לאומי קארד – הלוואות הציבור עלו ב-20% ל-4.4 מיליארד שקל!

לאומי קארד מדווחת כי בשנת 2016 הרוויחה 184 מיליון שקל, כשמחזור האשראי של הקבוצה עלה ל-74 מיליארד שקל (עלייה של 9%). תחום כרטיסי האשראי הוא עדיין התחום העיקרי של לאומי קארד, אלא שבשנים האחרונות, החברה הפכה להיות סוג של בנק – היא מעניקה אשראי והלוואות לעשרות אלפי אנשים

לאומי קארד, היא הגדולה מבין חברות כרטיסי האשראי, בתחום ההלוואות והיא הגדילה את פעילותה לאשראי כולל של 4.42 מיליארד שקל – מעל 20% ביחס לשנה קודמת.  הריבית הממוצעת על האשראי הזה היא יחסית נמוכה – 6.2% (יחסית לחברות כרטיסי האשראי האחרות) והסיבה היא שחלק גדול מההלוואות ניתן מול שעבוד הרכב, וברגע שיש שעבוד ההלוואות נחשבות בטוחות יותר (יכולת החזר גדולה יותר) ולכן המלווה מוכן להסתפק בריבית נמוכה יותר.

על פי חוק שטרום,  אמור בנק לאומי למכור את לאומי קארד בתוך שלוש שנים. נוסף על כך כולל החוק שינויים נוספים, שישפיעו על פעילות החברה. "השנה הזו תהיה שנת התארגנות, וייתכן שאף שנת מכירה של החברה. אנחנו עושים השנה חשיבה עמוקה לשאלות איפה אנחנו רוצים להיות, ומהן נקודות החוזקה שלנו", אמר רון פאינרו, מנכ"ל החברה, במקביל לפרסום הדוחות.

ביטוח אובדן כושר עבודה – למה זה חשוב? מה זה כולל? הרחבות לביטוח האחיד (בפרק האחרון – חשוב!),  איך לבדוק אם יש לכם ביטוח כפול? שאלות ותשובות 

ובעצם – כל מה שצריך לדעת על אובדן כושר עבודה (א.כ.ע) לרבות עדכון על הרפורמה 

מה זה ביטוח אובדן כושר עבודה

ביטוח אובדן כושר עבודה מבטיח לכם קבלת כספים באם אתם לא כשירים לעבודה. אז נכון, כשאנחנו צעירים ובמלוא המרץ, לא ממש נעים לחשוב על מצבים כאלו, אבל זה קורה , והרבה. למרבה הצער, קורה לא אחת שגם עובדים צעירים עלולים לאבד, בנסיבות מסוימות, את כושר העבודה באופן קבוע או לזמן קצוב. ולכן, לפני שאתם מדפדפים את הנושא, חשוב להכיר אותו, ולהבין שמדובר בעצם בסוג של השקעה לטווח ארוך – השקעה בעצמכם, השקעה שאם חס וחלילה יקרה לכם משהו, מבטיחה את הפרנסה שלכם ושל התלויים בהם. וזה ממש לא עניין שכדאי לזלזל בו.

ביטוח אובדן כושר עבודה – חשוב ביותר!

ככלל – ביטוח אובדן כושר עבודה  הוא כיסוי ביטוחי שמבטיח תשלום פיצוי חודשי ושחרור מתשלום דמי הביטוח השוטפים, בקרות אירועים מסוימים. מדובר למעשה באפשרות של המבוטח לקבל תשלום חודשי במקום משכורת, וזאת במקרים של מחלה או תאונה. ביטוח אובדן כושר עבודה בעצם מבטיח את מקור ההכנסה של המבוטח בזמן שהוא אינו יכול לעבוד.  התשלום הזה אמור להבטיח פרנסה לבני המשפחה והוא אמור להיות כך שישמור על רמת החיים של המשפחה כאשר מדובר באובדן כושר עבודה חלקי או מלא. חשוב להדגיש – היה בלגן גדול בביטוחים האלו, אך מי שהייתה המפקחת על הביטוח עד 2018 – דורית סלינגר, עשתה שם סדר. החל מאוגוסט 2017 משווקות פוליסות אחידות (ראו הרחבה בהמשך) – זה יאפשר לכם להבין את המרכיבים הביטוחיים ולהשוות בין הצעות הביטוח השונות.

כך או אחרת, הביטוח הזה חשוב מאוד והוא ניתן בכמה אופנים והרחבות כאשר לרוב מדובר בביטוח בסיסי שמעניק פיצוי חודשי למבוטח עד לתקרה של 75% מהשכר. השיעור הזה מהשכר ניתן במצב של אובדן כושר עבודה מוחלט, שזה מצב שמוגדר כאשר המבוטח בעצם אינו  כשיר לעבודה מכל סוג שהוא, ובתנאי שאותו מבוטח עבד עד המקרה לפחות במשך 12 חודשים שקדמו למועד מקרה הביטוח. בנוסף, כתוצאה ממחלה או תאונה שארעה למבוטח נשלל ממנו בשיעור של 75% לפחות, הכושר לעבוד בכל מקצוע או עיסוק בהם עסק לפני המקרה. כמו כן, כן נשללה ממנו האפשרות לעסוק בעיסוק  סביר אחר המתאים להשכלתו, ניסיונו והכשרתו.

הרחבות לפוליסת אובדן כושר עבוד

כאמור, ישנן הרחבות לפוליסת אובדן כושר עבודה. הרחבות אלו הן בתוספת תשלום. הרחבה בשם  פרנצ'יזה היא  תשלום פיצוי חודשי, בתום תקופת ההמתנה בגין החודשיים הראשונים של תקופת ההמתנה.

תוספת בגין הרחבה עיסוקית: בחינת אובדן כושר העבודה תהיה בהתאם לעיסוקו של המבוטח ערב מקרה הביטוח. כאשר ההרחבה העיסוקית לעיסוק ספציפי עבור "צווארון לבן" – בחינת עיסוקו ערב קרות מקרה הביטוח, תקופת התשלום תהיה כל עוד המבוטח באובדן כושר עבודה מוחלט לעיסוק ספציפי ועד תום תקופת הביטוח.

כאשר ההרחבה העיסוקית היא לכיסוי חלקי לעיסוק ספציפי עבור "צווארון כחול" – בחינת עיסוקו בחמש שנים לפחות לפני קרות מקרה הביטוח. תקופת התשלום תהיה כל עוד המבוטח באובדן כושר עבודה למשך שנתיים לכל היותר, לפי הגדרה זו. לאחר מכן המבחן יהיה "לפי עיסוק סביר אחר" כמפורט לעיל.

נכות חלקית: הרחבה של נכות חלקית – מדובר על תשלום פיצוי חודשי למבוטח שאיבד את כושר עבודתו באופן חלקי בשיעור העולה על 25% לפחות, ועד לשיעור של 74% לכל היותר. ניתן לבחור באחת מ- 6 האפשרויות שקיימות:

נכות חלקית רגילה – שיעור הפיצוי ישולם בהתאם לנוסחה הבאה: ( X% – 25% אכ"ע)* 1.33

נכות חלקית משופרת (ליניארית) – שיעור הפיצוי יהיה לינארי לגובה הנכות, כלומר גובה הפיצוי במקרה של נכות חלקית (מעל 25%) יהיה יחסי לשיעור הנכות החלקית (לדוגמא ב 40% – נכות חלקית, ישולם 40% מהפיצוי)

נכות חלקית מושלמת – שיעור הפיצוי ישולם בהתאם לנוסחה הבאה: סך פיצוי חודשי* % חלקיות אובדן הכושר* 1.33 ;

ביטול חריג תאונות עבודה לבסיס – כיסוי אירוע שחל כתוצאה מתאונת עבודה ובקיזוז מול ביטוח לאומי.

הגדלת פיצוי מיוחדת במקרי שיקום וסיעוד –  מצב סיעודי המוגדר כחוסר יכולת של העובד המבוטח לבצע מספר פעולות חיוניות מתוך 6 פעולות. אם המבוטח נקלע למצב סיעודי לפני גיל 67, הוא יהיה זכאי ל– 50% מהפיצוי החודשי הנרכש (מוגבל ב– 20,000 שקל) לתקופת תשלום מרבית של 12 חודשים. זאת בנוסף לפיצוי החודשי הרגיל. תשישות נפש מזכה בקבלת 100% מהפיצוי הסיעודי.

במצב של שיקום – אחרי 12 חודשי אובדן כושר עבודה, זכאי המבוטח, ברוב חברות הביטוח, להחזר הוצאות עבור הכשרה מקצועית, בקורס שאושר על ידי  החברה, בשיעור 75% , מוגבל בגובה 6 תשלומי פיצוי חודשי או 60,000 שקל, הנמוך מבניהם, ובתוספת לפיצוי החודשי המשולם לו.

במקרה של אשפוז – המבוטח יהיה זכאי לתגמולי הביטוח החל מהיום השמיני לאשפוז, ללא צורך בתקופת המתנה, בתנאי שהוא מאושפז לתקופה העולה על 14 יום.

חשוב להבהיר – כל חברת ביטוח מציעה פוליסת ביטוח אובדן כושר עבודה משלה. יחד עם זאת, ברוב הגדול של הפרמטרים, החברות די קרובות (אם כי לא באופן זהה), ובהרחבות יש שינויים מסוימים בין החברות. צריך, אפילו חובה – להבין היטב את הפוליסה, ואת האותיות הקטנות. זאת כדי שלא יהיו הפתעות בהמשך. חשוב כמובן לעשות סקר מחירים –  מסתבר שאפשר להוזיל את עלויות הביטוח בהיקף משמעותי.

הרחבות נספות לפוליסת ביטוח אובדן כושר עבודה

חלק גדול מחברות הביטוח מספק הרחבות נוספות, לרבות –  ​כיסוי לשרות בטחון או פעולות פח"ע: הכיסוי הזה  כולל השלמה לתקבולים ממקור ממשלתי, הנובעים מפגיעה עקב שרות בטחון ואירועי מלחמה או פח"ע – עד 75% מהשכר, ולא יותר מפיצוי של קרוב ל-20 אלף שקל בחודש (תלוי בחברה), הנמוך מביניהם. כמו כן, קיים כיסוי להיריון הכולל כיסוי ביטוחי רחב לנשים בהיריון, לרבות שמירת היריון.

אובדן כושר עבודה חוזר

ומה קורה כאשר יש אובדן כושר עבודה חוזר?  אם אובדן כושר העבודה חזר בתוך תקופה של 12 חודשים, בגלל אותה מחלה או תאונה, המבוטח לא יאלץ להמתין שוב את תקופת ההמתנה, כפי שיש באובדן כושר העבודה הראשון/ המקורי. מעבר לכך, חשוב להדגיש כי קיימת לרוב השלמת הכנסה. מדובר במצב שבו אבדן כושר עבודה אינו מלא, והמבוטח בכל זאת עובד, אבל שכרו נפגע. חברות הביטוח לרוב (יש לוודא בפוליסה) משלימות לעובד  את החלק היחסי המתאים לפגיעה בהשתכרותו, אך יש הגבלות והסתייגויות מסוימות, כאשר חברות רבות  במהלך 12 החודשים הראשונים מתחילת תשלומי הפיצוי, משלמות ומשלימות רק לחצי מהשכר של העובד

הגבלת אחריות של חברות הביטוח

חברות הביטוח מגבילות בדרך כלל את אחריותן במקרים מסוימים, לרבות כאשר מדובר בניסיון התאבדות או חבלה עצמית במתכוון של העובד, מקרים שלפחות השני מביניהם (חבלה עצמית) קורה למרבה ההפתעה לא פעם. כמו כן, הביטוח לא תקף כאשר מדובר באלכוהוליזם או שימוש בסמים, אלא אם השימוש נעשה על פי הוראות רופא. (קנאביס רפואי, למשל, או חומרי הרגעה המכילים חומרים נרקוטיים).

חברות הביטוח גם לא אחראיות כאשר המבוטח השתתף בביצוע עבירה (או פעולה לא חוקית אחרת), וכן הם לא אחראיות במצב של מלחמה, פעולת איבה או סכסוך מזויין.

בכל מקרה, המבוטח לא יהיה זכאי לפיצוי אם הוא היה הגורם הפוגע, ואם נכותו נגרמה בזמן שכבר לא היווה סכנה.

עוד יוצאים מהכלל שאינם מבוטחים – ספורט אתגרי, טיסה, טיפול רפואי או כירורגי, ביקוע גרעיני ועוד.

ביטוח אובדן כושר עבודה – הרפורמה 

ב-1 באוגוסט 2017 נכנסה לתוקף רפורמה בביטוחי אובדן כושר העבודה. משמעות הרפורמה הייתה בעצם מעבר לפוליסה אחידה, בדומה לרפורמה שיצאה לפועל לפניה בביטוח בריאות. המטרה של הרפורמה הייתה ליצור  פוליסה אחידה, שתאפשר למבוטחים להשוות בקלות בין הביטוחים של החברות השונות, וכך למעשה תגבר התחרות, תהיה שקיפות, והלקוח יידע בדיוק מה הוא מקבל וכמה הוא ישלם על מה שהוא מקבל.

ביטוח אובדן כושר עבודה – פוליסה אחידה

הפוליסה האחידה בתחום אובדן כושר העבודה, כמו גם בתחום הבריאות, אכן הצליחה. אם בעבר היה בלבול גדול בין הפוליסות השונות של חברות הביטוח, כיוון שכל חברה סיפקה מוצר קצת שונה והגדירה אותו כטוב ביותר, וכמשתלם ביותר, הרי שברגע שיש מוצר אחיד, ברור ושקוף, ניתן להשוות אותו בקלות. בהשוואה כזאת, גם העניין הכספי הופך להיות בר השוואה, רק כאשר משווים בין תפוזים לתפוזים, ניתן להשוות בין המחירים של המוצרים.

הרפורמה בתחום הבריאות הביאה רגע לפני כניסת הרפורמה לתוקף בפועל את סוכני הבריאות, למסע שכנועים מול הלקוחות כדי שישריינו את פוליסות הבריאות הקיימות (לפני הרפורמה). הטענה הייתה שהרפורמה תביא לביטוחים פחות טובים ויותר יקרים.

אולתו הדבר בדיוק קרה עם פוליסות ביטוח אובדן כושר עבודה. הסוכנים ניסו לשכנע את המבוטחים להשאיר או להרחיב את פוליסות ביטוח אובדן כושר העבודה הקיימות.

מהי בעצם פוליסת אובדן כושר עבודה, ולמה נועדה הרפורמה בפוליסה הזו.

ביטוח אובדן כושר עבודה הוא כאמור ביטוח חשוב. כאשר אדם מאבד את יכולת הפרנסה שלו, אז מצבו הכלכלי הולך מדחי לדחי, ויש רבבות מקרים כאלו. לא נעים לחשוב על זה, אבל מה יקרה אם חס וחלילה יקרה לכם משהו, ולא תוכלו לפרנס את המשפחה? נניח שמדובר בשכר ממוצע שאתם מרוויחים בסך של 9-10 אלף שקל, וזהו – זה נעלם, ונניח שיש לכם עוד 20-30 שנה לפנסיה. אתם  בעצם מאבדים ברגע אחר פוטנציאל השתכרות מצטבר של כמה מיליונים – איך תסגרו את החור הזה? איך תפרנסו את המשפחה?  הפתרון – ביטוח אובדן כושר עבודה.

הביטוח מספק למבוטח פרנסה גם במקרה שלא ניתן להמשיך לעבוד (כתוצאה תאונה, או כתוצאה ממחלה). בפועל, היו עשרות סוגים של ביטוחים – כל חברה קבעה  את תנאי הפוליסה ואת תנאי הזכאות לקבלת פיצויים מהביטוח, ולכן לא באמת ניתן היה להשוות בין הביטוחים השונים.

וכאן נכנסה לתמונה המפקחת על הביטוח (בדומה לרפורמה בביטוחי הבריאות), והחליטה  ליצור פוליסה אחידה, המחייבת את כל חברות הביטוח. הפוליסה הזו  נועדה לספק את כל הצרכים בצורה שקופה ואחידה.

