי להיות 66.7 מיליארד שקל, 21% מהכנסות המדינה הצפויות ממסים.
הטבת המס הגבוהה ביותר היא על צבירה לפנסיה – 22 מיליארד שקל בגין הפקדה לחיסכון ופטור ממס על הרווחים הנצברים.אחריה 5.5 מיליארד שקל עבור זיכוי להורים עם ילדים בגני ילדים. בקרנות ההשתלמות הטבות מס מצטברות של 5.5 מיליארד שקל. על עידוד השקעות הון ההטבות מסתכמות ב-5 מיליארד שקל. פטור ממס שבח 3.8 מיליארד ופטור ממע"מ על פירות וירקות3.5 מיליארד..הרבה פעמים אם ההכנסה גבוהה יותר, הטבת המס תהיה גבוהה יותר. בעוד אצל ההכנסות הנמוכות במקרים מסוימים אין הטבה כלל. בעבר ניסו לקצץ יותר בהטבות המס אלא שקבוצות לחץ, ובהן ההסתדרות, התנגדו. אך הציבור שלרובו אין קבוצות לחץ נפגע מזה. גם בעולם התקשו לשנות היקפי הטבות המס בשל אותן בעיות.
מה שכן אפשר לעשות הוא לשנות את סוג ההטבה. למשל מעבר בחסכונות הפנסיה מהטבה של ניכוי להטבה של זיכוי, כלומר במקום לקבל ניכוי מס על הכנסה של 10,000 שקל בחודש תקבלו זיכוי על המס שאתם צריכים לשלם מדי חודש בסכומים הנמוכים. מעבר כזה גם לא יפגע בהיקף ההטבות וגם ירחיב אותן לעשירונים התחתונים. לצערנו, על אף הצעות דומות שעלו בעבר, אף אחד בינתיים לא לקח את המושכות לידיים.
עצמאי? מחויב להפריש לקרן פנסיה? מגיעות לך גם הטבות מס
הטבות מס לחיילים משוחררים – כל מה שצריך לדעת
הטבות מס לפריפריה – האם הן יקטנו?
פייבוקס תגדיל את את תקרת התשלומים השנתית שלה מ-50 אלף ל-150 אלף שקל בשנה. הכוונה היא להגיע ליותר עסקים קטנים. האם האפליקציות יחליפו בקרוב את כרטיסי האשראי?
פייבוקס, אפליקציית התשלומים של בנק דיסקונט, מגדילה את את תקרת התשלומים השנתית שלה מ-50 אלף שקל ל-150 אלף שקל. בשאר האפליקציות הבנקאיות, ביט של הפועלים ופפר פיי של לאומי, תקרת התשלום עדיין 50 אלף שקל בשנה.
בבנק מסבירים את הגדלת התקרה בניסיון להגיע ולהריחב את קהל הלקוחות של העסקים הקטנים. המטרה היא להגיע ל-350 אלף עסקים קטנים שלא מקבלים אשראי. בין עסקים שעושים כבר שימוש באפליקציה קוסמטיקאים ומדריכי כושר, אלא שגודל התקרה אינו מאפשר להם לעשות שימוש מלא באפליקציה. הסיבה היא הסכמים עם בנק ישרל שלא מאפשרים לעשות עסקאות שנתיות בהיקף כזה, גם לא באמצעים אחרים כמו העברות בנקאיות, כדי למנוע הלבנות הון. לאחרונה אף נכנס חוק המגביל את השימוש במזומן המדבר על היקפים דומים לעסקה
מי שבכל זאת ירצה להגדיל את התקרה יצטרך ליצור קשר עם מוקד פייבוקס. התהליך יהיה יותר מורכב מהעברת תשלומים באפליקציה בסכונים נמוכים יותר ויכלול צילום תעודת זהות, שיחת וידאו, בדיקת נתונים מול מאגרים ובדיקת מטרת השימוש . עוד אומרי בפייבוקס כי הגדלת סכום השימוש נובעת גם מהצורך לאסוף סכום כסף גדול בקבוצות.
