בהמשך לדוחות של קרן הריט סלע קפיטל והודעתה לחלק דיבידנד בשיעור של 8.5% עד 9%, מפרסמת היום ריט 1 דוחות כספיים ומדווחת על דיבינדנד מינימלי. ריט 1 וסלע גרופ הן קרנות הריט (REIT ) היחידות הקיימות כיום. שתיהן פועלות בשוק הנדל"ן המסחרי ושתיהן נסחרות בבורסה. במקביל לשינוי תקנות פעילות הריטים על ידי האוצר, צפויות לקום ריטים  שיפעלו גם בשוק הדירות למגורים. הבעיה – התשואה המשוקללת על דירות למגורים (שכר הדירה חלקי ההשקעה) נמוכה, וגם המינוף (לקיחת הלוואות ופעילות בעזרת הון זר) לא   תשפר את התשואה משמעותית. על פי ההערכות מדובר לכל היותר בתשואה של 3%, אם כי במידה והריטים החדשים יפעלו גם בתחום היזמות (ומבחינת התקנות החדשות הן רשאיות תחת תנאים מסוימים לעשות זאת) אזי התשואה יכולה לעלות לכיוון ה-4%.

אלא ששני הריטים הקיימים עושים מעבר לתשואה הזו. ריט 1 שנסחרת בשווי של 1.1 מיליארד שקל מדווחת ברבעון הראשון על רווח של 43 מיליון שקל ברבעון הראשון, ובגילום  שנתי מדובר על קרוב ל-180 מיליון שקל – משמע מעין תשואה של 105 על ההשקעה (רווח של 180 מיליון על השקעה של 1.8 מיליארד שקל), אבל נתון הרווח קצת מחטיא את המטרה. הרווח הרלבנטי למדד ביצועים ולהערכת שווי של חברות נדל"ן מניב בכלל וריטים בפרט הוא FFO  Funds From Operations שמבטא את הרווח מפעולות שוטפות צפוי, בניכוי סעיפים חד פעמיים כמו עליית ערך נכסים, הקצאת אופציות ועוד. כאן, מדווחת הנהלת ריט על אומדןFFO   של 165-166 מיליון שקל (בהמשך לאומדן NOI רווח תפעולי נקי של 230 מיליון שקל). ומדובר עדיין על תשואת רווח מרשימה של כ-9%.

רוב הרווח בקרנות ריט מחולק למחזיקים בקרנות, וריט 1 מדווחת כי היא צופה לחלק לפחות 88 מיליון שקל בתור דיבידנד (0.54 שקל למניה, המניה נסחרת ב-11 שקלים), והמשמעות – תשואת דיבידנד של כ-5%.

לכאורה השקעה מעניינת, וצריך לזכור שלמרות שסלע גרופ מספקת תשואת דיבידנד גבוה יותר היא מסוכנת יותר מבחינת הנכסים שלה – תשואה הולכת יחד עם סיכון, וככל שהסיכון גדל כך התשואה הנדרשת על ידי המשקיעים גבוה יותר.  אך מעבר לכך, חשוב להבין שמדובר אמנם בהשקעה מעין ישירה בנדל"ן (בלחיצת כפתור דרך המחשב, ומבלי לצאת לשטח), אבל יש כאן עלויות – מול הנוחות הזו יש את עלויות הניהול של מנהלי הקרן שמפחיתים את התשואה התיאורטית (וזה כבר נלקח בחשבון במספרים שהוצגו למעלה), ומעבר לכך, חשוב לזכור שלמרות שזו נראית תשואה מפתה, יש כאן חשיפה מוחלטת וממונפת לשוק הנדל"ן המסחרי (משרדים, מלאכה ועוד).

כתבות קשורות:

למדריך השקעה בקרנות ריט

למה משקיעים אוהבים דיבידנדים ולמה במקרים רבים זה סתם בלוף?

"העובדה שקמו בישראל רק שתיח קרנות ריט היא פספוס"

מדד מחירי דיור עלה בחודש אפריל  ב-0.2%. כמו מכן עלה מדד שירותי דיור בבעלות הדיירים עלה ב-0.2%; מנגד,  מדד שכר דירה נותר הפעם ללא שינוי. שלוש המדדים האלו מבטאים את מצב שוק היור – הן מחירי הדירות והן שכר הדירה על הדירות, והמדדים האלו, זה לא סוד, די מנותקים ממדד המחירים לצרכן – בעוד הוא בשנתיים האחרונות יורד, הם עלו בכמה אחוזים טובים בשנה.

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מפרסמת במקביל למדדים האלו גם אינדיקטורים נוספים על שוק הדירות בעיקר תוצאה של סקר שהלשכה עורכת. נתחיל במדדים "הרשמיים" ונעבור לסקר.

שירותי דיור בבעלות הדיירים: במדד שירותי דיור בבעלות הדיירים בחודש אפריל 2016, נרשמה עלייה בהשוואה לחודש מרץ 2016. עלייה זו מבטאת את השינויים במחירי שכר דירה שנקבעו בחוזים שנחתמו בחודשים מרץ 2016 – אפריל 2016, לעומת חוזים שנחתמו בחודשים פברואר 2016 – מרץ 2016.

מדד מחירי דירות: השוואת העסקאות שבוצעו בחודשים פברואר 2016 – מרץ 2016, לעומת העסקאות שבוצעו בחודשים ינואר 2016 – פברואר 2016, נמצא כי מחירי הדירות עלו ב-0.4%. עלייה זו מבטאת את שינוי המחירים בניכוי שינויי האיכות בתמהיל ובסוג הדירות. הנתון אינו סופי מאחר שקיימות עסקאות נוספות שבוצעו בתקופה זו וטרם דווחו. מהשוואת העסקאות פברואר 2016 – מרץ 2016, לעומת פברואר 2015 – מרץ 2015, עלו המחירים ב-6.9%. מהשוואת העסקאות ינואר 2016 – פברואר 2016, לעומת ינואר 2015 – פברואר 2015, עלו המחירים ב-7.4%.

מחירים ממוצעים של דירות בבעלות:  המחיר הממוצע הכלל ארצי של עסקאות שבוצעו ברבעון הראשון של שנת 2016, עמד על 1,423.0 אלפי ₪, בהשוואה למחיר העסקה הממוצעת ברבעון הרביעי של שנת 2015 שעמד על 1,417.4 אלפי שקל. עלייה זו, של 0.4 אחוז, מבטאת הן את השינוי שחל ברמות המחיר והן את השינוי באיכות הדירות שנמכרו ובגודלן.

אחזקת הדירה: מדד מחירי אחזקת הדירה עלה ב-0.2%.התייקרו במיוחד: צביעה, סיוד וכדומה (ב-2.3%) ונפט וסולר לחימום הדירה (ב-1.5%).

