הבנק הבינלאומי מציע ללקוחותיו פיקדון שקלי ל-24 חודשים בתוספת מענק, המותנה בעליית סל מניות נבחרות מקנדה, צרפת, הולנד ובלגיה. המענק מותנה גם בתנודות של המניות. ניתן להשקיע בפיקדון המובנה עד 17 באוגוסט.

סל המניות כולל חברות הפועלות במגוון סקטורים כגון אנרגיה, פיננסים, צריכה ותעשיה ובתנודתיותן של המניות. המענק (בלבד) יהיה צמוד לשער הדולר היציג בתקופת חישוב המענק. קרן הפיקדון הנומינלית מובטחת.

תחילת הפיקדון: יום הפקדת הפיקדון פירעון הפיקדון: 24 חודשים ממועד ההפקדה, ללא אפשרות לפירעון מוקדם.

סכום ההפקדה – בין 10 אלף שקל ל-500 אלף שקל.

לרשימת המניות בסל – כנסו לפרטים מלאים על הפיקדון באתר הבינלאומי.

שער יסודי למניה: עבור כל אחת מהמניות המרכיבות את הסל, שער הסגירה של המניה ביום 17.8.18. חסם עליון: לכל מניה נקבע חסם עליון בגובה 135% מהשער היסודי – כלומר, %35 מעל השער היסודי. החסם העליון מחושב ללא עיגול.

תקופת הבדיקה: תקופה בת 23 חודשים, החל מיום 17.8.1919 באוגוסט 2017 ועד 19 ביולי 2019 ,במהלכה ייבדק בכל יום שער הסגירה של כל מניה לעומת החסם העליון שלה – שהינו בגובה 35% מעל לשערה היסודי.

פריצת חסם עליון: עבור כל אחת מהמניות, "פריצת חסם" פירושה שלפחות שער סגירה יומי אחד בתקופת הבדיקה, יהיה שווה או גבוה מהחסם העליון.

ביצוע מניה לצורך המענק, יחושב בנפרד לכל מניה. קיימות 2 אפשרויות:

במקרה שכל שערי הסגירה של המניה במהלך תקופת הבדיקה יהיו נמוכים מהחסם העליון, ביצוע המניה יחושב כשיעור השינוי בפועל בין השער היסודי לבין השער החדש מנקודה לנקודה , למען הסר ספק, יתכן ביצוע מניה שלילי אשר יקטין את שיעור שינוי הסל.

במקרה שבמהלך תקופת הבדיקה אחד או יותר משערי הסגירה של המניה יביא ל"פריצת החסם", יוחלף ביצועה בפועל של המניה בשיעור קבוע של 6% – ללא קשר לביצוע המניה בפועל בתום תקופה.

בנק לאומי מציע  פיקדון מובנה שקלי על סל מניות בלונדון. הפיקדון נקרא –  Big Ben פיקדון לתקופה של 3.5 שנים עם קרן השקעה מובטחת, ועם סיכוי למענק. קבלת המענק ושיעורו תלויים בהתנהגות סל המניות במהלך התקופה. אז אולי מניות בלונדון לא מפתים אתכם, אבל יש יתרון להשקעה במנגנון של פיקדון מובנה , ואולי דווקא מניות בלונדון מעניינות אתכם, אבל לא לפי הסל שמציעים בבנק לאומי. אולי פשוט אתם מעדיפים השקעה ישירה.

בכל מקרה, במהלך תקופת הפיקדון תיבדק כל אחת מהמניות שבסל ותרומתה למענק תחושב כך – נקבע חסם בשיעור עלייה של 44% (לא כולל) ביחס למחיר הבסיסי של אותה מניה. במידה ומחיר המניה לא חרג ולא נגע בחסם לאורך כל תקופת הפיקדון, תילקח בחישוב תשואת המניה בפועל – מנקודה לנקודה, חיובית או שלילית.

במידה וביום מסחר כלשהו מחיר המניה יחרוג או יגע, אפילו פעם אחת, בחסם, תשואת המניה תיקבע בשיעור של 4% למשך תקופת הפיקדון.

המענק בגין הפיקדון יחושב לפי סכום התשואות של המניות בסל כפול משקלן היחסי בסל. בכל מקרה, הלקוח יקבל את קרן ההשקעה במלואה בתום תקופת הפיקדון.

סל המניות כולל את 12 המניות הבאות Reckitt Benckiser Group PLC, G4S PLC, GlaxoSmithKline , SSE LN SSE PLC, BAE Systems PLC,Astrazeneca PLC, BP PLC, Vodafone Group PLC.

תאריך תחילת הפיקדון המובנה – 8 באוגוסט 2017 ותאריך הפירעון – 8 בפברואר 2021. המחיר הבסיסי של כל מניה יהיה מחירה בסגירה ב-8 באוגוסט 2017, והמחיר הקובע יהיה מחיר הסגירה ב-3 בפברואר.

ובכן, פיקדונות מובנים הפכו לאטרקטיביים בשנים האחרונות על רקע הריבית הנמוכה באפיקים הסולידיים, אבל הציבור עדיין מתרחק מהם – יש להם פשוט שם לא טוב מאז המשבר של 2008/2009. כך או אחרת, יש כמובן יתרונות וחסרונות במוצר המובנה. היתרונות שקיימת רצפה נומינלית עם אפסייד לרווח. החסרונות שהרצפה היא לא רצפה ריאלית – אמנם מקבלים את סכום ההשקעה הנומינלי, אבל זה יכול לבטא הפסד ריאלי. נניח שהמדד עלה בתקופת הפיקדון ב-10%, ואתם מקבלים את ההשקעה נומינלית – משמע, הפסדתם ריאלית 10%. מעבר לכך, בפיקדונות מובנים הכסף סגור לתקופה ארוכה יחסית. אם אתם רוצים לשבור את הפיקדון ולהנזיל את הכסף, לא בטוח שאפשר וגם אם הבנק מאפשר זאת זה יהיה בקנס.

למידע באתר הבנק 

מעודכן ל-01/2023

פנסיה – כמה צריך לחסוך כדי לחיות ברמה סבירה ביציאה לפנסיה? מתי בעצם יוצאים לפנסיה? מה זאת קרן פנסיה, ביטוח מנהלים וקופת גמל? איזה מכשיר עדיף? מה זו קרן פנסיה ברירת מחדל? הכול על מכשירי החיסכון הפנסיוני בישראל

החיסכון לפנסיה בישראל הוא בגדר חובה על פי חוק – לשכירים החל משנת 2008, ולעצמאים החל מ-2017. חובת הפרשה לביטוח פנסיוני חלה לגבי עובד שמלאו לו 21 שנה ולגבי עובדת שמלאו לה 20 שנה. החוק מחייב כל מעסיק לבטח את עובדיו בביטוח פנסיוני (תגמולים ופיצויים) המתבצע באמצעות הפרשות גם של העובד וגם של המעסיק לביטוח הפנסיוני של העובד.

מהו הגיל בו ניתן לפרוש לגמלאות בישראל?

67 לגברים ו-65 לנשים, זאת לאחר שבאוקטובר 2021 אישרה הממשלה לאחר יותר מעשור של ניסיונות את העלאת גיל הפרישה לנשים שעמד עד אז על 62 (הוא יעלה בהדרגה תוך עשר שנים).

הגיל שבו מעסיק רשאי לחייב עובד לפרוש הוא 67 הן לנשים והן לגברים. אולם, אם עובד מבקש להמשיך ולעבוד מעבר לגיל זה, המעסיק חייב לשקול את בקשתו באופן פרטני.

גיל הזכאות ליציאה לפנסיה מוקדמת הוא 60.

גיל הפרישה בצה"ל הוא 45 ללוחמים ו-47 למי שאינם מוגדרים לוחמים.

מהו חיסכון פנסיוני?

כלל הכספים אותם חסך אדם בשנות עבודתו לגיל הפרישה. החיסכון יכול להיות חיסכון הוני, ואז הכספים יתקבלו כסכום חד פעמי בעת הפרישה, או חיסכון קצבתי, כשאז הכספים ישולמו לשיעורין כקצבה חודשית לאחר היציאה לגמלאות.

כמה מפריש העובד וכמה המעסיק?

החל ממשכורת ינואר 2017, שיעור ההפרשות המחויב הוא 18.5% מהשכר, מתוכם 6% על חשבון העובד והיתר – 12.5% – על חשבון המעסיק (6.5% הפרשות מעסיק לרכיב תגמולים ו-6% הפרשות מעסיק לרכיב פיצויים).

במקומות עבודה שבהם יש חוזי עבודה אישיים, נקבעים לפעמים הסדרים ספציפיים לגבי הפרשות לביטוח הפנסיוני. הסכמים אלה נקראים "הסדר מיטיב" שבהם גם העובד וגם המעסיק מפרישים עוד 1%.

כמה צריך לחסוך עד לפנסיה כדי לחיות ברמה סבירה לאחר פרישה?

מאחר שתוחלת החיים עולה כל הזמן, הרי שהנתונים לגבי גובה הקצבה, שיעורה מול השכר הנוכחי שלכם ולכמה שנים היא תספיק – משתנים כל הזמן.

נכון להיום נשים נמצאות בפנסיה 23 שנים בממוצע וגברים נמצאים בפנסיה 18 שנים בממוצע.

אז כמה רצוי לחסוך? כמה שיותר. וברצינות – בהנחה שתיהנו מ-20 שנות פנסיה בממוצע, ואתם מרוויחים 8,000 שקל לחודש ורוצים להגיע לקצבה שתהווה 85% מהמשכורת שלכם ביום הפרישה, עליכם לצבור 1.36 מיליון שקל בחיסכון. כמה שנים צריך כדי לקבל חיסכון של 1.36 מיליון שקל? בערך 60 שנה, כולל רווחים מהתשואה – לא הגיוני.

ההערכה היא שתגיעו לכ-70% מגובה שכר של 8,000 שקל (5,600 שקל) אם חסכתם כ-40 שנה ברציפות ולא משכתם פיצויים.

גובה הקצבה הוא שקלול של גיל התחלת החיסכון, מין החוסך, רציפות ההפקדות, גיל פרישה, גובה הפרמיה החודשית לחיסכון, גובה דמי ניהול והתפלגותם, ניהול הסיכון בהתייחס לגיל, תשואות ואם משכתם או לא את הפיצויים בעזיבת מקום עבודה.

עושים סדר בפנסיה: כמה באמת אתם חוסכים ואילו שינויים כדאי לעשות?

איך בוחרים קרן פנסיה?

האם להמיר את קרן הפנסיה בקופת גמל?

איפה חוסכים ואיפה עדיף לחסוך לפנסיה?

כיום קיימים שלושה מכשירים לחיסכון פנסיוני: קרן פנסיה, ביטוח מנהלים וקופת גמל. ההחלטה באיזה מוצר לחסוך היא החלטה כלכלית משמעותית. המיוחד באפיקי החיסכון הפנסיוני לעומת "תוכנית חיסכון" רגילה, הוא שהם מזכים את החוסך בהטבות מס כחלק ממדיניות ממשלתית לעידוד החיסכון הפנסיוני. בגין ההפרשות לביטוח פנסיוני מקבל עובד זיכוי ממס הכנסה עבור הפרשות משכרו שלא עולות על 7% מהשכר.

גובה הזיכוי הוא 35% מסך ההפרשות, ולא יותר מ-7,308 שקל לשנה (609 שקל לחודש). הטבות המס ניתנות בכל אחד מהמכשירים הנ"ל הן בשלב ההפקדה (משלמים פחות מס הכנסה), הן בשלב החיסכון (אין מס על רווחי הון) והן כאשר יקבל החוסך את הפנסיה בגיל הפרישה (יחויב במס מופחת, אם בכלל).

קרן פנסיה

קרן פנסיה מאפשרת לחוסך בה קצבה חודשית למשך כל חייו לאחר גיל פרישה. לאחר מותו של החוסך, ימשיכו שאריו לקבל קצבה חודשית עד מותם. קרן הפנסיה כוללת גם כיסוי למקרה נכות וכן כיסוי למקרה מוות.

גובה הקצבה החודשית המתקבלת בתקופת הפנסיה מתבסס על גובה ההפקדות, משך החיסכון, התשואות שהשיגה הקרן (מדיניות ההשקעה שלה) ודמי הניהול שגובה הקרן. אפשר להתמקח על גובה דמי הניהול, שמשפיעים בסופו של דבר על גובה החיסכון המצטבר. עם זאת, בסוף 2021 קבע משרד האוצר כי תקרת דמי הניהול בקרנות הפנסיה תעמוד על 0.3% הן למי שכבר בפנסיה והן לגמלאים חדשים (ראו הרחבה כאן).

יתרונות: 1. המכשיר הזול ביותר לחיסכון בזכות דמי הניהול הנמוכים שלה.

2. קרנות הפנסיה לעומת מכשירי חיסכון פנסיוני אחרים, נהנות מרשת ביטחון של תשואה. עד שנת 2021, נהנו קרנות הפנסיה מהבטחת תשואה בצורת איגרות חוב מיועדות שהונפקו להן על ידי המדינה בתשואה קבועה גבוהה יחסית של 4.86% בשנה, כנגד 30% מהכספים שהפנו אליהן החוסכים. על פי רפורמה שנכנסה לתוקף ביולי 2022, המדינה תפסיק להנפיק איגרות חוב מיועדות בשיעור של 30% מהכספים בקרנות הפנסיה, ובמקום זאת הכספים יושקעו בשוק ההון, ויניבו תשואה מובטחת של 5.15% (צמוד למדד). ביטול האג"ח המיועדות נועד, בין השאר, לייצב את התשואה השנתית לחוסכים – מ-4.86% כיום ל-5.15% לאחר הרפורמה. לפי הרפורמה, אם התשואה השנתית שהושגה בנוגע לסכומים שהושקעו בשוק ההון תהיה נמוכה מ-5.15%, המדינה תשלים לקרנות הפנסיה את ההפרש כדי להבטיח תשואה של 5.15%.

חסרונות: 1. קרנות הפנסיה פועלות על בסיס ביטוח הדדי, כלומר – הסיכונים הביטוחיים (סיכון מפני אובדן כושר עבודה ומפני מוות) אינם מוטלים על הקרן, אלא על העמיתים עצמם המבטחים, למעשה, זה את זה. התוצאה של זה לצד הירידה המתמשכת בדמי הניהול – רוב הקרנות נמצאות בגירעונות ועתידן לא ברור.

2. הקרן פועלת על פי תקנון, ומכאן החיסרון שלה, שהיא יכולה לשנות את זכויות עמיתיה כתוצאה לדוגמה מהרעה באיזון האקטוארי שלה.
3. משיכת כספים מקרן הפנסיה, כולל כספי פיצויים, תקטין את הפנסיה באופן דרמטי (לכן חשוב להימנע ממנה ככל האפשר).

מה ההבדל בין קרן ותיקה לקרן חדשה?

ישנה אוכלוסייה שהחיסכון הפנסיוני שלה נמצא בקרנות פנסיה ותיקות (כמו מקפת, מבטחים), שלא ניתן יותר להצטרף אליהן מאז מרץ 1995. קרנות אלו מבוססות על לזכויות וותק שצבר העובד בקרנות הפנסיה בשנות עבודתו (2% מהשכר ברוטו לשנה, מקסימום 35 שנה, כך שניתן היה לצבור זכות לקצבה של עד 70% מהשכר ברוטו האחרון). כספי הקרנות הושקעו באיגרות חוב מיועדות של משרד האוצר בריבית מסובסדת של הממשלה, ובכך היה, בין היתר, יתרונן – תשואה מובטחת ויציבות.

קרנות הפנסיה החדשות (אלו הקיימות היום) נושאות תשואה בלתי מובטחת, ולכן הן צריכות לעמוד במספר תנאים כדי להבטיח את יציבותן ככל האפשר. מעבר למנגנון הבטחת התשואה (עד סוף 2021 – אג"ח מיועדות, ומ-2021 מנגנון חדש להבטחת תשואה) שמוקצה להן, הן משקיעות בשוק החופשי, שבו ההשקעה בעלת סיכון גבוה יותר.

דמי ניהול

יש שני סוגי דמי ניהול שמשלמים על הפנסיה: 1. דמי ניהול שנתיים על הצבירה (הסכום המצטבר שלכם בקרן). 2. דמי ניהול מההפקדות החודשיות. לקרנות הפנסיה מותר היה לגבות עד 0.5% מהצבירה ועד 6% מההפקדות החודשיות. בסוף 2021 ירדה תקרת דמי הניהול המותרים בקרנות הפנסיה ל-0.3%. כמו כן, מוצעות בחסות המדינה קרנות ברירת מחדל, שבהן דמי הניהול נקבעו על 0.22% עד שנת 2024 (ראו כאן הרחבה).

תשואה: שורה תחתונה – דמי הניהול הפכו לפקטור פחות חשוב משהיו בעבר בעת בחירת קרן פנסיה. מה שחשוב הוא – התשואה שמשיגה הקרן בשנה. אפשר להתעדכן בתשואות השנתיות של הקרנות השונות באתר "פנסיה נט" של רשות שוק ההון, הביטוח והחיסכון. באתר ניתן להתרשם מביצועי הקרנות, אבל לזכור תמיד – ביצועי הקרן אשתקד לא מבטיחים את אותם ביצועים בשנים הבאות. לכן מומלץ לבדוק את התשואות אחורה על פני 5 שנים לפחות.

פנסיה צוברת ופנסיה תקציבית

קרנות הפנסיה במגזר הפרטי (והחל משנת 2000 בכל הקרנות) הן במסלול פנסיה צוברת. במסגרת מסלול זה מופרשים כספים מהמשכורת של העובד ומכיסו של המעביד לקרן פנסיה. הצבירה של הכספים והוותק בקרן העניקו למסלול זה את שמו – פנסיה צוברת.

