דיוויד איינהורן (1968) הוא מנהל קרן גידור אמריקאי.
איינהורן מכהן כנשיאה של גרינלייט קפיטל, קרן גידור שאותה הוא הקים בשנת 1996. הקרן השיגה במשך שנות קיומה בממוצע כ-22 אחוזי תשואה נטו לשנה לשותפים והמשקיעים, הקרן התפרסמה בכך שהיוותה אחד הגורמים לקריסתו של בית ההשקעות ליהמן ברדרס.
איינהורן הוא גם יו"ר ואחד מבעלי המניות העיקריים של גרינלייט קפיטל רי בע"מ, חברת ביטוח משנה הרשומה באיי קיימן.
כמו כן, הוא אחד המשקיעים המזוהים ביותר עם השקעה בשורט, כלומר, מכירה בחסר – השקעה אינטנסיבית במניות לזמן מוגבל (הרחבה כאן). מכירה בשורט מעידה על הערכה כי מחיר המניה יקר, והכוונה למכור יקר ולקנות ובהמשך במחיר נמוך יותר.
שתי פוזיציות שורט המפורסמות ביותר של איינהורן היו החברות Allied Capital ו'ליהמן ברדרס'.
תוכן עניינים; ניתן להקליק על הקישור הרלבנטי
Allied Capital
בעת כנס מחקר השקעות, נשא איינהורן נאום על חברת פיננסים בגודל בינוני בשם Allied Capital, והמליץ על ביצוע מכירה בחסר כנגדה. המניה פתחה את המסחר למחרת בירידה של 20%.
לפי איינהורן, החברה הייתה מעורבת בביצוע הלוואות מפוקפקות והונתה באופן ישיר את הרשות לניהול עסקים קטנים בארצות הברית, ולכן בעקיפין, גם את משלם המיסים האמריקאי. החברה טענה כנגד כי איינהורן ביצע מניפולציה לא חוקית בשוק על המניה, וכדי להוכיח זאת, Allied השיגה במרמה את רשומות הטלפון שלו.
הרשות לניירות ערך בארצות הברית (SEC) חקרה את איינהורן בחשד למניפולציות בשוק המניות. ב-2007 מצאה רשות ניירות הערך כי Allied עברה על חוק ניירות הערך בנוגע לרישום החשבונאי ולשווי ש ניירות ערך לא נזילים המוחזקים בחברה.
בהמשך למאבקו זה, הוא פרסם ספר אשר נקרא "לרמות חלק מהאנשים כל הזמן" (באנגלית: Fooling Some of the People All of the Time) אשר מספר על מאבקו זה. הוא גם הקים אתר אינטרנט בשם FoolingSomePeople.com, כדי לקדם את הספר, והעלה מידע על הצד שלו בסכסוך, לרבות הודעה לעיתונות של Allied בפברואר 2007 ובה הודאה כי סוכן של החברה השיג רשומות טלפון של איינהורן במרמה.
מאבקו נגד חברת Allied נמשך בסופו של דבר כ-6 שנים. איינהורן הציג את החברה Allied כמיקרוקוסמוס של מגמות השוק. "מה שראינו שנה מאוחר יותר הוא כי Allied הייתה קצה הקרחון; כי סוג זה של מוסר מפוקפק ופילוסופיה ופעילות עסקית היה נפוץ הרבה יותר מאשר מה שזיהיתי באותו הזמן" אמר. "המדינה שלנו, הכלכלה שלנו, הם שמשלמים מחיר עצום בשביל זה”.
ליהמן ברדרס
החל מיולי 2007, הפך למוכר בשורט במניות ליהמן ברדרס. הוא סבר כי בית ההשקעות נמצא במצב של הון שלילי, וחשוף ביותר למכשירים פיננסים מסוג CDO אשר לא נרשמו כראוי. הוא אף טען כי הם השתמשו בתעלולים חשבונאים מפוקפקים בדיווחים הכספיים שלהם.
כאשר בית ההשקעות בר סטרנס חולץ בערבות של הבנק הפדרלי בחודש מרץ 2008 ונמכר לקונצרן הבנקאי ג'יי.פי מורגן-צ'ייס, בית ההשקעות המתחרה ליהמן ברדרס היה במצב רעוע יותר. .
בנאום דיבר בפומבי על פוזיציות השורט כנגד בית ההשקעות. ליהמן ברדרס פנה לקרן גרינלייט וביקש עותק של הנאום, אשר נשלח אליהם.
בחודש מאי 2008, ביצעה מנהלת הכספים קאלאן שיחה פרטית עם איינהורן והאנליסטים שלו. מטרת השיחה עם קאלאן היה לתת לה הזדמנות להסביר את הפערים אותם הוא גילה בין הדוחות האחרונים של הפירמה הפיננסית ובין מה שנידון בכנס של החברה בעקבות פרסום הדוחות.
מאוחר יותר נאמר כי הגב' קאלאן פספסה בכמה מן התשובות לשאלות אותן נשאלה לגבי הערכות שווי הנכסים של ליהמן. כאשר איינהורן פרסם בציבור מאוחר יותר את השיחה, המחיר המתדרדר גם כך של מניית ליהמן קרס עוד יותר. קאלאן פוטרה כעבור מספר שבועות, כאשר בית ההשקעות פרסם דוח גרוע מהצפוי אשר הכיל הפסד של 2.8 מיליארד ברבעון השני.
בית ההשקעות ליהמן ברדרס פשט את הרגל בספטמבר 2008.
טסלה
אינהורן, שידוע כמי שמבצע מחקר מקיף וניתוח מעמיק של הנתונים, טוען שיש כמה קווי דמיון בולטים בין טסלה והליהמן, במיוחד בכל הקשור להתעלמות מביקורת והסתרת בעיות.
ליהמן איימו על מוכרים בעמדת שורט, סירבו לגייס הון (הם אפילו רכשו בחזרה מניות) וההנהלה רמזה בפומבי כי ייתכן ויהפכו לחברה פרטית", כתב אינהורן במכתב ששלח ללקוחותיו. "כמה חודשים לאחר מכן, בעלי המניות, הנושים, העובדים והכלכלה העולמית שילמו מחיר כבד כשההתנהגות חסרת האחריות של ההנהלה הובילה לפשיטת רגל. ניתן היה ככל הנראה להימנע מזה לו הרשויות היו פועלות נגד ליהמן כבר ב-1998".
עתודות המזומן של טסלה נפלו לרמה נמוכה ומסוכנת והמנכ"ל אילון מאסק ניסה בחשאיות ובנואשות למכור אותה לגוגל. במקום לספר לבעלי המניות את האמת, מאסק שיקר את דרכו החוצה מהמשבר. לא היו שום השלכות רגולטוריות, משפטיות או כלכליות לכך שלא הודה באמת. העסק שרד, ומאסק זכה לתשבוחות על שקריו המוצלחים".