הוזלו במיוחד: חומרי כביסה, ניקוי והדברה (ב-2.4%) וצרכי משק בית אחרים, כגון: נרות, גפרורים ושקיות (באחוז אחד).

מה יקרה לשכר הדירה בעתיד?

כדאי לקנות דירה או לשכור דירה?

האם מחירי הדירות גבוהים?

מדד המחירים באפריל עלה ב-0.4% באפריל 2016, בהשוואה למרץ 2016, והגיע לרמה של 98.5 נקודות לעומת 98.1 נקודות בחודש הקודם (הבסיס: ממוצע 100.0=2014 נקודות). המדד ללא דיור עלה ב-0.6% והגיע ל-96.8 נקודות, המדד ללא ירקות ופירות עלה ב-0.5% והגיע ל-98.5 נקודות והמדד ללא אנרגיה עלה ב-0.3% והגיע ל-99.8 נקודות.

מדד המחירים עלה בהתאם לתחזיות האנליסטים והכלכלנים (ראו כאן) וזאת אחרי ירידות רצופות במשך חמישה חודשים ובהמשך לשנתיים שבהן היו מדדים שליליים.  כנראה שמדד אפריל הוא שינוי כיוון מבחינה זו, שבירת המגמה השלילית והתחלה של מדדים חיוביים (האם מדד המחירים יעלה בחודשים הקרובים?)

עליות מחירים נרשמו במיוחד בסעיפים הבאים: הלבשה והנעלה ב-3.7%, תרבות ובידור ב-2.1% ותחבורה ב-1.7%.

ירידת מחירים נרשמה במיוחד בסעיף ריהוט וציוד לבית ב-0.8%.

מתחילת השנה ירד המדד הכללי ב-0.6%, המדד ללא דיור ירד ב-0.8%, המדד ללא אנרגיה ירד ב-0.6% והמדד ללא ירקות ופירות ירד ב-0.4%.

בשנים עשר החודשים האחרונים (אפריל 2016 לעומת אפריל 2015), ירד המדד הכללי ב-0.9%, המדד ללא דיור ירד ב-2.0%, המדד ללא ירקות ופירות ירד ב-0.8% והמדד ללא אנרגיה ירד ב-0.4%.

על פי נתוני המגמה לתקופה שבין ינואר 2016 – אפריל 2016, קצב הירידה השנתי של מדד המחירים לצרכן הגיע ל-0.6%, של המדד ללא דיור ל-1.5% ושל המדד ללא ירקות ופירות וללא דיור ל-0.9%.

עלייה של 0.3% במדד מחירי תשומה בבנייה למגורים באפריל 2016. מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים עלה בחודש אפריל 2016 ב-0.3% והגיע לרמה של 107.8 נקודות לעומת 107.5 נקודות בחודש הקודם (הבסיס: יולי 2011 = 100.0 נקודות).

מדד מחירי תשומה במגורים ללא שכר עבודה עלה ב-0.3% בחודש אפריל 2016 והגיע לרמה של 102.9 נקודות לעומת 102.6 נקודות בחודש הקודם.

ב-12 החודשים האחרונים, (אפריל 2016 לעומת אפריל 2015), עלה מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים ב‑1.1% בשל העלייה במחירי שכר העבודה ב-3.5%. המדד ללא שכר עבודה ירד ב-0.8% בתקופה זו, בשל ירידת מחירי החומרים ב-1%.

מחשבון מדד תשומות הבנייה

למדד תשומות הבנייה המעודכן 

חומרים ומוצרים

בחודש אפריל 2016 עלו מחירי חומרים ומוצרים ב-0.3%.

עלו בעיקר מחירי רשתות ברזל (ב-4.9%), ברזל לבנייה (ב-4.4%), עץ לבנייה (ב-2.7%), צינורות לאינסטלציה חשמלית (ב-0.9%) וברזים סוללות ואביזרים שונים (ב-0.8%).

לעומת זאת, ירדו מחירי אבן (ב-2.3%), מוצרי איטום (ב-1.3%), חומרי מחצבה אחרים (ב-1.2%) וחול לסוגיו (ב-1.0%).

שכירת ציוד ורכב והוצאות כלליות

מדד מחירי שכירת ציוד ורכב ירד בחודש אפריל 2016 ב-0.1% בשל ירידה במחירי שכירת ציוד ב-0.1%. מדד הוצאות כלליות כגון: ביטוח ובדיקות, אחזקת משרדים וכדו' נותר בחודש אפריל ללא שינוי.

שכר עבודה

מחירי שכר עבודה המשולם עבור המועסקים בענף עלה בחודש אפריל 2016 ב-0.4%.

 מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים, לפי פרקי הבנייה

מבין השינויים במדדים של פרקי הבנייה בחודש אפריל 2016, יש לציין עלית מחירים של 0.7% בפרק שלד וזאת בשל עליית מחירי ברזל ומוצרי מתכת ב-4.7%.

בשאר פרקי הבנייה נרשמו תנודות מחירים של עד 0.5%.

מדד מחירי תשומה בבנייה למסחר ומשרדים עלה בחודש אפריל 2016 ב-0.3% והגיע ל-101.9 נקודות לעומת 101.6 נקודות בחודש הקודם ( על בסיס ינואר 2012 = 100.0 נקודות).

מבין השינויים במדדים של פרקי הבנייה בחודש אפריל 2016, יש לציין עלית מחירים של 2.1% בפרק רכיבים מתועשים, 1.5% בפרק בטון ו-1.4% בפרק עפר.

לעומת זאת, ירד המדד לפרק רכיבים טרומיים ב-0.8% ולפרק איטום ב-0.7%. בשאר פרקי הבנייה נרשמו תנודות מחירים של עד 0.5%.

מדד תשומות הבנייה  חשוב לרוכשי דירות חדשות  – ההתשלומים לקבלן צמודים למדד תשומות הבנייה כלומר, מחיר הדירה מתייקר במקביל לעליית המדד.  ההתייקרות עשויה להיות משמעותית ולהגדיל את מחיר הדירה לצד גורמים נוספים שמייקרים את מחיר הדירה. כאן, תוכלו לקרוא  הסבר מפורט על מחיר הדירה האמיתי.  כך או אחרת, בשנים האחרונות כאמור עלה מדד תשומות הבנייה משמעותית יותר ממדד המחירים לצרכן ולכן רבים היו מעוניינים לגדר אותו, להקטין את החשיפה אליו, או להחליף את ההצמדה למדד המחירים לצרכן – וזה יכול להיות אפשרי. כחלק מהמשא ומתן עם הקבלן אתם יכולים לנסות ולדרוש הצמדה למדד המחירים לצרכן במקום למדד תשומות הבנייה – שימו לב זה לא בהכרח שמדד המחירים לצרכן עדיף לכם, בהחלט ייתכן מצב הפוך – שמדד המחירים לצרכן עולה על מדד תשומות הבנייה, למרות שזה לא היה כך בשנים האחרונות – מה שהיה לא בהכרח יימשך ולכן תדעו שבסופו של דבר זה סוג של הימור.