על פי הנחיות המפקחת על הביטוח, פוליסות ביטוח אבדן כושר העבודה הן מבניות ומודולריות, כאשר התוכנית הבסיסית תהיה זהה לכל חברות הביטוח. על התוכנית הזו ניתן יהיה להוסיף הרחבות שונות. כל אלמנט יהיה מודולרי ומתומחר בנפרד – גם התוכנית הבסיסית וגם ההרחבות.

אובדן כושר עבודה – כיסוי בסיסי

הביטוח הבסיסי יכלול, על פי הוראת המפקחת על הביטוח מספר מרכיבים והתניות. ראשית הביטוח יוגדר ככיסוי למצב של אובדן כושר עבודה עקב מחלה או תאונה, הגורם לפגיעה זמנית או קבועה בשיעור של 75% לפחות ביכולתו של אדם לעבוד בתחום עיסוקו או בכל עיסוק סביר אחר, התואם את ניסיונו, השכלתו והכשרתו.

מעבר לכך הוגדרה התקופה בביטוח הבסיסי –  תקופת הביטוח תהיה לפחות עד גיל פרישה חובה (גיל 67 נכון להיום), אלא אם בחר הלקוח אחרת.

תנאים נוספים של ביטוח אובדן כושר עבודה – חבילה בסיסית:

סכום הפיצוי החודשי המקסימלי – לשכירים הסכום יעמוד על 75% מהשכר הממוצע המבוטח בפוליסה, צמוד למדד. השכר הממוצע יחושב לפי השכר הממוצע ב-12 החודשים או ב-3 החודשים שקדמו למקרה הביטוח, לפי הגבוה מהשניים

אובדן כושר עבודה לעצמאיים

סכום הפיצוי  המקסימלי יהיה 75% מההכנסה הממוצעת מעבודה של המבוטח בשנים עשר החודשים שקדמו למועד קרות מקרה הביטוח או בתקופה קצרה יותר אם מדובר בשנת הביטוח הראשונה, צמוד למדד.

תקופת ההמתנה תוגדר כתקופה של 3 חודשים ממועד קרות מקרה הביטוח, מלבד במקרים של החרגות רפואיות ספציפיות.

אובדן כושר עבודה חוזר

במקרה של אובדן כושר עבודה חוזר בגלל אותה מחלה/תאונה בתוך 12 חודשים ממועד הפסקת התשלומים, המבוטח זכאי לתשלום תגמולי הביטוח ללא תקופת המתנה נוספת.

שחרור מפרמיות – מבוטח שזכאי לתגמולי ביטוח יקבל שחרור מתשלום הפרמיות עבור כל הכיסויים הביטוחיים הכלולים בפוליסה, תוך שמירת הכיסויים בתוקף.

שחרור מהפקדות – מבוטח שרכש כיסוי לאבדן כושר עבודה במסגרת קרן הפנסיה או ביטוח המנהלים יקבל שחרור מפרמיה ובנוסף חברת הביטוח תפקיד עבורו את ההפקדות השוטפות לחיסכון במהלך תקופת אובדן כושר העבודה. ומה יהיה גובה ההפקדות? בהתאם לשיעור השחרור שרכש המבוטח.

חיתום רפואי בהגדלת סכום הביטוח – לא יידרש חיתום רפואי במקרה של הגדלת סכום הביטוח בעקבות גידול ריאלי בשכר / בהכנסה. מה זה גידול ריאלי? גידול ריאלי מוגדר כגידול של עד 15% בשנה, אך לא יותר מגידול של 60% ב-5 שנים.

הכנסה בעת קבלת תגמולי ביטוח – מבוטח שנמצא במצב של אובדן כושר עבודה ומקבל תגמולי ביטוח יכול שתהיה לו הכנסה נוספת מעיסוק שאינו עונה על הגדרת עיסוק סביר (כולל דמי לידה), מבלי שזכאותו לתגמולי הביטוח תתבטל. ההכנסה האחרת תקוזז מהפיצוי החודשי. עם זאת, וזה חשוב מאוד – לא ניתן יהיה לקזז מהפיצוי הכנסה פסיבית של המבוטח.

קיזוז מספר ביטוחי אובדן כושר עבודה – ומה קורה אם אתם מבוטחים במספר ביטוחי אובדן כושר עבודה. ובכן, מבוטח שזכאי לפיצויים מחברות ביטוח, או מחברות ביטוח וגורמים ממשלתיים בשיעור העולה על 100% מההכנסה הממוצעת שלו, אזי חברת הביטוח רשאית לקזז את הפיצוי כך שיעמוד על 100% מההכנסה הממוצעת.

ואם המבוטח מובטל, ונמצא בין עבודות? במקרה כזה – אם זה למשך תקופה שאינה עולה על 12 חודשים או שמצוי בהסדר ריסק זמני במועד מקרה הביטוח, לפי התקופה הארוכה מבניהם, וכל עוד הכיסוי למקרה של אבדן כושר עבודה לא בוטל, יהיה זכאי המבוטח לפיצוי חודשי ושחרור בהתאם לשכר ולעיסוק בחודשים לפני שהפסיק לעבוד.

לגבי מבוטח הנמצא בין עבודות במשך למעלה מ-12 חודשים, אך ביטוח אבדן כושר העבודה לא בוטל, אזי המבוטח  זכאי לפיצוי חודשי בהתאם לעיסוק בחודשים שלפני שהפסיק לעבוד ולהכנסה בחודשים לפני שהפסיק לעבוד או שכר מינימום – לפי הנמוך מביניהם.

כיסוי בעת שהייה בחו"ל – לא ניתן להגביל את הפוליסה במקרה שהמבוטח שוהה בחו"ל.

שיקום מקצועי – חברת הביטוח רשאית להציע למבוטח לעבור שיקום מקצועי על חשבונה, אולם למבוטח קיימת הזכות לסרב להצעה זו. על כל פנים, במקרה שמבוטח עבר שיקום מקצועי, ויכול לעסוק בעיסוק שאינו עונה על הגדרת עיסוק סביר – לא ניתן לשלול את זכאותו לתגמולי הביטוח, אלא רק לקזז את הכנסתו מהפיצויים.

מעבר בין מעסיקים – בעת מעבר בין מעסיקים או בעת הפיכתו של שכיר לעצמאי, יישמרו זכויותיו של מבוטח שכיר בפוליסה ולא יהיה צורך בחיתום רפואי מחודש.

עד כאן הביטוח הבסיסי, אבל מה כוללות ההרחבות?

המחיר של פוליסת אובדן כושר עבודה

הפוליסה האחידה לאובדן כושר עבודה צפויה להתייקר בסך  ב–30% ויותר לעומת הפוליסה הקיימת. אבל ההתייקרות הזו הפעם מוצדקת – אתם, המבוטחים מקבלים הרבה יותר. הפוליסה האחידה, והנה דוגמאות – חברות הביטוח יחויבו לשלם גם על אובדן כושר עבודה חלקי ולא רק מלא (כפי שהיה קיים בפוליסות הקודמות); תקופת ההמתנה עד לקבלת הכסף תוגבל לעד 3 חודשים; חברות הביטוח יחויבו לשלם עד גיל פרישה, וכן הם יחויבו לשלם במקום המבוטח את ההפרשות שלו לפנסיה. ואת הסכום בגין אובדן כושר עבודה.

כמו כן, על פי הפוליסות האחידות  חברות הביטוח לא יוכלו לכרוך את העברת החיסכון הפנסיוני עם פגיעה בתנאי ביטוח אובדן כושר העבודה. ואלו רק דוגמאות (עיקריות) יש הבדלים נוספים בין הפוליסה האחידה לפוליסה הקודמת. פשוט מאוד – רשות שוק ההון והביטוח חייבה את החברות לתת סוג של מינימום אחיד לכולם.

חשוב להדגיש – ביטוח אובדן כושר עבודה הוא מהביטוחים שחברות הביטוח לא אוהבות לשלם, הן מוצאות דרכים לדחות חלק  משמעותי מהמבוטחים בטענות שונות, כנראה פשוט בגלל שמדובר בביטוח יקר (יקר מבחינת החברות).

העלייה של 30% ומעלה היא בתעריף הרשמי, אבל כאן יש הפתעה (לא נעימה במיוחד) למעסיקים. המעסיקים הם אלה שלרוב רוכשים ביטוח אובדן כושר עבודה בעבור העובדים שלהם, וחברות הביטוח נהגו לתת להם (בזכות גודלם, ובזכות הסכמי ביטוח אחרים שהסוכנים סיפקו, לרבות גישה וקבלת החיסכון הפנסיוני של העובדים – ביצת זהב של הסוכנים) הטבות והנחות בביטוחים האלו. אבל זה כבר נפסק , גם בזכות קרנות הפנסיה ברירת מחדל וגם על פי הנחיות של האוצר ורשות שוק ההון והביטוח להימנע מניגוד עניינים בהקשר זה. ומכאן שהמחיר של ביטוח אובדן כושר עבודה לעומת המחיר שהיה בעבר עשוי לעלות הרבה יותר מ-30%, זה יכול גם להגיע למחיר כפול ויותר.

המשמעות של כניסת הפוליסות החדשות והאחידות היא שיהיו בעצם שני מבוטחים עם כיסויים שונים. המבוטחים בפוליסות הישנות, ימשיכו להיות עם תנאים פחות טובים, לצד מבוטחים  בפוליסות החדשות, שישלמו יותר ויקבלו יותר.

ביטוח אובדן כושר עבודה – הרחבות

אז ראשית חשוב להבהיר – אתם יכולים, לא חייבים לעשות את ההרחבות ואתם יכולים לבטל את ההרחבות בכל רגע נתון. אתם גם חייבים לקבל מידע על כל הרחבה בנפרד לרבות התמחור שלה.

במסגרת ההרחבות אתם יכולים להפעיל אבדן כושר עבודה חלקי, וזה צריך להיות מוסדר בנספח שיצורף לכיסוי הבסיסי, כחלק בלתי נפרד ממנו. נספח אבדן כושר עבודה חלקי מרחיב את הכיסוי בביטוח אובדן כושר העבודה גם למקרים שבהם שיעור אובדן כושר העבודה עומד של 25%-74%, באופן זמני או קבוע. זו סוגיה חשוב במיוחד, גם אם אתם באובדן של 50%  אתם מאבדים הכנסה – אז אולי חשוב לבטח גם בשיעור נמוך יותר של כושר העבודה.

עוד נקוה חשובה – כל עוד הכיסוי הבסיסי בתוקף והמבוטח אינו מצוי באבדן כושר עבודה, למבוטח יש זכות לחזור ולרכוש את היקף הכיסוי הביטוחי המלא שהיה בפוליסה טרם הקטנת היקף הכיסוי הביטוחי (במידה והקטין) ובהתאם לתנאים שהיו בפוליסה, ללא צורך בחיתום רפואי. הזכות לרכישה החוזרת תהיה בתוקף ב-6 החודשים מיום שחזר לעבוד או ב-5 שנים ממועד כניסת הנספח לתוקף, לפי המוקדם מהשניים.

בביטוח הבסיסי נקבע הביטוח לעיסוק סביר, ובהרחבות ניתן להגדיר את הביטוח לעיסוק ספציפי. כמו כן, בהרחבות ניתן לקצר את תקופת ההמתנה (החל מהחודש השני, במקום מהחודש הרביעי).

בנוסף – ניתן לקבל תגמולי ביטוח עבור חלק מתקופת ההמתנה (פרנצ'יזה), כלומר, עבור החודשים השני והשלישי אחרי אירוע ביטוחי. התשלום יבוצע בחודשים 4 ו-5 כאשר בכל חודש יקבל המבוטח סכום פיצוי כפול.

תבדקו – אולי יש לכם ביטוח כפול

טוב, כבר הסברנו (למעלה) שאם יש לכם קרן פנסיה וביטוח אובדן כושר עבודה, כנראה שיש לכם בעצם כפל ביטוחי – למה? ובכן,  בתוך קרן הפנסיה יש גם (על פי חוק)  ביטוח אובדן כושר עבודה. נכון, זה לא ביטוח עם הרחבות, זה בסיסי, אבל זה ביטוח שמכסה חלק גדול מהאפשרויות. הביטוח הזה, רק להדגיש, הוא לא בחינם. זה שאתם לא יודעים עליו, לא אומר שהוא בחינם, זה רק אומ רשחלק מהסכום המצרפי שאתם משלמים הולך גם לביטוח הזה. לרוב סכום יחסית קטן.

אז אם יש לכם קרן פנסיה, ובנוסף יש לכם ביטוח אובדן כושר עבודה (וזה יכול להיות דרך המעסיק) אז המשמעות היא שאתם משלמים כפול, כי אתם לא יכולים לקבל יותר מתקרה מסוימת באם חס וחלילה, לא תהיו כשירים לעבוד. כלומר, אם קורה משהו ואתם עונים להגדרה של הכיסוי הביטוחי, הביטוח ישלם לכם עד התקרה – 75% מההכנסה הממוצעת, ומספיק שיהיה ביטוח אחד כדי לשלם את התקרה הזו. אם אתם מבוטחים דרך הקרן פנסיה, הביטוח דרך הקרן ישלם לכם זכום זה; ואם אתם מבוטחים בביטוח נוסף, אז לא תקבלו יותר מה-75% – בפועל, שתי חברות הביטוח יתחלקו בתשלום. קוראים לזה כפל ביטוחי וכדאי לכם להוריד את התשלום השוטף.

הכי נכון זה לפעול כך – במידה והביטוח הפרטי הוא דרך ובמימון המעסיק, אז עדיף לכם להשאיר את הביטוח הזה, ולהקטין את את הביטוח שבקרן הפנסיה למינימום האפשרי. במצב זה, הסכום בגין הביטוח ייקטן והסכום בגין החיסכון יעלה – המשמעות שהחיסכון הפנסיוני שלכם ייגדל.  אבל מה אם אתם משלמים על ביטוח פרטי (ביטוח אובדן כושר עבודה פרטי)? במצב כזה,  אתם יכולים וצריכים  לעבור לפוליסת ביטוח אובדן כושר עבודה משלימה, הפוליסה הזו משלימה לפוליסה שיש לכם בקרן פנסיה , והיא תחסוך לכם סכום נאה בחודש (אפילו סדר גודל של 200 שקל) מבלי להשפיע בכלל על הכיסוי הביטוחי.

שאלות ותשובות

מה זה בעצם ביטוח אובדן כושר עבודה?

מדובר בביטוח שמאפשר לקבל הכנסה חודשית מחברת הביטוח במקרה שהמבוטח לא יכול להמשיך לעבוד בתחום עיסוקו, או במשלח יד סביר התואם את ההשכלה, הניסיון וההכשרה שלו.

האם זה ביטוח מומלץ?

אנחנו לא עוסקים כאן בהמלצות, אלא בעיקר בהעברת המידע, אבל אנחנו יכולים להגיד לכם שלכל מי שבדקנו בסביבה שלנו יש ביטוח כזה ובצדק.  חשוב לשים לב – רוב קרנות הפנסיה כוללות בהתאם לחוק רכיב של ביטוח אובדן כושר עבודה. אבל, צריך לבדוק האם הכיסוי הביטוחי מתאים לכם.

מעבר לכך, מעסיקים רוכשים עבור עובדיהם ביטוח אובדן כושר עבודה, כהטבה ובמסגרת ההפרשות הפנסיוניות השוטפות. כלומר, אולי אתם לא יודעים, ויש לכם ביטוח לאובדן כושר עבודה.

מה ההגדרה לאובדן כושר עבודה מלא?

אובדן כושר עבודה מלא מוגדר בחוק כמצב בו העובד מאבד את יכולתו לעבוד בשיעור של לפחות 75%. ומכאן – אובדן כושר עבודה חלקי הוא מצב שעובד מאבד את יכולתו לעבוד בשיעור של 25% עד 75%.

מי קובע את כושר העבודה?

בעיה, זה תחום די ערטילאי ואפור. במקרים לא מעטים הסוגיות מגיעות עד לפתחו של בית המשפט.

מה ההבדל בין ביטוח אובדן כושר עבודה לבין ביטוח אובדן כושר עבודה מקצועי?