הטעויות
על אף זיהוי מגמות וחשיפות של שקרים והטעיות היו גם כמה טעויות. עליהן אמר:
עשינו כמה טעויות ברורות, הגדולה ביותר הייתה שלא הערכנו כי בשנת 2015 SunEdison היא הונאה, אבל היו טעויות נוספות. לפני מספר שנים אחד המשקיעים שלנו אמר שאמזון תגבר על אפל ותהפוך לחברה המרוויחה ביותר בעולם, אנחנו לא קבלנו את זה אז ולמען האמת אנחנו לא באמת מבינים את זה כעת",
הקרן לא מצליחה לחזור לתוצאות העבר וב-2018 הפסידה כמעט 20%
הוא מצביע על מספר מעידות, כולל השקעות בברייטאהוס פייננשיאל (Brighthouse Financial) ובג'נרל מוטורס, שהם שתיים מהאחזקות העיקריות של הקרן. במתכב שהופץ אומר איינהורן: "החברה נוקטת בצעדים להקל על הבעיות". החברה כיסתה את פוזיציית השורט שלה בנטפליקס במחיר של 281.46 דולר למנייה כאשר המנייה טיפסה ל-391.43 דולר במהלך הרבעון השני של השנה.
עם זאת, השוק עכשיו אומר לנו שאנחנו טועים, טועים, טועים כמעט על הכל", אומר איינהורן ומוסיף: "ובכל זאת, במבט קדימה אנו חושבים שתיק ההשקעות שלנו הגיוני מאוד".
את ההסבר לתוצאות החלשות סיפק בגיל המשתנה, בהרגלי הצריכה המשתנים וחוסר הרצון לבצע התאמה לשוקים המשתנים.
סת קלרמן – מהמשקיעים הגדולים בכל הזמנים ויש גם הקשר ישראלי
בנג'מין גרהאם – המורה של וורן באפט וממציא השקעות הערך
מעודכן ל-04/2019
בדקו מקור, בדקו את המחבר, האם הכותרת מתאימה לידיעה, ממתי היא – טיפים לגילוי פייק ניוז
פייק ניוז הפכו היום ליותר מסתם גחמה של ילדים, אלא לדברים שיש להם השפעה של ממש. כך למשל הודעות פייק ניוז בוואטסאפ הובילו למקרי רצח בהודו, ככלי פוליטי הפייק ניוז הפכו למרכז התעמולה, יודע כל מי שנכח בבחירות האחרונות בישראל. בעוד רשתות כמו וואטסאפ ופייסבוק מנסות להילחם באמצעות אלגורתימים המזהים מקורות או מגבילים את מספר הנמענים, אי אפשר להתחמק מחשיבותו של השכל הישר. האם מדובר בהודעה סנציונית שנועדה כדי שנשתף אותה בכעס או שמדובר בהודעה מבוססת ומתונה עם כמה שיותר מקורות אמינים? אז איך מזהים?
מה זה פייק ניוז
פייק ניוז הן חדשות מזויפות שמופצות במכוון מתוך אינטרס ליצור רווח, בין אם כלכלי, פוליטי, עסקי, חברתי או תדמיתי. פעמים רבות פייק ניוז משמשות כ"מלכודות קליקים" (קליק בייט), כלומר ידיעות שמושכות את העין ומופצות אך ורק במטרה להגדיל את תנועת הגולשים שנכנסים לאתר שפירסם את הידיעה הכוזבת ונחשפים למודעות המפורסמות בו.
השיטות לגילוי פייק ניוז
בדיקת מקורות: האם הידיעה פורסמה רק ברשתות החברתיות או גם בעוד מקורות ותיקים ומהימנים יותר? אם היא פורסמה באתר, מה אנחנו יודעים עליו? האם יש אודות ופרטי יצירת קשר? האם פרטי יצירת הקשר נראים לנו אמינים? האם יוחסו לו בעבר הודעות שקריות? האם השם חשוד, דומה לשם של אתר חדשות מרכזי? לא תמיד מדובר בפייק ניוז, ייתכן גם שמדובר באתר סאטירי. אפילו כלי תקשורת אמינים נפלו במלכודות הללו כשרצו להעלות חדשות מהר.
הכותרת: האם הכותרת מגלה מידע או מסתירה אותו? אם היא מסתירה, הרבה פעמים זה רק כדי שנלחץ והכתבה פחות מותאימה לכותרת. או שהמידע חלקי. תמרורי אזהרה הם כותרות מפחידות מדי או מעצבנות מדי שהסיכוי להתממשותן נמוך, כמו כדור הארץ יושמד מחר או התגלה ציאניד בבמבה.
מי המחבר: כתבה ללא קרדיט היא מיד חשודה. ואם יש שם, בחיפוש נמצא אותו? מה הרקע שלו? מה הידע שלו? מה היו הכתבות הקודמות שלו, וגם כאן, האם התגלה בעבר כי פרסם כתבות שקריות?
קריאה מעמיקה בידיעה: האם הפרטים בידיעה הגיוניים? האם יש בהם סתירות? האם הוצג רק צד אחד בלי אפשרויות תגובה?
תמונות: מאיפה הגיעו התמונות? האם התמונות מציגות תמונות מציאות חלקית במבט קרוב יותר? האם לא מדובר בעיבוד תמונה? האם הוצאו מהקשרן? למשל במערכת הבחירות האחרונה הוצגה תמונה של בני גנץ, כאילו מניח יד לחנוק מישהו. ממבט קרוב נראה שכלל לא מדובר ביד שלו ואין שום חניקה.
תאריך: הרבה פעמים פייק ניוז יכולים להיות נכונים אבל נכונים לארבע שנים קודם. כך למשל אין לכם מה לחשוש משפעת חזירים.
הכתיבה: שימו לב לסוג הכתיבה, האם ערוכה ומעובדת, האם נראה שכמה עיניים עברו עליה או שמדובר במשהו יותר צעקני ועם יותר שגיאות?
כללי מניעה
בכל מקרה, גם לכם יש אחריות. אם אתם משתפים ידיעה שלא נבדקה, אתם שותפים לפייק ניוז כמו יוצר הידיעה. שימו לב מראש את מי אתם מאשרים למשל בפייסבוק. האם הדף שלו מכיל כמה פוסטים או מעט? כל כמה זמן מתעדכן? כמה תמונות יש לו? פרופיל דל ייתכן שהוקם רק עבור יצירת הפייק ניוז.
איך נלחמים בוואטסאפ בפייק ניוז
מארק צוקרברג והאסטרטגיה של פייסבוק
אפשר לבחור מי רשאי להזמין אתכם לקבוצת וואטסאפ – עכשיו זה רשמי
מעודכן ל-10/2020
הקפידו על לוח זמנים, שמרו על סביבת עבודה, הפרידו בין החיים הפרטיים לעבודה ואל תתבודדו – המלצות לעבודה מהבית
עוד לפני שהקורונה אילצה את מרבית העובדים להתחיל לעבוד מהבית, מחקר הראה ששיעור האנשים שעובדים מהבית עלה ב-103% בין 2005-2014, אף שהנתונים מצביעים על כך שהמגמה צוברת תאוצה, אין זה אומר שקל להפוך את העבודה מהבית ליעילה יותר, שכן היא מלווה בלא מעט אתגרים. כיום ידוע שאין הבדלים רבים בין עובדים מהבית לעובדים מהמשרד, ועובדים מהבית אף פרודוקטיביים יותר כי אין את כל הסחות המשרד. כך גם נחסכים מהעובדים הפקקים והם חשים יותר אוטונומיה. אבל איך אפשר למקסם את העבודה מהבית אפילו יותר?