פנסיה תקציבית – העובד לא הפריש בכלל סכום כלשהו משכרו. מדובר במעין התחייבות בין המעסיק למועסק לשלם לו בבוא העת כספים שיגיעו מתוך התקציב של המעסיק. פנסיה תקציבית הייתה נהוגה בדרך כלל במגזר הציבורי (עובדי מדינה). גובה הפנסיה של העובד שנהנה מפנסיה תקציבית אינו תלוי בגורמים חיצוניים אלא מחושב כאחוז מסוים מהמשכורות האחרונות של העובד במקום העבודה, שלרוב הן גם מטבע הדברים הגבוהות ביותר. זו הסיבה שבגינה אלו שנהנים מפנסיה תקציבית דואגים לעלות דרגה חודשים ספורים לפני יציאתם לפנסיה.

החל משנת 2000 התקבלה החלטה על ידי הממשלה לפיה לא ניתן יהיה לצרף עובדים חדשים לפנסיה תקציבית. משנה זו כל העובדים החדשים במשק החוסכים בקרן פנסיה חוסכים במסלול פנסיה צוברת בלבד.

כיסויים ביטוחיים במסגרת קרן פנסיה

בנוסף לחיסכון מספקת קרן פנסיה גם שני סוגים של כיסויים ביטוחיים.

1. ביטוח אובדן כושר עבודה – הביטוח מזכה את הנפגע בפנסיית נכות חודשית אם הוכח שאינו כשיר לעבודה. הקצבה המקסימלית היא 75% בכל גיל (יש קרנות שבהן מסלולים המתחשבים בגיל ובוותק והקצבה היא החל מ-37.5% בהתאמה). ביטוח אובדן כושר עבודה כולל גם שחרור מהפקדות במקרה של אובדן כושר עבודה. המשמעות היא שהקרן תמשיך להפקיד במקום העובד ובמקום המעסיק את ההפקדות לתגמולים.

שימו לב שאין כפל ביטוח כפל שבו המעסיק מפריש לקרן פנסיה ובמקביל מפריש 2.5% לביטוח אובדן כושר עבודה בנפרד. הכיסוי המקסימלי הוא בכל מקרה  75% מהשכר, והמבטחים יתחלקו בנטל התשלום בהתאם לשיעור הכיסוי שנרכש אצלם. לכן עלול להיווצר מצב שבו נשלם עבור כיסוי שלא נקבל. במצב כזה כדאי להקטין במידת האפשר את הכיסוי לאובדן כושר עבודה ולהקצות יותר לחיסכון.

2. פנסיית שארים – זהו ביטוח חיים המקנה קצבה לשארים של חוסך שנפטר בתקופת החיסכון. ברוב המקרים אלמנה תקבל עד 60% מהפנסיה, יתומים עד גיל 21 יקבלו 30%-40% מהפנסיה, והורה תלוי יקבל עד 10%-20% מהפנסיה.

חשוב להתאים כיסוי זה למצב המשפחתי; במקרה של גירושים, כשהחוסך רוצה להשאיר קצבה לילדיו במקרה שימות בתקופת החיסכון, אך לא לגרושתו, יש להודיע על כך לקרן הפנסיה, וההפרשה לביטוח זה תוזל בהתאם. אגב, אדם נשוי עם ילדים, שאריו יקבלו 90% מהפנסיה, ואילו אדם נשוי ללא ילדים, אלמנתו תקבל 60%, וזאת בשעה ששני המבוטחים שילמו סכום זהה על הכיסוי הביטוחי.

קרן הפנסיה מאפשרת מסלול ללא כיסוי קצבת שארים לאדם בודד, אך אדם כזה יצטרך לבקש באופן מיוחד להצטרף למסלול זה ולחזור על הבקשה בכל שנתיים.

קרן פנסיה "ברירת מחדל" – כמה זה יעלה לכם?

זהו מכשיר חיסכון חדש בתחום קרנות הפנסיה שהושק אשתקד ביוזמת הממשלה והמיוחד בו – דמי ניהול זולים במיוחד. הרקע להשקת המכשיר החדש על פי האוצר: הנטייה של רבים מאתנו להימנע מלקבל החלטה הנוגעת לחיסכון הפנסיוני ופשוט להצטרף לקרן הפנסיה שנקבעת על ידי המעסיק, נטייה שלא תמיד מיטיבה אתנו. בנוסף, מתברר כי דווקא העובדים החלשים, שנמצאים לרוב אצל מעסיקים לא גדולים שלא מקבלים הטבות משמעותיות מקרנות הפנסיה בדמי הניהול, מפרישים מאות שקלים בלבד מדי חודש לקרן הפנסיה, ודווקא הם אלו שמשלמים את שיעורי דמי הניהול הגבוהים ביותר – גם מכל הפקדה חודשית וגם בסוף כל שנה, מסך הכספים שהם צברו. לכן החליט משרד האוצר לקבוע קרנות פנסיה, שמציעות את דמי הניהול הנמוכים ביותר, כקרנות ברירת מחדל. כל עובד שירצה בכך, יוכל להצטרף לאחת מהקרנות. קרנות אלו יהוו פתרון עבור עובדים לא מאוגדים אשר כיום אינם זוכים להסדר פנסיה מהמעסיק.

ארבע קרנות נבחרו במכרז קרנות ברירת המחדל לשנים 2021-2024 (בתוקף מנובמבר 2021): אלטשולר שחם, מיטב דש, מור ואינפיניטי.

דמי הניהול בכולן הם עד 0.22% מהסכום הצבור ועד 1% מההפקדה החודשית. מדובר על הטבה שניתנת למצטרפים חדשים, ומשך הזכאות שלה הוא 10 שנים ממועד ההצטרפות. למדריך מפורט על קרנות פנסיה ברירת מחדל.

למחשבון השפעת דמי הניהול בקרנות פנסיה ברירת מחדל – ככה תוכלו לדעת כמה תחסכו אם תעברו לקרנות האלו

חשוב: ההחלטה על ההצטרפות לקרנות פנסיה ברירת המחדל היא של העובד, והמעסיק לא יכול למנוע זאת ממנו.

המתנגדים לקרן ברירת המחדל טוענים שאת הצלחתן ניתן יהיה למדוד רק בעוד הרבה שנים. לדבריהם, הצטרפות בשיעור גדול של עובדים מוחלשים תביא את הקרנות לגירעונות אקטואריים גדולים (אבל גם הקרנות הגדולות סובלות מגירעונות, כאמור). עוד טוענים המתנגדים, שדמי הניהול הנמוכים שגובות קרנות ברירת המחדל יאפשרו להן תקציב נמוך יחסית לניהול הקרן, מה שיביא א. לשירות פחות טוב לחוסך לאורך השנים. ב. לתשואה נמוכה יותר בסוף החיסכון, כי ככל שתקציב ניהול הקרן גבוה יותר, כך היא יכולה להתנהל עם השקעותיה בצורה מיטבית יותר.

קופת גמל

עד שנת 2006 הייתה קופת גמל מכשיר חיסכון הוני בשליטת הבנקים, וניתן היה לפדותה בסכום חד-פעמי לאחר 15 שנות חיסכון. מאז קופת הגמל ההונית הפכה לקופת גמל לתגמולים ומשווקת גם בידי חברות ביטוח ובתי השקעות. קופת גמל לתגמולים דומה בהתנהלותה לקרנות הפנסיה: המפקידים לקופת הגמל לתגמולים זכאים להטבות המס המוגדרות בחוק, וניתן להפקיד אליהן את כספי החיסכון הפנסיוני, באותו האופן שמתבצעות ההפקדות לקרן הפנסיה. ניתן למשוך את הכספים בה החל מגיל 60 ללא מס ולאחר ותק בקופה של 5 שנים לפחות.

כל משיכה של כספים (למעט רכיב פיצויים בעקבות פיטורים למשל) מכספי חיסכון פנסיוני (קרן פנסיה, קופת גמל, ביטוח מנהלים) לפני הזמן המיועד כרוכה בתשלום מס בשיעור 35% מהמשיכה. עדיף לקחת הלוואה על חשבון הכספים שבקופה, שניתנים בהלוואות נוחות יחסית לשוק.

דמי ניהול – דמי הניהול בקופות הגמל גבוהים מאלו שבקרנות הפנסיה; הן יכולות לגבות 4% מההפקדות ו-1.05% מהצבירה. אך בקופות הגמל נרשמה שחיקה משמעותית בדמי הניהול, ועל פי אתר "פנסיוני" מסתכמים דמי הניהול הממוצעים בקופות ב-0.6% מהצבירה וב-0.53% מההפקדות.

כיסויים ביטוחיים

קופות הגמל אינן כוללות כיסוי ביטוחי לאובדן כושר עבודה וחלק מהן לא כוללות כיסוי ביטוחי למקרה מוות. ניתן לרכוש את הכיסויים האלה בחברות ביטוח בנפרד, אם כי בעלויות גבוהות יותר מאשר החוסכים בקרן הפנסיה.

מודל השקעה

קופות הגמל אינן נהנות מתשואה מובטחת לחוסכים בהן כמו קרנות הפנסיה (שכאמור בעבר קיבלו אג"ח מיועדות עם תשואה מובטחת, וכיום על פי רפורמה שנכנסה לתוקף ביולי 2022 אמורות להשקיע את כל הכספים בשוק ההון עם הבטחת תשואה קבועה מהמדינה). הן משקיעות 100% מכספיהן בשוק החופשי. בעיקרון, קופות הגמל יכולות להשיג תשואות גבוהות מאלה של קרנות הפנסיה, אבל גם הסיכון גבוה יותר. אתם יכולים לבחור את מסלול ההשקעה של כספיכם – מסוכן יותר או מסוכן פחות, ובכל מקרה חשוב לבדוק איזו תשואה הניבה קופת הגמל לאורך שנים ולא להסתפק בתשואה שנרשמה בה במשך חודשים ספורים בלבד. תוכלו להשוות בין ביצועי קופות הגמל השונות המתפרסמות באינטרנט.

שורה תחתונה – קופת גמל מהווה כיום ערוץ נוסף לחיסכון הפנסיוני ויכולה להיות מוצר משלים לקרן פנסיה. דמי הניהול בקופת הגמל גבוהים יותר מאשר בקרנות הפנסיה, אך היא יכולה להיות אטרקטיבית לחוסכים בעלי הכנסות גבוהות כמוצר משלים לקרן הפנסיה, או לחוסכים המעוניינים לנהל את כספי הפנסיה שלהם בצורה אקטיבית יותר. החיסכון בקופת גמל יותר מקובל אצל עצמאים מאשר שכירים.

קופת גמל להשקעה

מוצר חדש ומעניין שיזם האוצר בסוף 2016 מאפשר להפקיד עד 70 אלף שקל בכל שנה קלנדרית. משפחה יכולה להפקיד כ-72 אלף שקל לכל בן משפחה (עד 355 אלף שקל למשפחה בת 5 נפשות, למשל). משרד האוצר אמור לעדכן מדי שנה ב-1 בינואר את סכום ההפקדה המקסימלי בהתאם לשינוי במדד המחירים לצרכן. נכון ל-2023, עומד הסכום המקסימלי להפקדה לאדם על 76,449 שקל. ההפקדה יכולה להתבצע באופן חד פעמי או באופן תקופתי.

נזילות – קופת גמל להשקעה מאפשרת לחוסכים נזילות מלאה, כלומר ניתן למשוך את כספי החיסכון שנצברו בקופה, במשיכה חד-פעמית (משיכה הונית) בכל נקודת זמן (בכפוף לתשלום מס). הכסף מועבר לחשבון החוסך בתוך 4 ימי עסקים. מי שיחסוך את הכספים ויבחר למשוך אותם כקצבה החל מגיל 60, ייהנה מפטור מלא ממס.

יתרון משמעותי של קופת הגמל להשקעה הוא שניתן לעבור בין מסלולי ההשקעה השונים (סולידי, מנייתי וכד') בכל עת, מבלי לפגוע ברציפות ההשקעה ומבלי לשלם מס רווחי הון. אפשר גם לנייד את הכספים בין משווקי הקופות השונים (לרוב בתי השקעות וחברות ביטוח), מבלי לשלם מס רווח הון.

למדריך קופת גמל להשקעה – כל מה שצריך לדעת

דמי ניהול

כמו בכל קופת גמל, דמי הניהול המקסימליים שניתן לגבות הם עד 4% מכל הפקדה לקופה, ועד 1.05% (שנתי) מהכספים הצבורים בקופה. בפועל דמי הניהול נמוכים בהרבה – 0% על ההפקדות ו-0.7% בממוצע מהצבירה.

תשואה – גם במסלול הסולידי מגיעות קופות הגמל להשקעה לממוצע טוב בהרבה מהחסכונות הבנקאיים השונים, בדומה לקופות הגמל הרגילות. במסלול המנייתי המסוכן יותר הן יכולות להכפיל את התשואה ולהגיע לתשואות דו-ספרתיות. הבחירה במסלול תלויה בכם ובצרכיכם.

קופת הגמל יכולה לעבור ליורשים ללא מס רק כקצבה ורק כשהם עצמם יגיעו לגיל פרישה. כמו החוסך גם היורשים כפופים לאותו הכלל, ואם הם ירצו למשוך את הכסף באופן חד-פעמי (משיכה הונית), הם ישלמו מס רווחי הון.

שורה תחתונה – אם יש לכם כסף בתוכניות חיסכון בנקאיות למשל, שאינן עובדות עבורכם, כדאי לחשוב להעביר את הכספים האלה לקופת גמל להשקעה. טוב כתוספת לפנסיה בעיקר בגילאים מבוגרים.

ביטוח מנהלים

אפיק נוסף לחיסכון לגיל פרישה הוא ביטוח מנהלים שבמהותו הוא ביטוח חיים (ריסק) המשלב גם חיסכון לפנסיה. הוא לא כולל ביטוח אובדן כושר עבודה אותו ניתן לרכוש בנפרד. את ביטוחי המנהלים משווקים רק מי שיש להם רישיון "מבטח ביטוח חיים", כלומר חברות ותאגידי ביטוח מורשים.

בביטוחי מנהלים בהם נצברו כספים לפני שנת 2008, ניתן למשוך כספים אלה בסכום חד פעמי בגיל הפרישה. את הכספים שהופקדו לאחר 2008 יוכל החוסך לקבל כקצבה בלבד, אולם אדם שזכאי לקצבה הגבוהה מכ-3,850 שקל לחודש (צמוד למדד פברואר 2008), יוכל למשוך את הסכום שצבר מעבר לסכום זה כסכום חד פעמי.

קצבת שארים – בדרך כלל מקבלים השארים סכום חד פעמי כמו בביטוח חיים ריסק רגיל. כאשר החוסך מגיע לגיל פרישה, הוא יכול לבחור מסלול קצבה מבין אלה הקיימים בפוליסה, ולקבל הבטחת מינימום של תשלומי פנסיה שישולמו למוטבים גם במקרה שילך לעולמו במהלך תקופת ההבטחה (לדוגמה, אם בחר תקופת הבטחה של 240 חודשים שהם 20 שנה ונפטר לאחר שנה מיום התחלת קבלת הפנסיה, המוטבים שלו (מי שזכאי לקבל את כספי הפנסיה שלו לאחר מותו) יהיו זכאים להמשך תשלומי הפנסיה במשך 19 השנים הנותרות).

ההפרשות לביטוח מנהלים כפופות לצו ההרחבה – כלומר כמו בקרנות הפנסיה וקופות הגמל. ברוב המקרים בביטוחי מנהלים אפשר לקבל את המקסימום האפשרי של הפרשות בגובה 23.83%.

ביטוח מנהלים הוא חוזה – תנאי ביטוח המנהלים מוגדרים בחוזה (פוליסה) בין המבוטח לבין חברת הביטוח. אי לכך, מרבית התנאים בחוזה קבועים ואינם ניתנים לשינוי הביטוח (בניגוד לתקנון בקרן פנסיה שיכול להשתנות מתקופה לתקופה). כך לדוגמה, אם חברת הביטוח רוצה להעלות את פרמיית ביטוח החיים, היא תוכל לעשות זאת רק למבוטחים חדשים ולא למבוטחים שכבר מחזיקים בפוליסה (אצלם היא עולה לפי גיל ומדד המחירים לצרכן).

בניגוד לקרן פנסיה, שבה במקרה וכל החוסכים מושכים את כספיהם והיא תתמוטט, חברת הביטוח מבטחת את כספיה אצל מבטחי משנה בחו"ל, כך שאם קורה מצב שכל המבוטחים מושכים ממנה את כספי פוליסות החיסכון שלהם, חברת הביטוח נושאת בסיכון, והמבוטחים לא ייפגעו.

תנאי הצטרפות –ההצטרפות לביטוח מנהלים כפופה לבדיקות רפואיות או הצהרות בריאות והצהרות בגין עיסוק/תחביב מסוכן. חברת הביטוח לא מקבלת כל אחד לביטוח מנהלים או שמבצעת החרגת מצב רפואי קיים או ייקור תעריפים בהתאם. בקרן פנסיה/קופת גמל אין הגבלות כאלה על ההצטרפות.

תשואה – עד שנת 1992, התשואה לחוסכים בפוליסות ביטוח החיים הייתה מובטחת, כי כספי החיסכון היו מושקעים באיגרות חוב צמודות מדד, שהונפקו על ידי המדינה במיוחד בעבור המבוטחים בפוליסות אלה. החל משנת 1992 משקיעות חברות הביטוח את כספי החיסכון גם בשוק ההון. כלומר, אין תשואה מובטחת והיא תלויה בתוצאות ההשקעה של החברה.

דמי ניהול

על פי החוק, חברות הביטוח יכולות לגבות דמי ניהול מהמצטרפים החדשים של עד 1.05% מהצבירה מדי שנה ו-4% מהפקדות החודשיות. בפוליסות הישנות גובים דמי ניהול של עד 13% מההפקדות החודשיות שיורדות בכל שנה לאורך חיי הפוליסה.