אובדן כושר עבודה מקצועי הוא ביטוח חלקי לאובדן כושר עבודה בכלל. מדובר על כיסוי מצומצם יותר לאבדן כושר עבודה. הכיסוי הוא רק במקרים שבהם העובד אינו יכול להמשיך לעסוק במקצוע/ בעיסוק  והוא גם לא יכול לעסוק בעיסוק סביר אחר (בהתאם לניסיונו, להשכלתו ולהכשרתו)

אגב, קיים גם ביטוח אובדן כושר עבודה עיסוקי. ביטוח כזה מבטא כיסוי גדול מביטוח אבדן כושר העבודה המקצועי, לרבות  כיסוי לכל מצב שבו המבוטח אינו מסוגל לעבוד בעיסוקו הספציפי.

תקופת אכשרה – מה זה?

תקופת אכשרה מתחילה ביום תחילת הביטוח, ומשמעותה שחברת הביטוח לא תשלם על מקרים של אובדן כושר עבודה בגין מחלות קודמות שהיו למבוטח לפני שרכש את הביטוח. רוב פוליסות ביטוח אובדן כושר העבודה הפרטיות לא כוללות תקופת אכשרה – וזה יתרון גדול.  בקרנות הפנסיה ובפוליסות ביטוח אחרות יש תקופת אכשרה של 5 שנים למחלות קיימות.

מהי תקופת המתנה?

תקופת ההמתנה מתחילה ביום הפגיעה (מקרה הביטוח) ונמשכת על פי רוב 3 חודשים, ובסיומה תתחיל חברת הביטוח לשלם את קצבת אובדן כושר העבודה למבוטח. כלומר, יש 3 חודשים שבהם המבוטח לא מקבל כסף. עם זאת, יש אפשרות לקצר את תקופת ההמתנה – פרנצ'יזה, בשפה המקצועית. אפשר לעשות כיסוי ביטוחי שמגדיר שהפיצוי החודשי ישולם גם בגין החודשיים הראשונים של תקופת ההמתנה.

אפשר לעשות כמה ביטוחי אובדן כושר עבודה?

אפשר אבל לא כדאי. הקצבה מוגבלת ל-75% מהשכר, בלי קשר לכמה פוליסות יש לכם. כלומר, מבוטח שרכש מספר פוליסות, פשוט מאבד כסף – חברות הביטוח יתקזזו ביניהן וישלמו יחד סכום של 75% מהשכר בלבד. עם זאת, ניתן לרכוש הרחבות לכיסוי הביטוחי הבסיסי (הרחבה למעלה על ההרחבות בפוליסה הבסיסית), לרבות הרחבה לפיצוי בתקופת ההמתנה, הרחבה לנכות חלקית; הרחבה לביטול חריגים; הרחבה לסיעוד ועוד.

במקרה של אובדן כושר עבודה, מי משלם את ההפקדות לחיסכון/ פנסיה?

חברת הביטוח תפקיד במקומכם לקרן הפנסיה את הסכום השוטף שהפקדתם עד לתום תקופת הנכות או ליציאה לפנסיה.

במה תלויה עלות הביטוח?

קיימים פרמטרים חשובים –  גיל המבוטח, מגדר, מצב הבריאותי, מקצועו של המבוטח ותחביביו. חשוב להבין ולבדוק בעת רכישת ביטוח שהגדרת העיסוק מדויקת; שהצהרת הבריאות מולאה ונכונה; שיש כיסוי באם לא תוכלו לעבוד בעיסוק שלכם.

הר הביטוח – ככה תעשו סדר בביטוחים

ביטוח חיים – כל מה שצריך לדעת

בנק ירושלים מציע ללקוחות כל הבנקים פיקדונות דיגיטליים בריבית אטרקטיבית. האסטרטגיה הזו של הבנק נועדה להגדיל את כמות הלקוחות של הבנק, כאשר כדי לפתוח פיקדון לא צריך לפתוח חשבון עו"ש, אלא חשבון פיקדון דיגיטלי, שניתן לפתוח דרך האינטרנט. האסטרטגיה הזו של הבנק אמנם מצליחה לשכנע לא מעטים להעביר סכומים לפיקדונות הבנק, ועדיין רוב הציבור משקיע בפיקדונות ומקבל קרוב לאפס ריבית.

בבנק ירושלים מציעים לדוגמה את פיקדונות שמש – פיקדונות בריבית שעולה עם תחנות יציאה אטרקטיביות. הפיקדונות האלו מאפשרים לבצע מצד אחד – השקעה לטווח ארוך, ומצד שני – נשמרת היכולת למשוך את הכסף לפני סיום התקופה הארוכה. כלומר, אתם יכולים להשקיע בפיקדון של 5 שנים, אבל להחליט לבסוף למשוך את הכסף אחרי שנה, או אחרי שנתיים, או שלוש או ארבע. יש תחנות יציאה כל שנה. כמובן שהריבית הגבוה ביותר תהיה בתקופה הארוכה – ככלל, חשוב לזכור ככל שהכסף מושקע לטווח ארוך יותר, כך הריבית/ תשואה אמורה להיות גבוהה יותר.

הפיקדון הזה עשוי להתאים לכאלו שיש להם כסף פנוי ואין להם מטרה מוגדרת קצרת מועד, וכן למי שמעוניין להרוויח קצת יותר ממה שנותנים על פיקדונות סטנדרטיים.

בבנק ירושלים מציעים פיקדונות שמש לשלוש שנים ולחמש שנים. נתחיל דווקא מהפיקדון לחמש שנים – בפיקדון הזה   הריבית לשנה הראשונה היא 1%, והיא עולה ב-0.4% החל מהשנה השלישית. זה עובד כך – בשנתיים הראשונות, הריבית לכל שנה היא 1% – וזה ממש לא רע ביחס לאלטרנטיבות הקיימות כיום. בשנה השלישית הריבית היא 1.4%, בשנה הרביעית 1.8%, ובשנה החמישית – 2.2%.

בפיקדון לשלוש שנים הריבית בשנה הראשונה היא 0.6%, בשנה השנייה 1% ובשנה השלישית 1.4%.

אשראי ללווים הגדולים – איך בנק ישראל מתגבר על הכשלים בתחום; הנה התשובות של המפקחת על הבנקים ד"ר חדוה בר, אבל זה לא מעט מאוחר מדי, אחרי שהסוסים ברחו מהאורווה. אז נכון, זו לא האשמה של גב' בר, היא הגיעה כשהבלון כבר היה נפוח, זה מחלחל למפקחים הקודמים ולנגידים הקודמים, ועדיין – השאלה מה עושים כדי שזה לא יקרה בהמשך, שהטייקונים לא יקחו הלוואת עתק בלי יכולת להחזיר אותן. הפתרונות והתשובות של בנק ישראל, בהמשך

הבנקים  נפלו בגדול עם הלווים הגדולים במשק –  אליעזר פישמן, לב לבייב,  אילן בן דוב, נוחי דנקנר ועוד רבים גרמו להם הפסדי עתק – הלווים האלו (הטייקונים לשעבר) פשוט גלגלו את החובות, הגדילו את החובות, ואף בנק לא אמר עד כאן – אולי בגלל שזה היה נוח להם, החובות האלו/ ההלוואות האלו המשיכו לצבור ריבית ורווחים, ואולי בגלל קשרים מסוגים שונים בין המערכת הבנקאית לגופים האלו ולאנשים האלו.

המדהים בכל הנפילות האחרונות היא העובדה הפשוטה שבסופו של יום, הבנקים מרוויחים לא מהגדולים אלא מהקטנים – ממשקי הבית, ומעבר לכך – סיכוי טוב שהקטנים משלמים על החובות של הגדולים. ברגע שהגדולים לא מחזירים חובות, המשמעות היא שהבנקים צריכים להרוויח במקום אחר – בהלוואות של משקי הבית.

הבעיה היא שההלוואות הענקיות שניתנו לטייקונים היו במקרים רבים לא מגובות – בלי ערבות מתאימה, בלי ביטחונות. איך אפשר לתת הלוואה של מאות מיליוני שקלים ואפילו מיליארדי שקלים בערבות אישית?

כך או אחרת, הפיקוח על הבנקים  מפרסם לקחים מהאנומליה בשוק הלווים הגדולים – "אשראי ללווים הגדולים – הלקחים מכשלי האשראי, פעולות הפיקוח על הבנקים והמצב כיום"

הנה הדוח , שבחלקו הוא דוח ביקורת, אך האמת שצריך גם לשאול איפה היה הפיקוח על הבנקים בזמן אמת. זו חוכמה קטנה להתעורר אחרי שהסוסים ברחו מהאורווה

לאחרונה עלו שאלות רבות בציבור נוכח כשלי אשראי של מספר לווים וקבוצות גדולות במשק שהסבו הפסדים ניכרים לציבור ולבנקים. מטרת המסמך היא לתת מענה לשאלות אלו תוך הצגת תמונת המצב בראיה מקצועית. הדגשים המרכזיים:

• במערכת הבנקאות, כמו גם בשוק ההון הישראלי, היו בשנים האחרונות מספר אירועים של הפסדי אשראי גדולים בעקבות כשל של קבוצות לווים גדולות. הפיקוח על הבנקים והמערכת הבנקאית הפיקו לקחים מאירועים אלו לאורך השנים.
• בהסתכלות על סך תיק האשראי של הבנקים, הפסדי האשראי של קבוצות הלווים הללו לא היו בהיקף חריג בפרספקטיבה בינלאומית, ולמרות הכשלים איכות תיק האשראי של הבנקים בישראל טובה מזו של בנקים במרבית המדינות המפותחות בעולם. להפסדי האשראי יש משמעות ציבורית נרחבת, אולם הם לא סיכנו בשום שלב את יציבותה של המערכת הבנקאית.
• הפיקוח על הבנקים פעל בכלים מגוונים במטרה לצמצם את הסיכוי להישנות של מקרים דומים בעתיד. הצעדים כללו קביעת מגבלות, הוראות רגולטוריות, ביקורות רבות, יישום ההחלטות שהתקבלו בוועדות משקיות (לצמצום הריכוזיות ולהסדרי חוב) ועוד. חלק מצעדי הפיקוח במקרים ספציפיים הביאו, בזמן אמת, לצמצום ההפסדים של הבנקים בסכומים משמעותיים.
• הצעדים השונים של הפיקוח ושל הבנקים הובילו לכך שהיום החשיפה לקבוצות לווים גדולות וממונפות נמוכה משמעותית וניהול סיכוני האשראי בבנקים הינו שמרני יותר. עדיין קיימים בתיק האשראי הבנקאי אשראים היסטוריים שהועמדו קודם לביצוע הפקות הלקחים, שטרם נפרעו במלואם ואשר חלקם הגיע להסדרי חוב.
• כשלי האשראי הללו נבעו ברובם מהעמדת אשראי לחברות החזקה (במבנה פירמידאלי) במינוף גבוה (כלומר עם חוב גדול) שהלך ועלה עם השנים, גם באמצעות גיוסים שביצעו החברות בשוק אגרות החוב. זאת, לצד הסתמכות על שווי החברות כבסיס להעמדת האשראי והסתמכות יתר על היכולת והניסיון הקודם של האיש שעמד בראש הקבוצה ("אפקט הילה"). אלו תרמו להערכות אופטימיות של הבנקים, כמו גם של חברות הדירוג והגופים המוסדיים, לגבי כושר ההחזר של הלווים. כשלי האשראי נבעו גם מכישלון עסקי של החברות, שלא תמיד ניתן היה לחזות אותו בעת מתן האשראי.

למעט במקרים בודדים, הביקורות לא העלו שהועמד אשראי משיקולים זרים ותוך ניגוד עניינים, אם כי הכלים של הפיקוח לבצע בדיקות שיאתרו מצבים כאלו הינם מוגבלים.

• בניגוד למה שמרבים לטעון, הנתונים אינם מראים שהיחס של הבנקים כלפי הלווים הגדולים יותר סלחני מאשר כלפי לווים צרכניים, ובשנים האחרונות אנו עדים למאמצים גדולים של הבנקים לקדם תהליכי הסדר ו"גביה רכה" דווקא מול הלקוחות הצרכניים.
• למרות הכשלים שהיו והסיכון לכשל אשר מטבעו קיים בכל אשראי חדש שניתן, חשוב לאפשר ולעודד את הבנקים להעמיד אשראים גם ללווים גדולים ולחברות עסקיות גדולות במשק, באופן זהיר, שכן לאלה תפקיד חשוב ביצירת הצמיחה הכלכלית ומקומות העבודה. חשוב גם להכיר בכך שפעילות כלכלית-עסקית מעצם טבעה כרוכה באי וודאות, ולכן המימון שלה כרוך בסיכון.

מה היקף האשראי שהעמידה המערכת הבנקאית בישראל ללווים הגדולים וכמה מתוכו מסוכן?

הנתונים מצביעים על כך שמתוך תיק אשראי של כ – 940 מיליארד ₪ במערכת הבנקאית, כ- 2.3% מהאשראי הוא לחברות החזקה ממונפות בקבוצות הלווים הגדולות בהן הסיכון גבוה יותר.

חברות החזקה ממונפות הן חברות אשר משקיעות בחברות אחרות ואשר היחס בין האשראים שהן נטלו לבין ההון העצמי שלהן גבוה מהמקובל. עסקאות מתן אשראי לחברות אלו לצורך מימון השקעות נוספות מטבען מגדילות את רמת המינוף של הלווים ולכן הן מסוכנות יותר ומחייבות התנהלות זהירה יותר מצד ספקי האשראי, שהם המערכת הבנקאית והגופים המוסדיים.

בכל קבוצת לווים גדולה כזאת, מלבד חברות ההחזקה, פועלות גם עשרות חברות יצרניות החיוניות לפעילות המשקית וזקוקות לאשראי להמשך פעילותן התקין.

חשוב לציין שנכון להיום מרבית האשראי הבנקאי בקבוצות הלווים הגדולות הוא אשראי תקין (כלומר, אשראי שניתן לחברות בעלות יכולת פירעון לשירות החובות), ואילו מקצתו (סדר גודל של כ – 5%) הוא אשראי שמוגדר "בעייתי" (שמשמעותו שקיים סיכוי פוטנציאלי או ממשי לכך שלא כל החוב יוחזר).

חלק משמעותי מההפסדים של קבוצות הלווים הגדולות התממשו בשנים האחרונות בחברות ההחזקה הממונפות: חלקם בשוק אגרות החוב הסחירות באמצעות "תספורות" לציבור, וחלקם באמצעות הפסדי אשראי במערכת הבנקאית.

חשוב לציין כי רישום ההפסדים בבנקים בחלק גדול מהמקרים לא כלל ויתור משפטי כלפי החייב, לכן הבנקים עדיין מנהלים מאמצי גביה בגין הפסדים אלו וייתכן שחלקם ייגבו בעתיד (Recovery).

מדוע הבנקים מעניקים אשראי לקבוצות כאלו?

צמיחה בכלכלה מודרנית מבוססת, בין היתר, על אספקת אשראי סדירה לסקטור העסקי על-ידי מתווכים פיננסיים. האשראי לסקטור העסקי מסייע לפתח את העסקים, ליצור מקומות עבודה ולהניע את גלגלי המשק. עם זאת, מתן אשראי כרוך באופן בלתי נמנע בסיכון שהלווה מסיבות שונות לא יצליח להחזיר לבנק את האשראי. כתוצאה מכך הפסדי אשראי הם חלק בלתי נפרד מהפעילות הבנקאית. ניהול סיכונים מושכל וזהיר – מטרתו להביא לאיזון מיטבי בין רמת הסיכונים וההפסדים הללו לבין היקף האשראי התומך בפעילות העסקית במשק ומחירו.

מה היו הסיבות המרכזיות לכשלי אשראי בסדרי גודל כאלו במערכת הבנקאית?

כאשר מדובר בהלוואות לעסקות בסכומים גדולים, סיכוני האשראי בהכרח מתעצמים. הריכוזיות הגבוהה במשק הישראלי הביאה באופן בלתי נמנע להיווצרות ריכוזיות גם בשוק האשראי למספר מצומצם של קבוצות לווים גדולות, למרות שהוראות הפיקוח גרמו לכך שהחשיפות לכל לווה גדול יתפזרו על פני מספר בנקים.

עיקר האשראי אשר בגינו נרשמו הפסדים גדולים כאמור, הועמדו על ידי הבנקים לצורך מימון רכישת שליטה בחברות גדולות בשנים שלפני המשבר הפיננסי של 2008. חלק אחר נבע מפעילות מימון בנגזרים ומפעילויות נוספות.