תוכן עניינים; ניתן להקליק על הקישור הרלבנטי
לוח זמנים
אומנם סדר היום שלכם עשוי להיות מוכתב על ידי הממונים עליכם. אבל במשרה גמישה, או עצמאית – אתם מנהלים את הזמן שלכם בעצמכם. בעוד שיש הרבה חופש תמרון בגמישות שבקביעת לוחות הזמנים בעצמכם, יש גם סכנה שהחיים הפרטיים ייפגעו. לכן הקפידו ליצור סדר יום קבוע, גם כדי שלא ייווצר כאוס.
אפשר לחלק את היום לשלושה חלקים – בוקר, אחה"צ וערב – ולחשב כמה אנרגיה יש לכם בכל אחד מהם. תחשיבו בזמנים האלו גם את הזמן שבו אתם צריכים לדבר עם לקוחות, או חברים לעבודה, וכן את לוח הזמנים המשפחתי.
ובמקום להרכיב רשימת משימות שלא נגמרת שאלו את עצמכם שלוש שאלות: מה אני חייב לעשות? כמה זמן זה ייקח לי? מתי אעשה זאת? הקציבו דדליין לגבי כל משימה וצרו סדר עדיפויות בלוח הזמנים שלכם להשלמת כל משימה.
באופן כללי, לא משנה באיזה סדר יום תבחרו, כוונו לא לעבוד יותר מ-90 דקות בכל פעם ואז לקחת הפסקה קצרה. שילוב של הפסקות קצרות יסייע לכם להישאר יעילים וחדי מחשבה. לאחר פרק זמן של 90 דקות רוב האנשים בכל מקרה מאבדים את הריכוז. יש גם כאלה שעבורם יעיל יותר לעבוד 45 דקות ולקחת הפסקה של 15 דקות.
מקום לעבודה
לא משנה איפה עובדים, שולחן בסלון שצמוד לספה או בחדר עבודה, חשוב ליצור מקום שיכניס אתכם למצב עבודה וישמור על הריכוז שלכם.
חלל עבודה נפרד מקל להציב גבולות בין חיי הבית והעבודה. כשיש חלל נפרד, אפשר לאחסן מסמכים, ציוד ודברים חיוניים אחרים לעסקים במקום אחד. אבל אם אין לכם ברירה אלא להסתפק בכורסא ומקום לשים עליו את המחשב הנייד, אפשר למשל להשתמש בשולחן האוכל, במיוחד אם יש לכם ערימות של ניירות. אם אתם עובדים כשבני המשפחה נמצאים בסביבה, השתמשו באוזניות, גם כדי לא להיות מוסחים וגם כדי שיידעו שאתם שאתם עסוקים.
שימו לב לסדר, ככה לא מבזבזים זמן יקר בחיפוש אחר מסמך אבוד. כל הדברים שאתם צריכים על בסיס יומיומי צריכים להיות במעגל הקרוב. אם יש פריט שאתם זקוקים לו רק לעיתים רחוקות, הוא לא צריך להיות על השולחן. כך למשל דברים שאתם צריכים רק פעם בשבוע, עדיף לאחסן בארונית סמוכה.
הפרדה בין עבודה לחיים הפרטיים
חשוב להפריד בין העבודה לחיים הפרטיים. לשם כך, מומלץ לפתוח מייל המיועד רק לצרכי עבודה. אפשר גם מייל שלישי להירשמות לניוזלטרים ועדכונים. בצורה כזו תישארו בעניינים מבלי לחסום את המייל שלכם.
ישנם כלים שמאפשרים לקבוע הגעת מיילים כך שיישלחו בשעות העבודה, ולא בערב בזמן השכבת הילדים לישון. כיום ג'ימייל למשל הוסיפה טיימר שבו אפשר לתזמן הודעות.
כך גם בטלפונים, הפרידו בין ענייני עבודה ועניינים אישיים. אפשר למשל להשתמש בטלפון קווי המיועד רק לצורכי עבודה.
שיתופי פעולה
עבודה מהבית היא לא התבודדות. ההיפך הוא הנכון – אסור לכם להתנתק. שיתופי פעולה, סיעור מוחות וסתם שיחות חולין חשובים מאוד לקריירה שלכם.
דברו עם הקולגות שלכם לפחות פעמיים בשבוע, בין אם בנייד, במייל או בסקייפ או ברשתות החברתיות. בדידות משפיעה לשלילה על סיכויי ההתפתחות של העסק שלכם.
איך מנהלים חברה שכל עובדיה עובדים מהבית?
איך עובדים מהבית בכיף – ההמלצות של גוגל
חלל עבודה או משרד – יתרונות וחסרונות
איך לבחור ריצוף לבית?
מהם סוגי האריחים הקיימים, כמה זה יעלה לכם וגם טיפים שיחסכו לכם כסף ואכזבות
בחירת ריצוף היא משימה לא פשוטה ובמקרים רבים גם לא זולה כלל. השוק מוצף בשלל דוגמאות וסוגים של אריחים, ואנשי המכירות מפגיזים את הקונים במושגים כמו: חיתוך לייזר, גלזורה, פוגות, ורובה. לאחר אין סוף לבטים מגיע שלב הביצוע, ולעתים בסיום העבודה נגלה לאכזבתנו שהגוון שונה מהמצופה, או שיש מרווחים, הפרשי גבהים וליקויים אחרים. כדי להימנע מעוגמת נפש ולחסוך לעצמכם כסף, זמן ועוגמת נפש – הנה כמה טיפים ומושגים ששווה להכיר:
מה כדאי – טבעי או מלאכותי?
תחילה חשוב להבדיל בין סוגי הריצוף העיקריים הקיימים בשוק. ריצוף נחלק לשני סוגים עיקריים – ריצוף טבעי וריצוף תעשייתי.
הריצוף הטבעי הוא ריצוף הנחצב מההר כגושי אבן גדולים ומנוסר לאריחים שעוברים עיבודים שונים. נהוג לכנותו "אבן טבעית".
"שיש" הוא לא משטח העבודה במטבח שלכם ולא ריצוף מפואר של בית מלון, הוא בסך הכול כינוי לאבן טבעית שעברה ליטוש (עיבוד שמחליק ומבריק את האבן).
ריצוף תעשייתי כולל בתוכו את משפחות ה"קרמיקה" ו "גרניט פורצלן". אלה נוצרים במפעל בעזרת יציקה של חומרים שונים, שהעיקרי בהם הוא החרס, נשרפים בתנורים מיוחדים ונחתכים לאריחים, לרוב על ידי קרן לייזר (מכאן המושג "חיתוך לייזר"). ההבדלים המרכזיים בין קרמיקה לגרניט פורצלן הם שניים – הצביעה והחוזק. בקרמיקה רק השכבה העליונה צבועה, ובגרניט פורצלן כל האריח צבוע. גרניט הוא חומר חזק הרבה יותר הודות לאופן השריפה שלו ועל כן גם נפוץ כיום הרבה יותר.
יתרונות וחסרונות לכל אחד מהסוגים:
ריצוף קרמיקה (מלאכותי) – קרמיקה הוא הריצוף הכי נפוץ בישראל, וזה לא מפתיע בהתחשב ביתרונותיו הרבים:
– ריצוף קרמיקה הוא חזק יותר, בעל דרגת שחיקה גבוהה יותר, יכולת ספיגה נמוכה ומגוון אדיר של צבעים ומרקמים.
