עפר קליין, ראש אגף כלכלה ומחקר בהראל ביטוח ופיננסים, מפרסם את הסקירה השבועית שלו וזה הולך להיות שבוע עמוס ומגוון

רביעי

הפד צפוי להשאיר את הריבית ללא שינוי, עיני המשקיעים יינשאו לתחזית קדימה.

דוח התעסוקה הכה את התחזיות המוקדמות; בנובמבר נוספו 266 אלף משרות חדשות, הרבה מעל לצפי ואף נתוני החודשיים האחרונים עודכנו כלפי מעלה, כך שב-3 החודשים האחרונים נוספו כמעט 200 אלף משרות, קצב גבוה. במקביל, שיעור האבטלה ירד חזרה ל-3.5 אחוזים, רמת השפל שנרשמה בתחילת שנות השבעים. קצב גידול השכר הממוצע עמד על 3.1 אחוזים, טוב מהצפי, גם בנתון זה נרשם עדכון כלפי מעלה של החודשיים הקודמים.

הנתונים החזקים משוק העבודה מצננים את אלה החוששים מהאטה משמעותית בארה"ב ותומכים להערכתנו בכך שהבנק המרכזי ישאיר מחר (רביעי) את הריבית ללא שינוי, ובתחזיותיו המעודכנות יטען לצמיחה של כ-2 אחוזים בשנה הבאה לצד יציבות בתוואי הריבית קדימה.

עוד בנושא חדשות

 חמישי

בחירות בבריטניה – האם נקבל סוף סוף הכרעה בנושא הברקזיט?

בחמישי הקרוב הבריטים ילכו לקלפיות בפעם השלישית בתוך 4 שנים כאשר ע"פ הסקרים האחרונים מפלגתו של ראש הממשלה תהיה הגדולה ביותר, אך לא מספיק כדי להקים קואליציה לבד. תוצאה זו, שכבר נראית באופק כמעט כחודש תומכת בכך שהממשלה החדשה תגיע להסכם יציאה מסודר עם האיחוד האירופאי לצד מדינות פיסקאלית מרחיבה ותומכת בחוזקה של הליש"ט.

עוד ביום חמישי החלטת הריבית הראשונה של כריסטין לגארד.

עוד בחמישי הקרוב הבנק המרכזי בגוש האירו צפוי להשאיר את מדיניותו ללא שינוי. אך הפוקוס יהיה על מסיבת העיתונאים הראשונה של הנגידה החדשה כריסטין לגארד לאחר הודעת הריבית, כאשר המשקיעים ינסו לברר אם היא תאותת על התמדה בקו היוני מאוד של הנגיד הקודם.

 שישי-שבת

האם המכסים בארה"ב הולכים לעלות? אנחנו (ושוק ההון) חושבים שלא. במקרה שלא נראה דחייה אנו צופים תנודתיות משמעותית בשווקים.

הנתונים האחרונים שפורסמו מחזקים את הערכתנו שהחולשה שראינו השנה בצמיחה לא תחריף בשנה הבאה. חלק מהסיבה לכך נובעת מההנחה שלנו ש"מלחמת הסחר" בין ארה"ב לסין לא תחריף ועליית המכסים המתוכננת לסופ"ש הקרוב תידחה מהסיבות שמנינו מספר פעמים בעבר; העלאת המכסים תפגע ישירות בצרכן האמריקאי בדיוק במועד החגים בארה"ב, דבר שיכול לפגוע בפופולריות של הנשיא בשנת הבחירות. בנוסף, מהצד הסיני העימות נותן את אותותיו השליליים גם על כלכלת סין שתשמח להקטין את הלהבות כדי לתמוך בצמיחה ולהפחית את המכסים גם כדי למתן את האינפלציה העולה שזינקה ל-4.5 אחוזים בנובמבר, הרמה הגבוהה ביותר מזה קרוב ל-8 שנים. דחיית עליית המכסים תשרת יפה את שני הצדדים. במקרה שלא נראה דחייה אנו צופים תנודתיות משמעותית בשווקים.

ראשון

מדד המחירים לצרכן בישראל – אנו צופים ירידה של 0.2 עד מינוס 0.3 אחוז

ביום ראשון הקרוב יתפרסם מדד המחירים לחודש נובמבר ולאחר המדד הגבוה באוקטובר, אנו צופים ירידה של 0.2 עד מינוס 0.3 אחוז; כתוצאה מהירידה העונתית במחירי החופשות, הפירות-ירקות שיקזזו עלייה נוספת במחירי המזון (בשר ותחליפיו).

בישראל

אנו סבורים שהסיכוי להורדת ריבית במחצית הראשונה של 2020 עדיין לא התפוגג – הכל שאלה של שער חליפין והאם יצליח בנק ישראל לייצב אותו ברמות הנוכחיות (שקל – סל ריאלי) רק בעזרת התערבות ישירה בשוק המט"ח.

סיכומי הדיונים מהחלטת הריבית האחרונה הראו שהקולות בוועדה המוניטרית הקוראים להפחית את הריבית כעת פחתו, כאשר רק חבר ועדה אחד תמך בהורדת ריבית, לעומת 2 בהחלטה הקודמת בתחילת אוקטובר. בין הגורמים שתמכו בהשארת הריבית ללא שינוי היו העובדה שהמשק ממשיך לצמוח בקצב הקרוב לקצב הפוטנציאלי, שוק העבודה החזק בישראל ושנראה שהבנקים המרכזיים בארה"ב ובאירופה מיצו בשלב זה את הורדת הריבית. אנו סבורים שהסיכוי להורדת ריבית במחצית הראשונה של 2020 עדיין לא התפוגג – הכל שאלה של שער חליפין והאם יצליח הבנק לייצב אותו ברמות הנוכחיות (שקל – סל ריאלי) רק בעזרת התערבות ישירה.

לאחר שהותיר את הריבית ללא שינוי, בניגוד לציפיות בשווקים להפחתת ריבית, בנק ישראל כנראה חשש שהדבר יגרור ייסוף מהיר בשקל. לכן הבנק התערב בחדות עם רכישות של כ-1.3 מיליארד דולר במהלך נובמבר, הכמות החודשית הגבוהה ביותר מאז ינואר 2018. הנתון מסביר בחלקו את הפיחות הקל בשקל מאז החלטת הריבית ומראה שבמקרה של ייסוף מהיר בנק ישראל לא יהסס להשתמש בכלי המט"ח. הערכה זו נתמכה בדברי אנדרו אביר, מנהל חטיבת השווקים בבנק שהדגיש שבסביבה הנוכחית התערבות בשוק המט"ח יותר אפקטיבית ממסלול הפחתת הריבית.

ביפן

קדימה יפן – לא רק אצלנו מעדכנים את הצמיחה לאחור.

הצמיחה ברבעון השלישי ביפן עודכנה בשיעור ניכר כלפי מעלה ל-1.8 אחוזים בשיעור שנתי, טוב מהצפי ולעומת 0.2 אחוז בלבד באומדן הראשוני. עדכון משמעותי כלפי מעלה בצריכה הפרטית ובהשקעות תרמו לכך. יש לזכור שחלק מההאצה נובעת מכך שחברות וצרכנים הגדילו את ההוצאות לפני עליית מס הצריכה (בתחילת הרבעון הרביעי), לכן אנו מצפים כרגע לצמיחה כמעט אפסית ברבעון האחרון של השנה.

בניגוד למתיחות הסחר בין ארה"ב לסין ולאיחוד האירופאי, הפרלמנט ביפן אישר את הסכם הסחר עם ארה"ב שמבטל מכסים על יבוא חלק ממוצרי המזון בתמורה להפחתת המכסים על יצוא מוצרי תעשייה. במקביל, הפרלמנט ביפן אישר גם תוכנית תמריצים פיסקאלית רחבה מהערכות המוקדמות בסכום של כ-120 מיליארד דולר. במידה והתוכנית תיושם הדבר יאיץ את הצמיחה ביפן בשנה הבאה שגם תהנה מאירוח האולימפיאדה בטוקיו בקיץ.