ככלל, האשראים למימון רכישת שליטה ניתנו לחברות החזקה (במבנה פירמידאלי), תוך הגדלה ניכרת בנטל החובות הכולל העומד מול הפעילות העסקית הקיימת בחברות הבת הנרכשות (גידול בשיעור המינוף של קבוצת הלווים). המגבלות המחמירות של הפיקוח על הבנקים לא אפשרו ללווים להגדיל את האשראי במערכת הבנקאית, ולכן חלק מהגידול במינוף (בחוב) התרחש לאחר העמדת האשראי הבנקאי, באמצעות גיוסי חוב שביצעו החברות משוק ההון ומהגופים המוסדיים.

המתודולוגיה למתן אשראי מסוג זה התבססה על שווי הנכסים של החברות, שהיה גבוה מאוד בעת העמדת האשראי. עם זאת, חיתום האשראי לא תמיד התבסס על ניתוח כושר החזר, אשר אמור לבטא את תזרימי המזומנים הצפויים של הלווה, תוך התחשבות בתרחישים שליליים שעלולים לקרות ובמבנה הפירמידאלי של ההחזקות. מתודולוגיה זו השתנתה על פני השנים, על-רקע דרישות הפיקוח על הבנקים, אלא שברוב המקרים בעיתוי שהיה מאוחר מידי מכדי למנוע את ההפסדים באשראים שכבר הועמדו.

תרמה להעלאת הסיכון באותם מקרים השפעת התחרות העזה על היקפי הפעילות שהתחוללה באותן שנים בין הבנקים הגדולים וגם בין הבנקים והגופים המוסדיים, והשפעת "אפקט ההילה" של מספר לווים גדולים, תוך הסתמכות על שמו של הלווה ועל הניסיון הקודם בעמידה בהחזרי חובות העבר.

מהביקורות שנערכו על ידי הפיקוח על הבנקים לאורך השנים בנושא אשראי ללווים גדולים, עלה כי הנהלות הבנקים, כמו גם חברות הדירוג במשק והגופים המוסדיים שהלוו כספים לאותן חברות, העריכו באופן אופטימי את רמת הסיכון של הלווים ואת התזרימים הצפויים ושווי הבטוחות שקיבלו מהם תוך הסתמכות יתר על ההערכות וההסברים של הלווים.

עוד עלה בביקורות, כי האשראים שניתנו לאותם לווים לא תמיד כללו התניות פיננסיות מספקות או זיקה משפטית מתאימה אחרת למקורות ההחזר, וכך הבנקים לא שלטו בדיעבד בזרימת הכספים מחברות הבנות ולא שלטו על יכולתם לפעול לצמצום ההפסדים, במקרה של התדרדרות עסקית.

מובן שהיכן שזוהו הכשלים בתהליכי הביקורת, הבנקים נדרשו לפעול, ככל שניתן, לצמצום הסיכון כמפורט בהמשך.

כאשר התנאים הכלכליים נעשו קשים יותר וככל שהרווחים מהפעילויות העסקיות התרחקו מההערכות האופטימיות על בסיסן האשראים ניתנו, חלק מהלווים מצאו עצמם נטולי יכולת לעמוד בהתחייבויותיהם, ואילו הבנקים נאלצו לרשום הפסדי אשראי כבדים ולנהל מהלכי גביה מורכבים אשר חלקם נמשכים עד היום. כאמור, בשוק ההון הפסדים של אותן קבוצות התבטאו ב"תספורות" על אגרות החוב שמחזיק הציבור, ופגיעה בחיסכון הפנסיוני.

האם הפסדי האשראי הללו סיכנו או מסכנים את יציבות המערכת הבנקאית?

אחד התפקידים העיקריים של הפיקוח על הבנקים הוא להבטיח את היציבות הפיננסית של הבנקים בארץ, גם כאשר התנאים הכלכליים נעשים קשים וגם כאשר נוצרים אצלם הפסדים לא צפויים. בהקשר זה, למרות שההפסדים שנגרמו ממספר קבוצות לווים גדולים היו בסכומים ניכרים, ההפסדים לא היו בסדרי גודל כאלה שיש בהם כדי לערער את היציבות של הבנקים המלווים או להביא לשיעורי הפסד חריגים בהשוואה בינלאומית.

חשוב לחדד כי הפיקוח לא אמור ואינו מאשר מראש עסקאות של העמדת אשראי על ידי הבנקים. תחת זאת, הוא פועל לכך שהבנקים יקיימו מערכים מוקפדים של ממשל תאגידי וניהול סיכונים, שהם יחזיקו כריות הון ונזילות מספיק גדולות, ושהם יתנו גילוי על פעילותם ועל הפסדי האשראי הצפויים לציבור.

הסטטיסטיקה מראה שבשנים האחרונות שיעור הפסדי האשראי בתיק העסקי בישראל , היה דומה או אף נמוך ביחס לשיעור ההפסדים של התיק הצרכני.

שיעור הפסדי האשראי במגזר העסקי בישראל דומים לשיעורי ההפסד במערכת הבנקאות בארה"ב, ונמוכים משיעורי ההפסד במערכת הבנקאות באירופה.

גם בהסתכלות על תיק האשראי בכללותו (עסקי וצרכני גם יחד) בשנים האחרונות, מדדי הסיכון מצביעים על כך שהאיכות הכוללת של תיק האשראי של הבנקים בישראל גבוהה מזו של בנקים מובילים בעולם. מדדים אלו באים לידי ביטוי הן בשיעור הפסדי האשראי הנמוכים, והן במשקלו הנמוך של האשראי הבעייתי של הבנקים הישראלים בהשוואה בינ"ל.

 ככלל, בעוד שבשנים האחרונות בנקים רבים בעולם פשטו רגל ונקלעו לקשיים מהותיים, בעקבות המשבר הפיננסי, הבנקים בישראל נותרו יציבים.

מה עשה הפיקוח על הבנקים לנוכח ההפסדים הגדולים ומה המצב כיום?

הפיקוח פעל במספר רב של מישורים לשיפור תהליכי ניהול האשראי בבנקים ולצמצום חשיפתם ללווים הגדולים והסיכון אכן ירד:

1. ברמת המערכת הבנקאית – כחלק מהפקת הלקחים הבינלאומית מהמשבר הפיננסי הגלובלי  והפקת הלקחים הפיקוחית מכשלי האשראי ללווים גדולים בארץ, הפיקוח על הבנקים ביצע עדכון שיטתי ומקיף של הוראות המפקח בתחום האשראי.

בראשם דרישה לצמצום החשיפה ללווים גדולים והחמרת המגבלות על היקף האשראי שבנק יכול להעניק לקבוצה לווים בודדת, לצד דרישה לצמצום האשראי הממונף.

בנוסף, במסגרת עדכון ההוראות נדרשו הבנקים לנקוט בצעדים אופרטיביים לחיזוק הליכי חיתום, ניהול וניטור האשראי בכלל, והאשראי הממונף בפרט, ליישם כללי דיווח מחמירים בדוחות הכספיים ולבצע שינויים משמעותיים במתודולוגית ניהול הסיכון, בתהליכי העבודה ובמבנה הארגוני של הפונקציות המטפלות בתחום האשראי.

– ברמת הטיפול בלווים הספציפיים – במקרים בהם זיהה הפיקוח על הבנקים במסגרת ביקורות כשלים בהתנהלות בנק כלפי לווה גדול מסוים, הבנק נדרש לנקוט בצעדים קונקרטים שהובילו בסופו של דבר להקטנת החשיפות ולצמצום הסיכון לבנקים.

2. ברמת המשק – בנק ישראל השתתף והוביל ביחד עם הממשלה ועדות משקיות ("הועדה להסדרי חוב" ו"ועדת הריכוזיות") שפעלו לשינוי מערך התמריצים המאפשר להימנע מאי תשלום חוב, ולצמצום תופעת הפירמידות בשוק ההון והכספים, והפיקוח יישם את השינויים במערכת הבנקאית.

מהלכי הפיקוח הובילו להסטת אשראי מלווים עסקיים גדולים (וריכוזיים יותר) לאשראי למשקי הבית (שהוא מבוזר יותר). צעדי הפיקוח הובילו גם לניהול סיכונים שמרני יותר וכתוצאה מכך חלה ירידה משמעותית בהיקף החשיפה של הבנקים ללווים גדולים אלו, ובפרט לחברות ההחזקה שהמינוף בהן גבוה יותר ולכן גם החשיפה בגינם מסוכנת יותר.

חשוב לזכור שעל אף הסיכון הגבוה, גם בקרב החברות הממונפות, חלק משמעותי מיתרות האשראי הוא לחברות בעלות יכולת פירעון. נכון להיום עיקר האשראים ללווים הגדולים המצויים במצב כשל ואשר הסבו הפסדים כבדים לבנקים ולציבור – מקורם ביתרות של אשראים היסטוריים שהועמדו בתקופה שלפני המשבר הגלובלי.

האם קבוצות הלווים הגדולות המשיכו לקבל אשראי גם בשנים האחרונות כשכבר היה ברור שהן חדלות פירעון?

ככלל, כאשר לווה מסווג כלווה בעייתי, הבנק נמנע מלהגדיל את החשיפה כלפיו ומלהעמיד לו אשראי חדש. עם זאת, בקבוצות הלווים הגדולים קורה שבזמן שחלק מהחברות נכנסות לכשל אשראי (למשל חברת ההחזקה), חברות אחרות בקבוצה ממשיכות בפעילות עסקית רווחית והן בעלות יכולת פירעון. במצב זה עולה לעיתים שיקול של כדאיות המשך המימון של פעילות החברות הטובות על מנת לאפשר להן להמשיך בפעילות הכלכלית, להפיק מזומנים, ולצמצם את הפסדי הבנק בחברות ההחזקה.

מדוע ללווים הגדולים מבצעים הסדרי חוב, והלווים הקטנים נדרשים לשלם את הלוואותיהם עד תום?

הנתונים מצביעים דווקא על מצב הפוך.  יחס הסדרי חוב ליתרת החוב גבוה יותר בקרב לקוחות פרטיים לעומת לקוחות עסקיים. יתרה מכך, בשנים האחרונות אנו עדים למאמצים גבוהים של הבנקים לקדם תהליכי הסדר ו"גביה רכה" דווקא מול הלקוחות הצרכניים:

  בהתייחס להסדרי חוב ללווים עסקים – הניסיון מראה שכאשר לווה מגיע למצב של כשל אשראי, ביצוע הסדר חוב מהווה לעיתים אלטרנטיבה עדיפה לצורך צמצום ההפסדים ומניעת כשל מוחלט של העסק על פני תהליך של חדלות פירעון. הסדר חוב אשר בנוי נכון מקל על לווה הנמצא בקשיים כלכליים, במטרה למתן את הקשיים אליהם הוא נקלע ולאפשר לו להבריא ולעמוד בתשלום חובותיו, במלואם או בחלקם. במקרים רבים הסדרי חוב מונעים מצב של סגירה סופית של עסק, ושל פיטורי עובדים. יתרה מכך, הסדר חוב לעיתים מגדיל את סיכויי הנושים לקבל תמורה גבוהה יותר לעומת מצב של היעדר הסדר.

מובן שהבנקים נדרשים ליישם מדיניות הסדרים הוגנת כלפי לקוחות פרטיים. הפיקוח על הבנקים מקפיד על כך, ופירסם לאחרונה הוראה מקיפה בנושא הוגנות בגביית חובות של משקי בית.

האם נלקחה אחריות אישית על כשלי האשראי?

בהתאם להוראות הפיקוח, החלטות אשראי בבנק לא מתקבלות על-ידי אדם יחיד, אלא בוועדות האשראי ובתהליכים מוסדרים. עם זאת, טיב האשראי מבוסס בסופו של דבר על תחזיות ואומדנים, לכן איכות תהליכי האשראי תלויה באופן מהותי בשיקול הדעת שמפעילים נושאי המשרה הבכירים ובתרבות הסיכון המוכתבת מלמעלה (Tone at the Top) המחלחלת לכל שכבות הארגון.

הליקויים שנמצאו בתהליכי הביקורת, הצביעו במקרים מסוימים על כשלים שנבעו משיקול דעת לא זהיר דיו של ועדות האשראי ומקבלי ההחלטות, בהתבסס על הנתונים שעמדו באותה עת בפניהם. אולם למעט במקרים חריגים, הביקורות לא העלו שהועמד אשראי משיקולים זרים ותוך ניגוד עניינים, הגם שיכולת הפיקוח לבדוק זאת בכלים שברשותו הינה מוגבלת.

במקרים חריגים אלו, כאשר עלה חשש מבוסס לכך שההחלטה היתה מונעת משיקולים זרים או מניגודי עניינים, הפיקוח העביר את המידע שברשותו לטיפול במשטרת ישראל או להתייעצות עם הפרקליטות.

מטרת תהליכי הביקורת של הפיקוח הנה לאתר ליקויים בזמן ולשפר את תהליכי העבודה והבקרות של הבנק בראיה קדימה. הפיקוח בוחן את סבירות ההחלטות המתקבלות בבנק בהתאם לכלל ה – BJR  (Business Judgment Rule), בהתבסס על ההחלטות המתועדות בבנק. דהיינו, האם הופעל שיקול דעת סביר על בסיס המידע שהיה קיים בעת ההחלטה ולא כחוכמה בדיעבד.

האם זה יכול לקרות שוב? האם עדיין קיימות הלוואות גדולות ומסוכנות שעלולות להסב הפסדים?

לגבי אשראים היסטוריים – מאזני הבנקים עדיין כוללים הלוואות היסטוריות בעלות מאפייני סיכון גבוה שהועמדו עוד לפני שבוצעו הפקות הלקחים, וטרם נפרעו במלואן. מובן שכאשר לווה בסיכון גבוה מזוהה כלווה בעייתי, הבנקים נדרשים להכיר בהפסד בגינו באופן מיידי ולפעול למימוש הביטחונות וצמצום ההפסד באופן מיטבי. הפיקוח על הבנקים ממשיך לבחון גם סיכונים במדגם לווים ספציפיים ולהעלות לבנקים דרישות סיווג ודרישות לצמצום הסיכון ככל שניתן בצמתי החלטה.

לגבי העמדת אשראי חדש – צעדי הפיקוח נועדו לוודא שככל שיועמדו הלוואות ללווים בקבוצות הלווים הגדולות, הן לא יכללו את מאפייני הסיכון שבעטיים אירעו הכשלים. דהיינו, שיהיו עם מטרות מוגדרות; בהיקפים סבירים; עם רמת מינוף נאותה; בהתבסס על נתונים כלכליים לגבי יכולת ההחזר של האשראי בזמן סביר (ולא בהתבסס על המוניטין של בעל השליטה); במבנה אשראי הכולל התניות שיאפשרו לבנק לפעול בעת כשל ובגיבוי ביטחונות נאותים.

באילו צעדים קונקרטיים נקט הפיקוח מול המערכת הבנקאית על מנת למנוע הפסדים דומים בעתיד?

תהליכי ניהול הסיכונים כיום שונים מאוד מבעבר. נפרט מספר צעדים מרכזיים שבהם נקט הפיקוח משנת 2008 ועד היום:

החמרה מהותית של המגבלות החלות על חשיפות הבנקים ללווים הגדולים – מהלך זה הוביל לצמצום האשראי ללווים גדולים, ובפרט לחברות ההחזקה הממונפות, ולשינוי תמהיל תיק האשראי לתיק מבוזר יותר.

הוראת ניהול בנקאי תקין מס' 313 בדבר "מגבלות על חבות של לווה ושל קבוצת לווים" – עדכון הופץ במהלך 2011 ונכנס לתוקף ב – 31.12.2011; הוראת ניהול בנקאי תקין מס' 323 בדבר "מגבלות על מימון עסקאות הוניות" –  עדכון הופץ ב- 28.4.15 ונכנס לתוקף ב – 1.1.16.

מגבלות והגדרת סטנדרטים לחיזוק תהליכים בניהול הלוואות ממונפות – חודדו סטנדרטים לניהול הלוואות ממונפות ובכלל זה התמקדות ביכולת הפירעון של הלווה, תוך הסתמכות מוגבלת על שווי חברה ועל תמיכתו של בעל השליטה. מהלכים אלו הובילו להגדלת דרישת הערבויות וביטחונות מבעלי השליטה ולחיזוק מבנה האשראי ואמות המידה הפיננסיות.