– ניתן לבחור במדויק את הגוון הרצוי, שיהיה כמובן זהה בכל האריחים – דבר שאינו אפשרי כשמדובר באבן טבעית.
– יתרון נוסף של ריצוף קרמיקה הוא העובדה שניתן להדביק אותו על גבי הריצוף קיים בבית, ולא חייבים לבצע ריצוף מחדש.
אבל כמו לכל דבר, גם לקרמיקה יש חסרונות:
– החיבור בין האריחים חייב להתבצע באמצעות רובה – כלומר תמיד יהיה רווח של פוגה על הרצפה שיקנה לה מראה לא 'חלק' וידגיש את הגבולות בין האריחים.
– אריחי קרמיקה עלולים להיות קעורים או קמורים, מכיוון שהם עובדים תהליך דחיסה שמשפיע על שטח הפנים. ההשפעה של זה על הריצוף תלויה ברמת הסטייה של שטח הפנים, וכדאי לבדוק אותה בהצהרה של הספקים הספציפיים.
גרניט פורצלן – ריצוף גרניט פורצלן הוא השליט הבלתי מעורער של אריחי הקרמיקה. לאבן הגרניט אין שום קשר לריצוף, והיא נוספה למילה 'פורצלן' רק מטעמים שיווקים, כדי להגדיש את חוזק המרצפות.
לגרניט פורצלן יש דרגות שחיקה גבוהה מאוד, בין 7-5, לעומת דרגת שחיקה של אריחי קרמיקה אחרים – (4 בממוצע), מה שאומר שהוא ילווה אתכם לאורך שנים ארוכות. ככל שדרגת השחיקה עולה, מבחר הדגמים קטן, אבל עדיין יש די והותר.
ריצוף טבעי
בריצוף טבעי לבית הכוונה היא לאבנים שנחצבות מן האדמה ולא מיוצרות באופן תעשייתי. הריצוף הטבעי הנפוץ ביותר הוא ריצוף שיש, אך יש גם ריצוף גרניט, ריצוף בזלת וריצוף צפחה.
היתרון בריצוף הטבעי הוא המראה המרשים שלו, אבל מחירו בהתאם. לריצוף שיש למשל יש ברק טבעי שמקנה לכל בית מראה יוקרתי, ובגלל שמדובר באבן אמיתית – כל אריח הוא ייחודי. בנוסף, הריצוף ניתן לליטוש, ולכן החיבור בין האריחים נראה הרבה יותר טבעי ו'חלק'.
חסרונות:
לריצוף טבעי דרגת שחיקה נמוכה והוא מצריך ליטוש אחת לכמה שנים – מה שכמובן מוסיף למחיר ההתחלתי הגבוה ממילא.
רמת הספיגה של ריצוף טבעי גבוהה וכל כוס קפה עלולה להשאיר עליו את חותמה לנצח.
בגלל שמדובר באבן טבעית שיוצאת מבטן האדמה, ייתכנו הבדלי גוונים בין אריח לאריח.
מכאן והלאה זה הכול עניין של טעם אישי, אבל לפני שאתם מחליטים שימו לב – על מה להקפיד וממה להיזהר?
- התעקשו לראות יותר מאריח אחד. צירוף של 6 אריחים למשל יצור מראה שונה מאריח בודד, מראה קרוב הרבה יותר למציאות בבית – נסו ותגלו הבדל משמעותי.
- פרשו את הדוגמאות על הרצפה במידת האפשר ולא בעמידה על מתקן התצוגה, התאורה וההשתקפות עשויים ליצור אפקט משמעותי משחשבתם.
- אם מדובר בגרניט פורצלן, פרשו את האריחים עם מרווחים מינימלים של 2 מ"מ לפחות (פוגות) – כפי שנדרש לרצף בפועל. באולמות התצוגה לרוב מוצגים אריחים צמודים ללא מרווחים – מרווחים אלה יוצרים מראה שונה לחלוטין בין התצוגה למציאות בשטח, ועובדה זו היא מקור מספר אחת לאכזבות ממראה הריצוף.
- בדקו את הכמויות היטב, ובכל מקרה הזמינו בין 15%-10% יותר, תמיד יש פחת, ולא מן הנמנע לפרק ולרצף שוב חלקים מסוימים בשל אילוצים בשטח.
- זכרו, בגרניט פורצלן ייתכנו הבדלי גוונים בין סדרה אחת לאחרת, גם אם מדובר באותו דגם בעל מספר קטלוגי זהה. זו סיבה נוספת להקפיד על ההמלצה בסעיף הקודם – אתם לא רוצים לגלות במקרה הטוב שהסדרה התחלפה ובמקרה הפחות טוב – שהמלאי אזל.
- מומלץ להזמין פנלים (שיפולים על הקיר) חתוכים מראש, ולא להשאיר את החיתוך לרצף בשטח. המהלך מייקר מעט את ההזמנה, אבל חוסך זמן יקר. החיתוך בבית המלאכה הוא גם מדויק ו"נקי" יותר מחיתוך במכונה ידנית בשטח.
כמה עולה לרצף בית?
חשוב להבין שמחיר ריצוף הבית מורכב בעצם משני גורמים: מחיר האריחים ומחיר העבודה.
מחיר האריחים – המחיר משתנה בין חנויות הספקים השונות, סוג האריח, הדגם הספציפי שבחרתם, והכמות שקניתם. מחיר אריחי גרניט פורצלן למשל נע בין 80 -100 שקל למ"ר לדגמים הנפוצים, ויכול להגיע גם ל-500-400 שקל למ"ר באריחים מעוצבים וייחודים. אריחים מאבן טבעית כמו שיש למשל, יעלו פי שניים ויותר.
מחיר עבודת הריצוף – מחיר עבודת הריצוף מושפע מכמה גורמים: סוג האריחים, גודלם, גודל השטח שצריך לרצף ומיקומו. ריצוף מחדש של דירה בקומה חמישית למשל, ידרוש גם פינוי מורכב של הריצוף הישן מהבית ויעלה את המחיר. כמו כן, ריצוף של בית באריחים בגדלים לא סטנדרטים כמו 10*10 ס"מ, או 80*60 ס"מ יעלה יותר.
ריצוף של אריחים סטנדרטים בגודל סטנדרטי של 45*60 ס"מ, יעלה כ-300-100 שקל למ"ר, הדבקה של אותם אריחים תעלה 100-150 שקל למ"ר.
האם נייס שווה 7.7 מיליארד דולר?
נייס צמחה להיות גורילה בתחומה, אבל מה הרווח המייצג שלה? למה החברה מנטרלת מהרווח הפחתות של נכסים לא מוחשיים? ובאיזה מכפיל רווח היא נסחרת?
נייס, אחת מחברות הטכנולוגיה הישראליות הוותיקות והמוצלחות, נסחרת בוול-סטריט ובבורסה המקומית בשווי של 7.7 מיליארד דולר. המיליארדים אולי כבר פחות מרגשים אותנו – יש לנו רשימה של כעשר חברות טכנולוגיה שנסחרות במיליארד פלוס, ויש לנו כמה אקזיטים בשווי של מיליארד פלוס.
