בעקבות חוב של זכיין וסגירת פעילות הגיע חובה של ד"ר לק  ל-3.5 מיליון שקל, תימכר לאליהו בן שטרית

החוב של ד"ר לק הגיע ל-3.5 מיליון שקל, והיא מבקשת להימכר לאליהו  בן שטרית תמורת 2 מיליון שקל. נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב, איתן אורנשטיין, מינה את עו"ד גיל הירשמןך כבעל תפקיד שיזמן אסיפות נושים לאישור ההסדר, ללא הקפאת הליכים. זאת בהסכמת הנושים המובטחים – הבנקים מזרחי טפחות ודיסקונט.

החברות טוענות כי הן התאמצו לאתר רוכש כדי לעמוד בחובות, ולבסוף נמצא אליהו בן שטרית, שירכוש את החברה. "אישור ההסדר יביא לשמירת כ-60 משרות, שמירת פעילות החברות ודיבידנד גבוה לנושים. אחרת שיעור החלוקה לנושים יהיה נמוך ביותר, כי לא יהיה מנוס מנקיטת הליכי פירוק", נטען בבקשה.

הסיבות לחוב, לפי ד"ר לק , הן שב-2012 זכיין לא שילם סכום ניכר, וב-2015 פסקה הפעילות בענף נוסף שבו עסקו החברות – מכירת קפה ומאפה בדוכנים בתחנות הרכבת – והמחזור צנח בכשישה מיליון שקל. מאז הן התקשו להגיע לתזרים חיובי, ובעלי המניות אף העבירו כ-3.8 מיליון שקל מכספם כדי לנסות ולשקמן.

לדברי בא כוחה של ד"ר לק, "החברות וקברניטיה עושים הכל למקסום ההחזר לנושים ושימור הרשת כעסק חי. כיום חשוב לשמר עסקים ומקומות עבודה. אנו פועלים בשקיפות, ואני בטוח שההסדר ייצא לפועל".

בבקשה נטען כי למרות הקשיים "החברות עומדות בהתחייבויותיהן לנושיהן ואין כל הליך נגדן". מהבקשה עולה כי הנושים המובטחים ובדין קדימה יקבלו, אם יאושר ההסדר, את מלוא חובם; נושים רגילים בעלי ערבות אישית יקבלו 80%, והנושים הרגילים, 24%.

ד"ר לק הוקמה ב-1987 בידי בעלי המניות אביב ארן ודני כותני, והפעילה חנות ומפעל ביפו. בהמשך הקימה מפעל גדול באזור התעשייה ראשל"צ. בשנת 1991 הקימו בעליה את גלתום – זו עסקה בייצור, וד"ר לק בשיווק ותפעול הסניפים. בשיאן היו 22 כאלה, רובם בזכיינות. אם היו שואלים אותנו, היינו מספרים להם שגלידרייה זה פחות משתלם.

חושבים על עסק בתחום המזון? מה יותר כלכלי גלידרייה או פיצרייה?

השוואת מחירי גלידה קרמיסימו – כמה זה עולה? ואיפה כדאי?

לכל עובד מגיע על פי חוק תנאים פיזיים הולמים, שאם המעסיק לא מספק אותם הוא עובר על החוק. דוגמה לתנאי כזה היא חדר שירותים ראוי ותקין במקום העבודה או בקרבתו. יש לדאוג לתחזק אותם כך שיישארו נקיים ומוארים, שיהיו בהם כיורים, מתקן לסבון, נייר טואלט וכד'.

בנוסף המעסיק חייב לספק כיסאות ישיבה אלא אם אין אפשרות כזו מכורח העבודה. הכיסאות או הספסלים יהיו בעלי משענת גב, במספר מספיק ובמצב תקין, לישיבה בעת ההפסקה. תנאי נוסף שהמעסיק חייב לדאוג לו הוא נקודת למים לשתייה, על המים להיות ראויים לשתייה.

אם מדובר במאבטחים או בשומרים, מעסיק של מאבטחים חייב לספק להם עמדה מקורה או מוצלת המספקת הגנה מגשם ומשמש, ובין היתר להעמיד לרשות המאבטח בעמדה אמצעי חימום או קירור הולמים וגישה לנקודת חשמל ולמים.

כמו כן המעסיק חייב לספק לעובדים תנאים נאותים להימנע מעישון פסיבי. תנאי הכרחי  הוא להקים חדר  סגור שמיועד לעישון ושאינו מפריע לאזורים אחרים במקום העבודה. יתר על כן, על המעסיק להציב שלטים המורים על איסור העישון. וכן לפקח על העובדים שלא יעשנו בשטחים אסורים ויפריעו לעובדים אחרים.

כמו כן מעסיק במפעל או במקום עבודה שבו עובדים ברעש מזיק מחויב לנקוט אמצעים להגנה על בריאותם של העובדים. הרחבה אפשר למצוא בתקנות הבאות:

• פקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש] תש"ל – 1970 קובעת כי מעסיק מחויב להתקין חדרי שירותים בשביל העובדים, לקיימם ולהחזיקם במצב נקי.

• תקנות הבטיחות בעבודה (נוחיות), תשכ"ה – 1970 מפרטות את מספר חדרי השירותים, מיקומם והציוד שאמור להיות בהן.

