מגה אור מוכרת את הקרקע שלה במגה נכסים במודיעין, החברה תראה מהעסקה רווח של 150 מיליון שקל לפני מס

מגה אור דיווחה כי התקשרה בהסכם מכר עם צד ג' אנונימי בלתי קשור לחברה ולבעל השליטה בה צבי נחמיאס למכירת מלוא זכויות החכירה המהוונות ביחס למקרקעין המצויים באזור תעסוקה במודיעין  בשטח 59 אלף מ"ר.

בתמורה לזכויות בממכר הרוכש ישלם לחברה סך של כ- 47 מיליוני שקלים בתוספת מע"מ. שווי המכר נגזר לפי תשואה של 5% ,קרי מכפיל 20 על דמי השכירות השנתיים הצפויים למועד תשלום מלוא התמורה.

47 מיליוני שקלים שולמו לחברה במועד חתימת הסכם המכר וסך של כ- 423 מיליוני שקלים ישולמו לחברה במועד מסירת החזקה. לאחר המסירה יערכו הצדדים חישוב סופי של סכום התמורה על בסיס דמי השכירות השנתיים שיתקבלו בפועל במועד מסירת החזקה.  עד למועד מסירת החזקה, מגה אור בלבד תהיה זכאית להכנסות שמתקבלות מהמרכז סך של כ-1 מיליון שקל לחודש. לאחר ניכוי ממס העסקה תסתכם העסקה ב-410  מיליון שקל נטו.

נכון למועד הדיווח, רשמה החברה בדוחותיה הכספיים רווח לפני מס בסך של כ-110 מיליוני שקלים. בגין המכירה החברה עתידה לרשום בדוחותיה הכספיים רווח נוסף לפני מס בסך של כ-150 מיליוני שקלים ולאחר מס 116 מיליון שקלים.

שווי הנדל"ן להשקעה בספרי החברה עמד על 1.8 מיליארד שקל נכון לסוף הרבעון, ושווי הנדל"ן להשקעה בהקמה עמד על 790 מיליון שקל. החברה מדווחת על שיעור תפוסה של 99% במרכזים המסחריים ובמרכזים הלוגיסטיים.

הרווח הנקי של מגה אור זינק פי 2.6 לעומת התקופה המקבילה

כמה עולה מזון אורגני

 

המפקחת על הבנקים חדוה בר נשאה דברים בכנס של כלכליסט, ודיברה גם על הליברה ויחסו לבנקים: "הליברה עושה שיבוש לבנקים המרכזיים ויצטרך לגרוום להם לחשב מסלול מחדש: דברים כמו איך מפקחים על המטבעות, מורכבויות של הלבנת הון, זה שינוי של כללי המשחק". 

חדוה בר, המפקחת על הבנקים, נשאה דברים בכנס הפינטק (טכנולוגיה פיננסית) של כלכליסט. תחילה התייחסה למטבע הליברה של פייסבוק:

"ליברה הוא מהלך שובר שגרה, אין ספק, ואני לא בטוחה שיש מישהו בחדר הזה היום שהצליח לעכל אותו"

"ההערכה שלי אישית ומשיחות בתוך הבנק המרכזי היא שזה מהלך משמעותי. אני רואה את זה כהצצה לעתיד – איך ייראו המטבעות 10 שנים קדימה. יכול להיות שזה לא יהיה בדיוק ליברה ואנחנו עדיין לא יודעים את כל הפרטים והם לא חשפו הכל במסמך.

"דובר פה על השינויים של התעשייה והרבה אומרים שהטכנולוגיה משבשת את התעשייה – אני חושבת שהליברה עושה שיבוש לבנקים המרכזיים ויצטרך לגרוום להם לחשב מסלול מחדש: דברים כמו איך מפקחים על המטבעות, מורכבויות של הלבנת הון, זה שינוי של כללי המשחק. הייתה לנו שיחה בבנק המרכזי ועם הנגיד וחשוב לי לומר שהגישה שלנו מהזווית של הפיקוח על הבנקים היא לעודד חדשנות לצד ניהול סיכונים הולם״.

בר התייחסה גם לעולם המשתנה של התשלומים ואמרה שישראל בפיגור:

״אני חושבת שעולם התשלומים הוא זה שעובר הכי הרבה שינויים וגם כשאני מסתכלת 5 שנים קדימה אני רואה את זה קורה. ישראל נמצאת בפיגור ביחס לעולם שבו בהרבה מקומות אתה משלם עם הפין-קוד בחנויות. אבל מעבר לזה בכל העולם יש צורך בשינוי בתחום התשלומים.
בר סיפרה על הפעולות הפספציפיות שעושה היום בנק ישראל בתחום התשלומים: "אנחנו בבנק ישראל פועלים לכך שעוד כמה שנים בודדות כל התשלומים בישראל יהיו דיגיטליים. אנחנו בונים עכשיו את המתווה ואנחנו רוצים לראות בתמונה כמה רכיבים. זו לא שאלה רק של מי השחקנים ואלה צריכים להיות הבנקים, חברות כרטיסי האשראי וחברות בינלאומיות כמו גוגל. שנית צריך לוודא שהתשתיות קיימות ושיש דבר שנקרא תשלומים מהירים. אנחנו חושבים איך להפוך את כל אלה נגישים לכל השחקנים ואז נשחרר את כל המגבלות".
על העמלות הגבוהות בעסקאות בחו"ל אמרה:

"אני רוצה לספר סיפור אישי, אבל הוא משקף דברים ששמעתי מהרבה אנשים ומעוררים אצלי מחשבה: הבת שלי נמצאת בטיול אחרי צבא בדרום אמריקה ויום אחד היא כתבה לי ׳אמא משהו פה לא עובד טוב. אני מושכת כסף בחו"ל ומחייבים אותי בעמלות גבוהות מאוד על כל משיכה שאני עושה, וזה לא רק אצלי אלא אצל כל הצעירים פה׳. התקשרתי למוקד התלונות של הבנק והם הפנו אותי לחברת כרטיסי האשראי. דיברתי איתם לא כמפקחת על הבנקים אלא כמיופת כוח בחשבון. בשירות הלקוחות של חברת האשראי הנציגה בדקה ואמרה לי שנכון, היא באמת משלמת הרבה מאוד עמלות, אבל זה בגלל שהיא עושה כמה פעולות מאוד יקרות, למשל היא מושכת כסף בפרו ששם זה יקר מאוד, היא עושה המרה בין מטבעות ועוד. בסוף זה מסתכם בעמלות של מעל ל-10%, זה לא הגיוני.