מחשבון מדד תשומות בנייה –

מחשבון מדד תשומות הבנייה

 ומחשבון מדד המחירים לצרכן –

מחשבון מדד המחירים לצרכן

האם יש הצדקה להצמדה למדד תשומות הבנייה?

לא בטוח כלל שההצמדה הזו נכונה עניינית. אמנם, מדד תשומות הבנייה למגורים הוא המדד הכי קרוב לעלויות הבנייה, אבל גם בו יש עיוותים, ובפועל זה לא הכי נכון להצמיד את התשלומים למדד הזה, הרי הוא מבטא את עלויות הבנייה, וההוצאות של הקבלן לא מורכבות רק מעלות הבנייה אלא גם הקרקע והרווח היזמי. ברגע שמצמידים את כל הסכום, מתקבלת הטייה כלפי מעלה – אנחנו משלמים יותר מאשר ההתייקרות של ההוצאות.

מתי לשלם לקבלן?

שאלה חשובה שאיתה מתמודים רוכשי הדירות היא מתי לשלם לקבלן – האם לחכות עד כמה שניתן או להקדים תשלומים? ובכן, תשלום מהיר ימנע את ההצמדות למדד תשומות בנייה, כלומר יחסוך את ההצמדות, אך מצד שני תשלום מהיר משמעותו בשביל רוב רוכשי הדירות – לקיחת משכנתא בשלב מוקדם וערכה עולה בהתאם לריבית – השאלה הכלכלית היא מה יותר גבוה – מדד תשומות הבנייה או הריבית על המשכנתא?  וגם כאן, אלו הערכות ומה שהיה לא בטוח שיהיה. כאן, תמצאו את ריבית המשכנתא המעודכנת, וכאן, את מדד תשומות הבנייה וכן תחזיות לגבי מדד זה.

מדריכים נוספים:

רכישת דירה מקבלן – כל מה שצריך לדעת

האם מחירי הדירות גבוהים?

משכנתא לזכאים – כדאי?

כמה משכנתא להחזיר כל חודש?

מה עדיף – ריבית קבועה לא צמודה (קל"צ) או קבועה צמודה ?

למדריך מס רכישה

מחשבון מס רכישה

ישראכרט – הלוואות של 1.8 מיליארד שקל לציבור; הריבית – 8.1%  – ריבית לכאורה גבוה, ועדיין ישראכרט רק הולכת ומגדילה את היקף האשראי הצרכני. 

כתבנו כאן על הדרך המהירה, אך היקרה לקבל אשראי – דרך חברות כרטיסי האשראי, וכמובן שזה גם בולט בדוחות הכספיים של החברות האלו. ולמרות המימון היקר, הציבור נוהר לקבל עוד ועוד…

מדוחות ישראכרט לרבעון הראשון של השנה עולה כי היקף ההלוואות שניתנו לציבור מסתכם ב-1.8 מיליארד שקל – עלייה של 12% לעומת סוף 2016 (סוף הרבעון הקודם)  ועלייה של מעל 60% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד – הפעילות הזו (אשראי צרכני) היא מנוע הצמיחה הדומיננטי של החברה, כשבשאר הפעילויות נרשמה עלייה מתונה ואף ירידה.

בתחום המסורתי – פעילות כרטיסי האשראי רשמה החברה היקף פעילות של 32 מיליארד שקל, עלייה של כ-8% מהרבעון המקביל בשנה הקודמת, עם זאת – בגלל צמצום מרווחי הסליקה הרווחיות של תחום כרטיסי האשראי ירדה מעט. נכון לסוף הרבעון הראשון קיימים כ-4.7 מיליון כרטיסי אשראי.

ההכנסות ברבעון הסתכמו ב-492 מיליון שקל – גידול של כ-6% ביחס לרבעון מקביל אשתקד. הרווח הנקי הסתכם ב-71 מיליון שקל, אך בנטרול סעיפים חד פעמיים הסתכם הרווח ב-69 מיליון שקל – עלייה של 12% לעומת תקופה מקבילה אשתקד.

ישראכרט נשלטת על ידי בנק הפועלים ומנוהלת על ידי רון וקסלר.

מדריכי הלוואות:

הלוואות חברתיות – מה זה? האם כדאי?

הלוואות מקרנות פנסיה וקופות גמל – יתרונות וחסרונות 

ההתחלה היתה מבטיחה ביותר – דירה במסגרת מחיר למשתכן עולה כמה עשרות אחוזים פחות מדירה באותו מקום מקבלן, ולכן היתה פשוט הסתערות חסרת תקדים – בפרויקט בלוד הוצעו 376 דירות והתמודדו 6,510 משפחות. בפרויקט בעפולה הוצעו 238 דירות ונרשמו כ-4,700 משפחות. היחס הזה – פי 20, ביטא את ההטבה במחיר לצד ההטבה הצפויה במשכנתא – רוכשי הדירות אמורים היו לקבל מכנתא נדיבה ביותר בשיעור של עד 90%, וזה מכיוון שערך הדירה על פי הוראות בנק ישראאל והאוצר לא יהיה עלותה (שהיא נמוכה מערכה הכלכלי), אלא ערכה בשוק. הוראה זו איפשרה לרוכשים לקנות דירה בזול ובהון עצמי נמוך במיוחד של לפחות 100 אלף שקל.

אבל, בשטח התחילו להיווצר בעיות – הבעיה הגדולה היתה שהקבלנים לא סיפקו ערבות כבר בשלב ההתחלה וזה מכיוון שהפרויקטים לא היו מלווים עם הבנק, והמעין ערבות (בעיקר הערת אזהרה) לא סיפקה את הבנקים כדי לתת משכנתאות לזוכים בהגרלה. הבנקים הסכימו לספק אשראי רק כאשר השלד של הבנייה סגור, אבל כדי שזה יגיע למצב הזה הקבלן דרש כסף כדי שיוכל לעבוד – בקיצור אין משכנתאות, והרכושים לא יכל להביא הון של 40% מערך הדירה. המדינה הבטיחה שהיא תפתור את הבעיה, ושהיא תערוב לבנקים (ראו כאן את כל השתלשלות העניינים), אבל בפועל חלק גדול מהרוכשים ביטל את השתתפותו.