• חוק שעות עבודה ומנוחה, תשי"א -1951  קובע כי עובד זכאי, במהלך יום עבודתו, להפסיק את עבודתו לשם שימוש בחדר שירותים, בהתאם לצרכיו.

• פקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש] תש"ל – 1970 אף קובעת כי מעסיק חייב לדאוג להספקת שתיה לעובדים.

ענישה

הענישה על הפרת תנאים פיזיים הולמים במקום העבודה הגיעה בפסיקה לפיצויים של 25,000-30,000 שקל לעובד.

אדם נוימן, מנכ"ל WeWork והצעיר בעשירים הישראלים,  גרף לכיסו 700 מיליון דולר לפני ההנפקה הציבורית המתוכננת. את זה עשה באמצעות מכירות אג"ח  ומניות. על פי וול סטריט גו'רנל

אף על פי שנוימן משמש  מנכ"ל החברה בעל והמניות הגדול ביותר שלה, עדיין לא ידוע מה גודל הבעלות הנוכחי שלו בחברה. הוול סטריט ג'ורנל מדווח  שהקים חברה שתטפל בהשקעות מההכנסות, על פי מקורבים. ההשקעות שלו מתרכזות כמובן בתחום הנדל"ן, וכן חברות סטארט אפ וחברה אחת המתמחה בקנאביס רפואי.

אף שהחברה עדיין לא ציבורית, ההערכות הן שנוימן מבצע את העסקאות הגדולות ביותר בדולרים. והן שהפכו אותו בגילו הצעיר למיליארדר. בסבב גיוס ההון האחרון שערכה החברה בינואר הוענק לה שווי של 47 מיליארד דולר. בשנה שעברה הגישה מסמכים לקראת הנפקה, שמתוכננת לצאת לדרך בהמשך השנה או בתחילת השנה הבאה. הוא מכר מניות במרבית סבבי גיוס ההון מאז 2014. הוא גם לקח הלוואות של כמה מאות מיליוני דולרים המגובות במניות שלו בחברה.

מוערך כי נוימן השתמש בהכנסות לרכוש עוד מניות של WEWork, כך שגם הוא סבור שערך המניות יעלה וגם צמצם את תשלום המסים. גם הסכום שגייס לכיסו לא מגיע לעומק ההפסדים  של WeWork שהפסידה ב-2018 שני מיליארד שקל וב-2017 מיליארד שקל. בעיקר עקב מאמצי ההתרחבות של wework בעולם. עם זאת דיווחה על גידול בהכנסות של פי 1.8 מיליארד שקל ב-2018 לעומת 2017.

אז למה WeWork מצליחה? המשקיעים אוהבים אותה בגלל השיק, העיצוב, חברות גדולות שוכרות אצלה משרדים אבל היא לא היחידה בתחום, והתחרות גדולה, WeWork גם לא החברה הראשונה בתחום, אבל היא כן חברה שמשווקת יותר ויותר טוב וכן שיש לה המון נדל"ן, שמעלה את ערכה. האם מדובר בחברת נדל"ן משרדים משודרגת יותר או שבאמת נוימן עלה כאן על משהו? ימים יגידו, אבל מתישהו החברה תצטרך להציג גם רווחים ולא רק נוימן.

אדם נוימן – האם הצעיר בעשירי ישראל יושב על בועה?

WeWork מצמצמת הפסדים

לפי דו"ח חדש שפרסמה חברת ניתוח שוק התעופה טיל גרופ, השוק העולמי לרחפנים אזרחיים יגדל פי שלושה בעשור הקרוב לשווי של 14.3 מיליארד דולר. השוק מוערך כיום ב-4.9 מיליארד דולר,והוא יצמח עקב הפתיחה החלקית של השמיים בארה"ב על ידי מנהל התעופה הפדרלי והשימוש המורחב מצד תעשיות מסחריות.

לפי מחבר הדו"ח פיל פינגן, היצרניות הסיניות חולשות על 75% משוק הרחפנים למטרות מסחריות וצרכניות. סוכנות רויטרס דיווחה כי במאי האחרון, המשרד לביטחון פנים בממשל האמריקאי הזהיר מהסיכונים למידע פנימי של החברות מצד הרחפנים הסינים.

כך למעשה גוברים  החששות הביטחוניים מצד הרשויות וחברות פרטיות בארה"ב  שהממשלה הסינית עלולה תשיג גישה למידע רגיש ולתצלומים באמצעות הרחפנים.

לפי הדו"ח התחום המוביל בשוק הרחפנים הוא פיקוח תעשייתי, שכולל תעשיות כמו בנייה, אנרגיה וכרייה. בתעשיות הללו משתמשים ברחפנים בין השאר כדי לבדוק אתרי וקווי שידור. בדומה, בחלקאות הרחפנים משתמשים להשקות ייבול ולנתח שדות.

לאחרונה יצרנית הרחפנים DJI הודיעה שתפטר עובדים שנתפסו בניפוח מחירי רכיבים שהזמינו, והכניסו את ההפרש לכיסם. לפי דיווח של בלומברג, הרמאים גנבו כך מיליארד יואן – כ-150 מיליון דולר.