״מאז שוחחתי על זה עם נציגי הבנקים ועם חברות כרטיסי האשראי. הסיפור הזה מלמד אותי שהרבה פעמים השיבוש מגיע במקום שבו יש צורך"

על נושא הכנס, הטכנולוגיה הפיננסית, והשאלה כמה הפיקוח על הבנקים מעורב השיבה:

״מאוד. ועושים הכל כדי שדברים ישתנו. חדשנות היא לא מטרה אלא אמצעי ואמצעי חשוב מאוד. הקמנו אגף שעוסק בחדשנות והוא ונגיש לכולם, חברות ובנקים כאחד, כדי לראות איפה החסמים. אתמול שלחתי מכתב שנושאו הוא חדשנות בבנקים. יש בו אמנם את כל הדברים הרגילים שאנחנו אומרים תמיד, אבל אנחנו אומרים בו גם שלנו כרגולטור תהיה נכונות להכיל סיכונים שיתרחשו – זאת אומרת שמותר לטעות.

"אנחנו הולכים צעד מאד משמעותי קדימה ואומרים שאנחנו מוכנים לסבול סיכונים שיתממשו, אבל כדי שלא יהיה סיכון מוגזם מבקשים שבנקים יעשו זאת באמצעות ארגז חול אצלם. זו אמירה אמיצה כרגולטור אבל היא נאמרת גם בשם הציבור הרחב, כי יכול להיות שמחר החדשנות שאתם מביאים תגרום לסיכונים שיתתמשו. אני חושבת הרבה על המקרה של חברת אקוויפקס שבה זלג מידע של 150 מיליון לקוחות. החברה הודיעה בדוחות האחרונים שהיא שילמה כבר מעל למיליארד דולר עד היום על האירוע הזה, כלומר זה אירוע מתגלגל. זה ממחיש כמה בחדשנות יש גם סיכונים״.

חדוה בר היא כלכלנית ישראלית המכהנת כמפקחת על הבנקים בבנק ישראל. והיא בעלת תואר ראשון בהצטיינות בכלכלה ומדע המדינה, תואר שני בהצטיינות בכלכלה עם התמחות במאקרו כלכלה ובמסחר בינלאומי ותואר דוקטור בכלכלה בנושא "שוק הכספים וממשל תאגידי", כולם מהאוניברסיטה העברית בירושלים.

החלה את עבודתה בבנק ישראל ככלכלנית ביחידת המחקר בחטיבת הפיקוח על הבנקים. בר שימשה ראש תחום שוק ההון במחלקת המחקר של הבנק, ובמשך ושלוש שנים שימשה נציגת ישראל בדירקטוריון הבנק האירופאי לשיקום ופיתוח (EBRD) בלונדון. באוגוסט 2015 נכנסה לתפקידה כמפקחת על הבנקים בבנק ישראל.

חדוה בר – ";האטה בביקושים למשכנתאות";

רשות ני";ע נכנסת לתחום הפינטק: הקימה עם רגולטורים נוספים בעולם מערכת לחדשנות פיננסית

האם אפשר לשלם באפליקציות התשלומים בבתי עסק

המטבע החדש של פייסבוק: ליברה – איך זה יעבוד

 

 

 

 

מעודכן ל-06/2019

יש הרבה דרכים  שחברות ובוסים חושבים שאלו הן שהופכות עובדים למרוצים, אבל הרבה עובדים אינם מרוצים. בין הדברים שלא מחזיקים לאורך זמן הם חדרי מנוחה בעבודה, חדר משחקים, אפילו מכונת אספרסו מפוארת.  הסיבה היא פשוטה: מתרגלים. אם לעובד אין הזדהות עם ערכי החברה, אין לו אתגר  או להפך, העבודה קשה לו מדי, שום דבר מכל אלו לא יעזור.

עובד מרוצה זה לא רק אינטרס של העובד אלא גם של המעביד. סקרים אחרונים מראים שכאשר העובד מרוצה, התפוקה שלו עולה ב-20%. אלו גם משפיעים על יתר העובדים, ועובדים מרוצים משתמשים בפחות ימי מחלה. אז הופך עובד למרוצה?

פידבק חיובי ותחושת הערכה

בראש ובראשונה כל מה שעובד צריך הוא לדעת שהעבודה שלו נראית ושמעריכים אותה. כמובן שזה לא אומר שצריך כל הזמן לטפוח על השכם, אבל כאשר נעשית עבודה טובה, חשוב לחגוג את ההצלחה ואם יש דרך לתגמל, מה טוב.

לא מדובר רק בפידבק על עבודה אלא גם נימוסים בסיסיים כמו שלום , בוקר טוב. אלו גורמים לעובדים להרגיש שרואים אותם. התעלמות היא הדרך לעובד מתוסכל.

איזון בית-עבודה

למרות שאיזון בית עבודה הוא אחד הדברים שהכי עושה אנישם מרוצים, היום יותר ויותר לוקחים את העבודה הביתה. חשוב שלעובד יהיה זמן פנאי למשפחה, לתחביביו,  שעות מנוחה ועוד. אין שום אטרקציה במשרד שתחליף את זה.

לבחור מראש עובד מתאים

נכון, כאן מדובר באחד הקשיים הגדולים של המעסיקים ובכל זאת, הרבה עובדים חשים שהתפקיד שלהם לא מאתגר מספיק או להפך, שהעבודה גדולה עליהם ודורשת יותר מדי תחומי אחריות.  אם העובדים מאמינים בערכי המותג ומאמינים ששוה לטרוח עבור המוצר שהחברה מייצרת או מספקת, לא משנה כמה קורות החיים מרשימים, העדר התלהבות יפגע בחברה.