הביטול נובע גם מהקושי לקבל משכנתא, אבל גם מסיבות נוספות – עדיין, לחלק מהאנשים קשה להעמיד את ההון הראשוני, ומעבר לכך הן לא יכולים לקבל משכנתא בשיעור של 90% בגלל יכולת החזר נמוכה.  מעבר לכך, יש אנשים שהתלהבו בגל הראשון של ההגרלות ונרשמו במספר מקומות, אבל הם לא באמת רוצים את הדירה שהם זכו בה (הם מעדיפים במקום אחר ), ולכן הבסופו של דבר הם ויתרו על הזכיה.

וסיבה משמעותית נוספת – מיקום הדירה בפרויקט. השיטה היא שהזוכים מדורגים לפי מספר הדירות, כך לדוגמה אם יש בפרויקט 200 דירות, כל אחד מהזוכים מקבל מספר לפי סדר הזכייה מ-1 עד 200. המקום ה-1 בוחר ראשון את הדירה, המקום ה-2 בוחר את הדירה שנייה וכך הלאה. הממשעות היא שכלל שמתקדמים היצע "הדירות הטובות"  הולך וממתכווץ – מי רוצה לקבל את הדירותהגרועות בפרויקט, גם אם במחיר יחסי של הנחה ביחס לפרויקטים אחרים, הרי בסופו של דבר אנשים מודדים את עצמן ביחס לסביבה הקרובה, ויש כאלו שירגישו תסכול שהם זכו יחד עם נוספים וקיבלו את הדירות הפחות אטרקטיביות. שורה ארוכה של רוכשים כאלו החליטו לוותאר על הדירות, ובמקומם ייכנסוו הבאים בתור.

מהסיבות האלו, מספר המבטלים גבוה יחסית. אם ההערכות היו שמספר הביטולים יהיה סביב 15% עד 20%, הרי שבפרוקיטים בלוד ובעפולה מספר הביטולים עולה על 30%. בפרויקטים האחרים בינתיים שיעור הביטולים הוא יחסית נמוך.

 מדד המחירים לצרכן בחודש אפריל צפוי לעלות אחרי חודשים ארוכים של ירידות – כך מעריכים כלכלני הבנקים וכלכלני בתי ההשקעות.

בבנק הפועלים מעריכים שהמדד באפריל יעלה ב-0.4% – "אנחנו מעריכים כי עיקר הירידות במדד המחירים נמצאות מאחורינו ובחודשים הקרובים המדד יעלה בהשפעת גורמים עונתיים והעלייה במחירי הנפט בעולם. עדיין קיימות השפעות של צעדי האוצר על המחירים כמו, ירידה במחירי ביטוח החובה ובמחירי התחבורה הציבורית בחודש אפריל2 מדד המחירים לחודש אפריל צפוי לעלות בהתאם לעונתיות בשיעור של 0.4%", כותבים כלכלני הבנק ומוסיפים – "אנו צופים ביחס לאפריל שהמדד יושפע משעלייה חדה במחירי האנרגיה שתקזז את השפעת הירידה בצפויה בסעיף התחבורה. מדד חודש מאי צפוי לעלות בשיעור של 0.2%. אנו צופים אינפלציה בשיעור של 0.6% ב-12 החודשים הקרובים.

"נתוני המשק לרבעון הראשון מצביעים על רפיון מסוים, ובכלל זה נתוני שוק העבודה, ואנו מותירים לכן את תחזית האינפלציה לשנה קדימה בשיעור הנמוך מהיעד.  השפעה על המדיניות המוניטארית – המדד לא הפתיע החודש וכמעט כל הסעיפים חוץ מהדיור ירדו גם החודש. לא ניתן להתעלם מההשפעה הגדולה של מחירי האנרגיה, בלעדיהם המדד היה נותר בשנה האחרונה ללא שינוי, ואולי אף עולה מעט אם ניקח בחשבון השפעות עקיפות. בנק ישראל ממשיך להעריך כי האינפלציה תעלה כאשר ימוצו ההשפעות של מחירי האנרגיה וצעדי המדיניות הממשלתית להפחתת יוקר המחייה. אנו שותפים לדעה זה, אך לא ניתן לשים את האצבע על המועד בו ימוצו השפעות צעדי המדיניות. אנו מעריכים כי בנק לא צפוי לשנות את הריבית מהרמה של 0.1% בנק ישראל שומר את האופציה להפעלת כלים נוספים רק במקרה חירום, ובינתיים ימשיך לרכוש מט”ח במידת הצורך".

הראל – מדד המחירים יעלה בחודש אפריל ב-0.5%, ובחודש מאי ב-0.1%. -"הסתיימה סדרת המדדים השליליים, על פי התחזית הראשונית שלנו, מדד אפריל יעלה ב-0.5 אחוז", כותבים כלכלני קבווצת הפיננסים הראל ומוסיפים -" עלייה עונתית סביב חג הפסח, בשילוב העלייה במחיר הדלק. מדד מאי צפוי לעלות ב-0.1% תלוי בשיעור העלייה במחיר הדלק שיקבע בסוף החודש. להערכתנו, האינפלציה ב-12 החודשים הבאים צפויה לעמוד על 0.9%-1% , גבוהה מהאינפלציה אותה צופה שוק האג"ח. למרות האינפלציה השלילית, להערכתנו, על רקע המשך האינדיקטורים לצריכה פרטית חזקה, לנוכח המשך העלייה המהירה במחירי הדירות והגידול בהיקף לקיחת המשכנתאות ולאור העלייה בציפיות לאינפלציה בשבועות האחרונים – ריבית בנק ישראל צפויה להישאר ללא שינו".

אקסלנס – מדד אפריל יעלה ב-0.7%. בבית ההשקעות אקסלנס סבורים שהמד יעלה בשיעור חד של 0.7% בחודש אפריל – "מדד חודש אפריל ידוע בהיותו 'מדד העוגן החיובי' לאינפלציה המקומית. להערכתינו, גם הפעם יצליח המדד להציג את העונתיות החיובית הגבוהה המאפיינת אותו, כך שיצליח לקזז חלק גדול מירידות הרבעון הראשון של השנה. בניגוד למגמה בחודשים האחרונים, בחודש אפריל רשם מחיר הדלק בתחנות עלייה חדה יחסית של 5.42%, עלייה שצפויה להוסיף למדד הכללי כ-0.2%", כותבים באקסלנס ומוסיפים – "בנוסף, גם סעיף הדיור וסעיף התרבות והבידור נוהגים להציג עליות עונתיות באפריל, כאשר האחרון מושפע לטובה בעיקר מחופשת חג הפסח המתקיימת באמצעו של החודש. יש לציין כי הכרזות האוצר על הפחתות מחירים בתחום המזון במהלך הפסח מהוות סיכון כלפי מטה עבור התחזית. מצד שני, כפי שכבר הוזכר לעיל, לא בטוח שנראה את מחירי המזון ממשיכים לרדת בצורה כה חדה חודש נוסף".