הפרשה התגלתה לאחר שזוהתה בעייה במחירי הרכיבים, וככל הנראה שכמה עשרות עובדים השתתפו במזימה. הוא מהווה דוגמה לבעיות שעולות משיטות ניהול קווי הייצור הפנימיים של חברות סיניות, בעיקר כשמדובר בחברות שצומחות במהירות; כשנוצר לחץ לא שגרתי לעמידה בהספקי ייצור, חשופות החברות לטעויות וזיופים. DJI נחשבת למובילת שוק בתחום הרחפנים לצרכן. היא מחזיקה בכ-75% ממנו ומעסיקה כ-14 אלף עובדים ברחבי העולם.

אלפבית של גוגל מרחיבה את שירות הרחפנים גם לאירופה

אתם לא יודעים למה, ואיך הגעתם לזה, אבל חוב אחד לעירייה פתאום נוסף לחוב לחברת הסלולר, לכך הצטבר חוב לחבר או לספקים ואתם חוששים שאם זה יימשך ככה, תהיו למעשה קרובים מאוד לפשיטת רגל. לא בהכרח. יש חובות שאפשר לסגור קודם כול, גם אם זה יעלה לנו בבריאות.

הדברים שיש לשים לב אליהם הם גובה החזר ההלוואה: מה היחס בין ההחזר החודש לגובה ההלוואה כולה, נעדיף להחזיר קודם כול את ההלוואות שהיחס ההחזר לגובה ההלוואה גבוה יותר. כך למשל אם יש שתי הלוואות עם החזר חודשי של 1,000 שקל, אחת של 4,000 שקל ואחת של 50 אלף שקל, עדיף להחזיר את ההלוואה הקטנה יותר, משום שיהיה קשה לנו להחזיר את ההלוואה הגדולה  אבל כך נוכל לפנות תשלומים כדי להחזיר אותה.

אומנם צריך להתחשב גם בגובה הריבית, ונעדיף כמובן להיפטר מחובות בעלי ריבית יקרה יתרה, אך זה שיקול משני לעומת  יכולת ההחזר. אם יש חוב שאתם יכולים להחזיר עכשיו או קל לכם יותר להחזיר החזירו אותו עכשיו. אם שני החובות דומים ביכולת ההחזר שלכם, העדיפו להחזיר קודם כול את החוב עם הריבית הגבוהה.

היבט נוסף הוא סנקציות, יש חובות שאם לא נשלם בקרוב ניגרר מהר לעיקולים, לבתי משפט, להליכים של פשיטת רגל ועוד. מובן שחובות אלו יש לתעדף בעדיפות ראשונה.

עוד שיקול הוא  אם יש ערבים. כאן יש שני שיקולים, האם נרצה לסבך את הערבים עם הנושים או שמא נרצה לגייס את  הערבים כדי לסגור את החוב. שתי הבחירות לא אידאליות, אך לדעתנו אם בחרנו בערבים עם גב כלכלי שלא ינטרו לנו טינה, עדיף להשתמש בהם ולפצות את הערבים אחרי שתהיו נקיים מחובות.

עוד היבט הוא מה קורה אם לווינו מבן משפחה או חבר, ודחייה נוספת מעכירה את האווירה ואף עלולה להגיע לסכסוכים ולתביעות משפטיות בהמשך. אולי קודם כדאי לסגור דווקא אותם?

כשכלום לא עובד נסו להגיע להסדרי חוב, הנושה יעדיף לקבל חלק מהתשלום או ביותר תשלומים מאשר לא לקבל את התשלום כלל. אם  גם זה לא עובד, אין מנוס ממחזור הלוואות אבל הקפידו על סדר העדיפויות ולהימנע מפיגורים ולבחור את המלווה עם התנאים הכי טובים למצבכם.

הזדמנות לבעלי רכבים נטושים למחוק חובות

התגייסתם בצו 8? תשלום החובות שלכם למדינה מתארך בחודש

בעוד כולם מודעים לזיופים בשטרות הגדולים, במטבעות מזויפים הרבה פעמים אנחנו לא נותנים את הדעת. אבל זיופים של חמישה שקלים ושל עשרה שקלים נפוצים מאוד.

איך לזהות מטבע חמישה שקלים מזויף

רק לאחרונה נעצר אדם שזייף  יותר מ-2000 מטבעות ונידון ל-22 ימי מאסר.  במקרה זה הזיופים היו זהים למקור. מכשירי הבדיקה של המשטרה לא יכלו להפריד אותם מהמקור.

בזיופי עבר של חמישה שקלים  התגלה שהמילה ישראל חסרה והמטבעות המזויפים נעדרים קו כפול המעטר את המלבן שבבסיס הציור. יתר על כן בגירוד המטבע המזויף הגלתה מתכת ורודה.

10 שקלים מזויפים

מטבעות של עשרה שקלים הם המטבעות הנפוצים ביותר לזיוף. אם האותיות דהויות ובאיכות נמוכה, אם הציורים עמומים יותר, אם הטבעת הפנימית לא ממורכזת בצורה סימטרית, אם הנקודות בטבעת הפנימית לא ממוקמות בתוכה אלא עליה, או נעדרות בכלל, אם חסרים ענפי זית במנורה והיא אינה זהה למנורה שבסמל המדינה, אם המטבע לא מחוספס או מחוספס מדי – כל אלו סממנים למטבע מזויף. אפשר גם לשים לב להיעדר ציורים ולאיכות המתכת בהשוואה למטבע מקורי.