מי קובע באיזה מכשיר יבוטח העובד?

זכותו של העובד לבחור את סוג הביטוח הפנסיוני שבו הוא רוצה להיות מבוטח – קרן פנסיה, קופת גמל או ביטוח מנהלים, וגם לבחור את הגוף הספציפי שאליו יופרשו הכספים ושבו ינוהל הביטוח הפנסיוני. לשם כך מומלץ לכל עובד לבצע סקר שוק ומחקר בנושא בטרם בחר. לשם כך כדאי להתייעץ עם סוכן ביטוח פנסיוני או יועץ פנסיוני – בבנקים חינם ופרטי בתשלום.

האם יש צורך בוותק בעבודה כדי להיות זכאי לביטוח פנסיוני?

אם העובד היה מבוטח בביטוח פנסיוני לפני שהתקבל לעבודה החדשה, הוא יהיה זכאי להפרשות לביטוח פנסיוני כבר מיומו הראשון בעבודה. עם זאת, ההפרשות בפועל יתבצעו רק לאחר השלמת 3 חודשי עבודה אצל המעסיק החדש, או בתום שנת המס לפי המועד המוקדם מביניהם. ההפרשות יהיו רטרואקטיביות למן תחילת העסקתו.

אם העובד לא היה מבוטח בביטוח פנסיוני לפני תחילת עבודתו, הוא יהיה זכאי לביטוח פנסיוני החל מהחודש השביעי במקום העבודה החדש; כלומר, הוא אינו זכאי לפרשות לביטוח פנסיוני בששת חודשי עבודתו הראשונים. עובדים שהחלו לעבוד לפני גיל הזכאות – 21 לעובד, 20 לעובדת, תילקח בחשבון תקופת העבודה עד גיל הזכאות לצורך חישוב תקופת ההמתנה של 6 חודשים.

תהליך ההצטרפות לביטוח הפנסיוני

העובד מקבל טפסים של הביטוח הפנסיוני בו בחר, אותם עליו למלא ולהחתים עליהם את המעסיק. החברות הגדולות מפנות לצורך כך את העובד לסוכן ביטוח או יועץ פנסיוני מטעמן. בכל מקרה, אפשר תמיד להתייעץ גם עם מחלקת משאבי האנוש בחברה. יש לשים לב, שסוכן הביטוח מטעם החברה, או היועץ הפנסיוני, לא ימליצו לכם על מוצר מסוים, שאולי הם מרוויחים ממנו יותר.

מתי בפועל מועברות ההפרשות לגוף הפנסיוני?

על המעסיק להעביר את ההפרשות תוך שבעה ימי עסקים מיום תשלום המשכורת או תוך 15 ימים מתום החודש שעבורו משולמים הכספים – לפי המוקדם מביניהם. אם המעסיק לא העביר את הכספים עד ה-15 לחודש, הוא עשוי להיות חייב בריבית כלפי הגוף הפנסיוני. אם המעסיק לא העביר את הכספים תוך 21 יום זה ייחשב כהלנת שכר על כל המשתמע מכך, גם אם השכר עצמו שולם בזמן. מעסיק שניכה מהשכר את חלקו של העובד, ולא העביר סכום זה אל גוף הביטוח הפנסיוני בתוך 30 יום מהיום שבו נחשב השכר שממנו נוכו הסכומים כשכר מולן, מבצע עבירה פלילית והוא צפוי לעונש מאסר או קנס. אגב, אותו דין חל גם לגבי הפרשות לקרן השתלמות.

ניוד החיסכון הפנסיוני

ניתן לנייד (להעביר) את כספי החיסכון שנצבר במוצר פנסיוני אחד למוצר פנסיוני אחר, וזאת ללא צורך בתשלום מס בעת העברת הכספים בין המוצרים השונים.

מה עושים אם המעסיק מפר את חובתו להפריש לפנסיית העובד?

ניתן להגיש נגדו תלונה ליחידת האכיפה במשרד הכלכלה. כמו כן ניתן לתבוע רטרואקטיבית את הסכומים שהיה על המעסיק להעביר לגוף המוסדי (בדרך כלל 6% מהשכר ברוטו) ואת הנזקים האחרים שנגרמו כתוצאה מהתנערות המעסיק מחובתו. עיכוב בהעברת הכספים אל הגוף המוסדי שבו מתנהל החשבון הפנסיוני של העובד עשוי להיחשב כהלנת שכר או עבירה פלילית, וניתן להטיל על המעסיק פיצויי הלנת שכר או עונשי מאסר או קנס.

פיצויי פיטורים

תשלומי המעסיק לפיצויים בשיעורים שנקבעו בצו ההרחבה יבואו במקום חובתו לתשלום פיצויי פיטורים על פי סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים (6% מהשכר ברוטו). מעסיק המפריש לפיצויי פיטורים רשאי לשלם השלמת פיצויי פיטורים עד ל 8.33% מהשכר ברוטו.

במקרה שהעובד מפוטר, הוא זכאי למשוך את הכספים שהצטברו ברכיב הפיצויים בביטוח הפנסיוני, ללא קשר לגובה השכר האחרון שלו. במקרה שהעובד אינו מושך את הכספים, מצטרפים כספים אלה לכספי החיסכון הפנסיוני, ומגדילים את גודל הקצבה החודשית שהעובד יקבל עם פרישתו לגמלאות. משיכה של כספי הפיצויים מתוך קרן הפנסיה או מקופת הגמל מקטינה את גודל הקצבה החודשית שהעובד יקבל לאחר פרישתו לגמלאות בכשליש. לכן מומלץ שלא למשוך את כספי הפיצויים, אם אין צורך כלכלי בכך.

הטבות מס

על קצבת פנסיה משלמים מס הכנסה. אולם, ממשלת ישראל מעודדת את הציבור לחסוך לפנסיה באמצעות הטבות מס. הטבות המס ניתנות בשלב ההפקדה, כאמור, כשאז ניתן זיכוי מלא ממס הכנסה מהפרשה בשיעור 7% על הכנסה של 8,700 שקל, שזה 609 שקל לחודש; בשלב החיסכון (אין מס על רווחי הון) ובקצבה עצמה; שיעור הפטור על קצבה מזכה גדל בשנת 2012 ל-43.5%, ועולה בהדרגה בעוד 3 פעימות – ב-2016 הגיע הפטור ל-49%, מ-2020 ל-52%, והחל מ-2025 יגיע ל-67%.

אם הפרשתם לחיסכון פנסיוני יותר מ-609 שקל לחודש, כשאז שילמתם מס על ההפרש, הרי שהחיסכון הנוסף יהיה פטור לחלוטין ממס (כי שילמתם בהפקדה) – מה שקרוי קצבה מוכרת.

פנסיה לעצמאים

החל מ-1 בינואר 2017 חלה חובה על עצמאים להפריש לפנסיה, זאת בעקבות מאבק מתמשך של ארגוני העצמאים. אפיקי החיסכון הפנסיוני לעצמאים הם אותם אפיקי חיסכון הקיימים לשכירים: קרן פנסיה, קופת גמל וביטוח מנהלים.

חובת הפרשה לחיסכון פנסיוני לעצמאים חלה על החלק שאינו עולה על מחצית השכר הממוצע במשק בשיעור של 4.45%, ועל החלק שעולה על השכר הממוצע בשיעור של 12.55%; סה"כ שיעורי ההפקדה לעצמאי ממוצע: כ-8.5% מהשכר הממוצע במשק.

התוכנית עובדת לטובת העצמאים הקטנים בעיקר. כך למשל, עצמאים שמשתכרים עד 5,600 שקל בחודש (60% מהשכר הממוצע במשק) ייהנו מהפחתת דמי הביטוח הלאומי מ-6.72% ל-2.87%. עבור המשתכרים עד 21 אלף שקל בחודש לא יחול שינוי בדמי הביטוח הלאומי. המשתכרים מעל 21 אלף שקל יחויבו לשלם דמי ביטוח הלאומי גבוהים יותר בשיעור 12.85%.

בנוסף זכאים העצמאים להטבות מס לעצמאים בגין הפרשה לחיסכון פנסיוני, מ-16% מההכנסה המזכה ל-16.5%, באמצעות הגדלת הטבת המס לזיכוי מ-5% ל-5.5%.

יועץ פנסיוני – האם צריך?

ככה תחסכו לפנסיה

מידע נוסף על הפנסיה שלכם:

תעלו את גיל הפרישה, רק אל תגעו לנו בהטבות המס – בקרנות הפנסיה החדשות ניתן לפרוש בכל שלב החל מגיל 60, אך למרות זאת העלאת גיל הפרישה תפגע גם בהן; וגם – מה סכום קצבת ביטוח לאומי לנשים, מהן הטבות המס בפנסיה ומהם היתרונות בפרישה מאורחת (הרחבה כאן)

הוט דיווחה על שיפור ברווח, אבל, זה לא באמת- איך זה שהוצאות הפחת משתנות? למה הרווח של הוט גדל? והאם זה מלמד על שיפור תפעולי אמיתי?

התוצאות הכספיות של הוט היו טובות ביחס לתקופה המקבילה אשתקד – הרווח ברבעון השני של השנה הסתכם ב-59 מיליון שקל לעומת 18 מיליון שקל בתקופה המקבילה בשנה שעברה, וההכנסות עלו ל-1.05 מיליארד שקל לעומת 1.10 מיליארד שקל.

השיפור בולט עוד יותר בראייה חצי שנתית – הרווח במחצית הראשונה הסתכם ב-94 מיליון שקל על הכנסות של 2.09 מיליארד שקל, לעומת הפסד של 8 מיליון שקל, על הכנסות של 2 מיליארד שקל. השיפור ברווח לא מגיע משורת ההכנסות – הגידול בהכנסות נמוך מהגידול ברווח, ומעבר לכך – לא כל הגידול בהכנסות מחלחל לשורה התחתונה, בדרך יש הוצאות רבות שמשאירות תרומה יחסית קטנה.

ואם השיפור בשורה התחתונה לא מיוחס לגידול בהכנסות, הוא מיוחס לקיטון בהוצאות. ואכן, לצד גידול בהוצאות התפעול השוטפות, מדווחת הוט על ירידה דרמטית בהוצאות הפחת – במחצית הראשונה הסתכמו הוצאות אלו ב-586 מיליון שקל, לעומת 666 מיליון שקל בתקופה המקבילה. ירידה של 80 מיליון שקל בהוצאות, זו בהחלט ירידה שמסבירה את עיקר השינוי בשורה התחתונה.  התמונה דומה גם בהיבט רבעוני – ברבעון השני ירדו הוצאות הפחת ב-36 מיליון שקל בשעה שהרווח עלה ב-41 מיליון שקל ל-59 מיליון – כלומר הירידה בפחת, מבטאת חלק גדול מהשיפור ברווח (ואגב, לא כל הירידה בפחת מחלחלת לרווח – שכן יש מיסים).

ואז עולה השאלה החשובה – למה הוצאות הפחת ירדו? ובהוט מסבירים בדוח הדירקטוריון – "הירידה בהוצאות הפחת בתקופה וברבעון ביחס לאשתקד נובעת בעיקר ממגזר הסלולר אשר כלל בתקופה המקבילה אשתקד הוצאות האצת פחת בגין פירוק אתרי תשתית תקשורת עקב מעבר להסכם שיתוף הרשתות עם פרטנר".

ובכן, מה שמסבירה הנהלת הוט שהחריג הוא לא הרבעון השני והמחצית הראשונה של השנה אלא התקופה המקבילה אשתקד. התוצאות עכשיו הם הנכונות, ואז (שנה שעברה) הן היו מוטות כלפי מטה. הן היו מוטות בגלל שהיה פחת מואץ על התשתיות של הוט (בעיקר הוט מובייל), ומבלי להיכנס לעומקו של שיתוף הרשתות עם פרטנר, הרי שברגע שנקבע כי יש שת"פ ומשלב מסוים אין  צורך בתשתית (או מדויק יותר – יש צורך חלקי) אזי אורך החיים של הרכוש/ התשתיות מתקצר, וכשזה קורה, הפחת עליהם בהתאמה גדל – זה עובד כך: נניח שלהוט יש השקעה בתשתית של טלפוניה סלולארית בסכום של 1 מיליארד שקל ונניח שהיא מעריכה שהתשתית הזו תשמש אותה ל-10 שנים, אז בדיוק כפי שמפחיתים רכוש קבוע מכל סוג, מפחיתים את התשתיות על פני 10 שנים – 100 מיליון שקל בשנה.

נניח שאחרי 5 שנים בודקים את  הציוד ומגלים שהוא יהיה תקף רק לעוד שנתיים (ולא עוד חמש שנים), אזי היתרה של הרכוש אחרי 5 שנים (עברה חצי תקופה ולכן הערך בספרים יהיה מחצית – 500 מיליון שקל) יופחת על פני שנתיים. המשמעות היא שהפחת יקפוץ ל-250 מיליון קל בשנה מפני שאורך החיים יתקצר. זה קורה גם הפוך. ברגע שאורך החיים עולה, וזה יכול להיקבע בהמשך לבדיקה הנדסית, אזי ערך הנכס בספרים מופחת על פני יותר שנים, הפחת בהתאמה יורד.

וכמו שאורך החיים של הנכס/ תשתית מתקצר בגלל בדיקה הנדסית הוא גם יכול להתקצר מסיבות רגולטרויות, עסקיות ועוד. כאן, במקרה של הוט, הוא השתנה בגלל ששיתוף הפעולה עם פרטנר הפך את הציוד/ תשתיות לפחות נחוצות, ואז היה צורך להפחית את התשתית בקצב מהיר יותר – זה גרם לגידול בהוצאות ורווח נמוך יותר. עכשיו כשאין את הפחת המואץ הזה, הרווחים של הוט עולים.

הוצאות הפחת – הוצאות שלא במזומן

הוצאות הפחת הן הוצאות שאינן במזומן. הפחת מיוחס לנכס שנרכש או הוקם לפני תקופה, יש לו עלות והוא אמור לשרת את החברה (בייצור הכנסה) על פני תקופה. אבל ההשקעה הכספית בנכס,  לרוב נעשית בתחילת הדרך – עם הקמת הנכס או רכישתו. ולכן, בשלב ההפחתה של הנכס, אין תשלום לבעל הנכס/ למקימי הנכס, זה כבר הרי שולם.

ומכאן, שפחת זו הוצאה חשבונאית (שמופיעה בדוח רווח והפסד) אבל אין לה משמעות תזרימית, היא לא מבטאת יציאה של כספים. ואם כך – אז למה להתייחס לשורה התחתונה בדוח רווח והפסד כבסיס לקבלת החלטת השקעה , כבסיס להערכת שווי, אולי בכלל התזרים הוא הדוח החשוב. אז רבים אמנם  "מאמינים" בדוח תזרים המזומנים יותר מאשר בדוח רווח והפסד. זה דוח שקשה יותר לתמרן בו, זה דוח שמציג ת'כלס את המזומנים נטו שנכנסו (או יצאו) מהקופה. בדוח הזה יש את שורת התזרים מפעילות שוטפת והיא אמורה לייצג כמה מזומנם מייצר העסק מליבת הפעילות שלו.

אבל, זה לא כל כך פשוט – דוח תזרים מזומנים מפעילות שוטפת לא מתייחס לפחת (הוצאה שלא במזומן), אבל הפחת הזה מקורו בהשקעה בתחילת הדרך שנעשתה במזומן. דוח תזרים מפעילות שוטפת מתעלם באופן מוחלט מהעניין הזה – אין הוצאות פחת ואין השקעות ברכוש וציוד, למרות שכן יש בסיכום כולל השקעה של מזומנים.

זו הסיבה שנוצר מושג נוסף (וטוב יותר) – תזרים מזומנים חופשי. תזרים שמבטא את המזומנים שהחברה באמת יכולה להשתמש בהם. התזרים הזה מורכב מתזרים המזומנים מפעילות שוטפת, אבל מנכה את ההשקעות ברכוש קבע וציוד – כך בעצם מקבלים תזרים שנוצר מפעילות בהינתן הצורך של החברה בהשקעות.

יחס פיננסי נוסף ומקובל הוא EBITDA – הרווח לפני פחת הפחתות, הוצאות מימון, ומיסים. היחס הזה רחוק מלהיות מושלם, הוא פגום לעומת תזרים המזומנים החופשי, אבל הוא פופולארי והוא דרך נוחה להשוות את הרווחים מפעילות של חברות (בלי להיכנס למבנה ההון שלה, מבנה המימון והמיסים). כלומר, אם רוצים להשוות חברות תפעוליות באותו התחום ברמה התפעולית, אז בזכות העובדה שבנתון הזה לא מתבטאים המיסים והמימון (שקשורים למבנה הון, ושיעור המס הספציפי של כל חברה)   הוא "עושה את העבודה".

היחס הזה לא רגיש לפחת, ולכן אם נשווה אותו בחברת הוט לתקופה המקבילה נראה שברבעון השני (למרות הגידול ברווח) הוא ללא שינוי – 430 מיליון שקל; ובחצי השנה הראשונה הוא הסתכם ב-847 מיליון שקל לעומת 840 מיליון שקל – והיציבות הזו (יציבות פלוס) הרי יותר נכונה מאשר השיפור הדרמטי ברווח.

יועץ פנסיוני – כל מה שצריך לדעת – מיהו יועץ פנסיוני ובמה הוא יכול לסייע? כמה עולה לשכור את שירותיו ומה ההבדל בינו לבין סוכן ביטוח פנסיוני? הכול במדריך שלפניכם

 נתחיל בכך שלחסוך לפנסיה זה חשוב, אפילו חשוב מאוד! המציאות מוכיחה שקשישים רבים שעבדו כול חייהם, לא מצליחים לקיים את עצמם לאחר שפרשו מהעבודה ונאלצים לחיות מקצבת זקנה של ביטוח לאומי, שהיא אחת הנמוכות בעולם המערבי ומביישת את המדינה.