ריבית המשכנתא במאי  חזרה לעלות – 2.75% בשקלית   

ריבית המשכנתא בחודש מאי חזרה לעלות אחרי שבאפריל נרשמה הפוגה מסוימת בעליות. ריבית המשכנתא השקלית  הממוצעת (למשכנתאות שימומשו החל מ-11 במאי) היא 2.75%, לעומת 2.685 בחודש אפריל. ריבית המשכנתא השקלית עלתה בשנה האחרונה בחצי אחוז – כך עולה מנתוני בנק ישראל.

הריבית השקלית למשכנתאות ארוכות עלתה יותר מהמשכנתאות הקצרות, כך במשכנתאות לטווח העולה על 25 שנה, הריבית השקלית היא 4.23% (לעומת 4.1% בחודש אפריל), במשכנתאות לטווח של 20 עד 25 שנה, הריבית השקלית היא 4.07% (לעומת 3.97% בחודש הקודם); במשכנתאות בטווח הפופולארי של 15 עד 20 שנה עמדה הריבית על 3.86% (3.78% בחודש הקודם).

הריבית השקלית הינה  ממוצע של  הריבית השקלית המשתנה והריבית השקלית הקבועה. הבנקים לא מפרסמים את המידע לפי פילוח של ריבית קבועה בנפרד וריבית משתנה בנפרד. בפועל,  הריבית הקבועה יקרה יותר מהריבית המשתנה, מכיוון שהיא מקנה ביטחון – היא אמנם גבוה מהמשתנה, אבל היא לא תעלה כאשר הריבית במשק תתחיל לעלות, ואילו הריבית המשתנה אמנם נמוכה מהקבועה, אבל ברגע שתחל עליית ריבית היא תעלה בהתאמה, והיא אף עלולה להיות לעלות על הריבית הקבועה המקורית.אז למה בעצם אנחנו מקבלים את המידע מעורבב – ריבית קבועה יחד עם משתנה? ככה בנק ישראל החליט. ד"ר קרנית פלוג העומדת בראש הבנק כנראה לא סבורה שהמידע הזה חשוב ללוקחי המשכנתאות, אבל זה מידע קריטי, ואולי הגיע הזמן שבנק ישראל ידרוש מהבנקים לפרסם את הריבית לכל אחד מהמסלולים השונים.

במקביל לעליית הריבית השקלית, חלה ירידה קלה, אם כי מתונה בריבית משכנתא הצמודה למדד – הריבית הצמודה הממוצעת ירדה בחודש מאי ל-2.97%, לעומת 3.01% בחודש הקודם, אם כי הריבית הצמודה לטווח העולה על 25 שנה עלתה מ-3.42% ל-3.51%; הריבית הצמודה לטווח של 20 עד 25 שנה נותרה כמעט ללא שינוי – 3.41%, ואילו הריבית הצמודה ל-15 עד 20 שנה עלתה ל-3.38%, לעומת 3.35% בחודש הקודם. ירידה בולטת בריבית הצמודה נרשמה במשכנתאות לתקופה של 10 עד 15 שנה – מריבית של 3.14% ל-2.97%.

למדריך מס רכישה

מחשבון מס רכישה

האם הריבית תמשיך לעלות?

עליית ריבת המשכנתא בחודשים האחרונים מיוחסת בעיקר לגידול בביקושים למשכנתאות, על רקע הגידול ברכישת דירות  וכן  לתנודתיות בשוק האג"ח, תנודתיות שהגדילה את הסיכון הכולל באג"ח ובהלוואות וייקרה את המקורות של הבנקים. מעבר לכך, נרשמה עלייה בריבית בגלל ציפיות להעלאת ריבית בנק ישראל, אם כי, רוב הכלכלנים מעריך כעת שעליית ריבית תהיה רק בשנה הבאה.

עליית ריבית המשכנתא בשנה האחרונה היתה למרות מדד מחירים שלילי. לרוב מדד המחירים השלילי מדכא את הריבית על כל סוגיה, לרבות ריבית משכנתא, אלא שהביקושים לדירות לצד הגורמים הנוספים כאמור, היו "חזקים" יותר וגרמו לעליית ריבית המשכנתא.

הערכות כעת הן כי אחרי רצף של מדדים שליליים,  מדד המחירים יחזור לטריטוריה חיובית בחודשים הקרובים, וזה עשוי להמריץ את המשך העלייה בריבית המשכנתא.

כאן המקום להדגיש את ההשפעה הישירה של המדדים השליליים על המשכנתא – לכאורה, צפוי היה שנשלם פחות משכנתא (תשלומי משכנתא) כאשר המדד יורד? הרי כשהמדד עולה אזי במסלולים של המשכנתאות הצמודות למדד, ההחזרים החודשיים עולים בהתאמה בגובה ההצמדה, ולכן צפוי שכאשר המדד ירד (וזה היה בשנים 2014, 2015 ובחודשים הראשונים של 2016) בהתאמה התשלומים השוטפים יירדו. בפועל, זה לא בדיוק כך.

ברוב המשכנתאות הצמודות, קרן המשכנתא צמודה למדד אבל היא מוגבלת בקרן הרצפה (הסכום הנומינלי שנלקח), הקרן לא יכולה להיות מתחת  לערכה המקורי. כלומר, אם לדוגמה לקחנו משכנתא של 1 מיליון שקלים ומיד בחודשים הראשונים לאחר קבלת המשכנתא, המדד ירד ב-2%, זה לא ישפיע על החוב שלנו – 1 מיליון שקלים, למרות שלכאורה בחישוב ההצמדה ערך ההלוואה הוא 980 אלף שקל. מנגד, אם לקחנו הלוואה של 1 מיליון שקלים, והאינפלציה עלתה ב-2% אז ערך החוב שלנו לבנק עולה ל-1.02 מיליון שקל ועכשיו אם המדדים ירדו ערך החוב יכול בהתאמה לרדת. אם לדוגמה, המשכנתא תרד ב-1%, אז ערך החוב (המשכנתא) תרד בהתאמה ל-1.01 מיליון שקל (בקירוב).במילים פשוטות – מדדים שליליים עשויים להקטין את קרן החוב שלנו, אבל לא מתחת לקרן הבסיסית. למידע נוסף – קראו במדריך כיצד מדד שלילי משפיע על המשכנתא שלכם? 