נוסף לכל אלו במטבע מזויף הכלל הראשון לזיהוי מטבע מזויף הוא לשים לב למשקל הקל של המטבע, לעומת מטבע רגיל. חוץ מזה צריך  לשים לב לצבעו הכסוף – שיהיה תמיד כהה יותר ממטבע רגיל, וכאמור, אי אפשר להתווכח עם התחושה, צדי המטבע המזויף לרוב מחוספסים יותר.

המטבעות הקטנים יותר

ומה  לגבי מטבעות קטנים יותר? שקל, חצי שקל ועשר אגורות?  אומנם נראה שהזיוף שלהם, ובחלק מהמקרים גם ייצורם בבנק ישראל, לא שווים את הערך שלהם. בכל זאת הנה הסימנים שאפשר לשער אם מדובר במטבע האמיתי.

10 אגורות: קוטרו 22 מ"מ, משקלו 4 גרם. הוא עשוי ב־92% מנחושת, ב־6% מאלומיניום וב־2% מניקל. מוטבעים בו סמל המדינה והמילה "ישראל" בעברית, בערבית ובאנגלית.

חצי שקל: קוטרו 26 מ"מ, משקלו 6.5 גרם. הוא עשוי 92% מנחושת, 6% מאלומיניום ו־2% מניקל. בצידו האחורי חותם עברי קדום: "מעדנה בת המלך".

שקל אחד: קוטרו 18 מ"מ. משקלו 4 גרם. הוא עשוי נחושת 75% וניקל 25%. המטבע הנוכחי הוא מטבע יהודה מהמאה השביעית לפני הספירה.

שנקל: קוטרו 21.6 מ"מ ומשקלו 5.7 גרם. עשוי כולו מפלדה מצופה ניקל. המטבע הנוכחי הוא מטבע יהוחנן הורקנוס משנת 127 לפני הספירה, ונושאו שתי קרני שפע וביניהן רימון.

המטבעות שיתחרו בליברה של פייסבוק

מט"ח בטרמינל – להזמין מטבעות חוץ ולקבל בשדה התעופה

מעודכן ל-07/2020

אם יש לכם ההון הדרוש, תוכלו להשקיע בקניית דירה, נכס מסחרי או קרקע. מחיריהם של לדירה או נכס מסחרי גבוהים אך רמת הסיכון נמוכה ומחירי הנדל"ן יורדים לעיתים רחוקות. לעומת זאת, רכישה של קרקע חקלאית כרוכה באי ודאות: האם אכן ישנו את הייעוד לבנייה למגורים? האם יתנו היתרי בנייה? האם פרויקטים ימומשו? אם אומנם התשובות לכל השאלות האלה יתבררו כחיוביות, הרי שמדובר בתשואה יפה. אז מה צריך לדעת כששוקלים רכישה של קרקע להשקעה?

מחיר

עם הטיפוס במחירי הדירות, קרקע – בעיקר חקלאית – הפכה להיות אופציה זולה יותר להשקעה לטווח הארוך. יש אפילו מגרשים בעלות של 600 אלף שקל עד 800 אלף שקל, זול בהרבה מדירת ארבעה חדרים ממוצעת. נציין כי יש הבדל בין סוגי הקרקעות – קרקע חקלאית היא הזולה ביותר, לאחר מכן קרקע מופשרת לבנייה, ואילו קרקע שכבר אושרו לגביה תוכניות בנייה היא היקרה ביותר.

סוגי קרקעות

הקרקעות לא שונות רק בסטטוס שלהן אלא גם בייעודן. יש קרקעות לצורכי מסחר ותעשייה – למשל לקניונים ולחניונים, קרקעות לצורכי חקלאות או קרקעות למגורים. לכן חשוב לבדוק את סוג השטח ואת ההתאמה לצרכים שלכם. לעיתים דווקא רכישת קרקעות שטרם הופשרו עשויה להיות משתלמת יותר, בעיקר באזורי הביקוש עם אוכלוסייה ממעמד סוציו-אקונומי בינוני עד גבוה. כך יש פוטנציאל בנייה שיכול להביא להפשרת הקרקע שנקנתה ולהניב לרוכש תשואות יפות.

יתרונות ברכישת קרקע

לצד המחיר הנמוך יותר, בשנים האחרונות, בניגוד לעבר, מינהל מקרקעי ישראל מפשיר יותר קרקעות. כמו כן, בהשקעה בקרקע יש הרבה פחות עלויות נלוות, כמו שיפוץ, ביטוחים ועוד.  כיוון שבישראל עדיין יש היצע קרקעות נמוך לבנייה, מדובר בהשקעה עם תשואה יפה. כמו כן השקעה בקרקעות להפשרה פטורה ממס רכישה.

חסרונות ברכישת קרקע

כאמור, אחד החסרונות הוא הסיכון בקניית קרקע הוא חוסר הוודאות בשאלה מה יקרה איתה בעתיד. למשל קרקע חקלאית – האם אכן תיועד למגורים? וככל שהסיכון עולה, המחיר יורד. חיסרון אחר הוא הזמן שעובר עד השגת התשואה. אם בדירה או בנכס מסחרי אנחנו מקבלים את הנכס ביד, התשואה על הקרקע הופכת למשתלמת רק אחרי שכבר בנו עליה, וזה תהליך שיכול לקחת המון זמן.