מכתבים פיקוחיים בנושא שכללו דרישות למערכת הופצו במהלך 2009 (1.1.2009, 12.10.2009 ו – 10.12.2009); הוראת ניהול בנקאי תקין מס' 327 בנושא "ניהול הלוואות ממונפות" – הופצה ב- 28.4.15 ונכנסה לתוקף ב – 1.1.16.

צמצום מעורבות הדירקטורים באישור עסקות אשראי פרטני – מהלך זה הוביל את הדירקטורים להתמקד בבניית מערכים נאותים של בקרה ופיקוח על פעולות הנהלה וסמכויותיה.

הוראת ניהול בנקאי תקין מס' 301 בנושא "דירקטוריון" – עדכון הופץ ב – 29.12.10. ההנחיות בתחום האשראי נכנסו לתוקף ב – 1.7.13.

חיזוק תהליכי זיהוי וסיווג חובות בעיתיים והפרשות להפסדי אשראי – באמצעות התאמת מתכונת העבודה והדיווח לכללים המחמירים הנהוגים בבנקים מובילים בארה"ב. מהלך זה הוביל לשיפור תהליכי הסיווג וההפרשה להפסדי אשראי, להצפה מהירה יותר של הפסדים ולהקדמת הטיפול בחובות בעיתיים.

הוראת דיווח לציבור בדבר "מדידה וגילוי של חובות פגומים, סיכון אשראי והפרשה להפסדי אשראי" – הופצה ב – 1.12.2007 ליישום ב – 1.1.11.

הקמת פונקציית ניהול סיכונים בכל בנק, שאיננה תלויה בצד העסקי – פונקציה זו אחראית לאתגר באופן מקצועי את החלטות הגורמים העסקיים, גם טרם העמדת האשראי. מהלך זה הוביל לכך שההערכות האופטימיות של הגורמים העסקיים מתוקפות כיום על-ידי גורם בקרה בלתי תלוי.

מכתב פיקוחי בנושא הופץ למערכת ב – 22.12.2009; הוראת ניהול בנקאי תקין מס' 310 – הוראת אב בנושא "ניהול הסיכונים" – הופצה ב – 27.12.12 ונכנסה לתוקף ביום 1.1.2014; הוראת ניהול בנקאי תקין מס' 311 – הוראה בנושא "ניהול סיכוני אשראי" – הופצה ב-  27.12.12 ונכנסה  לתוקף בהדרגה עד 1.1.15.

מיקוד תפקידה של "פונקציית בקרת האשראי" בבנקים  – מהלך זה הוביל לכך שהפונקציה מתמקדת כיום בבדיקות בדיעבד של ניהול סיכון האשראי על כל שלביו לרבות שיקול הדעת של הגורמים המקצועיים, ובהערכה של איכות האשראי.

עדכון להוראת ניהול בנקאי תקין מס' 311 בנושא "ניהול סיכוני אשראי" – העדכון הופץ ב – 23.11.14 ונכנס לתוקף ב – 1.4.2015.

דרישה לצמצום הריכוזיות והתיאבון לסיכון בגין לווים גדולים – באותם בנקים בהם התיאבון לסיכון נתפס כגבוה מדי.

הופץ כדרישות פרטניות לבנקים הרלבנטיים.

ביצוע מבחני קיצון – הבנקים נדרשו לשלב בניהול הסיכונים שלהם מבחני קיצון על מנת לבחון את עמידות ההון והרווחיות שלהם בהתקיים תרחישים שליליים חמורים, לרבות תרחישים של כשל אשראי בקבוצות לווים גדולות.

צעדים אלו היו בהמשך לצעדים רבים אחרים שביצע הפיקוח לאורך השנים, לרבות  צעדים שבוצעו טרום המשבר הגלובלי. נדגיש כי מדובר ברשימה חלקית ומתומצתת בלבד. למעט המכתבים הפרטניים, כל ההוראות שהופצו לאורך השנים מפורסמות גם באתר האינטרנט של בנק ישראל.

מה היו הדרישות בביקורת שבוצעו בבנקים בתחום הלווים הגדולים וכיצד הן השפיעו על הסיכון?

לדרישות הביקורת יש השפעה על צמצום החשיפה ללווה הספציפי תוך השפעה על התנהלות הבנק כלפי אותו לווה וצמצום ההפסדים הפוטנציאליים לבנק. בנוסף, לדרישות הביקורת השפעה על התנהלות הבנק בעסקאות דומות בעתיד.

להלן דוגמאות לצעדים קונקרטיים שנדרשו במסגרת הליכי ביקורת בנוגע ללווים גדולים, והובילו בסופו של דבר להקטנת החשיפות ולצמצום הסיכון לבנקים:

-הפיקוח דרש מבעוד מועד לסווג חובות של לווים בעייתיים – לווים אלו נחשבו עד אז ע"י חלק מהבנקים כלווים טובים ותקינים אשר עובדים איתם כרגיל. דרישה זו בדרך כלל הובילה את הבנק להתנהלות מחמירה יותר מול הלווה, לרבות הימנעות מהגדלת חשיפות אשראי והפעלת אמצעי לחץ לגביית החובות.

-הפיקוח קבע מנגנוני מחיקות חשבונאיות שתלויים בשווי שוק של הביטחונות – האמור דחף את הבנקים להפעיל לחץ לגביית כספים מהלווה ולקבלת ביטחונות נוספים, וזאת כדי להימנע ממחיקות עתידיות והכרה בהפסדים בעתיד כתוצאה מירידת שווי הבטוחות.

-הפיקוח לא אפשר להכיר בערבויות אישיות מסוימות כלל ודרש להביאן בחשבון בשווי אפס לצורך מדידת הפסדי האשראי – ערבויות אלו לא גובו בנכסים מוחשיים נזילים או מקורות החזר מזוהים. לעיתים הערבויות כלל לא אומתו או נבדקו על ידי גורם חיצוני. האמור הוביל לדרישת ביטחונות ממשיים נוספים מהלווים כדי להימנע מרישום הפסדים.

-הפיקוח לא הכיר בביטחונות מסוימים שסיפקו הלווים משום שלבנק לא היתה זיקה משפטית נאותה אליהם (כגון: נכסים במדינות מסוימות) – האמור הוביל את הבנקים ללחוץ על הלווים למימוש ביטחונות אלה, או לספק ביטחונות אחרים מטריאליים, באופן שהוביל לצמצום הפסדי אשראי בסכומים משמעותיים.

-הפיקוח קבע כי דחיות חוזרות ונשנות של מועדי פירעון האשראי ("גלגולים") למעשה מסתירים קשיים אצל הלווים ודרש סיווגם כחובות כבעייתיים – כאמור דרישה לסיווג מובילה להימנעות ממתן אשראי חדש ולאמצעי לחץ לגביית חובות.

– הפיקוח דרש במקרים מסוימים לבחון חלופות מכומתות לגביית החוב – דרישה זו באה במקרים בהם לווים היו בקשיים לאורך זמן והבנקים לא נקטו צעדי גבייה אגרסיביים כנגדם. הדרישה היתה לבחון את המשך ההתנהלות מול הלווה אל מול חלופה של פירעון מידי של החוב, על סמך תחזיות תזרימי מזומנים עתידיים מבוססות, להביאן לדיון בדירקטוריון ולקבל החלטה מתאימה. יודגש כי אין זה בסמכותו של הפיקוח על הבנקים להורות באופן ישיר לבנק לממש ביטחונות של לווה בכשל.

גם כאשר האשראי כבר הועמד הפיקוח על הבנקים דרש מהבנקים לשקף באופן מלא בדוחותיהם הכספיים את ההפסדים שנגרמו להם, ולחזק במידת האפשר את מבנה האשראי בצמתי החלטה ככל שניתן. בנוסף, הבנקים נדרשו לבצע תיקונים גם במבט צופה פני עתיד ובכלל זה: לתקן את מדיניות האשראי והתיאבון לסיכון, לתקן את המתודולוגיה בהערכת סיכונים ובהעמדת אשראי, לחזק את הליכי הבקרה והמעקב אחר האשראי ועוד.

היכן בכל זאת הפיקוח סבור שלא עשה די, ושנותר עוד להפיק לקחים?

הפיקוח על הבנקים ביצע בשנה האחרונה תהליך הפקת לקחים מהכשלים שאירעו במטרה לבחון האם עליו לנקוט בצעדים נוספים מול המערכת הבנקאית.

התהליכים העלו שבעוד נושא מתן אשראי ללווים גדולים והערכת הסיכונים שלו טופל בשנים האחרונות, חשוב לחדד את הדרישות הפיקוחיות בנוגע למאמצי הגביה ולהסדרי חוב ללווים גדולים. לפיכך, בכוונת הפיקוח להסדיר נושא זה בהוראות על מנת לוודא כי קבלת ההחלטות מתבצעת באופן מושכל ומיטבי.

לקח נוסף מצביע על הצורך לצמצם את הארביטרג' הרגולטורי בתהליכי הערכת סיכון, חיתום וסיווג של הלוואות ממונפות על מנת למנוע מצב בו המגבלות בבנקים גורמות להסטת הסיכונים אל המשקיעים המוסדיים. לצורך כך פועלים בממשלה ובבנק ישראל להקמת הועדה ליציבות פיננסית שאמורה לתאם בין הרגולטורים ולמנוע התפתחות סיכונים מערכתיים.

לקח נוסיף הוביל את הפיקוח לבחון דרכים להגדיל את הפתיחות כלפי הציבור לגבי פעולות הפיקוח על הבנקים, כדי להגביר את ההבנה לגבי פעילויותיו.

מילות סיכום במבט לעתיד?

הפיקוח על הבנקים ממשיך באופן שוטף לעקוב אחר חשיפות הבנקים לסיכונים, לחזק את תהליכי ניהול האשראי שהם מקיימים, לבצע ביקורות בבנקים, ולהפיק לקחים מהכשלים שאירעו. זאת, במטרה להבטיח את היציבות וההוגנות של המערכת הבנקאית. ככל שיימצא הצורך לנקוט בצעדים נוספים, הפיקוח לא יהסס לעשות כן.

לצד זה, הפיקוח על הבנקים רואה את תפקידו גם בלאפשר ולעודד את הבנקים להעמיד אשראים לחברות עסקיות במשק, שכן לאלה תפקיד חשוב ביצירת הצמיחה הכלכלית ומקומות העבודה. הניסיון מלמד שחלק מהחברות שנוטלות אשראי גם היום יגיעו לכשל, ועימן יהיו לבנקים הפסדי אשראי. הפיקוח ימשיך לפעול כדי להבטיח שהפסדים שיתממשו בעתיד יהיו בהיקף שלא יסכן את היציבות של הבנקים.

מס רכישה כאשר לאחד מבני הזוג יש דירה מלפני הנישואים – האם זו נחשבת דירה ראשונה או דירה שנייה, או לא זה ולא זה?

לאחרונה עלתה שאלה חשובה לדיון משפטי – מה קורה כאשר לאחד מבני הזוג יש דירה מלפני הנישואים – האם כשהזוג קונה דירה מדובר על דירה ראשונה או שנייה? ובכן, השופט קבע שלא מדובר בדירה ראשונה לצורך מס רכישה.

העניין עלה לדיון כאשר בין בני הזוג לבין מנהל מיסוי המקרקעין בחדרה התעוררה מחלוקת בקשר לגובה מס הרכישה. בני הזוג טענו בערעור שהגישו לבית המשפט העליון  כי בהתאם להלכה שקבע בית המשפט ב-2004, כאשר לאחד מבני הזוג יש דירה נוספת מלפני הנישואים ולשני לא – אין לשלול מהשני את הזכאות להטבת מס לרוכש דירה יחידה ולכן במקרה כזה לא רואים את בני הזוג כיחידה משפחתית אחת.

במס הכנסה טענו מנגד כי על פי תקנות משרד האוצר, כשמדובר בשותפים יש לחשב את אחוז המס שיוטל על כל אחד מהם מתוך שווי הבית כולו. לטענת רשות המס, החישוב שמציעים בני הזוג מביא לכך שהבעל משלם מס מופחת על דירה שנייה ומקבל למעשה הטבת מס שלא מגיעה לו.

השופט חנן מלצר הודיע כבר בתחילת דבריו כי עמדת בני הזוג המערערים אינה מקובלת עליו. לדבריו, פרשנותם אינה תואמת את החוק וההלכה ואף אינה הגיונית ברמה הכלכלית. השופט הסכים כי יש ביקורת מצד גורמים שונים על כך שתקנות משרד האוצר אינן צודקות אך הבהיר כי התקנות עדיין תקפות ומנהל מיסוי המקרקעין לא טעה בפרשנותן. המסקנה, גישת מס הכנסה היא המקובלת ולפיה יש לבדוק על שם מי רשומה הדירה ואם (כך זהנ לרוב) על שם שני בני הזוג, אזי יש לקחת מחצית ממס הרכישה החל על הבעל (בהתאם למצבו – בעל דירה או לא), ומהאישה בהתאם למצבה (בעלת דירות או לא).

למחשבון מס רכישה

למדריך מס רכישה 

מעודכן ל-11/2018

ביטוח לאופנוע – איזה ביטוחים צריך? מה ההבדל בין מקי לצד ג'? ובמה תלויה פוליסת הביטוח?

נסיעה ברכב מחייבת אתכם בביטוח – ביטוח חובה (ויש גם ביטוח מקיף), וכך גם נסיעה באופנוע – ביטוח אופנוע הוא ביטוח יקר לעומת ביטוח רכב, למה? התשובה ברורה – סטטיסטית אופנועים מעורבים ביותר תאונות דרכים מאשר רכבים, הסיכון בהם גדול יותר. חוץ מזה, במצב (חס וחלילה) של תאונה, רוכב האופנוע חשוף לעומת הנוסעים ברכב, והסיכוי שהפגיעה בו תהיה חמורה יותר, גבוה (ביחס לנוסעים ברכב). הסיכונים האלו מתבטאים כמובן  בפוליסה – חברת הביטוח לוקחת סיכון גדול יותר בביטוח אופנוע ובתמורה דורשת פרמיה ביטוחית גבוה יותר.

להוזלה בביטוחים - לחץ כאן!

וזה עוד לא הכל – אופנוע קל יותר לגניבה (לרוב) מאשר רכב, גם קל יותר לפרק אותו לגורמים, כלומר, לפרק ולגנוב חלקים ממנו, וגם את הסיכון הזה מתמחרות חברות הביטוח דרך עלייה בפוליסה הביטוחית.

ביטוח אופנועים מתחלק לשלושה – ביטוח חובה, ביטוח מקיף וביטוח צד ג'.

ביטוח חובה – ביטוח חובה לאופנוע הוא הביטוח היחיד…שחובה לעשות (על פי חוק).  בעבר היה ניתן לעשות ביטוח חובה דרך שירותי  "הפול". מדובר היה בסוג של ביטוח מאורגן של כל חברות הביטוח בארץ שפעל לצורכי מתן ביטוח לכל רוכבי האופנוע, לרבות למסורבים. הרי לא ייתכן שהמסורבים לא יקבלו ביטוח, ולכן בפועל הנהגים הלא מסורבים שילמו מעט יותר כדי שהמסורבים יוכלו לקבל ביטוח. השיטה היתה דרך "פול" של ביטוח, וכך גם למסורבים (שהיה סיכון גדול יותר בביטוח שלהם) יכלו לקבל ביטוח חובה.

אבל זה השתנה בשנים האחרונות, ורוכבי האופנוע יכולים  לפנות ישירות לחברות הביטוח, ולקבל ביטוח חובה ספציפי המיועד להם. הביטוח הזה כולל כיסוי לכל התהליכים הרפואיים הקשורים לתאונה עם האפנוע, לרבות  אשפוז, איבוד כושר העבודה, שיקום של הפצוע, כשהמטרה של הביטוח היא לכסות את העלויות כדי להחזיר את הפצוע למצב תפקודי.

הפרמיה של הביטוח חובה נקבעת לפי מספר פרמטרים לרבות – גיל הנהג, היסטוריית נהיגה, דגם האופנוע, שנת ייצורו והמיגונים השונים של האופנוע.