 מחשבון משכנתא

העלייה בחודשים האחרונים בריבית המשכנתא מייקרת בעקיפין את מחיר הדירה.  המימון הוא מרכיב גדול בעלות הכוללת של הדירה ועשוי להגיע בממוצע לכ-10% מערך הדירה (ואף למעלה מכך) – והנה המחשה, נניח שלקחתם משכנתא בגובה 50% מערך הדירה, ובריבית של 3%-4% (שקלול של כל המסלולים), אתם בעצם משלמים ריבית של 1.5-2% מערך הדירה כל שנה (3%-4% על 50% מערך הדירה), אבל זה יורד בהתאמה במקביל לירידת הקרן של המשכנתא, כאשר באופן גס, ניתן להגיד שהמשכנתא היא בממוצע 25% על פני התקופה שלה – נניח 20 שנה, ואז (אם מדובר על ממוצע של 25% חוב על פני התקופה של המשכנתא), הרי שמדובר על ריבית של 0.75%-1% מערך הדירה על פני 20 שנה – זה יכול להגיע ל-20% מערך הדירה, אבל זה הסכום הנומינלי. כלומר יש עלות נוספת של 15% עד 205 כתוצאה מהמשכנתא, אבל אם רוצים להתייחס למחירים ריאליים (מהוונים נכון להיום), הרי שזה פחות (בניכוי הצמדה למדד), זה יכול להגיע לסדר גודל של 10%.

והמשמעות היא ששינוי של 1% בריבית בשנה האחרונה מייקר את הדירה וזה יכול להגיע גם לעלייה של 2%-3% במחיר הדירה (ריבית של 3%-4% שקולה לעלייה של 10% במחיר הדירה, ובתאמה גסה עלייה של 1% שקולה לעלייה של 2%-3% במחיר הדירה) – כאן, תוכלו לראות את ההשפעה של המימון ומרכיבים נוספים על המחיר האמיתי של הדירה.

ריבית משכנתא והקשר למדד תשומות הבנייה 

שואלים אותנו רבים על הקשר בין מדד תשומות הבנייה לבין רייבת המשכנתא. וחשוב להדגיש את זה שוב – רוכשי דירות חדשותמשלמים את התשלומים לקבלן  עם הצמדה למדד תשומות הבנייה. מדד תשומות הבנייה עלה בשנים האחרונות יותר ממדד המחיירם לצרכן – זה לא מחייב שכך יהיה גם בהמשך, אבל אם אתם מעריכים שזה מה שיקרה גם בהמשך, כדאי לכם לנסות ולהתמקח  עם הקבלן, במקרים מסוימים זה עוזר וההצמדה מתחלפת למדד המחירים לצרכן.

ואם אתם (כמו הרוב) משלמים בהצמדה למדד תשומות הבנייה, כדאי לנסות ולמזער את ההצמדה בדרך הבאה – אם תקחו משכנתא מוקדם ותשלמו לקבלן את התשלומים מוקדם אתם תחסכו את מדד תשומות הבנייה. מצד שני אתם תשלמו את ריבית המשכנתא – ולכן, אם אתם צופים שמדד תשומות הבנייה יהיה גבוה מריבית המשכנתא, אז כלכלית עדיף לכם לשלם מוקדם.

כאן, תמצאו מידע על ריביות המשכנתא וכאן תמצאו מידע על מדד תשומות הבנייה לרבות תחזית.

מדריכים נוספים:

האם מחירי הדירות גבוהים?

משכנתא לזכאים – כדאי?

כמה משכנתא להחזיר כל חודש?

מה עדיף – ריבית קבועה לא צמודה (קל"צ) או קבועה צמודה ?

למדריך מס רכישה

מחשבון מס רכישה

הפקדתם כסף בפיקדון צמוד למדד –  אתם אמורים לקבל את ההצמדה למדד בתוספת ריבית ריאלית, כפי שהובטח לכם בבנק, אבל מה קורה כשהמדד שלילי?

מדד שלילי טוב ללווים שההלוואות שלהם צמודות למדד, אבל הוא רע לחוסכים באפיקים צמודים למדד. ברגע שהמדד יורד, אז בהתאמה יורד החיסכון/פיקדון. הנה המחשה – השקעתם 100 אלף שקל בפיקדון צמוד למדד. בהתחלה המדד עלה במשך כמה חודשים ובסכום מצרפי של 1%, הערך שלכם בפיקדון הוא 101 אלף שקל. אבל בהמשך נרשם מדד שלילי של 1%, והמשמעות היא שערך הפיקדון הצמוד שלכם ירד חזרה ל-100 אלף שקל (אנחנו מתעלמים מהתשואה/הריבית הריאלית – היא מצטרפת לשווי הפיקדון).

פיקדון צמוד – סכום ההפקדה הוא הרצפה שלכם 

אבל מה קורה אם מכאן תימשך הירידה של המדד? נניח שהמדד ימשיך לרדת ב-1%, האם הפיקדון הצמוד יירד ל-99 אלף שקל? נשמע איום, אתם מפקידים בפיקדון סולידי ובסוף עוד מפסידים. ואומנם ככה זה היה במשך תקופה ממושכת, אך בנק ישראל שינה את התקנות, ובעיקרון יש לכם הגנה – סכום ההפקדה שלכם. כלומר, אם הפקדתם 100 אלף שקל, וערך הפיקדון צמוד למדד אמור היה לרדת בגלל מדדים שליליים, אתם מוגנים ברצפה של 100 אלף, אם כי צריך בכל זאת לבדוק לגבי כל פיקדון באופן ספציפי, יש חריגים.

על כל פנים, המשמעות היא שהבנק מעין משתתף בהפסד במידה שהמדדים שליליים.

מעודכן ל-5/2016

אפריקה מגורים היא אחת מחברות הבנייה הגדולות בארץ. הדוחות הכספיים שלה מבטאים את הפריחה בענף, את הגידול בביקושים לדירות ואת עליית המחירים. הדוחות שלה על פני השנים האחרונות מספרים שיזמי הנדל"ן הצליחו להגדיל רווחים, אבל השאלה אם הם מספרים על גרידיות/ תאוות הבצע של הקבלנים, ועל מחירי דירות מנותקים? והתשובה לא.

איך ואיפה רואים את זה במספרים? ובכן הרווח הגולמי של אפריקה מגורים אמור לבטא את הפער בין מחיר המכירה של דירה לעלות של דירה, ונדגים – אם נניח שמחיר דירה 1.5 מיליון שקל והעלות שלה 1 מיליון שקל, אז בדוחות הכספיים העסקה הזו תראה כך – הכנסה – 1.5 מיליון שקל, עלות מכר 1 מיליון שקל, ורווח גולמי של 0.5 מיליון שקל. מדובר ברווח לפני הוצאות שיווק, משרד מכירות, פרסום, וכמובן מימון. ההוצאות האחרות עשויות להיות גדולות, אבל בשלב הראשון נתרכז ברווח הגולמי.

הרווח הגולמי נמדד גם ביחס למכירות (רווח גולמי חלקי הכנסות) ואז מתקבלת רווחיות גולמית, ובשמות אחרים – שיעור הרווח הגולמי, מרווח גולמי. מרווח גבוה מבטא שוק פחות תחרותי, מבטא בעצם שהכוח נמצא אצל המוכרים, ואילו מרווח קטן מאפיין ענפים תחרותיים ומקומות שבהם הכח בעצם נמצא אצל הקונים.