מה חשוב לבדוק לפני שרוכשים קרקע

ראשית, יש לוודא מה ייעוד הקרקע בתוכנית המתאר הארצית – תמ"א 35, אם היא מסומנת כתשריט (תרשים) של מרקם עירוני. לאחר מכן יש לבדוק את ייעוד הקרקע בתוכנית המתאר המחוזית – אם חל שינוי ייעוד בקרקע ומה הסטטוס שלה ברגע זה. כמובן שכמו כל רכישה  של נדל"ן יש לבדוק את הקרקע בטאבו ומי הבעלים שלה, שאין עליה שעבודים. צריך גם לבדוק אם היו הפקעות קודמות ומה היקפן. אם יש שותפים צריך לעשות בירור עליהם.

חייבים לקבל שומה מעודכנת על קרקע שאינה מאושרת לבנייה, ערוכה בהתאם לתקן שמאי שאושר על ידי מועצת שמאי המקרקעין במשרד המשפטים ממשווק הקרקע. השומה תכלול את הערכת השמאי, את ערך הקרקע בעת שיווקה, ייעוד הקרקע נכון למועד עריכת השומה, בדיקת התוכנית שאם קיימת סבירות לאישורה יצוינו כל השלבים והתהליכים שיש לעבור עד לאישורה, כמו גם הערכת לוח זמנים, התשלומים והמסים שיושתו על הרכוש.

בכל מקרה חל איסור לגבות מהרוכש הפוטנציאלי תשלום תמורת השומה, שחייבת להימסר זמן זמן סביר מראש, ולא יאוחר משבעה ימים לפני מועד ההתקשרות בחוזה בין הצדדים.

חשוב לראות את המסמכים, את מספר התוכנית, תשריטים, פרוטוקולים, אישורים מהוועדות השונות ועוד. כל המידע זמין לציבור באתר רשות מקרקעי ישראל (רמ"י), ב-GIS, באתר הרשות המקומית וכיו"ב.

כמובן שחשוב גם לראות את הקרקע עצמה ולבחון את הסיכויים שתופשר למגורים. יש לבדוק גם את מידת הקרבה לכבישי גישה מהירים: תחנות רכבת, מוסדות חינוך וכדומה. אופי האזור, רמת האוכלוסייה וערך הנכסים עשויים להשפיע גם הם על הסיכוי לשינוי הייעוד.

מקרקע למגורים – כמה זמן לוקח לראות תוצאות

אם מדובר בקרקע שנמצאת בתחילת הליך ההפשרה,  הסיכון שכרוך בהשקעה כזו הוא גבוה, ואפשר לקבל היתרי בנייה רק אחרי 15-10 שנים. יחד עם זאת, בסוף התהליך, אם יסתיים בהצלחה, צפויה תשואה גבוהה מאוד על ההשקעה. אם מדובר בקרקע הנמצאת בשלב מתקדם יותר, ניתן להוציא היתרי בנייה בתוך כשלוש שנים. במקרה כזה התשואה עליה לא תהיה בשיעור של מאות אחוזים, אולם עדיין מדובר בתשואה גבוהה מאוד מהאלטרנטיבות המוצעות בשוק הנדל"ן ובשאר אפיקי ההשקעה.

קרקע פרטית או בבעלות רשות מקרקעי ישראל

בנוסף לסוגי הקרקעות, הסטטוס שלהן וייעודן גורם חשוב הוא הבעלות על הקרקע – האם מדובר בקרקע של מינהל מקרקעי ישראל או בקרקע בבעלות פרטית. לרוב עדיפה קרקע בבעלות פרטית כי בקרקעות שבבעלות רשות מקרקעי ישראל יש לעתים סעיף שבמקרה הפשרה הקרקע תחזור לרמ"י.

יתר על כן, אם תיערך שומה חדשה לקרקע אשר תעריך את שווייה בעקבות ההפשרה החוכר ישלם את עלות ההיוון או דמי החכירה השנתיים על פי השווי של הקרקע המופשרת שהעריכה הרשות.

במקרים רבים, גם בקרקע פרטית ייתכנו בשלבי התכנון המתקדמים הפקעות לצורכי ציבור. ייתכן שיופקע רק חלק יחסי מזכויות בעלי הקרקע לטובת צורכי הציבור. אבל תיתכן גם הפקעה מלאה של הזכויות בקרקע בתמורה למתן פיצוי נמוך בלבד, למשל לצורך הנחת צנרת לגז טבעי או עבור פרויקטים ממשלתיים אחרים, אם כי הסיכוי קטן יותר מאשר בקרקע של רמ"י.

הוצאות

אם רוכשים מגרש שנכון למועד עסקת הרכישה קיימת עליו תוכנית בנייה תקפה המתירה לפחות בנייה של דירת מגורים אחת או שמדובר בקרקע/מגרש שהתקבל בגינה היתר בנייה לפחות לדירת מגורים אחת בתוך שנתיים ממועד רכישת הקרקע, אזי מס הרכישה יהיה 5% – או שכבר בתשלום קיימת עמידה בתנאים או שתתוקן שומת מס הרכישה לשיעור של 5% בלבד (יינתן לרוכש החזר כספי בשיעור 1%). ההחזר הוא לא אוטומטי. אם מגיע לכם החזר, אתם צריכים להגיש למחלקת השומה במיסוי מקרקעין בקשה לתיקון השומה המקורית. קרקע שאינה מופשרת פטורה ממס רכישה.