בקרוב יתיר הפיקוח על הבנקים שימוש באפליקציות מול עסקים במחזור שנתי בהיקף 2 מיליארד שקל. סיבת המגבלה היא לאפשר לחברות האשראי, שינותקו מהבנקים בקרוב, להתחרות באפליקציות, שעם אישור הפיקוח יהפכו למתחרות כבדות משקל לכרטיסי האשראי.
אפליקציות התשלום של הבנקים – האם הן תחרות לחברות כרטיסי האשראי?
פפר פיי, ביט ופייבוקס – האפליקציות של הבנקים; כמה זה עולה, ואיך ניתן לחסוך?
ניהול תקציב דרך הסמארטפון: אפליקציות מומלצות להתנהלות כלכלית נכונה
מעודכן ל-02/2019
תלוי איפה אתם גרים. עדיף לגור באשקלון או בטבריה מאשר בנתניה או בפתח תקווה. למרות מאמצים של רשות המסים להקל את העומס, עדיין לא נפתחים מספיק מרכזים המיועדים לכך
אף שסכום החזרי המס המגיע לציבור עומד על מיליארדי שקלים, הרבה לא מנצלים זאת. וגם אם כן מנצלים, הזמן עד קבלת ההחזר יכול להיות רב מאוד, תלוי באזור המגורים. יש מקרים שבהם הכסף אפילו לא הגיע למרות שעבר זמן רב. הסיבה הרשמית במקרים אלו הייתה "אבד התיק, תגיש מחדש", וכך הסאגה התחילה מהתחלה.
אז איפה הכי כדאי לגור בשביל לקבל החזר מס מהר?
אשקלונים וטבריינים במקומות הראשונים מקבלים את ההחזר בתוך 29 יום בלבד בממוצע. אחריהם עכו ומחוז ירושלים 2 (34, 44) וכן נצרת ומחוז ירושלים 3 (51, 55). שיאניות העיכובים הן נתניה עם 133 יום, פתח תקווה 132 יום. בכלל גוש דן תחכו 119 יום. ובעפולה 118 יום. חיפה במקום סביר באמצע עם 91 יום, באר שבע עם 69 יום.
לאחר דיווחים בתקשורת על עיכובים שנמשכו אפילו שנתיים חל שיפור ניכר בחלק מהמקומות ורשות המסים החלה במעקב מסודר. אבל יועצי המס המייצגים את הלקוחות טוענים שנתוני רשות המסים אינם מדויקים והמספרים גבוהים הרבה יותר למשל בעפולה, בחיפה, בחולון, בנתניה ובפתח תקווה. אבל עדיין חל שיפור
ברשות המסים לעומת זאת טוענים שהם לא מקבלים כמעט תלונות על עיכובים בחודשים האחרונים, לעומת פניות רבות בעבר. איך הם מפחיתים את העומס? באמצעות מרכזי מידע שירות ומשאבים הפזורים ברחבי הארץ. חלק מהם בסניפי השומה עצמם וחלק כסניף בערים שבהן אין פקיד שומה. אלו מטפלים בנושאים השוטפים כמו החזרי מס תאומי מס, והגשת טפסים שונים. אך בינתיים אין תוכניות לפתיחת סניפים חדשים כאלו.
בעבר פרסם מבקר המדינה דוח שלפיו רשות המסים גבתה ביתר מיליארדי שקלים, אך לא יזמה מהלכים להחזירם לציבור. על אף השיפורים ברשות המסים והכנסת המרכזים החדשים בערים, אל תסמכו על כוונות טובות של רשות המסים, עדכנו תיאומי מס אם אתם עובדים אצל יותר ממעסיק אחד, בררו החזרים שמגיעים לכם הן כשכירים והן כעצמאים ובקשו עדכונים, אחרת הכסף יישאר ברשות.