כל השכירים מחויבים להפריש לפנסיה, והחל מ-2017 גם עצמאים. אבל הנושא הוא מאוד מורכב, יש סוגי חיסכון פנסיוני שונים – קרן פנסיה, קופת גמל, קופת גמל לקצבה, ביטוח מנהלים ועוד. אז איך בוחרים במוצר הכי טוב? לשם כך אפשר לקרוא במדריכים שונים ברשת, להתייעץ, אבל האמת שזה עולם מאוד מורכב, ובשביל להבין אותו לעומק צריכים את  היועצים הפנסיוניים.

רק ב-2005, בעקבות רפורמת בכר, ניתנה לראשונה הגדרה בחוק למקצוע הקרוי "יועץ פנסיוני" ונעשתה הפרדה בין משווק פנסיוני ליועץ פנסיוני. עד אז לא היה צורך ברישיון של יועץ פנסיוני כדי לעסוק בכך; הייעוץ הפנסיוני ניתן בידי בנקים, סוכני ביטוח וגורמים נוספים שעסקו בשיווק של מוצרים פנסיוניים לצד הייעוץ, ולא היה ברור מתי הייעוץ הופך לשיווק – כלומר, במסווה של ייעוץ מכרו את הביטוח הפנסיוני.

בעקבות הרפורמה חוקקה הכנסת את חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (עיסוק בייעוץ פנסיוני ובשיווק פנסיוני) התשס"ה-2005, שבו נעשתה הבחנה בין משווק פנסיוני ליועץ פנסיוני. ההגדרה לעיסוק הייעוץ פנסיוני על פי החוק היא: "מתן ייעוץ ליחיד בנוגע לכדאיות החיסכון, שלו או של קרובו, כעמית-שכיר, כעמית-עצמאי או כמבוטח, באמצעות מוצר פנסיוני שאין לנותן הייעוץ זיקה אליו".

ההבדל בין יועץ פנסיוני לבין סוכן ביטוח או משווק פנסיוני

עניין הזיקה, הוא אשר מבדיל את היועץ הפנסיוני מסוכן הביטוח הפנסיוני או ממשווק פנסיוני. כשאתם באים ליועץ פנסיוני אתם אמורים לקבל ייעוץ אובייקטיבי שמתחשב בצרכים שלכם בלבד. סוכן הביטוח יכול להיות מקצועי ואמין וגם הוא יכול לתת ייעוץ מצוין, אבל הוא חשוד מראש ב"זיקה" לחברת ביטוח או כול גוף מוסדי אחר, ולכן הוא יכול להימצא בניגוד אינטרסים, שהרי את העמלה הוא מקבל מחברת הביטוח/הגוף המוסדי, לא מהלקוח. יועץ פנסיוני מקבל שכר טרחה רק מהלקוח; העובדה שאינו מתוגמל (אלא אם כן נעשים כאן דברים בניגוד לחוק) מגוף פנסיוני כלשהו מאפשרת לו לתת ייעוץ אובייקטיבי ללקוח. זה עניין קריטי – ההבנה שקיים הבדל (גדול) בין היועץ הפנסיוני לבין סוכן הביטוח ושהסוכן ביטוח מקצועי ככל שיהיה אינו אובייקטיבי, היא הבסיס להבנת חשיבות עבודת היועץ הפנסיוני.

אגב, בימים אלה פועלת לשכת סוכני הביטוח לכך שסוכן ביטוח פנסיוני יוכל להמיר את רישיון הסוכן ברישיון "יועץ פנסיוני" וזאת כדי לאפשר לו לגבות שכר טרחה מהלקוח. הרקע למהלך זה הוא גם תדמיתי – יועץ פנסיוני נחשב לתואר "נקי" ואובייקטיבי יותר מאשר סוכן ביטוח, שסובל מתדמית ירודה בשנים האחרונות; ובנוסף, בעקבות הרפורמות השונות של רשות שוק ההון, הביטוח והחיסכון, נשחקה מאוד העמלה שמקבל סוכן הביטוח הפנסיוני מחברות הביטוח וההשקעות, ולכן עדיף לו להיות יועץ אובייקטיבי ולקבל תשלום מהלקוח מאשר את העמלה הזעירה מחברת הביטוח. מדובר בניסיון מורכב של לשכת סוכני הביטוח שידרוש אולי גם שינוי חקיקה כפי שפורטה לעיל.

מה נדרש כדי להיות יועץ פנסיוני ?

כדי לעסוק בייעוץ פנסיוני צריך לקבל רישיון לייעוץ פנסיוני (כמו שנהוג לגבי רישיון סוכן ביטוח). כדי לקבל את הרישיון חייבים לעבור בהצלחה מבחנים: א. בחינת יסודות מטעם הממונה על שוק ההון ב. בחינה בייעוץ השקעות מטעם הרשות לניירות ערך. אפשר להיעזר בקורסים ייעודיים בנושא שמשווקים על ידי גורמים שונים. בנוסף, חובה לעבור תקופת התמחות בת שישה חודשים אצל גורם מורשה בתחום. כדי להתחיל בהתמחות צריך להציג בפני עורך דין כתב התחייבות להתמחות חתום על ידי הגורם המעביר את ההתמחות. רק לאחר ההתמחות ולאחר הצלחה במבחנים כמובן, מקבלים רישיון יועץ פנסיוני ורשאים לעבוד במקצוע זה. היועץ הפנסיוני נדרש להציג בקיאות וידע רחב מתחומים שונים כגון: ביטוח, מיסוי, ניהול סיכונים, ניהול השקעות, דיני עבודה, דיני נזיקין ועוד.

למה צריך ייעוץ פנסיוני?

האחריות על עתידכם לאחר פרישתכם מהעבודה היא עליכם; ואולם נושא הפנסיה הוא כול כך מורכב (דמי ניהול, וותק של צבירה, חלק הפיצויים שבחיסכון הפנסיוני, מיסוי, קרן פנסיה או קופת גמל? ואולי עדיף ביטוח מנהלים בכלל? ועוד ועוד), שכדאי בהחלט להתייעץ לפני שבוחרים במוצר פנסיוני זה או אחר. מומלץ כבר בגיל 25-35 לקבל ייעוץ פנסיוני כדי לבחור את מוצר החיסכון הנכון לכם והדרכה כיצד להתנהל בעתיד.

השימוש בייעוץ פנסיוני יכול להתבצע גם לאחר שנים שכבר יש לכם קרן פנסיה או ביטוח מנהלים או חיסכון אחר. לכן בגילאים 35-55 תוכלו להיעזר ביועץ הפנסיוני שיגבש עבורכם תכנית פעולה מותאמת אישית, המפרטת איך תוכלו להגדיל את חסכונותיכם הפנסיוניים, לשפר את הכיסוי הביטוחי בהתאם למצב חייכם המשתנה, לאתר טעויות שניתן עוד לתקן ולהוזיל את העלויות. אגב, אם אתם חוששים מחשיפת פרטיכם האישיים והכלכליים – היועץ הפנסיוני מחויב בסודיות.

מגיל 55 ועד גיל הפרישה תוכלו להיעזר ביועץ פנסיוני לבצע שיפורים אחרונים בחסכונות, איך למקסם את הטבות המס המגיעות לכם כדי להגיע לקצבה שאתם מצפים לה לצד נכסים נוספים שברשותכם.

כמה יועצים פנסיוניים פרטיים יש בישראל? מה ההבדל ביניהם לבין היועצים הפנסיוניים בבנקים?

מתוך כ-1,200 בעלי רישיון יועץ פנסיוני בישראל, מועסקים רוב היועצים הפנסיוניים במערכת הבנקאית – רק כ-80-100 יועצים פנסיוניים פועלים באופן עצמאי – עוסקים בייעוץ ללקוחות פרטיים או לחברות ועסקים. הבנקים וחברות העוסקות בייעוץ פנסיוני מחויבים ברישיון תאגיד ייעוץ פנסיוני. יש שני סוגי רישיון תאגיד ייעוץ פנסיוני, הרישיון שבו מחזיקים הבנקים מתיר להם לקבל עמלת הפצה מהגופים הפנסיוניים, אך עמלות אלה מוגבלות בגובהן חייבות להיות אחידות בכל הגופים עימם יש לבנק הסכם. זה די בעייתי, מכמה סיבות – הסיבה הראשונה, אם הבנקים לוקחים עמלות מגופים על מוצרי פנסיה שהם מוכרים (0.25% לשנה מסך הצבירה של המבוטח), אז לאורך שנות החיסכון, הוא לא יכול להתמקח יותר מדי על דמי הניהול מה שמקטין את גובה הצבירה.

בעיה שנייה – הבנקים לא עובדים עם כול חברות הביטוח ובתי ההשקעות, אלא רק אם מי שמשלם להם עמלה, אז הם לא לגמרי אובייקטיביים ומאפשרים את כול מגוון המוצרים בשוק.

מעבר לכך –  גם לבנקים יש תכניות חיסכון, ולא בטוח שיועץ פנסיוני שעובד בבנק ימליץ ללקוח פנסיוני לפדות תכנית חיסכון שיש לו בסניף ולהעביר אותה לקופת פנסיה או ביטוח מנהלים של גופים מוסדיים אחרים.

יש גם מי שאומרים שבבנקים מעסיקים גם יועצים בתחילת דרכם, ושהשירות בסגנון ה"סרט נע" לא מספיק מעמיק. היתרון בייעוץ הפנסיוני בבנקים שהוא ניתן חינם (בינתיים). בספטמבר 2016 קיבלו הבנקים מהמפקחת על הבנקים ד"ר חדוה בר, אישור עקרוני לגבות עמלה מהלקוח על ייעוץ פנסיוני, בעיקר למי שנמצא לפני פרישה. בינתיים הבנקים לא גובים עמלה כזאת, עד כמה שידוע.

כמה עולה ייעוץ פנסיוני?

כמו בכול המקצועות החופשיים – המחיר משתנה מיועץ ליועץ ותלוי בוותק של היועץ, במידת המורכבות של תיק הלקוח, מספר המעסיקים, מספר הפוליסות/קרנות, כמה פגישות מחייב הייעוץ ואם היועץ ימשיך ללוות את הלקוח גם בהמשך.

על פי אתר "כמה עולה", טווח המחירים לחוות דעת יועץ פנסיוני ליחיד או בדיקת תשלומי ביטוח פרטי ליחיד – 3,900-1,800 שקל.

טווח המחירים עבור חוות דעת של  יועץ פנסיוני לזוג או בדיקת תשלומי ביטוח פרטי לזוג – 2,800-6,900 שקל

 יועץ פנסיוני לפרישה לגמלאות –יגבה כ- 4,500-1,200 שקל

המחירים הם לייעוץ בסיסי ומשלמים עוד על בדיקות מעמיקות יותר ו"שירותים נלווים". בעיקרון המחירים נעים בין 2,500 שקל עד ל-10,000 שקל לייעוץ מלא, כשהממוצע עומד על 4,500 שקל.

חלק מהיועצים הפנסיוניים מציעים אפשרויות לליווי ארוך טווח תמורת תשלום חודשי של 100-200 שקל.

איך לבחור יועץ פנסיוני פרטי ?

• לבדוק שהיועץ מורשה ולבקש ממנו להציג רישיון של יועץ פנסיוני מורשה. אפשר גם לבדוק את רישיונו באתר משרד האוצר.
• תבדקו את הניסיון והידע של היועץ באמצעות שאלות על ההבדלים בין התוכניות השונות, על שינויים שחלו בנושא הפנסיה בשנים האחרונות, עד כמה הוא ממוחשב? האם הוא משתמש בתוכנות וכלים שבודקים כפל ביטוחים, מצבים בעתיד, חישוב הקצבה בעתיד. התוכנות האלו מדויקות למדי ועדיף שליועץ תהיה גישה אליהן.
• תבקשו המלצות מלקוחות קודמים, חברים שלכם ואפילו ניתן לבקש מהיועץ הפנסיוני שיפנה אתכם אל לקוחות קודמים.
• תבררו מי נותן לכם את השירות בהמשך – היועץ עצמו או הפקידה במשרד? עד כמה הוא זמין (אפשר להתקשר לסלולרי שלו?).

יש ברשת רשימות של יועצים פנסיוניים מומלצים, אבל צריך לבדוק טוב מי בעצם ממליץ, והאם זה אובייקטיבי ואותנטי. לא פעם מדובר ברשימות שהיועצים משלמים כדי להופיע בהן. אל תסמכו על הרשימות האלה בעיניים עצומות (אפשר להסתמך אליהן כבסיס לפנייה) אלא השתמשו בבדיקות שהוסברו לעיל – המלצות מלקוחות, בדיקת רישיון, ניסיון וידע ועוד.

מהו סוכן פנסיוני ומה ההבדל בינו לבין יועץ פנסיוני?

כביש אגרה – יש תמורה לאגרה? בדיקה של כל כבישי האגרה בישראל (כביש 6, מנהרות הכרמל והנתיב המהיר) – בכמה הם מקצרים את הדרך ואת הזמן? כמה זה עולה לכם? ולמה הקנסות כול כך גבוהים?

העומס התחבורתי בכבישי ישראל הביא כבר לפני 20 שנה להחלטה להקים כביש אגרה שיחצה את הארץ. בפועל לפני 15 שנה החל יישום הרעיון עם הקמת כביש אגרה ראשון – כביש 6 ובהמשך הצטרפו אליו מנהרות הכרמל והנתיב המהיר , כך שקיום קיימים שלושה כבישי אגרה בישראל. כביש 6 מכונה גם חוצה ישראל פשוט כי הוא חוצה את כל המדינה; מנהרות הכרמל חוצה את העיר חיפה ומקצר את הנסיעה ההררית בין שכונות העיר, והנתיב המהיר (נתב"ג תל אביב) מקטין את העומס ומקצר את הדרך לממהרים שלא יכולים/רוצים להיתקע בפקקים בעיקר בעות העומס  מדובר בכבישים שכדי לנסוע בהם, יש לשלם כמובן דמי שימוש.

הגבייה נעשית באמצעים אלקטרוניים חדשים שמזהים את כלי הרכב מהכניסה לכביש ועד יציאתו ממנו. לאחר השימוש נשלחת הודעת תשלום לבעלי הרכב. יש גם אפשרות של רכישת מנוי לשימוש בכבישי האגרה עם הזנת כרטיס אשראי, ואז נשלחת חשבונית לבעלי הרכב. ובעקבות השימוש לכביש  במדריך זה נסקור את הפעילות, היתרונות והחסרונות של כביש 6 ומנהרות הכרמל.

כביש 6

כביש 6 החל לפעול בהדרגה מ-2002, על 87 קילומטרים, כשמאז נוספו לו מסלולים ומחלפים. כיום משתרע כביש 6 על פני כ- 170 ק"מ, ממחלף עין תות בצפון ועד מחלף שוקת בדרום, וכולל 20 מחלפים מהם ניתן להתחבר לכבישי ישראל שונים, 2 מנהרות דו כיווניות באורך כולל של יותר מקילומטר, מעבר רצף אקולוגי וכ- 150 גשרים.

בשורה התחתונה, כביש 6, אותו הקימה ומפעילה חברת "דרך ארץ" בזיכיון מהמדינה (שיטת "בנה-הפעל-העבר" B.O.T).  הוא סיפור הצלחה; על פי נתונים מ-2016, לכביש יש כמעט 3.5 מיליון לקוחות, מתוכם כ־1.5 מיליון מנויים. ב-105 (אלה הנתונים האחרונים שיש) הרוויחה "דרך ארץ" 156 מיליון שקל מכביש 6, רובו הגדול הגיע  מקנסות, שבהן נטפל בהמשך.

כביש 6 מציע בעצם נתיב תנועה חלופי, מזרחית לשני צירי התנועה האורכיים הראשיים הקיימים כיום בארץ: כביש 4 (גהה) וכביש 2 (כביש החוף). בקטע הכביש בין מחלף קסם למחלף בן-שמן, משמש כביש 6 כעוקף גוש דן.

מפת המסלולים והמחלפים של כביש 6 במצבו הנוכחי על פי אתר החברה:

המהירות המותרת בכביש 6 היא 120 קמ"ש (בפועל 130 קמ"ש, שרק מעליה מבצעת המשטרה אכיפה). הנסיעה לאורך כול הכביש במהירות המותרת אורכת כשעה ו-30 דקות.

להלן המרחקים וזמני הנסיעה המשוערים במקטעי הכביש, בהתאם למהירות הנסיעה המותרת בקטע הכביש (מאתר החברה).

• מחלף עין תות – 17 ק"מ / 9 דקות
• מחלף עירון – 5 ק"מ / 5 דקות
• מחלף באקה – 11 ק"מ / 6 דקות
• מחלף ניצני עוז – 13 ק"מ / 7 דקות
• מחלף אייל – 8 ק"מ / 4 דקות
• מחלף חורשים – 3 ק"מ / 2 דקות
• מחלף קסם – 5 ק"מ / 3 דקות
• מחלף נחשונים – 15 ק"מ / 8 דקות
• מחלף בן שמן – 4 ק"מ / 2 דקות
• יציאת דניאל – 4 ק"מ / 2 דקות
• מחלף נשרים – 14 ק"מ / 8 דקות
• מחלף שורק – 23 ק"מ / 12.5 דקות
• מחלף קרית גת – 12 ק"מ / 6.5 דקות
• מחלף מאחז – 6 ק"מ / 4 דקות
• מחלף קמה 4 ק"מ / 2.5 דקות
• מחלף דבירה – 2.5 ק"מ / 2 דקות
• מחלף רהט – 3 ק"מ / 2 דקות
• מחלף להבים – 6.8 ק"מ / 4 דקות
• מחלף לקיה – 4 ק"מ / 2 דקות
• מחלף שוקת מערב – 3.4 ק"מ / 2 דקות
• מחלף שוקת דרום

כביש 6 – כמה עולה?