 

ישראל

ארה"ב

 

עוד בעולם

מעודכן ל-12/2019

בשוק העבודה בישראל יש כיום ביקוש גבוה לעובדים שניחנו במיומנויות כמותיות ואנליטיות, לאור הדרישה הגוברת בתחום עיבוד הנתונים ■ המקצוע הנדרש ביותר: אנשי מכירות בתחום טכנולוגיית המידע ■ במקביל, גדל הביקוש לחשמלאים ומנהלי יחסי ציבור – מקצועות שאינם דורשים תואר

המקצוע המבוקש והמתגמל ביותר מבחינת השכר בישראל כיום הוא שיווק בתחום טכנולוגיית המידע – כך עולה מניתוח של זרוע העבודה במשרד העבודה והרווחה שבחן מגמות בשוק התעסוקה.  עוד עולה מניתוח זה כי ברשימת חמשת המקצועות הבולטים כיום מבחינת הגידול בשכר ובדרישה לעובדים במדינת ישראל, תוכלו למצוא גם חשמלאים מוסמכים, מתמטיקאים, סטטיסטיקאים ואקטוארים, וכלכלנים.

על פי הנתונים שהתגלו, מספר העובדים המועסקים במקצועות אלה עלה בעשרות אחוזים בשנים ספורות, וכך גם השכר הממוצע בהם. במקביל, בתחומים שנפגעו ממגמת הדיגיטיזציה ירד הביקוש לעובדים באופן דרמטי – ומספר העובדים בהם פחת במידה ניכרת.

הניתוח של זרוע העבודה התבסס על נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לגבי מספר העובדים בתחומים השונים בשנים 2017-2012, ועל השינוי בשכרם, בהתבסס על הדיווחים לרשות המסים. הנתונים לא התייחסו בהכרח למקצועות שבהם השכר הוא הגבוה ביותר, אלא למקצועות שבהם יש ביקוש גבוה לעובדים בשנים האחרונות, לצד עלייה משמעותית בשכר.

תהיו ריאליים

עוד בנושא קריירה

על פי הנתונים שנאספו, המקצוע הצומח ביותר מבחינת הביקוש לעובדים והגידול בשכר הוא אנשי מכירות בתחומי טכנולוגיית המידע. מדובר באנשי מכירות בתחומי ההיי־טק, שנדרשים ליכולות מכירה לצד הבנה טכנולוגית גבוהה. הנתונים הראו כי השכר בתחום זה עלה בשיעור הגבוה ביותר מבין כל המקצועות בחמש השנים שנבדקו, וזינק ב-71% ל-26.4 אלף שקל בחודש (ברוטו) בממוצע.

גם הביקוש לעובדים בתחום טיפס בשיעור הגבוה ביותר בהשוואה ליתר המקצועות שנבדקו. מספר העובדים בתחום עלה ב-84% בשנים 2017-2012. כיום, לפי נתוני משרד העבודה, מועסקים בתחום בו כ-4,400 איש והביקוש לעובדים נוספים עדיין גבוה.

הביקוש למתמטיקאים קפץ גם הוא באופן משמעותי, ככל הנראה כתוצאה מהצמיחה של תעשיית ההיי־טק והפרישה של עובדים ותיקים. השכר של המועסקים שמוגדרים מתמטיקאים, שמספרם במשק עלה בתוך חמש שנים ב–61%, עלה באותה תקופה ב-32%, ושכרם הממוצע מגיע ל-22.5 אלף שקל. מדובר בעיקר בעובדים בעלי תואר שני שמועסקים במשרות שונות בתעשייה, וכעת מועסקים בתחום כ-2,400 איש בלבד.

למרות הגידול בביקוש והתפתחות ענף ההיי־טק, מספר הסטודנטים למתמטיקה באוניברסיטאות בישראל עלה ב-10% בלבד בשנים 2019-2015 – ל-2,415; ואילו מספרים הסטודנטים בתארים המתקדמים (תואר שני ושלישי) לא השתנה (כ–750 סטודנטים לתואר שני ב-2019, ו-267 סטודנטים לתואר שלישי). עם זאת, באוניברסיטה העברית אומרים כי הביקוש ללימודי מתמטיקה נמצא בעלייה בשנת הלימודים הנוכחית, ומספר הסטודנטים לתואר ראשון באוניברסיטה בתחום קפץ בכ-20% בתוך שנה בלבד.

לפי חברת צבירן, המפיקה סקרי שכר והטבות לתעשיית ההיי־טק, הדרישה לבעלי תואר שני במתמטיקה עלה בעקבות הגידול בדרישה לעובדים בתחום מדעי הנתונים (Data Science). "יש מחסור של כ-400 עובדים בתחומי מדעי הנתונים", אומר יו"ר החברה, גיל שלי. "חברות רבות מחפשות חוקרים מנוסים בתחום, ולרוב מדובר בעובדים בעלי תואר שני במתמטיקה לפחות. זה תחום מתפתח מאוד, והשכר בו עלה בשנים האחרונות בעקבות הגידול בביקוש לעובדים".

תואר במדעי הנתונים – בחוד החנית

לפני כשנתיים אישרה המל"ג תוכנית לקידום תחום מדעי הנתונים, בניסיון לעמוד בדרישות השוק. לאחר שבשנת 2016 אושר תואר ראשון במדעי הנתונים בטכניון, אושרו בשנתיים האחרונות במסגרת התוכנית 16 תוכניות לימודים לתואר ראשון ושני במוסדות ההשכלה הגבוהה. כמו כן יוקמו מרכזי מחקר באוניברסיטאות; ויינתנו מענקי מחקר ומלגות לחוקרים מצטיינים.

לדברי יו"ר הוועדה לתכנון ולתקצוב במל"ג, יפה זילברשץ, "תחום מדעי הנתונים הוא בחוד החנית של המועצה להשכלה גבוהה. שמנו דגש גם על קידום ההוראה והמחקר בתחום. בנוסף למענקי המחקר ולאישור תוכניות הלימוד, העברנו מענקים לאוניברסיטאות כדי שיקימו מרכזי מחקר במדעי הנתונים".

בשנים האחרונות עלתה בשוק העבודה גם הדרישה לכלכלנים. זאת למרות ירידה בביקוש ללימודי כלכלה באוניברסיטאות, שנמצאות על סף קריסה – כך לפי הגדרתה של ועדה בינלאומית שמינתה המועצה להשכלה גבוהה. בתוך חמש שנים נרשם גידול של 69% במספר הכלכלנים המועסקים במשק – הגידול השני בגובהו בין כלל המקצועות שנבדקו. באותה תקופה עלה שכרם ב-42% לכ-21.5 אלף שקל בממוצע.

גם הדרישה ליועצי הלוואות והשקעות עלתה ב-36%, ובמקביל עלה שכרם ב-49% – לכ-24 אלף שקל. תחום נוסף שצומח הוא הנדסת המכונות, שבו השכר עלה בתקופה שנבדקה ב-26% ל-24.3 אלף שקל בממוצע, ומספר המועסקים עלה ב-59%.

השכר הגבוה ביותר במקצועות שנבדקו הוא זה של רופאים מומחים. הנתון אינו מפתיע, מאחר שהביקוש לרופאים נותר יציב וגבוה מאוד בשנים האחרונות, ומשום שלפי משרד הבריאות קיים מחסור משמעותי במספר הסטודנטים לרפואה. שכרם הממוצע של הרופאים המומחים הגיע בשנת 2017 ל-41.5 אלף שקל.

התואר האקדמי פחות חשוב

למרות האמור לעיל, הנתונים של זרוע העבודה מצביעים על כך שהתואר האקדמי באופן כללי מאבד מיוקרתו. כמה מהמקצועות המבוקשים כיום כלל אינם דורשים תואר. כך למשל, הביקוש לחשמלאים מוסמכים, מקצוע שאינו דורש הסמכה אקדמית, זינק ב–55%, בעוד השכר בתחום עלה בשיעור דומה, לממוצע של 12.5 אלף שקל בחודש. טכנאי מערכות קירור ומיזוג אוויר גם הם מבוקשים מאוד (גידול של 47% במספר העובדים), אך השכר הממוצע בתחום עלה בשיעור נמוך יותר – 24%, ל-11.8 אלף שקל ברוטו.

תחום מבוקש אחר שאינו דורש תואר או כישורים אנליטיים הוא פרסום ויחסי ציבור, שבו הביקוש ממשיך לעלות, ומספר העוסקים בו צמח ב-39%, עם שכר ממוצע של כ-20.3 אלף שקל.

בתחום ההוראה, מספר המועסקים כמורים לחינוך מיוחד זינק ב-50%. שכר המורים נקבע רק על פי הסכמי השכר שנחתמים בין ארגוני המורים למדינה, ועומד על 10,500 שקל בממוצע. מדובר בשכר נמוך ביחס למקצועות אחרים בעלי ביקוש גבוה כל כך, אך גבוה מעט בהשוואה לשכרם של מורים שלא הוכשרו להוראה של בעלי צרכים מיוחדים.