החזרי מס הכנסה באוגוסט – 1.7 מיליארד שקל
אימהות עובדות? בדקו כמה נקודות זיכוי ממס מגיעות לכן
החזר מס הכנסה – ככה תדעו אם מגיע לכם כסף
בשנים האחרונות היה מנהל כספים ומשנה למנכ"ל. בכך מצטרף לעוד פורשי משרד האוצר שמונו למנכ"לים בחברות הפנסיה
אפי סנדרוב ימונה למנכ"ל מגדל מקפת של חברת מגדל, בניהול יעקב ספיר. סנדרוב כיהן מ-2005 כמנהל הכספים של החברה ומ-2012 אף כמשנה למנכ"ל החברה. הוא יחליף את בצלאל צוקר, שהודיע באחרונה על פרישה לגמלאות.
סנדרוב החל את דרכו באגף שוק ההון, ביטחון וחיסכון במשרד האוצר. בכך מצטרף סנדרוב לעוד פורשי משרד האוצר שהפכו למנהלים של קבוצות פנסיה וגמל גדולות בחברות הביטוח, בהם גיא קריגר, מנהל מנורה מבטחים פנסיה וגמל; דודי ליידנר, מנהל הפנסיה בקבוצת הראל; יואב בן אור,מנהל עמיתים, מקרנות הפנסיה הוותיקות שבהסדר .
לסנדרוב יהיו אתגרים רבים בחברת ביטוחי הפנסיה של מגדל. אף שהיא עדיין החברה השנייה בגדולה מקרנות הפנסיה חדשות, בשנים האחרות חוותה נסיגה לעומת המתחרות. האתגר העיקרי הוא בתחרות מול קרנות הפנסיה של בתי ההשקעות, שזכו להיות קרנות ברירת המחדל של האוצר.
יעקב ספיר, מנכ"ל מגדל, אמר: "אפי סנדרוב הוא איש מקצוע מנוסה, המשלב יכולת אנליטית, הבנה, חשיבה יוצאת דופן יחד עם ערכים ויכולת ביצוע מהמעלה הראשונה. מקפת תתמודד בשנים הקרובות עם אתגרי תחרות בשוק הפנסיה, ואני מאמין ביכולתו להביא לחיזוק משמעותי של מקפת בעולם המשתנה".
סנדרוב הוא מוסמך בהצטיינות במנהל עסקים (MBA) עם התמחות במימון ובנקאות מהאוניברסיטה העברית, בוגר לימודי כלכלה וחשבונאות (BA) מהאוניברסיטה העברית ומחזיק ברישיון רואה חשבון מוסמך.
מגדל מקפת אישית לזכאים קיימים לקצבה
לאחר המירוץ על רכישת אירונאוטיקס גברה רפאל על התעשייה האווירית. יחד עם אביחי סטולרו תחזיק בחברה, 50% לכל אחד
אירונאוטיקס , יצרנית המל"טים, תימכר לרפאל ולאיש העסקים אביחי סטולרו. סכום הרכישה 850 מיליון שקל. העסקה נחתמה לאחר משא ומתן ממושך והמחיר ישקף פרמיה של 70% על שווייה בבורסה. לאחר המכירה התעשייה האווירית תחזיק בה בחצי וסטולרו חצי, והיא לא תיסחר יותר בבורסה.
בקיץ האחרון הצדדים סטולרו ורפאל הציעו לקנות אותה ב-450 מילון שקל מהקרנות בראשית, יולה ו-KCPS, אלא שבאירנאוטיקס אמרו שההצעה נמוכה מדי. בין לבין כבר רכש איש העסקים אהרון פרנקל חמישית מהחברה תמורת 100 מיליון שקל. זאת ועוד, התעשייה האווירית החלה לגלות התעניינות בחברה ואף החל משא ומתן לגבי רכישת החברה הבת-קונטרופ, העוסקת בייצור רכיבים לכיפת ברזל.