מי הבוס הישיר

ההשפעה הגדולה ביותר על רמת המעורבות של העובדים היא חוסר סיפוק מהמנהל הישיר שלהם. לפי מחקרים קיימת סבירות של 80% שהעובדים יהיו מנותקים רגשית אם הם נקלעים למחלוקות עם הבוס שלהם.

תקשורת תקינה

אם העובד שלכם נראה קצת מבולבל או לא ברור לו מה צריך לעשות, שאלו אותו אם הוא צריך עזרה. כמו כן שיחות עידוד חיוניות כשיש קושי ספציפי. אם יש שינויים חיוביים או שליליים בחברה, העובדים רוצים להיות בעניינים.

הטבות נדיבות

הטבות כמו ארוחה חינם,  תשלום על החניה, מדיניות חופשות נדיבה לא רק שהפכו בחלק מהמקרים עובדים למרוצים אלא הפכו לכלי שבו חברות מתחרות על לבם של עובדים מבוקשים.

אפשרויות קידום

בענפים שבהם לא נשברים שיאי המשכורות, המשכורות בתחום דומות בין חברה לחברה. חמישית מהעובדים ציינו בסקרים שהם מעוניים להתקדם השנה. עובד שרוצה להתקדם, מעוניין להתפתח מקצועית, לקבל תחומי אחריות נוספים ולהפוך את העשייה היומיומית שלו למעניינת יותר.

גמישות בשעות העבודה

מחקר שנעשה בבריטניה מצא שגמישות בשעות עבודה יכולה להעלות משמעותית את שביעות הרצון של העובדים ואת תחושת המחויבות שלהם לחברה. עם זאת, ביצועי העובדים היו טובים יותר כאשר הגמישות היתה בלתי רשמית

יחס הוגן

אומנם השכר הוא לא הפונקציה היחידה ואפילו עיקרית, אך שכר נמוך מדי בבהחלט יפגע בשביעות הרצון של העובד. תחושת העובד שעבודתו מוערכת על ידי שכר הולם תשפיע על רמת עשייתו.  בין אם מדובר בהסכמה מראש על מדרגות שכר, קידומים צפויים, בונוסים ברורים והתנאים לקבלם – כל זאת הופך את חוויית העבודה למשמעותית ומתגמלת בהרבה.

לחפש עבודה אחרת כשעובדים – איך עושים את זה

ישראלים ישנים פחות, עייפים יותר ולכן פחות מרוצים מהעבודה

 

 

 

 

אומנם זכותו של מעסיק לבחור מי שמתאים לו לעבודה, על סמך ניסיונו וכישוריו. אבל כיוון שהדין הישראלי אוסר אפליה יש שאלות שאסור לשאול בראיון עבודה. מידע זה חשוב הן למועמד והן למעסיק, שייידע שהשאלות הבאות הן עילה לתביעה.

לפי חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, אסור למעסיק להפלות בין המועמדים לעבודה בשל מינם, נטייתם המינית, מעמדם האישי, הריון, טיפולי פוריות, טיפולי הפריה חוץ–גופית, היותם הורים, גילם, גזעם, דתם, לאומיותם, ארץ מוצאם, השקפתם, מפלגתם או שירותם במילואים, קריאתם לשירות מילואים או שירותם הצפוי בשירות מילואים, לרבות כולל תדירות ומשך השירות. כמו כן, חוקים נוספים החלים בתחום העבודה, אוסרים הפליית מועמד לעבודה השומר שבת, הפליית נשים הרות או בהיותן בחופשת לידה, הפליית מוגבלים מחמת מוגבלותם וכדומה.

כך למשל חברת הפקות של תוכנית הריאליטי  שאלה מועמדים אם הם שומרים שבת. אומנם החברה טענה שהשאלה נועדה כדי להתחשב בלוח הזמנים שלהם,  אך חלק מהמועמדים חשו שהשאלה היא על רקע אפליה. המקרה טרם הגיע לבית המשפט, עם זאת  נעשתה פנייה ליועץ המשפטי.

כמובן שאם השאלה רלוונטית לעבודה, היא מותרת. כך למשל בעבודה עם חשיפה לחומרים מסוכנים מותר לשאול עובדת אם היא הרה. מכאן שהשאלות הבאות מפלות אם אין להן קשר ישיר לעבודה:

במקרים של שליחת קורות חיים או ראיון טלפוני או במייל, אין לשאול את המועמד על מינו.

איך מוכיחים אפליה?

למרות האיסורים המפורשים למניעת אפליה, הרבה פעמים קשה למועמדים להוכיח את עצם האפליה. אבל מספיק  שהמועמד יוכיח בבית הדין לעבודה, כי כחלק מהליך הקבלה לעבודה, המעסיק ביקש מידע בנושא שהחוק קובע איסור הפליה, כדי להעביר את נטל ההוכחה על המעסיק. אז על  המעסיק יהיה להוכיח שהמועמד למשרה לא הופלה.

המצוין הוא האויב של הטוב מאוד: איך הפרפקציוניזם תוקע אותך בעבודה?

ניפרד כידידים: מה צריך לדעת כשעוזבים מקום עבודה

לחפש עבודה אחרת כשעובדים – איך עושים את זה

 

חברת ההפצה דיפלומט תחל להפיץ את מותג תחליפי הבשר ביונד מיט. ביונד מיט מיובא לישראל על ידי חברת היבוא KAYA בבעלותם של יואב אלגרבי והשף עדי ריכטר

ביונד מיט, חברת הבשר הטבעוני ששברה שיאים בבורסה, מתרחבת בישראל. חברת ההפצה דיפלומט תחל להפיץ את מותג תחליפי הבשר ביונד מיט. ביונד מיט מיובא לישראל על ידי חברת היבוא KAYA בבעלותם של יואב אלגרבי והשף עדי ריכטר. דיפלומט תהיה אחראית על מערך ההפצה של המוצרים ותחליף את חברת סברא, ש־KAYA היתה שותפה בה ואשר הפיצה את ביונד מיט בשנה וחצי האחרונות.