הגידול בביקוש למורים לחינוך מיוחד מושפע, בין היתר, מהגידול המשמעותי במספר הסטודנטים להוראה (כ–40% בעשור), הודות לעלייה בשכר המורים בעשור האחרון. בנוסף, הצורך במורים בתחום נובע מהגידול במספר התלמידים שמאובחנים עם צרכים מיוחדים.

סוף עידן הקלדנים והדפסים

משרד הרווחה איתר גם את המקצועות שבהם הביקוש נמצא בירידה משמעותית, ושרובם מתאפיינים ברמת שכר נמוכה ובענפים שעברו דיגיטציה. כך למשל, בשנים שנבדקו מספר הדפסים צנח ב–24% ושכרם הממוצע ירד ב–14% לכ-8,600 שקל; מספר הקלדנים ירד ב-55% ושכרם נותר נמוך – כ-5,900 שקל בממוצע.

ירידה חדה (47%-46%) נרשמה גם במספר המועסקים כפקידים לפניות הציבור, וכפקחי מכס וגבולות, אף כי שכרם עלה ב-10% לכ-7,700 שקל בממוצע.

מנהלת אגף אסטרטגיה ותכנון מדיניות של זרוע העבודה, רוני שניצר, הסבירה: "הנתונים מחזקים את החשיבות שברכישת כישורים וידע מקצועי, לטובת השתלבות בתעסוקה איכותית ומתגמלת. אנו רואים ייצוג רב של מקצועות שדורשים יכולות כמותיות ואנליטיות לצד כישורי שיווק. כמו כן, עולה מהנתונים שהצמיחה התרחשה גם בתחומים שדורשים הכשרה מקצועית, ולא רק השכלה אקדמית".

מה התארים הכי משתלמים ששווים את ההשקעה

המשרות שצפויות להיעלם

. בעוד בתחומים אחרים המונח בגידה לא עובר בקלות, נראה שבתחום הביטוח מעזים יותר. נשיא לשכת סוכני ביטוח, ליאור רוזנפלד, דיבר היום בוועידת עדיף ה-19 ויצא נגד המוקדים הישירים שהקימו חברות הביטוח, ותקף את כוונת הבנקים וחברות האשראי להיכנס לתחום הביטוח. "המוקדים הישירים הם מעין בגידה", אמר.

חברות הביטוח בנו את עצמן על ידי סוכני הביטוח

הוא זועם גם על חברות הביטוח המעסיקות סוכנים ישירים "חברות הביטוח בנו את עצמן על ידי סוכני הביטוח. הכאב הגדול שלנו הוא מחברות הביטוח המסורתיות. חברות סוכני הביטוח בנו אותן במשך השנים. שם אנחנו רואים אפילו לעיתים מעין בגידה. לא יכולים לשכוח את הערוץ המרכזי, המקצועי שהוא גם הערוץ הכי זול  והוא סוכני הביטוח".

"לנו לא משלמים משכורת 13 ולא רכב ולא פנסיה. אותנו מתגמלים רק אם אנחנו מוכרים. מכרנו – קיבלנו, לא מכרנו לא קיבלנו. אנחנו השכפ"ץ של אותן חברות הביטוח. סוכן הביטוח הוא קו ההגנה הראשון מול המבוטח. אין להן את זה לא במוקדנים ולא אצל העובדים השכירים. לכן אנחנו מבקשים לסגור את המוקדים הישירים ונפעל גם בדרכים אחרות אם התופעה תתעצם".

"לא יכול להיות שחברות הביטוח יקומו בוקר אחד, יזנחו את הערוץ החשוב הזה של הציבור שיושב כאן ויעבדו לבד וימכרו את המוצרים שלהן ללא סוכני ביטוח. מי שייפגע זה הציבור – לקוח הקצה. בתקשורת נדע להעצים את היתרונות של סוכני הביטוח והם יתרונות רבים מאוד למול עובדי חברות הביטוח."

עוד בנושא חדשות

הוא דיבר על עתיד ענף הביטוח, על אתגרים והאיומים:

"סוכן הביטוח בשנת 2020 כבר מתמודד עם דיגיטציה, עם שינויי שוק והוא יהיה חייב להיות מקצועי יותר. אנחנו נסייע לסוכני הביטוח להיות מקצועיים יותר בשוק תחרותי".

החשש הוא שחברות האשראי ינצלו את כוחן ויתנו הלוואות ברכישת ביטוחים

"האיומים הם "השיווק הישיר של חברות הביטוח הוא בראש ובראשונה איום על הציבור הכללי. חברות הביטוח הקימו מוקדים עם מוקדנים, שהם פשוט רשלנים וחובבנים. מוקדנים שעושים נזק לציבור בתשובות מביכות ולא מקצועיות. אני לא יודע איך ישנים בשקט בחברות הביטוח כאשר מוקדנים מבטיחים הבטחות שאין להן שום כיסוי".

עם זאת, הסביר רוזנפלד שזו יכולה להיות גם הזדמנות: "זו סכנה אבל זו גם הזדמנות. אנחנו יכולים להוכיח מי המקצוען האמיתי כאן – שהוא סוכן הביטוח שיודע למכור את המוצר הנכון ולייעץ את הייעוץ הנכון."

הסכנה השנייה לדבריו היא הכוונה של הבנקים וחברות כרטיסי האשראי לחדור לשוק הביטוח. "מבחינתנו לא ניתן לזה לעבור. לא רק משום שאנחנו רואים בזה תחרות. קל לתייג אותנו ככאלה שמפחדים מתחרות".

לדברי רוזנפלד החשש הוא שחברות האשראי ינצלו את כוחן ויתנו הלוואות ברכישת ביטוחים, ושהן מחזיקות בידע עצום על הציבור. "מי שיבקש הלוואה מחברת האשראי, יקבל אותה אם יעשה ביטוח. כיום כשגובים את הביטוח באמצעות כרטיס האשראי, חברות האשראי יודעות לדוגמה כמה אנחנו משלמים על ביטוח הבריאות בכלל או על ביטוח הסיעוד במגדל. יש להן גם ככה היום יותר מדי כוח וצריך לצמצם את הריכוזיות הזאת".

עוד אמר רוזנפלד כי "כאשר המדינה מאפשרת לגופי הענק האלה כמו כרטיסי האשראי לגעת בדבר שהם לא צריכים להיות שם – כאן קיימת סכנה."?

לרוזנפלד בטן מלאה על רשות ההון הדורשת סוכנים אובייקטיביים:

"אני שואל: היום אנחנו לא אובייקטיבים? ציבור הסוכנים תמיד ראה לנגד עיניו את טובת המבוטח. אני לא אוהב את המילה אובייקטיבי. נכון, צריכה להיות שקיפות ואנחנו בעד שקיפות. המילה 'אובייקטיבי' קיבלה נפח גדול ממה שהיתה אמורה לקבל".

"יש גבול לרצון לעשות אותנו במודע או במכוון אובייקטיבים יותר מהיום. מי היה הראשון במשבר הסיעוד שקם וצעק והעלה לסדר היום? לשכת סוכני הביטוח. לא שמענו גורמים אחרים באותה פרשה. אנחנו עומדים בראש המחנה גם בסוגיות אחרות".

"גם בסוגיות הבאות של הסוכן האובייקטיבי אנחנו לא נוותר. נבחן מודלים נוספים לתגמול. לעולם לא נוותר גם על עמלה מיצרן. סוכני הביטוח יופיעו יותר בתקשורת. נעצים את החשיבות שלהם בתקשורת כי התדמית נבנית משם".

 

 

כרטיסים להצגות ומופעים "רפונזל המחזמר" ו" שלמה המלך ומלכת שבא " ב-59 שקלים, בילוי "בספארי" ב-37 שקלים  –

רק ללקוחות Cal ודיינרס

במסגרת תוכנית 'Cal בחופש' – תוכנית הטבות המאגדת מגוון הטבות לימי חופשה וחגים, Cal מציעה בחג החנוכה ללקוחותיה אפשרויות בילוי משפחתיות ומגוון חוויות שיאירו את חנוכה. בין מגוון ההטבות ניתן למצוא כרטיסים בהנחה משמעותית להצגות המבוקשות של השנה " שלמה המלך ומלכת שבא " במחיר של 59 שקלים לכרטיס (במקום 149 שקלים), "רפונזל המחזמר " במחיר של 59 שקלים לכרטיס (במקום 149 שקלים), ועוד שלל כרטיסים במחירים יוצאי דופן.