הההתעניינות הן של רפאל והן של התעשייה האווירית הזניקה את המחיר של אירונאוטיקס קדימה, בהרבה מהמחיר המקורי, כיוון שמדובר בשתי חברות ממשלתיות עם גב חזק. משמעות העסקה עבור רפאל ועם איש העסקים סטולרו היא שלא יחולו מגבלות שחלות על חברות ממשלתיות. יש לציין שבינתיים אירונאוטיקס נמצאת בחקירה של רשות ני"ע ושל המשטרה"
התעשייה האווירית רוצה את אירונאוטיקס וברקע חשדות נגד בכירים בחברה
אירונאוטיקס בעוד דוח מאכזב; ירידה של 24% בהכנסות; צבר ההזמנות עלה ל-211 מיליון דולר
מרכז פיתוח חדש של רפאל ברחוב הארבעה
מעודכן ל-01/2019מובאיט היא כבר לא רק אפליקציית ניווט. היא גם מצטרפת לאפליקציות הקארפול, מודל הנסיעה המשותפת
Moovit היא מהאפליקציות הראשונות שחזו עבורנו מתי יגיעו האוטובוסים והשכיחו את המצב הקודם שבו היית צריך להתסתכל בשעון בכל דקה ולעיין בלוחות התדירות. כמו כן באמצעותה אפשר לדעת איזה קו צריכים ואפילו לתפס טרמפ .
תוכן עניינים; ניתן להקליק על הקישור הרלבנטי
מה זה Moovit
אפליקציה ישראלית שפותחה בשנת 2011, כדי לספק פתרון נוח ופשוט לנוסעים בתחבורה הציבוורית ולהנגיש עבורם את כל המידע שצריכים, אם זה זמני הגעת הקווים, מסלולים ותחנות, והיא מתעדכנת בהתאם למסלול ולזמני האוטובוסים הפעילים. אפשר להשתמש בה גם בחו"ל, בתחבורה ציבורית בעיר לא מוכרת. היא פועלת ביותר מ-100 ערים מרכזיות ברחבי העולם, שהמוכרות יותר: לונדון, פריס, ניו יורק, רומא, ברצלונה ועוד.
אלו האלמנטים העיקריים בה:
תכנון מסלול
פשוט מקלידים את הכתובות בשדה לאן תרצה להגיע בלשונית "תכנון מסלול". לאחר מכן בדקו את נקודת ההתחלה. אם זיהתה את המקום לא צריך לשנות כלום. אם לא הקלידו את היעד. כמו כן אפשר להקליד את שעת יציאת היעד, עכשיו או שעה אחרת יעודה. באמצעות לחיצה על אייקון השעון.
בלחיצה על "אפשרויות" אפשר לבחור אופציות כמו מסלול עם הכי פחות הליכה או הכי מעט החלפת קווים וסיגי אמצעי התחבורה, מכונית, רכבת אוטובוס וכן הלאה.לאחר לחיצה על חיפוש מסולול יופיעו הקווים, התחנות והשעות שאיתם אתם צריכים להגיע ליעדכם.
איפה יש תחנה
אם אתם לא יודעים איפה אתם נמצאים בלשונית "תחנות" תוכלו לדעת איך להגיע לתחנה סמוכה אליכם ואת הקווים העוברים בהן. יופיע אייקון של תחנת אוטובוס, לחצו עליו, הוא יציג לכם את הפרטים על התחנה הסמוכה כולל הקווים והיעדים. בפינה הימנית התחתונה של המפה יש אפליקציית ניווט שתכוון אתכם איך להגיע לתחנה. אפשר גם ללחוץ על אייקון כוכב ולהכניס את התנה לחתנות המועדפות שלכם.
איפה הקו עוצר
באמצעות הלשונית קווים אפשר לראות את כל הקווים בארץ והיכן הם עוברים. וגם תחנות הרכבת. זו אפשרות טובה למי שמכיר את הקווים אבל רוצה לדעת אם הם עוברים בתחנות מסוימות. רק צריך להקיש את מספר הקו. אז עולים מפת המסלול שלו, רשימת התחנות בהן הוא עוצר, וזמן הגעתו המשוער אל התחנה הקרובה.
כמו בתחנות גם כאן אפשר באמצעות אייקון הכוכב להוסיף אותו לקווים המועדפים שלכם.