יש לציין שדיפלומט היא מחברות ההפצה הגדולות בישראל ומתחזקת מערך לוגיסטיג גדול מאוד.  בינתיים מיובא לישראל רק ההמבורגר הטבעוני של המותג האמריקאי, ודיפלומט תפיץ אותו בעיקר למסעדות ולאולמות אירועים. ביונד מיט נמכר כיום כבר ב־200 מסעדות, בהן מסעדת מחניודה של השף אסף גרניט, מסעדת זכאים הטבעונית, מסעדת ריינבו, רשת ההמבורגר סוסו אנד סאנס של השף עומר מילר ופורטר אנד סאנס

. בעבר בדקה חברת היבוא  את הפצות המוצר עם רשתות השיווק, בהן רמי לוי ושופרסל, אך לא נסגרה עסקה. והסיבה היא  התהליך האורך לקבלת רישיון ממשרד הבריאות לשיווק ברשתות, הפעם היא מנסה שוב. לישראל מגיע בינתיים רק ההמבורגר של ביונד מיט במארזים שמיועדים לשוק המקצועי ולא למכירה לצרכן הסופי. לחברה הבינלאומית מוצרים נוספים, בהם ארבעה סוגי נקניקיות, נתחוני עוף ומוצרים נוספים שאינם משווקים עדיין בישראל.

בחברת היבוא אומרים כי הספקית בחו"ל אינה עומדת בביקושים הגבוהים למוצר בחו"ל, ואף שהובטח כי מוצרים ארוזים לשוק הקמעונאי יגיעו לארץ כבר בחודש מאי, האספקה טרם הגיעה ולכן לא מתקיים כרגע מו"מ אל מול רשתות המזון הקמעונאיות.  עם זאת, חלק מהקמעונאיות מנסות לייבא את המוצר ישירות.

ההצלחה של ביוונד מיט גם לפי הצרכנים היא חוויית אכילת בשר הבאה לידי ביטוי בטעם,  בניחוח ובמרקם. החברה, שנוסדה בקליפורניה ב־2009, ניתחה את המולקולות שיצרו את ריח וטעם הסטייק ויצרה בשר מחלבון אפונה מבודד, שמן קנולה, שמן קוקוס מזוכך ומיץ סלק שגורם לבשר "לדמם" כמו בשר בצלייה.

מאז עליית המוצרים הראשונים של ביונד מיט למדפים ב־2013 היא צמחה במהירות, והיום הם נמכרים ב־35 אלף נקודות הפצה ברחבי ארה"ב. ההכנסות של ביונד מיט יותר ממכפילות את עצמן מדי שנה מאז 2015, והן הסתכמו ב־87.9 מיליון דולר ב־2018. החברה בינתיים רק מפסידה, אך שיעור ההפסד מתכווץ. ב־2018 הצליחה ביונד מיט להיפטר לראשונה מהפסד גולמי. ברבעון הראשון של 2019 הכנסותיה זינקו ב־215%. למרות ההפסדים עם הדיווח של הרבעון הרביעי שוויה בבורסה עלה ל-8 מיליארד דולר.

ביונד מיט, מניית ההמבורגר הטבעוני שסיימה יום מסחר ב-4 מיליארד דולר

 

במסגרת המבצע של מס הכנסה  בעכו, נהריה והסביבה נערכו ביקורות ב- 94 בתי עסק, מתוכם 18 לא רשמו הכנסות כדין
פקיד שומה עכו ערך לאחרונה מבצע ביקורת בבתי עסק בשוק עכו, ובעסקים מענפי התעשייה, המסחר והשירותים בעכו והאזור. למבצע קדמה עבודת הכנה מאומצת שכללה בין היתר איתור עסקים בעלי נפח פעילות רב, ביצוע קניות ביקורת מקדימות וסמויות וכן איסוף מידע מודיעיני על שעסקים לגביהם התקבל מידע המעלה  חשד לאי רישום הכנסות.
הביקורות  התרכזו  בעיר עכו, נהריה,  מעלות – תרשיחא , שלומי, קריית מוצקין, קריית ביאליק, כפר ירכא ועוד. במסגרת המבצע נערכו ביקורות ב- 94 בתי עסק, מתוכם 18 לא רשמו הכנסות כדין.
באחת הביקורת שנעשו לאדריכל בקריית מוצקין, נמצא כי לא רשם בספרי העסק  12 צ'קים בסך כולל של  27,103 שקל.כשנשאל על כך, הגיב: "בזמן פירעון הצ'קים אני מוציא קבלות וחשבוניות". בעקבות הביקורת האדריכל נחקר ותיקו הועבר להמשך טיפול. בביקורת נוספת במשרד עורכי דין בעכו, נמצא צ'ק בסך 50,000 שקל שלא נרשם בספרים.
מבדיקת תנועות הבנק של סוכן ביטוח בעכו נמצאו שלוש העברות בנקאיות בסך 17,333 שקל, שלא נרשמו כדין. הסוכן תירץ למבקרים: "אני מוציא למגדל חשבונית או קבלה כוללת  לא הספקתי עדיין לרשום להם קבלות וחשבוניות". בביקורת נוספת, עלה במהלך בדיקת חשבון הבנק של עורך דין בעכו כי לא רשם שתי העברות בנקאיות שהתקבלו משני לקוחות שונים בסך6,060 שקל. כאשר נשאל על כך ענה: "אין לי סיבה לא לרשום ,פשוט שכחתי לרשום".
במהלך קניית ביקורת סמויה ותצפית שנערכה מספר ימים לפני המבצע נמצא כי בעל חנות אופניים בעכו אינו רושם הכנסותיו כדין. הסברו על כך: "אני לא יודע ולא זוכר מה קרה לפני כמה ימים". עוד בעכו, בביקורת במינימרקט, נמצא בקניית ביקורת סמויה שנערכה  מספר ימים לפני המבצע כי בעל העסק אינו רושם הכנסותיו בספרים. תגובתו: "אין לי מה לומר".
מבצע ביקורות זה נערך כחלק מפעילות נרחבת של רשות המסים נגד מעלימי מס והון שחור, במסגרת המדיניות להגביר את פעילות האכיפה ולשפר את כושר ההרתעה, בין היתר ע"י עריכת מבצעי שטח שמטרתם להביא לדיווחי וגביית מס אמת ולהגביר את השוויון בנטל בקרב האזרחים.
הרשות להגנת הצרכן בפשיטה על מגרשי רכבים – הפרות קשות; הוטלו קנסות במאות אלפי שקלים
צג דיגיטלי על מחירי מוצרים? לא אם שואלים את המועצה לצרכנות