ביטוח מקיף – ביטוח מקיף לאופנוע בדומה לביטוח מקיף לרכב, היא פוליסה משלימה לביטוח החובה (היא אינה חובה על פי חוק) כשביחד עם ביטוח החובה, מדובר  בביטוח שאמור להיות מלא (עד כמה שניתן) לרוכב האופנוע. ביטוח חובה מספק כיסוי ביטוחי לנזקי הגוף, ואילו ביטוח מקיף מבטח את נזקי הרכוש שבפועל עלולים להיות משמעותיים מאוד.

ביטוח מקיף מעניק למבוטח כיסוי ביטוחי כאשר נגרם נזק לכלי רכב (כתוצאה מתאונה), וכן הוא מבטח אם האופנוע נגנב, נשרף, וכן קיים ביטוח גם ביחס לפגיעות של צד שני בתאונה. גם כאן, בדומה לביטוח חובה, ישנם מספר פרמטרים שמשפיעים על גובה הביטוח –  עלות האופנוע,, דגם האופנוע, שנת הייצור ופרטים נוספים, וכן פרטים ביחס לנוהג באופנוע –  מין, גיל, היסטוריית נהיגה ועוד.

חשב להדגיש כי ביטוח אין משמעו שאתם לא תשלמו כספים אם חס וחלילה תהיו מעורבים בתאונה. נכון, אתם לא חשופים  ללא הגבלה, אבל יש לכם השתתפות עצמית שתצטרכו לשלם אותה. ומה זה בעצם  השתתפות עצמית?

השתתפות עצמית היא בעצם דרך להקטין את פרמיית הביטוח – ככל שההשתתפות העצמית גבוה יותר כך סכום הביטוח / פרמיית הביטוח יורדת. המשמעות היא שאתם מוכנים לקחת סיכון עד סכום ההשתתפות העצמית וכמובן שמבחינת המבוטחים ככל שההשתתפות העצמית גבוה יותר כך תהיו מוכנים לשלם פרמיית ביטוח שוטפת. כאשר תצטרכו להפעיל את הביטוח תצטרכו לשלם עד סכום ההשתתפות העצמית .

ומה בעצם סכום הפיצוי? – ובכן, כאשר האופנוע נפגע בתאונה סכום הפיצוי נגזר משווי השוק של האופנוע (בניכוי ההשתתפות העצמית), ורק כדי להמחיש אם נניח שההשתתפות העצמית היא 1,500 שקל ושהנזק בתאונה מסתכם ב-4,000 שקל, אזי הביטוח יפצה את האופנוען ב-2,500 שקל – 4,000 שקל נזק פחות השתתפות עצמית של 1,500 שקל.

כאשר הנזק של האופנוע מעל 60% , אזי האופנוע מוגדר כטוטאל לוס. במצב כזה, חשוב מה יהיה בהמשך – ההיסטוריה שלכם כבר לא תהיה טובה כשתחדשו את הביטוח,

ואגב –   יש חברות ביטוח שמאפשרות להוריד את מחיר הפוליסה על ידי דמי השתתפות עצמית מוגדלים וזה עשוי להתאים לאנשים עם היסטוריה פחות טובה.

נוסף על ביטוח חובה וביטוח מקיף, קיים גם ביטוח צד ג'. ביטוח צד ג' אפשר לרכוש בנפרד או  בשילוב עם ביטוח מקיף. הביטוח הזה  כיסוי למצב בו האופנוע פגע בכלי רכב אחר וגרם לו נזק. במצב כזה הנזק יכול להיות ענק – אם האופנוע ששווה כמה אלפי שקלים בודדים, פוגע ברכב יוקרה וגורם נזק של 60 אלף שקל – מאיפה תשלמו את הכסף?  ובכן, אם יש לכם את הביטוח הזה, בעל  האופנוע יצטרך לשלם השתתפות עצמית וחברת הביטוח תשלם את ההפרש.

להוזלה בביטוחים - לחץ כאן!

הר הביטוח – ככה תעשו סדר בביטוחים

עדכונים:

פברואר 2018: מסתבר ש-50 אלף אופנועים נוסעים בישראל ללא ביטוח – כך נחשף בוועדת הרפורמות. על רקע זה, אמרה יו"ר הוועדה, ח"כ רחל עזריה: "המציאות מטרידה וננסה להוזיל עלויות הביטוח". החברים בועדת הרפורמות הדגישו כי  פרמיות הביטוח של הרכבים הדו גלגליים  חסרות כל פרופורציה גם לעלות הרכב וגם לעלות אחזקתו, עד לרמה שרבים פשוט לא בוחרים באופציה הזו.  עו"ד עמית ברגמן, מועדון האופנועים הישראלי אמר בנוגע לכוונה לתקן את העמסת העלויות ביטוח על האופנוענים: "התיקון לחוק הוא מצוין כי הוא בא לתת מענה לעיוות הקיים כיום בחוק וגורם למיעוט כלי רכב דו גלגליים בהשוואה למדינות ים תיכונית שכנות כמו יוון או איטליה, למשל. העלויות גורמות למה שציין מבקר המדינה – 50% מרוכבי הדו גלגלי עושים ביטוח רק לתקופת הטסט, ובשאר הזמן רוכבים בלי ביטוח! משרד המשפטים היה צריך להיות מוטרד ממצב כזה, אבל בינתיים אלה הם הרוכבים שמרגישים שהחוק לא מטפל בהם והם נאלצים להיות פורעי חוק בעל כורחם.

"על מנת להגיע לשיעור מבוטחים הגיוני ועלות ביטוח הגיונית, יש צורך לממן, והדבר הנכון היה להשית זאת באופן שווה על כל ארחי ישראל, דרך הביטוח הלאומי או ביטוח הבריאות, כי כל אזרחי המדינה מרוויחים מהדו-גלגלי. המחוקק אימץ פתרון ביניים, להשית עלות על כלל משתמשי הדרך האחרים. הוא פחות טוב מהאידיאל, אבל הוא יותר קל ועדיין יעיל בפיזור העלויות".

אילן שמיר, מנכ"ל המאג' הישראלי לביטוח חובה ("הפול"): "אחרי קבלת הפרמיות, ה"פול" הפסיד ב-2016 427 מיליון שקל. 380 מיליון מתוכם היו בהקשר של אופנוענים, כאשר 340 מיליון זה תשלום תביעות והשאר זה הוצאות ניהול. מרכיב ההעמסה מעביר נטל מאופנועים לרכבים פרטיים, שכבר היום הוא כמה עשרות שקלים לרכב, והעלאה ל-11% היא עוד כמה עשרות שקלים.

"מה שאמרו על איטליה או יוון זה הטעיית הוועדה. אין בשום מקום בעולם היקף ביטוח במו שיש בישראל והחוק הוא מאוד סוציאלי ומאוד נרחב. ביוון זה ביטוח של אחריות ואם האופנוען אשם בתאונה הוא לא יקבל כלום! ישראל קבעה ביטוח מאוד מתקדם וסוציאלי, אבל אני בהחלט חושב שאפשר לחשוב על פתרונות מדרגיים, מה גם שלא כל הרוכבים הם מקשה אחת. למה למשל צריך לסבסד שליחים ובלדרים שזהו מקצועם? הביטוח של משאיות או מוניות לא מסובסד.

"לגבי אי הביטוח, אני לא משוכנע שגם אם התעריף ייחתם בחצי זה יביא את אותם 50% לא מבוטחים. חייבת להיות קודם כל אכיפה. המדינה מסוגלת להוציא היום רשימה של כל האופנועים בשימוש ללא ביטוח, ולא עושה זאת. ואם עושים ביטוח רק לצורך הטסט, אז משרד התחבורה לא יכול לדרוש רצף ביטוחי בשביל הרישיון? קודם כל שיעשו ביטוח, ואז נריב על התעריף".

ניר ברטל, רשות שוק ההון: נכון להיום יש 130 אלף אופנועים ישראל, ואנו כמובן מוטרדים מזה ש-40% מהם נוסעים ללא ביטוח, היות שמדובר בכלי הרכב הכי מסוכן בישראל, בהפרש. אותם 80 אלף שכן מבוטחים, בשנת 2016, היו זכאים ל-600 מיליון שקל פיצויים, כאשר 250 מיליון מזה הגיעו מהאופנוענים עצמם, ו-350 מיליון מהרכבים הפרטיים דרך מרכיב ההעמסה וצו החצייה.

"הביטוח המלא מעניק כיסוי רחב מאוד, וב-2008 הכנסת חוקקה את האפשרות של פוליסה חלקית יותר תמורת עלות זולה יותר, ו-50% מציבור האופנוענים אכן בוחר באופציה זו. שר האוצר מתכוון לפנות לשרת המשפטים להקים צוות משותף לבחינת היקף הכיסוי של ביטוח החובה לאופנועים.

"בעקבות ועדת וינוגרד, שהורידה את ריבית ההיוון, אנו צריכים להגדיל את הפרמיה על האופנועים, ולכן אנו גם צריכים להגדיל את מרכיב ההעמסה עד 8.5% כדי לשמור על המצב הקיים, עוד לפני שמדברים על הוזלה. ההעלאה מ-6.5% כיום ל-8.5% משמעותה מאה מיליון שקל לאותם 80 אלף אופנוענים, ובפועל תהווה עליה של 30-40 שקל לכל רכב פרטי".

יו"ר הוועדה העירה כי אם רק עכשיו מוקם צוות אז ברור שייקח עוד זמן רב לפתרונות ועו"ד הילה דוידוביץ' ממשרד המשפטים השיבה: "התקיימו כבר כמה ישיבות והועלו כבר כמה פתרונות בין המשרדים, ואנחנו עכשיו בתהליך פורמלי של הקמת צוות, שכבר ידון בחלופות בין ההצעות. יש את בעיית האכיפה הקיימת, אך הצוות יהיה ממוקד לנושא היקף הביטוח הנדרש, הפרמיות והיכן עובר הגבול המידתי כשאר משיתים על כל הציבור סבסוד, אפילו אם מדובר בכ-15 שקל לאחוז העלאה".

יו"ר הוועדה, ח"כ רחל עזריה, סיכמה: "ההיקף של הלא מבוטחים צריך להטריד אותנו יותר ואני מאמינה שלמחיר הביטוח יש חלק בזה. צריך פתרונות שיאפשרו גם את הוזלת הפרמיות ולא רק שימור מצב העלויות הקיים".

להוזלה בביטוחים - לחץ כאן!

ביטוח דירה הוא שם כללי לשני "ביטוחי משנה" – ביטוח המבנה וביטוח תכולת הדירה. הפעם נתמקד בביטוח תכולת הדירה. מדובר בעצם בביטוח מפני גניבה ומפני נזקים שונים שנגרמים לתכולה של הדירה כתוצאה למשל מהצפה, שריפה ועוד.

ככלל, ביטוחי תכולת הדירה המוצעים כוללים ביטוח מפני נזק שנגרם לרכוש שבדירה במקרים של פריצה , שיטפון (לרבות הצפה ממקור חיצוני), שריפה, נזק כתוצאה ממזג אוויר סוער, התפוצצויות שונות. אבל, חשוב לבדוק את פוליסת הביטוח ולבדוק מה בדיוק היא כוללת. בפועל, במקרים רבים, יש הרחבות נוספות שבגינן ניתן לתבוע פיצוי מהביטוח.

ביטוח התכולה כולל ברוב המקרים (שוב – חשוב לבדוק מה הפוליסה מכסה) מעבר לכיסוי/ פיצוי על הנזק שנגרם לרכוש בדירה עצמה, גם כיסוי/ פיצוי על נזקים כלפי צד שלישי, לרבות כיסוי עבור החפצים של עובדי משק הבית וכיסוי אחריות מעבידים כלפי עובדים אלו.  כמו כן, קיים במרבית הפוליסות פיצוי על חפצים שנמצאים מחוץ לדירה (בהתאם לתנאי הפוליסה).

איך עושים ביטוח לתחולת הדירה?

כדי לקבוע את ערך הרכוש והחפצים בדירה, שולחת חברת הביטוח שמאי שמעריך את שווי הרכוש בדירה. בשלב הבא, חברת הביטוח מספקת הצעת מחיר לביטוח, שנשענת על שווי הרכוש, אבל לא רק – פרמטרים נוספים שנלקחים בחשבון הם מיקומה של הדירה. מקום שיש בו פשיעה ופריצות מוגברות יסבול מפרמיה ביטוחית גבוה, בעוד שמקום "שקט" מבחינת פריצות יהנה מפרמיות ביטוח נמוכות. כמובן שהביטוח והפרמיות תלויות גם בהתקני האבטחה המותקנים בדירה, וגם באם מדובר בדירה, אז באיזו קומה מדובר, וכן יש חשיבות גם לדירה לעומת בית פרטי שהפרמיות בו גבוהות יותר.

מה שחשוב לדעת הוא שהביטוח לא תמיד מכסה הכל. הביטוח למשל, ברוב המקרים, לא מכסה ניירות ערך מסחריים ואגרות חוב שנמצאים בבית (בכספת, במגירה וכו'). הביטוח לרוב לא מכסה אופניים שנמצאים מחוץ לבית, רכבים כמובן; כלי נשק, מסמכים שונים , ספרים ועוד. למעשה, ביטוח תכולה מתייחס בעיקר לחפצים שניתן להעריך אותם (לרבות תכשיטים), מכשירי אלקטרוניקה וריהוט.

ולסיום – הכי חשוב לבדוק את הפוליסה ולראות מה היא מכילה, ולהשוות בין חברות הביטוח. התחרות בין החברות מייצרת לכם הזדמנות לבחון אחת לתקופה את הביטוחים שלכם ולחסוך הרבה כסף – גם בביטוח דירה (מבנה) גם בביטוח תכולת הדירה ובכלל – ברוב הביטוחים תמצאו שאתם יכולים לחסוך אפילו עשרות אחוזים.

הר הביטוח – ככה תעשו סדר בביטוחים

להוזלה בביטוחים - לחץ כאן!

החוק לפיקוח על חברות P2P – מה מותר ומה אסור על הלוואות חברתיות?

משרד האוצר פרסם תזכיר חוק בנוגע לפיקוח על הלוואות חברתיות. בתזכיר מגובשים עקרונות הפיקוח על  פלטפורמות ה­P2P בארץ, אותה פלטפורמה שמתווכות בין לווים למלווים.  תחום ההלוואות החברתיות בארץ שהגופים המובילים בו בם Eloan  , בלנדר וטריא, מגלג סכום של 300 מיליון שקל – עדיין סכום קטן בהיבט יחסי לכל שוק האשראי, אבל מדובר בשוק צומח שבעולם כבר נוגס (עדיין בקטנה) מעוגת האשראי הגדולה.

תזכיר החוק כולל גם פרקים נוספים והוא למעשה חלק מחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים, המסדיר את הרגולציה על תחום האשראי החוץ­בנקאי ועל נותני שירותי מטבע. על פי התזכיר אותם גופים שמתפעלים את הפלטפורמות יצטרכו לעבור בדיקת נאותות כדי לקבל את הרישיון.

על פי תזכיר החוק – "הפעילות של פלטפורמות P2P ,בארץ וגם בעולם, ייחודית בכך שמפעיל הפלטפורמה אינו נושא בסיכון האשראי, כיוון שהוא איננו הגוף שמספק את האשראי. כיום אין פיקוח על פלטפורמות P2P .כלומר, אין גורם שמספק הגנה למשתתפים. היעדר פיקוח מהווה איתות שלילי למשתתפים פוטנציאלים החוששים לפעול באמצעות הפלטפורמה בלי שיש הסדרה נאותה ופיקוח המהווים מעין 'חותמת כשרות' מאת המדינה".

הפלטפורמות יצטרכו גם לנהל את הכספים בחשבון נאמנות סגור; נושא משרה (לפחות אחד) יהיה ישראלי;; יהיה כמובן צורך לשמור על נתוני כל הלקוחות; שקיפות, והענשה (הרחבה בהמשך).

על רקע זה, מוצע שהפלטפורמה תקבל רישיון מרשות שוק ההון של האוצר שהיא בעצם הגוף שיהיה אחראי על הפיקוח בענף. כותבי ההצעה סבורים שעדיף שיהיו שני סוגי רשיונות: הראשון יינתן על פעילות בהיקף של עד 25 מיליון שקל, והשני לפלטפורמות עם היקף פעילות גדול יותר. בכל מקרה, כל פלטפורמה תצטרך להיות בעלת הון עצמי משמעותי של 100 אלף שקל לפחות. כמו כן, ייאסר עליה לעסוק באופן עצמאי באשראי, וזאת כדי למנוע מצב של ניגוד עניינים בין הפעילות שלה עצמה ובין הלקוחות שלה (המלווים והלווים).