מס שבח על קרקע חקלאית המשנה את ייעודה למגורים מגיע ל-50% ונוגס משמעותית בתשואה הצפויה. בקרקע המיועדת למגורים יש להוסיף הוצאות שכ"ט עורך דין, הוצאות שמאי, עמלה על החברה המשווקת ועוד.

השקעה בקרקע או בדירה

בסופו של דבר, הדבר תלוי במידת הסיכון שאתם מוכנים לקחת. קרקע יכולה להיות זולה בהרבה, וככל שהיא זולה יותר הסיכון למימוש שלה עולה. לעומת זאת, דירה מוכנה יקרה מאוד, אך הסיכון נמוך יותר. בשני המקרים אם היה לכם הון וחיכיתם מספיק זמן, תראו תשואה, כאשר תשואה על קרקע בעקבות שינוי ייעוד יכולה להיות גבוהה יותר אבל היא תגיע לאחר הרבה זמן, כך שהשקעה בקרקע משתלמת רק למי שמוכן לקחת את הסיכון ולחכות המון זמן.

השקעה בנדל"ן בארצות הברית – מה צריך לדעת?

אי אפשר לקנות דירה בישראל? ממש לא נכון!

יישום חוק הריכוזיות, המפריד בין נכסים ריאליים ופיננסים, ממשמש ובא.  החוק  גרם לכך שבמחצית הראשונה של 2019 בעלי שליטה ובעלי עניין מכרו מניות בהיקף כולל של 2.5 מיליארד שקל, לפי נתוני הבורסה.

המכירה הבולטת שהתבצעה השנה היא של 9.7% מאלוני חץ על ידי בעל השליטה דודי ורטהיים בדיסקאונט של 4.5% על שווי השוק באותה העת, ובתמורה ל־740 מיליון שקל. ורטהיים עדיין מחזיק ב־9.3% מחברת הנדל"ן לאחר העסקה. ורטהיים נאלץ לבחור בין האחזקה באלוני חץ לבין האחזקה בבנק מזרחי טפחות (21.7%), ובסופו של דבר בחר להמשיך עם האחזקה הפיננסית שלו.

גם אדוארדו אלשטיין, הבעלים של אי.די.בי ודסק"ש , עם צניחה מטאורית במחיר המניה, עשה כמה מכירות כאלו. כך למשל  הפיץ 11.7% מגב־ים על ידי החברה־האם נכסים ובניין שבבעלות דסק"ש. מניות אלו נמכרו לגופים מוסדיים ב־456 מיליון שקל בדיסקאונט של 3.5%. המכירה היא שלב בדרך לקיפול שכבה בפירמידה שבה גב־ים מהווה שכבה שלישית, ולאחריה נכסים ובניין עדיין מחזיקה ב־40% מגב־ים.

מכירה נוספת של אלשטיין היא 10% ממניות כלל ביטוח שהופצו בבורסה גם כן, ושעבורן קיבלה אי.די.בי פתוח שבשליטתו 259 מיליון שקל. לאחר המכירה, אי.די.בי פתוח מחזיקה ב־20.3% לאחר שהממונה לשעבר על שוק ההון לשעבר דורית סלינגר סירבה לתת לו היתר שליטה בכלל ביטוח ולא אישרה שלל גופים סיניים שהגיעו לסיכום עמו על רכישת השליטה.

עוד נפרדו מהשליטה או חלק מהשליטה  ולדבריהם ללא קשר  לחוק הריכוזיות  ליאורה עופר, בעלת השליטה בענקית הקניונים מליסרון, שניצלה את המומנטום החיובי כדי למכור 2% מהחברה, להרוויח 150 מיליון שקל ולהישאר עם אחזקה של 58% בחברה. ואילו בן דודה אייל עופ ר רכש את אחזקותיה העקיפות במזרחי טפחות. כך גם דוד פתאל, בעל השליטה בחברת המלונות פתאל, וגרושתו הדסה פתאל, שלדבריהם ניצלו את השיא שאליו הגיעה המניה במהלך המחצית הראשונה של השנה כדי למכור 3% מהחברה בתמורה ל־280 מיליון שקל. לאחר המכירה, השניים מחזיקים יחד ב־67.3% מפתאל.

בסך הכול נמכרו מניות בהיקף 2.5 מיליארד שקל, אך בהשוואה לתקופה המקבילה מדובר על ירידה של 52%, אז הסתכמו המכירות ב־5.2 מיליארד שקל. עוד טייקונית שמכרה את השליטה בכל נכסיה היא שרי אריסון. בשנים קודמות פירמידות נפלו הן בשל מהלכים עסקיים והן בשל מעורבות פלילית כמו זו של נוחי דנקנר ואלוביץ' עם בזק.

דסק,;ש לא מצליחה למחוק את נכסים ובניין

דסק"ש רוצה למחוק את נכסים ובניין – האם תצליח?

קסטרו, שסבלה משנתיים חלשות, תשנה את יייעוד הקרקע, ששימשה בין היתר את ההנהלה, למסחר, תעסוקה ומשרדים

האם נדל"ן יציל את השנה הקשה של קסטרו? הוועדה המחוזית אישרה את התוכנית לשינוי ייעוד שהגישה חברת קסטרו לקרקע שנמצאת בבעלותה בבת ים, ללא התנגדויות.