על פי החשד, העסקה דווחה בסכום מופחת של 18 אלף שקל

בית משפט השלום בתל אביב-יפו, נעתר לבקשת פקיד שומה חקירות מרכז והורה על שחרורם בתנאים מגבילים שלעיראקי איסלאם, עורך דין בתחום המקרקעין, ושל איברהים טיבי ומסארוה מוסבאח.

על פי המתואר בבקשת המעצר, איברהים טיבי ומסארוה מוסבאח, ביצעו עסקת מקרקעין ביישוב טייבה בסיועו של עו"ד עיראקי איסלאם. ממידע שהתקבל במשרד פקיד שומה חקירות מרכז, עלה חשד שלפיו מוסאבח רכשה מקרקעין בטייבה ובסמוך למועד הרכישה מכרה את המקרקעין לאיברהים טיבי, כאשר עסקת המכר לכאורה, דווחה בסכום מופחת של 180,000 שקל
עוד נכתב בבקשת המעצר, כי חקירה גלויה הובילה לחיפושים בביתה של מוכרת המקרקעין ובמשרדו של עורך הדין, שבמהלכם נתפסו מסמכים המחזקים את החשדות כנגד החשודים וכן הסכמים אשר לא דווחו למיסוי מקרקעין. מממצאי החקירות עולה עד כה שהסכם המכר אשר נמסר למיסוי מקרקעין, אינו מבטא את העסקה שבוצעה בפועל, הן לעניין הצדדים לעסקה והן לעניין שווי העסקה. עוד עולה מן החקירות, ששוויה האמיתי של עסקת המקרקעין עומד על  675,000 שקל וכי כל ההסכמים נערכו על ידי עורך הדין החשוד ובמשרדו.

הענישה בגין עבירות מס הכנסה מהותיות, כמו דיווח כוזבף מחמירה ויכולה להגיע עד חמש שנות מאסר עבור כל עבירה, ואף עד שבע שנות מאסר אם מדובר בנסיבות חמורות במיוחד. למשל, הזמר קובי פרץ אשר הורשע בהעלמת הכנסות בהיקפים של מיליוני שקלים, נשלח למאסר בפועל לתקופה של 24 חודשים ואף הוטל עליו קנס בסכום של 175 אלף שקלים.

שופטת בית משפט השלום אפרת בוסני שחררה את החשודים בתנאים מגבילים.
עובדי מדינה דיווחו על ימי מחלה כששהו בחופשה והועמדו לדין משמעתי

מעודכן ל-06/2019

ארנולד שניידר הוא הבעלים של  Schneider Capital Management והונו מוערך נכון להיום ב-440 מיליון דולר. אומנם ב-20 שנה התאגיד שלו הניב תשואה של יותר מ-300%, אך נראה שבשנים האחרונות הוא קצת פחות פוגע.

שניידר סיים את התואר שלו במסחר ב-1983, ואותו קיבל מאוניברסיטית וירג'יניה. לאחר מכן היה שותף בכיר וסמנכ"ל ב-Wellington Management.

את Schneider Capital Management הקים ב-1996, שם הוא משמש גם נשיא, יו"ר השקעות ומנהל החברה. הוא החבר היחיד בפירמה המחזיק ביותר מרבע מהמניות שלה.

שניידר פועל בשיטת ניתוח עצמאית ובה הוא מוצא ניירות ערך המוערכים בחסר,  ומחפש את הפוטנציאל החיובי שלהם לשינוי. אסטרגיה זו מבוססת על שיטה יסודית להערכת ניירות ערך.

כמו משקיעים גדולים רבים אחרים, שניידר מאמין כי השקעת ערך מניבה את התוצאות הטובות ביותר לאורך זמן. שניידר לא המציא את הגלגל וכמו בנג'מין גרהם וורן באפט  משתמש באסטרטגיית דיפ ואליו  – השמה דגש  מניות במחיר נמוך.

שיטתו של שניידר שמה יותר דגש על מחיר המניות מאיכותן, אך כאמור משקיעים אלו מחפשים את המניות המוערכות בחסר או שלדעת המשקיעים פורשו לא נכון. השוני מבאפט הוא ששנידר שם דגש גם על מניות שהתרסקו וסבור שיש להן פוטנציאל.

עקרונות ההשקעה שלו כוללים:

השקעת ערך –  השקעות לטווח ארוך במניות המוערכות בחסר

מחקר עצמאי –  מחקר עצמאי מעמיק שמאתגר את הקונצנזוס ומשקיעים קובנציוניליים

ניהול פעיל

תרבות מבוססת ביצועים – כאן הוא מציין טיפוח התמקדות ומשמעת לגבי השקעה אחת.

 

על Schneider Capital Managemen

Schneider Capital Management היא חברת ניהול וייעוץ השקעות.  היא בעיקר מייעצת לחברות השקעות ולמוסדיים, אך. למשקיעים הפרטיים היא מציעה את קרן Schneider Small Cap.