כמו כן, מוצע כי על מנת י להימנע מעבירות הלבנת הון, כל הכספים יישמרו בחשבון נאמנות במערכת סגורה בלבד. כלומר, מלווים שהעבירו כספים לפלטפורמה יקבלו אותם חזרה לאותו חשבון שממנו העבירו אותם.

מעבר לכך, הפלטפורמות יצטרכו להיות מפוקחות גם בהיבטים צרכניים כמו דיווח על הסיכונים במתן הלוואה למלווים, שקיפות בנושא הריבית ושיעור הדיפולט (חדלות פירעון) בהלוואות, וכן קביעת רף מינימלי של פיזור כספי ההשקעה בין ההלוואות.

כן מוצע כי אם מנהל הפלטפורמה לא ישקיע את כספי המלווה בתוך 15 יום מקבלתם, הוא יודיע למלווה שהכספים אינם מושקעים.

וכן רשומים בתזכיר הענישה על אי עמידה בכללים. מדובר  על קנסות ואפילו על שלילת הרישיון.

קרנות פרטיות שמגייסות משקיעים להשקעות ריאליות הפכו לפופולאריות מאוד בשנים האחרונות, ובמיוחד בתחום הנדל"ן שמעבר לים. קרן 35 בע"מ היא אחת מהקרנות הפועלות בקנדה בתחום הייזום, והיא מאפשרת לדברי מנכ"ל הקרן, ניר כאהן, להשיג תשואות יוצאות דופן.

הכפלה של הכסף תוך 5 שנים

"קרן 35 יזמנו היא הנציגה הבלעדית של קרן הפרייבט אקוויטי בנדל"ן גרייברוק מטורונטו קנדה. גרייבוק קיימת מזה 15 שנה, גייסה מעל 750 מיליון דולר קנדי (דולר קנדי שווה כ-3 שקלים), ומעורבת בפרויקטים בשווי של מעל 6 מיליארד דולר קנדי. היא אחראית לבנייה של 15 אלף יחידות דיור בטורונטו רבתי. מטרת הקרן היא להכפיל את כספו של המשקיע בתוך חמש שנים. בכל 15 השנה של פעילותה היא לא הפסידה למשקיעיה, אפילו לא דולר אחד".

"מודל ההשקעה של הקרן מחבר בין משקיעים שיכולים להשקיע מ-25 אלף דולר קנדי (75 אלף שקל) ומעלה עם. חברות הבנייה והיזמיות הגדולות בקנדה. הגודל של חברות הבנייה האלו הוא בסדרי גודל של  שיכון ובינוי ועזריאלי.

"המשקיע מצטרף כשותף מן המניין לעסקה שבה, חברת הבנייה מאתרת קרקע המיועדת למגורים; ובונה את פרויקט המגורים. המשקיע נהנה יחד עם חברת הבנייה מאותם רווחים יזמיים. לכל המשקיעים יש את אותה התשואה ללא קשר לסכום ההשקעה.

"המוטו של החברה הוא:  שהיא לא עובדת עם יזמים שצריכים את כספי החברה והמשקיעים. היא עובדת רק עם יזמים חזקים שהם 12 חברות הבנייה הכי גדולות ומבוססות בקנדה.

"חשוב להבהיר – מודל ההשקעה בסה"כ מגודר. אחרי שקנינו את הקרקע במזומן , חברת הבנייה בונה מרכז מכירות על הקרקע וצריכה למכור 70% מהיחידות מראש עם 20% מקדמה כדי לקבל הלוואה בנקאית. כל עוד זה לא קורה, לא מתחילים לבנות. מהזווית של המשקיע – הוא בעצם שילם מזומן והחברה מכרה 70% מהיחידות מראש, כך שניתן לקבל הלוואה בנקאית, אז החשיפה שלו מוגבלת. בשלב הראשון מול הסכום ששולם יש את הקרקע, ובשלב השני מקבלים מימון שיספיק לבניית הפרויקט".

תוך כמה זמן נמכרות 70% מהדירות מהיחידות בפרויקטים?

"יש צפי לכל פרויקט. מספר חודשים, לרוב בין 4 ל-8 חודשים".

הפרויקטים של  קרן 35 וגרייברוק מרוכזים בטורונטו רבתי שנהנית בשנים האחרונות מעליית מחירי הדירות לצד צמצום קרקעות הזמינות לבניה וביקושים הולכים וגדלים של דירות (לקנייה ולהשכרה) – "בטורונטו אחוז הדירות הפנויות להשכרה הוא פחות מ-1%", מוסיף כאהן, "המדד הזה מבטא את האטרקטיביות מבחינת השכירות, ככל שהוא נמוך, כך יש פחות דירות להשכרה.

"בטורונטו רבתי חיים 6.2 מיליון תושבים, כאשר מדיניות ההגירה בקנדה, יוצרת מדי שנה הגירה חיובית של 100 אלף תושבים לטורונטו שזקוקים לדיור".

משקיעים ישראלים יכולים להתחבר לפרויקטים האלו דרך קרן 35, כאשר כאהן מדגיש כי – "מעל 95% מהכסף שמושקע בפרויקטים הוא של משקיעים מקומיים קנדיים ולא ישראלים. פחות מ-5% הוא כסף של ישראלים, וזה מחזק את תחושת הביטחון של ההשקעה – הקנדים המקומיים עצמם משקיעים בפרויקטים האלו".

ביחס לתשואות בפרויקטים והתשואה בפרויקט החדש של הקרן, אומר כאהן – "התשואה על הפרויקט החדש  צפויה להיות יוצאת דופן, בדומה לתשואות בפרויקטים קודמים של הקבוצה.

השקעה מינימלית – 75 אלף שקל

"הפרויקט החדש הוא באחת השכונות הטובות בטורונטו. אזור של בתים יוקרתיים, מחיר בית בסביבות 2 מיליון דולר קנדי ויותר, כלומר מעל 6 מיליון שקל. מדובר באזור ביקוש גבוה.

"בפרויקט ייבנו 97 בתים צמודי קרקע בשטח של בין 320 מ"ר ל-480 מ"ר. עלות הקרקע היא כ-24 מיליון דולר קנדי, כאשר הפרויקט צפוי להימשך 3.5 שנים"

כל משקיע יכול להשקיע כאמור מעל 25 אלף דולר קנדי (75 אלף שקל), וההצעה להשתתפות פתוחה במשך שבועיים שלושה.

למידע נוסף – כדי לקבל מידע ללא כל התחייבות או תשלום יש להירשם לקבלת הצעה להשקעה בנדל"ן בחו"ל – לשונית מצד שמאל (בתחתית העמוד), הרישום יהווה את אישורך לקבלת פרטים על השקעות במייל מקרן 35, לרבות הפרוייקטם האחרונים.

כפופים לחוק

קרן 35 בע"מ עובדת לפי ההנחיות של רשות ניירות ערך הישראלית המאפשרת גילוי התשואות של פרויקט ספציפי ל 35 ניצעים בלבד והשקעה בפרויקט לעד 35 משקיעים בלבד ולכן טרם קבלת דף תשואות לפרויקט ספיציפי ובהנחה שהמשקיע הבין את מודל ההשקעה של גריי ברוק המועתק מפרויקט לפרויקט עליו לשאול את עצמו שלוש שאלות: האם הפרויקט וטווח הפרויקט מתאים לי? האם ברשותי לפחות 75 אלף ₪ שפנויים להשקעה? מהי התשואה השנתית לה אצפה כדי להשתתף בפרויקט. כשהוא חמוש בתשובות לשאלות אלה יצור המשקיע קשר עם החברה ויקבל את דף צפי התשואות הרלוונטי לפרויקט.

גירושים ופנסיה – איך מחלקים את הפנסיה בגירושים? האם לבת הזוג יש חלק בפנסיה של בן הזוג וההיפך – האם לבן הזוג יש חלק בפנסיה של בת הזוג? ומידע נוסף על גירושים ופנסיה   

כחלק מתהליך הגירושים יש לעשות חלוקת רכוש, כאשר בין היתר צריך לחלק את הפנסיות (מכלול החיסכון הפנסיוני של שני בני הזוג). אבל איך עושי את זה? איך מחלקים את הפנסיה בגירושים?  הפנסיה (קרן הפנסיה, ביטוח המנהלים) רשומים על שם בן/ בת הזוג, אבל אי אפשר לגעת בכסף הזה – החוסך הרי יקבל אותו בעוד שנים (לפעמים שנים רבות) וגם אז רק במסגרת קצבה חודשית (לצד במקרים רבים סכום חד פעמי). כלומר, נוצר מצב אבסורדי שהגירושים נעשים היום אבל החלוקה של הרכוש – החיסכון הפנסיוני, יכולה להיעשות בעוד שנים רבות. כך היה המצב שנים רבות, אבל כבר כמה שנים (בודדות) שיש התפתחות בנושא –  החוק תוקן והוא מאפשר לבצע חלוקה שוויונית ככל האפשר בין בני זוג שהתגרשו, תוך כדי חלוקת כספים גם של החיסכון הפנסיוני (לכל סוגי החסכונות בפנסיה – קרנות פנסיה, קופות גמל, תוכניות ביטוח מנהלים, פנסיה תקציבית ועוד).

אבל, לפני שניכנס לעובי הקורה, ונבין איך עושים את החלוקה הזו, למה בכלל צריך לחלק את כספי הפנסיה?

כספי הפנסיה הם בדיוק כמו כל רכוש אחר שנצבר לאורך תקופת הנישואין, וכאשר בני זוג נפרדים או מתגרשים הם מתחלקים ברכוש אשר צברו יחדיו במהלך שנות הנישואין, ולכן דין כספי הפנסיה צריך להיות זהה לדין כל הנכסים האחרים – חלוקה בין בני הזוג.  אם יש כספי פנסיה שנצברו לפני הנישואין, הם לא חלק מהכספים לחלוקה. החלוקה בפועל נקראת איזון משאבים, ובאופן גס, מדובר על סכימת כל הרכוש המשותף, כולל פנסיה, ואז חלוקתו (לרוב) לשניים, אם כי, יש יוצאים מהכלל רבים, וצריך לזכור שיש השלכות כלכליות נוספות בגירושים, לרבות תשלום מזונות.

מחשבון משיכת קצבה מקרן פנסיה – איך למשוך נכון…

מחשבון קצבה – מה תהיה הקצבה שלכם בפנסיה?

מחשבון פנסיה – כמה כסף יהיה לכם עם הגיעכם לפרישה

אז, איך מחלקים את הפנסיה בגירושים?

חלוקת הפנסיה היא לרוב (אבל לא תמיד!) צעד שנתפס כמועיל/ תורם לאישה.  לרוב בת הזוג משקיעה יותר זמן ומשאבים בבית על חשבון הקריירה שלה, ומעין נותנת לבעל להיות המפרנס העיקרי. הממשעות היא שלרוב הפנסיה של הבעל תהיה גבוה משמעותית משל האישה. חוסר התייסחות לפנסיה בעת איזון משאבים פוגעת בעיקרון ההדדיות בין בני הזוג – אמנם האישה מרוויחה לרוב פחות, אבל זה בגלל שהיא היתה יותר בבית, ולכן החוק ובית המשפט מצדדים בחלוקה שווה, גם של הפנסיה.

הדרך לעשות זאת היא פשוטה –  מחלקים את הפנסיה של בן הזוג לשתיים, כלומר פותחים תוכנית פנסיה/ ביטוח מנהלים על שם האישה במחצית ערך הפדיון הנוכחי. האישה יכולה להמשיך ולהפריש כספים לקרן הזו (קרן פנסיה או ביטוח מנהלים) עד לגיל פרישה, ובעת פרישה היא תקבל קצבה מתוך הפנסיה הזו. זה עובד גם הפוך – לבעל מגיעה מחצית מהפנסיה של האישה.

פיצול הפנסיה הוא עניין של השנים האחרונות, והוא מעוגן בחוק, וכך בעצם מורים לחברות הפנסיה  לפצל את החיסכון הפנסיוני לשתי קופות נפרדות על שם כל אחד מבני הזוג. באופן הזה בעצם מנתקים את הקשר בין בני הזוג, בעוד שבעבר עניין הפנסיה וחלוקתה היה נמשך שנים רבות מאוד.

כדי שהחברה המנהלת תפצל את קרן הפנסיה,  היא צריכה פסק דין של בית משפט, וכדי לקבל הוראה כזו, צריך, בין היתר, להגיש לבית המשפט חוות דעת כלכלית של יועץ פנסיוני מורשה או אקטואר. חוות הדעת מחשבת את החלוקה הנכונה של החסכונות הפנסיונים, אבל  במקרים רבים יש התדיינות ממושכת בין הצדדים על הנחות החלוקה, על ערך כספי הפנסיה, ובסופו של דבר על החלק בפנסיה שצריך להיות מועבר לבת הזוג (או בן הזוג). מעבר לכך, לחברה המנהלת יש אפשרות שלא לקבל את המסקנות בחוות הדעת.

התהליך הזה ארוך, ומייגע, אבל הבעיה הגדולה יותר היא לא בזמן ובהתדיינות, אלא בחישוב הערך הנוכחי של הפנסיה. זה לא הסכום שמופיע בחיסכון, הרי בחיסכון לפנסיה יש גם זכויות ביטוחיות – אובדן כושר עבוד ושאירים; יש זכויות שתלויות בוותק, יש מענקים עתידיים לצד קצבה עתידית, ויש את עניין המס שאולי משפיע יותר מכולם,  איך לחשב את הפנסיה לחלוקה בגירושים – עם מס או בלי מס?, זה הרי תלוי גם בגורמים עתידיים, גם בתכנון לפנסיה/ לפרישה שלא בהכרח זהה בין בני הזוג; זה תלוי בגובה הפנסיה, בקצבה, בגיל, במצב פיננסי וזה תלוי בשאלה אם למשוך באופן חד פעמי או לקבל את הכסף כקצבה – כל החלטה כזו מביאה לערך פנסיה נטו שונה; ומעבר לכך – ערך הפנסיה והקצבה החודשית גם תלוי י במקדמים השונים בין הקרנות וביטוחי המנהלים. המקדמים האלו מתרגמים בעצם את הפנסיה הכוללת לקצבה חודשית, אבל בעוד שלרוב (לא תמיד) בביטוחי חיים המקדם הוא קבוע, בקרן הפנסיה המקדם משתנה. זאת ועוד – הפנסיה מתבססת על הנחת תשואה, ובפועל יש יותר מסימנים שהתשואה שהיתה לא תהיה, ואם כך – מאוד יכול להיות שערך הפנסיה יהיה נמוך ממשה שחושבים. בקיצור, זה עניין לא פשוט, אבל כאמור הכרחי, וצריך להסתכל על חצי הכוס המלאה – במקביל להתהוות הפרקטיקה בתחום חלוקת הפנסיה, והחלות בית המשפט, מתגבשת כבר היסטוריה והלכה בנקודות במחלוקת, כך שהתהליך הולך ונהיה פשוט ומהיר יותר.

כך או אחרת, תוך כדי התהליך מתגלות בעיות וכשלים בחישוב הפנסיה שמקורו בחברה המנהלת את הכספים (בתפעול הקרן/ הקופה/ הביטוח מנהלים) והוא אינו בעיה רק של מתגרשים וגרושים – הבעיה היא שיש טעויות טכניות ומהותיות בתהליך שגורמות במקרים רבים להפסד של עשרות אלפי שקלים ויותר לחוסכים – כן, גם הפנסיה שלנו לא אמת מוחלטת, ומסתבר שצריך לבדוק – יש העברות שלא נרשמו בזמן, יש זיכויים שלא חושבו בזמן ועוד.