יש שתי צורות תשלום בכביש אגרה בכלל ובכביש 6 בפרט – תשלום חד-פעמי לנהג מזדמן ומנויים על שימוש בכביש אגרה. התשלום למנויים הוא נמוך יותר, והרישום לקבלת מנוי הוא חינם. אמצעי התשלום האפשריים במנוי הם: כרטיס אשראי והוראת קבע בנקאית. החיוב נגבה אוטומטית, אחת לחודש, מאמצעי התשלום אותו בוחר הלקוח לעדכן במעמד פתיחת המנוי, בעבור הנסיעות אותן ביצע הלקוח במהלך התקופה.

באפשרות לרכוש מנוי יש שני מסלולים: 1. מנוי וידאו: הרכב מזוהה באמצעות צילום ופענוח לוחית הרישוי של הרכב. מנויי וידאו נהנים מחיסכון של עד 20% מתעריפי הנסיעה ללקוח שאינו מנוי (מזדמן). 2. מנוי פסקל: הרכב מזוהה באמצעות מכשיר המכונה 'פסקל'. הפסקל הינו משדר מיוחד המותקן על שמשת הרכב המתקשר אוטומטית עם מערכת האגרה הממוחשבת, המוצבת על שערי האגרה לאורך הכביש. הפסקל נמסר למנוי תמורת פיקדון (עירבון) חד פעמי (101 שקל), המוחזר ללקוח עם השבת המכשיר כשהוא תקין, בכפוף לתנאים הקבועים בהסכם ההצטרפות. מנויי פסקל נהנים מחיסכון של עד 40% מתעריפי הנסיעה ללקוח שאינו מנוי (מזדמן).

להלן תעריפי הנסיעה על פי אתר החברה:

לרכב עד 4 טון –

האם משתלם לנסוע בכביש 6 ?

כשהכביש פנוי כול זמן הנסיעה, אז משתלם מאוד, בעיקר למי שנוסעים מרחקים ארוכים. השמאי יצחק לוי מצא, שהיתרון הגדול בכביש 6 שמור לכל מי שגר קרוב אליו או נוסע את כל אורכו מצפון לדרום או להיפך ורוצה להימנע מכל הפקקים והתנועה של המרכז.

כך למשל, משפחה מהדרום שרוצה לנסוע לטייל בצפון ועולה בבוקר במחלף שוקת (הדרומי ביותר)  ואחרי שעה וחצי של נהיגה שוטפת (יש כמה תחנות התרעננות בדרך של חברת הדלק "דור אלון" לתדלוק, בית קפה, מסעדה וקניות) היא יוצאת במחלף הצפוני ביותר עין תות. אותה נסיעה בשעות הבוקר דרך הכבישים הרגילים (כביש 4 או כביש החוף) תמשך 3 שעות לפחות בגלל פקקי התנועה של אזור המרכז. התשלום על נסיעה לנהג מזדמן בכביש 6 לכל אורכו עולה 33.29 שקל  שקלים ללקוח מזדמן, או 25.67 שקל למנוי פסקל. יצחק לוי חישב שעמידה בפקק צורכת דלק בקצב של שלושה – ארבעה ליטרים לשעה ותוואי הנסיעה שמתארך בכמה עשרות קילומטרים יוסיפו לצריכת הדלק שלכם עוד 7-8 ליטרים. בקיצור – משתלם.

מתי זה לא משתלם? או – מה הבעיות של כביש 6?

יש פקקים – אחת הבעיות ההולכת ומתגברת עם השנים היא היווצרות פקקים בכביש 6. על פי דו"ח מבקר המדינה יוסף שפירא, מלפני שנה: "עקב הביקוש הרב לשימוש בכביש 6, שעולה בהתמדה, יש בו עומסי תנועה בשעות מסוימות. על אף זאת המשתמש בכביש נדרש לשלם את מלוא האגרה. בהסכם הזיכיון לא נקבעה מהירות מינימלית לשירות ולא נקבע מנגנון המפצה את המשתמש, בהנחה או בהחזר סכום האגרה, עקב האטה ניכרת במהירות". כלומר, שילמתם אותו דבר אבל איבדתם את הייתרון של המהירות וקיצור הזמנים לעומת הכבישים האחרים. אגב, בתשובתה למבקר המדינה ציינה חברת חוצה ישראל הממשלתית, כי "אילו היה נקבע מראש, במכרז או בהסכם הזיכיון, מנגנון להחזר האגרה באופן שיגרום להפחתת הפדיון של הזכיין – היה עולה הצורך לפצותו על כך". בקיצור – לא קבעו מנגנון כזה, אז לא מפצים.

בעיה אקוטית של פקקים נוצרת כשחלילה יש תאונה בכביש 6; מאחר שהוא שכול מסלול הוא חד-כיווני, הרי שבעת תאונה קשה, שבה מגיעים (גם זה מסובך) כוחות משטרה, מד"א ואולי גם כיבוי אש, יכול להיווצר פקק ארוך מאוד ועיכוב שיכול להגיע לשעות (והיו לצערנו מקרים כאלה, אם כי בודדים).

חברי כנסת העלו את נושא הפקקים בכביש 6 וביקשו להעניק הנחה לנוסעים כשיש פקקים. ח"כ אחמד טיבי הוא מהדוחפים הראשיים ואף הציע הצעת חוק בנושא, שטען בדיון בכנסת:  "לפעמים אני נוסע 4 שעות במקום שעה. במקרה כזה אין תמורה לאגרה, ואנחנו רוצים תמורה מלאה לאגרה. נפגשנו עם פקידי ממשלה ועם כל האחראים הנוגעים בדבר, ובסוף אמרו לנו שזה הסכם בין משרד האוצר והתחבורה לבין הזכיין. אז נשאלת השאלה אם משרד האוצר יסכים להיענות לצרכן ולתת הנחה כשיש האטה בכביש".

נוסעים בחושך – עוד בעיה שקיימת בכביש 6 – מחסור בתאורה לכול אורך הכביש, שמקשה על הנהיגה בקטעים ארוכים בשעות החשיכה. גם לכך התייחס מבקר המדינה בדו"ח אשתקד כשקבע: "בעקבות המשך צבירת עודפי הגבייה מאכיפה על ידי הזכיין, הוחלט באוגוסט 2014 להגיע לפשרה עמו באופן שהזכיין יציב בכביש תאורה, וגם יפעילה ויתחזק אותה על חשבונו. לפי תחשיבי החברה הוערך שווי פרויקט התאורה בכ-109 מיליון שקל, ועודפי הגבייה מאכיפה הסתכמו בדצמבר 2015 ב-156 מיליון שקל. במועד סיום הביקורת, מרץ 2016, טרם נחתם הסכם בעניין זה בין המדינה".

קנסות

מבקר המדינה קבע כי הכסף שמצטבר בקופת הזכיינית הוא תוצאה של קנסות כבדים אותם גובה החברה מלקוחותיה. מתי משלמים קנס? כשלא משלמים בזמן. ולמה לא משלמים בזמן? יש שמתעלמים, שוכחים, ובעידן שבו הדואר מגיע באיחור, לפעמים גם לא מקבלים את ההודעה בזמן.

כאשר חשבונית נסיעות אינה משולמת במועד, שולחת חברת דרך ארץ חשבונית הכוללת "חיוב מיוחד" (קנס – במילים פשוטות) בגין אי תשלום במועד. חשבונית החיוב בגין אי תשלום במועד מחושבת באופן הבא: מספר הנסיעות בחשבונית קודמת שלא שולמה במועד, כפול אחד משלושת תעריפי החיוב המצוינים להלן (בהתאם למספר החשבוניות שלא שולמו במועד, ביחס לאותו רכב).

קיימים שלושה תעריפי חיוב מיוחדים ובחירת תעריף החיוב נובעת ממספר החשבוניות שלא שולמו במועד, ביחס לאותו רכב:

1. כאשר קיימת חשבונית אחת שלא שולמה במועד, תעריף החיוב הינו

    14.04 שקל (כולל מע"מ).

2. כאשר קיימות שתי חשבונית שלא שולמו במועד, תעריף החיוב הינו

    19.89 שקל (כולל מע"מ).

3. כאשר קיימות שלוש חשבונית ויותר שלא שולמו במועד, תעריף החיוב הינו

    37.44 שקל (כולל מע"מ).

יש לציין, שהקנסות של כביש 6 ירדו בעשרות אחוזים בעשור האחרון. בעבר הגיעו הקנסות שצברו ריבית פיגורים וכד' גם לאלפי שקלים, ולא פעם התבררו בבתי משפט בהם תבעו הנוסעים את החברה. לכן: א. שלמו בזמן. ב. קיבלתם קנס? שלמו מייד ואל תצברו עוד ריבית פיגורים.

יש אפשרות להקטין את גובה הקנס עד 50%. חברת דרך ארץ מציעה דרכים להפחתת הקנסות באמצעות בקשה:

קיימים שני גורמים אליהם ניתן להפנות בקשה להפחתה או ביטול של חיובים בגין אי תשלום במועד של אגרת נסיעות:

1. פורום חיובים: פורום החיובים, הינו פורום פנימי שהוקם בחברת דרך ארץ, לצורך טיפול בבקשות להפחתה או ביטול של חיובים בגין אי תשלום במועד, לפנים משורת הדין.

להלן הקריטריונים על פיהם פועל הפורום:

א. הצטרפות למנוי בכביש 6: לקוח מזדמן המעוניין לצרף את רכבו למנוי בכביש 6 (דבר שאינו כרוך בהתחייבות או בתשלום דמי מנוי חודשיים ואף מוזיל משמעותית את תעריפי הנסיעה בכביש), ובמועד הצטרפותו למנוי קיימים ביחס לרכב האמור חובות בגין אי תשלום במועד, בהיקף של עד 2,500 שקל, ייהנה מהפחתה של 50% מהחיובים בגין אי תשלום במועד עם הצטרפותו למנוי.

במידה והיקף החובות בגין אי תשלום במועד גבוה מ- 2,500 שקל, יתבקש הלקוח להעביר בקשה בכתב לפורום חיובים, בראשות מנהל ההפעלה, אשר יחיל את ההסדר האמור לעיל, אלא אם ימצא לפי שיקול דעתו, שאין מקום לכך בנסיבות המקרה ובהסתמך על נתוני העבר ונסיבות הפניה של אותו לקוח. במידה והרכב אינו ברשות הלקוח בעקבות העברת בעלות, גניבה וכו', יוכל הלקוח לצרף למנוי רכב אחר בבעלותו וליהנות מהפחתת החיובים, כמצוין לעיל.

ב. דואר חוזר: במקרים בהם הוחזרו דברי הדואר שנשלחו על ידי חברת דרך ארץ (החזרה רצופה של לפחות שני דברי דואר רשומים, למעט במקרים בהם דבר הדואר הרשום לא נדרש על ידי הנמען), ישקול בחיוב פורום החיובים הפחתה או ביטול של החיובים בגין אי תשלום במועד, על פי נסיבותיו של כל מקרה.

ג. נסיבות אישיות חריגות: פורום החיובים ישקול לגופו של עניין, הפחתה או ביטול של חיובים בגין אי תשלום במועד, במקרה של נסיבות אישיות חריגות (כגון אסון משפחתי, היעדרות מהארץ, שירות מילואים וכד').

ד. עדכון סכומי החיוב בגין אי תשלום במועד: לגבי חיובים בגין אי תשלום במועד שמקורם טרם הפחתת התעריפים שבוצעה ביום 1.4.04, ישקול פורום החיובים  בחיוב החלת התעריפים המעודכנים, וזאת על פי נסיבותיו של כל מקרה ולגופו של עניין. מובהר, כי האמור בסעיף זה יחול רק לגבי חיובים בגין אי תשלום במועד, בהתאם לתעריף הישן, אשר טרם נפרעו.

ה. תקרה מקסימאלית לחיוב  בגין אי תשלום במועד : סכום החיובים המקסימאלי לרכב, בגין אי תשלום במועד, יעמוד על סך של 7000 שקל (לפני מע"מ). בכל מקרה בו חויב הלקוח מעבר לסכום זה, יופחתו החיובים לסך של  7000 שקל (לפני מע"מ), וסכום זה יהווה בסיס להחלטת פורום החיובים, בהתאם לקריטריונים שצוינו  לעיל.

מנהרות הכרמל

כביש אגרה שני הוא כאמור – מנהרות הכרמל. מנהרות הכרמל  נפתחו לנסיעה בסוף 2010. הפרוייקט תוכנן, מומן והוקם על ידי קבוצת כרמלטון בע"מ,  ובפיקוח ממשלתי, בשיטת "בנה-הפעל-העבר" (B.O.T). המנהרות מחברות בין מחלף חיפה דרום בכביש 2 ל'צ'ק פוסט' (מחלף הקריות) הממוקם בכניסה המזרחית לעיר. במרכז הפרויקט נמצא מחלף נווה שאנן המוביל לגרנד קניון, למרכז חיפה ולכרמל. אורך התוואי הכולל של מערכת מנהרות הכרמל הוא כשישה ק"מ, בהם מתאפשרת נסיעה במסלולים חד סיטריים, בשני נתיבי נסיעה, כאשר לכל כיוון נסיעה מערכת מנהרות נפרדת. הפעלת המנהרות נעשית עבור "כרמלטון" בידי חברת נתיבי הכרמל מערכות ותפעול, שהיא חברה-אחות של "דרך ארץ", מפעילת כביש 6. היא גם המפקחת על פעילותו של הזכיין במנהרות הכרמל, גביית האגרות, התפעול והתחזוקה.

פתחה של המנהרה המערבית ממוקם בסמוך למרכז הקונגרסים בחיפה והוא מאפשר גישה מכביש 2 וממישור חוף הכרמל (כביש 4). המנהרה מסתיימת בנווה שאנן, במחלף רופין. מחלף זה הוא גם הפתח המערבי של המנהרה המזרחית, שממשיכה עד לצ'ק פוסט, ביציאה לכביש 4 וכביש 75. החל משלהי 2014, ישנו גם חיבור ישיר מהמנהרות אל כביש 22.

מהירות הנסיעה המרבית המותרת במנהרות הכרמל היא 80 קילומטר לשעה.

סך אורך הכבישים בפרויקט מנקודת הכניסה אל נקודת היציאה הוא 6.5 קילומטרים, מהם כ-4.7 קילומטרים במנהרות. המנהרה המערבית, שאורכה 3,200 מטרים, היא הארוכה ביותר בישראל כיום לנסיעת כלי רכב. אורכה של המנהרה המזרחית הוא 1,643 מטרים. כל אחת משתי המנהרות היא בגובה של 6.5 מטרים וברוחב 10 מטרים, מספיק כדי לאפשר לשתי משאיות "פול-טריילר" לנסוע זו לצד זו. המנהרות אינן מיועדות לכניסת הולכי רגל. המחלף שהוקם בנווה שאנן הוא המחלף הגדול בישראל, עם שבעה גשרים בארבעה מפלסים.

כשהוקמו המנהרות הובטח כי המנהרות נועדו לחסוך לנהגים בדרכים לצפון או לדרום את המעבר העמוס ברכס הכרמל או בעיר התחתית של חיפה, לדלג על 27 רמזורים, ולחצות את העיר בשמונה דקות בלבד (בהנחה של 80 קמ"ש מהירות נסיעה), לעומת ממוצע של 45 דקות בחלופות כיום.

כרמלטון מוחזקת בידי שיכון ובינוי (50%) ואלייד החזקות (50%). היא  מחזיקה בזיכיון לניהול, הקמה והפעלת פרויקט המנהרות, לרבות גביית אגרה מהמשתמשים בהן במשך תקופת הזיכיון, שעתידה להסתיים בשנת 2040. בתום תקופת הזיכיון יועבר הפרויקט לידי המדינה ללא תמורה.

אם כביש אגרה "כביש 6" נחשב לסיפור הצלחה, הרי שמנהרות הכרמל הן סיפור פחות מוצלח. לפי דו"חות שיכון ובינוי (שמבקשת למכור את חלקה בכרמלטון) לשנת 2016, הרי שכרמלטון היא חברה מפסידה בעלת גירעון של 127 מיליון שקל בהון העצמי, הממומנת באמצעות הלוואות בעלים של כ-173 מיליון שקל. על פי דוחות שיכון ובינוי  כרמלטון, שהחלה לרשום הכנסות בשנת 2011, רשמה ב-2016 הפסד של כ-13.4 מיליון שקל, לאחר הפסד של 17.6 מיליון שקל ב-2015 והפסדים גדולים יותר בשנים קודמות.

השימוש והנסיעה במנהרה

ניתן לנסוע במנהרות הכרמל הן כמשתמשים רשומים ("מנויים") ללא תשלום בהרשמה,  והן כמשתמשים לא רשומים (לקוח מזדמן).

אין הבדל בגובה התשלום בין מזדמן למנוי, אלא בנוחות ורציפות הנסיעה לטובת המנויים. שימוש במנהרה כנהג מזדמן (נתיב תשלום) כרוך בשתי עצירות בשימוש בשני מקטעים, עצירה אחת לכל מקטע, עם תשלום לנציג שירות, במזומן או אשראי. בעמדת התשלום על הנהג לציין כמה מקטעים בכוונתו לעבור, נהג שיבחר לעבור בשני מקטעים יקבל כרטיס מעבר שעליו להחזיר ביציאה בנתיב "תשלום". נהג מזדמן מורשה לנוע אך ורק בנתיב "תשלום".

לרשות המנויים עומדים נתיבי מעבר יעודיים פתוחים, ללא מחסומים, המאפשרים מעבר מהיר ללא צורך בעצירה. בעת המעבר מזהה המערכת את הרכב, באמצעות לוחית הרישוי או באמצעות פסקל (כמו בכביש 6).

מחירי הנסיעה במנהרות הכרמל

מוענקת הנחה בשיעור 40% על תעריף האגרה, למשאיות מנויות במשקל עד 12 טון.