קארפול (נסיעה משותפת)
לאחרונה השיקה מוביט גם את שירות הקארפול, הנסיעה המשותפת, דמוי אובר, ובאמצעותו אפשר למצוא רכב פרטי באזור שלכם שאולי ישמח לקחת אתכם טרמפ תמורת תשלום סמלי והשתתפות בהוצאות. ואם יש מצב רוח טוב, ללא תשלום כלל.
איך עושים את זה? נכנסים ללשונית תכנון המסלול ועושים את כל הפעילויות המוזכרוות מעלה, . רכב פרטי יופיע בהצעות לפני הצעות התחבורה הציבורית, כל עוד אם אכן יש בסביבתכם נהג פרטי. בלחיצה על שם הנהג יופיעו פרטים על המסלול ופרטים על הנהג. אם החלטתם שאתם מעוניינים בנסיעה עמו, לחצו "הזמן נסיעה".
נהגים בעלי רכב פרטי צריכים להירשם ל אפליקצייתMoovit Carpool"-אפליקציית הנהג.
המלצות למסלול יומי נבחר
. האפליקציה גם עוזרת לתכנן מראש את המסלול אל העבודה ובחזרה ושולחת התראות אוטומטיות ויומיומיות. נכנסים להגדרות האפליקציה. אם מעוניינים בתחבורה ציבורית לוחצים המלצות למסלול יומי נבחר". אם בטרמפ לוחצים"המלצות יומיות ל-Carpool" .. מגדירים את שעות היציאה ואת שעות החזרה בלשונית "שלחו אליי עדכונים". שומרים ומדי יום תקבלו את ההודעה אם יש רכב או קו אוטובוס קרוב שייקח אתכם לעבודה בזמן.
ווייז תשלם בחודשים הקרובים לנהגים ירושלמים שיארגנו;קארפולים דרך האפליקציה שלה
תחבורה שיתופית – גט התחילה, איך זה יתקדם?
הכירו את SoMo – אפליקציה לנסיעה שיתופית בלי זרים
בתו של נשיא ארצות הברית מהמועמדות להחליף את ג'ים יונג קים, לצד מנהל הסוכנות האמריקאית לפיתוח בינלאומי מארק גרין ושגרירת ארה"ב באו"ם לשעבר ניקי היילי.
אייונקה טראמפ, בתו של נשיא ארצות הברית דונאלד טרמאפ, מועמדת להחליף את ג'ים יונג קים, נשיא הבנק היוצא. יונג קים שירת בתפקיד שלוש שנים. יש לציין שלרוב עומד בראש ההבנק העולמי אזרח אמריקאי, ועזיבתו של יונג קים מהווה הפתעה.
ממשל טראמפ, שסובל לאורך כהונתו ממתיחות עם הבנקים ועם מוסדות מערביים, יצטרך להציע מועמד. מלבד אויונקה טראמפ מוצעים לתפקיד: תת מזכיר המדינה לעניינים בינלאומיים דייויד מלפס, מנהל הסוכנות האמריקאית לפיתוח בינלאומי מארק גרין, ושגרירת ארה"ב באו"ם לשעבר ניקי היילי.
אלא שלאיוונקה טראמפ אין רקע בכלכלה עולמית. הנסיסיון שלה הוא רכש בארגונים של טראמפ וכן הובילה קו אופנה, שנסגר לאחרונה. בעבר דונלד טראמפ הציע את איוונקה לתפקיד שגרירה באו"ם אך בסוף נבחרה דוברת מחלקת המדינה הת'ר נאוארט . אז אמר טראמפ: "כל כך נחמד, כולם רוצים את איוונקה בתור השגרירה הבאה לאו"ם. היא תהיה מצוינת, אבל אני כבר יכול לשמוע את הטענות לנפוטיזם!"
ממשרד האוצר האמריקאי נמסר: הגיעה כמות משמעותית של המלצות למועמדים טובים, וכבר החל תהליך הסקירה הפנימית שלהן".
הבנקים המולטילטרליים – כל מה שצריך לדעת
איך סגירת החברה של גנץ קשורה לדמי השתיקה לטראמפ?