בקסטרו לא החליטו אם להעביר את מטה החברה למשרדים בבניינים החדשים או להשאיר אותו במקומו הנוכחי. בפני החברה עומדות כעת שלוש אופציות: למכור את הקרקע, לבנות את הפרויקט בעצמה או למצוא שותף יזם שיהיה אחראי על בניית הפרויקט ויקבל אחוזים בפרויקט.

מבחינת קסטרו, שפועלת בענף האופנה הקשה והתחרותי, אישור הוועדה הוא בשורה חיובית לחברה שכן מדובר בנכס משמעותי עבורה. בדוח של הרבעון הראשון השנה מניית קסטרו-הודיס סיכמה נפילה יוצאת דופן של 50% בשנתיים, 41% מאז השלמת המיזוג עם הודיס, ו-14% מאז פרסום הדו"חות לרבעון הראשון.

הירידה משקפת את המשבר בקבוצת האופנה, שנובע בעיקר מהמעבר הגובר של לקוחות לרכישות באינטרנט, אך גם מבעיות פנימיות בקסטרו. שווייה של קסטרו צנח ל-460 מיליון שקל אחרי שרק לפני כשנה בלעה קסטרו את קבוצת הודיס, בעסקה שגילמה להודיס שווי של 400 מיליון שקל. קסטרו עצמה נסחרה אז בשווי של 550 מיליון שקל, כך ששתי חברות שהיו שוות יחד לפני שנה כמעט מיליארד שקל ירדו לשווי 460 מיליון שקל בלבד.

משבר באופנה: קסטרו הפסידה 48 מיליון שקל ברבעון הראשון -ירידה של 15% בהכנסות; האם הרשת תצא מהמשבר?

שת";פ במקום איום: קסטרו בוחנת פעילות דרך אמזון

הישראלים  גיהצו 29 מילארד שקל בחו"ל ב-2018 – כולל חנויות פיזיות, חנויות אונליין ומשיכת כספים

הישראלים גיהצו 29 מיליארד שקל בסך הכול בכרטיסי אשראי עבור רכישות שביצעו בחו"ל ב־2018. הגיהוצים כוללים חנויות מקוונות, חנויות פיזיות ומשיכת כספים.  מדובר בכ־10% מהעסקאות בכרטיסי אשראי שבוצעו בישראל באותה שנה, שהסתכמו ב־300 מיליארד שקל, וזינוק של 20% מאז 2017. בין 2016 ל־2017 העלייה הסתכמה ב־21%.

בארבע השנים האחרונות זינק הסכום שישראלים מוציאים בחו"ל בכרטיס אשראי פי שניים. הסיבה נעוצה בעיקר בשירותי האונליין שמציעים הן משלוח מהיר והן מחירים אטרקטיביים יותר לעומת הארץ. עוזרת גם הוזלת כרטיסי הטיסה בעקבות רפורמת השמים הפתוחים, וריבוי חברות הלואו קוסט המציעות כרטיסים זולים מאוד. המדינות הפופולריות לשופינג הן מדינות מזרח אירופה, שם המחירים נמוכים ב-30% מבארץ.

ואיך חברות האשראי מגיבות?  לפחות ישראכרט מעלה את עמלות המרת המט"ח שלה מ־2.3% ל־2.7% – בספטמבר הקרוב, בדיוק לפני עונת הנסיעות של חגי תשרי. לא מוגזם לצפות ששאר חברות האשראי יצטרפו אליה וירוויחו מחגיגת הקניות של הישראלים בחו"ל.

על פי נתוני בנק ישראל אין הבחנה בין רכישה בחו"ל לרכישה אונליין, אבל מה שכן אפשר  לראות זה הזינוק ברכישות בחו"ל ברבעון השלישי, שכולל את חודשי הקיץ והחגים (יולי, אוגוסט וספטמבר).

בסוף 2018 היו בישראל 8.7 מיליון כרטיסי חיוב פעילים (בנקאיים וחוץ־בנקאיים), כ־32% מתוכם כרטיסים חוץ־בנקאיים. אם מדובר בכרטיס בנקאי, כלומר כרטיס שהלקוח הנפיק דרך הבנק ולא דרך מועדון כמו שופרסל או אל על, הבנק חולק עם חברת האשראי את עמלת המרת המט"ח, כך שגם הבנקים הפועלים ולאומי, שנאלצו למכור את חברות כרטיסי האשראי שלהם מכוח חוק שטרום, נהנים מהעמלות הללו. כך שגם הבנקים וגם חברות האשראי מרוויחים ודווקא בתקופה שבה התחרות במערכת הפיננסית מתחילה להיפתח.

רוכשים עם כרטיס אשראי בחו";ל? שימו לב לעמלת ההמרה – היא יכולה להגיע ל-4%!

WeStore הוא מיזם המאפשר לחנויות ובעלי עסק לחסוך יחד בדמי הערבות והשכירות הגבוהים בקניונים, ולקניונים לנצל חללים פנויים

בשל ההיחלשות של החנויות וקמעונאיות האופנה בקניונים,יצא מיזם חדש שנועד לסייע לקמעונאים קטנים להתמודד עם דמי השכירות הגבוהים בקניונים ובמרכזים המסחריים ולסייע לקניונים לצמצם חללים ריקים בתחומם ולהגדיל את תמהיל החנויות.