מופעי חנוכה נוספים המוצעים במחירים מיוחדים ללקוחות Cal ודיינרס:

עוד בנושא חדשות

 רפונזל המחזמר   59 שקלים (במקום 105 שקלים)

כמו גדולים  75 שקלים (במקום 145  שקלים)

רובין הוד 69 שקלים (במקום 149 שקלים)

שלמה המלך ומלכת שבא  59 שקלים (במקום 139 שקלים)

קרקס מיומנה לילדים  79 שקלים  (במקום 149 שקלים)

חפש את המטמון – אולם  69 שקלים  (במקום 149 שקלים)

חפש את המטמון – יציע  55 שקלים  (במקום 109 שקלים)

סינדרלה – מבית הבלט הישראלי – אולם 69 שקלים (במקום 179 שקלים )

סינדרלה – מבית הבלט בישראלי – יציע  55 שקלים (במקום 149 שקלים )

WIPARK חיפה 29 שקלים (במקום 69 שקלים)

מסעדות ואטרקציות  נוספות בחנוכה המוצעים במחירים מיוחדים ללקוחות Cal ודיינרס:

 קפה קפה – ארוחת בוקר זוגית 79 שקלים (במקום 108 שקלים )

קפה גרג – ארוחת בוקר זוגית 89 שקלים (במקום 116 שקלים )

פיצה האט – 2 פיצות משפחתיות כולל משלוח 79 שקלים (במקום 138 שקלים )

פיצה האט – משפחתית מיוחדת ושתייה כולל משלוח  99 שקלים (במקום 162.7 שקלים )

פיצה האט – 2 פיצות משפחתיות ו 2 תוספות כולל משלוח 79  שקלים (במקום 159.8 שקלים )

ספארי – כניסה  37 שקלים  (במקום 74 שקלים )

היכל הקרח – כניסה 35 שקלים (במקום 70 שקלים )

אייג'אמפ באר שבע – שעה קפיצה ראשונה מגיל 3-6  13 שקלים ( במקום 30 שקלים )

אייג'אמפ באר שבע –שעת קפיצה ראשונה מגיל 6 ומעלה 25 שקלים (במקום 60 שקלים )

אייג'אמפ פ"ת + חיפה – שעת קפיצה ראשונה מגיל 3-6  15 שקלים (במקום 30 שקלים )

אייג'אמפ פ"ת + חיפה – שעת קפיצה ראשונה מגיל 6 ומעלה 32 שקלים (במקום 60 שקלים )

אייג'אמפ ראשון לציון – שעת קפיצה ראשונה מגיל 3-6  13 שקלים (במקום 30 שקלים )

אייג'אמפ ראשון לציון  – טרמפולינות וקיר טיפוס שעת קפיצה ראשונה מגיל 6 ומעלה 42 שקלים (במקום 65 שקלים )

מוזיאון הילדים הישראלי חולון – כניסה 39 שקלים (במקום 65 שקלים )

קיפצובה – כניסה מבוגר 35 שקלים (במקום 45 שקלים )

קיפצובה – כניסה ילד 45 שקלים (במקום 84 שקלים )

פעלטון – כניסה 19 שקלים (במקום 35 שקלים )

גרביטי פארק כרמיאל (פעלטון) – שעת קפיצה מגיל 6 ומעלה 25 שקלים (במקום 45 שקלים )

 

 

להטבות נוספות ולפרטים היכנסו ל-Cal בחופש – הטבות לחנוכה' בחנות החוויות

כחודשים לפני המועד כאל מפרסמת את ההטבות לחנוכה

כאל מצטרפת לחגיגות הקנייה של נומבבר

 

מי שציפה לפיקוח על קנאביס רפואי עשוי להתאכזב. מסתמן כי האוצר יתנגד. הדרישה לפיקוח על המחירים נובעת ממשרד הבריאות, לאחר שהרפורמה בקנאביס העלתה את מחירו. לכן הוועדה התכנסה לדון בנושא.

 גם בבג"ץ מתנגדים למחירים החדשים והורו  למשרד להחזיר את מחיר התרופה בכל המינונים ל־370 שקל. ההחלטה תיכנס לתוקף ב־15 בדצמבר עד סוף מרץ 2020. העתירה הוגשה על ידי ארגון המייצג חולים המטופלים בקנאביס.

לפי הרפורמה משרד הבריאות סובר שיש להטיל פיקוח מחירים על הקנאביס שיימכר בבתי המרקחת — אבל חלק זה לא בוצע בפועל. שלושהחודשים. אחרי צאתה של הרפורמה לדרך, מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב דורש להכניס לאלתר את הקנאביס הרפואי לפיקוח מחירים

משרד הבריאות ביקש ששיטת הפיקוח תהיה מבוססת על קביעת מחיר מרבי שיבטיח כי המוצר יסופק במחיר הוגן, וכי לא יחולו שינויים דרמטיים שיפריעו את אספקתו או את רכישתו, לצד הפגנת גמישות לבקשת היצרנים.

למעשה, הרפורמה של יצוא הקנאביס נועדה להכשיר את הפיקוח על המחירים ובכך לשכנע את האוצר כששני אלו תלויים זה בזה. האוצר התנגד ודרש שיספקו את כל העלויות של שרשרת הייצור כדי לקבוע מחיר מפוקח. טענה אחרת הייתה שהשוק עדיין לא התייצב ומשום שהצטרפו  שחקנים חדשים באוצר לא מעוניינים לפגוע בתחרות.

לכן משרד הבריאות הציע לדחות את ההחלטה וצאת עם פיקוח זמני, אלא שמשבר הפיקוח על החלב ובעיקר החמאה גורם לאוצר לא למהר באישור פיקוח מחירים. וודאי שיהיה קשה להעלות מחירים שכבר מפוקחים, מבחינה פוליטית.

עוד בנושא חדשות

שופטי בג"ץ נדרשו לסוגיה וקבעו: "מצאנו לנכון להוציא בעתירה צו־על־תנאי המורה למשרדים הממשלתיים וכן לוועדת המחירים, המצורפת בזאת כמשיבה נוספת לעתירה, לבוא וליתן טעם: א. מדוע לא ייקבעו מחירי מקסימום עבור מוצרי קנאביס רפואי, הן עבור מחזיקי רישיונות שתוקף רישיונותיהם אמור היה לפוג בתאריך 31.07 והוארך בצו הביניים עד לתאריך 31.03.2020, והן עבור מחזיקי רישיונות במסגרת האסדרה החדשה — מכאן ולהבא ".

כך שניתן דדליין לאוצר להסביר את החלטות מדוע לא יהיה פיקוח על מחירי מקסימום.

ממשרד האוצר נמסר: "ועדת המחירים טרם קיבלה החלטה בנושא".

מעמותת הקנאביס הרפואי שהגישה את הבג"ץ נמסר בתגובה: "ממשלת ישראל קידמה רפורמה המושתת על כשל שוק מובנה, כפי שאף העיר כב' המשנה לנשיאה השופט מלצר, רפורמה שמבטיחה אינפלציית מחירים מטורפת והעשרת כיסי בעלי ההון, מבלי שום מנגנוני פיקוח או הסדרה שתבטיח שאלו לא ירמסו את החולים שעבורם התרופה הזו – והרפורמה בה – לכאורה נועדה. גם עכשיו, כאשר בג"צ מבקש לעשות את הדבר הנכון ולהגן עלינו – החולים, משום מה משרדי הממשלה עדיין מתעקשים להגן על בעלי העסקים. כל זאת, בזמן שכרגע, עכשיו, בשנייה זו, אותם בעלי עסקים מתעסקים בהאם החלטת ביהמ"ש הורידה או העלתה את מניותיהם – ואנחנו בהאם הכאבים יאפשרו לנו לצאת מהמיטה הבוקר. על הפסדי המגדלים, אם יהיו, אחראית המדינה שהכניסה אותם לכאוס הזה, ולא המטופלים – החולים הקשים התלויים בטיפול בקנאביס רפואי כמזור אחרון לסבלם – ושמשמשים כרגע כתחמושת במלחמה ביניהם".