האם הפד יעיז להעלות ריבית שוב? ולהתעמת עם טראמפ?
נרדמו בשמירה: מי אחראי על החסכונות שלנו, ולמה הם אפשרו השקעות באגרות החוב האמריקאיות?
איך זה שכל שומרי הסף, לא שומרים על החסכונות שלנו? מי אשם בהשקעת העתק של המוסדיים באג"ח האמריקאיות שצנחו בעשרות אחוזים בחודשים האחרונים? ואיך זה שכל פעם מחדש, הכסף שלנו מממן גם גופים שלא היו צריכים לקבל מימון?
אגרות החוב האמריקאיות נופלות בשבועות האחרונים. אולי הן יתקנו, אולי לא, אבל מה שברור שהחברות האלו לקחו מאתנו הרבה כסף – עשרות מיליארדים, ואנחנו, במקרה הטוב, נמחל להן על כמה מיליארדים בודדים, ובמקרה הרע…אוי ואבוי.
בדרך מארה"ב, החברות המגייסות עברו במספר תחנות – הם עברו את החתמים (טוב, לא חוכמה, הם בעיקר רוצים להנפיק); הם עברו את רשות ניירות ערך (כי פשוט הכל נעשה בצורה תקינה והם עמדו בתקנות ובהנחיות); הם עברו את גופי הדירוג (כי יכולת החזר החוב נראתה סבירה).
הם גם עברו את הגופים המוסדיים (התשואה לטענתם היתה מפתה גם בהינתן הסיכון, ויש גם גושפנקא – דירוג). הם הסתננו ועברו את ההיגיון הבריא של רובנו. איך זה יכול להיות שחברות שלא מקבלות מימון במקום הפעילות שלהם, מגיעות אלינו ומקבלות מימון בשפע? האם שם – בארה"ב הגדולה, לא מבינים מה שהם עושים? כן, אין קסמים, אם שם לא נתנו להם מימון, או לא נתנו להם בריבית טובה, יש לזה סיבות טובות. אבל, כל התחנות בדרך, התעלמו מההיגיון הבריא הזה, כי זו לא חובתם לחשוב בהיגיון, חובתם ותפקידם לבדוק ולעמוד בתקנות, בהנחיות ובכללים, וכל עוד מהזווית שלהם החברה המגייסת עומדת בהגדרות האלו, אז הכל תקין.
הם צודקים, וזו הבעיה – אין כאן אשמים, אין כאן תפקוד לקוי של גופים מסוימים; יש כאן, כשל תהליכי גדול שמתרחש כל פעם מחדש בשווקים הפיננסים – כשכסף גדול פוגש היצע קטן של אפשרויות, מתנפחות בועות, ולמגרש הפיננסי נכנסות גם חברות שבתקופה סטנדרטית, לא היו מגיעות לשוק. זה קרה בתחילת שנות ה-90' כשחברות בלי פעילות, או עם פעילות שולית נכנסו לבורסה המקומית; זה קרה בתקופת בועת האינטרנט שחברות אינטרנט גייסו מיליארדים; זה קרה בשנים שלפני המשבר הגדול (סוף 2008) שחברות מקומיות גייסו מיליארדים רבים והשקיעו אותם במגרשים ברומניה, פולין, רוסיה, ומזרח אירופה בכלל. זה קרה כשחברות ההחזקה של הטייקונים שעמדו בראש הפירמידות גייסו עשרות מיליארדים כדי לממן את שיגעון הגדלות שלהם.
הכול התמוטט. אבל האמת שלא צריך להתרגש יותר מדי – ככה זה בשווקים. יש חברות שמצליחות, יש חברות שנכשלות. השאלה מה הממוצע של כל ההשקעות בחברות האלו, ותתפלאו – כל הקריסות האלו, קשות ככל שיהיו, השפיעו על הפנסיה שלנו ועל החסכונות בכלל, אבל מדובר בשברי אחוז, אולי אחוז בשנים הקשות ביותר והייתי לארג' (מאוד). נכון, זה לא כסף קטן, אבל זה משהו שהשוק יודע לאורך זמן, להתגבר עליו – התשואות בטווח הארוך, למרות המשברים, בשווקים הפיננסים, חיובית וריאלית (כשבמניות התשואה עולה על האג"ח).