אגב, עבודת מחקר שבוצעה על ידי פירמת הייעוץ הכלכלי EcoFinance מצאה, כי שימוש במנהרות הכרמל מביא לתועלות כלכליות וסביבתיות בהשוואה לשימוש בנתיבים חלופיים במטרופולין חיפה בהיקף של כ- 240 מלש"ח לשנה, הן למשתמשים במנהרות הכרמל והן לתושבי חיפה ולמשק.

במסגרת העבודה סווגו התועלות הנוצרות כתוצאה משימוש במנהרות הכרמל לשני סוגים:

1 .תועלות כלכליות למשתמש הכוללות חיסכון כספי ישיר הודות לחיסכון בזמן – נסיעה במנהרות הכרמל מפחיתה את משך זמן הנסיעה של נהג הרכב, וביחס לאוטובוס גם את זמן הנוסעים.

חיסכון בצריכת דלק בשל מרחק הנסיעה הקצר במנהרות הכרמל לעומת נתיבים חלופיים;חיסכון בעלויות אחזקת רכב – נסיעה במנהרות הכרמל מקצרת מרחקי דרך ומקטינה שיפועים ולכן מפחיתה בלאי רכב, כגון: בלאי צמיגים, דחיית טיפולים שוטפים, תיקונים וכיוב'.

2 .תועלות עקיפות לתושבי חיפה ולמשק כוללות את ההשפעות הנובעות מהפחתת זיהום אוויר, צמצום פליטת מזהמים וגזי חממה – כתוצאה מהחיסכון בדלק; הפחתת מפגעי רעש בשל עצם קיום מנהרות הכרמל והרחקת התנועה ממרכז העיר. התועלת נמדדה ביחס לכלל מקטעי מנהרות הכרמל בשני הכיוונים –  המקטע הכפול בין קניון חיפה ללב המפרץ, המקטע בין קניון חיפה לגרנד קניון, והמקטע בין הגרנד קניון ללב המפרץ, כאשר ביחס לכל אחד מהמקטעים הללו נבחנו 2 נתיבי תחבורה חלופיים אחרים המהווים תחליף לנסיעה במנהרות הכרמל.

סה"כ נבחנו 18 תרחישים שונים.

ממצאי העבודה מצאו, כי בכל המקרים הנסיעה במנהרות הכרמל מייצרת תועלת כלכלית חיובית, הן ישירה והן עקיפה ביחס לנסיעה בנתיבים החלופיים האחרים.

אם תעריף הנסיעה לאורך כול מנהרות הכרמל הוא 17.32 שקל לרכב פרטי, הרי שלפי מחקר זה, בהפחתת התועלות העלות בפועל לשימוש במנהרות הוא 4.14 שקלים בלבד.

מחקר אחר של מוסד שמואל נאמן, מצא כי מי שנהנה בעיקר מתועלת המנהרות הם תושבי חיפה. כך למשל, המרחק בין קניון חיפה ללב המפרץ (דרך שני מקטעים במנהרה) הוא 7.63 ק"מ, כאשר זמן הנסיעה הממוצע הוא 11 דקות. נסיעה חלופית בדרך פרויד נאמדת ב-11.91 ק"מ ותיקח כ-20 דקות; ואילו נסיעה חלופית שנייה בדרך העצמאות לוקחת 14.82 ק"מ וזמן ממוצע של 21 דקות.

אבל אם הכול כל כך טוב ויפה, למה החברה מפסידה? כי לא מספיק כלי רכב עוברים במנהרות. למה זה קורה? כי רבים סבורים שלא משתלם להם לשלם 17.32 שקל על כול פעם שהם נוסעים במנהרות. החברה העלתה את תעריפי השימוש במנהרות ב-53% מאז הוקמו, בעוד שמחירי הדלק הוזלו בשנים האחרונות. בסוף 2016 קם פורום מחאה ופתח דף בפייסבוק נגד נסיעה במנהרות הכרמל על רקע התייקרות התעריפים. הפורום כולל למעלה מ-30 אלף איש, רובם חיפאים, שמדירים את רכביהם מהמנהרות. חברת כרמלטון לא מפרסמת נתונים על מספר כלי הרכב העוברים במנהרות, אך ההערכה היא שהמספרים קטנים בשליש ממה שהיה מביא אותה לרווחיות. כשהמנהרות הוקמו הצפי היה לשימוש של 60 אלף כלי רכב ליום. כאמור, אין נתונים לגבי השימוש בפועל.

זהירות – קנסות

כרמלטון משיתה קנסות על מי שנכנסים דרך מסלול מנויים ואין להם מנוי. בפעם ראשונה הקנס הוא בגובה 20 שקל בהנחה שמדובר בטעות. אבל החל מהפעם השנייה צפוי "העבריין" לקנס של 82 שקל על כול כניסה, לא כולל מע"מ אבל כן צובר ריבית. קנס נוסף הוא על אי תשלום בזמן – 36 שקל פלוס מע"מ.

אותו קנס מושת גם על מנוי והתשלום עבור השימוש במנהרות לא כובד בידי חברת האשראי. אלא שעל פי תביעה שהוגשה לפני שנה לבית המשפט, החברה גם גובה תשלום נוסף בסך 16.8 שקל במקרה שהיא לא מצליחה לחייב את כרטיס האשראי של הנהג.

גם כרמלטון מאפשרת הנחה של 50% על הקנס אם תצטרפו לשירות המנויים.

הנה באה הרכבת – כל מה שצריך לדעת על רכבת ישראל

מעודכן ל-01/2019

ביטוח תאונות אישיות  – מה זה? והאם צריך לעשות? אז כמו בכל ביטוח זה עניין של עלות תועלת – ננסה להסביר כאן כמה הביטוח הזה חשוב ומה התועלת ממנו, אבל כמובן שיש גם עלות.

ביטוח תאונות אישיות הוא ביטוח שמעניק  פיצוי, במקרה של פגיעה מתאונה שעלולה לגרום למוות, נכות רפואית צמיתה, אבדן כושר עבודה, כוויות, אשפוז, סיעוד, שברים ועוד. הפיצוי ניתן בתנאי שתאונה היא האירוע שגרם למוות, נכות וכו'.

מה זאת תאונה?

תאונה מוגדרת שונה בין הפוליסות השונות של ביטוח תאונות אישיות, אבל יש קו מוביל ויש הגדרה כמעט זהה ברוב חברות הביטוח – "תאונה היא חבלה גופנית שנגרמה עקב הפעלת כוח פיזי בלבד, כתוצאה מאירוע פתאומי, חד פעמי ובלתי צפוי מראש, הנגרם במישרין על ידי גורם חיצוני וגלוי לעין ואשר מהווה את הסיבה היחידה, הישירה והמידית לאחד מהכיסויים שקיימים, ללא תלות בכל סיבה אחרת".

ובמילים פשוטות – מדובר בפגיעה פיזית, שמתרחשת כתוצאה מאירוע פתאומי ולא צפוי. זאת הגדרה מאוד אפורה שגורמת למחלוקות רבות בין התובעים לבין חברות הביטוח בשאלה – האם היתה כאן בכלל תאונה? ומה עם פגיעה נפשית כתוצאה מתאונה ומה עם אלימות מילולית?. אז בהמשך לפסיקה רחבה בנושא, חברות הביטוח שמטרתן כמובן להפחית את הכיסוי הביטוחי הכניסו להגדרה של תאונה את המשפטים הבאים שבעצם מוציאים מהתכולה חלק מהתאונות – "למען הסר ספק, אלימות מילולית ו/או לחץ נפשי ו/או הצטברות של פגיעות זעירות חוזרות לאורך תקופה הגורמים לנכות לא יחשבו 'כתאונה'".

ביטוח אובדן כושר עבודה

ביטוח חיים

ביטוח מחלות קשות

איך מחושב הפיצוי?

אחרי שקובעים אן מדובר בתאונה או לא וכאמור זה לא עניין טריוויאלי, השאלה מה הנזק ומה הכיסויים שיש בפוליסה. לרוב כוללת פוליסת תאונות אישיות מכלול של תתי כיסויים ביטוחיים, ובמילים פשוטות לכל מקרה מגביל שקרה בעקבות התאונה יש את הפיצוי שלו. הנה חלק מהמקרים והפיצוי שכנגד

סיעוד – אם התאונה הפכה את המבוטח לסיעודי, אזי הוא אמור לקבל  סכום חד פעמי (לרוב זה חד פעמי או סכום למשך תקופה מוגבלת בזמן). הסכום הוא בהתאם לכתוב בפוליסה וכל עוד המבוטח סיעודי. השאלה שעולה כאן היא מהו סיעודי? והתשובה היא על פי מה שכתוב בפוליסה – כן, הפוליסה היא מעין המילון לכל מה שיתרחש לאחר שחותמים עלייה, לכן אל תזלזלו בה. גם אם סוכן הביטוח אומר משהו בסגנון – "שטויות זו פוליסה סטנדרטית", אתם צריכים לקרוא אותה.

נכות – הכוונה לנכות צמיתה. במקרה כזה הפיצוי ניתן כפיצוי חד פעמי ובהתאם לאחוזי הנכות. בפועל מוגדר בפוליסה סכום עבור כל אחוז נכות, כך שמכפילים את הסכום הזה באחוזי הנכות שנקבעו. יש פוליסות שמתייחסות לאיברים ואחוז הנכות בהם, כלומר, פוליסה יותר "מדויקת".

כוויות – לפי אותו עיקרון של פיצוי במקרים הקודמים, גם כאן – הפיצוי ניתן לפי חומרת הכוויה. גם החומרה מוגדרת כאחוזים והיא מוכפלת בסכום שהוגדר בפוליסה עבור כל אחוז של כוויה. גם כאן, יש פוליסות שמתייחסות לאברים ספציפיים, ונקבע סכום עבור כל אחוז באברים שונים.

 אשפוז – למבוטח מגיע סכום עבור כלל יום בו אושפז, לפי הסכום היומי שנקבע בפוליסה, ובניכוי תקופת המתנה שנקבעה בפוליסה. אם לדוגמה נקבע כי יש תקופת המתנה של 2 ימים אשפוז עד שמתחילים לקבל את הכסף, כך יהיה בפועל.

שבר – בדומה ליתר המקרים, פיצוי חד פעמי, לפי האיבר בו יש שבר כפוף לנכתב בפוליסה.

אבדן כושר עבודה – חשוב להדגיש זה לא ביטוח אובדן כושר עבודה. ביטוח אובדן כושר עבודה הוא עניין אחר וחשוב מאוד בפני עצמו (כנראה חשוב יותר מביטוח תאונות אישיות) שלפיו המבוטח מקבל כסף באם הוא אינו כשיר לעבוד. יש תנאים לכך, אתם יכולים להרחיב במדריך ביטוח אובדן כושר עבודה.

ההתייחסות בתאונות עבודה לעניין כושר עבודה היא מוגבלת – מוגבלת בזמן ובסכום, כפי שנקבע על ידי הפוליסה. חשוב להבהיר שתחת תאונות אישיות יש כמה אפשרויות של ביטוח אובדן כושר עבודה – אובדן כושר עבודה לעיסוק ספציפי; אבדן כושר עבודה לעיסוק ספציפי מורחב (עבודות עם זיקה לתחום העיסוק העיקרי/ הבסיסי); אבדן כושר עבודה כללי.

כמו כל ביטוח התשובה לשאלה האם לעשות ביטוח היא עניין של עלות תועלת. אז ככלל, ביטוח תאונות אישיות הוא ביטוח במחיר נמוך יחסית, וגם הליך החיתום הוא יחסית מהיר. אבל יש מעין סוג של כפילות מסוימת עם ביטוח אובדן כושר עבודה וביטוח סיעודי. זאת ממש לא חפיפה מלאה, זה חלקי, אבל יש קרבה. אם חלילה תפגעו בתאונה יש בהחלט מצב שאובדן כושר עבודה יהיה חלקי או אפילו לא יהיה, בעוד שאם יש לכם ביטוח תאונות אישיות אתם מכוסים.

יש גם אלמנט מס מסוים- ההוצאה בגין מרכיב אובדן כושר עבודה מוכרת לצורך מס כהוצאה/ ניכוי, ומעבר לזה חשוב להבהיר שאין מצב של כפל ביטוחים בתאונות אישיות – אם חלילה נפגעתם ויש לכם שני ביטוחים תקבלו פיצוי משני הביטוחים.

החיסרון הוא שבאובדן כושר עבודה הפיצוי מוגבל, ושלא מדובר בביטוח הכרחי – בעולם הביטוח נהוג לכוון לביטוח חיים, ביטוח בריאות וביטוח אובדן כושר עבודה כביטוחים הכרחיים, ביטוח תאונות אישיות וביטוח מחלקות קשות אינם הכרחיים, אם כי חשובים מאוד.

ביטוח אובדן כושר עבודה

ביטוח חיים

ביטוח מחלות קשות

מעודכן ל-08/2022

ביטוח מחלות קשות, כשמו כן הוא, מאפשר קבלת פיצוי במקרה של מחלה קשה. המשמעות הוא שאם תבטחו את עמכם בפוליסת הביטוח הזאת, תקבלו פיצוי אם תחלו (חס וחלילה) במחלה שמוגדרת מחלה קשה. סכום הפיצוי תלוי כמובן בסוג הביטוח ובתשלומים החודשיים. בשורות להלן נעסוק ביתרונות ובחסרונות של ביטוח מחלות קשות. זה יכול להיות כלכלי – סכום של 50 שקלים עד 150 שקלים בחודש תלוי כמובן בגיל ובמצב בריאותכם. ואתם מבוטחים. אם חס וחלילה תחלו, תוכלו לקבל תמיכה כספית וזה חשוב במיוחד בתקופות כאלו.

מה זה בעצם ביטוח מחלות קשות

ביטוח בריאות פרטי מכסה טיפולים ושירותים רפואיים. אתם משתמשים בשירות רפואי כל שהוא, ומקבלים החזר כספי מחברת הביטוח. מדובר על שיפוי בדיעבד עבור טיפול כל שהוא – אם הוא כלול במסגרת הטיפולים המבוטחים. אך שלא כמו בביטוח הבריאות, בביטוח מחלות קשות לא מדובר על שיפוי, אלא על ביטוח שמעניק למבוטח סכום כסף מוגדר מראש, במקרה שמתגלה אצלו מחלה או אירוע רפואי קשים, מתוך רשימת מחלות ואירועים אדר הוגדרה מראש והיא כוללת את המחלה או האירוע הבריאותי שאכן התרחשו אצל המבוטח. לדוגמה – אם מבוטח רכש ביטוח מחלות קשות שבמסגרתו נכלל סרטן המעי הגס, הוא יפוצה ללא שאלות וללא עיכובים, אם אכן לקה במחלה האמורה. הפיצוי יינתן, כמובן, אם המבוטח עמד בכל הדרישות ובזמן הביטוח לא חלה במחלה ולא היו לו סימפטומים שלה. לכך, בסוג הזה של ביטוח יש תקופת אכשרה שחשוב לקחת אותה בחשבון

מהו הפיצוי במקרה של מחלה קשה

מדובר לרוב על תשלום חד פעמי גדול שאמור לסייע בהתמודדות עם המחלה הקשה. אלו לא נושאים נעימים לקריאה, ולשיחה, אבל חשוב להכיר אותם. נתחיל בשאלה בסיסית – האם צריך לעשות ביטוח מחלות קשות? אז ברור שאין תשובה ברורה. זה בעיקר עניין כלכלי. אבל השאלה שנכון יותר לשאול היא – אם חס וחלילה תבוא עליך מחלה קשה, האם משפחתך תסתדר כלכלית?

אופן ההסתכלות הזה הוא נכון גם לגבי ביטוח חיים שמבטח במקרה של מוות – המשפחה מקבלת סכום חד פעמי יחסית גדול; זה נכון במקרה של ביטוח אובדן כושר עבודה, שהוא כבר מזמן הכרחי, וגם לגבי ביטוח בריאות, שהפך גם הוא להכרחי. אז ביטוח מחלות קשות הוא לא הכרחי, אבל הוא בהחלט מתקרב להגדרה הזו. במקרה של מחלה קשה, המבוטח מקבל דרך ביטוח הבריאות את הוצאות הטיפול הרפואי, ודרך ביטוח אובדן כושר העבודה מתקבלים החזרים על הכספים שלא התקבלו בגלל אובדן יכולת יכולת התעסוקה של המבוטח. עם זאת, הבעיה היא במקרים שבתחום האפור –  המבוטח לא איבד לחלוטין את כושר העבודה מצד אחד, אבל מצד שני הוא עובד פחות והכנסתו נפגעת. המבוטח מקבל את ההוצאות הרפואיות מביטוח הבריאות, אבל יש לו הוצאות נלוות הרבה יותר גדולות – מה עושים אז?

במקרים רבים "אוכלים" את החסכונות או נעזרים במשפחה. במקרים יותר קשים מוכרים את הדירה, ואם יש ביטוח אז מקבלים את הסכום החד פעמי שעוזר.

ביטוח חיים – מדריך

ביטוח אובדן כושר עבודה – מדריך

מה הן מחלות קשות?

מחלות קשות מוגדרות כמחלות הבאות (ומדי פעם יש עדכונים) – התקף לב, טרשת נפוצה ושבץ מוחי. כמו כן ניתוחי מסתמי לב, ניתוחי מעקפי לב וניתוח אבי העורקים וקרדיומיופטיה יוגדרו גם הם כמחלות קשות. יחד עם זאת, מדובר בהגדרה הבסיסית, כשבפועל ביטוחי המחלות הקשות כוללים כיסוי למחלות נוספות, לרבות סרטן (הרשימה מפורטת בביטוח עצמו וכמובן אצל חברות הביטוח). הכיסוי הביטוחי, אגב, הוא למספר אירועים (2-3). כלומר אם למבוטח יש  שני אירועים ביטוחים, הוא יקבל את המענק פעמיים.