אור ירוק בקצה המנהרה: מספר המטופלים בקנאביס רפואי יעלה ל־100 אלף תוך שנה

איך לקבל קנאביס רפואי

 

 

אגף הכלכלה בחטיבת שוקי הון של לאומי, בראשות ד"ר גיל מיכאל בפמן, מפרסם את הסקירה השבועית והפסימית שלו:

לפיו, נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) מלמדים כי השכר הריאלי הממוצע למשרת שכיר (סך כל המשק, נתונים מנוכי עונתיות במחירים קבועים) ירד בחודש ספטמבר (בכ-0.6%) לעומת החודש הקודם, שבו נרשמה גם כן ירידה מתונה. על רקע זה, מציינים כי קצב הגידול השנתי של השכר הריאלי (3 חודשים מול 3 חודשים מקבילים) ירד מעט בחודש ספטמבר 2019 והוא כעת מעט נמוך מ-2%.

לפי לאומי, בחינה של נתוני השכר לפי סקטורים עיקריים (על-פי בנק ישראל), מעלה כי השכר הריאלי בסקטור העסקי ממשיך לצמוח בקצב מהיר יותר בהשוואה לשכר בסקטור הציבורי, זאת בהמשך למגמה מתחילת 2018. בחודש ספטמבר, קצב הגידול (השנתי) של השכר הריאלי בסקטור העסקי עלה לכ-3%, זאת בדומה לקצב הממוצע מתחילת 2015, כך שנתון זה אינו מעיד על האטה בפעילות העסקים במשק. במקביל, עלייה נרשמה גם בקצב הגידול השנתי של השכר הריאלי בסקטור הציבורי, שעומד כעת על כ-1.5%, אך הוא עדיין מתון יחסית לתקופות קודמות. לאור זאת, נראה כי פערי הכישורים בין הנדרש על-ידי המעסיקים לבין אלה המוצעים על-ידי דורשי העבודה, משתקפים באופן בולט יותר בסקטור העסקי לעומת הסקטור הציבורי, בפרט ככל שהמשק מתקרב למצב של "תעסוקה מלאה".

בחינה של נתוני משרות השכיר, מצביעה על מגמה של התמתנות בקצב הגידול של מספר משרות השכיר בכלל המשק, מסביבה של כ-3.5% (שנתי) בשנים 2016-2017 לסביבה של כ-2.5% בעת הנוכחית. יש לציין שממצא זה עקבי עם המגמה שעולה מבחינה של נתוני מספר המועסקים שמבוססים על סקרי כוח האדם של הלמ"ס. התפתחות זו, לצד ההתמתנות ההדרגתית בקצב גידול השכר הריאלי בכלל המשק, הובילה בשנים האחרונות להאטה בקצב הצמיחה של סך תשלומי השכר במשק. נתון זה, שמחושב כמכפלה בין מספר משרות השכיר לבין השכר הממוצע במשק, מהווה מדד להתפתחות סך ההכנסות של משקי הבית, אשר מתואם באופן חיובי עם הצריכה הפרטית. לאור זאת, ניתן לומר כי ההתמתנות בקצב הגידול (השנתי) של סך תשלומי השכר במשק מצביעה על המשך התרחבות הצריכה הפרטית בחודשים הקרובים, אך זאת תוך האטה בקצב הגידול. כך לפי לאומי.

 קצב גידול איטי יותר בהשוואה ל- 2016

עוד בנושא שוק ההון

היקף הרכישות בכרטיסי אשראי של צרכנים פרטיים וכן פדיון רשתות השיווק ירדו קלות בתחילת הרביע הרביעי של השנה (חודש אוקטובר), לאחר שעלו בחדות בחודש ספטמבר, כך על-פי נתוני הלמ"ס. לאור זאת, קצב הצמיחה השנתי של אינדיקטורים אלה ירד בחזרה אל מתחת לממוצע מתחילת 2016. במקביל, הפדיון בענפי המסחר הקמעונאי אמנם עלה בחודש ספטמבר, אך קצב הגידול השנתי של אינדיקטור זה המשיך לרדת, והוא עומד כעת על רמתו הנמוכה ביותר מתחילת 2015. דהיינו, מרבית האינדיקטורים מצביעים על קצב התרחבות איטי יותר של הצריכה הפרטית (ללא קניות של ישראליים בחו"ל ורכישות אונליין) בעת הנוכחית לעומת תקופות קודמות, כפי שעולה גם מבחינה של נתוני החשבונאות הלאומית. מוסיפים בלאומי.

בסך הכול, נראה שההתפתחויות שתוארו קודם לכן לגבי השכר ומשרות השכיר משתקפות גם באינדיקטורים המובילים לצריכה הפרטית. בהקשר זה, מציינים כי קיים מתאם חיובי גבוה יחסית של כ-72% בין קצב הגידול השנתי של סך תשלומי השכר במשק (3 חודשים מול 3 מקבילים) לבין קצב הגידול השנתי של סך הרכישות בכרטיסי אשראי של צרכנים פרטיים. דהיינו, ניתן לומר כי סך תשלומי השכר במשק מהווה את אחד הגורמים שעומדים ברקע למגמה הנוכחית של האינדיקטורים לצריכה הפרטית, שצומחים בעת האחרונה בקצב נמוך מהממוצע הרב-שנתי. להערכתם, בסיכום שנת 2019 הצריכה הפרטית הכוללת (כולל רכישות כלי רכב) צפויה לצמוח בקצב דומה לזה של 2018, מעט יותר מ-3.5%, אך בשנה הבאה קצב צמיחת הצריכה הפרטית צפוי להתמתן לכיוון 3% (ריאלי), בין היתר, על רקע מהלכי המיסוי הצפויים מצד הממשלה במהלך 2020 (ראה/י הרחבה בפסקה הבאה).

הגירעון התקציבי  צפוי להיות גבוה משמעותית מהיעד של 2.9%

פעילות הממשלה הסתכמה בחודש נובמבר בעודף תקציבי של 0.5 מיליארד שקלים, אך משרד האוצר מציין שעודף זה נתמך בדחיית תשלומי מיסים מחודש אוקטובר בהיקף משוער של כ-2.2 מיליארד שקלים. כלומר, ללא דחייה זו, היה חודש נובמבר מסתכם בגירעון של 1.7 מיליארד שקלים. הגירעון המצטבר בחודשים ינואר-נובמבר השנה עמד על כ-37.1 מיליארד שקלים לעומת גירעון נמוך יותר של כ-24.8 מיליארד שקלים בתקופה המקבילה אשתקד. יש לציין שגם בהשוואה לתקופות מקבילות בשנים קודמות, הגירעון המצטבר מתחילת השנה בולט בגודלו.

ב-12 החודשים שהסתיימו בנובמבר 2019 עמד הגירעון על כ-3.7% תוצר (לפי אומדני האוצר), נתון המשקף חריגה גדולה מיעד הגירעון לשנת 2019 כולה, שעומד על 2.9% תוצר, שהם 40.2 מיליארד שקלים. יש לציין שרמתו הנוכחית של הגירעון השנתי המצטבר היא מעט גבוהה אף ביחס להערכת משרד האוצר מינואר השנה, לפיה הגירעון לשנת 2019 צפוי לעמוד על כ-3.6% תוצר (שהם 50 מיליארד שקלים), ללא התאמות תקציביות.

בלאומי מסכמים, אנו צופים חריגה משמעותית מיעד הגירעון המתוכנן לשנת 2019. ההתאמות התקציביות הדרושות צפויות להשתקף בתקציב של שנת 2020, כפי הנראה לאחר שתקום ממשלה. בהקשר זה, מציינים כי בפרוטוקול החלטת הריבית האחרונה של הוועדה המוניטארית (מה-25.11.19), נראה שאחד מחברי הוועדה מרמז שאם תוקם ממשלה שתבחר לנקוט צעדים מרסנים משמעותיים, בנק ישראל עשוי ללוות מהלך כזה בצעדי הקלה (מוניטארית) – הפחתת ריבית ככל הנראה, אף כי מידת ההשפעה של צעד זה על המשק עלולה להיות מועטה. מבחינת העיתוי המשוער, כרגע נראה שמדובר ברביע השני של 2020, אלא אם תצלח הדרך להקמת ממשלה ברגע האחרון בימים אלו. כמו כן, סביבת האינפלציה צפויה להמשיך ולהתרחק מן היעד בראשית 2020 ובכך לתרום לסיכויים להפחתת הריבית חזרה אל 0.1% במחצית האשונה של 2020.

האוצר: הגירעון עלול להגיע ל-4% מהתוצר

בנק לאומי לאחר מכירת לאומי קארד: הרוויח כמיליארד שקל הרבעון

ועדת האכיפה המנהלית אישרו הסדר אכיפה מנהלי שנכרת בין רשות ניירות ערך לבין קרן הגשמה בע"מ. ויוטל על הקרן קנס גדול.