החברה מתמקדת בהשקעות הון לטווח ארוך בחברות שמדורגות מתחת לחברות הגדולות וגם כאן ההעדפה למניות שמוערכות בחסר. החברה למשקיעים הפרטיים מניבה רק 10% מההון של כלל החברה המוערך כיום ב-600 מיליון דולר. היתרון של האסטרטגיה שלו הואא חשיפה לחברות קטנות ולא צפויות.

דוגמאות

נפט וגז:שניידר בונה על אלה לעתיד ואמר עליהן "אנחנו מאמינים באיכויות מניות האנרגיה, בייחוד אלו המוחזקות בקרנות.

פיננסים: שניידר תומך במניות הבנקים וסבור שאלו יעלו את ערכן בעקבות הפחתת רגולציה  וגידול בקרנות הפדרליות.

הבורסה מנפיקה את עצמה – בית ההשקעות ג'פריס יוביל את ההנפקה

מסלול השקעות בסיסי לפנסיונרים

 

 

 

 

מעודכן ל-09/2021

בתים ישנים יכולים לשרוד אלפי שנים ללא תחזוקה, אבל בתים צעירים עם שיטת בנייה גרועה ותחזוקה לקויה לא יחזיקו מעמד לאחר קריסת הבניין בחולון ופינוים של בניינים נוספים בבני ברק ובקריית שמונה, בדקנו מה מידת הסכנה שאורבת לדיירי בניינים ישנים במצב רעוע, וגם – האם חברות הביטוח הן כתובת לפנות אליה במקרה שהבניין יתמוטט?

גרים בבניין ישן? דברים מתחילים לדלוף? חלקים מתחילים להתפורר. כמה זמן הוא ישרוד? האמת היא שאין תשובה ברורה לכך. בית משופץ ומתוחזק יכול להחזיק גם מאות שנים. אם נחשוב על מנזרים וכנסיות שעדיין מתקיימת בהם פעילות, יש כאלו שקיימים מהמאה השישית לספירה ועדיין עומדים על תילם בבטחה.

תהליך הריסה של הבניין מתבצע כאשר הדיירים כבר מתחילים לעוזב את הבניין עקב בלאי, חוסר שיפוץ והרבה החלפות ידיים בלי שייכנסו דיירים חדשים לבניין המוזנח. אז הבניין מועמד להריסה.

על פי המכון הלאומי לחקר הבנייה, מרבית המבנים והבניינים שיתוכננו וייבנו בשנים הקרובות ימשיכו לשרת את הציבור גם במאה הבאה. לצידם של הפרויקטים החדשים ימשיך להתקיים חלק ניכר של המבנים והבניינים שהוקמו במהלך עשרות השנים האחרונות של המאה הקודמת.

הסיבה המרכזית של הרשויות להכריז על בניין כמבנה מסוכן היא היחלשות מסוכנת בעמידות שלד הבניין לעומסים, במקום אחד או בכולו, והיחלשות זו עלולה לגרום להתמוטטות הבניין על יושביו.

הזדקנות של בניין לפי החוקרים מתחילה לאחר חמישים שנה ודורשת שיפוצים מסיביים. אבל יש לציין שרוב הבניינים ימשיכו לחיות עוד הרבה שנים אחרי שלב זה, ובניינים צעירים לא מתוחזקים יכולים להחזיק גם הרבה פחות מכך.

מלבד התחזוקה, דבר נוסף שקובע את שרידות הבניין הוא שיטת הבנייה. מפתיע שדווקא הבנייה הכפרית העתיקה מחזיקה אלפי שנים ללא שיפוץ, והסיבה היא פשוט בחירה טובה של חומרים וטכניקות בנייה נכונות.

על בנייה מודרנית עדיין אין לנו מספיק נתונים, אבל לפי כל המומחים גם כאן השאלה היא לא כמה זמן אלא מה חומרי הבנייה והטכניקות. כך למשל ידוע ש-38% מהבתים בארצות הברית נבנו  לפני שנות השבעים ומחזיקים יותר מחמישים שנה. חזית הבניין יכולה גם לא להשתנות במשך אלפי שנים.

אסור לסמוך על הביטוח

לאחר אירוע הקריסה של בניין הדירות ברחוב סרלין בחולון, פנו בעלי הבתים לחברות הביטוח כדי להפעיל את הפוליסות, אך התביעות של חלקם נדחו, בין היתר בטענה שהדיירים לא עדכנו שהבניין הוכרז כמסוכן, וזאת למרות שחלפו כ-30 שעות בלבד מרגע ההכרזה של כוחות כיבוי האש והעירייה על מסוכנות הבניין ועד לקריסתו.

לכל הדעות, מדובר בפרק זמן קצר מאוד. חוק חוזה ביטוח לא מגדיר את פרק הזמן להודעה על שינוי בסיכון מצד המבוטחים, אך הוא מגדיר את חלקה של חברת הביטוח, ודווקא הגדרה זו יכולה לשלול את דחיית התביעה: "תוך 30 ימים מהיום שנמסרה למבטח הודעה על שינוי מהותי או מהיום שנודע לו עליו בדרך אחרת, לפי המוקדם יותר, וכל עוד לא קרה מקרה הביטוח, רשאי המבטח לבטל את החוזה בהודעה בכתב למבוטח", נכתב בחוק. כלומר ייתכן שקרות מקרה הביטוח יש בו כדי לבטל את הטענה, בעיקר כאשר כבר מיום שבת, כלומר שעות רבות לפני הקריסה, דווח על מסוכנות הבניין ועל כך שהוא פונה.

מלבד הטיעון שהעלו בחברות הביטוח לגבי החמרת הסיכון שעליו נודע לדיירים, עלו בענף הביטוח עוד לפחות שתי סיבות שיכולות למנוע מהן לשלם פיצוי. במסגרת פוליסות הביטוח מציינות חברות הביטוח רשימה של חריגים אשר יפטרו אותן מהחובה הביטוחית. חריגים אלו, בחלק מחברות הביטוח, מוציאים מחוץ לסיבות לקרות האירוע הביטוחי המחייב בתשלום תהליכים ארוכי טווח כמו בלאי של המבנה ואף תזוזה או גלישה של הקרקע אשר גרמו לנזק למבנים. סיבות אלה דורשות כמובן הוכחה מצד החברה כי אכן הן שגרמו לקריסת הבניין.