אז אולי זה בעצם ההסבר לכך שאף אחד משומרי הסף לא קם ואומר עד כאן עם הניפוח, עד כאן עם ההנפקות הלא כדאיות. אולי פשוט זה לא כזה גדול, אז הציבור יפסיד קצת. אז מה?
תוכן עניינים; ניתן להקליק על הקישור הרלבנטי
תחנה ראשונה – החתם
את התחנה הזו, החברות המגייסות עוברים בקלות. ההנפקה היא כמובן אינטרס משותף, תחשבו על חברה שבונה מגדלים בברוקלין, ונמצאת בשלב ההקמה. היא פונה לבנק האמריקאי לקבל מימון והוא מוכן, אבל בריבית של 9%-10% ויותר (ריבית דולרית). ואז מגיע אליה בחור ישראלי נחמד שמציע לה לקבל מימון של 5% שקלי – ריבית נמוכה (גם שמתחשבים בתשואה הנגזרת משערי החליפין).
השידוך הזה, מוביל להקמת חברה באיי הבתולה – ענייני מס, שיקולי שקיפות (חוסר שקיפות), שמחזיקה בעצם בחברות נכסים. חברת ההחזקות מגיעה לרוד שואו שמוביל החתם אצל המוסדיים ואז מתקבלות אינדיקציות לגבי השווי/ התמחור.
תחנה שנייה – רשות ניירות ערך
התחנה הבאה – רשות ניירות ערך. מוגש תשקיף לרשות ניירות ערך. רואי חשבון, משפטנים יושבים ומכינים את התשקיף, ובודקים שהכל עומד בהנחיות והכללים של רשות ניירות ערך.
רשות ניירות ערך בודקת, שואלת, מעירה ומאירה. אך, רשות ניירות ערך לא אמורה להתייחס לשאלות של תמחור – כלומר כל עוד החברה עומדת בתנאי הסף, ובמכלול התנאים, אז היא עוברת את המשוכה הזו, והיא מגיעה לתחנה הבאה
תחנה שלישית – חברות הדירוג
התחנה הבאה היא קביעת הדירוג לסדרת האג"ח המונפקת. החברה פונה לחברת דירוג כדי לקבל דירוג שמבטא את יכולת הפירעון של החוב. החברה משלמת עבור הדירוג. החברה מקבלת דירוג.
הדירוג הזה חשוב כי הוא החותמת בשביל המוסדיים שמאפשרת כניסה להשקעה. הגופים המוסדיים שמנהלים את הכספים שלנו, מגדירים ברוב הקופות/ קרנות שמחזיקים אגרות חוב, כי הם יכללו רק אגרות חוב בדירוגים מסוימים. אז ברגע שיש דירוג מתאים, יש אישור שהסדרה ראויה להחזקה, וגם אישור מהבחינה הטכנית – אפשר לקנות לקופה/ קרן וכו'.
חברת הדירוג פועלת בשיטה מובנית – היא מסתמכת על הדוחות הכספיים, ומפעילה שורה של מבחנים ובדיקות – מבחני נזילות, מבחני רווחיות, בדיקת יחסי חוב ועוד, ובסוף יוצא פלט – הדירוג.
הדירוג הזה, במגייסות האמריקאיות (הפועלות באמריקה) נשען על דוחות כספיים עם מרכיב נדלני גבוהה שנשען על הערכת שווי של שמאים. הערכות שווי הן נקודה רגישה בדוחות הכספיים, וגם נקודה גמישה – פעם זה למעלה ופעם זה למטה.
ובכלל – למרות החשיבות של חברות הדירוג והרצינות שבה העבודות שלהן נלקחות, במקרים רבים התברר שהקשר בין הדירוג לבין מצב החברה, הוא לא גדול. אבל מה אנחנו רוצים מהם – הם הרי מסתמכים על תבניות ברורות, על נוסחאות, על יחסים פיננסים ודוחות כספיים.