לפי ההסדר, הגשמה הודתה בעובדות ובביצוע הפרה של הצעה  לציבור של ניירות ערך שלא על פי תשקיף. במסגרת ההסדר, הוטל על הקבוצה קנס בגובה של 300,000 שקל וכן היא התחייבה לנקוט צעדים למניעת הישנות ההפרה בכך שתגבש ותאמץ נוהל אכיפה הנוגע ליישום הוראות סעיף 15 לחוק ניירות ערך בקשר לאפליקציה הסלולרית שלה, בתוך 3 חודשים מיום אישור ההסדר על ידי מותב האכיפה המנהלית.

קרן הגשמה  היא קרן השקעות פרטית שפעילותה מתמקדת בגיוס כספים עבור השקעות בעסקאות נדל"ן שעיקרן בחו"ל. גיוסי ההון ממשקיעים נעשים בכל פעם לצורך פרויקט נדל"ן ספציפי באמצעות תאגיד ייעודי. הגשמה מפרסמת את עצמה ואת השקעותיה באמצעי תקשורת מגוונים – קיום כנסי משקיעים, פרסומים בעיתונות, ברשתות חברתיות, באתר אינטרנט, באפליקציה וכד'. בעלי המניות העיקריים בחברה הם אבנר כץ (30%), חנן שמש (18.33%), ויצחק לאופר (9.67%). בנוסף להשקעות הפרטיות, פרסמה הגשמה מספר תשקיפים שקיבלו את היתר רשות ניירות ערך, שבמסגרתם גייסה מהציבור הון לצורך השקעות ספציפיות.

לפי רשות ני"ע , קרן הגשמה הציעה לציבור ניירות ערך בשותפויות הקבוצה ללא תשקיף בניגוד לסעיף 15 לחוק ניירות ערך וכן בניגוד לפטורים שנקבעו בחוק לחובת פרסום תשקיף. ניירות הערך הוצעו באפליקציה שהקבוצה השיקה בחודש יולי 2017.

האפליקציה נועדה לאפשר למשקיעים לקבל מידע מוגבל (בגדרי "פרסום כללי") על השקעות חדשות, לאפשר חתימה על מסמכים באופן דיגיטלי ולתת לכל משקיע גישה לפורטל האישי שלו, כך שיוכל לקבל מידע על ההשקעות בהן השקיע בלבד.

עוד בנושא חדשות

האפליקציה כללה מידע על פרויקטים נוכחיים ומידע אודות פרויקטי עבר, לרבות נתונים כספיים, אשר על פי הפטור שניתן לפרסומים כלליים אין לפרסמם שלא במסגרת תשקיף.

לאחר השקת האפליקציה ביולי 2017 ובחודשים לאחר מכן עד לאמצע דצמבר 2017 (כארבעה חודשים), מצגות על  פרויקטי העבר של החברה, לרבות נתונים כספיים כמפורט לעיל, היו חשופות ונגישות לכל משתמשי האפליקציה אשר נכנסו לעמוד שבו נכללו נתונים על פרויקטים שהושלמו בעבר, בחרו פרויקט ופתחו את המצגת של אותו פרויקט. ממצאי הבירור המנהלי העלו כי מדובר היה בתקלה טכנית, אשר המשיבה לא הייתה מודעת לקיומה בזמן אמת.

ביום 20 בדצמבר 2017, מספר ימים לפני פניית מחלקת החקירות של הרשות לחברה במסגרת הבירור המנהלי, נערכה בדיקה יזומה של החברה כחלק מהליכי בקרה שוטפת שהיא עורכת. כתוצאה מהבדיקה, גילה האחראי על ציות בחברה את התקלה והחברה פעלה לתיקונה תוך מספר ימים בודדים.

הגשמה תפסיד 25% בפורטלנד

 

 

 

 

 

ועדת הכספים של הכנסת אישרה הבוקר הארכת תוקפו של מס הקנייה על רכבי יוקרה בשנתיים נוספות.לפני כמה שבועות חתם שר האוצר, משה כחלון,  על צו הקובע לשנתיים נוספות (עד 31.12.2021 ) את העלאת מס הקנייה על כלי רכב יוקרתיים.

בשנת 2013, החל יישומה של החלטת הממשלה לעניין הטלת מס קניה מוגדל על רכב יוקרה. העלאת המס חלה על כלי רכב שמחיר המחירון שלהם עולה על 300,000 שקל.

לפי הצו ככל שמחירו של הרכב לצרכן גבוה יותר מ-300,000 שקלים כך שיעור מס הקנייה יעלה בהתאם. צו זה חל גם על כלי רכב היברידיים וחשמליים שמחירם מעל 300,000 שקלים.

בתיקון הקודם הורחבה תוספת המס והיא תחול גם על רכב עם טכנולוגיות הנעה מתקדמות הנהנה משיעורי מס מופחתים, כגון רכב היברידי בדרגת זיהום 2, רכב Plug-In ורכב חשמלי, כיום קיימת מגמה של יבוא מוגבר של רכבי פאר בטכנולוגיות הנעה אלה, והמחיר הגבוה של רכבי הפאר אינו נובע מהיותם בעלי טכנולוגיית הנעה מתקדמת אלא מהיותם רכבי יוקרה.

עוד בנושא חדשות

גם שייעור מס הקנייה על מכוניות פלאג אין הייבריד יעלה מ־20% ל־25%, והוא ימשיך לטפס גם ב־2021 ל־30% וכן הלאה בקפיצות של 5% מדי שנה; שנית, גובה ההטבה הירוקה שניתנת על רכבים כאלה יוגבל ל־60 אלף שקל מ־1 בינואר.

מס קנייה – מה זה, על מה הוא חל ולמה צריך אותו

מס קנייה נוסף על רכבי יוקרה – מעל שווי של 300 אלף שקל

 

קבוצת דן עומדת להשתנות.  נחתמה העסקה לרכישת 40% מהקבוצה על ידי קבוצת משקיעים. כמו כן יש אופציה להגדלת השיעור ל-50%. לקבוצת דן יותר מאלף בעלי מניות פרטיים וכהם יקבלו דיבידנד בעקבות ההשקעה. קבוצת המשקיעים זכתה במכרז להשקעה, שערכה דן, לפי שווי לפני התאמות לחלוקות של כ- 1.26 מיליארד שקל.

מנהלי קבוצת המשקיעים הם יאיר אפרתי ,מנכ"ל ושותף בווליו בייס מיזוגים ורכישות; עופר לינצ'בסקי מנכ"ל גדות ולשעבר מנכ"ל אגד והרכבת; שמעון בן חמו, לשעבר מנכ"ל מקורות; וברי בר-ציון, לשעבר מנהל מיוחד של רשות השידור ושל בית חולים ביקור חולים. מנהלי הקבוצה יצטרפו לדירקטוריון דן.

במשך עשרות שנים היתה דן קואופרטיב – חברה בבעלת עובדיה – וב-2002 היא נהפכה לחברה בע"מ. זאת, "מתוך כוונה להתאים את הארגון למגמות המשתנות בתחום התחבורה הציבורית ועל בסיס הרצון להתייעל ולהימנות עם השורה הראשונה של החברות בתחום השירותים הניתנים לציבור". מנכ"ל החברה הוא עופר זילביגר, היו"ר הוא שמואל רפאלי, ועל פי פרסומים החברה מעסיקה כ-2,600 עובדים.

 

לאחר השלמת הרכישה, שמואל רפאלי ועופר זילביגר יהיו יושבי הראש של הקבוצה. אופיר קרני, המשמש כיום כסמנכ"ל הכספים של הקבוצה וכמנכ"ל חברת ההשקעות שלה, ימונה למנכ"ל הקבוצה. בנוסף לצמצום חלקה היחסי בענף התחבורה הציבורית, החברה אמורה להפוך לציבורית בעוד כמה שנים ולהיות מונפקת בבורסה.

עוד בנושא חדשות

שבת שנייה עם תחבורה ציבורית בגוש דן: השירות שודרג לאור הביקוש

תחבורה ציבורית בגוש דן – עכשיו גם בסופי השבוע

מעודכן ל-12/2019

מחקר בסדר גודל חסר תקדים בדק 1.2 מיליון דיווחים על עסקאות נדל"ן שנשלחו לרשות המסים ב-20 השנים האחרונות; 8.3% מהם היו כוזבים – והפחיתו 30%–50% משווי העסקה ■ הנזק שנגרם לקופת המדינה מוערך בכ-200 מיליון שקל בשנה 

ב-8.3% מדיווחי עסקות הנדל"ן שנמסרו לרשות המסים נמצאו עיוותים משמעותיים, שגרעו מהקופה הציבורית כ-200 מיליון שקל בשנה – כך עולה ממחקר שנערך במכון אלרוב לחקר הנדל"ן בפקולטה לניהול ע"ש קולר באוניברסיטת תל אביב.