ביטוח מחלות קשות וביטוח בריאות

ביטוח מחלות קשות הוא מעין המשך טבעי לביטוח בריאות וביטוח אובדן כושר עבודה. סוכני הביטוח יגידו לכם שהוא מומלץ מאוד, ואולי הם צודקים. אבל כמו תמיד, יש כאן עניין של עלות מול תועלת. בראש וראשונה, חשוב לדעת את ההיסטוריה המשפחתית. אם ההיסטוריה המשפחתית שלך היא לא מי יודע מה, ויש בני משפחה שסבלו מבעיות רפואיות קריטיות, אז זה מגדיל את המוטיבציה לעשות ביטוח. מצד שני אם הממון מצוי בכיסך, מה זה משנה אם יהיה או לא יהיה לך ביטוח שבשעת צרה יזרים לך סכום חד פעמי? על פי ההיגיון הזה, דווקא מי שלא מסודר כלכלית, ביטוח שכזה יכול להיות מועיל עבורו בשעת צרה.

חוץ מזה – יש ביטוחים שעשויים להיות תחליף חלקי לביטוח מחלות קשות. הכוונה לביטוח תאונות אישיות. הביטוחים האלו, בחלקם, כוללים כיסוי למקרה של מחלה. אלא שהסכום / הפיצוי בתאונות אישיות נמוך יחסית לביטוח מחלות קשות.

ביטוח מחלות קשות – איך זה עובד?

התשלום החודשי קשור כמובן קשר ישיר לגובה הפיצוי שיתקבל במקרה של מחלה קשה. מדובר בעצם על מקדם / שיעור מסיים מסך הפיצוי, שהמבוטח יצטרך להפריש בכל חודש, כדי לקבל בשעת צרה את הסכום הזה. התשלום החודשי גם תלוי בגיל המבוטח, ומתעדכן בהתאם.

כאשר אתם ממלאים את הטפסים על הביטוח אז כמו תמיד – תענו על הצהרת הבריאות בצורה אמינה, ישרה ומלאה. אחרת זה פשוט יחזור אליכם כבומרנג – אם יש בעיה שבדיעבד יסתבר שהיא הייתה טריגר למחלה, ולא דיווחתם עלייה, אז חברת הביטוח תטען שאם הייתם מדווחים אמת לא הייתם מקבלים את הביטוח – וכך, גם שילמתם כספים לאורך תקופה וגם לא תקבלו את הפיצוי.

כמו כן חשוב להבין את הפוליסה ולוודא שאין החרגות של מחלות, וכן צריך לבדוק מהו גיל סיום הפוליסה. ככל שהגיל מבוגר יותר כך כמובן עדיף לכם.

ביטוח חיים – מדריך

ביטוח אובדן כושר עבודה – מדריך

מעודכן ל-08/2021

אנחנו יודעים שאתם רוצים לחסוך, גם בעמלות – אז ככה תחסכו בעמלות ניירות ערך!

חלק גדול מהרווחים של הבנקים מגיע מעמלות (סביב מחצית מהרווחים) וחלק גדול מהעמלות הוא מעמלות ניירות ערך (סביב מחצית) . הרווח הזה של הבנקים הוא ההפסד שלכם – הציבור שפועל ומחזיק בניירות ערך. על רקע זה, הפיקוח על הבנקים דרש כבר לפני שנתיים, מהבנקים להציג אחת לחצי שנה את עמלות ניירות הערך שהם גובים מהלקוחות, כך סברו בפיקוח על הבנקים, הציבור יוכל להשוות ולהוריד עלויות – בינתיים זה לא ממש קורה. אם תחזרו לעדכונים הקודמים שלנו (מדי חצי שנה) תראו שהירידה בעמלות היא מינורית, אם בכלל.

למידע על עמלות ניירות ערך אצל הברוקרים הפרטיים/ בתי השקעות

מתי משלמים בעצם עמלת ניירות ערך? ובכן, אתם, המשקיעים ומחזיקים בניירות ערך, משלמים על כל הוראה (קנייה ומכירה של מניות, אגרות חוב, קרנות נאמנות, תעודות סל) הרבה כסף בין 0.15% ל-0.4%  ואתם משלמים עמלה מאוד מוזרה שנקראת דמי ניהול – בממוצע 0.3%-0.4%. העמלה הזו כונתה בעבר דמי שמירה וביטאה את שמירת ניירות הערך על ידי הבנק – מה הניירות יכולים לברוח? יכולים להיגנב? אז בגלל הביקורת הזו , פשוט החליפו את השם לדמי ניהול – כל ההוצאות שקשורות בניהול תיק ההשקעות שלכם (ללא קשר לעמלות רכישה ומכירה של ניירות ערך). האמת היא שעד  עכשיו לא באמת ברור על מה משלמים את העמלה הזו, שאצל אנשים רבים היא משמעותית מאוד ועולה על עמלות הקנייה והמכירה.

 דמי הניהול האלו הם לפי שיעור מתיק ההשקעות הכולל שלכם – כלומר, גם אם לא ביצעתם שום הוראה כל השנה, אבל  יש לכם תיק השקעות, אפילו השקעה אחת, אתם משלמים דמי ניהול. זה לא צריך להיות כך – במיוחד שיש בתי השקעות (ברוקרים פרטיים) שאצלם אין את עמלת דמי הניהול (פשוט אפס), ואצלם אתם משלמים בממוצע 60%-70% פחות עמלות ניירות ערך מאשר בבנקים.

לדבר על הבנקים כמכלול זה לא הכי נכון – בנק ירושלים שקלט את פעילות המסחר בניירות ערך (ברוקראז') של כלל פיננסיים לפני כמה שנים (ולאחרונה יש דיווחים שהא רוצה למכור אותה) מספק תחרות טובה לבתי ההשקעות, וגם בבנק אגוד יש הצעות אטרקטיביות לפעילים בשוק ההון; ובנק יהב פוטר אתכם מדמי ניהול/ דמי שמירה. למעשה, בכל הבנקים יש אשרות לקצץ בעמלות ניירות ערך, במיוחד כשאתם מצוידים בטבלה המצורפת בהמשך בה מפורטות העמלות קנייה ומכירה ועמלת דמי הניהול הממוצעת בכל אחד מארבעת הבנקים הגדולים למחצית הראשונה של 2017. הנתונים האלו התפרסמו בשבועות האחרונים והם מתייחסים לפעילות בשוק ההון המקומי. עם פרסום כל הנתונים של כל הבנקים נרחיב את הרשימה (לרבות נתונים על העמלות בניירות ערך זרים).

עמלה ממוצעת משמע שיש כמובן כאלו שהם בעמלות נמוכות יותר וכאלו שמשלמים עמלות גבוהות יותר. אז בשלב ראשון תראו איפה אתם ביחס לאחרים.

בטבלה המצורפת מפורטות העמלות (באחוזים) על הפעילות בשוק המקומי לפי גודל תיק ההשקעות. זה לא בהכרח הייחוס הנכון. יכול להיות לקוח קטן עם הרבה פעילות ועמלות נמוכות ומנגד לקוח גדול שלא עושה פעולות ולכן העמלות שלו גבוהות, ועדיין – הממוצע הזה טוב יותר מכלום (ועד לפני שנתיים לא היה מידע על העמלות האלו), ומעבר לכך – הממוצע, באם מדובר בהיקף גדול של לקוחות, בכל זאת מבטא את העמלות של האחרים ביחס אליכם.

מהנתונים על הבנקים הגדולים עולה כי ברוב המצבים (גודלי התיקים השונים) בנק הפועלים הוא היקר (מבין הארבעה), בעוד שבנק דיסקונט הוא הזול.

הדיווח של הבנקים הוא כמובן לא דיווח וולנטרי. הפיקוח על הבנקים חייב אותם לפני כשנתיים, לדווח על העמלות מדי חצי שנה. עם זאת, הנתונים האלו שמפורסמים באתרי הבנקים, קשים להבנה, ולא תמיד מפורסמים כמו שצריך.

כך או אחרת, אחרי שאתם מבינים את מצבכם ביחס לבנק שלכם, אתם צריכים, במידה והעמלות שלכם גבוהות, להתמקח על העמלות – אתם יכולים גם לקבל הצעה מבנקים אחרים, ולפי הטבלאות המצורפות (של הבנקים הגדולים) תראו איזה בנקים אטרקטיביים יותר. עם זאת, הבנקים הקטנים כאמור (שלא מופיעים ברשימה) עשויים להיות אטרקטיביים יותר (הנה ניתוח מלפני שנה וסביר שהוא לא רחוק מהאמת כיום).

סביר להניח שאם אתם חשובים לבנק העמלות ירדו ואפילו בשיעור משמעותי. אבל גם לבנקים יש גבול אדום שממנו הם מתקשים לרדת, ואז עולה השאלה – למה בכלל לפעול בניירות ערך דרך הבנקים? רוב האנשים עדיין מרגישים בטוח יותר בבנק מאשר בבית השקעות, אבל החשבון השקעות בבית ההשקעות מבוטח ובטוח כנראה כמו החשבון בבנק. ובכלל – יש בתי השקעות שגדולים יותר מבנקים. הגופים האלו (הגדולים מביניהם) כבר גורילות בפני עצמם, ומעבר לכך – אתם מקבלים מערכות תומכות ושירות צמוד. כל זה בעלויות נמוכות משמעותית מהבנקים.

מה שמפתע בנתונים על העמלות הוא שהעמלות לא ירדו משמעותית מאז שהפיקוח על הבנקים דרש את פרסומם (לצורך הגברת התחרות). הבנקים מצליחים לשמר את העמלות הגבוהות גם כשהכל שקוף וידוע, וזו תעלומה, אבל ברור שלא ניתן להחזיק את העמלות האלו לאורך זמן. ובכלל – הבנקים חייבים להתעורר. שר האוצר משה כחלון אמר לפני כחצי שנה שעוד 10 שנים לא יהיו בנקים, וספג ביקורת, אבל האמת שהכוונה שלו הייתה ברורה ונכונה – הבנקים במתכונת שאנחנו מכירים כיום ייעלמו. הסניפים – OUT, הדיגיטל – IN  . הבנקאות הדיגיטלית של הבנקים הקיימים לצד חברות הטכנולוגיה הפיננסית יספקו לנו את רוב השירותים הבנקאיים ובעלות נמוכה יותר. פשוט, אין מקום לעמלות הגבוהות שאנו משלמים כיום.

למדריכים קשורים באתר הון:

עמלות ניירות ערך בברוקרים הפרטיים

מסחר בניירות ערך – כל השחקניות בשוק

מעודכן ל-03/2018

רכשתם דירה (יד שנייה) והתגלו בה ליקויים – מה עושים? אז זהו – שצריך כבר בשלב שלפני החתימה לבדוק את הדירה ואפילו להזמין מומחה, אחרת במקרים רבים זה עלול להיות מאוחר מדי.

כשקונים דירה מקבלן אז יש לכם אחריות על ליקויים – הקבלן מחויב לתקן את כל הליקויים לשביעות רצון הרוכשים. הוא יכול אולי למתוח את זה קצת, לנסות לעגל פינות, לנסות להתחמק, אבל הרוכשים יכולים לדרוש ממנו לתקן והוא מחויב לכך. אבל, מה קורה כשקונים דירה יד שנייה ומתגלים בה ליקויים – מה אחראי אז?

מצד אחד – הרוכשים היו אמורים לבדוק את הדירה, ולהעריך את איכות הבנייה, ולאתר ליקויים ולבטא אותם במחיר. מצד שני, המוכר צריך לנהוג בתום לב ולא להסתיר מידע חיוני וחשוב מהמוכרים.

כשמוכר הדירה מסתיר ליקויים, הקונה יכול לתבוע פיצויים. אבל, ככל תביעה, לא ברור איך היא תסתיים ומי יזכה. הנה דוגמה מהזמן האחרון –  זוג רכש דירה ברחוב הבשור בשוהם והתברר להם שהדירה עם ליקויים משמעותיים. הם תבעו את הבעלים הקודמים, והתביעה הגיעה לבית משפט השלום בתל אביב.

עסקת המכירה הושלמה ב-2012 וזה לאחר שהדירה הושכרה במשך שנה וחצי ונותרה ריקה לגמרי למשך שנה וחצי נוספות. אחרי הרכישה, הסתבר שיש ליקויים באיטום של הדירה, ליקויים שגרמו לרטיבות קשה במקומות שונים בדירה. הרוכשים תיקנו מכספם חלק מהליקויים בסך של 48 אלף שקל, והם טענו כי תיקון של יתרת הליקויים יעלה 131 אלף שקל. זאת ועוד – על פי הסכם המכר, טענו הרוכשים, יש לחייב את המוכרים גם בפיצוי בגין הפרת חוזה בסך 338 אלף שקל.

ומה טענו המוכרים? הם טענו שהם לא גרו בדירה, למעשה הם מעולם לא גרו בדירה. מעבר לכך, הם הסבירו שהם אפשרו לרוכשים לבדוק את מצבה של הדירה גם באמצעות מומחים. הם הוסיפו שהרוכשים טענו בפניהם וגיבו זאת בחוות דעת שיש בדירה ליקויים שעלות תיקונם 16 אלף שקל.  המוכרים להיו מוכנים לשלם את הסכום הזה לרוכשים, אבל הרוכשים רצו לבצע את התיקונים בעצמם.

ורק לאחר מכן, טוענים המוכרים, הקונים פשוט התחרטו, חזרו בהם ממה שסוכם והעלו טענות חדשות על ליקויים נוספים משמעותיים שעלותם 179 אלף שקל.

בבית המשפט התברר כי הליקויים הנוספים התגלו לפני מספר שנים, והם טופלו על ידי המוכרים שהיו משוכנעים שאין כבר ליקויים. זאת הסיבה לטענתם שהם לא יידעו את הרוכשים, פשוט לא היה מה ליידע.

ומה קבע בית המשפט? ובכן, השופטת כרמלה האפט השתכנעה כי המוכרים אמינים – "מקובלת עלי עמדתם של המוכרים, שלפיה לא מצאו לנכון לפרט על ליקויים באיטום שנתגלו שנים קודם למכירת הדירה לתובעים, ושתוקנו על ידם זה מכבר ולא חזרו על עצמם".

חיזוק נוסף למוכרים הגיע דרך השוכר בדירה – במשך שנה וחצי כאמור הדירה היתה מושכרת, ובהמשך היא עמדה ריקה למשך שנה וחצי נוספים. שוכר הדירה אמר  כי לאחר שתיקנו את הליקויים הוא לא נתקל בבעיית רטיבות בדירה בתקופה בה הוא גר בדירה.

העדויות האלו לצד העובדה שלרוכשים ניתנה אפשרות לבדוק את מצבה של הדירה לפני החתימה על הסכם המכר ואף אחריו והם לא עשו זאת ולא הביאו מומחה לדירה – עמדו לרעת הרוכשים.

השופטת קבעה כי המוכרים לא הפרו את הסכם המכר. ההצהרה שלהם שהדירה נמכרת למיטב ידיעתם במצב תקין, הינה אמינה. המוכרים, קבעה השופטת, לא ידעו על הליקויים, שנגרמו ככל הנראה כתוצאה מבלאי סביר לאור גילה של הדירה – 17 שנה.

המשמעות של פסק הדין הזה היא כי לא יהיה פשוט לקבל תביעה נגד בעלי דירה על פגמים בדירה שנמכרה. הסוגיה תלויה במספר רב של גורמים – האם המוכרים אמינים? האם המוכרים הציעו לקונים לבדוק את הדירה ולהביא מומחה? האם הדירה היתה ריקה לפני המכירה? האם היו ליקויים שתוקנו בעבר? והאם ליקויים נוכחיים גולו לקונים? אז חשוב לדעת – כשאתם רוכשים דירה יד שנייה, צריך לבדוק את הליקויים שלה, ועדיף להביא מומחה שיבדוק זאת – לא הכל אתם יכולים לגלות לבד.

רכישת דירה יד שנייה

רכישת דירה מקבלן 

מעלית זה סיפור לא זול – אבל כנראה משתלם. המעלית שהפכה לחלק חשוב בחיינו כדיירים, עובדים בבנייני משרדים או מבקרים, דורשת תחזוקה שוטפת שיש לה עלויות. יש אפשרות גם להוסיף מעלית לבניין קיים ולהרוויח מעבר לנוחות גם השבחה של הדירה

חשבתם איך היו נראים חיינו בלי מעלית? כול כך התרגלנו אליה, שהפסקת חשמל שמשביתה את המעלית מטילה עלינו אימה – איך נגיע הביתה לקומה 7? שלא לדבר אם למשל מדובר באמא עם עגלת תינוק, או אבא עם סלי קניות, או סתם אדם בא בימים.

אז על המצאת המעלית אנחנו צריכים להודות לאלישע גרייבס אוטיס האמריקני, ואם השם משפחה – אוטיס נשמע לכם מוכר, זה לא סתם – מדובר בחברת המעליות ומותג המעליות המוביל בעולם. אוטייס היה זה שהציג ב-1854 את המצאתו למעלית הראשונה (הידראולית) עם בלם המונע את נפילתה גם אם הכבל המחזיק אותה נקרע (לא עלינו). המצאת המעלית היא זו שאפשרה הקמת רבי-קומות וגורדי שחקים.

החוק מחייב קבלן לבנות מעלית בבניין מעל 13 מטרים גובה (ממפלס הכניסה לבית ועד למפלס הקומה האחרונה), שזה 5 קומות ומעלה. כשמדובר בבניין רב קומות (29 מטרים ומעלה, שזה מ-9 קומות ומעלה), מחויב שיהיו בו שתי מעליות לפחות, שאחת מהן גדולה דיה להכנסת אלונקה ("מעלית אלונקה"). עם זאת, בשנים האחרונות, אפשר לראות בניינים חדשים רבים בני 7 ו-8 קומות, שמותקנות בהם 2 מעליות (לא מחויבים במעלית אלונקה), לטובת הדיירים.