כמה אפריקה מרוויחה על מכירת דירה?

אפריקה מגורים מדווחת ברבעון הראשון של 2016 על מרווח גולמי של 24% – המכירות הסתכמו ב-188.6 מיליון שקל והרווח הגולמי ב-45.2 מיליון שקל. בכל שנת 2015 המרווח הגולמי היה 26% –  הכנסות של 685.8 מיליון שקל ורווח גולמי של 166.4 מיליון שקל.

האם זה מרווח גבוה? מצד אחד – לא, הרי צריך לקחת בחשבון  את ההוצאות הנוספות, ומעבר לכך- חשוב להבין שעלות המכר מבטאת את הקרקע שבמקרים רבים היא בעלות היסטורית יחסית נמוכה (ואם היא היתה נרשמת במחיר "מלא" העלות האמיתית בהתאמה היתה גדלה, ומרווח היה יורד מעט). אך מצד שני- כן, המחירים גבוהים, כי גם אם מתחשבים במחיר ההוגן של הקרקע, וגם אם מתייחסים להוצאות, הרי שאין סיבה שבשוק תחרותי הרווח בשורה התחתונה, יסתכם ב-15% כפי שהיה בשנה האחרונה. הרווח ברבעון הראשון של השנה מסתכם בכ-9% מהמחזור (רווח של 19.7 מיליון שקל לעומת הכנסות כוללות בסך 228 מיליון שקל), וזה גם מבטא סוג של רווח עודף (אם כי לא בצורה משמעותית, גם על רקע העלות שאינה כוללת, במקרים רבים, את המחיר האמיתי של הקרקע).

וגם אם המחירים של אפריקה גבוהים, זה במספרים קטנים יחסית. לא מכאן תבוא הישועה לשוק הדירות, ובמילים אחרות – כדי שתהיה ירידת מחירים יש טפל במקומות הבעייתים באמת – היצע הקרקעות, הבאת פועלי בניין, הורדת המיסים על הנדל"ן, ואולי החשוב ביותר – העלאת הריבית, בריבית אפסית שוק הדירות רק הולך ומתחמם.

ונניח רק לצורך התרגיל המחשבתי שלוקחים מהקבלנים את הרווח העודף – גם אם נניח ירידה של 5% במחיר הדירות וזה ישאיר לאפריקה מגורים רווח באמת צנוע, הרי שזה לא סתמי, קצב עליות המחיירם בשנה האחרונה עמד על 5% יד 10% בערים שונות בארץ. כלומר, כל מה שיעשו כאן זה חזרה שנה אחורה, וזו גם הסיבה שקשה להאמין שהחברות הזרות ששר השיכון והבינוי כל כך מעוניין בהן, יחוללו מהפכה. הן הרי צריכות להרוויח, ולא בטווח שהעלויות שלהן נמוכות מהעלויות של הקבלנים המקומיים, במיוחד כשמבחינתם מדובר בעבודה מחוץ לבית ובהתאמה ההוצאות (למשל הוצאות השכר) גבוהות יותר.

מדריכים קשורים:

עלות דירה – ממה מורכבת עלות דירה, ואיפה הממשלה באמת יכולה לחסוך?

איך יודעים אם מחירי הדירות גבוהים?

מעודכן ל-03/2018

עד איזה גיל ניתן להחזיר משכנתא? זה לא ממש ברור, יש כאלו שלוקחים משכנתא גם בגיל 50 וגם בגיל 55, וגם בגילאים מאוחרים יותר ניתן לקחת משכנתא. בפועל, במקביל לעלייה במספר המתגרשים נוצר מצב שאנשים בגילאים אלו רוכשים דירה – במקרים רבים הם מקבלים משכנתא.

ככל שהגיל גבוה יותר, כך לכאורה קשה יותר לקבל משכנתא בגלל בדיקות של יכולת החזר, אבל בפועל, על רקע הבטוחה (הדירה) הטובה, הבנקים מספקים מימון גם בגילאים שמבטאים יכולת החזר בעייתית אחרי כמה שנים (יציאה לפנסיה שבה לרוב הקצבה נמוכה מהשכר בפועל). נראה שהבנקים נשענים על ערך הנכס, ובכל זאת על השכר עד לפנסיה ועל הקצבה שלאחרא מכן. בפועל, אין מגבלה חוקית על גיל ההחזר, ואנשים שרוכשים דירה ולוקחים משכנתא בגיל 55 ויותר יכולים למצוא את עצמם מחזירים משכנתא גם בגיל 75 ו-80. זה המצב בארץ, אבל מסתבר שבחלק ממדינות העולם יש גיל מקסימלי להחזר משכנתא.

בבריטניה לא ניתן הי להחזיר משכנתא מעבר לגיל 75. כלומר, ההחזרים היו צריים להסתיים לפני גיל זה, אך לאחרונה במקביל לעליית ערך הנכסים (ושיפור הבטוחה של המלווים), וכן במקביל לעלייה בתוחלת החיים, החליטו מס בנקים ברחבי המדינה להעלות את הגיל שבו ניתן עדיין להחזיר את התשלומים עד ל-85 שנים.

מעבר לכך, גופי משכנתא כבר התחילו להציע משכנתא לאנשים מתחת לגיל 80, לתקופה של 5 שנים. מדובר על משכנתאות בהיקף של עד 150 אלף לי"שט; אבל איך בודקים הבנקים למשכנתאות את יכולת ההחזר, הרי בגילאים האלו האנשים לרוב לא עובדים. ובכן, הדיקה נעשית על פי הקצבה הפנסיונית של הלווים, כאשר נקבע רף מסויים של החזר המשכנתא מתוך הפנסיה. כמו כן, נקבע בדומה לכל משכנתא רגילה, שיעור מימון (ברוב המקרים במצבים אלו עד 60% מערך הנכס)

יואב גלנט, שר השיכון והבינוי "קיים מחסור של 100 אלף דירות בישראל; מקווה שחברת בניה זרה תגיע עוד השנה", אבל האם גלנט מאמיןם שזה יעזור להורדת מחירי הדירות? קשה להאמין.

יואב גלנט, שר הבינוי והשיכון מתאר את משבר הדיור, מסביר מה צריך לעשות כדי לפתור את המשבר, אבל בסוף – רק מקווה שהמשבר ייפתר. אתה השר מר גלנט, אתה לא צריך לקוות, אלא לעשות. גלנט כבר שנה בתפקיד ועדיין אין תוצאות –   מחירי הדירות לא עושים סימנים של חולשה, הם בכיוון מעלה. אז גלנט, ומנהיגו למפלגה – שר האוצר משה כחלון, סבורים שמחיר למשתכן היא הבשורה שתביא לירידת מחירים בשוק הדירות, לצד הבאת קבלנים זרים, אבל זה לא נראה חזק מספיק מול המימון הזול (הריבית הנמוכה) שמחממת  את שוק הדירות ומול היצע הדירות הקטן מול הביקושים.