על פי ההערכות, בכ-8% מעסקות הנדל"ן שדווחו בשני העשורים האחרונים קיים פוטנציאל ממשי להעלמת מס בשווי ממוצע של 30%. במקביל, מחקר של לשכת שמאי המקרקעין מעיד כי עיוותים משמעותיים בנתוני רשות המסים קיימים גם לגבי גודל הדירות. יש לציין כי ענף הנדל"ן כולו נשען על מאגר המידע של רשות המסים, כך שלליקויים בדיווחים יש השפעה אקוטית על מהימנות מדדי המחירים שעליהם מסתמך השוק.

ראש מכון אלרוב לחקר הנדל"ן בפקולטה לניהול ע"ש קולר באוניברסיטת תל אביב, פרופ' דני בן שחר, הוביל את המחקר עם עמיתיו ד"ר רוני גולן וד"ר אייל סולגניק. לדבריו, "ממצאי המחקר מהווים אינדיקציה ממשית לכך שרבים מהמחירים המדווחים לרשות המסים בעסקות נדל"ן אינם דיווחי אמת, דבר שיש לו משמעויות רבות על השוק". עוד הוא מסביר כי "במצב שבו יש מחסור באינפורמציה על מחירי השוק – היעילות והוודאות של השוק נפגעות".

בן שחר טוען כי לדיווחים החסרים שנמצאו במחקר, יש השפעה מהותית ומוכחת גם על הקופה הציבורית: "הממצאים מראים פגיעה בתשלומי מס רכישה בסדר גודל שבין 2.5%–6.3% מהכנסותיהם. כך למשל, בשנת 2016 הגיעו ההכנסות ממס רכישה בישראל לסדר גודל של 1.1 מיליארד דולר – כלומר, מדובר באובדן הכנסות במס רכישה של 28–70 מיליון דולר בשנה זו בלבד. בממוצע, מדובר על 50 מיליון דולר שנגרעים מהקופה הציבורית בכל שנה. לזאת יש להוסיף אובדן הכנסות ממס שבח – לגביהן אין לנו הערכה בשלב זה".

עוד בנושא חדשות

בן שחר מניח כי לא תמיד מדובר בטעויות שנעשו בתום לב. "ברור לי שפה ושם יש טעויות בדיווח, אבל לא סביר שזה יהיה המצב במסה כל כך גדולה של עסקות. אני משוכנע שלפחות חלק מזה דווח במכוון", הוא מסביר.

הנוסחה שמאתרת רמאים

המחקר בחן כ-1.2 מיליון דיווחים לרשות המסים בשני העשורים האחרונים. כ-58 ערים ברחבי הארץ נבחרו למחקר – כאלה עם ריכוז גבוה של עסקות, שדרכו ניתן היה לייצר הערכה סטטיסטית של מחירי השוק בתקופות זמן שונות. בתחומן של 58 ערים אלו בחרו החוקרים כ-51 אלף נכסים שבהם נרשמו מכירות חוזרות – קרי שהנכס נמכר לפחות פעמיים לאורך השנים שנבחנו.

על מנת לגלות רמאויות וליקויים מהותיים בדיווחי המחיר, יצרו החוקרים נוסחה סטטיסטית שבוחנת את היחס בין מחיר הדירה למחיר השוק בתקופות זמן שונות שבהן הדירה נמכרה – ואת היקף הפערים ביניהם, תוך התייחסות למשתנים כמו עליית מחירים, הזמן שחלף בין העסקות וכדומה.

"פיתחנו נוסחה שלפיה אנחנו יכולים להעריך דיווחים חסרים – כלומר דיווחים על מחיר דירה שהוא נמוך מהמחיר האמיתי שלה", מסביר בן שחר. הוא הוסיף כי "בחנו באמצעות הנוסחה הזו את הנתונים של כל עסקות הנדל"ן שדווחו לרשות המסים מ-1998 ועד 2015. מצאנו כי 8.3% מהעסקות בישראל שבוצעו לאורך השנים האלה – דווחו במחיר שהיה נמוך ב-30% בממוצע ממחיר האמת של הדירה. הדיווחים ב-4.5% מהעסקות היו במצב גרוע עוד יותר – עם הפחתה בדיווח של יותר מ-36% בממוצע מהמחיר האמיתי. 1.5% מהעסקות דווחו במחיר ממוצע של 50% פחות ממחיר הדירה בשוק".

בימים אלה, בוחנים ברשות המסים את האפשרות להטמעת נוסחה זו בביקורות ובהליכי פיקוח שנעשים על דיווחי העסקות – כפיילוט שיסייע לרשות המסים לגלות מקרים של רמאויות והעלמות מס.

העבריינים העיקריים: רוכשי דירה ראשונה

לטענת בן שחר, במחקר לא נעשה פילוח של הנתונים על פי ערים, אולם נמצא כי ככלל, "הנטייה להיות חשוד בתת־דיווח לרשות המסים עלתה משמעותית באזורים שמתאפיינים ברמה סוציו־אקונומית נמוכה, שבהם שיעור הפשיעה גבוה יותר; וככל שהמס שצריך להיות משולם הוא גדול יותר. לצד זאת, מצאנו שמשקיעים – בעלי שתי דירות ויותר – נוטים משמעותית פחות לדיווחים חסרים, וכי אלה נעשים לרוב על ידי רוכשי דירה ראשונה".

אין זו הפעם הראשונה שבה מתעוררת סוגיית העיוותים בדיווחים של עסקות נדל"ן לרשות המסים. כך למשל, בדיקה דומה לזו שנערכה במכון אלרוב נעשתה על ידי מבקר המדינה ב-2007, אז נבחנו דיווחים של כ-20 אלף עסקות מקרקעין שנמסרו לרשות המסים בחודשים אפריל־יולי באותה השנה. הנתונים והמחירים שדווחו נבדקו באמצעות שמאי של רשות המסים – שמצא כי בכ-17% מהדיווחים המחיר שנמסר היה נמוך בממוצע של 30% ממחיר השוק האמיתי.

בדוח מבקר המדינה לשנת 2015 נמתחה ביקורת על יכולת הפיקוח והבקרה המוגבלת של רשות המסים. כמו כן, התריע הדוח על חוסר תיאום בין הגופים השונים בשוק האמונים על איסוף וריכוז נתונים בענף הנדל"ן – שיוצרים חוסרים, סתירות ועיוותים במאגר הנתונים הקיים.

בשנת 2017 פרסם גם משרד האוצר דוח שסקר את הליקויים שאליהם התייחס מבקר המדינה בסוגיית העיוותים בנתונים, שם נטען ל"חשש כי הון שחור רב מושקע בענף הנדל"ן בישראל". את חומרת הנושא וחשיבות הטיפול בו הסבירו בדוח של האוצר בכך ש"המאבק בהון השחור, ובפרט זה המושקע בנדל"ן, יכול להגדיל את פוטנציאל הגבייה של מסי מקרקעין, מס הכנסה ומע"מ. כמו כן, לכספים שאינם מדווחים לרשויות המס יש חלק בביקושים בשוק הנדל"ן, והם עלולים להביא לעלייה נוספת במחירי הנדל"ן".

בשנה האחרונה העלתה המדינה הילוך במאבק נגד היקפי ההון שחור המושקע בענף הנדל"ן והשפעתו המשמעותית על הענף כולו. כך למשל, במסגרת מאבק זה, החילה המדינה בתחילת השנה הנוכחית את חוק המזומן – שלראשונה מגביל את גובה העסקות המותרות בתשלום מזומן לכ-11 אלף שקל.

הפיקוח הוגבר

לדברי נשיאת לשכת רואי החשבון, רו"ח איריס שטרק, "הפוטנציאל הגבוה של העלמות מס בעסקות נדל"ן נובע מכך שמדובר בעסקות בהן תשלום מס הרכישה ומס שבח מסתכם בסכום משמעותי, ולכן קיים הפיתוי לבצע עבירת מס. רבים אינם ערים להקלות הניתנות בחתך של גודל דירה, האם זו דירה ראשונה, התייחסות לזוג נשוי ועוד.