פוליסת הביטוח לא כוללת קריסה

בישראל פחות ממחצית מהדירות מבוטחות בביטוח מבנה. אלה שמבוטחות, מבוטחות בפוליסת דירה תקנית, וכל חברת ביטוח יכולה להוסיף או להחריג כיסויים וסיכונים, כפוף לאישור רשות שוק ההון ובהתאם לבקשת המבוטח עבור חלק מהכיסויים. למעשה, מבין דיירי הבניינים שנהרסו, רק מעטים היו מבוטחים.

המקרה בחולון עורר את המודעות לקיומו של כשל בפוליסות התקניות, שאזרחים רבים מחזיקים בהן. הציבור לא מודע לעובדה שהן לא מכסות סיכון שעלול להיות נפוץ מאוד בעיקר ביחס לבניינים שנבנו לפני 50 שנה או יותר. מדובר בכשל חמור הגורם לחשיפה בקנה מידה עצום, שיש בו כדי לעורר קול זעקה במטרה שהרגולטור, רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון, תתקן את הפוליסות התקניות.

ואכן, הרגולטור המפקח על חברות הביטוח כבר עומד בקשר עם חברות הביטוח, והמסר של הרשות לחברות הוא לסייע למבוטחים שנותרו ללא קורת גג, גם אם התשלום הוא לכאורה לפנים משורת הדין, ולאחר מכן לבחון את נושא האחריות לאירוע.

על שיטות בנייה אפשר לקרוא כאן:

שיטות בנייה פעם והיום

 

 

מעודכן ל-06/2019

היום אנחנו משלמים מס לפי הכנסתנו, בהתאם לגובה ההכנסות בשיטה פרוגרסיבית, כלומר ככל שאדם מרוויח יותר שיעור המס עולה, וזה גם המצב ברבות ממדינות העולם. אבל זה לא תמיד היה ככה, פעם שילמו מס גולגולת, כלומר כל אדם שילם מס קבוע ללא קשר לגובה הכנסתו.

היתרון של מס זה שהוא פשוט לגבייה, דורש פחות  רגולציה וחישובי מס מסובכים. עם זאת,  מס הכנסה נחשב פרוגרסיבי כיוון שהוא מחושב לפי גובה ההכנסה ואמור להקטין את אי-השוויון.

אלא שבפועל מס ההכנסה אינו פרוגרסיבי לחלוטין, כי המיסוי הפרוגרסיבי חל על הכנסה ממס  מעבודה בלבד, אך לא על מס מהון כמו מניות או משכירות, והמיסוי שלו בשיעור נמוך מהשיעור המקסימלי ממס הכנסה. התוצאה היא שמס הכנסה לבדו אינו מקטין את אי-השוויון. לכך יש להוסיף גם פטורים והטבות שונות ממס.

היתרון במיסוי שטוח הוא ביטול תכנוני מס, פטורים והטבות. עם זאת, הוא עדיין לא פרוגרסיבי,  ועדיין בעלי הכנסה נמוכה ישלמו שיעור גבוה יותר. בחלק ממדינות מזרח אירופה הפתרון שנמצא הוא פטור ממס בהכנסות הנמוכות, כך שעדיין מדובר במיסוי פרוגרסיבי כלשהו. אסטוניה היא דוגמה בולטת בהן: ב-1994 המדינה עברה למס בשיעור אחיד של 26% שהוחל על רווחי חברות והכנסות יחידים מעבודה והון. בסיס המס של אסטוניה גדל משמעותית בעקבות המס החדש, ובעקבות כך גם הגבייה. בשל הגידול בגבייה, המדינה הורידה בהדרגה את שיעור המס עד ל-21% ב-2011, העלתה משמעותית את גובה הפטור לתשלום המס להכנסות נמוכות ואף פטרה לחלוטין ממס בשנת 2000 את רווחי החברות שאינם מחולקים – זאת אומרת בפועל ביטלה את המס חברות.

עם מס שטוח גם נוצר תמריץ לקחת משכורת מהחברה במקום לקחת דיבידנד.

בישראל נוספים לכך גם מסי בריאות וביטוח לאומי החלים על כולם ורק על הכנסה מעבודה. כבר היו כמה הצעות בעבר להנהיג מס שטוח, כך למשל בשנות התשעים הוצע להנהיג מס של 25% מהשקל הראשון על חברות וגם על יחידים, הכולל בתוכו את התשלומים למס בריאות וביטוח לאומי.

על פי הערכות, בתרחיש אופטימי  בשיעור מס אחיד הן שיעורי מס ההכנסה יקטנו בכל גובהי ההכנסות והן יגדל המס בשיעור 50%. איך? ממיסוי על הון ודירות, שכיום השיעור שלו נמוך, אפשר להוסיף לכך גם מס ירושה. בשנות התשעים היו בישראל כמה הצעות למס אחיד אבל אלו נפל.

איפה יש מס שטוח

כאמור במדינות הבלטיות ובראשן אסטוניה הונהג מס שטוח של 35% ואלו החלו לצמוח ב-35%. גם באיטליה הונה לאחרונה מס שטוח של 100 אלף יורו לכל תושב חוץ, מה שהפך את המדינה למעין מקלט מס. עם זאת, התושבים המקוריים עדיין משלמים שיעורי מס גבוהים. כך גם שני המסים במקרא הם מסים קבועים.