המיזם החדש נקרא WeStore והוא פרי פיתוחה של רעות בירון, לשעבר מנהלת שיווק במליסרון. השם לא במקרה מזכיר את WeWork.    מדובר בקונספט של מתחמי חנויות משותפים, כך שסוחרים קטנים יוכלו להיכנס למרכזים מסחריים ולחלוק יחדיו את דמי השכירות והערבויות.

מתחם Westore הראשון יחל לפעול בימים הקרובים במרכז השכונתי של קרסו נדל"ן ביבנה הירוקה, שמנוהל על ידי חברת פרו־מול. "הסוחרים הקטנים לא מצליחים לפתוח נקודות מכירה היום בגלל ערבויות שנדרשות מהם בקניונים.

"במתחמים השיתופיים אני כיזמית לוקחת את האחריות מול המרכז המסחרי, והסוחרים משלמים לי סכום קבוע מראש לשנה, ויש להם נקודת יציאה אחרי חצי שנה", הסבירה  בירון בראיון ל"כלכליסט". "במהלך שנות עבודתי בקניונים עברו דרכי הרבה מאוד סוחרים שעזרתי להם לפתוח חנויות, וראיתי את כל הקשיים שיש לסוחר שבא לפתוח חנות בקניון, החל מדמי ניהול ודמי שכירות ועד אגרת שילוט וארנונה.

"הבנתי שצריך לעשות שינוי, במיוחד כשעכשיו יש הרבה שטחים בקניונים שמתפנים בעקבות חברות אופנה שפושטות רגל ואחרות שמצמצמות חנויות. ואז עלה לי הרעיון של חלל שיתופי קמעונאי בקניונים, שגם נותן פתרון לחללים הריקים שנוצרו וגם מאפשר לסוחרים קטנים להיכנס למרכזים הללו. העולם הולך למינימליזם".

המתחם ביבנה הירוקה נפתח בהשקעה של 150 אלף שקל, שהזרימו היזמית וחברת הנדל"ן, וכולל 120 מ"ר שמחולקים לארבע חנויות ולשלושה דוכנים מתחום האופנה, בגדי ילדים, נשים וגברים, תכשיטים וכלי בית. מדובר בחנויות פרטיות שפעלו עד היום במרכז העיר, והיו פחות נגישות לתושבי יבנה הירוקה. הסוחרים משלמים דמי שכירות קבועים, שכוללים גם תשלומי ארנונה, חשמל ושילוט: 5,000 שקל בחודש עבור חנות, ו־3,000 שקל בחודש לדוכן.

WeWork רוצה להשתלט על הזכיינית ההודית שלה

כלכלה שיתופית – מה זה? איפה זה קיים? ואיך זה משפיע על החיים שלנו?

בניגוד לדעת שר הכלכלה ולמועצה לצרכנות, קמעונאיות המזון נערכות לביטול חובת סימון המחירים באופן ידני. עם זאת, רשת המזון שופרסל לא מחכה והחלה בפיילוט לסימון מחירים באמצעות צגים אלקטרוניים בסניפיה. בינתיים הצגים הדייגטליים מוצגים במחלקת הפירות והירקות בלבד ורק באחד מסניפיה הגדולים.

בקרוב הפיילוט יתרחב למחלקות נוספות ולסניפים נוספים. את  הפיילוט בשופרסל עורכת ומקדמת חברת הדיה, העוסקת במיתוג נקודות מכירה, אשר דחפה לאורך השנים לקידום החלפת מדבקות המחיר בצגים אלקטרוניים. עוד בכוונת שופרסל להציג צגי מחירים אלקטרוניים גם בסניף נוסף,  ובו תנוהל המערכת על ידי חברת דנגוט מחשבים שגם מספקת את התגים ומערכת הניהול שלהם.

לאחרונה הרגולטור אותת על שינוי מדיניות בנושא. הרשות להגנת הצרכן הצהירה שהיא שוכנעה כי חובת סימון המחירים כרוכה בעלויות כספיות לא מבוטלות אשר בסופו של דבר מגולגלות לפתחו של הצרכן בדמות העלאת מחירים, והחלה לבחון את שינוי החוק. אך אין כל הבטחה שעלות ביטול סימון המוצרים תתגלגל לצרכן. יתר על כן, יש גם הוצאה ראשונית על רכישת הציוד הדיגיטלי ובהמשך על תחזוק הציוד. בעיה נוספת היא האוכלוסייה המבוגרת המתקשה עם הטכנולוגיה.

שר הכלכלה אלי כהן מסר מיד לאחר הודעת הרשות  כי לא יאפשר מהלך זה. “כל שינוי בצו סימון מחירים מחייב את אישור וחתימת השר, כך שלהודעת הרשות להגנת הצרכן אין ערך, שכן אין לי כוונה לבצע שינוי”, אמר כהן “בתור אחד שנוהג לבצע קניות מפעם לפעם, סימון המחירים נותן ודאות בגין המחיר הסופי ומאפשר לבצע השוואה בין מוצרים דומים באופן נוח יותר".

הצגת מחירים על מוצרים – למה זה טוב, ואיך זה עוזר לכם?

צג דיגיטלי על מחירי מוצרים? לא אם שואלים את המועצה לצרכנות