"יש בקרה ופיקוח שבתקופה האחרונה הוגברו והוחרפו – יש החמרה באכיפה על עבירות מס שהן פליליות, וכיום נחשבות לעבירות מקור בחוק איסור הלבנת הון והענישה היא מחמירה במיוחד. כמו כן, חוק צמצום השימוש במזומן המקשה על העברת סכומי כסף משמעותיים ללא זיהוי המקור שלהם. יחד עם זאת, עדיין אין מספיק כוח אדם ברשויות המס לבדוק ולבקר את הדיווחים. המשמעות הכלכלית של העלמות מסים, לרבות מיסוי על עסקות נדל"ן, היא שתקציב המדינה המבוסס על מסים ניזוק – ונטל המס מכביד יותר על משלמי המסים כדין".

תגובת רשות המסים: "בשנים האחרונות, מאגר נתוני העסקות המדווחות לרשות טויב ושופר באופן ניכר. הרשות פועלת בשיתוף פעולה עם גופים ממשלתיים נוספים להמשיך ולשפר את מאגר העסקות המדווחות. עם זאת, יש לזכור כי הנתונים המדווחים לרשות המסים הם על פי הצהרת הצדדים לעסקה לצורך הוצאת שומת מס, כשרמת בדיקת התיקים נגזרת על פי קריטריונים ולקחים שונים שהופקו במשך השנים".

מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נמסר: "הלמ"ס פועלת כל העת לשיפור וטיוב הנתונים שברשותה ובכללם אלה המשמשים לחישוב מדדי מחירי דירות. בשנתיים האחרונות עשתה הלמ"ס כברת דרך ארוכה בשיפור בסיסי הנתונים ובפרסום מדדים איכותיים".

שיפצת בעבר את הדירה ורוצה לקבל הקלה במס שבח? תביא קבלה

רשות המסים מחפשת העלמות מס באפליקציות

חברת אל על פרסמה את מועדי טיסות הפיילוט הישירות לאוסטרלה. היעד הוא למלבורן באוסטרליה. לאחר הפיילוט יוחלט אם יהיו טיסות קבועות ליעד.

הטיסות הישירות יבוצעו במהלך החודשים אפריל ומאי 2020 ומשך הטיסה יעמוד על כ-16 שעות ורבע מנתב"ג למלבורן והטיסה חזרה תימשך כ-17 שעות ו-45 דקות.

המראות למלבורן יהיו בימי חמישי מנתב"ג בתאריכים 2 באפריל, 23 באפריל ו-14 במאי. המראות ממלבורן לנתב"ג יהיו במוצאי שבת בתאריכים 4 באפריל, 25 באפריל וב-16 במאי. הטיסות יבוצעו במטוסי 787 דרימליינר ויציעו 3 מחלקות תיירים פרימיום ועסקים. אל על מסרה  שניתן לשלב את הטיסות הישירות עם טיסות קונקשיין של החברה לבנגקוק או הונג קונג בתוספת מחיר.

מי שמעוניין לנצל את הפיילוט, מכירת הכרטיסים כבר החלה. מחיר כרטיסי הטיסה במחלקת תיירים הלוך ושוב – החל מ-1,199 דולר.

מה יש לראות במלבורן

עוד בנושא חדשות

מלבורן מדורגת כאחד מהמקומות שהכי כדאי לחיות בהם. אפשר לבקר בשוק  המלכה ויקוטריה – שוק של מאכלי ים, לשוט בנהר הירה, לבקר בגנים הבוטניים או לבמוזיאונים בכיר הפדרציה.

מלבורן  היא בירת מדינת ויקטוריה והעיר השנייה בגודלה באוסטרליה אחרי סידני. מלבורן הייתה בירת אוסטרליה בין השנים 1901 עד 1927.

מלבורן ממוקמת בקצה הדרום-מזרחי של יבשת אוסטרליה. פרברי העיר פרוסים לאורך עמק היארה בין רכסי היארה והדנדנדונג במזרח, למורדות חצי האי מורנינגטון והמפרץ הדרום-מזרחי, ולאורך נהר המריביירונג ופלגיו. בצפונה משתרעת העיר עד למרגלות רכסי מייסדון.

רוצים ויזה לאוסטרליה? כדאי שתשקלו מגורים בכפר

אנדימד – צעדי התייעלות ושינוי במודל המכירות באוסטרליה איפשרו מעבר לרווח

רוצים לטייל עם הכלב שלכם בחו"ל? לאן כדאי?

 

2019 הייתה אמורה להיות השנה של רכבי הפלאג אין הייבריד העממיים – המזהמים פחות וחסכוניים עוד יותר מהמכוניות ההיברידיות. בזכות הטבות מס וחיסכון בדלק ועם הטבות מס. אבל רק מאות נמכרו כי הן  יקרות יותר מההיברידיות, וגם החיסכון בדלק לא מתפרש אצל הציבור כמחזיר את ההשקעה.

על מכוניות בנזין ודיזל מוטל מס קנייה  גבוה מאוד של 83%. ממס זה מפחיתים עד 17 אלף שקל בהתאם לרמת הזיהום של הרכב. לעומת זאת על מכוניות היברידיות הפחות מזהמות, שבנוסף למנוע הרגיל מצוידות במנוע עזר חשמלי, מוטל מס קנייה בגובה 30%.  מכוניות הפלאג אין הייבריד גם הן היברידיות, אבל מסוג שונה – הסוללה שלהן היא בעלת קיבולת גדולה  יותר  מההיברידיות הרגילות ומאפשרת לנסוע 30-40 קילומטר בלי לשרוף דלק ובלי לפלוט זיהום. את הסוללה ניתן לטעון משקע חשמל ייעודי – והמכונית תעבור לשימוש בבנזין רק כשהסוללה מתרוקנת, וגם אז היא תפעל כמכונית היברידית לכל דבר. על מכוניות כאלה מוטל בישראל מס קנייה נמוך של 20%.

כיוון שרוב הנוסעים לעבודה נוסעים בארץ מרחקים קצרים יותר זה פתרון טוב עד שייכנסו החשמליות אלא שעדיין אין מספיק פריסה של עמדות הטענה פעילות.

כיוון שבחלק מהדגמים אין גרסה היברידית בארץ, במיוחד בדגמי היוקרה, צרכנים רבים מעדיפים את רכבי היוקרה ההיברידיים שזוכים להטבת המס בהשוואה לרכבי הבנזין. בפלאג אין עממית יעדיפו להשוות להיברידית ולמרות הטבות המס ההיברידית עדיין תהיה זולה יותר. אנשים לא מעוניינים לחכות חמש שנים עד שהחיסכון בדלק ישתלם להם.

מחירים

עוד בנושא חדשות

.קיה נירו ההיברידית משווקת בישראל בגרסת פלאג אין הייבריד ב־162 אלף שקל – 17 אלף שקל מעל מחיר קיה נירו היברידית רגילה

טויוטה פריוס תשווק בישראל בגרסת פלאג אין הייבריד .היא עולה בארץ 164 אלף שקל – 18 אלף יותר מפריוס היברידית. פלאג אין הייבריד נוספת המשווקת בישראל היא מיצובישי אאוטלנדר, אך מחירה מגיע  ל־200 אלף שקל.

ביטול הטבת  מס קנייה והתייקרות מועטה

החדשות הרעות הן שהמס על ההיברידיות צפוי לעלות בשנה הבאה ל-45%. ב־2022 יעלה המס על ההיברידיות שוב – ל־50%. ב־2024 ישתווה מס הקנייה על ההיברידיות למס הרגיל – 83%. אם כי יש לציין שההחלטה להעלות את המס על ההיברידיות נדחתה כבר כמה פעמים.

מס הקנייה על רכבי פלאג אין הייבריד שעומד כיום על 20% יעלה ב־2020 ל־25%. ב־2021 יעלה המס ל־30% וב־2022 ל־40%. אולי ההפרשים האלו יביאו את הצרכנים, אבל לשם כך צריך יותר היצע ויותר שיתוף פעולה מצד היבואנים.

בשוק מעריכים כי  ההיברידיות העממיות צפויות בשיעור מתון יחסית של 3,000 עד 5000 שקלים (במקום מעל עשרת אלפים שקלים כפי שהיה אמור להיות). השאלה אם עד שיהיו רלוונטיות כבר לא נעבור לחשמליות.

המלחמה בגירעון: ביטול ההטבה על היברידיות ואגרת גודש

תקנות הזיהום החדשות משפיעות גם על צהל: עובר להיברידיות