באמצעות מדיניות מס שטוח איטליה הפכה למקלט מס

 

 

על פי משרד האוצר עלות ביטול פינוי שדה דב תסתכם ב-14 מיליארד שקל הפסד למדינה, אבל ההערכות של גורמי התכנון שאובדן יחידות הדיור יגרום להפסד של 60 מיליארד שקל

אם שדה התעופה שדה דב ימשיך לפעל ותבוטל התוכנית לסגירתו העלות תגיע ל-14 מיליארד שקל –  זו ההערכה שסוכמה בדיונים פנימיים שנערכו בשבוע האחרון בין משרד האוצר לגורמים במשרד ראש הממשלה ובמועצה הלאומית לכלכלה. הסכום הזה כולל בין היתר את הפיצוי לבעלי הקרקע ואופציות ניצול הקרקעות הסמוכות לשדה.

השבוע ועדת הכספים תתכנס לדיון נוסף, אחרי הדיון האחרון שבסיומו, בהסכמה כמעט גורפת של הנוכחים, הוחלט לבקש לדחות את מועד פינוי השדה מ-1 ביולי 2019 עד ל-1 בינואר 2020.

השבוע יתייצב היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו לדיון דחוף בנושא סגירת שדה דב, בעקבות פנייה שהגישו מנהלי הגוש הגדול, המייצגים את בעלי הקרקעות, הדורשים מהמדינה לקיים את ההסכמים איתם ולפנות את שדה דב במועד הנקוב וללא דיחוי.

השופט התייחס להליך החקיקה, "שממשיך לכאורה בניגוד להסכמים שאושרו בהליך כאן". השופט מתייחס ליוזמתו של שר התחבורה החדש בצלאל סמוטריץ', שמתכנן להעלות להצבעה בהקדם חקיקת-בזק לדחיית סגירת שדה דב, אשר עליה הוא טוען שיש הסכמה בין כל קצות הסיעות בכנסת. על פי החקיקה תיעצר סגירת השדה אך ימשיכו הליכי התכנון לצד הפעלת טיסות על שטח מצומצם. לבעלי הקרקעות בשטח של שדה דב הוצעה זכות ראשונים על בנייה שתצא לדרך בשטח השדה. עם זאת כתב השופט:  "בית המשפט מניח כי הנוגעים בדבר ימתינו לדיון זה ללא יצירת עובדות נוספות עד למועד הדיון".

עם זאת, ההערכות של גורמי התכנון הן שהחלת מגבלות הבנייה לגובה תביא לאובדן של 21–37 אלף יחידות דיור, ושל 2.7 מיליון מ"ר שטחי תעסוקה. העלות של כל אלה מוערכת ב–60 מיליארד שקל אובדן הכנסות למדינה ממכירת קרקעות. הסכום שנקבו בממשלה 14 מיליארד שק הוא כנראה על האובדן הצפוי של ההכנסות למדינה ממכירת הקרקעות ברובע דב, שכללו בנייה של 16 אלף דירות, 4,000 חדרי מלון ועוד אלפי מ"ר של שטחי מסחר. ואולם זהו נזק מיידי בלבד, והוא מתעלם מההשלכות ארוכות הטווח.

תוכנית שדה דב – 16 אלף יחידות דיור, 6.9 אלף דירות לדיור בר השגה

תוכנית שדה דב: יוספו עוד 1700 חדרי מלון

קסם תאפשר למשקיעים להיחשף לאיגרות חוב הנסחרות בבורסה עד מועד פדיונן, זהו למעשה תרגום של חברת קרנות הנאמנות למדדי הבולט

חברת קרנות הנאמנות קסם משיקה קרן סל שתאפשר לראשונה למשקיעים בה להיחשף לאיגרות חוב הנסחרות בבורסה עד לפדיונן. זהו למעשה תרגום של קסם ל"מדד בולט"- השקעה במדדי אג"ח קונצרניות המוחזקים עד לפדיון. הקרן מיועדת בעיקר למשקיעים סולידיים לטווח ארוך המסתפקים בתשואה שוטפת של כ-2%-2.5% בשנה – שעדיין גבוהה משמעותית מזה שמציע הפיקדון הבנקאי. לכן קסם בעצם מציעה תחרות לפיקדון הבנקאי.

אומנם המשקיעים יכולים להשקיע עצמאית באג"ח, אך אז הם צריכים לנהל את ההשקעה. בקסם משקיעים את הכנסות הריבית מהאג"ח חזרה באג"ח עצמן ואת תמורת האג"ח הנפדית משקיעים במק"מ ל-12 חודשים שמומר בסופו למזומן. זהו למעשה ניהול של תיק אג"ח, כאשר כל לקוח בוחר את המח"מ (משך חיים ממוצע) המתאים לו – יש מספר קרנות סל כאלו עם מח"מים שונים. ככל שהמח"מ ארוך יותר, כך הריבית גבוהה יותר.

יתרון אחר למוצר הוא דחיית אירוע המס, כך שהכנסות הריבית ממוסות רק כאשר הכסף נפדה לחשבון בסוף התקופה ולא לפני כן. קרנות הסל החדשות יעקבו אחר מדדי אג"ח קונצרניות לפדיון במח"מ של 4.3-2.5 שנים, וניתן יהיה לבחור בין קרן סל העוקבת אחרי מדד צמוד, לקרן סל העוקבת אחרי מדד שקלי.

קסם היא חברת קרנות מבית אקסלנס והיא מהחברות היחידות שעדיין מנסות להמשיך להפעיל את מוצר קרנות הסל, לאחר שאלו פחות משווקות על ידי היועצים בבנקים המעדיפים להציע את הקרנות המחקות, שאינן נסחרות כמו ניירות ערך. בשל כך, אין לקרנות המחקות שווי הוגן ולכן היועצים לא צריכים לבדוק את ציטוטי הקנייה והמכירה ולוודא שהם הוגנים. אף על פי כן, משמעות הדבר היא חוסר סחירות מלא שיכול להגיב לתנודות השוק באופן מיידי.

רשות ני";ע: מספר תיקי קרנות הנאמנות ושיעור ההחזקה בקרנות נאמנות עלה באופן משמעותי .

תעודות סל הפכו לקרנות סל וכבר לא משתלמות לבעלי אזרחות כפולה. מה כן?

קרנות מחקות יהפכו לקרנות סל