ועוד פרט שכדאי לזכור – על פי חוק בניינים גבוהים, בבניין בן 9 קומות ומעלה חייב להיות גנרטור שיפעיל את המעלית ואת משאבות המים כשאין אספקת חשמל.

מעלית – הוצאות תחזוקה

תחזוקת המעלית נקבעת על פי תקני משרד העבודה, על פי הוראות היצרן שלה, וכן לפי מידת השימוש בה. יצרן המעלית מחויב בחוק לספק שירותי תחזוקת מעליות ללא עלות ב- 6 החודשים הראשונים לאחר התקנתה, ולהעניק אחריות מלאה לפחות לשנה הראשונה. מעבר לכך, דיירי הבניין נדרשים לממן את עלות תחזוקתה השוטפת של המעלית. התחזוקה השוטפת כוללת:

• שירות בדיקה חצי שנתית על ידי מהנדס מעליות מוסמך בידי משרד הכלכלה (לשעבר משרד התעשייה והמסחר). עלות בדיקה כזאת – כ-300 ₪ בממוצע.
• תחזוקה שוטפת פלוס שירות (אם המעלית מתקלקלת, מישהו תקוע ולא מצליחים לחלץ אותו – מקרים הדורשים התערבות טכנאי) על ידי חברת מעליות. יש לציין, כי גם אם המעלית הותקנה בידי חברה מסוימת, למשל אלקטרה, לא חייבים להשתמש בביטוח/שירות שלה, אלא אפשר לשכור את השירות והתחזוקה מאינטר אפ, שינדלר נחושתן או ישראליפט, לדוגמא, אם העלות שלהן זולה יותר. מומלץ לבצע השוואה בין החברות השונות.

העלות נקבעת בהתאם למספר הקומות. לפי מחירון ניהול נכסים של "דפי זהב", עלות השירות החודשי והפיקוח החודשי הוא כ-200 ₪ לקומה. בניין בן 10 קומות ישלם כ-2,000 ₪ לחודש.

על מי חלה אחזקת המעלית בבניין משותף?

כמעט בכול בניין משותף יש מישהו בקומת קרקע שמסרב לשלם עבור אחזקת המעלית, משום שאינו משתמש בה (ואם הוא עולה לשכנה מהקומה העליונה?…) אז נעשה לכם סדר – על פי תקנון הבית המשותף שבחוק המקרקעין, על כול הדיירים לשאת בחלקם באחזקת הרכוש המשותף לפי גודל הדירה ביחס לרכוש המשותף. כול בית משותף חייב בתקנון לניהול הבניין לרבות חלוקת ההוצאות. אם אין תקנון מיוחד, חל על הבניין התקנון המצוי הנ"ל. עניין ההוצאות וחלוקתן יכולים הדיירים לשנות את ההסדר הקבוע בחוק וזאת במסגרת תקנון מוסכם.

עם זאת, יש להדגיש, כי בבניין שאין בו מעלית ורוצים להתקין אחת כזאת, דיירי קומת הקרקע יהיו אומנם חייבים להשתתף בהוצאות אחזקתה, אך אינם חייבים לשאת בהוצאות ההתקנה שלה.

כמה עולה להתקין מעלית בבניין משותף?

דיירי בניינים ישנים בעיקר, שחפצים להוסיף מעלית לבניין (גם נוח יותר וגם מעלה את ערך הדירה), צריכים קודם כול לקבל החלטה על כך ברוב של 67% מהדיירים (שני שליש). העלויות משתנות בהתאם למבנה הבניין – אם יש בחדר המדרגות חלל שמספיק לפיר של מעלית (בערך 1.5 מטר מ"ר), או שצריך להוסיף מעלית חיצונית, ואז יש חשש לפגיעה בחזות הבניין, וגם רוב של 67% לא יספיק אם מישהו יחשוב שהמעלית החיצונית תפגע בשווי דירתו בגלל הפגיעה בחזות הבניין. לאחר הסכמת הדיירים ברוב חוקי, שולחים בקשה בכתב למחלקת ההנדסה בעירייה כדי לקבל היתר לבנייה. רק לאחר מכן ניתן רישיון להתקנת מעלית שהבקשה אליו תוגש על ידי אדריכל או מהנדס בניין.

עלות מעלית מוערכת בין 100 אלף שקל ל-200 אלף שקל, אבל יש את כל הבנייה, והשינויים מסביב כך שבפועל העלות היא בין 150 אלף שקל ל-300 אלף שקל.  זה הסטנדרט, אבל יש כמובן חרייגם – יש מעליות משוכללות יותר, יש שינויים במבנה שדורשים עבודה רבה יותר ולכן זה יכול להופוך את העניין ליקר יותר.

יש שני סוגי מעליות בעיקרון – חשמלית והידראולית.

מעלית הידראולית – (על פי אתר חברת "על רד")  מתאימה לבניינים עד 7 תחנות (כולל תחנה בקומת הקרקע). המעלית ההידראולית נעה במהירות מ- 0.6 מ/ש' עד 0.8 מ/ש'. להבדיל ממעלית חשמלית, חדר המכונות במעלית זו יכול להיות ממוקם בקומת קרקע ובמרחק עד 10 מ' מפיר המעלית. במידה ואין מקום בקרקע, ניתן להקים חדר מכונות על גג הבניין.

בחדר המכונות מותקנים לוח פיקוד ויחידה הידראולית המורכבת ממנוע חשמלי ומשאבה כיחידה אחת שנמצאת בתוך מיכל שמן. בפיר המעלית מורכבת בוכנה, המחוברת למשאבה בעזרת צינור מחוזק ועמיד בלחץ גבוה. בעת פעולת המשאבה נוצר לחץ שמן גבוה שעובר לבוכנה, מה שגורם למעלית לעלות.

חשוב לציין שהמשאבה אינה עובדת בעת ירידת המעלית, אלא מערכת החשמלית פותחת שסתומים, שמן חוזר למיכל ותא המעלית יורד ללא הפעלת מנוע. כתוצאה מכך, בירידת המעלית צריכת החשמל היא מינימלית.

בשנים אחרונות אישר מכון התקנים להתקין מעליות הידראוליות ללא חדר מכונות. כל הציוד הורכב בתוך ארון מתכת שגם אותו ניתן להרחיק מפיר המעלית.

יתרונות מעליות הידראוליות הם: אמינות גבוה, שימוש מקסימלי בשטח הפיר המאפשר לתא המעלית להיות גדול יותר מתא של מעלית חשמלית וחילוץ פשוט של אנשים במקרה של תקלה.

מעלית חשמלית –  מתאימה לבניינים רבי קומות. מעלית זו נעה במהירות מ- 0.8 מ/ש' עד 1.6 מ/ש' תלוי בגובה וצורת הבניין. אחד המאפיינים הבולטים של מעלית חשמלית הוא הצורך לבנות חדר מכונות בראש הפיר (כלומר, על גג הבניין), בו נמצא לוח פיקוד, מכונת הרמה חשמלית מנוע וגיר) שמסובבת גלגלי הנעה והטיה ווסת מהירות – אחד מאמצעי בטיחות החשובים. בתוך החריצים של גלגל ההנעה יושבים כבלי פלדה, עליהם תלויים תא המעלית מצד אחד ומשקל נגדי בצד שני. בשל כוח החיכוך תא המעלית מחובר לגלגל ההנעה ונע למעלה ולמטה בהתאם לכוון סיבוב הגלגל. בקומות מורכבת דלת פיר שנפתחת ידנית או אוטומטית אך ורק כאשר תא המעלית בקומה. במקרה תקלה ניתן לבצע חילוץ נוסעים על ידי דיירי הבניין לפני הגעת הטכנאי.

מעלית MRL – מעלית חשמלית שאינה מצריכה בניית חדר מכונות, ולכן קל מאוד להוסיפה לבניין קיים. מנוע המעלית מותקן על תושבות מיוחדות בתוך חלקו העליון של הפיר, ואילו אופן פעולתה של מעלית זו דומה לזה של מעלית חשמלית רגילה. מעלית זו שקטה מאוד ומהירה, בעלת מהירות מינימלית של 1מ'/ש' ולהבדיל מהמעלית החשמלית, למעלית הMRL אין צורך בחדר מכונות והיא משתמשת במכונות הרמה ללא גיר (Gearless). במעלית זו המכונה וחלק מאביזרי הפיקות מורכבים בחלקו העליון של הפיר. המיקום של לוח פיקוד הוא צמוד לדלת הפיר הממוקמת בקומה עליונה, בשטח ציבורי בלבד.

בכמה מעלה הוספת מעלית למחיר הדירה?

שמאים מעריכים כי הוספת מעלית לבניין מעלה את מחיר כול הדירות בבניין בכ-10%. יותר נכון יהיה לומר, שדירה בקומה 3 ומעלה, בבניין ללא מעלית, מחירה יהיה זול ב-10%-15% מאשר דירה דומה בבניין עם מעלית. הוספת מעלית לא מתבטאת רק במחיר הדירה, אלא גם במהירות מכירתה – דירות בבניינים ישנים עם מעלית נמכרות הרבה יותר מהר מדירות בבניין ללא מעלית, במיוחד אם מדובר בדירה מעל קומה שנייה.

המשמעות היא שלדיירם בקומות גבוהות בלי מעלית – קונה שלישית ומעלה, מדובר ביתרון ענק. נניח לצורך המחשה שמדובר בבניין בן 3 קומות עם 6 דיירים ברמת גן. כל דירה היא בגודל של 85-90 מטר – 3 חדרים (כן, פעם בנו גדול!). ערך דירה כזו הוא סביב 1.7-1.8 מיליון שקל (מבלי להיכנס לאזורים ספציפיים – מרכז רמת גן).

עלות מעלית היא באזור ה-200 אל עד 300 אלף שקל, והיא מתחלקת ל-6 דיירים – כלומר, כל דייר משלם 50 אלף שקל. הבעלים בקומה שלישית משביח את הנכס שלו בלפחות 10% – סדר גודל של 170 אלף שקל, והאמת שזה יכול להיות משמעותית גבוה – אפילו 250 אלף פלוס, בעוד שההשקעה שלו היא רק 50 אלף שקל – זה כמובן משתלם.

גם לדירה השנייה יש תרומה לערך הדירה בזכות המעלית, גם הבעלים שם לרוב ירצו להקים מעלית בבניין. לבעלי הדירה בקומה הראשונה העניין הכלכלי לא ברור לגמרי – לא ברור שערך הדירה תושבח. אגב, אם יש דיירים בקומת הקרקע הרי שהם לא משתתפים בעלות המעלית כי הם ממש לא נהנים מהמעלית (הם לא משתמשים בה).

מעלית שבת

על פי חוק התכנון והבניה, בכל בנין מגורים שנבנה משנת 2001, שבו מותקנת יותר ממעלית אחת יותקן באחת המעליות מנגנון פיקוד שבת (אפשר לקבל פטור משר הפנים בלבד). מבלי להיכנס לפולמוס בין הפוסקים השונים לגבי ההיתר לשימוש במעלית שבת, הרי העיקרון של מעלית שבת הוא בתוספת של מנגנון פיקוד למעלית הרגילה שמופעל עם כניסת השבת ומוסר עם יציאתה. המנגנון קובע תנועה אוטומטית של המעלית ועצירתה בכול קומה בצורה אוטומטית ללא צורך בלחיצה על כפתורי הפעלה. המעלית ממתינה זמן מה בכל קומה (או בכל קומה שנייה) לכניסת הנוסעים ומתריעה בזמזום כמה שניות לפני סגירת הדלתות. חיישנים חשמליים, כגון עין אלקטרונית בדלת ומנגנוני שקילה, מנוטרלים בדרך כלל על מנת למנוע את השפעת האדם על ההפעלה האוטומטית של המעלית. האישור להשתמש במעלית שבת מותנה בבדיקה ואישור של המעלית על ידי טכנאים ומהנדסים של מכוני ההלכה כמו המכון המדעי להלכה בירושלים ומכון צומת.

בבניין עם מעלית אחת, צריך הסכמה של כול הדיירים כדי להפוך אותה למעלית שבת.

על פי האגודה לתרבות הדיור, חוק המקרקעין קובע כי בעלי הדירות הדורשים את הפעלת מעלית השבת יישאו בהוצאות החזקתה והפעלתה הנובעות מהפעלת המעלית כמעלית שבת; סעיף זה מעלה את השאלה מהן הוצאות ההחזקה. האם ההפרש שבין העלות הרגילה לבין העלות הנוספת. או שמא כלל עלויות מעלית השבת בזמנים שבהם היא מופעלת. אין ספק שמעלית שבת שעולה ויורדת בלי הפסקה כמעט, משתמשת ביותר חשמל מאשר מעלית רגילה. אבל אין נתונים מוסכמים לגבי העלות הנוספת.

למדריך וועד הבית כל מה שצריך לדעת

(הכתבה פורסמה ב-1.8.2017)

לא מזמן, סקרנו עבורכם במסגרת השוואת המחירים שלנו את הסוכר הלבן של סוגת. ראינו טווח מחירים רחב מאד, עם הבדלים משמעותיים בין רשתות השיווק השונות ואפילו בין סניפים של אותה רשת. כעת אנחנו נבדוק סוג אחר של סוכר, הנחשב לפופולארי לא פל: סוכר דמררה (סוכר חום) המגיע בצנצנת של 1 ק"ג, מבית סוגת גם כן. כמה בדיוק אתם צפויים לשלם עליו?

מה בדקנו?

יצאנו מנקודת הנחה שמחירי סוכר דמררה בצנצנת יהיו יקרים יותר מאשר סוכר לבן – גם בגלל שצנצנת יקרה יותר לייצור ומתאימה לשימוש רב פעמי. את הבדיקה ערכנו בתאריך 1.8.2017 באמצעות מערכת SuperGET המספקת כלים להשוואת מחירים בסופרמרקטים וכלים לפיתוח. הבדיקה כללה את הרשתות שופרסל (על תתי הרשתות שלה), רמי לוי שיווק השקמה, קשת טעמים, פרש מרקט, סטופמרקט, מחסני להב, מחסני השוק, יוחננוף, טיב טעם, חצי חינם, ויקטורי ורשת AM:PM. את אילת הוצאנו מהסקירה בגלל הפטור מהמע"מ.

הממצאים: טווח מחירים גדול

סוכר דמררה של סוגת היה זמין בכ-630 ברחבי ישראל, כאשר המחירים נעו בין 8.5 שקלים למוצר בסניף הזול ביותר ל-14.9 שקלים בסניף היקר ביותר. המחיר הממוצע עמד על 11.7 שקלים, כך שסביר להניח שרוב המוצרים שנבדוק יהיו ממוקמים פחות או יותר באמצע של רף המחירים.

את הסקירה התחלנו ברשת ויקטורי, שהציגה שונות בין הסניפים. זה מתחיל עם 9.9 שקלים בסניפים בודדים ועבר דרך 11.9 שקלים – המחיר שאפיין את רוב סניפי הרשת. בשלושה סניפים תל אביביים, ברחובות אחד העם, סלמה ודיזינגוף, עלה המוצר 12.9 שקלים. 12.9 שקלים היה המחיר בכל סניפי חצי חינם, בעוד שבסניפי טיב טעם הוא היה זול יותר: 9.9-10 שקלים. מי שרוצה לרכוש את הסוכר שלו ביוחננוף ישלם 9.9 שקלים, בלי קשר לסניף שהוא מבקר בו.

ברשת יש בשכונה עלה המוצר 9.9 שקלים, בעוד שביש חסד תשלמו מחיר זול יחסית של 8.9 שקלים. המחיר במחסני השוק נע בין 9.9 שקלים ל-10.9 שקלים, אבל כמעט בכל הסניפים הסכום הדרוש היה 10 שקלים. במחסני להב המחיר היה גבוה יותר ונע בין 13.6 ל-14.9 שקלים – המחיר הגבוה ביותר שעלה בבדיקה שלנו. בסטופמרקט המחיר נחלק לשניים: 9.3 שקלים בסניפי חיפה (קריות וקסטרא) ו-10.9 שקלים בסניפי קניון אם הדרך, קניון ארנה בהרצליה וקיבוץ יגור. החלוקה בפרש מרקט הייתה באופן די שווה בין סניפים בהם המחיר היה 11.9 שקלים לסניפים שגבו שקל אחד יותר.

בקשת טעמים מצאנו מחיר אחיד של 12.9 שקלים, כאשר ברמי לוי היו שלוש רמות תמחור: 10.9 שקלים, 11.9 שקלים ו-12.9 שקלים. משם המשכנו לתתי הרשתות של שופרסל – בשופרסל אקספרס המחיר היה 12.8 שקלים בכל הסניפים, בעוד שבשופרסל דיל המחיר היה 11.5 שקלים למעט מספר סניפים זולים יותר: יבנה-הירמוך (9.9 שקלים), מבואות נהריה, מרכז מסחרי שלומי וצומת בני דרור (10.9 שקלים בשלושתם). בשופרסל שלי היו גם כן סניפים בהם המחיר היה 9.9 שקלים (אור יהודה, חיפה-צרפת ומרכז ביג ביקנעם), כשיתר הסניפים גבו 12.8 שקלים.

את הסקירה אנחנו מסיימים עם רשת AM:PM, בה המחירים התחילו מ-8.9 שקלים והגיעו עד ל-12.8 שקלים, עם מספר "עצירות" באמצע.

הטבלה הבאה מרכזת את ממצאי הבדיקה:

_____________________

המידע בכתבה זו מתבסס על נתונים שהתקבלו מחברת SuperGET המסדרת את קבצי שקיפות המחירים ומציעה אותם לציבור הרחב. SuperGET עושה כמיטב יכולתה כדי להבטיח את אמינות ואיכות המידע. יחד עם זאת, SuperGET  אינה לוקחת אחריות על טעויות ו/או מידע חלקי שהתקבל מעיבוד קבצי שקיפות המחירים.

לרשימת השוואת המחירים המלאה לחצו כאן