אבל, אנחנו כן צריכים להתרגש מזה, זה לא עניין של מה בכך, זה חבל ההצלה של הכלכלה הישראלית. אפשר להסתכל על חצי הכוס הריקה ולשאול מה היה קורה אם לא היה את ההייטק?, ואפשר גם לטעון שישראל חצויה – הייטקסיטים "מסודרים" וכל היתר, ואפשר להסתכל על חצי הכוס המלאה, ולהפנים שהחברות האלו שקמו כאן, תורמות לכולם, והן העתיד של הכלכלה המקומית.
החברות האלו משלמות מיסים (חלקן אולי לא מספיק), מעסיקות עובדים, מייצרות תעסוקה ושירותים מסביב, מניעות את הגידול בצריכה ואת הגידול בצמיחה במשק. החברות האלו, בראייה היסטורית, גם סיפקו לכם תשואה עודפת בחסכונות (קרנות נאמנות, פנסיה, קופות גמל ועוד). אחרי הכל, אתם אולי לא יודעים, אבל בחסכונות שלכם יש הייטק כחול לבן (אולי לא מספיק).
נייס שמפתחת תוכנה בתחום מרכזי שירות הלקוחות ובתחום מניעת הונאות ומתמקדת בשירותי ענן, היא כנראה הדוגמה המרתקת מכולן, בעיקר מכיוון שהיא מראה שההתמדה משתלמת. החברה הזו ההחלה כרעיון של כמה חברים מיחידת 8200 שנהפך לעסק קטן, שהפך לחברה שגייסה הון מחברות השקעה (אז בקושי היו קרנות הון סיכון), ומהר מאוד יצאה להנפקה לציבור.
פי 100 מההנפקה הראשונה
החברה הנפיקה לראשונה דווקא בבורסה בת"א (בתחילת שנות ה-90'), אבל היא היתה רחוקה מלספק את הסחורה. נייס צלעה בתוצאות במשך כמה שנים, אבל ב-94' היא עשתה אקזיט – מכרה את החברה הבת נייסקום בסכום עתק (לתקופה ההיא) 53 מיליון דולר.
ואז גם החלה התאוששות בעסקים, והחברה תרגמה זאת לגיוסים. ב-96' היא גייסה בוול-סטריט, ב-97' היא גייסה שוב, ואז נקלעה למשבר חמור, התאוששה ושוב נקלעה למשבר. אבל ב-10-15 השנים האחרונות היא יודעת רק כיוון אחד – מניית החברה רוכבת על ההצלחה העסקית, והיא עלתה פי 6 ב-10 שנים, ופי 4 בחמש שנים. ואם אתם רוצים להתענג על רווחים תיאורטיים – מי שהשקיע בחברה בהנפקה הראשונה בת"א, הרוויח בערך פי 100.
העליות במחיר המניה, עוקפות בשנים האחרונות את מחיר היעד של האנליסטים, ואז אלו מעלים שוב את מחיר היעד, ושב המניה עוברת את מחיר היעד וחוזר חלילה. אם זה נשמע לכם תהליך שמנפח בועה, אז חשוב להדגיש – נייס חברה אמיתית – מוכרת במעל 1.4 מיליארד דולר, תמכור השנה בכ-1.57 מיליארד דולר; הרוויחה 300 מיליון דולר, וצפויה להרוויח 330-340 מיליון דולר ב-2019.
האם רווח של 300 מיליון דולר מצדיק שווי של 7.7 מיליארד דולר?
רגע, זה בעצם לא רווח חשבונאי/ רווח בדוחות החשבונאיים, זה רווח לא חשבונאיNon-GAAP- (מיד הסבר). בדוחות שלה הרווח 160 מיליון דולר. האם הרווח הזה מצדיק שווי כזה?
האנליסטים אופטימיים, אבל גם אם מתייחסים למכפיל הרווח העתידי (פרמטר השקעה שמתייחס לשווי חלקי הרווח בשנה הקרובה) הרי שמדובר על מכפיל רווח של 22 ומעלה – לא נמוך.
מה חשוב – רווח חשבונאי או לא חשבונאי?
ונחזור לרווח של נייס. כשמדברים על רווחים של חברות שנסחרות בוול-סטריט חשוב להבין את כללי המשחק ושיטת הדיווח בבורסה האמריקאית. החברות שנסחרות שם מדווחות על שני סטים של נתונים – הרווח על-פי הדוחות החשבונאיים (GAAP ). בצמוד לדוחות האלה מפרסמות החברות דוחות לא חשבונאיים (Non-GAAP), דוחות שאינם על-פי הכללים החשבונאיים. הדוחות האלו אמורים לספק מידע נכון יותר ונקי יותר לקוראי הדוחות. הנתונים האלו מנטרלים רעשים חשבונאיים חד פעמיים, ומספקים את הרווח הכלכלי, הרווח המייצג. באופן הזה קורא הדוחות/ מנתח הדוחות מבין כהלכה את המגמות של העסק.
הטכניקה להגיע לדוחות Non-GAAP היא פשוטה – מתבססים על הדוחות החשבונאיים אבל מנטרלים מהם סעיפים (בעיקר הוצאות) חד-פעמיים – הוצאות חד פעמיות שאינן משפיעות על המגמות של העסק ושאין בהן כדי להשפיע על הערכת שווי החברה.
נשמע טוב – המשקיעים רוצים לקבל נתונים ללא רעשים. אלא שיש בעיה – הדוחות האלו הם דוחות ניהוליים (של מנהלי החברה), הדוחות האלו לא מבוקרים ולא ממש מפוקחים; הדוחות האלו לא בהכרח עקביים. והכי חשוב – הדוחות האלו איכשהו תמיד יבטאו מצב טוב יותר, תמיד ינטרלו הוצאות, וברוב המקרים לא יעשו ההיפך – לא ינטרלו הכנסות חד פעמיות. למה הוצאות חד פעמיות כן? והכנסות חד פעמיות לא? כנראה כי אפשר.
ועדיין – למרות החסרונות זה הדוח הקובע בוול-סטריט. האנליסטים והמשקיעים מתיישרים לדוח הזה. החשבונאות, עם כל הכבוד היא רק חומר הגלם לדוח הלא חשבונאי.
אז כשמדברים על הרווח של נייס – אותם 300 בשנת 2018 מדברים על רווח לא חשבונאי. החשבונאי כאמור הוא 160 מיליון דולר. אבל מאיפה הפער הזה?
נייס מסבירה את הפער כשאחת ההוצאות שמנוטרלות היא "הפחתה של נכסים לא מוחשיים שנוצרו בעת רכישת חברות (Amortization of purchased intangible assets)". כשחברות רוכשות חברות אחרות, הן מייחסות את תמורת הרכישה לנכסים של הנרכשת. בשלב ראשון מדובר בנכסים מוחשיים (רכוש קבוע, מלאי), ובשלב הבא לנכסים לא מוחשיים שקיימים בנרכשת ולא מקבלים ביטוי בדוחות שלה, לרבות רשימת לקוחות, זכויות ייצור, הסכמים, פטנטים, מותג ומוניטין. את הנכסים האלו (למעט מוניטין שאמור "לחיות" לשנים רבות) מפחיתים בדוחות הכספיים כהוצאה (בדומה לפחת).
נייס (והחברות בכלל) מנטרלות את ההוצאה הזו בדרך לדוח הלא חשבונאי. מבחינתם זו הוצאה שלא קשורה לביזנס עצמו. הטיעון הוא שמדובר בהוצאה שלא תזרימית, הרי תמורת הרכישה נעשתה כבר בעבר, ואין כעת יציאה של כספים. כמו כן, מדובר באירוע חד פעמי – רכישת חברה, ולכן צריך להתייחס לכל ההוצאה בגינו כהוצאה חד פעמית.