תחנה רביעית – הגופים המוסדיים
הגופים המוסדיים מנהלים כאמור את הכספים שלנו. הם הכוח המניע את השווקים הפיננסים, הם קונים ומוכרים מניות ואגרות חוב, במטרה לייצר תשואות טובות, במטרה לנצח את המתחרים כדי שאנחנו נעביר להם כמה שיותר כסף.
ניהול הכספים הוא לטווח ארוך (פנסיה, גמל) ולטווח קצר ובינוני (קרנות נאמנות, קופות גמל להשקעה), ונתמקד בקרן נאמנות אג"חית שעל פי התשקיף צריכה להשקיע לפחות 75% מהשקעותיה באגרות חוב.
מנהל הקרן הזו פותח את המסך בבוקר ומגלה שאתם – הציבור – הזרמתם לו 10 מיליון שקל. הוא קונה אג"ח של הממשלה. זה הנכס הסולידי ביותר והוא מאמין בנכסים סולידיים.
למחרת הוא רואה שהזרמתם לקרן 20 מיליון שקל. הוא שוב קונה, וכך זה קורה במשך חודשים.
התהליך הזה קורה גם אצל מנהלי הקרנות האחרים – הציבור מזרים כספים לשוק האג"ח. כן, זה קרה בשנים האחרונות מדי חודש בחודש, בגלל שהציבור הלך והתייאש מהפיקדונות בבנקים. למה לקבל אפס, אם אפשר לקבל יותר בקרן נאמנות אג"חית.
והנה מוקד הבעיה – חוסר האלטרנטיבות. אין במה להשקיע, ואז מסיתים כספים לאפיקים קצת מסוכנים יותר כדי לקבל תשואה קצת גבוה יותר.
אז אחרי שהאג"ח הממשלתיות עלו בעקבות ההזרמות הגדולות, והתשואה בהן הפכה להיות לא מעניינת (אפסית), הוסטו כספים לאגרות חוב קונצרניות – אגרות חוב של חברות. אלו מסוכנות יותר כי יש תלות במצבה הפיננסי של החברה, אבל יש כל מיני חברות – בנקים נחשבים בטוחים יותר, ואגרות החוב שלהם עלו ועלו, עד שגם שם התשואה האפקטיבית ירדה מאוד, וכך בהדרגה, התנפח שוק האג"ח.
אלא שאנחנו המשכנו להזרים כספים. מנהל הקרן המשיך לראות מדי בוקר מיליונים שמחכים להשקעה. הוא חייב להשקיע אותם. התשקיף של הקרן מחייב אותו להשקיע באגרות חוב. הוא בבעיה. ואז החתם מציע לו פתרון – אג"ח של חברות אמריקאיות ועוד בתשואה טובה. זה כמו לשכנע את המשוכנעים. אין לו הרבה ברירות – הוא יקנה.
וככה הגענו למצב שהמוסדיים קנו בעשרות מיליארדים, ולמרות שנהוג לבוא אליהם בטענות, חשוב שתדעו – לרובם לא היתה ברירה.
אז מי אשם? המצב. הריבית הנמוכה. הריבית הנמוכה גורמת להסתת כספים לאפיקים פחות ופחות סולידים. הריבית הנמוכה יוצרת ביקושים שוטפים ומתמשכים בנכסים האלו – היא מנפחת אותם.
הריבית הנמוכה היא מדיניות של בנק ישראל – פישר אימץ אותה, פלוג המשיכה אותה. יש לריבית נמוכה אמנם יתרונות (מעודדת צמיחה, צריכה, השקעות, הלוואות), אבל יש לה גם חסרונות ברורים – היא מנפחת את מחירי האג"ח (לצד בועות נוספות).
אז נראה שהנגיד החדש ישנה את הכיוון. בעולם המגמה התהפכה בשנה האחרונה ויש עליות ריבית. עליות ריבית, עשויות לפוצץ בועות.
אג"ח אמריקאיות – המקרה של אול-יר