"כניסה של חברות בנייה זרות לשוק הישראלי חשובה לנו כדי להביא טכנולוגיה חדשה וגם עובדים", אומר גלנט, "בדרך הזו אנחנו רואים את שיתוף הפעולה עם החברות הזרות, ואנחנו מאמינים שאנחנו יכולים ללמוד הרבה מאוד ממה שקורה באירופה ובמדינות אחרות. שיתוף פעולה כזה יכול לשדרג את התעשייה הישראלית. אני מקווה שהחברה הזרה הראשונה תגיע כבר השנה לישראל, זה מה שאנחנו רוצים ומכוונים אליו. הכוונה היא לבנות מהר יותר, זול יותר ובאיכות טובה, ושיתוף פעולה עם החברות הישראליות שיכולות ללמוד מהבחרות הזרות". אז ככה – זול זה לא יהיה, העלויות בחו"ל (לדוגמה בטורקיה) שאליה בונים יוזמי הרעיון לא זולות משמעותית מכאן, ובהתייחס לרווח שיגזור הקבלן הזר והעלויות הגבוהות מבחינתו (פעילות בחו"ל – שכר עבודה יקר יותר ועוד), אז קשה לראות הוזלה בעלויות. רוצים באמת להוזיל מר גלנט? תורידו את המיסים על הנדל"ן – הם מהווים עשרות אחוזים רבים מעלות הדירה ושם זה בשליטתכם, אבל  קשה להאמין שתבחרו לוותר על הכנסות כאלו שזורמות מדי שנה לתקציב המדינה.

גלנו דיבר מול שגרירים ונספחים והסביר – "זו הזדמנות מצוינת לדעתי לחברות זרות. אנחנו מוכנים לפתוח את השוק לכמה חברות שיגיעו לישראל ויבנו, ויביאו את העובדים איתם. יש בשוק הבנייה הישראלי בעיה של עובדים ואנחנו מאמינים שהגעת עובדים זרים מכל העולם יחד עם החברות יאפשרו לתעשיית הבנייה לשגשג. בעולם רואים בנו מדינת סטארט אפ, אבל המצב בהייטק או בתעשייה שונה מהמצב בענף הבנייה למגורים".

התוכנית להביא חברות זרות מבוססת על פעילות של  יילמזלר הטורקית שפועלת בישראל כבר שנים כקבלן ביצוע בלא מעט פרויקטים ביזמות ישראלית. אז נכון, זה עובד, אבל חלקי ולא זול.

"מחירי הדירות בישראל הכפילו עצמם, יש מחסור של סביב 100 אלף דירות בישראל ואנחנו מניחים שנצטרך עוד כמיליון דירות בעשרים השנים הקרובות", הוסיף גלנט, "לוקח לנו כאן בישראל 15 שנים לבנות שכונה מאפס לעומת שלוש או חמש שנים באירופה או פחות מכך במזרח. בישראל חלק ניכר מהקרקע בבעלות המדינה, ויש הרבה משרדי ממשלה שמעורבים בתהליך כמו גם הרבה קבלני משנה. אנחנו מנסים עכשיו לשנות את התמונה ולתת לחברה אחת לעשות את התהליך מההתחלה ועד הסוף. תכנון וגם ביצוע, בזמן קצוב להקמת שכונת מגורים שלמה".

גם אביגדור יצחקי , ראש מטה הדיור במשרד האוצר, שמדלג מכנס לכנס כדי להציג את משנתו (נקווה שפה ושם הוא גם מקדם את התוכניות שלא בתקשורת) הסביר שהבעיה המרכזית של שוק הבנייה המקומי היא מחסור בעובדים – "המצב הוא כזה שכדי להביא עובדים בבנייה אנחנו צריכים לחתום הסכם בילטראלי ועד עכשיו חתמנו שלושה הסכמים כאלו במזרח אירופה, ואנחנו חותמים עכשיו הסכם נוסף עם אוקראינה. בקרוב אנחנו מקווים לעשות זאת עם  מדינות נוספות", אמר יצחקי, והתייחס לחברות הזרות – "אנחנו מזמינים את החברות הזרות להגיע ולעבוד בישראל. אנחנו מקווים שאחרי שכל החברות יירשמו נעשה את הבדיקות וכבר בראש השנה הקרוב נוכל להתחיל ולראות חברות בנייה זרות שיגיעו לעבוד בישראל, לעזור לנו לבנות את המדינה, ולאפשר למשפחות צעירות לרכוש דירות בישראל". כן, הוא דיבר עם שגרירים ונספחים, אבל דיבר בעצם אל העם , אל אותם מחוסרי דירות, משהו בסגנון – אל תדאגו, אני מטפל בכם…

וגם אשל ארמוני, מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון, מנסה למשוך את החברות הזרות – "תשאלו את כל מה שאתם רוצים לדעת, יש בישראל  הרבה הזדמנויות בתחום הבנייה, ואנחנו כאן כדי לענות על השאלות.  בסיום הכנס תוכלו לחזור ולעניין את כל החברות הזרות בתוכניות שאנחנו מציגים כאן. אנחנו לא מדברים רק על לבנות מהר יותר אלא גם על בנייה איכותית ובתקווה גם זולה יותר. אנחנו מתמקדים בהבאת שש חברות בשלב הראשון. אנחנו מודעים לכך שהחברות הזרות מודאגות מהבירוקרטיה בישראלית וחוששים מפניה. אנחנו נקים אגף מיוחד שילווה את החברות יד ביד מרגע הגעתן לארץ כדי להקל על התהליכים ולהתגבר על כל הקשים הבירוקרטיים. האישור להגעת החברות יהיה אישור מוקצב לחמש שנים עם אפשרות להארכה לשלוש שנים נוספות, אנחנו נספק את כל מה שצריך, אבל אנחנו רוצים גם תוצאות, אנחנו מביאים חברות כדי שיבנו. במקביל אנחנו מעודדים יוזמות משותפות עם חברות ישראליות. דחינו קצת את מועד הגשת המועמדות כדי לאפשר עוד זמן לחברות ללמוד את זה. אנחנו גם נשקול לשנות קריטריונים שונים שהוגדרו שמפניות של חברות שונות אנחנו מבינים שעשויות להיות קשות ליישום. בשלב הראשון מדובר אומנם בשש חברות זרות שיגיעו לכאן, אבל ייתכן שבהמשך יהיו חברות בנייה זרות נוספות. אני מקווה שבספטמבר הקרוב נוכל כבר לראות חברות שמגיעות לישראל".