יש גם טיעונים הפוכים – הנושא רחוק מלהיות שחור או לבן. אבל, גם אם נתייחס לטיעונים של החברות, עולה שאלה חשובה – איך מתייחסים למצב שבו הרוכשת היא סדרתית. אז כבר לא ניתן להגיד שמדובר באירוע חד עפמי. אם חברה רוכשת כל שנה שנתיים חברה/ פעילות, אז ההוצאות/ ההפחתות בגין הרכישה הזו הן לא חד פעמיות הן יהפכו לשוטפות כי תמיד יהיו רכישות. הדבר דומה לרכישת רכוש קבוע – חברה תמיד צריכה לחדש את הרכוש שלה ולכן תמיד יהיה פחת שוטף.
ואם כך – אז מה ההגיון בלנטרל הפחתות בגין נכסים לא מוחשיים? ואז, בשלב הבא, מבינים שהרווח "האמיתי", המייצג של נייס ושל החברות מהסוג הזה, הוא לא 300. הוא אולי לא 160 מיליון כמו הרווח החשבונאי, הנטרול של ההפחתות בנייס בסכום של 70 מיליון דולר הוא לא טריוויאלי, ואם כך – הרווח נמוך יותר, ובהתאמה מכפיל הרווח גבוה יותר – נראה יקר עוד לפני ההפחתה של הרווח, נראה יקר יותר, אחרי ההפחתה של הרווח. ושוב – האנליסטים עדיין אופטימיים.
רווח למניה – מה זה? ומדוע זה חשוב?
אופנהיימר מעלים המלצה לנייס – מחיר יעד 125 דולר
מניית תופין עלתה בוול סטריט ל-18 דולרים למניה
תופין, חברת אבטחת הסייבר הישראלית,מזנקת ב-30% ביומה הראשון בוול סטריט למחיר של 18 דולרים למניה. החברה השלימה את תמחור ההנפקה הראשונית שלה בבורסת ניו יורק.
תופין חשבה בהתחלה על טווח 12-14 דולר למניה, ובסופו של דבר גייסה ברף הגבוה יותר – 14 דולר למניה, כך שהיקף הגיוס הכולל הוא 108 מיליון דולר. שווי החברה לאחר הגיוס עומד על 480 מיליון דולר.
בנובמבר האחרון נחשף דבר ההנפקה של תופין. תופין מצטרפת לחברות ישראליות אחרות הנסחרות כיום בוול סטריט. מדובר בלא מעט חברות ישראליות או בעלות זיקה לישראל שעוסקות בתחום שהופך את ישראל למעצמת סייבר – ביניהן צ'ק פוינט, סייברארק ואימפרבה .
את תופין ליוו בהנפקה: הבנק ג'יי.פי מורגן, חבת הפיננסים ברקליס, בנק ההשקעות ג'פריס, וכן בנק אופנהיימר, פייפר ג'פרי, סטיפל וויליאם בלייר. את הנפקה ליווה ארז רוזנברג מפירמת רואי החשבון PWC. אם ביצועי המניה בימים הראשונים יהיו טובים והחתמים יממשו את האופציה שקיבלו, היקף הגיוס יגיע ל-124 מיליון דולר
תופין מספקת פתרונות אבטחת מידע כוללים לארגונים, ומסייעת להם לכפות מדיניות אחידה של אבטחת מידע בסביבות שונות של ענן. מוצריה של החברה קובעים את הכללים לתקשורת בין פרטים, מערכות ואפליקציות, ומספקים אבטחת מידע אוטומטית מבוססת מדיניות, כך שהלקוחות מסוגלים לקצר את הזמן לביצוע שינויים במערכות המידע של הארגון מימים לדקות.
מוצריה של החברה מגדילים את הגמישות של ארגונים, מונעים טעויות הנובעות מהליכים ידניים שלאבטחת מידע ומבטיחים ציות רציף למדיניות אבטחת המידע של הארגון באמצעות מערכת יחידה.
כ-2,500 משתתפים נרשמו להגרלה של 84 דירות בשכירות מוזלת שיקיימו עיריית תל אביב והחברה עזרה ובצרון.
ההגרלה נפתחה להרשמה בחודש פברואר האחרון. זו כוללת דירות בשכירות מפוקחת בחמישה מיזמי נדל"ן בעיר – בפרויקט "WE", בשכונת גני שפירא, ביד אליהו, ביסוד המעלה ובפרויקט מידטאון. בסך הכל בוצעו כ-4,362 הרשמות, משום שחלק מהנרשמים נרשמו ליותר מפרויקט אחד.
על פי תנאי ההגרלה הזוכים יקבלו חוזי שכירות לחמש שנים, ויוכלו להאריך אותן לשנתיים נוספות. אכלוס הדירות צפוי כבר במהלך 2019, בכפוף לחתימת המועמדים מול היזמים ובהתאם לעמידתם בקריטריונים שקבעה מועצת העירייה.
מספרי המועמדים לזכייה יפורסמו באתר הדיור בר השגה בכתובת www.tlv4less.co.il, ולאחר מכן תיבדק זכאות המועמדים והיתקדמו עם הזכאים לבחירת הדירה לפי סדר עלייתם בהגרלה.
בפרויקט we דירת 2 חדרים ב-4300 שקל
פרויקט WE – מתחם עירוני חדש הסמוך לדרך השלום ולמגדלי עזריאלי ברחוב מנחם בגין 150, שכולל 10 יחידות דיור בנות 2-3 חדרים – משתתף לראשונה בפרויקט. עלות שכירות חודשית בפרויקט תעמוד על כ-4,300 שקל לדירת 2 חדרים וכ- 5,000 שקל לדירת 3 חדרים.
גןם רויקט ביד אליהו, נוסף להגרלה עם 17 יחידות דיור בנות 1-2 חדרים, בשכירות של כ-1,100-1,600 שקל בחודשלדירת חדר עד חדר וחצי, וכ- 1,500- 2,700 שקל לדירת חדר וחצי עד 2 חדרים.
מלבדדם מוגרלות דירות בפרויקטים שכבר השתתפו בהגרלות. פרויקטים נוספים, למשל מידטאון תל אביב הסמוך למתחם שרונה ולמגדלי עזריאלי, ברחוב מנחם בגין 144, שם יושכרו 3 יחידות דיור בנות 3 חדרים, בכ-5,040 שקל בחודש , או פרויקט יסוד המעלה בלב שכונת נווה שאנן, הכולל שתי דירות בנות 2 חדרים, ונשכר ב- 3,10 שקל.
להבדיל מהגרלות קודמות, בהגרלה הנוכחית המתמודדים לא נדרשו להמציא את כל המסמכים בשלב הרישום, אלא רק לצרף צילום תעודת זהות ולחתום על הצהרה שהם קראו על הפרויקט, מעוניינים בו, קראו את הקריטריונים ועומדים בהם. רק נרשמים אשר יזכו בהגרלה ייצטרכו להמציא את המסמכים לחברותו.