ולסיום – כנראה שיש לכם כבר תשובות ותובנות על איך מחלקים את הפנסיה בגירושים?, אבל חשוב להדגיש ולהזכיר, התהליך של חלוקת הפנסיה אמנם הכרחי, אבל זה רק  אם בני הזוג החליטו להתדיין על כך. אם הם הגיעו לפתרון מוסכם ביניהם, אז הם כמובן חוסכים את כל הטרחה והעלויות המשפטיות הגבוהות (שלפעמים פשוט מחסלות חלק משמעותי מערך הנכסים של בן/ בת הזוג).

ואם הם לא הסכימו ביניהם או שהם מעדיפים בדיקה מקצועית וליווי של עורכי דין, אז זה אמור להיות היום פשוט מבעבר – מחשבים את ערך הפנסיה ומפצלים את הפנסיה לשני חלקים – החלק של הבעל והחלק של האישה.

מדריכים קשורים:

מדריכי חיסכון פנסיוני

מדריך פרישה – ככה תתכננו את הפרישה שלכם

רווקים שחוסכים לפנסיה – ייתכן שאתם משלמים יותר מדי; האם רווקים צרייכם לשלם על ביטוח שאירים? ואם לא , אז למה הם משלמים? ואיך נמנעים מהתשלום הזה ותשלום עודף בכלל?

קרן הפנסיה היא חיסכון לטווח הארוך – לפרישה, וכן היא מבטחת אותנו במקרה של נכות, אובדן כושר עבודה. במקרה של מוות, השאירים מקבלים קצבה.

כל עמית שמצטרף לקרן קובע בעצם את סוג הביטוח והיקפו – את גובה קצבת הנכות (במקרה של אובדן כושר עבודה) ואת גובה הקצבה, שיקבלו השארים במקרה של מוות. רוב ההפרשה השוטפת לקרן הפנסיה היא בגין החיסכון (הקצבה החודשית בעתיד); חלק קטן (לרוב עשרות שקלים) הוא בגין רכישת ביטוח אובדן כושר עבודה (ובמידה שהעובד לא יוכל לעבוד, הוא יהיה זכאי לקצבה חודשית של עד 75% מגובה השכר המבוטח), וחלק קטן אחר מההפרשה הכוללת (גם לרוב עשרות שקלים בחודש) הוא בגין רכישת ביטוח למקרי מוות.

ביטוח במקרה של פטירה (חס וחלילה) מבטיח תשלום קצבה חודשית שוטפת לשאירים. התנאים לקבלת הקצבה תלויים בתקנון קרן הפנסיה, אבל ברוב הגדול של המקרים, שאירים מוגדרים כבן הזוג/ בת הזוג וילדים עד גיל 21  (אגב, יש קרנות מעטות שגם הורים נחשבים לשאירים בתנאי שהנפטר פרנס אותם). הביטוח הזה קריטי לאנשי משפחה – הוא מבטיח את קיום המשפחה במקרה של מוות.

קרן פנסיה ברירת מחדל – מה זה והאם זה מתאים לכל אחד?

מחשבון השפעת דמי הניהול בקרן פנסיה – כמה דמי ניהול תחסכו עם תעברו לקרן פנסיה ברירת מחדל (מסתבר שהרבה מאוד כסף)

הביטוח גם לרוב (תלוי בתקנון הקרן) משלם סכום חד פעמי לשאירים. אבל רגע – מה אם אין לכם בן זוג/ בת זוג וילדים? כן, אתם רווקים שחוסכים לפנסיה, מה קורה אז? ובכן כאן יש מלכודת. אם ההצטרפות לקרן הפנסיה אתם מגדירים את הסטטוס שלכם, אבל מסתבר שש מקרים (לא מעטים) שהסטטוס לא מעודכן. אתם יכולים לראות זאת בדוח הפנסיה שמוגש אליכם, או שאתם יכולים לבדוק זאת דרך שיחה עם החברה המנהלת, או בקשה לקבלת הפרטים במייל – כך תדעו מה הסטטוס, בדיקה של דקות יכולה לחסוך לכם לא מעט כסף, אין טעם להפריש לביטוח הזה, כי אין שאירים – הכסף בעצם הולך לאיבוד.

רווקים שחוסכים לפנסיה, אל תוותרו על בדיקת הסטטוס שלכם בקרן 

הבדיקה הזו נחוצה מאוד כי מסתבר שחלק גדול מאוד מהקרנות (וזה אפשרי להם על פי החוק) משנות אחרי שנתיים את הסטטוס של רווק  לנשוי – הם לכאורה עושות את זה לטובתכם, הרי אם אתם נשואים (עם או בלי ילדים) וחס וחלילה עזבתם את העולם הזה, ולא הספקתם לעדכן את הקרן שהתחתנתם, אז השאירים שלכם לא יקבלו כלום – הלך המפרנס, והלכה הפרנסה.

ועל רקע מקרים כאלו, החליט הרגולטור לאפשר לקרנות האלו לשנות סטטוס באופן אוטומטי. הבעיה שרבים מאוד מתחתנים שנים אחרי שהצטרפו לקרן הפנסיה, ואם אחרי שנתיים מתעדכן להם שהם נשואים, הם משלמים במשך שנים, פרמיה עודפת על ביטוח חיים (ביטוח למקרה מוות) – בדיקה יחסית מהירה וחסכתם את הכסף הזה.

לבדוק את הסטטוס שלכם בקרן הפנסיה

ונניח שבדקתם והסטטוס שלכם – רווק/ה. סבבה, אבל…צריך לבדוק שוב (באופן מתמיד) כי ההצהרה שלכם כעמיתים בקרן הפנסיה תקפה לשנתיים. כלומר שהצהרתם שאתם "מבוטח יחיד", הגדירו אתכם כרווקים לשנתיים, ואם לא תצהירו מחדש, הסטטוס שלכם כאמור ישתנה, ובמקביל תשלמו בגין ביטוח לשאירים. ואל תצפו שיעדכנו אתכם – קרנות הפנסיה אינן מחויבות להודיע על כך לעמיתים (אם כי יש קרנות שעושות זאת).

שיעור קצבת השאירים – חשוב גם לרווקים

מבוטח יחיד אמנם לא משלם בגין ביטוח שאירים, אבל הוא צריך לבחור כבר בתחילת הדרך (הצטרפות לקרן) מסלול ביטוח לשאירים, לרבות היקף הביטוח ושיעור הביטוח. רגע, איך הוא בוחר את הביטוח אם אין לו ביטוח? ובכן, הוא צריך להגדיר מה יהיה אם תהיה לו משפחה – איזה ביטוח יהיה לו, ומה שיעור הקצבה שהוא מבטח. הנתונים האלו לרווקים נראים לא רלבנטיים, אבל הם רלבנטיים מאוד מכיוון שברגע שכן משתנה הסטטוס והוא הופך לנשוי (היא הופכת לנשואה) אז ביטוח השאירים נכנס לתוקף בהתאם לשיעור שנקבע בתחילת הדרך. אם קבעתם מסלול עם שיעור קצבת שאירים מוגבל, ואתם רוצים להגדיל את שיעור הקצבה במקרה של מוות, אזי תצטרכו לשנות מסלול, וזה עלול (תלוי בתקנון הקרן) להיות מחויב בתקופת אכשרה (תקופה שבה אתם עדיין לא מבוטחים לפי המסלול החדש), והתקופה הזו יכולה להגיע ל-5 שנים. עם זאת, רוב הקרנות מאפשרות הגדלה של שיעור הקצבה, אבל עד תקרה מסוימת, וכפוף לגיל ולמצבו הרפואי של העמית.

תקופת אכשרה נקבעת גם בהצטרפות לקרן פנסיה. אם אדם הצטרף, והוא סבל ממחלה מסוימת אזי אם חס וחלילה יקרה לו משהו בטווח של 5 השנים אחרי ההצטרפות, וזה קשור למחלה שהיתה, משפחתו לא תהיה זכאית לקצבת שאירים.

מצטרף לקרן פנסיה שהוא מבוטח יחיד (רווק/ רווקה) "מפעיל" מיידית את תקופת האכשרה (למרות שאין לו ביטוח שאירים), ולכן נראה שכדאי לו לנצל את התקופה כדי לצבור תקופת אכשרה לביטוח שארים בהיקף הגבוה ביותר. הגדלת שיעור קצבה בעתיד היא לא תמיד טריוויאלית, ומנגד – ירידה בכיסוי הביטוחי, פשוטה ומהירה.  במילים פשוטות, כדי "לנעול" את המסלול לעתיד, יש הגיון בקביעת שיעורי קצבה גבוהים לשאירים, גם אם אתם עדיין רווקים, כי אז כשתתחתנו, לא תצטרכו לחכות כמה שנים טובות כדי שהביטוח יופעל לפי השיעור קצבה הגבוה – זה יהיה במידי.

כך או אחרת, לכל קרן פנסיה יש תקנון פנימי שמגדיר בצורה מדויקת את הזכויות והחובות של העמיתים, לרבות את התרחישים בשינויי סטטוסים. התקנון הוא המחייב (באם הוא לא סותר כמובן את הנחיות ותקנות הרגולטור). הרוב מתיישר לעקרונות שהוצגו כאן, אבל בפועל, יש גם חריגים.

מדריכים ומחשבונים קשורים:

איך למשוך כסף מקרן פנסיה?

לאחד את חשבונות הפנסיה – כדאי?

מחשבון פנסיה

מחשבון קצבה

החזר הוצאות נסיעה – כמה מגיע?

החזר הוצאות נסיעה – כמה מגיע? ולמי מגיע? עובדים זכאים לקבל החזר הוצאות נסיעה עבור כל יום שבו הגיעו למקום העבודה בתחבורה, אלא אם קיימות הסעות למקום העבודה וחזרה הביתה, מטעם העסק.

מאז 1 בינואר 2016 עומד החזר הוצאות נסיעה על 22.6 שקל ליום, או בהתאם לעלות כרטיסייה או בהתאם לכרטיס חופשי חודשי – הנמוך מביניהם. כלומר, יש כאן סוג של אחריות שמוטלת על העובדים לחסוך בהוצאות שלהם. אם הם יכולים לנסוע בכרטיס חופשי חודשי והוא אפקטיבית זול יותר מאשר נסיעות בכרטיסייה רגילה והוא זול יותר מאלטרנטיבות אחרות, זה הסכום שהמעסיק יהיה מחויב בו. (הכינו את הכרטיסים – הרפורמה בתחבורה הציבורית יוצאת לדרך)

ויש יוצאים מהכלל – אם קיים בארגון הסכם קיבוצי שלפיו נקבע סכום החזר הוצאות נסיעה שונה, אזי ההסכם הזה גובר, ולפיו ישולם החזר הוצאות לעובדים.

החזר הוצאות נסיעה משולם לעובד במסגרת תלוש השכר שלו, והוא נחשב להכנסה לצורכי מס. כלומר, המעסיק מנכה מהחזר ההוצאות מס הכנסה וכן גם דמי ביטוח לאומי ושלום בגין דמי בריאות. ומכאן, שהעובד עשוי להיפגע – אם עלה לו להגיע לעבודה סכום מסוים והוא מקבל אותו כברוטו ועליו יש לשלם מיסים וכו', אז הסכום שמוחזר לו בסופו של דבר נמוך יותר מהסכום שהוא שילם. האם לזה התכוונן המחוקק? כנראה שלא, אך מנגד, חשוב להדגיש כי יש רבים מאוד שהחזר הוצאות הנסיעה גבוה ממה שהם משלמים בפועל – או שמקום העבודה נדיב ממה שנקבע בחוק, או שהם מגיעים עם חברים או מסיבות אחרות.

החזר הוצאות נסיעה בשבתות וחגים

בשבתות וחגים כמעט ואין תחבורה ציבורית וגם בשעות מאוחרות כמעט ואין תחבורה ציבורית, ולכן היה צפוי שהעובדים בשבתות, חגים, שעות מאוחרות, ייהנו מהחזר הוצאות נסיעה גבוה (נסיעה במונית). אבל מסתבר שלא. עובדים אינם זכאים להחזר על מוניות ובכלל – על הוצאות מעבר לנקבע, גם אם הם עובדים בשבת, חג, או בשעות מאוחרות, אלא אם במקום העבודה יש הסכם קיבוצי. עם זאת, כאשר אין תחבורה ציבורית, הרי שעל המעסיק לשלם החזר הוצאות נסיעה עבור אותו יום בהתאם לעלות בפועל, ולא כחלק מכרטיס חופשי חודשי וזה מכיוון שעל-פי פסיקת בית הדין הארצי לעבודה,  כרטיס חופשי חודשי רלוונטי רק לימי חול ואינו חל על שבתות וחגים.

לסיכום – אם אתם עובדים בשבתות, בחגים ובשעות שאין תחבורה ציבורית, מגיע לכם החזר כספי לפי כמה שעלה לכם (בהתאם למגבלות, לרבות מגבלת ה-22.6 שקל ליום), אבל לא לפי כרטיס חופשי חודשי שמבטא סכום יומי נמוך.

חישוב ההחזר החודשי

כדי לחשב את החזר ההוצאות החודשי יש להכפיל את מספר ימי העבודה בפועל של העובד בעלות היומית של הנסיעה מביתו למקום העבודה – כשהיא מוגבלת כאמור ב-22.6 שקל ליום או בסכום הכרטיסייה או בחופשי חודשי. במקרים רבים המעסיק מחזיר הוצאות נסיעה עבור כל הנסיעות באותו חודש, דרך  תשלום גלובלי בשווי של עלות כרטיס חופשי חודשי.

עם זאת, ובהמשך לסעיף הקודם, כאשר העובד עבד בשבתות, חגים, הוא זכאי לתשלום מעבר לכרטיס חופי חודשי.

למי מגיע החזר הוצאות נסיעה?

עובדים שמרוחקים 500 מטר ויותר ממקום העבודה שלהם ואין להם הסעה דרך המעסיק, זכאים להחזר הוצאות נסיעה. אגב, אין באמת צורך לבדוק אם קיימת תחבורה ציבורית ממקום המגורים לעבודה, או אם בפועל הוא נוסע ברכבו, או באופניים, או ברגל. מה שחשוב לדעת זה אם העובד זקוק לתחבורה (מרחק מעל 500 מטר), ואם כן, אז מגיע לו החזר הוצאות.

עובדים שנמצאים במרחק של עד 500 מטר ממקום העבודה לרוב לא זכאים להוצאות נסיעה, אבל אם העובד יוכיח שהוא זקוק לתחבורה (מסיבות שונות), אזי הוא יקבל החזר הוצאות.

מקרה מעניין נוסף – עובד שמתגורר במקום העבודה (בית מלון, אתר בנייה) ומדי פעם חוזר לביתו – מה הדין אז בקשר להחזר הוצאות? במקרה כזה העובד הזה יהיה זכאי להחזר הוצאות רק ביחס לאותם ימים שבהם נסע הביתה (או מהבית למקום העבודה).

האם מגיע החזר נסיעה אם העובד חולה?

כצפוי – לא. החזר נסיעה לא מגיע כאשר עובדים לא מגיעים למקום העבודה – חופשה, מחלה וכו'.

האם החזר הוצאות נסיעה מהווה חלק מהשכר?

החזר הוצאות נסיעה מהווה תוספת לשכר שנקבע מול המעסיק – זה לא חלק מהשכר שסוכם. אבל, אם זה הוסכם מראש, בין המעסיק לעובד, ניתן לקבוע שכר כולל שמכיל את  הוצאות הנסיעה, אבל בתנאי שהעובד הבין את העניין והוא חתם על הסכם עם המעסיק שמכיל את עניין החזר הוצאות הנסיעה, לפני שנכנס לתפקיד. תנאי נוסף – שהשכר בניכוי הוצאות הנסיעה אינו נמוך משכר המינימום.

אזרח ותיק מקבל תעריף מוזל בתחבורה ציבורית – כמה הוא יקבל כהחזר נסיעות?

החזר הוצאות הוא החזר הוצאות – אין כאן בונוס לעובד, אלא כוונה לשלם לו את מה שהוציא, ולכן אם עובד מקבל תעריף מוזל בתחבורה הציבורית, הוא יקבל מהמעסיק החזר לפי התעריף המוזל.

מדריכים קשורים –

ימי חופש – כל מה שצריך לדעת

מחשבון ימי חופשה – כמה ימי חופשה מגיעים לכם?

דמי הבראה – כמה ומתי מקבלים?

מחשבון דמי הבראה

מדריך פיצויים

מחשבון פיצויים

שכר מינימום – כל מה שצריך לדעת