מנכ"ל עזרה ובצרון, אלי גינזברג, מסר כי "המספר החסר תקדים של נרשמים ומתעניינים מעיד יותר מכל על הצורך והביקוש הגבוה לדיור בהישג יד בתל לדבראביב-יפו. הרצון לדאוג לרווחת התושבים ולצרכיהם הוא מנוע העשייה שלנו בעזרה ובצרון, ואנו שואפים לקיים הגרלות של דיור בר השגה מידי שנה, עם כמות יחידות הולכת וגדלה ובאזורים מגוונים ברחבי העיר. בהצלחה לכל המועמדים לזכייה".
אלקטרה: הרווח הנקי ירד בכמעט 17%
דיור בר השגה בתל אביב – מידטאון, פרויקט WE, פרויקט גני שפירא, יד אליהו ויסוד המעלה
בית המשפט דחה את ערעור תביעית הנזיקין של קורבנות גרגורי לרנר, שלפיו הרשויות יכלו למנוע את ההונאה
בית המשפט העליון דחה את הערעור שהגישו חלק מקורבנות ההונאה הגדולה שביצע גרגורי לרנר, על החלטת בית המשפט המחוזי לדחות את תביעת הנזיקין שהגישו נגד המדינה. השופטים אמרו שהמדינה לא תגן עליהם והזהירו את ציבור המשקיעים מהשקעות לא בטוחות.
את מעשי ההונאה ביצע לרנר בתקופה שהחלה בחודש אוקטובר בשנת 2004 וזו הסתיימה ב-2006.באז שכנע לרנר כ-2,500 משקיעים להשקיע את כספם בחברה "רוסנפטגזאינווסט בע"מ". החברה הבטיחה לכל משקיע תשואה חודשית של 2% (או של 24% לשנה) ופירעון לפי דרישה. הוא פנה בעיקר ליוצאי חבר העמים המתגוררים בארץ.
המערערים הגישו תביעת נזיקין נגד המדינה וטענו כי ההונאה שביצע כאמור לרנר התאפשרה עקב מחדלים רשלניים של רשות ניירות ערך, משטרת ישראל ושירות בתי הסוהר, כאשר כל אחת מרשויות אלה לפי דרכה ובמסגרת סמכויותיה יכלה למנוע את ההונאה, אך לא עשתה כן. ואולם בית המשפט המחוזי דחה תביעה זו, ולכן הוגש ערעור לבית המשפט העליון.
בפסק הדין נכתב "השקעה בטוחה שמניבה תשואה חודשית צמודה ורציפה בת 2% היא דבר בלתי מציאותי שפורץ את גבולות הדמיון. משקיע המחליט להאמין לאדם שמציע השקעה כזאת, נוטל על עצמו סיכון בלתי סביר. הדברים אמורים ביתר שאת כאשר ההצעה באה מפיו של אדם כמו גרגורי לרנר, שמעללי עברו בתחום הפיננסי פורסמו בעיתונות בעברית וברוסית והיו לנחלת הכלל".
עוד הוסיף השופט, "בחרו המערערים להאמין ללרנר ולהשקיע את כספם בתעודות שהלה שיווק להם, כאשר חלקם סבורים כי לרנר הוא גאון פיננסי שנרדף ללא הצדקה על-ידי הממסד הישראלי, בהיותו יוצא חבר העמים שחושב ופועל 'מחוץ לקופסה'".
עווד ציין השופט כי אי אפשר "לבקר את קביעתו של בית משפט המחוזי כי פרסומי אזהרה מטעמן של רשות ניירות ערך ומשטרת ישראל לא היו משנים דבר. מי שמאמין שלרנר הוא דרייפוס, ושהשקעה בטוחה יכולה להניב תשואה שנתית ריאלית של 24%, לא היה משנה את אמונתו".
ועל המשטרה אמר "חובת הרשות לא להתרשל, אין פירושה חובה למנוע את נזקו של הקורבן בכל מקרה ובכל מחיר". שטיין הוסיף כי לשיטתו, "משטרת ישראל אינה אמורה לפתוח בחקירה על סמך תחושות בעלמא, אלא רק בהתבסס על חשד סביר לביצוע עבירה פלילית, שביסודו ראיות".
מהן הונאות הפונזי הגדולות בישראל, מי הקורבנות ואיך נזהרים
איך לזהות הונאת פונזי? או…איך לזהות פירמידה?
לאחר יותר מעשר שנים קורבנות מיידוף מתחילים לראות את הכסף
הקרן המטבע הבינלאומית הורידה את תחזית הצמיחה של ישראל ל-3.3%
בשנים האחרונות לישראל באמת הייתה צמיחה מפוארת ושיעורי אבטלה נמוכים מאוד ביחס למערב, אבל בכלכלה, כמו בחיים, מה שהיה הוא לא מה שיהיה.
לפי התחזית הכלכלית העולמית ל-2019 שפרסמה קרן המטבע הבינלאומית עבור כלכלות העולם, הוריד הארגון את תחזית הצמיחה של המשק הישראלי בשתי עשיריות האחוז, לרמה של 3.3%.
בכך היא מצטרפת לבנק ישראל – שגם עדכן את תחזית הצמיחה כלפי מטה וצופה צמיחה של 3.5% ב-2020. לעומת זאת, הקרן פסימית יותר ולפיה שיעור הצמיחה יעמוד על 3.3% גם בשנה הבאה.
לפי כלכלני הקרן, האינפלציה ב-2019 תעמוד על קצת מתחת לאחוז – מתחת לגבול התחתון של יעד יציבות המחירים שקבעה הממשלה (בין 1% ל-3%), ובניגוד לתחזית הקודמת שבישרה על אינפלציה בתוך היעד. לפיכך, אם תחזיות הקרן יתממשו, גם השנה יפספס בנק ישראל את יעד יציבות המחירים, זו הפעם השישית ברציפות.
הירידה בביקושים, עם זאת, צפויה להוביל לירידה ברמת המחירים במשק. הם גם העלו את תחזית האבטלה למשק הישראלי, בשיעור מתון: מרמה של 3.9% ל-4%.
מגמה עולמית
הלקוח העיקרי של ישראל הוא גוש יורו וגם לגביו הקרן פסימית – "הצמיחה בגוש היורו הואטה יותר מהצפוי בשל שילוב של גורמים, לרבות: היחלשות אמון הצרכנים והעסקים; רגולציה חדשה בנושא פליטת דלקים של מכוניות דיזל בגרמניה; חוסר ודאות במדיניות הפיסקאלית, מרווחים גבוהים באג"ח ממשלתיות והתמתנות ההשקעות באיטליה; תסיסה חברתית תוך מחאות רחוב שפגעה במסחר הקמעונאי ובצריכה הפרטית בצרפת; והחששות הגוברים לביצוע 'ברקזיט' ללא הסכם". לכך אפשר להוסיף גם את האיום של דונלד טראמפ על הטלת מכסים על מוצרים מאירופה, שטרם קרתה בעת הכנת הדח.
קרן המטבע – ישראל תצמח השנה ב-3.6%
קרן המטבע הבינלאומית בדוח על הכלכלה המקומית – מה זה החארטה הזה?
קרן המטבע – מחירי הדירות בשנת 2016 עלו ב-7.5%
בזק בינלאומי תספק את חבילת הבנדל ההפוך ב-10 שקלים לחודש, ולאחר שלושה חודשים תעלה ל-20
בבדיקה האחרונה שערכנו בזק בינלאומי הייתה מספקיות האינטרנט היקרות ביותר, ועכשיו היא משנה גישה. החברה יוצאת במבצע ומורידה את מחיר הבנדל ההפוך שלה ל-10 שקלים לחודש לתקופה של 3 חודשים, ולאחר מכן המחיר יעלה ל-20 שקל לחודש.
הבנדל ההפוך של בזק הוא שירות שמתיר לחברה למכור שירותי אינטרנט עם ספקיות אינטרנט חיצוניות בחבילה אחת, כלומר תשתית וקישוריות לאינטרנט. הבנדל של בזק הוא אחד הכלים שניתנו לחברה כדי להתמודד עם מדיניות השוק הסיטונאי שכפה עליה משרד התקשורת. החבילה המשולבת מתחרה בהצעות של פרטנר וסלקום, בעיקר, שמוכרות חבילות משולשות של אינטרנט, טלוויזיה וטלפוניה בחשבונית אחת.כיוון שלבזק אסור למכור את השירותים השונים בעצמה בגלל ההפרדה המבנית שחלה על החברה, משרד התקשורת הרשה לה למכור חבילה עם ספקיות חיצוניות תחת תנאים שונים.
אלא שמתחרותיה של בזק בינלאומי מוכרות במסגרת הבנדל ההפוך ב-10 שקלים לשנה, בדומה לספקיות קטנות אחרות.
הסיבה למחירים הגבוהים של בזק בינלאומי לאורך כל השנים היא שהיא ניסתה למתג את עצמנ כחברת פרימיום, שמוכרת אינטרנט מועדף בזכות הכבל התת-ימי שבבעלותה וכו'. כעת, כשכבלים תת-ימיים לא מלהיבים אף אחד, היא משנה מדיניות וכבר לא רואה את האינטרנט שלה כמוצר פרימיום, ובכל מקרה בחודשים הקרובים צפויים שינויים בכל מבנה ההצעות של החברה.
הורדת המחירים מעלה בסימן שאלה את הצורך בספקיות האינטרנט בכלל, ולא רק של בזק בינלאומי. הרי כל המושג שנקרא "ספק אינטרנט" הוא דבר מיותר ואנכרוניסטי, וכך גם שווי הפעילות בספרי החברות סלקום ופרטנר, שרשומה במאות מיליוני שקלים – והיום ברור ששווייה שואף לאפס.
רישום באינטרנט ללשכת התעסוקה – איך עושים את זה
2018: רוכשים באינטרנט יותר דברים, רוכשים באינטרנט בפחות כסף
מעודכן ל-04/2019
על פי כמה פסיקות דין אם הפרויקט לא כלכלי עבור היזם אין מניעה שהבעלים ישתתפו במימון
כלל בסיסי להצלחת עסקת התחדשות עירונית הוא שהעסקה תהיה כלכלית הן ליזם על-פי הרווח היזמי המקובל בתחום, והן לבעלים, שדירותיהם יעלו את ערכן. לכן תמ"א 38 מיושמת רק באזורי הביקוש. בפריפריה, לעומת זאת, אין היתכנות כלכלית למיזמי התחדשות עירונית ללא מקורות מימון חיצוניים.
כך למשל במקרה של החלטת ועדת הערר לתכנון ולבנייה לצמצם את מספר הדירות שאושרו בוועדה המקומיתטען היזם בפני בית המשפט כי בכך ביטלה הוועדה למעשה את הכדאיות הכלכלית לביצוע הפרויקט.
היזם טען כי, "מבחן ההיתכנות הכלכלית צריך להיבחן כך שלא תידרש השתתפות כספית של הדיירים במימון הפרויקט, ואין דרך לביצועו ללא השתתפות כאמור".
אולם בית המשפט המחוזי דחה את עתירת היזם, וקבע כי כלכליות הפרויקט היא פרמטר אחד במכלול השיקולים הנדרשים בבחינת פרויקט מסוג תמ"א 38, ואם מצטמצמים הרווחים עבור אחד הצדדים, אין בכך כדי לקבוע כי הפרויקט אינו כלכלי באופן המצדיק הקלות בפן התכנוני.
לכן, כשבוחנים את הכדאיות הכלכלית לביצוע פרויקט, יש להתחשב ברווח המצרפי של הפרויקט לכל המעורבים – הבעלים והיזם גם יחד. לדעת בית המשפט בעלי הדירות אינם צריכים לקבל תמורה מקסימלית. לפי פסק הדין, כל עוד במסגרת הפרויקט מקבלים הבעלים דירה חדשה, מחוזקת, גדולה, עם חניה פרטית בבניין חדש, ששווייה עולה לאין ערוך משווי דירתם המקורית, אין לשלול את האפשרות שעל בעלי הדירות להשתתף בנטל כדי שהרווח המצרפי יאפשר את ביצועו של הפרויקט.
הטלווזיה של החברה תעלה 18,500 אירו, בגלל תצורת הרמקולים
חברת B&O, הכריזה במהלך שבוע העיצוב במילאן על טלוויזיית ה-Beovision Harmony בעלת עיצוב רמקולים ייחודי שנפתח ונסגר בהתאם לשימוש בטלוויזיה, כשהיא מבוססת על דגם C9 OLED של LG ומגיעה בגודל 77 אינץ’ ועם מחיר לא נמוך בכלל של 18500 אירו (כ-75 אלף שקלים).
, המחיר של-Beovision Harmony נובע בעיקר מהתצורה בה השתמשה B&O כדי להוסיף את הרמקולים הייחודיים של החברה למסך ה-C9 OLED של LG, מסך שעולה באופן עצמאי כ-7000 דולר בלבד.
אומנם הטלוויזיה של LG לא עברה שידרוגיים מהותיים תחת המותג החדש, היא השתנה באופן שבו היא מוחזקת באמצעות הוספת מנגנון שמרים או מנמיך אותה לרצפה ומזיז את 2 חלקי הרמקול על מנת להיסגר ולהסתיר באופן חלקי את הטלוויזיה, או להיפתח תוך כדי שהיא מורמת, אז יושבים הרמקולים בחלקה התחתון.
את הרמקולים של הטלוויזיה יתן לקבל ב-2 צבעים – עץ אלון ואלומיניום או בד אפור בעל 2 צבעים ואלומינום, ויהיה לתלות את הטלוויזיה על הקיר או להשתמש במעמד המיוחד שמרים ומוריד את המסך.
הטלוויזיה שומרת על המפרט של LG עם מסך OLED בגודל 77 אינץ’ ורזולוציית 4K, כשהיא מגיעה עם מעבד ה-α9 Gen 2 החדש של LG ותמיכה בעוזרות הקוליות Alexa, Google Assistant ו- ThinQ AI של LG. למפרט זה נוספת מערכת הרמקולים Harmony התומכת בסראונד 7.1 באמצעות חיבור לרמקולי ה-Beolab של B&O מדגמי Beolab 18, Beolab 50 ו-Beolab 90 ליצירת חווית סאונד היקפי איכותית במיוחד.
איזה שירות טלוויזיה עדיף – פרטנר TV, סלקום TV או סטינג TV?
מה צריך לבדוק כשבוחרים טלוויזיה חדשה – טכנולוגיה , מסך, גודל, מחיר ועוד כמה דברים
נטפליקס, הוט, סלקום, דרך מי עדיף לראות טלוויזיה?